עורכי הסרטים מקבלים את כל סרטי הוידאו שצולמו על ידי הצלמים על הסט, בזמן צילומי הסרט.

הם מעלים את החומרים הללו אל המחשב ומחליטים מה יוצג בסרט, באיזה סדר ובאילו אמצעי עריכה. המטרה של העריכה היא להפוך את החומר שהגיע אליהם לסיפור של ממש.

מדי פעם מגיע גם הבמאי והם מתייעצים, מחליטים על תיקונים בעריכה, על התפיסה הנכונה שמורה הבמאי במקומות שבהם יש לעורכים התלבטויות וכדומה. לאחר מכן מוסיפים גם קריינות, מוסיקה, אפקטים, חומרי פסקול וכותרות.

כשהסרט פחות או יותר נראה כמו סרט, אך לא מעובד לחלוטין, מציגים העורכים "ראף קאט", שהוא מעין טיוטה של הסרט הסופי. לאחר שצופים בו הבמאי, יועצים ובעלי תפקידים נוספים שמעורבים בו, הם מחליטים על תיקונים נוספים, השמטות של קטעים, שיפורים בעריכה וכדומה. אז מתיישב העורך להשלים את עריכת הסרט הסופית.


הנה הקסם שבעריכת סרטים:

http://youtu.be/xJcQgQHR78Q


עורכת מספרת על איך זה להיות עורכת:

http://youtu.be/ypxI99K5DBE


הסבר קצר על תפקיד העורך:

http://youtu.be/lRgLUTXnZ6I


עורכי סרטים מספרים על העבודה ומה זה להיות עורך:

http://youtu.be/SB1f48JwxEk


עריכת סרטים אפשר לעשות כבר מזמן בטלפון ב-Capcut:

https://youtu.be/924il_WauMk?long=yes


וסרטון תיעודי על עריכת הסרטים:

https://youtu.be/NUryfkLSwfM?long=yes

עריכה של סרטים היא אחת הפעילויות המשמעותיות ביצירת פרויקטים לימודיים וחינוכיים. בשיטות ההוראה מבוססות הפרויקטים, כמו PBL, עובדים ילדים רבים על סרטונים לשם יצירת פרזנטציות של הפרויקט שלהם.

הבעיה היא שעריכת סרטים מחייבת בדרך כלל תוכנות מאד חכמות וכבדות. תוכנות כאלה יש להתקין על המחשב ובדרך כלל צריך מחשב חזק מאד על מנת להפעילן ולערוך בהן סרטים.

כך או כך, בשנים האחרונות יש כלים מקוונים, אתרי אינטרנט שהם בעצם תוכנות ענן. הכלים האלה מאפשרים לערוך סרטונים קצרים בעצמכם, מבלי להתקין אותם על המחשב. כלי הרשת הללו אמנם אינם חזקים כמו התוכנות המקצועיות, אבל הם יכולים לשמש למטרות שימושיות רבות, כמו ברכות וידאו, מצגות וידאו שמורכבות מתמונות וקטעי וידאו קצרים וכדומה.


כך עורכים סרטון באתר לדוגמה ומעלים אותו לאתר יוטיוב:

https://youtu.be/6IjOzgJhzSQ


שיעור עריכה של מצגת באמצעות אתר קיזואה:

https://youtu.be/kdAhX2csgtY


ומדריך עריכה בטלפון באמצעות Capcut:

https://youtu.be/924il_WauMk?long=yes

מונטאז' (Montage) הוא קומפוזיציה של רצף זמן, רצף של דימויים, ללא קשר הכרחי ביניהם, במובן של זמן ומקום. כלומר, יש במונטאז' רצף של שוטים קצרים יחסית, שהמעברים ביניהם מודגשים, אבל הם לקוחים ממקומות שונים ומזמנים שונים. במילים פשוטות, במונטאז' לא חשוב הסדר של ההתרחשויות בהכרח, אלא מה הרעיון שמאחרי הדימויים, ה"שוטים" שמרכיבים אותו.

עריכת מונטאז’ מאפשרת דחיסה של פרק זמן ארוך, של חודשים ארוכים ואף שנים, לרצף קולנועי שנמשך זמן קצר. בסרטים מראים בעזרתו למשל תהליך שנמשך זמן רב, בכמה עשרות שניות. כך ניתן גם להראות שינוי במצבו של הגיבור, בהחלמתו, אימונים שהוא עובר וכדומה.

