הכיסא DSW הוא כיסא שאמנם תוכנן בשנות ה-40 על ידי צמד המעצבים המפורסם צ'ארלס וריי איימס, אך הוא שרד 70 שנים של עיצוב ונחשב גם יום ללהיט עיצובי היסטרי. העיצוב האיקוני של הכיסא הזה נשאר רלוונטי וגם כיום הכיסאות הללו הם מהמבוקשים שעיצוב פנים ברחבי העולם.

הכיסאות הללו שנקראו Dining Side Wooden, בקיצור DSW, עוצבו על ידי שני המעצבים בשנת 1948. בתחילה הם נבנו עם מושבי עץ, אבל כיום ניתן למצוא אותם עם מושבי פלסטיק, פיברגלאס ועוד.

רגלי העץ, לעומת זאת, שרדו עד היום במרבית הכיסאות הללו והעותקים המתחרים. בדגמים מסוימים הם הוחלפו בבסיס מניקל. רגלי עץ של כסא ה-DSW חוברו באמצעות קושרות מתכת, שבאותה תקופה מאד אהבו בני הזוג אימס לשלב ברהיטים שעיצבו. הם ראו בשילוב הזה פתרון מצוין לחוזק משולב באסתטיקה. אלמנטים כאלה שולבו בשולחנות הקטנים וביחידות האחסון שעיצבו בסוף שנות ה-40 ותחילת העשור שאחריו, כמו יחידות האחסון מסדרת ESU, שולחן הקפה Surfer והשולחן הקטן LTR.

הכיסאות הקלאסיים הללו של צמד המעצבים המפורסם, שכונה "הביטלס של העיצוב", כובשים גם את הבתים הישראלים. ב"יום הרווקים" של 2015 נרכשו מעל 750 מערכות של הכיסאות הללו, כשאחד הספקים הציע אותם למכירה במחיר טוב..


הנה כיסא הפלסטיק המקורי מדגם DSW המפורסם:

https://youtu.be/t8YpnC6zBEs


הרכבה:

http://youtu.be/Kj7P5iPq07U


גם כאן:

http://youtu.be/VWlQacQPDaI


והנה חיקויים שנראים לא פחות טוב:

http://youtu.be/b5_5RFYz8Qg


הנה קרוביהם המעוצבים לא פחות של ה-DSW:

http://youtu.be/aP201HQtFE0


הנה כיסאות האייפל:

http://youtu.be/ruvXDy1cTvQ

הכיסא האייקוני "La Chaise" של צמד המעצבים האגדי צ'ארלס וריי איימס, הוא כסא מוארך שעשוי יציקת פיברגלס אחת, המונחת על רגליים מתכתיות משולבות בעץ. הקלילות משועשעת שלו נובעת מצורתו החייזרית והלא-אופיינית לריהוט המקובל, אך לא פחות מהחור שבמרכזו, שנותן לו מראה קיקלופי קצת משונה ומהפנט. הכיסא הושפע בבירור מפיסול מודרני ובמיוחד מהפסל "דמות צפה" של האמן גסטון לה-שז.

ה"לה שז" הוא כיסא פרי תחרות עיצוב שנעשתה ב-1948 על ידי המוזיאון לאמנות מודרנית, ליצירת "ריהוט מודרני לא יקר". זה היה אחרי מלחמת העולם השנייה ובתחרות השתתפו כ-3000 מעצבים. זוג המעצבים השתמש בו לראשונה בטכנולוגיית הכיפוף של חומרים פלסטיים.

אבל הנוחות שלו והמראה הגלי וההרמוני שהיקנו לו המעצבים הפך אותו לכוכב עיצובי בבתי יוקרה רבים. כיום הוא לא זול בכלל ונחשב למבוקש דווקא אצל בעלי הממון.


הנה כיסא הלה-שז של הזוג איימס:

http://youtu.be/R3WpaZVacco


סקירה על כיסא הלשז של איימס:

http://youtu.be/bzoutc7mKgY


ההשראה מהפסל "דמות צפה" של גסטון לה שז:

https://youtu.be/Rh-MnZFZbNk


וכך מוכרים את הכיסא הנהדר הזה היום:

https://youtu.be/h6AqG_aWg5Q

כסא הביבנדום (Bibendum Chair) הוא כיסא או כורסא בצורת האות U שקיבלה את השראתה מהדמות המצוירת, סמלה של חברת הצמיגים מישלן.

