איש לא יודע כמובן מה בדיוק יקרה במהלך המאה ה-21. האם נתיישב בחלל או שנחייה בערים מתחת לים, על פני הים, או באוויר? האם ניסע ברכבות שטסות במהירויות של אלפי קילומטרים לשעה או במכוניות מעופפות? האם המכונית שלנו תוכל לנסוע גם בים.

ישנן הערכות רבות בתחומי הטכנולוגיה, המדע, האקלים, החלל ועוד, כולן מבוססות על ידע שהצטבר בנושאים אלה ופיתוחים ומחקרים שמבצעים אנשים מובילים בתחומים הללו בעולם כולו. קראו באאוריקה בתגית "המאה ה-21" מעט על הצפוי לנו במאה הזו, שכבר החלה.


האם כך נחיה בשנת 2050?

https://youtu.be/hT9GpCJj6nw


ואלו אכן הדברים שיקרו בהמשך המאה ה-21:

https://youtu.be/N_Nx6fUmrfE


האם כך תיראה הכיתה של הנכדים שלנו?

https://youtu.be/aJu6GvA7jN8


אולי בסוף המאה כבר נחיה בשמיים של כוכב אחר:

https://youtu.be/VZpN7hd1ybI


בחיוך - מה היה קורה אם המאה ה-21 הייתה משתלטת על יציאת מצרים (עברית):

https://youtu.be/uij2MNE1dvQ


והתחום המדהים שמתקשר לעצמו - אנליטיקה פרדקטיבית, חיזוי אנליטי מתוך נתונים:

https://youtu.be/FCWukdWlt6w

מוניות העתיד (Flying Motorcycle) יהיו ככל הנראה אוטונומיות, כלומר ללא נהג. די סביר שחלקן לפחות יהיו מוניות מעופפות, כמי אלה שבסרט הסיי פיי האייקוני "בלייד ראנר".

נראה שהם יהיו מונעות בטכנולוגיה חדישה כמו אנרגיה חשמלית, אבל סביר אף יותר שהאנרגיה שלהם תופק דווקא ממימן, מאוויר, או ממקור אנרגיה שאיננו יודעים עליו עדיין דבר.

כך או כך, דינן של נבואות טכנולוגיות הוא לא פעם להתברר כשטויות בדיעבד, אז בואו נודה שאת מוניות העתיד נכיר ככל הנראה ב... עתיד.


הנה הקונספט שחברת רנו הצרפתית מדמיינת לצי של מוניות צפות:

https://youtu.be/B6K-yQaWgTw


או שיהיו מעופפות:

https://youtu.be/ABrjdyavqkI


והרצאת טד על מוניות האוויר כפתרון לתחבורה פקוקה (מתורגם):

https://youtu.be/1g-1_Y3fvUg?long=yes

התפוצצות אוכלוסין (Overpopulation) היא סכנה שכמות האוכלוסייה באזור מסוים היא מעבר ליכולת של הטבע לקיימה בו. בשנים האחרונות מדובר על האפשרות המתקרבת של התפוצצות אוכלוסין בעולם וישנו חשש שקצב הריבוי של המין האנושי לא יאפשר בעתיד את החיים על כדור הארץ. אמנם אזהרות לגבי מצב כזה הושמעו כבר בסוף המאה ה-19, אך בתחילת המאה ה-21 נראה התסריט של התפוצצות האוכלוסייה העולמית קרוב מתמיד.

הסיבה לכך היא שקצב הריבוי הנוכחי של אוכלוסיית העולם מעמיד בסימן שאלה את היכולת של המין האנושי להמשיך ולחיות על גבי כדור הארץ למשך זמן רב. אם במאה ה-15 חיו על כדור הארץ כחצי מיליארד בני אדם, הרי שבמאה ה-19 היו בו כבר מיליארד בני אדם, באמצע המאה ה-20 המספר עלה לכ-3 מיליארד איש ובסוף אותה מאה ל-6 מיליארד בני אדם. מומחים מעריכים שבתוך 2-3 עשורים יהיו על-פני כדור-הארץ כ- 10 מיליארד בני אדם!