במקום לערוך בצורה של מעברים חלקים בין השוטים, עריכת מונטאג’ מדגישה דווקא את החיתוכים של העריכה ויוצרת הדגשה של הפעולה. מונטאז' מתאים מאד לסרטי פעולה ולסרטים שבהם יש התרחשויות מהירות, כיוון שהטכניקה הזו מצליחה להעביר היטב פעילות אינטנסיבית.


הנה הסבר מודגם על המונטאז' ואיך בונים אותו:

https://youtu.be/bXx99Oh9Hoo


צילום רציף של סצנה קולנועית שמייצגת שנים רבות בבית:

https://youtu.be/w0ykvDu-jUw


גדול המונטאז' סרגיי אייזנשטיין:

https://youtu.be/g5WbeoP_B8E


המונטאז' המסיים מהסרט "המדריך לטרמפיסט לגלקסיה":

https://youtu.be/YhvEJPt7E7c?t=1m57s


המונטאז' המפורסם מהסרט 'רוקי':

http://youtu.be/-ZKhpbfR-LE


והמונטאז' של המשוודים בסרט 'קדימה תריץ אחורה':

http://youtu.be/tPVm8eIeY5k


מונטאז' קסום מסוג אחר, בסרט "נוטינג היל", שבו עובר הגיבור בין העונות:

http://youtu.be/5nIxppYXonE


תרגיל מונטאז' בחמישה שוטים:

http://youtu.be/j4hNhZrkqJE


ב"רוקי 4" יש אינפלציה של מונטאז'ים - אתם חייבים לראות (עברית):

https://youtu.be/eJy_4vAqq14


הנה סיכום של כמה מהמונטאז'ים הטובים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/DhQHlCaSR_w


המונטאז' החכם והמצחיק (עברית):

https://youtu.be/bIKucFLjiks


ותיאור המונטאז' בן 5 הדקות המופתיות מהסרט "פרזיטים":

https://youtu.be/ma1rD2OP85c?long=yes

כשצופים בסרטון של שחקן המדבר עם עצמו בילדותו, נכבשים לרוב מיד. כבר נאמר שילדים וכלבים גונבים את ההצגה וכאן השחקן בצעירותו גונב לא פעם את ההצגה לשחקן הבוגר, עד כדי כך שקל לשכוח שמדובר באותו אדם...

אמנם לא פעם מדובר בשני שחקנים שונים, שהדמיון החיצוני מאפשר להם להדמות בסרט לאותו אדם, אבל מדי פעם אנו רואים גם את אותו אדם, המשוחח עם עצמו הצעיר. כיצד זה קורה?

החוכמה היא לצפות פני עתיד ולהשאיר קלטת שבה אתה כאדם צעיר מנהל שיחה עם עצמך הבוגר. לא תמיד צריך לכתוב תסריט. אפשר פשוט להשתטות ולצלם, כשיום אחד עורכים את שיחת הצעיר שהיית עם איתך הבוגר. אפילו את או אתה תוכלו להקליט סרטון דומה ולכשתהיו בוגרים תוכלו לערוך את הסרט כרצונכם.


כך השחקן תום אבני משוחח עם עצמו הצעיר בסרט:

https://youtu.be/mh2lGBMcnC0


והנה סרטון שהשפיע עליו, שבו שחקן אמריקני משוחח עם עצמו כילד:

https://youtu.be/XFGAQrEUaeU

פלאשבק היא טכניקה בעריכת סרטי קולנוע שבה קוטעים את רצף השוטים המייצגים בסרט את ההווה (זמן ההתרחשות של העלילה) ומציגים שוטים שבהם נראה העבר.

לרוב מטרת הפלאשבק בסרטים היא להציג זכרונות מהעבר, תמונות ילדות וכדומה. מה שיוצג בפלאשבק נועד בדרך כלל להבהיר את המוטיבציות, את מה שמניע את הגיבורים, מה שרודף אותם מהעבר וגורם להם לעשות דברים במהלך העלילה וכדומה.

יוצרי הסרט ישתמשו לרוב בשינוי צבע או סוג של אפקט שיציג תמונה שונה במעט, כך שיובהר לצופה ההבדל שבין מה שקורה בהווה של הסרט ומה שמוצג מהעבר.