חלקו התחתון של "כיסא הביבנדום" מעוצב גם הוא בצורת האות U ועשוי מפלדת אל-חלד. הכיסא השמנמן מרופד כולו בעור והמשענת הרכה שלו מעוצבת בצורת שתי אותיות U, השוכבות זו על גבי זו.

את כורסת הביבנדום שעוצבה בשנת 1925, שילבה המעצבת איילין גריי בעיצוב הפנים של דירה שעיצבה גריי בשנת 1933, בשביל השחקנית סוזאן טלבוט.


כמו יצירות אמנות, נמכרים הכיסאות המקוריים שיצרה איילין גריי במחירי עתק:

https://youtu.be/qef4qg_dI3I


כיסא ביבנדום שיוצא לטייל ופוגש חברים:

http://youtu.be/eF71NIzDuho


הדמות של צמיגי מישלין, שהיוותה את ההשראה לכסא הנודע:

https://youtu.be/PFFNg8kAguc


ההשראה מהסמל של חברת מישלן:

https://youtu.be/tgTQKcSF71E


וכסא הביבנדום בין שאר עבודותיה הנודעות של איילין גריי:

https://youtu.be/P731qU3e1Ws

כסא הנדנדה RAR של צ'ארלס וריי איימס הוא מפורסם למדי בעולם העיצוב. אמנם הוא לא להיט אינסופי ורציף שנים, כמו דגמי הפלסטיק האייקונים של זוג המעצבים האמריקאיים, אבל מאז נוצר על ידי הזוג איימס ב-1948, הכסא הזה הוא אחד ממלכי הוותק בגן העדן של עיצוב הבית החכם.

מאז יצר אותם זוג המעצבים המפורסם, מעט לפני שנות ה-50, כסאות איימס (Eames) המקוריים הם יקרים להחריד. כיום נמכרים בעולם רבים מאד מהם, אך ללא קשר למעצב הרשמי שלהם. הסיבה היא שלכסאות של הזוג איימס יש חיקויים רבים, רובם מיוצרים בסין והם נראים ממש כמו המקור. הם כה פופולאריים תודות למחירם הזול, לפחות רבע ממחירו של הכיסא הרשמי.

מקור השם שלו הוא קיצור של. כל השמות שנבחרו על ידי ריי ובעלה לכסאות שלהם קיבלו ראשי תיבות של התיאור, המבנה, החומר או אפילו של המהות של הכיסא. כך גם בכיסא זה, ה-RAR הוא קיצור של "כיסא נדנדה עם בסיס מתכת" (Rocking Armchair Rod Base).


הנה האייקון הנוח של איימס ופרטים עליו:

https://youtu.be/wA3s2vkIDZo


עוד מכסא הנדנדה של הזוג הנודע של עולם העיצוב:

https://youtu.be/hLSEOHxmUFE


יש לכסא הנדנדה מפלסטיק צבעוני מגוון של צבעים בגוונים יפים להפליא:

https://youtu.be/GJnxL3S2iSA


כך מרכיבים את כסא הנדנדה שקונים כיום באינטרנט:

https://youtu.be/jpJ6aYxvzyE

יש שקוראים להם בחיבה "הביטלס של העיצוב" - הזוג צ'ארלס וריי איימס היו זוג מעצבים אגדי מאמצע המאה ה-20, שתכננו בתים, ספרים, צעצועים, בדים, מצלמות, סרטים ובראש ובראשונה ריהוט מודרני, שהפך לקלאסיקה בתולדות העיצוב. החברות הגדולות והמצליחות ביותר היו לקוחות של השניים והם לא פעם מצאו את עצמם מעצבים מטוסים לחברת בואינג ואפילו צוללות מסחריות. הזוג איימס פתרו בעיות עיצוביות למוצרים החשובים של זמנם ועשו זאת במקצוענות, אך גם בהרבה הומור.

כאמור, בראש ובראשונה נודעו בני הזוג איימס בזכות הכיסאות הרבים והחדשניים שעוצבו בסטודיו שלהם, כמו דגמי הלאונג' וה-DSW שעיצבו ונחשבים לאייקוניים ומצליחים עד היום, בכל רחבי העולם. יש להם תפקיד חשוב בשינוי החדשני והדמוקרטי שעבר עולם העיצוב, שינוי שבמהלכו הפך הכיסא מפריט יקר שיוצר בעבודת יד לרהיט שהופך בייצור המוני ותעשייתי. הם היו הראשונים ליצור כיסאות מפלסטיק ופיברגלס ואימצו חומרים וצורות חדשות בסגנון המודרניזם, שהם הפכו מהמובילים שבו.

