שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך שלח באך את הברנדנבורגים כדי לקבל עבודה?
בשנת 2021 העולם הקלאסי חגג 300 שנה לסדרת יצירות מופלאה, שיצר גדול מלחיני הבארוק, יוהן סבסטיאן באך - היא הקונצ'רטי הברנדנבורגים, יצירות מופת שנולדו מתשוקה ואהבת המוסיקה, הוענקו למי שלא ידע להעריכן ומאות שנים אחרי זינקו למעמד איקוני בתולדות המוסיקה.
הקונצ'רטי הברנדנבורגיים נולדו כמעין פורטפוליו מוקדם, הוכחה לכישרון של מחפש עבודה, אצל אציל שיכול להעסיקו ולשפר את מצבו הכלכלי.
זו אולי בקשת העבודה המרתקת ביותר בתולדות המוסיקה, ובוודאי אחד הפספוסים המוצלחים של מעסיק שקיבל מתנה אדירה, לא הבין את גדולתה והותיר לעולם אוצר מוסיקלי שלם ושמור היטב.
בשנת 1721, יוהן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ארז בקפידה שישה קונצ'רטי מרהיבים ושלח אותם למרקיז כריסטיאן לודוויג מברנדנבורג (Christian Ludwig von Brandenburg). אבל הוא לא סתם שלח אותם לאציל המיוחס. בחבילת התווים היה עוד משהו.
באך צירף לתווים מכתב בקשת עבודה. למוסיקאי העסוק לא חסרה עבודה. הוא עבד אז כמנהל מוסיקלי בחצר הנסיך לאופולד מקתן (Leopold von Anhalt-Köthen) ולמעשה, הוא לא כתב את היצירות במיוחד עבור המרקיז. הוא חיבר אותן עבור התזמורת המעולה שעמדה לרשותו בקתן, תוך ניצול מיטבי של כישורי הנגנים המצוינים שהכיר היטב.
אבל הוא קצה לשפר את תנאיו הכלכליים ואת פרנסת משפחתו. זו תקופה שבה מוסיקאים ברמתו הם לרוב מוסיקאי חצר של אצילים או של כנסייה חשובה.
ששת הקונצ'רטי (הרבים של קונצ'רטו) נכתבו בין השנים 1718-1720 ומשקפים את העומק המוסיקלי העצום של באך ואת יכולתו להתכתב עם המסורת המוסיקלית עד תקופתו, הבארוק, אך תוך הכנסת חידושים מרעישים, של הגאון שהוא היה.
בעבודתו על היצירות, באך שילב השפעות ממלחינים איטלקיים שהוא העריץ, כמו אנטוניו ויוואלדי (Antonio Vivaldi) וארקנג'לו קורלי (Arcangelo Corelli). אבל כמיטב המסורת של הגאון הגרמני - הוא לקח את סגנונם של האיטלקים צעדים מספר קדימה.
בקונצ'רטו הרביעי, למשל, באך יוצר דיאלוג מופלא בין כינור הסולו לבין צמד החליליות, כשכל כלי תורם את קולו הייחודי למארג המוסיקלי העשיר. הקונצ'רטו החמישי מהווה ממש פריצת דרך היסטורית: לראשונה בתולדות המוסיקה, הצ'מבלו זוכה לתפקיד סולני מרכזי ושווה ערך לשאר כלי הסולו. בקונצ'רטו השישי, באך נותן תפקיד מרכזי לשתי ויולות דווקא - החלטה מפתיעה בתקופה בה הכינור נחשב לכלי הסולו המועדף.
למרבה האירוניה, המרקיז מעולם לא השיב לבאך. סביר להניח שהתזמורת שעמדה לרשותו לא הייתה מסוגלת לבצע את היצירות המורכבות שקיבל ולא יכול היה להבין מה נפל בחלקו. הוא שמר את התווים ואחרי מותו הועברו ונשמרו כתבי היד בארכיון של ברלין.
בשנת 1849 התגלו היצירות מחדש לציבור הרחב, כשפיליפ שפיטה (Philipp Spitta), הביוגרף של באך, העניק להן את השם "הקונצ'רטי הברנדנבורגיים".