הנה פלאשבק בסרט "רשומון" של אקירה קורוסאווה:

https://youtu.be/xCZ9TguVOIA


פלאשבק ב"אזרח קיין" שמתחבר לוואן שוט ארוך ומיוחד:

https://youtu.be/6gbgep7wF9w


בפלאשבק בסרט "Old Boy" שמציג מישהו שנזכר בחוויה קשה:

https://youtu.be/CybajmsWfVI


והנה פלאשבק עם זכרונות של זוג מההיכרות שלהם:

http://youtu.be/XBuFsKSSrMU

"קלוז-אפ בזמן" (Close-Up in Time) היא טכניקת עריכה בקולנוע שבה מראים שוט מסוים בסרט כמה פעמים. במילים אחרות, כשלוקחים קטע המתרחש בפרק זמן קצר וחוזרים עליו שוב ושוב. מטרתו של הקלוז אפ בזמן להמחיש ולהדגיש את החשיבות שלו בעלילה, המתח שהוא יוצר וכדומה.

מה שעושים באפקט ה"קלוז-אפ בזמן" בקולנוע הוא מתיחה של רגע מיוחד בזמן והדגשה של הפרטים שבו. זוהי טכניקת עריכה שבה מוותרים בעריכת הסרט על ההמשכיות, הקונטיניואיטי, כדי להדגיש משהו חשוב בעלילה.


הנה הקלוז-אפ בזמן כשגורדי מתרומם וצועק בפעם הראשונה "רכבת" בסצנת הרכבת מהסרט "אני והחבר'ה":

http://youtu.be/gozRrRCtj6E


וקלוזאפ בזמן שוב ושוב בנפילת העגלה בסצנת הירי בתחנת הרכבת בבלתי משוחדים:

http://youtu.be/QJpRSf4q-hI


הקלוז-אפ בזמן בסצנת שבירת הצלחת, החוזרת כמה פעמים, בסרט הרוסי החשוב "האונייה פוטיומקין" של סרגיי אייזנשטיין:

http://youtu.be/ZeSYXHqw32Q


נראה אתכם מוצאים בסרטון החתונה הזה קלוז אפ בזמן:

https://youtu.be/apcQHYCocZ4

"סופר-אימפוז" (Super impose) היא טכניקה שמאפשרת שקיפות, כשרואים תמונה אחת מבעד לתמונה השנייה. טכניקה זו פותחה לראשונה בסוף המאה ה-18 על ידי אטיין רוברטסון ופיליפשטל, מפתחי הפנטזמגוריה.

בקולנוע השתמשו בטכניקה הזו כבר מהתחלה לדברים רבים, החל מדמויות מעופפות כמו סופרמן (על ידי הדבקה של צילום שלו בתנוחת התעופפות על רקע סרטון של השמיים) ועד לשיחות של אדם עם בן דמותו או התאום שלו, בסרטים שונים.

שימוש נפוץ לשקיפות שהאפקט הזה מספק הוא לשקף מחשבות או זכרונות שעולים בראשו של אדם. כך רואים למשל את פניו (בקלוז אפ - צילום מקרוב), כשהפנים שקופות ודרכן רואים אירועים שבהם הוא נזכר או רעיונות שעולים בראשו.

לשלב הבא בתולדות הקולנוע - ראו באאוריקה את תגית "עקרון התמדת המראה".


הנה סרטון שמדגים את השקיפות של הסופר אימפוז הקולנועי:

http://youtu.be/s_8I6idVM9c


כיום יש שיטות עריכה לסופר אימפוז שמאפשרות לשחקן לגלם שתי דמויות זהות שמדברות זו עם זו:

http://youtu.be/4LezBxv_GpI

אוברלאפ, או סאונד אוברלאפ (באנגלית Sound Overlap), או "גשר צליל" (Sound bridge), הוא אחד מסוגי העריכה הקלים והבסיסיים ביותר בעריכת וידאו וסרטים.

מדובר בשמות שונים של טכניקת עריכה פשוטה, שנחשבת לאחד מקסמי העריכה הקולנועית. הטריק בה הוא שהסאונד מקדים את התמונה. או במילים פשוטות - אנו שומעים את הקליפ הבא לפני שאנו רואים אותו.

לא הצלחנו להסביר? - אז יסייע לדעת שיש שם נוסף לטריק העריכה המצוין הזה והוא J Cut.

האות J שניתנה לקאט הזה מסייעת ומקלה לזכור את הרעיון שלו, כי הקצה התחתון של האות מקדים את העמוד המרכזי שלה. כך שהאות הזו מדגימה את צורת האודיו המקדים, בקאט מסוג זה.

ה-J קאט מציע דרך נפלאה ליצור מעבר חלק בין שוטים. ההשפעה שלו עדינה, אבל ממש יעילה. כי ב-J Cut הקאט של הסאונד לא חופף לקאט של התמונה. השמע של השוט הבא, או הקליפ הבא, יכנס לקליפ הראשון לפני שיבוא הקאט בתמונה ונראה את השוט הבא.