אבל הזוג אימס גם עיצבו פתרונות למוצרים רבים, יצרו תערוכות מדע וסרטי מדע פופולארי, תכננו בית לעצמם, שנודע עד היום כבית מודרניסטי מוצלח במיוחד ויצרו גם ארט דיירקשן ותפאורות לסרטי קולנוע. הם שילבו היטב במוצרים שהם עיצבו בין תחכום לפשטות, בין שימושיות ורצינות לשובבות, ובין ניקיון ואסתטיקה לחמימות אנושית. הזוג הזה יצר עבודות מהחשובות ביותר במודרניזם העיצובי של המאה ה-20. יש שכינו אותם "הביטלס של עולם העיצוב"..


הנה קדימון של הסרט הדוקומנטרי "איימס: הארכיטקט והציירת", שנעשה על הזוג המצליח:

https://youtu.be/_YMzmuBBBzo


דגמי הריהוט המגוונים של הזוג איימס:

http://youtu.be/TBHozkkfb1Y


סיפורם של בני הזוג המעצבים והבית המופתי שתכננו לעצמם:

https://youtu.be/E5gyCqw8Vxk


חיקויים של כסא ה-DSW כפי שהוא נמכר היום:

https://youtu.be/xotoL87m76Q


כיום יוצאים הרבה כסאות בסגנון ה-DSW, אבל עם טוויסט - כגון זה שהפלסטיק עזב אותו:

http://youtu.be/ivswfCJtbnE


ושיחה ארוכה על כיסאות הפלסטיק הנצחיים שלהם:

https://youtu.be/Dxnxuw9Y4lU?long=yes

כסא הקוקוס (Coconut Lounge Chair) הוא כיסא שעוצב בידי האדריכל והמעצב ג'ורג' נלסון, מראשוני המודרניזם באמריקה. זהו כסא שצורתו כמו של פלח קוקוס, הפרי הטרופי המוכר. מטרתו של נלסון הייתה לשלב נוחות עם חופש תנועה מירבי. ואכן, הכיסא הזה חסר גבולות ואפשר לשבת או להשתרע עליו בכל צורה שרוצים, ללא מגבלות שמוכרות מכיסאות וכורסאות בני זמנו.

הכיסא הוצג ב-1955 על ידי חברת הרמן מילר, שבה הועסק נלסון כמעצב ראשי. הסיסמה של נלסון, אחד המעצבים היצירתיים ומי שהביא את המודרניזם בעיצוב לאמריקה, הייתה "עיצוב כולל הוא לא פחות ולא יותר, כי אם התהליך של שיוך כל דבר לכל דבר".

נלסון, הידוע כמי שעיצב עוד כמה "רהיטי מזון" משונים ומקסימים כאחד, ביניהם "ספת המרשמלו", ספה משעשעת ושונה מכל מה שהיה מוכר אז. בדיעבד היו שתי עבודותיו אלה מהמבשרות של זרם הפופ ארט, שיבוא שנים אחר-כך.


הנה כיסא הקוקוס:

https://youtu.be/55h8vD13W04


עיצובים נוספים של ג'ורג' נלסון, מעצב "כיסא הקוקוס":

http://youtu.be/FdH5f4lQxCM?t=1m40s


וכך משווקים את כסאות הקוקוס:

https://youtu.be/nePClb3CVR0

הקומקום הכי מפורסם בעולם הוא כנראה קומקום הציפור (Whistling Tea Kettle), או בשמו המדויק קומקום 9093. זהו קומקום בצורת חרוט עם מכסה מעוגל, שתוכנן בשנות ה-80 של המאה הקודמת. סמלו של קומקום הנירוסטה המפורסם הזה הוא זרבובית הציפור עשוית הפלסטיק שבקצהו. הציפור שורקת כשהמים רותחים.. הקומקום נחשב ליצירת אמנות של ממש והוא רב המכר הגדול ביותר של חברת מוצרי המטבח המעוצבים "אלסי".

הקומקום התכתב בצורתו עם סגנון האר דקו, שהיה פופולארי חצי מאה לפני כן. הציפור האדומה והשורקת הייתה הקריצה ההומוריסטית והפוסט-מודרניסטית, במובן של העדפת הצורה על פני התפקוד של החפץ, שכן היא אינה הכרחית לקומקום.