היום, הקונצ'רטים הללו נחשבים לאחת מפסגות המוסיקה של תקופת הבארוק. הם מדגימים שילוב מופלא של הרמוניה עשירה, קונטרפונקט מורכב ומרקמים מוסיקליים מתוחכמים, תוך שהם מחדשים את המבנה המסורתי של הקונצ'רטו. באך, שהיה מוערך בחייו בעיקר כנגן עוגב וירטואוז וגם כמלחין של מוסיקה כנסייתית, השאיר לנו ביצירות חילוניות אלה עדות נצחית לגאונותו כמלחין של מוסיקה ולא רק דתית.
כך הפכה בקשת העבודה שלא צלחה לאחת היצירות המשפיעות ביותר בתולדות המוסיקה הקלאסית, ואנחנו, מאזיני המאה ה-21, זכינו במתנה נפלאה שממשיכה להדהד ולהפעים גם שלוש מאות שנה ויותר אחרי שנכתבה.
הנה סיפורם של הקונצ'רטי הברנדנבורגי:
https://youtu.be/tPLUVBuyOpI
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 1 בפה מז'ור:
https://youtu.be/NWEHKTyaVc0?long=yes
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 4:
https://youtu.be/xdeWrhtnGRU?long=yes
איך שולבה קנטטה של באך בלהיט ענק בסיקסטיז?
יוהאן סבסטיאן באך, אחד משלושת גאוני המוסיקה הגדולים בהיסטוריה (ביחד עם בטהובן וברהמס), הותיר אחריו מורשת עצומה. אך בשנות ה-60 הצליחה להקת רוק צעירה להפוך אותו גם להיסטריה.
זה קרה כשיצא "בהיר יותר מחיוורון" (A Whiter Shade of Pale) - בלדת ענק של להקת רוק בריטית בשם פְּרוֹקוֹל הארוּם, בלדה שמנגינת הליווי והסולו שלה נוגנו על אורגן האמונד והפכה מפורסמת ומצליחה בכל העולם.
הלהיט הזה היה כל כך מדויק, מלודי ויפה שהוא הפך כמעט מיד לקלסיקת רוק. אבל לא כולם יודעים שנעימה מוכרת זו נכתבה בהשראת שתי יצירות של באך. האחת היא "אריה על מיתר סול", והשנייה היא קטע מהקנטטה מס' 140 בשם "התעוררו נא, קורא הקול" (Wachet auf, ruft uns die Stimme).
כך הפך באך, שכבר מזמן היה לחביב נגני הג'אז, גם לכוכב הקלאסי המוערך ביותר של "דור הפרחים", ההיפים, צעירי שנות ה-60, שכל כך אהבו את השיר הבהיר של להקת "פרוקול הארום" ושדורות ימחו דמעה מטפורית או אמיתית של געגוע, בכל פעם שישמעו אותו מאז.
הנה האריה של באך:
https://youtu.be/pzlw6fUux4o
השיר מהקנטטה מספר 140:
https://youtu.be/hf8xr4KGBaU
והלהיט "בהיר יותר מחיוורון" של להקת הרוק פְּרוֹקוֹל הארוּם (Procol Harum):
https://youtu.be/WS8bbcamo90
חיבור מחמיא בין האריה והשיר, בתזמורת סימפונית עם גיטרת רוק:
https://youtu.be/cL7iNPbWYLg
פרוקול הארום ב-2006, עם תזמורת סימפונית ומקהלה בדנמרק:
https://youtu.be/St6jyEFe5WM
חוזה פליסיאנו בגרסה הספרדית "Con su blanca palidez":
https://youtu.be/HB7pKrKzxH0
וגרסת האייטיז של אני לנוקס המצמררת:
https://youtu.be/mYGsmDtVIyE
מדוע שופטים בעולם חובשים פאות לבנות?
צפייה בדיוני בית הדין בהאג היא חוויה חדשה עבור מרביתנו בארץ. מי שניסה לצפות בנאומים או בהחלטות השופטים, או לפחות ראה דיווח בחדשות את המשפט, התקשו ודאי להתעלם מהשופטים ועורכי הדין החובשים פיאות.
