שער הניצחון של פאריס נבנה בפקודתו של נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, שמינה את האדריכל ז'אן שלגרן לבניית השער ותכנונו. השער שניצב במרכז כיכר האטואל (או בשמה החדש יותר כיכר שארל דה גול) וממנו אפשר לראות את כל 12 הדרכים היוצאות ממנה, כולל השאנז אליזה, הרחוב המרכזי של פריז.

נפוליאון הורה לבנות השער לאחר ניצחונו על הברית הרוסית-אוסטרית בקרב אוסטרליץ, המכונה "קרב שלושת הקיסרים". בנייתו החלה בשנת 1806 אך הסתיימה רק 30 שנה לאחר מכן, בשנת 1836. השער הוקם כדי להוקיר כבוד לחיילים שלחמו במלחמותיה של צרפת, וכדי להלל את נצחונותיה. בקירותיו הפנימיים חקוקים שמותיהם של הגנרלים שנלחמו במלחמות צרפת תחת פיקודו של של נפוליאון, ושמות נוספים של אנשים שלחמו במהמפכה הצרפתית.

תחת שער הנצחון צועדים צבאות מנצחים, הן כאלה שכבשו את צרפת (כולל הצבא הנאצי שכבש את צרפת במהלך מלחמת העולם השניה) והן הצרפתים כשניצחו נצחונות חשובים - כולל הנצחון על הנאצים בסוף מלחמת העולם השניה.


הנה מראות משער הנצחון:

http://youtu.be/Yy1nFgxtFOo


הנסיבות ההיסטוריות שבהן נבנה שער הניצחון:

http://youtu.be/eKZ67PW_BiM


כך ניצב שער הניצחון בקצה שדרות שאנז אליזה המפורסמות של פאריס:

http://youtu.be/r4DAqPst3gY


וכך חגגו בשער הנצחון את חגיגות ה-100 שנה למירוץ הטור דה פראנס:

http://youtu.be/ZhWxQuzho5Y

הפסל שנקרא למעשה "החירות מאירה את העולם" וידוע בשמו "פסל החירות" פוסל על ידי הפסל פרדריק אוגוסט ברתולדי. את שלד הברזל שמייצב את פסל החירות תכנן האדריכל והמהנדס הצרפתי גוסטב אייפל, מי שנודע במיוחד בתכנון הגאוני של מגדל אייפל.

במקור תכנן האמן ברתולדי להציב את פסל החירות בתעלת סואץ אך ממשלת מצרים לא מצאה מימון להקמת הפסל והפרויקט נדחה.

לבסוף הוא מומן על ידי ממשלת צרפת, ניתן כמתנה לעם האמריקני ונחנך בשנת 1886 כשאת הבניין שבבסיסו מימנו קוראי עיתון אמריקני בתרומותיהם.

אחרי שנים מספר קיבל האי שעליו הוא הוצב את השם "אי החירות" והפסל הפך סמל של העיר ניו-יורק ושל ארה"ב בכלל. "פסל החירות" מסמל את הערכים שבהם מאמינה אמריקה, כמו הזכות לחיים, החירות והרצון לאושר.

הלפיד הוחלף עם השנים ללפיד זהב והלפיד הישן הוצב באולם הכניסה שבתוך פסל החרות.

הפסל הוא של אלת החירות המקרינה את החירות לשבע יבשות תבל, מהנזר עם שבע הקרניים, שעל ראשה. הלפיד שאוחזת האלה מאיר את הדרך לבאים לארצות הברית וביד השניה יש לה לוח עם תאריך הכרזת העצמאות של ארה"ב באותיות רומיות.

גובה הפסל מהקרקע הוא מעט מעל 92 מטרים.


הנה סיפורו של פסל החירות:

https://youtu.be/usHRc7G0gVo


ההיסטוריה של פסל החירות המפורסם כל כך:

http://youtu.be/Y3utCntXrPo


מיס אמריקה היא סמל ההגירה אליה:

https://youtu.be/HGkqh-iwS28


נסיונות שונים היו להשתמש בסמל שהיא לגימיקים שונים:

https://youtu.be/VhqDeLMb9IY


הסיפור המלא של פסל החירות:

https://youtu.be/k1vca8vV_lY?long=yes


מה יש בתוך הפסל העצום הזה?

https://youtu.be/GkI_2yiIb48?long=yes


וסרט תיעודי על תולדות פסל החירות:

https://youtu.be/9l8KxdOXdzE?long=yes

ארמון המלוכה הבריטי, ארמון בקינגהם (Buckingham Palace) הוא אחד מהחשובים והמוכרים שבסמלי המונרכיה הבריטית. משפחת המלוכה הבריטית עצמה היא המשפחה המלכותית המדוברת ביותר בעולם. סיפורי הרומנים והנישואין שבתוכה, הטרגדיות והיצרים שמככבים בכל כלי התקשורת, הנסיכים הנחשקים והנסיכות הקסומות שהופכות נערצות ומודל לחיקוי בכל העולם - כל אלה הופכים את הארמון למקום שרבים בעולם היו שמחים להיות בו "זבוב על הקיר"...