מדובר בגדילה מעריכית, כשקצב הכפלת האוכלוסייה הולך ומואץ. הבעיות שמצב כזה ייצר הן לא סתם התעסקות במספרים. גידול מזון מספיק לכמויות כה גדולות של בני אדם וכיבוש קרקעות לבניית מגורים לשיכון האוכלוסייה הם מצב שללא ספק יביא לפגיעה במינים אחרים. הסיבה היא כיבוש הקרקעות שעליהן הם חיים, זיהום האוויר הגובר והצורך בכמות משאבים אדירה לקיום האנושות הגדולה, כולל חומרים לבניין, דלק, ביגוד ועוד.

בין הפתרונות המוצעים לבעיה המרכזי הוא צמצום הילודה בעולם, על ידי הסברה לתכנון המשפחה. הצעה זו חשובה במיוחד בעולם השלישי, שבו הילודה רבה לעומת המערב. פתרון נוסף, שסיכוייו בטווח הקרוב נראים קלושים, הוא יציאה למגורים בירח ובכוכבים אחרים.


הנה סכנת התפוצצות האוכלוסין (מתורגם):

https://youtu.be/QsBT5EQt348


כבר בסוף המאה ה-19 הסעירו את העולם התחזיות של תומאס מלתוס לגבי התפוצצות אוכלוסין בעולם:

http://youtu.be/vZVOU5bfHrM


הגורמים לבעיה:

https://youtu.be/VcSX4ytEfcE


תיאור גרפי של התופעה:

https://youtu.be/sc4HxPxNrZ0


איפה יחיו כל האנשים שצפויים לחיות בעולם:

https://youtu.be/iEupN5xvWEM


סרט תיעודי על התפוצצות האוכלוסין הצפויה בעולם:

https://youtu.be/wdvzTITvKqU?long=yes


וסרטון נהדר על התפוצצות אוכלוסיה בעולם ומה שקורה ביבשת אפריקה (מתורגם):

https://youtu.be/NMo3nZHVrZ4?long=yes

"אדריכלות גוגי" (Googie architecture) היא סגנון העיצוב האדריכלי של עידן החלל, הז'אנר המודרני של אמצע המאה ה-20.

בהשפעת אדריכלות ה"פופולוקס", סגנון זה הציג אדריכלות פוטוריסטי, עתידני, שהושפע מעידן החלל בעיצוב ומהעידן האטומי.

בתים ומבנים שנבנו בסגנון זה הפכו אייקוניים וחלק גדול מהם שומרו כמו שהם. התכנון העתידני שלהם הציג את הייחוד של הז'אנר האדריכלי חהעתידני הזה.

למרבה הצער, אחד המרכזיים שלא שרדו את הבולדוזרים הוא אותו בית קפה בהוליווד, ששמו היה "גוגי" והוא כבר לא קיים. בית הקפה הזה הוא שנתן לסגנון את שמו ותוכנן במקור על ידי האדריכל הנודע ג'ון לאוטנר.

בית הקפה גוגי נקרא על שם הכינוי של ליליאן ברטון, אשתו של הבעלים המקורי שלו, מורטימר סי ברטון. את השם "גוגי" נתן לו דגלאס האסקל, עורך המגזין "האוס אנד הום" (House and Home), כשראה ב-1952 את בית הקפה, עצר את המכונית והכריז "זו ארכיטקטורת גוגי!". מאמר שכתב בשם זה במגזין שלו השריש לתמיד את השם "אדריכלות גוגי" עבור הסגנון.

בין המבנים בסגנון גוגי ניתן למצוא את מרכז הטיסה של TWA, הטרמינל הראשי בנמל התעופה הבינלאומי של וושינגטון דאלס, את נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס ולא מעט מוטלים בסגנון גוגי שנבנו בארצות הברית באותה תקופה, כמו אלו שנבנו סביב דיסנילנד ואדריכלות הגוגי ב-Tomorrow land של דיסני.

הכירו עוד כמה דוגמאות מרתקות בז'אנר הגוגי בתגית "אדריכלות גוגי".


הנה אדריכלות הגוגי של המאה ה-20:

https://youtu.be/bxQY8b4FGBc


מאבק שלא הצליח נגד הריסת תחנת דלק בסגנון הגוגי:

https://youtu.be/3OMs01DqSIw


על בית הקפה הראשון והחדשני באדריכלות שעל שמו נקרא הסגנון:

https://youtu.be/F_9b-rjmGQI


הסבר על הסגנון ואיתור מבני גוגי:

https://youtu.be/-uZWFEe6z4w?long=yes


אדריכלות ז'אנר גוגי בלוס אנג'לס:

https://youtu.be/OhJVqYbspXc?long=yes


והקופי שופס העתידניים בסגנון החלל:

https://youtu.be/7731QdFHoos?long=yes

עד לא מזמן היו ערים תת-ימיות (Underwater cities), או אפילו מושבות תת ימיות, סוג של מדע בדיוני. אבל מסתמנת בנייתה הקרובה של העיר התת-ימית הראשונה בהיסטוריה. היא תיבנה, ככל הנראה, בבירת יפאן, העיר הענקית טוקיו, בהשקעה כספית של כ-26 מיליארד דולר.

