שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו עמק המוזרות ברובוטיקה ואנימציה?
"עמק המוזרות" (The Uncanny valley) היא תופעה מדעית שלפיה העתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים רתיעה ותחושה מלחיצה ומטרידה.
זאת בניגוד למצב בו אין לאנשים בעיה עם רובוטים שאינם דומים לבני-אדם, כמו רובוט משטרתי או תעשייתי, או אפילו הרובוט המנקה בתים דוגמת iRobot ואפילו עם רובוטים הדומים לבני-אדם לגמרי, הנוטים גם הם להיות אהובים על רבים.
הרתיעה הזו מה"כמעט אנושי" דווחה לראשונה בשנת 1970, בדיוק 100 שנה לאחר שפרויד פרסם את ספרו "המאוים" (The Uncanny). ב-1970 תיאר מפתח הרובוטים היפאני מאשירו מורי, או מסהירו מורי, את הלחץ ותחושת האיום שהוא מגלה בקרב בני אדם רבים מרובוטים שכאלה.
מורי היה הראשון שצייר את הגרף שבו ייצג הציר האופקי את "הדמיון לבני אנוש", בעוד הציר האנכי תיאר את "תחושת המוכרות". בגרף הזה ראו בפירוש את הנחיתה התלולה, כשרובוטים מתקרבים לדמיון מושלם לאדם, ואז עליה יפה כשהדימיון מתקרב ל-100%.
הירידה הזו בקו מזכירה מעין עמק בין שני הרים ומכאן שמה של התופעה - "עמק המוזרות".
אבל תופעת "עמק המוזרות" לא מתרחשת רק בעולם הרובוטים. מסתבר שגם בדמויות אנימציה אנשים נרתעים מדמויות שהן כמעט אנושיות, אך לא לחלוטין. Tin Toy - סרט קצר של חברת פיקסאר, למשל, לימד אותה בתחילת דרכה שהיכולת ליצור דמויות אנושיות וריאליסטיות מרתיעה את הקהל.
בילי התינוק עורר שם רתיעה ודחייה והוגדר על ידי רבים מהצופים כ"קריפי", בעברית "מלחיץ". אם פיקסר מצליחה כל כך מאז, זה מפני שהיא כבר לא מנסה ליצור דמויות כאלה, אלא רק דמויות חמודות, שיותר מזכירות בובות נעימות, מאשר בני אדם.
החשש והרתיעה מדמויות "אנושיות" שכאלה הוא גם חלק מההסבר של הפחד שלנו מ"הליצנים הרוצחים", אותם אנשים מחופשים שמזנקים משום מקום ומבהילים אנשים ברחבי העולם.
את ההסברים לתופעת ה"קריפיות" של דמויות כאלה מנסים לתלות בהיותן ב"אזור הדמדומים" של זר שהוא מוכר. יש לנו חשש ואף חשד ממי שנראים זרים ועדיין כמאיימים על הישרדותנו. חייזרים, מתים, זומבים - זו רתיעה דומה מהם. כולם עשויים לפגוע בנו ולגרום למוות או להכחדה. לכן אנו נרתעים מהם, כמו מחולים וממתים.
אבל חוקרים אחרים לא נוטים לקבל את עניין היחס האנושי אל המוות, כהסבר מוצלח לתופעה. הם נוטים להסבר קוגניטיבי, כלומר הסבר שקשור בתפיסה האנושית את הדמויות הללו, שאינה דומה לאופן שבו אנו תופסים יצורים טבעיים בעולם שמסביבנו.
מוחנו, מסבירים החוקרים, אוהב למיין ולהכניס כל דבר שאנו חווים, אל תוך "מגרות" בתפיסה שלנו. אלה מעין קטגוריות מובחנות, שמסייעות לנו לגבש עמדה ודרך התמודדות עם הדבר העומד לפנינו. אותם הרובוטים והיצורים שכמעט דומים, אבל לא בדיוק, אלו שנכללים ב"עמק המוזרות", מאתגרים את החלוקה הזו לקטגוריות או הגדרות. כך נוצר במוחנו קונפליקט, כשהזרות והניכור שלנו מהם מתורגמים ללחץ, לתגובה שלילית ולרתיעה פסיכולוגית מהם.