"אוברלאפ" פירושו בעברית "חופף". האוברלאפ של סאונד משמש כדי לרכך את הקאט ולעשות אותו מעניין יותר, טבעי, או סתם פחות מורגש. הוא גם שימושי כשרוצים לחבר שוט לדברים שיתנו את התגובה עליו, או לעבור לשוט הבא, עם רמיזה מוקדמת למה שתכף נראה.

בסרטים תיעודיים ישתמשו בו לא פעם, כדי לחבר את המרואיין אל השוטים של הזכרונות, צילומי החוץ וכדומה.

ואגב, ההיפך מהקאט הזה הוא L Cut, בו האודיו מהשוט הקודם יימשך עוד קצת, גם אחרי בקאט של התמונה.


הנה הסבר של ה-J Cut, כלומר האוברלאפ:

https://youtu.be/71TH0lCWZ64


דוגמאות של קאטים עם אוברלאפ מסרטים מפורסמים:

https://youtu.be/tLm1mhrCws4


דוגמה לחיבור בין סצנות בעזרת קול שנשמע בהתחלה כקריינות (Voice over) ומתגלה בקאט כאוברלאפ:

https://youtu.be/k4rOv7EAxRc


נסחף? - לבנאי רוברט אלטמן יש חיבה לאוברלאפים על דיאלוגים שלמים, ממש שכבות של טקסטים:

https://youtu.be/WFiXAgwuaJI


שיעור קצר באוברלאפ של תמונה בחפיפת פעולות:

https://youtu.be/cRcfHkPDt5I


וכך זה נראה בסצנת מרדף:

https://youtu.be/18gHV15iNLE

אפקטים קוליים (Sound effects או SFX) הם צלילים שמוקלטים ומשולבים בסרט, כדי לחזק ולהדגיש את תוכנו של הסרט ואת המתרחש בו.

מטרת האפקטים הקוליים היא לחזק את ההשפעה של אירועי הסרט על הצופים. את האפקטים הקוליים עבור הסרטים מקליטים במיוחד באולפני פוליז (Foley studios) שבהם אמני פולי מומחים מקליטים צלילים שונים, בעזרת חומרים שיוצרים רעשים דומים לאלה שנדרשים בסרט.

בסרטים בעלי תקציב קטן יותר משתמשים בספריות אפקטים שבהן מוקלטים מאגרי ענק של קבצי סאונד למחשב. קבצים אלה כוללים צלילי יריות למשל, רעשי התנגשות מכוניות, מכות אגרוף וכדומה.

כיום משמשים האפקטים הקוליים גם בצילומי סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב וכדומה.

המונח "אפקטים קוליים" נולד בתקופה של ימי הרדיו המוקדמים, עת הקליטו אפקטים כאלה בשביל פרסומות, תכניות ו"תסכיתים", שהיו מעין הצגות או סרטים ללא תמונה. בתכניות רדיו אלה נדרשו כל מיני רעשים שידגימו את הקולות והפעולות שמתרחשים בסיפור או יחזקו את המשמעות וההשפעה על המאזינים, של התכנים המסופרים ומקוריינים.


כך מכוניות צעצוע נעזרות בסאונד אפקטס כדי להיראות ולהשמע ממש אמיתיות:

https://youtu.be/DapPl0lD_9s


עריכת האפקטים הקוליים הכל כך חשובים בסרט "אווטאר":

https://youtu.be/dIvreFpxRUc


על הקלטת האפקטים הקוליים לסרט "אינדיאנה ג'ונס":

http://youtu.be/YWDSFihqyH8


והוספת אפקטים קוליים באמצעות אמנות הפולי:

https://youtu.be/UO3N_PRIgX0

הסרט הרוסי "אוניית הקרב פוטיומקין" (Battleship Potemkin) של הבמאי סרגיי אייזנשטיין, הוא מהסרטים המפורסמים והחשובים בקולנוע המוקדם. הסרט, שנעשה בשנת 1925, הוא מהסרטים הטובים בתולדות הקולנוע. בתערוכה העולמית של בריסל, ב-1958, הוא אף הוכתר כסרט הטוב ביותר של כל הזמנים.

בסרט הוצגה מהפכת הנפל של 1905, מהפכה שנכשלה אמנם, אך בדיעבד נחשבת לחזרה הגנרלית לקראת המהפכה הבולשביקית של שנת 1917. אייזנשטיין הציג את מהפכת הנפל דרך אירוע היסטורי זניח יחסית, של מרד באונייה אחת. במקום לשחזר אירועים רבי-משמעות ועתירי נפגעים מהאירוע ההיסטורי, הוא יצר דרמה רבת-משמעות וסוחפת, שמציגה את הפרט הרוסי למול השלטון המדכא של הצאר.