הפאה החוקית, או הפאה המשפטית (Legal wig) כמו שלעתים מכנים אותה, היא מנהג רווח בחלק ממדינות אירופה. באנגליה, למשל, כל פרקליט או שופט יגיעו לאולם בית המשפט כשהם חובשים את הפאה הלבנה הזו.
חבישת הפאה של השופטים החלה במאה ה-17, במקביל לאופנה דומה, בצרפת למשל. מספרים שהיה זה לואי ה-13, שהכניס את הפאה הנוכרית לאופנה הצרפתית הגברית, לאחר שהחל לאבד את שיערו. גם בנו, לואי ה-14, הקריח כמו אביו די מוקדם. עם הפופולריות שלו הפכה הפאה לאופנתית בצרפת וממנה בכל אירופה.
מספרים שבמאה ה-18 פורצת אופנת הפאה הלבנה.זה קורה כי המלך הזדקן ושאריות השיער שלו הלבינו, מה שהפך את מראה השיער הלבן לאופנתית החדש.
מכל מקום, מסורת חבישת הפאה אצל השופטים ועורכי הדין מקורה באותו קוד לבוש מוקדם, שהיה נפוץ מאוד כבר באנגליה של המאה ה-17. כאן הפכו הפאות לטרנד גברי, בתקופת שלטונו של המלך צ'ארלס השני. בני המעמדות הגבוהים של אותה תקופה היו מאוד בקטע ודאגו להחזיק מספר פאות, יקרות להחריד ובאופן מסוים מהוות גם סמל סטטוס.
כדי להשוויץ במעמדם ובכוחם, המשפטנים נהגו לחבוש את הפאות לא רק באולם בית המשפט, אלא גם מחוץ לאולם, כסמל מעמדי והפגנת כוח. מאז ועד היום לחבוש פאה חוקית היא מסורת מקובלת באנגליה. ברחוב זה כמובן הפסיק בעת המודרנית, אבל לא בבית המשפט.
אבל למה רק חלק מהשופטים בבית הדין הבינלאומי חובשים פאה? - כי המשפטנים מגיעים להאג ממדינות שונות שמשתתפות בדיונים. מרביתם נוהגים לשמור על המסורת של הלבוש וההופעה המשפטית הנהוגה בארצם. משום כך, אלו שבאים ממדינות שבהן הפאה הלבנה היא חובה, חובשים את הפאה גם כשהם במקום מושבו של בית הדין הבינלאומי בהולנד. האחרים לא.
באנגליה ובעוד ממדינות הפאה החוקית יש מומחים לייצור הפאות הלא זולות הללו. למשל, הפירמה של החייט הוותיק בלונדון, Ede & Ravenscroft, שמייצרת את כיסויי הראש הללו כבר מעל 300 שנה. הם מייצרים אותם לגמרי בעבודת יד, משערות סוסים.
אז איך מרגישים השופטים כשהם חובשים פאה שכזו באולם המשפט? - רבים ממי שהתרגלו להופיע כך בבית משפט מעידים שההרגשה טובה. פרקליט אחד העיד פעם בראיון שכשהוא חובש את הפאה, הוא חש ממש כאביר הנכנס, כשהוא מצויד לקרב באולם המשפט.
מדוע שופטים חובשים פאה בבריטניה?
https://youtu.be/-sCcdBPCFc4
החייט בלונדון שמייצר פאות בעבודת יד, משיער סוס:
https://youtu.be/dvoHXzObShc
הפאות הללו המשיכו גם אצל מנהיגי ארצות הברית:
https://youtu.be/n57NZCjOAKI
ומדהים לראות כמה היו מוכנים לסבול מחום בקיץ לא ממוזג למען המסורת:
https://youtu.be/_F0b_KcWRFE
על תחזוקת פאות השופטים באוסטרליה:
https://youtu.be/7jyu2gpIgyA
הפאה היא רק חלק מהלבוש המסורתי בבית המשפט:
https://youtu.be/GjhMIRWoanY
שינויים והקלות במסורת הפאות של השופטים:
https://youtu.be/X2IlaDzzk_E
פאה גברית
![הקונצ'רטי הברנדנבורגיים](https://eureka.b-cdn.net/images/w400/4837601846.jpg)
בשנת 2021 העולם הקלאסי חגג 300 שנה לסדרת יצירות מופלאה, שיצר גדול מלחיני הבארוק, יוהן סבסטיאן באך - היא הקונצ'רטי הברנדנבורגים, יצירות מופת שנולדו מתשוקה ואהבת המוסיקה, הוענקו למי שלא ידע להעריכן ומאות שנים אחרי זינקו למעמד איקוני בתולדות המוסיקה.