את הקומקום תכנן מייקל גרייבס, מהאדריכלים המצליחים במאה ה-20 ומי שהבניינים המצועצעים והאסתטיים שתכנן לא התקרבו לפרסום שבו הוא זכה על הקומקום עם הציפור. בין המבנים המפורסמים שלו היו מלונות שתכנן בדיסניוורלד שבפלורידה ובניין פורטלנד האייקוני, שבזכות עיצובו נמנעה הריסתו בשנים האחרונות, על אף שנדרשים כמעט 100 מיליון דולר כדי לשפצו.

מעט לפני מותו, לחגיגות ה-30 של הקומקום, עיצב גרייבס את הציפור מחדש - בצורת דרקון. אבל הדרקון הזה היה שונה כמובן, שכן במקום אש הוא הוציא קיטור..


הנה קומקום הציפור של מייקל גרייבס:

https://youtu.be/CMZebr8Ue50


מעצב שעבד על עיצוב הקומקום עם גרייבס:

https://youtu.be/sksELwqi1C0


ומוצרים אחרים שעיצב גרייבס ובתוכם גם קומקום התה השורק:

https://youtu.be/muUN9Tuiyr4

לא היו הרבה דגמי מכוניות שעוררו כל כך הרבה רגשות כמו פורד מוסטנג. זו הייתה מכונית מצליחה, שכבר ביומה הראשון נמכרו 22 אלף יחידות ממנה. שמה של המוסטנג נגזר משמם של סוסי הפרא ששעטו במרחבים של המערב הפרוע. היא אכן נתנה לרבים תחושה של חופש ועוצמה. זו הייתה אחת המכוניות המצליחות באמריקה והפכה לסמל של תקופה ולאייקון תרבותי ומוטורי. כבר בשנה הראשונה מכרה חברת פורד יותר מפי 4 ממה שתכננה למכור ובסך הכל נמכרו לאורך השנים מעל 9 מיליון רכבי מוסטנג. לאחרונה יצאו דגמים חדשים שלהם.

אגב, בשנים האחרונות, לרגל חגיגות ה-50 להולדת מכונית המוסטנג, הציבו מכונית כזו בקומה ה-86 של בניין האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק. היא פורקה והועלתה לקומה הגבוהה ושם הורכבה מחדש.


סרטון הפרסומת המקורי:

http://youtu.be/n0y-Ur7NU_0


הדגם החדש של הפורד מוסטנג:

http://youtu.be/Jr1sF0G2h8Y


כמה ביצועים מרהיבים של הפורד מוסטנג הישנה:

https://youtu.be/5qanlirrRWs

כיסא הדאו (DAW ABS Chair) או בשם החיבה שלו DAW, הוא כיסא שעוצב על ידי זוג המעצבים המודרניסטי הנודע צ'ארלס וריי איימס. הוא יועד לבית ולמשרד, לשלל שימושים אפשריים, מכיסא לישיבה סתמית ועד לכסא המשמש בפינת אוכל מרווחת. מטרתו של הכיסא, אחד מסדרת כיסאות מעולים שנבנו מפלסטיק משולב ברגלי עץ ומתכת, הייתה לאפשר נוחות ישיבה עם עיצוב מודרניסטי ואהוד.

כיסאות ה-DAW שילבו מינימליזם עם שימושיות ונוחות. מעצם היותם מפלסטיק, הכיסאות הללו עוצבו כבר במקור בצבעים רבים ומגוונים.


הנה כיסא DAW:

https://youtu.be/rFMKi0MipBI


כך מרכיבים אותו:

https://youtu.be/kDnkMB6qcMQ


כל המשפחה של כסאות הפלסטיק של איימס:

https://youtu.be/XWm8veLKho0


רוצים אחד? - כך מוכרים אותו:

https://youtu.be/x56FbyG9kYo

כסא הלאונג' 670 (Eames Lounge Chair) הוא כיסא הסבה שעשוי מעץ לבוד בשילוב עור, שיצרו זוג מעצבי-העל המודרניסטיים צ'ארלס וריי איימס. השניים, שאחראים לאייקוני עיצוב מהמפורסמים במאה ה-20, יצרו את כורסת הלאונג' הזו בשנת 1956 כשהם מתארים אותה כבעלת "מראה חמים של כפפת בייסבול משומשת", כדברי צ'ארלס אימס. כסא הלאונג' עורר הדים ודי מהר הפך לסמל סטאטוס על-זמני ולפריט לאספנים. מעל 100,000 כסאות כאלה נמכרו בעולם.

את הכיסא המפנק ונוח במיוחד הם הציגו לראשונה בשנת 1956 בארה"ב, לאחר מספר שנות פיתוח. הכיסא המעוצב והיוקרתי נחשב מלאכת מחשבת של כיסא רחב ויש לו הדום תואם. שניהם עשויים מחומרים מעולים כמו עור, פורניר ועץ לבוד מכופף. הם עוצבו במשך שנים רבות על ידי הזוג.