כמובן שזהו רק אחד מבתיה וארמונותיה של המלכה הבריטית. אם דגל המלוכה מונף אל על סימן הוא שהמלכה נמצאת בארמון. בעת שהיא שוהה בו, סגור הארמון לביקורים.

הארמון המפואר מדגיש את הטרוניה הבריטית הקבועה לגבי עלות בית המלוכה, שבניגוד לעבר תפקידו כיום הוא סמלי בלבד.

עשרות אלפי מבקרים בכל שנה, רובם תיירים, באים כדי להציץ אל סמל העושר האגדי של בית המלוכה הוותיק והמוכר בעולם כולו. הם אמנם רואים פחות מ-20 מתוך 775 חדריו ולא מבקרים אף באחד מתוך 78 תאי השירותים הפרטיים של בית המלוכה, אבל הצצה קטנה לחייה של המשפחה המלכותית היא ללא ספק אטרקציה מכניסה לממלכה המאוחדת. מנגד, גם הבריטים הציניקנים מודים שמהתיירות הנוהרת אליו ואל שאר אטרקציות בית המלוכה הזה, מכניסה לאנגליה מיליוני פאונדים בכל שנה.

והם אכן באים... המוני התיירים מכל העולם נלהבים וסקרנים לצפות בכל יום בחילופי המשמר המתקיימים ליד הארמון. טקס החלפת משמרות שומרי ארמון בקינגהם יכול היה להיות עניין טכני המתקיים בשקט, בתוך תחומי הארמון. אבל הוא הפך לאטרקציה כה גדולה שמרבית התיירים המגיעים אל הבירה הבריטית יגיעו אליו לפחות פעם אחת.


הנה ארמון בקינגהם בלונדון:

https://youtu.be/QeE7KW6I3KU


זה מה שקורה בו פנימה (מתורגם):

https://youtu.be/WOFMqBxJPAA


התיירים אוהבים את הארמון החשוב:

https://youtu.be/JqafuhQWI-U


הצצה פנימה:

https://youtu.be/4wqMTdpBiLE


והבה נסייר בארמון באקינגהם:

https://youtu.be/gen0NgJjry4?qr=yes

הביג-בן (Big Ben) הוא הכינוי שקיבל הפעמון הגדול שניצב במגדל השעון של בנייני הפרלמנט הבריטי בעיר לונדון. מגדל השעון הזה הוא אחד האייקונים הלונדוניים הכי בולטים וכבר זמן רב משמש כסמלה הבלתי מעורער של בירת בריטניה. הוא גם יעד תיירותי מוכר למבקרים בעיר וכולם מכירים אותו בתור ה"ביג בן".

מספרים שהכינוי "ביג בן" הודבק לו משמו של מנהל העבודה, בנג'מין הול, שהיה ממונה על התקנת הפעמון שבראש המגדל. כמו הפעמון, ששוקל 13 וחצי טון ומופעל ידנית, גם אותו בנג'מין, כך מספרים, היה אדם גדול ורחב. חבריו לעבודה נהגו לכנותו "ביג בן".

30 שעות נדרשו כדי להעלות את הפעמון הענק לראש המגדל, וכאשר סוף סוף הצליחו להעלות אותו לראש המגדל, היה זה אך טבעי בעיניהם לקרוא גם לו "ביג בן".

ביג בן. אף אחד לא תיאר אז לעצמו, ששמו של מנהל העבודה יהפוך לאחד מסמליה המוכרים של הממלכה הבריטית.

הפעמון עצמו יושב היום על ראש המגדל, בגובה של 96 מטרים, ליד ארבעה לוחות שעל כל אחד מהם מוצב שעון. הפעמון הענק הזה מצלצל בכל שעה עגולה, כמספר השעה וצליליו נשמעים חזק בכל מרכז לונדון. ארבעה פעמונים קטנים יותר מצלצלים כל רבע שעה.


