שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהם מגלי העולם?
המלכים של פעם רצו לכבוש את העולם ולגלות מקומות חדשים לשלוט בהם ומקורות הכנסה חדשים. הם חיפשו ארצות רחוקות ודרכים בים וביבשה להגיע אליהן. לצורך כך הם ממנו משלחות שיצאו למשימות הללו. מפקדים הנהיגו ספינות ויצאו כמגלי עולם (Explorers) לדרך הארוכה והמסוכנת, במסעות של כמה ספינות ביחד או במשלחות רגליות ואחרות. ממלכות אירופיות כמו ספרד, פורטוגל ואנגליה שלחו קבוצות ספינות בראשות רבי חובלים נווטים מצטיינים, בספינות שעליהן קצינים ומלחים מנוסים ואמיצים, כדי לפלס דרכים לארצות רחוקות.
חלק מהם ניסה לשוט ולהקיף את העולם. היו מי שניסו למצוא נתיב לארץ רחוקה ועשירה בתבלינים וסחורות, כמו הודו וסין. אחרים ניסו להגיע ליעד שיוסיף יוקרה לממלכה ויציב אותה במקום מכובד וראוי בין האומות. היו מהם שסקרנותם המדעית הובילה אותם לחקור נהרות ארוכים ולא נודעים, או להכיר שבטים ותרבויות נסתרות. הם היו אמיצים וחדורי רוח המשימה. לא ברצונם הם הקריבו, בדרך אל הגשמת המטרה, את חייהם שלהם, או של אנשי צוות וספנים רבים. רבים ממגלי העולם האמיצים יצאו בדרכים מסוכנות וקטלניות, אל הקוטב או ליבשות ונתיבים מסוכנים ולא מוכרים.
היו מהם שהפכו לשמות ידועים כמו קולומבוס, מגלאן, ג'יימס קוק, פרנסיס דרייק, ואסקו דה גמה וברתולומיאו דיאש. היו גם פחות ידועים כמו תומס קוונדיש, פרנסיס צ'יצ'סטר ונלי בליי. היו שעשו מעשי גבורה של ממש כמו שקלטון וסקוט, בעוד אחרים התפרסמו בסיפוריהם, כמו מרקו פולו ודוקטור ליוינגסטון.
ראו את מגלי הארצות והעולם השונים באאוריקה, בתגית "מגלי עולם".
הנה עידן הגילויים שבו התחרו ספרד ופורטוגל על גילוי העולם:
http://youtu.be/uvo2Dvjujxg
ומגלי עולם מהגדולים בהיסטוריה:
http://youtu.be/kgPCBAUtp5o
מי גילה את כף התקווה הטובה?
הוא לא האמין שזה קורה לו. זה עתה גילה רב החובל והנווט המצטיין את המעבר הנחשק מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי ובכך הגשים את חלומו של כל ספן אירופי, כשהצליח לפצח את סוד המעבר מהמערב למזרח דרך צידה הדרומי של יבשת אפריקה. אך דווקא עכשיו מסרבים הקצינים שלו להמשיך בהפלגה אל עבר הודו ומאלצים אותו לשוב הביתה...
זה היה הרגע הקשה בקריירה של מגלה הארצות הפורטוגלי ברתולומיאו דיאש (Bartolomeu Dias). הוא ירדוף אותו שנים רבות ודיאש ירגיש שהשיבה הביתה לפורטוגל גזלה ממנו את התהילה שכה הגיעה לו. כשהגיע ל"כף התקווה הטובה" הוא היה זה שפתח את השער הימי אל המזרח, אך לא זכה להיות זה שימצא בהמשכו את המסלול הימי הישיר אל הודו.
ואכן, דיאש היה הספן האירופי הראשון שהקיף את "כף התקווה הטובה" שבדרום אפריקה. זה קרה בשנת 1488 והוא כמעט וקיפד את חייו וחיי הצוות במבצע הזה, כשסערה קשה כמעט והטביעה את ספינות הקראוול שהנהיג במסע. מששככה הסערה הוא שט צפונה ולהפתעתו גילה מצפון לו את חופי אפריקה. כך הבין שהגיע לקצה הדרומי של היבשת, מטרת המסע.
אם ימשיך בהפלגה מזרחה, הוא ידע, ממתינה לו אסיה כולה והודו, ארץ התבלינים הכל כך מבוקשים באירופה. אבל אז בא המרד שבו אילץ אותו הצוות העייף והמפוחד, שחשש שזה עתה הגיע אל מעבר לסוף העולם, לשוב הביתה לפורטוגל.
