תרבות האינסטנט (Instant Culture) היא תרבות של "מיד" ו"עכשיו". בעידן המודרני אנו מצפים שהכל יהיה מיידי ושלא נחכה או נעבוד על דברים ועל השגה שלהם הרבה זמן.

זמן הוא כסף, אמרו לנו פעם... תרבות האינסטנט נולדה עוד הרבה לפני שהיא זכתה לשם. בעולם של נס קפה, אינסטנט פודינג וארוחות מוכנות, שמוסיפים להן מים רותחים, החל האדם להתמכר לכאן ועכשיו. הדואר החל להיזנח בשנות ה-90 לטובת המייל ואחר-כך הגיעו המסרונים ואז המסרים המיידיים ואחר כל ווטסאפ ואין כבר משהו שהוא לא ממש מיד ולא נשלח ל-30 איש לפחות...

הנגישות המיידית לכל דבר שצריך. הכביש מהיר, המזון מהיר והכל בשאיפה לכאן ועכשיו. גוגל מספק מידע בשניות, הנגישות למוסיקה שנותן אתר יוטיוב היא אינסופית, כך גם הידע שנותנת ויקיפדיה בשניות והגישה המהירה לחברים שלנו, שנותנות הרשתות החברתיות פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם - הכל כאן ועכשיו ומיד. גם תרבות הריאליטי מאפשרת לרוצים להתפרסם לעשות זאת בלי המתנה להבשלה איטית ונכונה. גם הטלוויזיה המפוצצת ביותר ערוצים ממה שאדם צריך. בכל רגע אפשר לראות סרט לפי טעמך באיזה שהוא ערוץ, או בהולו, נטפליקס או סתם להוריד מהטורנט. היכרויות? - מיד. חיפוש עבודה? - עכשיו. אונליין. ספרים אלקטרוניים יורדים מיד ולא צריך ללכת לחנות הספרים רק כדי לגלות שהיא סגורה או שהספר שרצית לא נמצא ברשת כבר 20 שנה. תוכנות כבר לא קונים אלא מורידים ויש כאלה שאפילו תארים אקדמיים מקבלים וקונים מיד. בלי ללמוד, להיבחן או לחקור...

הכל מיד ורצוי אתמול. הכתיבה והגרפומניה מתערבבים בקדחת של עכשיו ומיד. פוסטים מחליפים מאמרים, בלוגרים במקום עיתונאים וטוקבקים במקום "מכתבים למערכת", שמחכים שבועות עד שיתפרסמו. לאף אחד אין סבלנות. כוכבים נוצרים באינטרנט ולא זקוקים לאולפנים או חברות תקליטים. מספיק כישרון, תוכנה וכלי נגינה ואתה בעניין. שירים עולים לרשת מהאולפן הביתי שבחדר השינה ואלבומים הרי כבר כמעט ולא יוצאים. מוכרים וקונים קבצים ברשת. דיסקים? - מי זוכר... הם כבר מתגלגלים בקברם, ביחד עם הקלטות, התקליטים ונגני ה-mp3 שנזרקו לטובת שירותי סטרימינג שנותנים לך בשנייה יותר ממה שפעם נתן ארכיון של תחנת שידור.

ואמנות? - כולם צלמים כי הסלולארי שלהם הוא מצלמה והפילטרים מאפשרים ללקק את האצבעות מבלי להתלכלך. התמונות נשמרות מיד אז לא צריך להתלבט ומצלמים הכל והמון. אין פיתוח אז שומרים הכל על הכונן או בענן והכל אינסטנט ומיד. ציירים כבר לא יוצאים למקומות אלא מציירים תמונות מגוגל תמונות או מפליקר. פסלים עדיין עובדים קשה, אבל עכשיו יש "רדי מייד" והוא מהיר, כמו שאנו אוהבים, עם חומרים מוכנים והרבה יותר קצביים להכנה. כולנו דאדא בתרבות האינסטנט, מהפכנים כמוהם - אבל נגד האיטיות, ההבשלה, העומק, התהליך וכל מה שלוקח קצת יותר זמן משנייה...