כך נשמע פעמון הביג בן כאשר השעה היא 12:

https://www.youtube.com/watch?v=juT1zsim6es


על ההיסטוריה של בנייני הפרלמנט והפעמון הענק:

https://www.youtube.com/watch?v=fKmpld1PoPQ


וקצת מידע על בנייני הפרלמנט, ואיך שומרים על השעון מעודכן:

https://www.youtube.com/watch?v=_Elffjsjbio

שער בְּרַנְדֶנְבּוּרְג (Brandenburger Gate) שבעיר ברלין הוא אחד הסמלים החשובים של גרמניה.

השער הנוכחי, שגובהו 15 מטרים, בישר את העידן הקלאסי באדריכלות הברלינאית. הוא נבנה במשך 3 שנים, בסוף המאה ה-18, עד שנת 1791.

במקומו בכיכר פריז, לא רחוק מבניין הרייכסטאג, בית הפרלמנט הגרמני, הוא השער היחיד שנותר מבין השערים ששימשו בעבר ככניסה לעיר. השער גם עומד במקום בו עבר פעם הגבול שבין מזרח ברלין למערבה.

השער מעוצב בהשראת שערי הכניסה לאקרופוליס שבאתונה, בירת יוון העתיקה. כמו אותם שערים שהובילו אל המקדשים של העולם העתיק, תפקידו היה להוביל לברלין, העיר החשובה ביותר של הממלכה הרוסית של ימי קדם, בטרם הפכה לגרמניה.

מעל השער פסל של קוודריגה, מרכבה המובלת על ידי ארבעה סוסים. מרכבה זו שימשה במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה ובמרוצי מרכבות ברומא העתיקה.


#תולדות שער ברנדנבורג
השער הוזמן במקור על ידי פרידריך וילהלם השני מלך פרוסיה, במטרתו לסמל את השלום.

בשנת 1806, צעד נפוליאון שכבש את ברלין, דרך השער אל תוך העיר. הוא לקח את הפסל שמעל השער כשלל מלחמה והעבירו לפריז. 8 שנים אחר כך הוא הובס והפסל הוחזר למקומו. בשנת 1914 נערכו מסביב לשער חגיגות לפתיחת מלחמת העולם הראשונה.

ב-1933 עברו דרכו הנאצים במצעד לפידים שסימל את תחילתו שלטון האימים שלהם בגרמניה. בתום מלחמת העולם השנייה השער היה פגוע קשות, מהפצצות בנות הברית.

בשנת 1987 נשא מולו נשיא ארה"ב רונלד רייגן נאום, בו הוא קרא לנשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב: "הרוס את החומה הזו". ואכן, בשנת 1989 ולאחר גל של מחאות, הופלה חומת ברלין והשער הפך לסמל האיחוד של ברלין והתחדשותה.

במהלך השנים הוא הפך למוקד מרכזי של חגיגות בעיר, ממסיבות הסילבסטר, דרך מרתון ברלין, ירידי הרחוב של העיר ומצעד הגאווה והאהבה של ברלין הסובלנית והבינלאומית.

כיום הוא מוטבע על מטבעות אירו שמיוצרים בגרמניה.


הנה הסבר על שער ברנדנבורג:

https://youtu.be/nk4_1Dr-W3E


שער ברנדנבורג בהילוך מהיר:

https://www.youtube.com/watch?v=CmlinwrCSF4


השיר בהפגנת הזדהות עם ישראל (עברית):

https://youtu.be/eLUDhCQqmzo


מופע מיפוי אור על השער הנהדר (ללא מילים):

https://youtu.be/DdYgS_O-O5Y

בעולם נחשבת הפיצה היום כג'אנק פוד, אבל באיטליה היא רחוקה במיוחד מלהכלל ברשימה הלא מכובדת הזו של הג'אנק פוד. כי הפיצה האיטלקית היא טעימה, בריאה יחסית ובעיקר פשוטה, מגוונת ומורכבת תמיד משלל חומרים טריים מאוד.

באיטליה רבים אוהבים את הסיפור על הפיצה מרגריטה, אחת הפופולריות שיש. אין ביטוי לאומי מרהיב יותר מזה שהיא נותנת ללאומיות האיטלקית, כדי להבין איך מזון ועוד מאכל עממי כמו פיצה, יכול להיות הרבה יותר מאוכל.