דיאש חזר וזכה אמנם לכבוד, אך לא לתהילה. כשנכנסו ספינותיו של דיאש לנמל ליסבון עמד על הרציף כריסטופר קולומבוס. האחרון בדיוק הגיע לפורטוגל כדי לשכנע את המלך לממן מסע מערבה אל הודו. אך המלך הפורטוגלי סרב, לאחר שמצא דיאש את המעבר המזרחי אל הודו. בכך אילץ את קולומבוס לפנות אל מלך ספרד.
דיאש ניסה לתכנן את המסע הבא אל הודו. אך המלך הפוטוגלי שהתחלף, העדיף לשלוח למסע הזה את וסקו דה גמה, מי שאכן ימצא את הדרך הימית להודו ויזכה בתהילה. דיאש המשיך לשוט בימים, אך יוקרתו נפגעה ו-12 שנים לאחר הגילוי ההיסטורי שלו, הוא טבע ליד ברזיל, בספינה שבה היה קפטן מישנה.
כיום מוצב בכף התקווה הטובה מגדלור הנושא את שמו.
הנה סיפור תגליתו הגדולה של דיאש:
http://youtu.be/2t81wR8vOi4
סיפורו חייו של ברתולומיאו דיאש בקצרה:
http://youtu.be/--lNkdr0s2M
סיפור מסעו לגילוי כף התקווה הטובה:
http://youtu.be/RDUY561LUH4
ומסלול מסעו המפורסם לכף התקווה הטובה:
http://youtu.be/bbtlIIlBbTw
מי מצא את הנתיב הימי להודו?
מגלה הארצות הפורטוגלי ואסקו דה גמה (Vasco da Gama), או ושקו דה גאמה, היה בר מזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו. דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים.
משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.
נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!
ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "את כך התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה. משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני. הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.
לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו. הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות, היה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.
הנה סיפורו של ואסקו דה גמה:
https://youtu.be/rxHf_2zTcQo
תולדות חייו:
https://youtu.be/oFIyuYPP6PE
עוד על חייו של המגלה הגדול:
http://youtu.be/MWrY7thtIAY
מי היו הוויקינגים שפשטו על אירופה מהצפון בימי הביניים?
הוויקינגים (Vikings) היו עם של לוחמים סקנדינבים קשוחים שהטילו בימי הביניים את חיתתם על אירופה והאיים הבריטיים, בפשיטות אכזריות וכיבוש של שטחים רבים באירופה.
בהיסטוריה זכורים הוויקינגים גם כיורדי ים מצוינים. בין המאה ה-8 למאה ה-11, הם שלטו בים ללא מתחרים. הסירות שהם בנו נחשבו לטובות שבסירות. בעזרתן הם הגיעו להתיישב אפילו באמריקה הצפונית, הרבה לפני קולומבוס, שנחשב היום למי שגילה את אמריקה.
תרבותם של הוויקינגים, עם אירופי קדום שבא מסקנדינביה שבצפון אירופה, הייתה שבטית. כעובדי אלילים הם נהגו להקריב קורבנות אדם.
תקופת שלטון הוויקינגים בחלקים מאירופה הייתה בין המאה ה-8 למאה ה-11 לספירה. זו תקופה בה סקנדינביה הורכבה ברובה מאותם שבטים צפון-גרמאניים, שזכו לשם של לוחמים אמיצים, יעילים ומתוחכמים.
הצלחת הוויקינגים בפשיטות האכזריות הקנו להם כוח ורכוש רב. השבטים הללו יצרו עם הזמן לא מעט ממלכות קטנות ונפרדות. אך משהצליחו רבות מהן להתאחד, הם יצרו ציי ספינות שכללו מאות ואלפי לוחמים שיצאו לפשיטות משתלמות במיוחד.
בשלב מסוים החלה הנדידה של חלק מהוויקינגים לארצות אחרות. התיישבות זו הייתה מבחינת הוויקינגים כורח שנבע מצפיפות אוכלוסין גדולה בסקנדינביה שממנה באו.
אבל הוויקינגים לא היו רק לוחמים מצוינים. הם היו גם סוחרים ממולחים שסחרו במרבית אזורי אירופה והגיעו עד ליבשת אסיה. לאחר שהתיישבו בארצות הזרות, הוכיחו ויקינגים שעסקו בשלל תחומי מסחר, כולל בסחר עבדים, את כשרונם במסחר ובמלאכה ועשו חיל גם בתחומים אלו.