ניכור כזה של "עמק המוזרות", יכול לנבוע, למשל, מדיסוננס (אי התאמה) בין המראה של רובוט כזה, המזכיר בן אדם, לבין אופן התנועה המשונה שלו.
סופרים ויוצרי סרטים, אגב, למדו לנצל את הדיסוננס הזה. זו הסיבה שזומבים בסרטים, או מפלצות קולנועיות וספרותיות כמו פרנקנשטיין או "הגולם" של המהר"ל, יתוארו כמעט תמיד ככאלה שמהלכות בצורה משונה. זה פשוט מפחיד יותר.
כך או כך, נראה שעמק המוזרות מהווה את אחד האתגרים החשובים בתחומי הרובוטיקה החברתית, האנימציה העיצוב הגרפי ועוד.
הנה רובוטים קריפיים ודמויות אנימציה מלחיצות, מעמק המוזרות:
https://youtu.be/CNdAIPoh8a4
הסבר המושג:
https://youtu.be/aYuBDkto2Vk
עמק המוזרות קיים גם באימייג'מטריקס:
https://youtu.be/JF_NFmtw89g
וסרטון ארוך על התופעה וגילויה:
https://youtu.be/9K1Kd9mZL8g
למה מייצרים דמויי אדם שנקראים הומנואידים?
בתרבות ובקולנוע מתבלטים בדרך כלל רובוטים בצורת אדם שזכו לשם הומנואידים (Humanoid),או יומנואידים.
רובוטים הומנואידים הם רובוטים מחקי-אדם. גם העיצוב שלהם וגם מגוון מאפיינים שהוטמעו בהם מנסים להקנות הרגשה של תחליף-אנוש. הם מסוגלים לרוב "לשוחח", באמצעות סינתסייזרים קוליים המפיקים דיבור מטקסט, לנוע ולעשות מחוות המזכירות בני אנוש.
#אבל למה מפתחים את הרובוטים דמויי האדם?
ההיגיון בייצור של רובוטים בצורת אדם הוא שרובוט הנראה כבן-אדם יאומץ בקלות רבה יותר על ידי בני-האנוש שאותם הוא אמור לשרת. הוא דומה לנו ולכן נחשוש ממנו פחות ונהיה מוכנים לאמץ דפוסי התנהגות דומים לאלו שאנו נוהגים בהם זה בזה.
היומנואיד 2P של חברת הונדה, היה מהיומנואידים הראשונים. הוא נחשף בשנת 1996 וידע לצעוד על שתי רגליו, יכולת שהפיתוח שלה עלה עשרות מיליוני דולרים והתמשך כמעט 15 שנה. אפשר להתנחם לבני אנוש לקח הרבה יותר זמן להזדקף וללכת על שתי רגליהם.
אחרי 2P פותחו עוד הומנואידים רבים, כמו הרובוט המנגן בכינור, ההומנואיד האשימו, הרובוטית המטפלת של טויוטה, רובוט הסטנדאפ רובוטספיאן והרובוטית הרקדנית HPR-4.
מטרת הפיתוח של הומנואידים היא יצירה של סביבה שבה רובוטים ישתלבו בחברה האנושית, ללא פחד של בני אדם מהם. הסיבה לפחד כזה היא החשש הקמעי, השכיח כל כך בספרות מדע בדיוני בתרבות המערב, בסיפורים וספרים על רובוטים מחליפי-אדם, שלקחו את השליטה לידיהם וחוללו נזקים נוראים.
מצד שני, נמצא במחקרים שהעתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים תחושה לא נוחה, מלחיצה ומטרידה. התופעה הזו זכתה לכינוי "עמק המוזרות". קראו על כך בתגית "עמק המוזרות".
הנה הומנואידים עכשווית (עברית):
https://youtu.be/w7XA6p9XvIY
ראשון ההומנואידים, הרובוטים בצורת אדם:
http://youtu.be/QdQL11uWWcI
שיחה עם פפר, הומנואיד שנון:
https://youtu.be/zJHyaD1psMc
יומנואידית אישה מדהימה ביכולותיה:
http://youtu.be/3IFuv1AVouM
הומנואידית יפה להפליא ובעלת הבעות פנים מהונג קונג:
https://youtu.be/Qd3QDTPgkOg
ואוסף של הומנואידים דמויי אדם, בעלי בינה מלאכותית ורגשות:
https://youtu.be/2017kmkEukE
איך מעבירים הבעות פנים מבני אדם לדמויות אנימציה?