המתכננים, איגוד האדריכלים של יפאן, שנקרא שם "קורפורציית שימיזו" (Shimizu Corporation), מכנים את הקונספט של הערים התת-ימיות שעליהן נמנית העיר העתידית הזו, “שבלולי האוקיינוס”. הסיבה היא צורתם דמוית הספירלה של המבנים בעיר התת-ימית מדגם זה.

המבנה הראשון של העיר ייבנה בשנים הקרובות ממש בסמוך לחופי טוקיו. הוא מתוכנן להגיע לעומק של 5 קילומטרים מתחת לפני המים, כשאורך הספירלה שלו יהיה כמעט 15 קילומטרים!

הספירה של המבנה תהיה דמוית כדור. יתגוררו בה עד 5,000 איש. כמו כל עיר "נורמלית", העיר תת-הימית תכלול, בנוסף ליחידות מגורים, גם משרדים, חנויות, בתי ספר, בתי קפה, מסעדות ואת כל המתקנים הדרושים לניהול חיים מודרניים.

טורבינות שיותקנו מסביב לעיר, על קרקע האוקיינוס, ייצרו אנרגיה מהגלים ומהשפל והגאות של המים.

החיים מתחת לפני הים, בערים תת ימיות, מחייבים פתרונות לבעיות שונות שאינן נדרשים בבניית ערים צפות למשל. הראשונה שבהן היא הלחץ של המים במעמקים. כל מבנה במעמקי הים יצטרך להיות חזק מאד ועמיד ללחץ המים הגדול. בין המבנים תחבר הספירלה, כך שתתאפשר תנועה חופשית וקלה של אנשים בעיר.

מהעיר יש לאפשר גם תנועה מהירה וקלה לאנשים הרוצים לצאת אל העולם שמחוץ למים, או לחזור הביתה למעמקים. במבנה הספירלה העולה זה פשוט יחסית ולא יצטרכו לבנות "מעלית ים" שתרים ותוריד אנשים אל ומפני המים.


הנה סיפורן של הערים התת-ימיות שדווקא טבעו בים (מתורגם):

https://youtu.be/b2gtOl7xMmc


והאם זה בכלל אפשרי?

https://youtu.be/vdGZdmuDu4I

עתידן הוא מדען שחוקר ומנתח דברים שהתפתחו בעבר ומתפתחים בהווה וחוזה את ההתפתחות בתחומים אלו בעתיד. את הסקת המסקנות יכולים העתידנים לבצע לאחר שחקרו באופן מדעי את התחומים שבהם הם עוסקים.

העתידן והממציא ריי קורצווייל הוא מהאנשים המבריקים בעולם. מגדולי הממציאים, הוגה דעות חשוב ומוח מבריק במיוחד. כל אלה מעמידים אותו במקום חשוב בין העתידנים. גם העובדה שניבוייו קלעו שוב ושוב אל המטרה, הפכו אותו לעתידן הכי משפיע בעולם. כבר בשנות ה-80 הוא חזה את קיומם של מנועי החיפוש, שהפכו לכלי המידע המוביל עשור לאחר-מכן. העיתון "וול סטריט ג'ורנל" הגדיר אותו "גאון חסר מנוח". כיום קורצווייל הוא מנהל ההנדסה של חברת גוגל וכותב על הסינגולריות, שהוא מגדיר כתהליך האיחוד של האדם עם המכונה.

לדעת קורצווייל יתקדמו טכנולוגיות המידע בשנים הבאות כה מהר וכה רחוק, עד שהן יאפשרו לאנושות לחולל שינויים ותמורות דמיוניים. בין תחזיותיו, הוא טוען שעד שנת 2045 יגיע האדם לחיי נצח, בעזרת טכנולוגיות מהפכניות שמפותחות כבר כיום (ראו באאוריקה בתגית "חיי נצח") ושהמוח האנושי יורחב ויוטמע בהדרגה במכונות ובענן המידע.