הכיסא הזה נחשב הכיסא הראשון שיצרו צ'ארלס וריי איימס בשביל השוק היוקרתי. כיצירת אמנות ולא רק כיסא שימושי, הכסא המקורי שעיצבו בני הזוג מוצג כיום בתערוכה הקבועה שבמוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק MOMA.

כאז גם היום כיסא הלאונג' 670 נתפס כסמל סטטוס לעשירים, פריט ריהוט יקר במיוחד ואייקון עיצובי נודע. הוא נתפס לא פעם כסמל הצלחה, של עשירים שהם גם בעלי טעם איכותי בריהוט. מדי פעם אף מגיח הלאונג' צ'ייר אל המסכים, כמו בסדרת הטלוויזיה התקופתית "מד מן".


הנה הלאונג' צ'ייר:

https://youtu.be/ifgfdYNo2qw


כך הוא הוצג בטלוויזיה האמריקאית על ידי הזוג איימס שעיצב אותו:

http://youtu.be/-MomNfLGOLg?t=3m32s


סיפורו של כסא הלאונג' 670:

https://youtu.be/PKTqKHiWPAg


שיפוץ הכיסאות הישנים והמקוריים ששווים המון כסף:

https://youtu.be/XtRK2K0MUTc


כך מייצרים את הכיסאות החדשים מהדגם הנפלא הזה:

http://youtu.be/M3lOwDnRXjg


וגדולתו של הלאונג' צ'ייר, הוא כיסא הלאונג' הנודע של הזוג איימס:

https://youtu.be/SFaLpbmP0Yw?long=yes

ספת המרשמלו (Marshmallow sofa) של האדריכל האמריקאי המשפיע ג'ורג' נלסון עשתה היסטוריה בסוף שנות ה-50 והפכה למוצר אייקוני. בזכות המראה המיוחד שלה היא זכתה מאז לגרסאות רבות.

ספת המרשמלו היא מהרהיטים הראשונים שעוצבו בסגנון הפופ-ארט. באופן מסוים היא גם מהרהיטים המשעשעים בתולדות עיצוב הריהוט, מכיוון שהספה הזו, על הכריות הצבעוניות שלה, נראית כמו מתקן לאפיית עוגיות מקרון, שנפתח על צירו.

יש בספה ה"פופית" הזו את כל מה שאמור להיות בפופ-ארט. היא משעשעת, צבעונית להפליא, נראית כהגדלה של דבר קטן, ממש כמו שעשה באמנות אמן הפופ הידוע קלאס אולדנבורג. וכן - היא גם שימושית ונוחה!


הנה ספת המרשמלו וגרסותיה השונות שיצר ג'ורג' נלסון:

https://youtu.be/HvJfQ37NKFQ


פרסומת לספת מרשמלו צבעונית:

https://youtu.be/c_uE5lg4Yx8


ורפליקה לבנה למשעי:

https://youtu.be/savqygnqNKQ

זה היה בינואר 2008, כשסטיב ג'ובס עמד על הבמה בכנס Macworld וחשף לקהל המעריץ את הלפטופ הדק והקל ביותר שנוצר אי-פעם. זה היה מחשב המקבוק אייר (MacBook air), שאותו שלף ג'ובס מתוך מעטפה חומה בגודל A4, והימם את הקהל.

איש לא יכול היה לצפות שהמחשב הנייד והדקיק הזה יהיה אחד המוצרים המהפכניים של אפל. הוא היה מעוצב כה טוב שבמשך 10 שנים אפל לא שינתה דבר בעיצוב שלו. היו לו מסך גדול, מקלדת מלאה וחומרה חזקה.

יותר מזה, המחשב המתקדם היה נקודת מפנה שאיימה לשנות את תעשיית המחשבים הניידים. ג'ובס ואנשיו הוכיחו שלא חייבים להתפשר ואפשר לייצר מחשב מעולה, דקיק, חזק ונהדר. זאת במקום הברירה המקובלת אצל המתחרים, בין לפטופים עבים, כבדים ומסורבלים, לבין מחשבים קטנים, עם מעבדים חלשים, מסכים קטנים ומקלדות זעירות.