בעשורים האחרונים מגיעה האנימציה בסרטים לרמות מדהימות של רגש בקרב הדמויות המצוירות בהם. אם פעם היו פניהם של מירי מאוס ודונלד דאק חתומות כמעט לחלוטין, היום הבעות הפנים של דמויות אנימציה מביעות רגש, מכעס ורוגז ועד חמלה ואהבה.
מה שמאפשר את הקידמה המדהימה הזו בתעשיית האנימציה הוא המשתנה ששינה את העולם בחצי מאה האחרונה כמעט בכל תחום אפשרי. מדובר כמובן במחשב.
טכניקת "לכידת הופעה" (Performance Capture) היא שיטה מבוססת טכנולוגיה שבה ניתן להעביר לדמויות אנימציה שיוצרו בעזרת מחשב.
בטכניקה זו ניתן להקליט אל המחשב, ברזולוציה גבוהה וברמת דיוק מעולה, גם את התנועות וגם את הבעות הפנים של השחקנים. לאחר מכן מצמידים במחשב את ההבעות ואת התנועה של שרירי הפנים אל דמויות האנימציה שבסרט ומקבלים מחוות מדויקות ומרשימות במיוחד מהדמויות המצוירות.
הנה יוצר סרטי אווטאר ג'יימס קאמרון מסביר שבלכידת הופעה צריך להיזהר מ"עמק המוזרות" של הדמיון המקריפ לבני אדם:
https://youtu.be/1wK1Ixr-UmM
"לכידת ההופעה" המדהימה שנעשתה בסרט "כוכב קופים: השחר":
https://youtu.be/4NU9ikjqjC0
הדגמה בחברת אימייג'מטריקס, מהמתקדמות בטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/JF_NFmtw89g
והטכניקה המדהימה הזו היא חלק מ"לכידת התנועה" בהוליווד:
https://youtu.be/2CJ26DEu3E0
עמק המוזרות
"עמק המוזרות" (The Uncanny valley) היא תופעה מדעית שלפיה העתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים רתיעה ותחושה מלחיצה ומטרידה.
זאת בניגוד למצב בו אין לאנשים בעיה עם רובוטים שאינם דומים לבני-אדם, כמו רובוט משטרתי או תעשייתי, או אפילו הרובוט המנקה בתים דוגמת iRobot ואפילו עם רובוטים הדומים לבני-אדם לגמרי, הנוטים גם הם להיות אהובים על רבים.
הרתיעה הזו מה"כמעט אנושי" דווחה לראשונה בשנת 1970, בדיוק 100 שנה לאחר שפרויד פרסם את ספרו "המאוים" (The Uncanny). ב-1970 תיאר מפתח הרובוטים היפאני מאשירו מורי, או מסהירו מורי, את הלחץ ותחושת האיום שהוא מגלה בקרב בני אדם רבים מרובוטים שכאלה.
מורי היה הראשון שצייר את הגרף שבו ייצג הציר האופקי את "הדמיון לבני אנוש", בעוד הציר האנכי תיאר את "תחושת המוכרות". בגרף הזה ראו בפירוש את הנחיתה התלולה, כשרובוטים מתקרבים לדמיון מושלם לאדם, ואז עליה יפה כשהדימיון מתקרב ל-100%.
הירידה הזו בקו מזכירה מעין עמק בין שני הרים ומכאן שמה של התופעה - "עמק המוזרות".
אבל תופעת "עמק המוזרות" לא מתרחשת רק בעולם הרובוטים. מסתבר שגם בדמויות אנימציה אנשים נרתעים מדמויות שהן כמעט אנושיות, אך לא לחלוטין. Tin Toy - סרט קצר של חברת פיקסאר, למשל, לימד אותה בתחילת דרכה שהיכולת ליצור דמויות אנושיות וריאליסטיות מרתיעה את הקהל.