הנה ויקינגים ותולדותיהם:
https://youtu.be/yak4JLMSN4g
על הוויקינגים וההיסטוריה שלהם:
https://youtu.be/3xIy7FoiaQY
החיים בכפר ויקינגי, מתוך סדרה עליהם (מתורגם):
http://youtu.be/rnWXK6LKMcI
על הוויקינגים לילדים:
https://youtu.be/gA6b-H7VM3U
בסקוטלנד מתקיים בכל שנה פסטיבל הוויקינגים השנתי:
https://youtu.be/Xc7hGNDrK68
פרסומת שמשתמשת בוויקינגים כדי לפרסם חברה מסחרית:
http://youtu.be/9JQJkos06GA
תולדות הוויקינגים - פרק בסדרה "היה היה" (עברית):
https://youtu.be/j53c8kOZHE4?long=yes
וסרט תיעודי על הוויקינגים:
https://youtu.be/8KSxM0g1EY8?long=yes
היכנסו לקרב ויקינגי ב-360 מעלות:
https://youtu.be/oNEW4qPacGw?qr=yes
מיהם הפריבטירים ומה ההבדל בינם לפיראטים?
לא רבים יודעים שבהיסטוריה התאפשר ללא מעט שודדים ליהנות משוד ופירטיות בים, ברשות, בסמכות ובברכת המלך.
קראו להם פְּרַיבֶטִירים (Privateers) והם היו אנשים מעניינים בהיסטוריה הימית, שנשלחו על ידי שליטיהם כדי לשדוד את האויב ואגב כך לצבור מסה של פעילות ולהעמיד למבחן היסטורי את יחסי הכוחות הבינלאומיים באותם ימים.
הם פעלו בעיקר במאות ה-17 וה-18, עידן בו מתחילים לזהות את הפירטיות הימית כאמצעי מלחמתי וככלי אסטרטגי חשוב במאבקי הכוח בין המעצמות הימיות של התקופה.
מטרת הפעלתם של הפריבטירים הייתה לתפוס ספינות וסחורות, בכדי לפגוע ביכולת הכלכלית של האויב.
בכך הם שימשו כסוג של יחידה צבאית - לא שגרתית ובמונחים של ימינו מעוררת מחלוקת, אך בסופו של דבר, עוד אמצעי לוחמה תחרותי נוסף בכלי הנשק שעמדו לרשות השליטים של אותם ימים.
פריבטירים ופיראטים אולי נראים ונשמעים די דומים, אך יש ביניהם הבדלים. הפריבטירים הם פיראטים חוקיים. עד כמה שזה יישמע מוזר, הפריבטיר מקבל כתב הרשאה רשמי מהמלך או מהמשטר של ארצו, כדי שישדוד אוניות של האויב. הפיראטים ,לעומתם, היו פושעים, שודדי ים עצמאיים וללא רשות של שליט כלשהו.
החסות הממשלתית הרשמית שניתנה להם, הפכה את פעילות הפריבטירים לחוקית בעיני השלטונות, זאת בניגוד לפיראטים הרגילים, שנחשבו פושעים לכל עניין. תחת חוקי המלחמה הייתה פעילות הפריבטירים חוקית לחלוטין. מדינות כמו אנגליה, צרפת, ספרד, הולנד ואפילו ארצות הברית בתקופת מלחמת העצמאות האמריקאית, כולן נעזרו בשלבים שונים בשירותיהם של פריבטירים.
תופעה הפריבטירות החלה עוד בימי הביניים, אך תקופת פעילותם העיקרית של הפריבטירים היא ב"תור הזהב של הפיראטיות". פעילותם באותם ימים מתרכזת בעיקר באזור האיים הקאריביים, צפון אמריקה, האוקיינוס האטלנטי וההודי ואזורים נוספים בעולם.
למרות הדמיון החיצוני שלהם לפיראטים רגילים, בלבוש ובהופעה החיצונית בכלל, בסגנון החיים וכמובן בעיסוק הדומה בשוד וגזל ימי, אותם פריבטירים נהנו ממעמד חוקי, לפחות כל עוד פעלו במסגרת ההרשאה שקיבלו.
כל זה הפך אותם לכלי יעיל במיוחד עבור ממשלות שביקשו לפגוע באויביהן בים, מבלי להסתכן במלחמה גלויה. ואכן, לא מעט פיראטים החלו את הקריירה שלהם כפריבטירים דווקא.
המפורסמים שבפריבטירים הם מי שהיו לימים שמות מוכרים בפיראטיות הימית, ביניהם פרנסיס דרייק והנרי מורגן. שניהם פעלו ברישיון ממשלתי והיו לסמלים של תופעת הפריבטירות ולימים גם לבעלי השפעה גדולה על התרבות הפופולרית ועל התפיסה בימינו של עולם הפיראטים.