ריי קורצווייל הוא מהבולטים באנשי הטרנס-הומניזם, תנועה בינלאומית שמתחברת לרעיונות של שילוב טכנולוגיה עילית להארכת החיים, הכחדת המחלות ומיזוג בין אדם למכונה, או הסינגולריות הטכנולוגית.


הנה חייו ורעיונותיו של ריי קורצווייל והמצאות קודמות שלו:

http://youtu.be/dNv1zb69ua0


ושיר שמוקדש לרעיונותיו החשובים של קורצוויל:

http://youtu.be/DZvluMs7A4A

סינגולריות טכנולוגית (Singularity) היא איחוד בין יכולות האדם והמחשב, שיקרה על פי התיאוריה בעתיד.

הוגה התיאוריה הזו, הממציא והעתידן ריי קורצווייל, זיהה שקצב השינויים הטכנולוגיים של העולם המודרני הולך ונעשה מהיר. בקצב השינויים הזה צופה קורצווייל שמחשבים יתחרו בעתיד באינטליגנציה האנושית בכל תחום אפשרי. הוא טוען שהשלב הבא בתהליך האבולוציוני יהיה השלב שבו האדם יתמזג עם המכונה. כשזה יקרה, יתאחדו לדעתו הידע והמיומנויות האנושיים עם היכולות הטכנולוגיות המדהימות, המהירות, בעלות הקיבולת העצומה והמציעות יכולות שיתוף מידע שאין להם תקדים.

לדעת קורצווייל יהיו לסינגולריות הטכנולוגית בעולם החדש תוצאות מדהימות, מבלימת ההזדקנות, הגדלה משמעותית של אורך החיים, הפסקת זיהום הסביבה, פתרון בעיות הרעב והעוני בעולם ועוד. תהיה לה גם תוצאה נוספת - טשטוש מוחלט בהבחנה שבין אדם ומכונה ובין המציאות הממשית וזו הווירטואלית.

ספרו של קורצווייל "הסינגולריות מתקרבת - כאשר האנושות מתעלה על הביולוגיה" הוא התנ"ך של החדשנות והעתידנות המודרנית.


הנה התיאוריה של ריי קורצווייל על הסינגולריות הטכנולוגית:

http://youtu.be/6idbbOdd9zI?t=11m21s


וקדימון מסרט על הסינגולריות שבו מתוארות האפשרויות של איחוד האדם והמכונה:

http://youtu.be/8XWXJDgbeP0

בתולדות האדריכלות המודרנית לא חסרים מיזמים שניסו לדמיין ולייצר את עתיד המגורים או בתי העתיד בהווה. איש לא יודע כיצד ייראו בתי העתיד ולכן כל התייחסות ניסיון לתכנן אותו בהווה כלשהו, דינה להיות מושפעת גם מהטרנדים של עולם העיצוב של התקופה.

יצא שלא מעט אדריכלים ומתכננים ניסו לייצר אמירות לגבי העתיד של המגורים ועשו זאת לא פעם ברוח עידן החלל.

אחד הניסיונות המעניינים לתכנן מגורים בנוסח העתיד הוא של בתי ה"פוטורו" (Futuro), שתכנן בפינלנד של שנות ה-70 האדריכל מאטי סורונן. התכנון היה עבור חברו מילדות, הד"ר ג'אקו הידנקארי, שביקש שיתכנן לו "בקתת סקי", מעין בקתת הרים שתשרוד באקלים ובתנאי מזג האוויר הקיצוני באזור.

סורונן עשה את עבודתו ואיכשהו לא היה שום קשר בין היצור החללי שהגיש לו האדריכל המוכשר לבין בקתות הרים פיניות. אבל ה"פוטורו" הזה הפך די מהר מעיצוב לאדם אחד לפרויקט אדריכלי מקומי בפינה רחוקה בפינלנד למיזם שניסה להיות עולמי ולייצר ולמכור כמה שיותר ממנו גם בחו"ל.

העיצוב היה של בית חלל, עגלגל, אליפטי, מרחף מעל ארבע רגלי מתכת ואווירודינמי בלי סיבה. העיצוב היה של מעין "צלחת מעופפת", כמו שהיה אז אופנתי לומר. הוא היה נייד, קומפקטי, קל משקל ודי זול. פחות מ-15 אלף דולר ליחידה, לא כולל דמי משלוח.