בילי התינוק עורר שם רתיעה ודחייה והוגדר על ידי רבים מהצופים כ"קריפי", בעברית "מלחיץ". אם פיקסר מצליחה כל כך מאז, זה מפני שהיא כבר לא מנסה ליצור דמויות כאלה, אלא רק דמויות חמודות, שיותר מזכירות בובות נעימות, מאשר בני אדם.
החשש והרתיעה מדמויות "אנושיות" שכאלה הוא גם חלק מההסבר של הפחד שלנו מ"הליצנים הרוצחים", אותם אנשים מחופשים שמזנקים משום מקום ומבהילים אנשים ברחבי העולם.
את ההסברים לתופעת ה"קריפיות" של דמויות כאלה מנסים לתלות בהיותן ב"אזור הדמדומים" של זר שהוא מוכר. יש לנו חשש ואף חשד ממי שנראים זרים ועדיין כמאיימים על הישרדותנו. חייזרים, מתים, זומבים - זו רתיעה דומה מהם. כולם עשויים לפגוע בנו ולגרום למוות או להכחדה. לכן אנו נרתעים מהם, כמו מחולים וממתים.
אבל חוקרים אחרים לא נוטים לקבל את עניין היחס האנושי אל המוות, כהסבר מוצלח לתופעה. הם נוטים להסבר קוגניטיבי, כלומר הסבר שקשור בתפיסה האנושית את הדמויות הללו, שאינה דומה לאופן שבו אנו תופסים יצורים טבעיים בעולם שמסביבנו.
מוחנו, מסבירים החוקרים, אוהב למיין ולהכניס כל דבר שאנו חווים, אל תוך "מגרות" בתפיסה שלנו. אלה מעין קטגוריות מובחנות, שמסייעות לנו לגבש עמדה ודרך התמודדות עם הדבר העומד לפנינו. אותם הרובוטים והיצורים שכמעט דומים, אבל לא בדיוק, אלו שנכללים ב"עמק המוזרות", מאתגרים את החלוקה הזו לקטגוריות או הגדרות. כך נוצר במוחנו קונפליקט, כשהזרות והניכור שלנו מהם מתורגמים ללחץ, לתגובה שלילית ולרתיעה פסיכולוגית מהם.
ניכור כזה של "עמק המוזרות", יכול לנבוע, למשל, מדיסוננס (אי התאמה) בין המראה של רובוט כזה, המזכיר בן אדם, לבין אופן התנועה המשונה שלו.
סופרים ויוצרי סרטים, אגב, למדו לנצל את הדיסוננס הזה. זו הסיבה שזומבים בסרטים, או מפלצות קולנועיות וספרותיות כמו פרנקנשטיין או "הגולם" של המהר"ל, יתוארו כמעט תמיד ככאלה שמהלכות בצורה משונה. זה פשוט מפחיד יותר.
כך או כך, נראה שעמק המוזרות מהווה את אחד האתגרים החשובים בתחומי הרובוטיקה החברתית, האנימציה העיצוב הגרפי ועוד.
הנה רובוטים קריפיים ודמויות אנימציה מלחיצות, מעמק המוזרות:
https://youtu.be/CNdAIPoh8a4
הסבר המושג:
https://youtu.be/aYuBDkto2Vk
עמק המוזרות קיים גם באימייג'מטריקס:
https://youtu.be/JF_NFmtw89g
וסרטון ארוך על התופעה וגילויה:
https://youtu.be/9K1Kd9mZL8g
בתרבות ובקולנוע מתבלטים בדרך כלל רובוטים בצורת אדם שזכו לשם הומנואידים (Humanoid),או יומנואידים.
רובוטים הומנואידים הם רובוטים מחקי-אדם. גם העיצוב שלהם וגם מגוון מאפיינים שהוטמעו בהם מנסים להקנות הרגשה של תחליף-אנוש. הם מסוגלים לרוב "לשוחח", באמצעות סינתסייזרים קוליים המפיקים דיבור מטקסט, לנוע ולעשות מחוות המזכירות בני אנוש.
#אבל למה מפתחים את הרובוטים דמויי האדם?