ואגב, פְּרַיבֶטִיר (privateer) קוראים באותה תקופה גם לאונייה פרטית וחמושה, שבעליה קיבלו הרשאה מלכותית לשדוד את ספינות המסחר של האויב. ולהעביר למלך עשירית מהרווחים שלהם מהשוד. ועל הדרך, גם אנשי הצוות ורב החובל של אוניית פריבטיר, כונו כולם "פריבטיר" או "קורסר".
#מה ההבדלים ביניהם?
פְּרַיבֶטִירים ושודדי ים אינם אותו דבר. בעוד הפריבטירים "מחרימים" את הממון, לטובת ארצם בדרך כלל, הפיראטים פשעו בשוד וביזה ברחבי הים, כשהם עוברים על החוק ואינם מורשים לעשות זאת, כי השוד הוא עבור בצע כסף ורכוש, שהלכו לכיסם שלהם ולא בהזמנת ארצם.
כי בניגוד לשודדי הים שפעלו באופן בלתי חוקי, לפריבטירים היה מעמד חוקי ו"כתב הרשאה", במסמך מסודר שהתיר את פעילות השוד שלהם. הם הוגבלו לתקיפה של ספינות של מדינות אויב מסוימות, בעיקר בתקופות מלחמה, כשאת שללם הם חלקו עם המלך או הממשלה שהסמיכה אותם.
בעוד שספינות הפיראטים היו בדרך כלל קטנות ומהירות והצוותים קטנים ופחות ממושמעים, ספינות הפריבטירים היו גדולות וחמושות מאוד, כשהצוותים עליהן גדולים וממושמעים.
הפרייבטרים גם נהנו מהתמיכה הממשלתית, בעוד שהפיראטים, שפעלו מחוץ לחוק, נרדפו בדרך כלל על ידי ממשלות.
גם מעמדם החברתי היה שונה, זה מזה. בעוד שודדי ים נתפסו בציבור כפושעים מסוכנים, הפריבטירים לא התקבלו ככאלה ואף נחשבו בארצם לא פעם כגיבורים לאומיים.
גם הענישה שיקפה את הבדלי המעמד שביניהם. בעוד ששודדי ים שנלכדו, נענשו לרוב בעונש מוות, הפריבטירים שנתפסו נחשבו בידי האויב כשבויי מלחמה. ועדיין, וזה מעניין, בתום תקופות המלחמה או כשזיהו הזדמנות "לעשות לביתם" ולהרוויח הרבה יותר, הפכו לא מעט פריבטירים לשודדי ים ואף היו מוכנים להסתכן בעונש המוות.
הנה הפריבטירים, במקרה הזה של ארה"ב הצעירה:
https://youtu.be/02IOGzFQpwE
הפריבטירים הם פיראטים חוקיים עבור מדינתם:
https://youtu.be/iXY2Wt6eDPQ
שיר ה"יאנקי פריבטיר" - מתקופת המאבק בבריטים:
https://youtu.be/j-qXExmHTII?t=5s
וסרטון תיעודי על כתב ההרשאה שקיבלו הפריבטירים:
https://youtu.be/1TCZVYPgzhg?long=yes
מיהו מגלה הארצות הסיני שהמציא את המצפן?
המצפן הוא מכשיר ניווט שמצביע על הכיוונים לפי הצפון. המצפן מתבסס על השדה המגנטי של כדור הארץ.
משערים שהשימוש במצפן החל לראשונה בסין. כבר מכתב סיני עתיק מהמאה הרביעית לספירה ניתן ללמוד על שימוש במצפן.
הסינים מייחסים באופן מסורתי את המצאתו לקיסר הצהוב, אם כי בימי קדם לא פעם השליטים נטו לקבל את האשראי על המצאות ופיתוחים שנוצרו על ידי המומחים שעבדו בשבילם.
כך או כך, נראה שמגלה הארצות הסיני ג'נג חה (Zheng He) היה האדם הראשון שהשתמש במצפן. הוא עשה זאת במהלך מסעותיו הימיים אל הודו, המפרץ הפרסי, תימן ואפריקה.
לקראת סוף ימי הביניים הגיע המצפן למערב, יתכן שעל ידי הסוחרים שפעלו בדרך המשי. ומשהגיע המצפן לאירופה, במאה ה-15, נראה הדיוק שלו כמעשה של השטן.
המלחים הנוצרים היו שטופי אמונות טפלות ודעות קדומות. בשל חששם שלמצפן יש כוחות שטניים, הם רצו לפגוע בו. לכן נהגו רבי החובלים לנעול את המצפנים בתאיהם שבאניות, כדי שהמלחים לא ימצאו אותם וישליכו אותם אל הים.