בסרט טובחים חיילי הצאר בהמונים שבאים לעודד את המלחים המורדים מהאונייה פוטיומקין. אייזנשטיין מנגיד את התנועה המסודרת של חיילי הצאר אל מול הבלגן והכאוס של ההמון. גם פני ההמון המביעות מגוון של רגשות ותחושות, מנוגדות לפנים הקפואות של החיילים, שהופכות אותם למכונות הרג וחסרי צלם האנוש.

במיוחד ידועה מהסרט "סצנת המדרגות", שבה מתדרדרת עגלת תינוק במורד המדרגות של העיר אודסה. לאחר שהאם מתה מכדור של החיילים. אין ניגוד גדול מזה, בין תינוק לבין חיילים קשוחים. אין אי-צדק בולט מזה, שבו משלם התינוק על הרצון לחופש של האזרחים, מידיו של שליט אכזר ומנוכר לעמו. הסצנה הזו הפכה לאחת הידועות בהיסטוריה של הקולנוע וסרטים שונים מצטטים אותה ועושים לה מחוות שונות ומשונות.

בסרט חקר אייזנשטיין את רעיון המונטאז' (Montage), בעברית: טכניקת מצרף, ושיכלל אותו במיוחד. המונטאז' הוא רצף דימויים, שאין ביניהם קשר הכרחי, של זמן או מקום, אבל ביחד הם יוצרים משמעות מסוימת ותורמים לעלילה. היוצר בחר לערוך את הסרט עם הרבה מונטאז'ים, כך שהוא יביא את הצופים לתגובה רגשית מסוימת, של סימפטיה למלחים המורדים ושנאה כלפי השלטונות הנלחמים והורגים בהם. בדרך זו הציג אייזנשטיין את הפרט הנרמס תחת מגפי השלטון המדכא של הצאר. בכך שרת את האידיאולוגיה הסובייטית שהניעה אותו ואת חבריו הקולנוענים שסיימו את בית הספר לקולנוע קולשוב. הללו הרבו לחקור את ההשפעה שיש לסרטי קולנוע על קהל הצופים וכיצד הם יכולים להשתמש בהם כדי להשיג השפעות שכאלה.

עוד טכניקה מעניינת שפיתח אייזנשטיין בסרט הזה הוא ה"קלוז-אפ בזמן" (Close-Up in Time), טכניקת עריכה בקולנוע שבה נראה שוט מסוים בסרט שוב ושוב. מטרתו היא להמחיש ולהדגיש את החשיבות של הרגע בעלילה והמתח שהוא יוצר.


הנה קדימון הסרט "אוניית הקרב פוטיומקין":

https://youtu.be/kS5kzTbNKjs


הקלוז-אפ בזמן בסצנת שבירת הצלחת, החוזרת כמה פעמים, שבסרט:

http://youtu.be/ZeSYXHqw32Q


המחווה המפורסמת ביותר למדרגות בסרט "הבלתי משוחדים":

https://youtu.be/QJpRSf4q-hI


סצנת נפילת העגלה במדרגות פוטיומקין שבנמל אודסה:

https://youtu.be/s71vmKc6HkE?long=yes


ניתוח העריכה המהפכנית ופורצת הדרך שבסרט:

https://youtu.be/g5WbeoP_B8E?long=yes


והמון המחוות מסרטי קולנוע לסצנת המדרגות מאוניית הקרב פוטיומקין:

https://youtu.be/yH1tO2D3LCI?long=yes

שיטת הצילום של "זמן-קליע" (Bullet-Time) מגמישה את המהירות בסצנות אקשן ומציגה לאט מאד, דברים שמתרחשים במציאות במהירות הבזק. זה נעשה כדי לחזק את האפקט הדרמטי של ההתרחשות הקולנועית ובמיוחד זה מרשים כשכל זה קורה בזמן שהמצלמה ממשיכה לנוע.

בסרט "המטריקס", המהפכני מבחינת אפקטים כאלה, שולבה טכניקת זמן-הקליע ביחד עם טכניקות נוספות כמו "השוט של המטריקס", המצלם ב-360 מעלות את הדמות. כך ניתן היה להפוך סצנות כמעט שגרתיות בסרטי פעולה, למחולות מסוגננים של אלימות יפה להפליא..