ה"פוטורו" היה עשוי פיברגלס ופוליאוריתן מוקצף, חומרים פלסטיים ומתקדמים לאותם זמנים ומצויד בילט-אין, במכשירי חשמל מופעלי שלט-רחוק, רהיטים מעוצבים בעיצוב עתידני ודלתות הזזה חשמליות.

בשנת 1978 ירד מפס הייצור בית ה"פוטורו" האחרון ומכאן הפכו הבתים הללו בהדרגה לפריטי אספנות. סוג של קלאסיקת וינטג' מהעיצוב של עידן החלל, עם ניחוחות של זיגי סטארדאסט והנחיתה על הירח.

בימינו לא נותרו הרבה בתי "פוטורו" כאלה בעולם. מעריכים שנותרו בעולם פחות מ-85 מהם, מתוך כ-100 יחידות שהספיקו לפי ההערכות לייצר.

ניסיון מוכר נוסף לבתים דומים הוא זה של "בתי הכדור" בהולנד, שנבנו בצורה של שכונה שלמה, עם כמה עשרות בועות מגורים, סוג שנראה היה שייתכן ויהפוך לבתי המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.


הנה סיפורם של בתי הפוטורו:

https://youtu.be/EZ8jnR09eLE


כתבת טלוויזיה מהתקופה:

https://youtu.be/Yy-oxyphwWs


הם מפוזרים היום בעולם:

https://youtu.be/Oal5oxDSG5g


דייר מאושר שקנה בימינו:

https://youtu.be/tFUTeiED9KM


פוטורו נטוש ביפן:

https://youtu.be/yHJYnN5zNUM


והוא לא לבד - הנה שכונת בתי הכדור בהולנד:

https://youtu.be/JXjqy5RNugA

נכים רבים לא יכולים להשתמש במקלדת, גם לא במקלדת ברייל, כדי לתקשר עם המחשב. למען מי מהם שיכולים להניע עת עיניהם בלבד המציאו את "טכנולוגיית מבט העין", באנגלית "איי גייז" (Eye gaze).

הטכנולוגיה והמכשירים העושים בה שימוש יכולים לסייע לאנשים החיים עם מחלות כמו ALS או שיתוק מוחין. הם מאפשרים להם להשתמש במבט ממוקד אל חלקים שונים על המסך שבהם יש אפשרויות שונות. המצלמה מזהה להיכן מבטם מופנה בכל רגע, מצפצפת והמשתמש מבין שהוא או היא יכולים להזיז את מבטם למקום אחר על המסך, צפצוף וכך הלאה.

כך ניתן להם לבחור פקודות, משפטים, מילים ואפילו אותיות, בשיטה שקיבלה את הכינוי "Look to Speak".

טכנולוגיה זו היא טכנולוגיה מתפתחת. מה שהיא מאפשרת למשתמשים בעלי מוגבלויות היא לשוחח ולתקשר עם אחרים, לגלוש באינטרנט ואפילו להפעיל תוכנות שונות. כל זאת באמצעות יצירת אינטראקציה עם מכשיר שפותח לשם כך ובאמצעות תנועות העיניים בלבד.

חוץ מזיהוי מדויק של כיוון העין, טכנולוגיית מבט עין משלבת לא פעם גם למידת מכונה, ככל הנראה על מנת לבצע חישובים מתוחכמים במיוחד ולזהות ולדייק את המבט אל המסך, לפי ההקשר בשיחה, תחומי העניין וכדומה. למידת המכונה מאפשרת גם להקטין ככל האפשר את כמות השגיאות שהמערכת עושה.


הנה הסבר לטכנולוגיית מבט העין אל המסך:

https://youtu.be/Y7_f-pR8SBY


כך היא פועלת:

https://youtu.be/cebhcHQf_JI?t=26


פירוט על מבט העין שנקלט בזווית של המבט אל המסך:

https://youtu.be/CB9rZFnm__E


טכנולוגיית ה-MyGaze זמינה למשחקים ותקשורת במבט עין ולא רק לבעלי מגבלות:

https://youtu.be/rr3FIWMCuto


ואולי בעתיד ננווט כך במערכת ההפעלה:

https://youtu.be/P8a46q6u8_s

מדובר ברעיון מסעיר ויצירתי. הוא נקרא "הכנסה בסיסית אוניברסלית" (Universal Basic Income בקיצור UBI) ובעזרתו יש מי שמנסים לקדם את פני הרעה של הקדמה הבינתית, המאיימת על כל עולם התעסוקה של העתיד.