המצאת המצפן בסין העתיקה:
http://youtu.be/iKLi88gFBDg
הסבר על המצפן הסיני שהצביע בכלל על הדרום:
https://youtu.be/A0Q6r7Vem04
וסרטון תיעודי בנושא:
https://youtu.be/liet250CbvQ?long=yes
המלכים של פעם רצו לכבוש את העולם ולגלות מקומות חדשים לשלוט בהם ומקורות הכנסה חדשים. הם חיפשו ארצות רחוקות ודרכים בים וביבשה להגיע אליהן. לצורך כך הם ממנו משלחות שיצאו למשימות הללו. מפקדים הנהיגו ספינות ויצאו כמגלי עולם (Explorers) לדרך הארוכה והמסוכנת, במסעות של כמה ספינות ביחד או במשלחות רגליות ואחרות. ממלכות אירופיות כמו ספרד, פורטוגל ואנגליה שלחו קבוצות ספינות בראשות רבי חובלים נווטים מצטיינים, בספינות שעליהן קצינים ומלחים מנוסים ואמיצים, כדי לפלס דרכים לארצות רחוקות.
חלק מהם ניסה לשוט ולהקיף את העולם. היו מי שניסו למצוא נתיב לארץ רחוקה ועשירה בתבלינים וסחורות, כמו הודו וסין. אחרים ניסו להגיע ליעד שיוסיף יוקרה לממלכה ויציב אותה במקום מכובד וראוי בין האומות. היו מהם שסקרנותם המדעית הובילה אותם לחקור נהרות ארוכים ולא נודעים, או להכיר שבטים ותרבויות נסתרות. הם היו אמיצים וחדורי רוח המשימה. לא ברצונם הם הקריבו, בדרך אל הגשמת המטרה, את חייהם שלהם, או של אנשי צוות וספנים רבים. רבים ממגלי העולם האמיצים יצאו בדרכים מסוכנות וקטלניות, אל הקוטב או ליבשות ונתיבים מסוכנים ולא מוכרים.
היו מהם שהפכו לשמות ידועים כמו קולומבוס, מגלאן, ג'יימס קוק, פרנסיס דרייק, ואסקו דה גמה וברתולומיאו דיאש. היו גם פחות ידועים כמו תומס קוונדיש, פרנסיס צ'יצ'סטר ונלי בליי. היו שעשו מעשי גבורה של ממש כמו שקלטון וסקוט, בעוד אחרים התפרסמו בסיפוריהם, כמו מרקו פולו ודוקטור ליוינגסטון.
ראו את מגלי הארצות והעולם השונים באאוריקה, בתגית "מגלי עולם".
הנה עידן הגילויים שבו התחרו ספרד ופורטוגל על גילוי העולם:
http://youtu.be/uvo2Dvjujxg
ומגלי עולם מהגדולים בהיסטוריה:
http://youtu.be/kgPCBAUtp5o
הוא לא האמין שזה קורה לו. זה עתה גילה רב החובל והנווט המצטיין את המעבר הנחשק מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס ההודי ובכך הגשים את חלומו של כל ספן אירופי, כשהצליח לפצח את סוד המעבר מהמערב למזרח דרך צידה הדרומי של יבשת אפריקה. אך דווקא עכשיו מסרבים הקצינים שלו להמשיך בהפלגה אל עבר הודו ומאלצים אותו לשוב הביתה...
זה היה הרגע הקשה בקריירה של מגלה הארצות הפורטוגלי ברתולומיאו דיאש (Bartolomeu Dias). הוא ירדוף אותו שנים רבות ודיאש ירגיש שהשיבה הביתה לפורטוגל גזלה ממנו את התהילה שכה הגיעה לו. כשהגיע ל"כף התקווה הטובה" הוא היה זה שפתח את השער הימי אל המזרח, אך לא זכה להיות זה שימצא בהמשכו את המסלול הימי הישיר אל הודו.
ואכן, דיאש היה הספן האירופי הראשון שהקיף את "כף התקווה הטובה" שבדרום אפריקה. זה קרה בשנת 1488 והוא כמעט וקיפד את חייו וחיי הצוות במבצע הזה, כשסערה קשה כמעט והטביעה את ספינות הקראוול שהנהיג במסע. מששככה הסערה הוא שט צפונה ולהפתעתו גילה מצפון לו את חופי אפריקה. כך הבין שהגיע לקצה הדרומי של היבשת, מטרת המסע.
אם ימשיך בהפלגה מזרחה, הוא ידע, ממתינה לו אסיה כולה והודו, ארץ התבלינים הכל כך מבוקשים באירופה. אבל אז בא המרד שבו אילץ אותו הצוות העייף והמפוחד, שחשש שזה עתה הגיע אל מעבר לסוף העולם, לשוב הביתה לפורטוגל.