צילום זמן קליע אינו שיטת צילום בלבד. האפקט הזה מחייב עריכה משמעותית באמצעות מחשב, לאחר הצילום. תוכנות אפקטים משוכללות, כמו אפטר אפקטס (After Effects), משמשות ליצירת שכבות ותוספות, שרק עימן נוצרת התמונה המלאה והסופית שבאפקט.


הנה שיטת ה"צילום זמן-קליע" לקראת סוף הסצנה בסרט מטריקס:

https://youtu.be/bKEcElcTUMk


כמה מהמחוות שעשו לסצנה האייקונית:

https://youtu.be/hGOvIzIn2Ic


הדגמה של הוספת האפקטים המיוחדים לזמן הקליע:

https://youtu.be/VjoP1V_Oizo


כל ילד יכול לעשות את זה:

https://youtu.be/yPs68kiueEw?t=21s


וזו השיטה שבה מצלמים את זה, עם עשרות מצלמות משורשרות מסביב:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA

שוד הרכבות הגדול היה אחד ממבצעי השוד המפורסמים בהיסטוריה של הפשע. השוד שביצעה כנופיית פושעים בת 15 חברים, בשנת 1963 שאב את ההשראה מסרטי המערב הפרוע.

במיוחד הוא שאב השראה מהמערבון הראשון בתולדות הקולנוע - "שוד הרכבת הגדול" של אדווין פורטר, סרט שבו הוצגה, אגב, כנראה לראשונה בתולדות הקולנוע, עריכה מקבילה, או עריכה צולבת, שמתארת על המסך כמה אירועים, המתרחשים בו-זמנית, אך במקומות שונים.

במהלך השוד פשטה הכנופיה על רכבת דואר שנשאה שטרות כסף שמיועדים להשמדה בלונדון. חברי הכנופיה הצליחו לקחת מהרכבת שלל בשווי של 2.6 מיליון ליש"ט - סכום דמיוני שהפך את השוד הזה לגדול ביותר במאה ה-20.

מכונית שהמתינה ליד הגשר אספה אותם והסיעה לחווה עזובה בשם לזרסלייד שבה המתין להם מטוס. רק ילד אחד שמכר להם היה שם כדי לספר לשוטרים על "האנשים הנדיבים שהיו כאן.." ולגרום בכך לאיתור שמותיהם.

בשבועות שלאחר מכן נתפסו כל חברי הכנופיה, חוץ מנהג קטר ששכרו. המרכזיים שבהם נדונו לעונשי מאסר כבדים ומתוכם שניים נמלטו - צ'רלס ווילסון, שנרצח כעבור זמן קצר בספרד ורוני ביגס, שיברח לברזיל ויהפוך לגיבור תרבות נועז, מעין סלב מקומי, יינשא לאישה מקומית ויבלה שם שנים רבות.

רק בזקנתו, חולה ומתגעגע, יחזור לאנגליה, ירצה מאסר קצר וישוחרר בשל מצבו הבריאותי.

והכסף, אתם שואלים... רק חלק קטן מהכסף שנשדד נמצא. מי אמר שהפשע לא משתלם?


הנה רוני ביגס, האסיר הנמלט של שוד הרכבות הגדול:

http://youtu.be/H5R5SoBYu_Y


ביקור במקום שבו נשדדה הרכבת ב-1963:

http://youtu.be/Eb2AK-me1b8


וסרטו של אדווין פורטר משנת 1903 על שוד הרכבת הגדול מהמאה ה-19, שהיווה השראה לשודדי רכבות:

http://youtu.be/Bc7wWOmEGGY?long=yes

טיים-לאפס היא טכניקה שמציגה קפיצות זמן בוידאו. בטכניקה זו מתעדים בווידאו אירועים המתמשכים על פני זמן ארוך ואז מציגים אותם במהירות רבה. הטכניקה הזו היא טכניקה שנובעת מהאפשרויות של עריכה דיגיטלית ועושים בה שימוש כדי להראות דברים שרק בהילוך מהיר ניתן לתפוס באמת את משמעותם. דוגמאות לטיים לאפס מציגות למשל שנה שלמה של מזג אוויר ברגע, יום שלם של נוף בדקה אחת, מחזור חיים של פרחים בקצב מהיר, בניית בניין שלם בדקה וחצי ועוד.

השם "Time Lapse" הוא באנגלית "מציאות בהילוך מהיר".