כוונתו להעמיד לרשות כל אדם הכנסה בסיסית, שמטרתה לסייע בהפחתת ההשפעות של הטכנולוגיה על העובדים. הכנסה בסיסית כזו תחושב על ידי "חישוב בסיסי אוניברסלי" ודי אחיד.

הרעיון הוא להציע הכנסה בסיסית אוניברסלית, מעין תשלום מזומן, ללא תנאים, שיינתן לכל מבוגרי האוכלוסייה, ללא קשר לעושרם ולמצבם התעסוקתי. המטרה היא לספק רשת ביטחון לאנשים שהמשרות והתעסוקה שלהם מאוימות על ידי חידושי הטכנולוגיה, כולל ובמיוחד הרובוטיקה והבינה המלאכותית.

הכוונה היא לאפשר להם לחפש עבודה בתחומים שמדברים אליהם ומעניינים אותם, בדברים שיסייעו להם לממש את עצמם והם יכולים להצליח בהם, לבלוט ולנצנץ - אולי אפילו ליזום עסק משלהם וליצור לעצמם בסיס כלכלי מבלי להיות שכירים, באיום מתמיד של אבטלה...

גם אם שמרנים רבים נוטים לדחות את מה שהם תופסים כרווחה שתקטין את המוטיבציה של אנשים לחפש עבודה ולעבוד, ניסיונות לחלק UBI לתושבי ערים ומדינות בארצות הברית הראו תוצאות חיוביות בדרך כלל. חלק מהתוכניות הללו, אגב, העניקו את התשלומים באופן סלקטיבי לאנשים, על סמך הצורך המוכח או המעמד החברתי שלהם ולא לכל האוכלוסייה כולה.

בין התומכים ביוזמה הזו ניתן למצוא גם רבים מראשי ומצליחני ההייטק, כולל מי שמובילים את התפוצצות ה-AI הנוכחית, ביניהם מנכ"ל חברת OpenAI והאדם הכי חזק בעולם הבינה המלאכותית כרגע, סם אלטמן.

לשיטתו, דווקא בשל החשש שהבינה המלאכותית תלך ותחליף אינספור עובדים אנושיים, כולל אנשים שלמדו מקצועות ורכשו תארים ומומחיות ויהפכו למובטלים, אולי אפילו מובטלים כרוניים, דווקא בצל החשש הזה כדאי לתת את ההכנסה הבסיסית המדוברת.

לשיטתו של אלטמן, כל אזרח יקבל, אולי במקום כסף, חלק ממחשב סופר-מתקדם, שהוא מכנה לצורך העניין GPT-7. כל מקבל כזה, אלטמן גורס, יכול יהיה לעשות כרצונו בחלק שקיבל. יהיו מי שישתמשו בו ויקימו מיזם, למשל טכנולוגי, או יהיו שותפים במיזם כזה, אחרים ירצו אולי למכור את החלק שלהם לאחרים, יהיו שיעדיפו לתרום אותו לטובת מחקר בפתרון בעיות עולמיות, כמו משבר האקלים או חקר הסרטן.

ההנחה של מנכ"ל OpenAI היא שעם הטמעתה של הבינה המלאכותית המתקדמת ביותר ויותר היבטים של חיינו, הבעלות על יחידה של מודל שפה גדול, כזה שהוא מכנה GPT7, עשויה להיות בעלת ערך גדול יותר מאשר כסף. אלטמן רואה עולם בו כל אדם בחברה העתידית יחזיק למעשה חלק מהקידמה והיצרנות העתידית ויוכלו להבטיח לעצמם ולמשפחתם פרנסה בעתיד.


הנה רעיון ההכנסה הבסיסית אוניברסלית (עברית):

https://youtu.be/8rM_-49DPe4


בטלנות? רוגע כלכלי? - על ניסוי ראשון איך זה ישפיע על בני אדם? (עברית)

https://youtu.be/u_-N_AWQQiI


בעלי מקצוע מפחדים על העבודה שלהם (עברית):

https://youtu.be/0AGYOv0sGHg


וסרטון מקיף על ה-UBI ומשמעויותיו (מתורגם):

https://youtu.be/kl39KHS07Xc?long=yes