במשך השנים הבאות שינה המקבוק של אפל את התעשייה כולה. הוא סלל את הדרך למחשבים חדשים ודקים מאי-פעם. כל היצרנים ניסו לייצר מחשבים שייראו כמו ה"מקבוק אייר". כמוהו, הם ויתרו על כונן פיזי, על חיבורים שונים וחלקם הלכו כמו ה-MacBook Air אפילו לחיבורים אלחוטיים לאינטרנט ולעכבר ומקלדת חיצוניים.

עשר שנים אחרי, בשנת 2018, הציגה אפל לעולם דגם חדש של מקבוק אייר, דק משמעותית מקודמו בן ה-10 וכולל מעבד אינטל i5 מהדור השמיני, מסך רטינה גדול ובאיכות גבוהה, שאומץ מדגמי הפרו של המקבוק וגם את קורא טביעות האצבע Touch ID שהובא גם הוא מדגמי הפרו המתקדמים.

ב-2020, כשהטמיעה בו את המעבדים המטורפים שהיא פיתחה ומייצרת בעצמה, הפיחה שוב אפל חיים במקבוק אייר. המחשב הסקסי והקל, אך לא-תמיד-חזק-מספיק, הפך שוב לכלי עבודה חזק ונהדר גם ללא מעט מקצוענים, במיוחד למי שרכשו אותו עם זיכרון עבודה גדול וכונן ה-SSD בעל נפח משמעותי.


הנה המקבוק אייר המקורי:

https://youtu.be/GSZvZ6oYX6s


כך הוא הוצג על ידי סטיב ג'ובס ב-2008:

https://youtu.be/OIV6peKMj9M


סקירת משתמש קצרה של אחרי חצי שנה עם המקבוק אייר המודרני:

https://youtu.be/LogmY5ad8N4


והאבולוציה של המחשב פורץ הדרך הזה:

https://youtu.be/y7cTzaQyRLc?long=yes

כמו מקרים אחרים של ממציאים שיצרו משהו ולא הרוויחו ממנו כמעט דבר, גם סמל הסמיילי, אותו פרצוף חייכן שהפך לאחד הסמלים המוכרים בעולם. הסמיילי עוצב על ידי מעצב גרפי אמריקאי בשם הארווי בל. הוא עיצב את ה"סמיילי" בשנת 1963, לטובת מסע פרסום לחברת ביטוח. השכר שקיבל הארווי בל היה 45 דולר ונראה היה שעבודתו הסתיימה.

אבל הסמל תפס מיד והפך לאחד הסמלים הפופולריים בעולם. כולם התפעלו מהיופי של הפשטות ואימצו את השימוש בו. קסמה לציבור היכולת של הסמל הפשוט לציור, להעביר כל כך הרבה רגש ושמחה.

מאחר שהוא הפך לנחלת הכלל היוצר לא יכול היה לפני לרשום עליו זכויות יוצרים או פטנט והוא היה לסמל חופשי לשימוש. אנשים, גופים וחברות ענק השתמשו מאז בסמיילי. בעשרות מדינות ומשרדי פרסום שילבו אותו במסעי פרסום (קמפיינים) מצליחים. חברות הוציאו סדרות מצליחות של מוצרי פרסום ועיצוב, שהשתמשו בו והכניסו מיליונים. הרווחים זרמו לכולם מהסמיילי, אבל בל עצמו לא ראה דולר למעט מה שהרוויח בעבודה הראשונית. הוא התנחם בכך שהסמל שיצר הפך לאייקון המזוהה ביותר בעולם.

גם בתרבות האינטרנט הפך הסמיילי לסמל פופולארי מאד. על בסיסו נוצרו הרגשונים, אותם ייצוגים חזותיים למצבי רוח. החל מהרגשון הטקסטואלי הראשון, שהתבסס עליו ונראה כך :) ועד היום, מרבים להשתמש ברגשונים הללו בצ'אטים ובתוכנות מסרים אישיים. הם כלי פשוט כדי להעביר את מה שהרבה מילים דרושות כדי לומר.


הנה סרטון על ההיסטוריה של סמיילי:

http://youtu.be/rM-yZlaiUkc

"מנורת השולחן של ג'ובס" היה עיצוב מרטיט שהוענק על ידי המעצב ג'ונתן אייב מחברת "אפל" למחשב ה-iMac הראשון שהכיל מסך שטוח. זה קרה כשסטיב ג'ובס, המנכ"ל האגדי ומייסד אפל הכריז שהגיע הזמן שתעשיית המחשבים האישיים תקבור את המסכים הגדולים והמסורבלים שרווחו עד אז במחשבים האישיים.