כך מצלמים סרטון קפיצות זמן:

https://youtu.be/yYAPibl8Ntw


סרטון טיים לאפס של איש שהתחיל מסע לבייג'ינג כשהוא קרח והפך למגודל שיער:

http://youtu.be/5ky6vgQfU24


מישהו שהחליט לעשות טיים לאפס של כל העולם ב-5 דקות:

http://youtu.be/UGnrT0F-Igs


וסרטון טיימלאפס שצולם במהלך הסופה סאנדי בעיר ניו-יורק:

http://youtu.be/PyohW9rYEKc

אחד הקטעים המדהימים שאליהם נחשפו צופי הסרט הראשון בטרילוגיית "המטריקס" היא השוט שבו נראה ניאו, קיאנו ריווס בשבילכם, כשהוא מקמר את גבו בהילוך אטי ומתחמק מכדור שנורה אליו. קטע מדהים וללא ספק אחד המרכיבים שהפכו את הסרט לאגדה.

אבל אחד הדברים החדשניים שהתגלו בו, מבחינה קולנועית טכנית, הוא מה שזכה לכינוי "השוט של המטריקס" (Matrix shot) או "אפקט המטריקס". זוהי שיטת צילום ב-360 מעלות שהוצגה לראשונה בסרט "המטריקס" וזכתה לחיקויים רבים מאז. כשהמצלמה נעה מסביב לדמות המצולמת בהילוך איטי, היא יצרה אפקט מעניין ולא מוכר לצופי הקולנוע.

כדי לצלם כך פורשים סוללה ענקית של מצלמות שמצלמות את האירוע מכיוונים שונים. בצורה כזו ניתן אחר-כך לערוך את הסצנה כאילו המצלמה סובבת סביב הדמות הקפואה, בלי קשר למהירות התנועה שלה.


כך מצלמים את "השוט של מטריקס" בגרין סקרין, כשכל נקודה בקו התנועה של המצלמה היא מיקום של מצלמה אחת:

https://youtu.be/bKEcElcTUMk


מה שצולם על הגג משתלב עם תנועות הדמות שצולמו באולפן לתוצאה שנראית בסרט הסופי:

https://youtu.be/Kjcv-JtUOgA


שני חבר'ה שעשו לבד צילום 360 כזה:

https://youtu.be/INckJRRR1EU


ואפליקציה לטלפון חכם שמאפשרת לעשות את "אפקט המטריקס" בעצמך בעזרת 3 סמארטפונים:

https://youtu.be/LgkHcvcyTTM

הילוך איטי הוא אפקט קולנועי שבו החומר המצולם מוצג באיטיות רבה. הראשון שהציג הילוך איטי בסרטים הוא הכומר האוסטרי אוגוסט מוסגר, שהשתמש באפקט כבר בתחילת המאה ה-20. ההילוך האיטי הפך מאז לכלי שימושי בתעשיית הקולנוע.

כיום עושים שימוש רב בהילוך האיטי גם בתחומים כמו צילום ספורט, צילום טבע וצילומים מדעיים.


הנה סצנת סלואו מושן מרהיבה מהסרט הקוריאני "ברוכים הבאים למקגול":

https://youtu.be/VeqojOmFr2k


טיפות מים שנופלות בהילוך איטי לתוך שלולית:

http://youtu.be/XJVR7tEv5tw?t=43s


פלייליסט של צילומים מדהימים בהילוך איטי מערוץ דיסקאברי:

https://youtu.be/yaSLaW3TRTs?list=UUjVtRqx7vMcwiBFURTcYhNw


שפתיו של אמן ביטבוקס בהילוך איטי:

http://youtu.be/e4sJa1usbns


הילוך איטי של בועות סבון:

https://youtu.be/ktvZ2Z_s4Bo?t=42s


"שיר הקתדרלה" (Cathedral Song) של טניטה טיקרם בקליפ עם המון סלואו מושן :

https://youtu.be/URflja3pE3Q


וקליפ של להקת האלקטרו פופ מהאייטיז OMD שמתחיל בהילוך איטי:

https://youtu.be/LdhYzXobHEk

הילוך לאחור הוא טכניקה מגניבה להצגה של סרט שצולם מהסוף להתחלה. מה שכל כך משעשע בזה הוא ההיפוך של האפשרויות - המון דברים שאינם אפשריים בעולם האמיתי, נראים פתאום על המסך. אם עושים עבודה טובה ויצירתית, אפשר להשתמש בטכניקה הזו, כדי ליצור סרטונים וקליפים מרתקים.

מבחינת טכנית, הקרנה של סרט לאחור אומרת שמציגים את התמונות של הסרט (פריימים), בסדר הפוך, מהסוף להתחלה. כך, כשמנגנים את הסרט, הוא נראה כאילו הכל מתרחש "לאחור"..