דיאש חזר וזכה אמנם לכבוד, אך לא לתהילה. כשנכנסו ספינותיו של דיאש לנמל ליסבון עמד על הרציף כריסטופר קולומבוס. האחרון בדיוק הגיע לפורטוגל כדי לשכנע את המלך לממן מסע מערבה אל הודו. אך המלך הפורטוגלי סרב, לאחר שמצא דיאש את המעבר המזרחי אל הודו. בכך אילץ את קולומבוס לפנות אל מלך ספרד.
דיאש ניסה לתכנן את המסע הבא אל הודו. אך המלך הפוטוגלי שהתחלף, העדיף לשלוח למסע הזה את וסקו דה גמה, מי שאכן ימצא את הדרך הימית להודו ויזכה בתהילה. דיאש המשיך לשוט בימים, אך יוקרתו נפגעה ו-12 שנים לאחר הגילוי ההיסטורי שלו, הוא טבע ליד ברזיל, בספינה שבה היה קפטן מישנה.
כיום מוצב בכף התקווה הטובה מגדלור הנושא את שמו.
הנה סיפור תגליתו הגדולה של דיאש:
http://youtu.be/2t81wR8vOi4
סיפורו חייו של ברתולומיאו דיאש בקצרה:
http://youtu.be/--lNkdr0s2M
סיפור מסעו לגילוי כף התקווה הטובה:
http://youtu.be/RDUY561LUH4
ומסלול מסעו המפורסם לכף התקווה הטובה:
http://youtu.be/bbtlIIlBbTw
מגלה הארצות הפורטוגלי ואסקו דה גמה (Vasco da Gama), או ושקו דה גאמה, היה בר מזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו. דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים.
משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.
נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!
ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "את כך התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה. משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני. הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.
לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו. הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות, היה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.
הנה סיפורו של ואסקו דה גמה:
https://youtu.be/rxHf_2zTcQo
תולדות חייו:
https://youtu.be/oFIyuYPP6PE
עוד על חייו של המגלה הגדול:
http://youtu.be/MWrY7thtIAY
הוויקינגים (Vikings) היו עם של לוחמים סקנדינבים קשוחים שהטילו בימי הביניים את חיתתם על אירופה והאיים הבריטיים, בפשיטות אכזריות וכיבוש של שטחים רבים באירופה.
בהיסטוריה זכורים הוויקינגים גם כיורדי ים מצוינים. בין המאה ה-8 למאה ה-11, הם שלטו בים ללא מתחרים. הסירות שהם בנו נחשבו לטובות שבסירות. בעזרתן הם הגיעו להתיישב אפילו באמריקה הצפונית, הרבה לפני קולומבוס, שנחשב היום למי שגילה את אמריקה.
תרבותם של הוויקינגים, עם אירופי קדום שבא מסקנדינביה שבצפון אירופה, הייתה שבטית. כעובדי אלילים הם נהגו להקריב קורבנות אדם.
תקופת שלטון הוויקינגים בחלקים מאירופה הייתה בין המאה ה-8 למאה ה-11 לספירה. זו תקופה בה סקנדינביה הורכבה ברובה מאותם שבטים צפון-גרמאניים, שזכו לשם של לוחמים אמיצים, יעילים ומתוחכמים.
הצלחת הוויקינגים בפשיטות האכזריות הקנו להם כוח ורכוש רב. השבטים הללו יצרו עם הזמן לא מעט ממלכות קטנות ונפרדות. אך משהצליחו רבות מהן להתאחד, הם יצרו ציי ספינות שכללו מאות ואלפי לוחמים שיצאו לפשיטות משתלמות במיוחד.
בשלב מסוים החלה הנדידה של חלק מהוויקינגים לארצות אחרות. התיישבות זו הייתה מבחינת הוויקינגים כורח שנבע מצפיפות אוכלוסין גדולה בסקנדינביה שממנה באו.
אבל הוויקינגים לא היו רק לוחמים מצוינים. הם היו גם סוחרים ממולחים שסחרו במרבית אזורי אירופה והגיעו עד ליבשת אסיה. לאחר שהתיישבו בארצות הזרות, הוכיחו ויקינגים שעסקו בשלל תחומי מסחר, כולל בסחר עבדים, את כשרונם במסחר ובמלאכה ועשו חיל גם בתחומים אלו.