שמו הרשמי היה iMac G4, אבל הליצנים כינו אותו iLamp. הוא הזכיר את נורת השולחן האייקונית שהופיעה בסרטי חברת Pixar, של ג'ובס גם היא, נורת ה-Luxo Jr. בתחתיתו הייתה כיפה שהכילה את כל רכיביו וממנה יצא המסך השטוח, על רגל גמישה שהזכירה לרבים מנורת שולחן. התוצאה הייתה מבריקה ורבים אמרו שמחשב כה יפה יעבור מחדר העבודה אל סלון הבית. אבל העיצוב החדשני של המחשב עורר גם לא מעט ביקורת, אצל מי שחששו שג'ובס, כמו תמיד, מקדים את זמנו ואת העיצוב על פני הכל. כמובן שמאז נוכחו שוב ושוב שגישתו היא שניצחה. אפל הפכה לחברה המצליחה בהיסטוריה ומוצריה המעוצבים משכו את כל התעשייה קדימה.

אגב, בפעם ההיא גם המבקרים צדקו. מחשב "מנורת השולחן" לא ממש הצליח ובשרשרת דגמיה של החברה הוא נחשב לאחד היפים והמתוקים שבדגמי ה-iMac ובכלל, אך לא מהמצליחים במכירות.


כך הוצג המחשב הזה בפרסומות:

https://youtu.be/UGuRGPsIZiQ


סטיב ג'ובס מכריז על ה-iMac החדש:

https://youtu.be/k74NgDbR7gI?t=1h5m2s&end=1h5m2s


כך הודגמו בפרסומות פיצ'רים מרכזיים, כמו נגן ה-DVD המובנה:

https://youtu.be/RgKkPA5gS8g


אחד ממקורות ההשראה היה מהנורה הדינמית של חברת האנימציה "Pixar", גם היא של סטיב ג'ובס:

https://youtu.be/-WHxatDr9Qg

המחשב היפה בעולם היה כנראה מחשב ה-iMac של חברת אפל משנת 1998, ה-iMac G3. מדובר ביצירת אמנות מודרניסטית של ממש - מחשב צבעוני ושקוף, ששבר את כל המוסכמות של איך שצריך או יכול להיראות מחשב בסוף המילניום. בפשטות רבה ניתן לומר שמחשבי האיימק היו "ממתקי מחשוב".

אחת הסיבות לכך הייתה שלראשונה מדובר היה במחשב שנבנה בשביל האינטרנט ובשביל דור חדש של משתמשי מחשב. ככזה הוא היה צריך להיראות אחרת ולהתנהג אחרת. לכן גם הוא היה המחשב הראשון שלא כלל כונן דיסקטים. הוא גם התבסס על מראה מינימליסטי, שבו המחשב כולו נדחס לתוך המסך של עצמו, כמעט ללא כבלים שיוצאים ממנו.

את האיימק עיצב ג'ונתן אייבס, מעצב צעיר שהציע אבטיפוס של מחשב שקוף, בצבע טורקיז והדהים את המנכ"ל שחזר לחברה ומי שייסד אותה, סטיב ג'ובס.

מאז ומתמיד ג'ובס החשיב עיצוב כמרכיב חשוב מאד בחוויית השימוש במחשב. היות והוא קיבל את החברה שהקים שוב לידיו, כשהיא על סף קריסה, הוא החליט לעשות את מה שהוא ידע מאז ומתמיד לעשות - להדהים את העולם.

מחשב האיימק לא זו בלבד שנמכר מצוין לא היה האחרון בשורת המכשירים המעוצבים והמיוחדים של אפל, הוא היה זה שהתחיל לבנות מחדש את קהל המעריצים הנאמן של החברה ואיפשר לה בתוך פחות מעשור להפוך לחברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם!


הנה סרטון שמספר כיצד נולד מחשב ה-iMac המהפכני:

https://youtu.be/Ov8H31ZhuKg


הפרסומת של הדור הבא של האיימק, ה-iMac rainbow מרובה הצבעים:

https://youtu.be/awZv4Ok4rlc


לא רבים זוכרים שהיו גם ניידים כאלה:

https://youtu.be/ZWA4-CAUUBw


ואז באו גם הפרודיות, כמו ארונות המתים של אפל:

https://youtu.be/IRoGhu5I5Cg


ילדים של היום מגיבים למראה המחשבים המשעממים שלפני מהפכת ה-iMac:

http://youtu.be/PF7EpEnglgk


ההצגה של האיימק לראשונה על ידי סטיב ג'ובס:

https://youtu.be/Ouqg4XzvkUo


האבולוציה של ה-iMac - מהראשון ועד המתקדם:

https://youtu.be/Rl3VbqGIdDs


ותולדות האיימק:

https://youtu.be/obhHMbnDpNk?long=yes

"שולחן צד", שולחן הקפה שעיצבה האדריכלית והמעצבת איילין גריי, או כמו שכינתה אותו "E1027 Table" (שולחן E1027, על שם בית מפורסם שתכננה כאדריכלית ואז עיצבה את כל רהיטיו) הוא אחד הרהיטים המוכרים בתולדות העיצוב.