הקונצ'רטי הברנדנבורגיים נולדו כמעין פורטפוליו מוקדם, הוכחה לכישרון של מחפש עבודה, אצל אציל שיכול להעסיקו ולשפר את מצבו הכלכלי.
זו אולי בקשת העבודה המרתקת ביותר בתולדות המוסיקה, ובוודאי אחד הפספוסים המוצלחים של מעסיק שקיבל מתנה אדירה, לא הבין את גדולתה והותיר לעולם אוצר מוסיקלי שלם ושמור היטב.
בשנת 1721, יוהן סבסטיאן באך (Johann Sebastian Bach) ארז בקפידה שישה קונצ'רטי מרהיבים ושלח אותם למרקיז כריסטיאן לודוויג מברנדנבורג (Christian Ludwig von Brandenburg). אבל הוא לא סתם שלח אותם לאציל המיוחס. בחבילת התווים היה עוד משהו.
באך צירף לתווים מכתב בקשת עבודה. למוסיקאי העסוק לא חסרה עבודה. הוא עבד אז כמנהל מוסיקלי בחצר הנסיך לאופולד מקתן (Leopold von Anhalt-Köthen) ולמעשה, הוא לא כתב את היצירות במיוחד עבור המרקיז. הוא חיבר אותן עבור התזמורת המעולה שעמדה לרשותו בקתן, תוך ניצול מיטבי של כישורי הנגנים המצוינים שהכיר היטב.
אבל הוא קצה לשפר את תנאיו הכלכליים ואת פרנסת משפחתו. זו תקופה שבה מוסיקאים ברמתו הם לרוב מוסיקאי חצר של אצילים או של כנסייה חשובה.
ששת הקונצ'רטי (הרבים של קונצ'רטו) נכתבו בין השנים 1718-1720 ומשקפים את העומק המוסיקלי העצום של באך ואת יכולתו להתכתב עם המסורת המוסיקלית עד תקופתו, הבארוק, אך תוך הכנסת חידושים מרעישים, של הגאון שהוא היה.
בעבודתו על היצירות, באך שילב השפעות ממלחינים איטלקיים שהוא העריץ, כמו אנטוניו ויוואלדי (Antonio Vivaldi) וארקנג'לו קורלי (Arcangelo Corelli). אבל כמיטב המסורת של הגאון הגרמני - הוא לקח את סגנונם של האיטלקים צעדים מספר קדימה.
בקונצ'רטו הרביעי, למשל, באך יוצר דיאלוג מופלא בין כינור הסולו לבין צמד החליליות, כשכל כלי תורם את קולו הייחודי למארג המוסיקלי העשיר. הקונצ'רטו החמישי מהווה ממש פריצת דרך היסטורית: לראשונה בתולדות המוסיקה, הצ'מבלו זוכה לתפקיד סולני מרכזי ושווה ערך לשאר כלי הסולו. בקונצ'רטו השישי, באך נותן תפקיד מרכזי לשתי ויולות דווקא - החלטה מפתיעה בתקופה בה הכינור נחשב לכלי הסולו המועדף.
למרבה האירוניה, המרקיז מעולם לא השיב לבאך. סביר להניח שהתזמורת שעמדה לרשותו לא הייתה מסוגלת לבצע את היצירות המורכבות שקיבל ולא יכול היה להבין מה נפל בחלקו. הוא שמר את התווים ואחרי מותו הועברו ונשמרו כתבי היד בארכיון של ברלין.
בשנת 1849 התגלו היצירות מחדש לציבור הרחב, כשפיליפ שפיטה (Philipp Spitta), הביוגרף של באך, העניק להן את השם "הקונצ'רטי הברנדנבורגיים".