ההיגיון בייצור של רובוטים בצורת אדם הוא שרובוט הנראה כבן-אדם יאומץ בקלות רבה יותר על ידי בני-האנוש שאותם הוא אמור לשרת. הוא דומה לנו ולכן נחשוש ממנו פחות ונהיה מוכנים לאמץ דפוסי התנהגות דומים לאלו שאנו נוהגים בהם זה בזה.
היומנואיד 2P של חברת הונדה, היה מהיומנואידים הראשונים. הוא נחשף בשנת 1996 וידע לצעוד על שתי רגליו, יכולת שהפיתוח שלה עלה עשרות מיליוני דולרים והתמשך כמעט 15 שנה. אפשר להתנחם לבני אנוש לקח הרבה יותר זמן להזדקף וללכת על שתי רגליהם.
אחרי 2P פותחו עוד הומנואידים רבים, כמו הרובוט המנגן בכינור, ההומנואיד האשימו, הרובוטית המטפלת של טויוטה, רובוט הסטנדאפ רובוטספיאן והרובוטית הרקדנית HPR-4.
מטרת הפיתוח של הומנואידים היא יצירה של סביבה שבה רובוטים ישתלבו בחברה האנושית, ללא פחד של בני אדם מהם. הסיבה לפחד כזה היא החשש הקמעי, השכיח כל כך בספרות מדע בדיוני בתרבות המערב, בסיפורים וספרים על רובוטים מחליפי-אדם, שלקחו את השליטה לידיהם וחוללו נזקים נוראים.
מצד שני, נמצא במחקרים שהעתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים תחושה לא נוחה, מלחיצה ומטרידה. התופעה הזו זכתה לכינוי "עמק המוזרות". קראו על כך בתגית "עמק המוזרות".
הנה הומנואידים עכשווית (עברית):
https://youtu.be/w7XA6p9XvIY
ראשון ההומנואידים, הרובוטים בצורת אדם:
http://youtu.be/QdQL11uWWcI
שיחה עם פפר, הומנואיד שנון:
https://youtu.be/zJHyaD1psMc
יומנואידית אישה מדהימה ביכולותיה:
http://youtu.be/3IFuv1AVouM
הומנואידית יפה להפליא ובעלת הבעות פנים מהונג קונג:
https://youtu.be/Qd3QDTPgkOg
ואוסף של הומנואידים דמויי אדם, בעלי בינה מלאכותית ורגשות:
https://youtu.be/2017kmkEukE
בעשורים האחרונים מגיעה האנימציה בסרטים לרמות מדהימות של רגש בקרב הדמויות המצוירות בהם. אם פעם היו פניהם של מירי מאוס ודונלד דאק חתומות כמעט לחלוטין, היום הבעות הפנים של דמויות אנימציה מביעות רגש, מכעס ורוגז ועד חמלה ואהבה.
מה שמאפשר את הקידמה המדהימה הזו בתעשיית האנימציה הוא המשתנה ששינה את העולם בחצי מאה האחרונה כמעט בכל תחום אפשרי. מדובר כמובן במחשב.
טכניקת "לכידת הופעה" (Performance Capture) היא שיטה מבוססת טכנולוגיה שבה ניתן להעביר לדמויות אנימציה שיוצרו בעזרת מחשב.
בטכניקה זו ניתן להקליט אל המחשב, ברזולוציה גבוהה וברמת דיוק מעולה, גם את התנועות וגם את הבעות הפנים של השחקנים. לאחר מכן מצמידים במחשב את ההבעות ואת התנועה של שרירי הפנים אל דמויות האנימציה שבסרט ומקבלים מחוות מדויקות ומרשימות במיוחד מהדמויות המצוירות.
הנה יוצר סרטי אווטאר ג'יימס קאמרון מסביר שבלכידת הופעה צריך להיזהר מ"עמק המוזרות" של הדמיון המקריפ לבני אדם:
https://youtu.be/1wK1Ixr-UmM
"לכידת ההופעה" המדהימה שנעשתה בסרט "כוכב קופים: השחר":
https://youtu.be/4NU9ikjqjC0
הדגמה בחברת אימייג'מטריקס, מהמתקדמות בטכנולוגיה הזו:
https://youtu.be/JF_NFmtw89g
והטכניקה המדהימה הזו היא חלק מ"לכידת התנועה" בהוליווד:
https://youtu.be/2CJ26DEu3E0