איילין גריי הייתה מעצבת וארכיטקטית שנולדה באירלנד ופעלה שנים רבות בצרפת. בהיותה לומדת עצמאית (אוטודידקטית) ויוצרת מבריקה, מדגים השולחן הזה את תבונת העיצוב שלה, בשילוב של יופי, שימושיות ואמירה אמנותית מעניינת.

שולחן הקפה של גריי הוא אחד הפריטים המוכרים והנחשקים כיום בעולם ובשל המראה השקוף שלו, תודות לזכוכית והניקל המבריק, הוא מתאים לכל חלל, קטן וגדול.


הנה שולחן הצד של איילין גריי E1027:

https://youtu.be/keibbML-Syc


דוגמן של שולחן:

http://youtu.be/Sbq3skXfVKc


וסרטון עם שולחן הצד המקורי שייצרה איילין גריי ב-1927:

http://youtu.be/CTKbLOvUddk

ממציאי המחשב האישי, חברת Apple ומנהלה סטיב ג'ובס, הוציאו בשנת 1984 את המקינטוש (Macintosh), המחשב האישי הראשון שכלל מימשק משתמש גרפי. זה היה מחשב קומפקטי, מעוצב, כל כולו בגוף אחד עם המסך שלו ונראה אז כמו העתיד. הוא היה העתיד. בהווה.

"הגאונות של מקינטוש היא שאינך צריך להיות גאון כדי להשתמש בו". זו הייתה הסיסמה של Apple. ואכן, הממשק שלו כלל לראשונה את העכבר, את החלונות, התפריטים, הצליל והקול המובנה ועוד דברים שאחר-כך יהפכו לחלק בלתי נפרד מהמחשבים האישיים, אבל עד אז לא נכללו בהם. הכל היה קל הרבה יותר ומאפשר המון יותר.

המהפכה שיצר מחשב המקינטוש היתה עצומה - הוא פתח את הדלת למחשב כמו שאנו מכירים אותו היום, למולטימדיה במחשב, שכללה קול, תמונה, וידאו ועוד ואפילו לאינטרנט שייכנס לחיינו שנה אחר-כך.

סטיב ג'ובס אמר פעם ש"את המקינטוש יצרו מוסיקאים, משוררים, אמנים, זואולוגים והיסטוריונים, שבמקרה היו גם אנשי המחשבים הטובים בעולם.." - המחשב הזה אכן הפך לכלי פנטסטי לאמנים, גרפיקאים, מוסיקאים וכותבים - הוא נתן להם השראה לעשות דברים גדולים, יצירתיים. ליצור ולעבוד בו בזמן.

האמת היא שלא רק אמנים ומעצבים אהבו אותו. על אף מחירו הגבוה ממתחריו, המקינטוש הפך למחשב הפופולארי ביותר בשוק החינוך בארצות הברית. הוא השפיע על דורות של מורים ותלמידים, שבבגרותם הפכו למשתמשי אפל כבדים ולמעריצי סטיב ג'ובס, מאלה שיהפכו אותו לאלוהים של הטכנולוגיה האישית בשנות ה-2000. חלק מהם הפכו בעצמם לאגדות, לאמנים מפורסמים, מעצבים ויזמים.


הנה המקינטוש כמו שהכירו אותו אנשי המחשבים בשנות ה-80:

https://youtu.be/-5zeJyQ31rM


תופעת המקינטוש שנמשכת מאז 1984:

http://youtu.be/8oV7__svn7w


ההיכרות הראשונה עם המקינטוש שעשה סטיב ג'ובס לעיתונאים ולקהל הרחב:

http://youtu.be/2B-XwPjn9YY


היום לא נותר לנו אלא להרכיב אותו מלבני לגו ולהכניס אליו טאבלט:

https://youtu.be/lgYq3CJTlD4


או לצפות בתערוכת מוצרי מקינטוש כמו זו שנערכה בישראל פעם (עברית):

https://youtu.be/pO5V1Lc7SbA