היום, הקונצ'רטים הללו נחשבים לאחת מפסגות המוסיקה של תקופת הבארוק. הם מדגימים שילוב מופלא של הרמוניה עשירה, קונטרפונקט מורכב ומרקמים מוסיקליים מתוחכמים, תוך שהם מחדשים את המבנה המסורתי של הקונצ'רטו. באך, שהיה מוערך בחייו בעיקר כנגן עוגב וירטואוז וגם כמלחין של מוסיקה כנסייתית, השאיר לנו ביצירות חילוניות אלה עדות נצחית לגאונותו כמלחין של מוסיקה ולא רק דתית.
כך הפכה בקשת העבודה שלא צלחה לאחת היצירות המשפיעות ביותר בתולדות המוסיקה הקלאסית, ואנחנו, מאזיני המאה ה-21, זכינו במתנה נפלאה שממשיכה להדהד ולהפעים גם שלוש מאות שנה ויותר אחרי שנכתבה.
הנה סיפורם של הקונצ'רטי הברנדנבורגי:
https://youtu.be/tPLUVBuyOpI
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 1 בפה מז'ור:
https://youtu.be/NWEHKTyaVc0?long=yes
הקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 4:
https://youtu.be/xdeWrhtnGRU?long=yes
![פרוקול הארום](https://eureka.b-cdn.net/images/w400/2250484613.jpg)
יוהאן סבסטיאן באך, אחד משלושת גאוני המוסיקה הגדולים בהיסטוריה (ביחד עם בטהובן וברהמס), הותיר אחריו מורשת עצומה. אך בשנות ה-60 הצליחה להקת רוק צעירה להפוך אותו גם להיסטריה.
זה קרה כשיצא "בהיר יותר מחיוורון" (A Whiter Shade of Pale) - בלדת ענק של להקת רוק בריטית בשם פְּרוֹקוֹל הארוּם, בלדה שמנגינת הליווי והסולו שלה נוגנו על אורגן האמונד והפכה מפורסמת ומצליחה בכל העולם.
הלהיט הזה היה כל כך מדויק, מלודי ויפה שהוא הפך כמעט מיד לקלסיקת רוק. אבל לא כולם יודעים שנעימה מוכרת זו נכתבה בהשראת שתי יצירות של באך. האחת היא "אריה על מיתר סול", והשנייה היא קטע מהקנטטה מס' 140 בשם "התעוררו נא, קורא הקול" (Wachet auf, ruft uns die Stimme).
כך הפך באך, שכבר מזמן היה לחביב נגני הג'אז, גם לכוכב הקלאסי המוערך ביותר של "דור הפרחים", ההיפים, צעירי שנות ה-60, שכל כך אהבו את השיר הבהיר של להקת "פרוקול הארום" ושדורות ימחו דמעה מטפורית או אמיתית של געגוע, בכל פעם שישמעו אותו מאז.
הנה האריה של באך:
https://youtu.be/pzlw6fUux4o
השיר מהקנטטה מספר 140:
https://youtu.be/hf8xr4KGBaU
והלהיט "בהיר יותר מחיוורון" של להקת הרוק פְּרוֹקוֹל הארוּם (Procol Harum):
https://youtu.be/WS8bbcamo90
חיבור מחמיא בין האריה והשיר, בתזמורת סימפונית עם גיטרת רוק:
https://youtu.be/cL7iNPbWYLg
פרוקול הארום ב-2006, עם תזמורת סימפונית ומקהלה בדנמרק:
https://youtu.be/St6jyEFe5WM
חוזה פליסיאנו בגרסה הספרדית "Con su blanca palidez":
https://youtu.be/HB7pKrKzxH0
וגרסת האייטיז של אני לנוקס המצמררת:
https://youtu.be/mYGsmDtVIyE
![פאת השופטים](https://eureka.b-cdn.net/images/w400/37682763324.jpg)
צפייה בדיוני בית הדין בהאג היא חוויה חדשה עבור מרביתנו בארץ. מי שניסה לצפות בנאומים או בהחלטות השופטים, או לפחות ראה דיווח בחדשות את המשפט, התקשו ודאי להתעלם מהשופטים ועורכי הדין החובשים פיאות.