משימה יצירתית:
===========
תכננו סרטון שמשתמש בהילוך לאחור וצלמו אותו בווידאו. השתמשו בתוכנת עריכה כדי לערוך את הסרט ההפוך והמדהים שלכם והציגו לחברים או ברשת. בהצלחה!


הנה דוגמה למה שאפשר לעשות עם הילוך לאחור:

http://youtu.be/r3q2XXeasAA


"הסיינטיסט" של קולדפליי בקליפ שנעשה כולו בהילוך לאחור:

http://youtu.be/RB-RcX5DS5A


סרטון מדהים עם הילוך לאחור, בין עוד אפקטים כהילוך איטי וסופר סלואו מושן:

https://youtu.be/gooWdc6kb80


או זה:

https://youtu.be/D-eDNDfU3oY


שתי בנות שעושות דברים מגניבים בנגינה לאחור:

http://youtu.be/mXILPLxoEP0


ומה שמוסיקת אקשן עושה להילוך אחורי:

http://youtu.be/0fxjO93TcGk

את המערבון הראשון בתולדות הקולנוע יצר אדווין פורטר, בשנת 1903. זהו סרט בשם "שוד הרכבת הגדול" (The Great Train Robbery).

זה היה סרט אילם, סרט קולנוע קצר שאורכו כ-10 דקות בלבד. אך באותן עשר דקות הוא פתח את הדלת לז'אנר המערבון, סוגה קולנועית שבהמשך המאה ה-20 עתידה לצבור פופולריות עצומה.

את הסרט, שנחשב גם סרט הפעולה האמריקאי הראשון, כתב, הפיק וביים אדווין פורטר, או בשמו המלא אדווין סטנטון פורטר. האיש החל את דרכו כצלם קולנוע באולפנים של תומאס אדיסון, בהם הוא צילם סרטים קצרים למכשירי הקינטוסקופ, שהמציא אדיסון, טכנולוגיית קולנוע מוקדמת ביותר, שהתבססה על צפייה בסרטים המוקרנים בתוך מכשיר והתחרתה בהקרנות הסרטים של האחים לומייר.

הסרט, בו כיכבו אלפרד אבדי, ברונקו אנדרסון ויוסטוס ד. ברנס, לא כלל קרדיטים. הוא צולם במילטאון שבאזור ניו ג'רזי, באזור החוף המזרחי של ארצות הברית, על אף שעלילת הסרט מתרחשת במערב הפרוע שבמערב המדינה.

בשנת 1990 ולקראת תום המאה ה-20, המאה של הקולנוע, הוכרז "שוד הרכבת הגדול" על ידי ארכיון הסרטים הלאומי בספריית הקונגרס של ארצות הברית, כסרט לשימור.


#חידושים בסרט
בסרט זה הוצגה, אולי לראשונה בתולדות הקולנוע, עריכה צולבת, המתארת אירועים שונים על המסך, באופן סינכרוני, כלומר בו זמנית, כשאלה מתרחשים במקומות שונים ובאותו הזמן.

במקרה של הסרט הזה הוצגו בעריכה הצולבת שתי סצנות בו-זמנית, כשהן מתרחשות במקומות שונים.

חוץ מהעריכה הצולבת השתמשו בסרט בכמה טכניקות צילום חדשניות ולא שגרתיות לתקופה. אולי המשמעותית מהן הייתה השימוש בתנועות מצלמה תכופות. לא שגרתי היה גם לצלם אז בצילומי חוץ כה מרובים, מה שנעשה בסרט בסצנות רבות.

פורטר גם היה מהראשונים שהשתמשו בטכניקה של צביעת סרטים בקולנוע. ואכן, בחלק מעותקי הסרט נצבעו סצנות מסוימות ממש בעבודת יד והוקרנו כשהן צבעוניות, בעוד שאר הסצנות בסרט נשארו בשחור לבן.


הנה הסרט "שוד הרכבת הגדול" בליווי פסנתר אופייני לתקופה:

https://youtu.be/y3jrB5ANUUY?long=yes


גרסה נוספת עם פסקול מודרני שלא ממש עובד:

https://youtu.be/cT6Pz9t89Lk?long=yes


תרומתו של אדווין פורטר לשפה הקולנועית:

https://youtu.be/V7ZHd1xU2w8?long=yes


וידאו אסיי של צעיר שנדלק על הסרט מהמלצה של סקורסזה:

https://youtu.be/D3phHSH_P8c?long=yes


והז'אנר שיוולד ממנו יהפוך לנחשול של מערבונים, הנה כמה מהטובים ביותר:

https://youtu.be/wAMwmfkZ6_8?long=yes