הנה ויקינגים ותולדותיהם:
https://youtu.be/yak4JLMSN4g
על הוויקינגים וההיסטוריה שלהם:
https://youtu.be/3xIy7FoiaQY
החיים בכפר ויקינגי, מתוך סדרה עליהם (מתורגם):
http://youtu.be/rnWXK6LKMcI
על הוויקינגים לילדים:
https://youtu.be/gA6b-H7VM3U
בסקוטלנד מתקיים בכל שנה פסטיבל הוויקינגים השנתי:
https://youtu.be/Xc7hGNDrK68
פרסומת שמשתמשת בוויקינגים כדי לפרסם חברה מסחרית:
http://youtu.be/9JQJkos06GA
תולדות הוויקינגים - פרק בסדרה "היה היה" (עברית):
https://youtu.be/j53c8kOZHE4?long=yes
וסרט תיעודי על הוויקינגים:
https://youtu.be/8KSxM0g1EY8?long=yes
היכנסו לקרב ויקינגי ב-360 מעלות:
https://youtu.be/oNEW4qPacGw?qr=yes
ספנים
לא רבים יודעים שבהיסטוריה התאפשר ללא מעט שודדים ליהנות משוד ופירטיות בים, ברשות, בסמכות ובברכת המלך.
קראו להם פְּרַיבֶטִירים (Privateers) והם היו אנשים מעניינים בהיסטוריה הימית, שנשלחו על ידי שליטיהם כדי לשדוד את האויב ואגב כך לצבור מסה של פעילות ולהעמיד למבחן היסטורי את יחסי הכוחות הבינלאומיים באותם ימים.
הם פעלו בעיקר במאות ה-17 וה-18, עידן בו מתחילים לזהות את הפירטיות הימית כאמצעי מלחמתי וככלי אסטרטגי חשוב במאבקי הכוח בין המעצמות הימיות של התקופה.
מטרת הפעלתם של הפריבטירים הייתה לתפוס ספינות וסחורות, בכדי לפגוע ביכולת הכלכלית של האויב.
בכך הם שימשו כסוג של יחידה צבאית - לא שגרתית ובמונחים של ימינו מעוררת מחלוקת, אך בסופו של דבר, עוד אמצעי לוחמה תחרותי נוסף בכלי הנשק שעמדו לרשות השליטים של אותם ימים.
פריבטירים ופיראטים אולי נראים ונשמעים די דומים, אך יש ביניהם הבדלים. הפריבטירים הם פיראטים חוקיים. עד כמה שזה יישמע מוזר, הפריבטיר מקבל כתב הרשאה רשמי מהמלך או מהמשטר של ארצו, כדי שישדוד אוניות של האויב. הפיראטים ,לעומתם, היו פושעים, שודדי ים עצמאיים וללא רשות של שליט כלשהו.
החסות הממשלתית הרשמית שניתנה להם, הפכה את פעילות הפריבטירים לחוקית בעיני השלטונות, זאת בניגוד לפיראטים הרגילים, שנחשבו פושעים לכל עניין. תחת חוקי המלחמה הייתה פעילות הפריבטירים חוקית לחלוטין. מדינות כמו אנגליה, צרפת, ספרד, הולנד ואפילו ארצות הברית בתקופת מלחמת העצמאות האמריקאית, כולן נעזרו בשלבים שונים בשירותיהם של פריבטירים.
תופעה הפריבטירות החלה עוד בימי הביניים, אך תקופת פעילותם העיקרית של הפריבטירים היא ב"תור הזהב של הפיראטיות". פעילותם באותם ימים מתרכזת בעיקר באזור האיים הקאריביים, צפון אמריקה, האוקיינוס האטלנטי וההודי ואזורים נוספים בעולם.
למרות הדמיון החיצוני שלהם לפיראטים רגילים, בלבוש ובהופעה החיצונית בכלל, בסגנון החיים וכמובן בעיסוק הדומה בשוד וגזל ימי, אותם פריבטירים נהנו ממעמד חוקי, לפחות כל עוד פעלו במסגרת ההרשאה שקיבלו.
כל זה הפך אותם לכלי יעיל במיוחד עבור ממשלות שביקשו לפגוע באויביהן בים, מבלי להסתכן במלחמה גלויה. ואכן, לא מעט פיראטים החלו את הקריירה שלהם כפריבטירים דווקא.
המפורסמים שבפריבטירים הם מי שהיו לימים שמות מוכרים בפיראטיות הימית, ביניהם פרנסיס דרייק והנרי מורגן. שניהם פעלו ברישיון ממשלתי והיו לסמלים של תופעת הפריבטירות ולימים גם לבעלי השפעה גדולה על התרבות הפופולרית ועל התפיסה בימינו של עולם הפיראטים.
ואגב, פְּרַיבֶטִיר (privateer) קוראים באותה תקופה גם לאונייה פרטית וחמושה, שבעליה קיבלו הרשאה מלכותית לשדוד את ספינות המסחר של האויב. ולהעביר למלך עשירית מהרווחים שלהם מהשוד. ועל הדרך, גם אנשי הצוות ורב החובל של אוניית פריבטיר, כונו כולם "פריבטיר" או "קורסר".