הפאה החוקית, או הפאה המשפטית (Legal wig) כמו שלעתים מכנים אותה, היא מנהג רווח בחלק ממדינות אירופה. באנגליה, למשל, כל פרקליט או שופט יגיעו לאולם בית המשפט כשהם חובשים את הפאה הלבנה הזו.
חבישת הפאה של השופטים החלה במאה ה-17, במקביל לאופנה דומה, בצרפת למשל. מספרים שהיה זה לואי ה-13, שהכניס את הפאה הנוכרית לאופנה הצרפתית הגברית, לאחר שהחל לאבד את שיערו. גם בנו, לואי ה-14, הקריח כמו אביו די מוקדם. עם הפופולריות שלו הפכה הפאה לאופנתית בצרפת וממנה בכל אירופה.
מספרים שבמאה ה-18 פורצת אופנת הפאה הלבנה.זה קורה כי המלך הזדקן ושאריות השיער שלו הלבינו, מה שהפך את מראה השיער הלבן לאופנתית החדש.
מכל מקום, מסורת חבישת הפאה אצל השופטים ועורכי הדין מקורה באותו קוד לבוש מוקדם, שהיה נפוץ מאוד כבר באנגליה של המאה ה-17. כאן הפכו הפאות לטרנד גברי, בתקופת שלטונו של המלך צ'ארלס השני. בני המעמדות הגבוהים של אותה תקופה היו מאוד בקטע ודאגו להחזיק מספר פאות, יקרות להחריד ובאופן מסוים מהוות גם סמל סטטוס.
כדי להשוויץ במעמדם ובכוחם, המשפטנים נהגו לחבוש את הפאות לא רק באולם בית המשפט, אלא גם מחוץ לאולם, כסמל מעמדי והפגנת כוח. מאז ועד היום לחבוש פאה חוקית היא מסורת מקובלת באנגליה. ברחוב זה כמובן הפסיק בעת המודרנית, אבל לא בבית המשפט.
אבל למה רק חלק מהשופטים בבית הדין הבינלאומי חובשים פאה? - כי המשפטנים מגיעים להאג ממדינות שונות שמשתתפות בדיונים. מרביתם נוהגים לשמור על המסורת של הלבוש וההופעה המשפטית הנהוגה בארצם. משום כך, אלו שבאים ממדינות שבהן הפאה הלבנה היא חובה, חובשים את הפאה גם כשהם במקום מושבו של בית הדין הבינלאומי בהולנד. האחרים לא.
באנגליה ובעוד ממדינות הפאה החוקית יש מומחים לייצור הפאות הלא זולות הללו. למשל, הפירמה של החייט הוותיק בלונדון, Ede & Ravenscroft, שמייצרת את כיסויי הראש הללו כבר מעל 300 שנה. הם מייצרים אותם לגמרי בעבודת יד, משערות סוסים.
אז איך מרגישים השופטים כשהם חובשים פאה שכזו באולם המשפט? - רבים ממי שהתרגלו להופיע כך בבית משפט מעידים שההרגשה טובה. פרקליט אחד העיד פעם בראיון שכשהוא חובש את הפאה, הוא חש ממש כאביר הנכנס, כשהוא מצויד לקרב באולם המשפט.
מדוע שופטים חובשים פאה בבריטניה?
https://youtu.be/-sCcdBPCFc4
החייט בלונדון שמייצר פאות בעבודת יד, משיער סוס:
https://youtu.be/dvoHXzObShc
הפאות הללו המשיכו גם אצל מנהיגי ארצות הברית:
https://youtu.be/n57NZCjOAKI
ומדהים לראות כמה היו מוכנים לסבול מחום בקיץ לא ממוזג למען המסורת:
https://youtu.be/_F0b_KcWRFE
על תחזוקת פאות השופטים באוסטרליה:
https://youtu.be/7jyu2gpIgyA
הפאה היא רק חלק מהלבוש המסורתי בבית המשפט:
https://youtu.be/GjhMIRWoanY
שינויים והקלות במסורת הפאות של השופטים:
https://youtu.be/X2IlaDzzk_E
![](/css/images/photo10.png)