#מה ההבדלים ביניהם?
פְּרַיבֶטִירים ושודדי ים אינם אותו דבר. בעוד הפריבטירים "מחרימים" את הממון, לטובת ארצם בדרך כלל, הפיראטים פשעו בשוד וביזה ברחבי הים, כשהם עוברים על החוק ואינם מורשים לעשות זאת, כי השוד הוא עבור בצע כסף ורכוש, שהלכו לכיסם שלהם ולא בהזמנת ארצם.
כי בניגוד לשודדי הים שפעלו באופן בלתי חוקי, לפריבטירים היה מעמד חוקי ו"כתב הרשאה", במסמך מסודר שהתיר את פעילות השוד שלהם. הם הוגבלו לתקיפה של ספינות של מדינות אויב מסוימות, בעיקר בתקופות מלחמה, כשאת שללם הם חלקו עם המלך או הממשלה שהסמיכה אותם.
בעוד שספינות הפיראטים היו בדרך כלל קטנות ומהירות והצוותים קטנים ופחות ממושמעים, ספינות הפריבטירים היו גדולות וחמושות מאוד, כשהצוותים עליהן גדולים וממושמעים.
הפרייבטרים גם נהנו מהתמיכה הממשלתית, בעוד שהפיראטים, שפעלו מחוץ לחוק, נרדפו בדרך כלל על ידי ממשלות.
גם מעמדם החברתי היה שונה, זה מזה. בעוד שודדי ים נתפסו בציבור כפושעים מסוכנים, הפריבטירים לא התקבלו ככאלה ואף נחשבו בארצם לא פעם כגיבורים לאומיים.
גם הענישה שיקפה את הבדלי המעמד שביניהם. בעוד ששודדי ים שנלכדו, נענשו לרוב בעונש מוות, הפריבטירים שנתפסו נחשבו בידי האויב כשבויי מלחמה. ועדיין, וזה מעניין, בתום תקופות המלחמה או כשזיהו הזדמנות "לעשות לביתם" ולהרוויח הרבה יותר, הפכו לא מעט פריבטירים לשודדי ים ואף היו מוכנים להסתכן בעונש המוות.
הנה הפריבטירים, במקרה הזה של ארה"ב הצעירה:
https://youtu.be/02IOGzFQpwE
הפריבטירים הם פיראטים חוקיים עבור מדינתם:
https://youtu.be/iXY2Wt6eDPQ
שיר ה"יאנקי פריבטיר" - מתקופת המאבק בבריטים:
https://youtu.be/j-qXExmHTII?t=5s
וסרטון תיעודי על כתב ההרשאה שקיבלו הפריבטירים:
https://youtu.be/1TCZVYPgzhg?long=yes
המצפן הוא מכשיר ניווט שמצביע על הכיוונים לפי הצפון. המצפן מתבסס על השדה המגנטי של כדור הארץ.
משערים שהשימוש במצפן החל לראשונה בסין. כבר מכתב סיני עתיק מהמאה הרביעית לספירה ניתן ללמוד על שימוש במצפן.
הסינים מייחסים באופן מסורתי את המצאתו לקיסר הצהוב, אם כי בימי קדם לא פעם השליטים נטו לקבל את האשראי על המצאות ופיתוחים שנוצרו על ידי המומחים שעבדו בשבילם.
כך או כך, נראה שמגלה הארצות הסיני ג'נג חה (Zheng He) היה האדם הראשון שהשתמש במצפן. הוא עשה זאת במהלך מסעותיו הימיים אל הודו, המפרץ הפרסי, תימן ואפריקה.
לקראת סוף ימי הביניים הגיע המצפן למערב, יתכן שעל ידי הסוחרים שפעלו בדרך המשי. ומשהגיע המצפן לאירופה, במאה ה-15, נראה הדיוק שלו כמעשה של השטן.
המלחים הנוצרים היו שטופי אמונות טפלות ודעות קדומות. בשל חששם שלמצפן יש כוחות שטניים, הם רצו לפגוע בו. לכן נהגו רבי החובלים לנעול את המצפנים בתאיהם שבאניות, כדי שהמלחים לא ימצאו אותם וישליכו אותם אל הים.
המצאת המצפן בסין העתיקה:
http://youtu.be/iKLi88gFBDg
הסבר על המצפן הסיני שהצביע בכלל על הדרום:
https://youtu.be/A0Q6r7Vem04
וסרטון תיעודי בנושא:
https://youtu.be/liet250CbvQ?long=yes