סיפור המרגריטה מתחיל בסוף המאה ה-19, עם אומברטו הראשון, מלך איטליה הראשון ובן לשושלת מפוארת של דוכסים, נסיכים ומלכים מקומיים.

בשנת 1889 מבקרת משפחת המלוכה בנאפולי הדרומית, מולדת הפיצה. מספרים שאומברטו ומשפחתו אפילו השתכנו בנאפולי למשך זמן מה.

זה היה בתקופה שהציבור המקומי בעיר היה מאוהב במאכל החם תרתי משמע שלו - הפיצה. הפיצה נולדה אמנם בנפולי אבל כבר החלה להגר צפונה ודי מהר היא עתידה להיות פופולרית בכל איטליה.

בכל אופן, אופה הפיצות הידוע בנפולי באותם ימים הוא טבח בשם רפאל אספוזיטו. הוא היה ידוע אז כמי שמכין פיצות מעולות ומיוחדות. אותו רפאל הוא גם אופה יצירתי במיוחד וכשהוא מתבקש להכין מאכל מקומי מיוחד למשפחת המלוכה, יש לו רעיון.

אספוזיטו יכול להכין פיצות מצוינות לאומברטו הראשון ולבני המשפחה המלכותית. אבל במיוחד הוא רוצה לפנק את רעייתו של אומברטו, מלכת איטליה ואהובת העם, מרגריטה דה סבויה.

בשבילה מחליט אספוזיטו יום אחד ליצור פיצה בצבעים. לפיצה החדשה שלו הוא קורא על שם המלכה הנערצת - "פיצה מרגריטה". זו לא סתם פיצה שמלטפת את האגו של מלכה אהובה. יש בה משהו נוסף.

כי המאה ה-19 ידועה כמאה של הלאומיות. כל אירופה נשטפה אז בעמים שרוצים עצמאות, עמים שגאים בארצם, עמים שרוצים להתאחד עם מיעוטים רחוקים שלהם שמצויים בממלכות אחרות, או אפילו עמים שרוצים לחזור למולדתם ואנחנו מתכוונים ליהודים הציונים, שמתחילים לחלום ולהגשים את המסע למדינה יהודית בארץ ישראל.

ממלכת איטליה היא מהארצות שנולדו באותו טרנד לאומי ששטף אז את אירופה. איטליה היא למעשה איחוד של נסיכויות קטנות, המתאחדות לאומה גדולה וחזקה ששמה איטליה.

משום כך מחליט אספוזיטו להכין פיצה בצבעי הדגל האיטלקי. כדי להכין פיצה "ולצבוע אותה" בצבעים הלאומיים מניח רפאל על הבצק הנהדר שהוא מכין את רסק העגבניות המיוחד שלו, את גבינת המוצרלה הנהדרת ועלים טריים של בזיליקום, צמח שנקרא בעברית "ריחן".

כך היו בפיצה הזו שלושת צבעי הדגל של איטליה: האדום של העגבנייה, הלבן של גבינת המוצרלה והירוק של הבזיליקום. היה בה את כל מה שטעים ואת כל מה שאיטלקי והיה לה סיפור על מלכה נערצת וממלכה שרוצה להיות אחת.

ומכאן, כיאה לעידן הלאומיות, הפיצה של אספוזיטו הפכה במהירות לפיצה הלאומית של האיטלקים. נכון להיום, אומרים שהמרגריטה היא גם הפיצה האיטלקית הנפוצה ביותר בעולם המערבי ואולי גם המוכרת ביותר בעולם. אז כנראה שהיא כבר מזמן לא רק פיצה לאומית, אלא ממש פיצה בינלאומית...


הנה סיפורה של הפיצה מרגריטה שאספוזיטו הכין למלכה:

https://youtu.be/PRn5iONxSQQ


כך תכינו מרגריטה פיצה בצבעי הדגל האיטלקי:

https://youtu.be/3bRQjJKJE-g


מתכון (עברית):

https://youtu.be/Zw177Bl1H9Q


ובואו לאכול פיצה טעימה במיוחד (עברית):

https://youtu.be/X9SZYijcZw8

הכיכר האדומה היא הכיכר הכי מפורסמת בעיר מוסקבה. היא מרכז העיר מוסקבה וגם מרכזה של רוסיה כולה.

שמה המקורי של הכיכר היה "כיכר המסחר" ואחרי כן קיבלה שם של כנסייה שניצבה בה בעבר. רק במהלך המאה ה-17 היא קיבלה את השם "הכיכר האדומה" על שם יופיה, מפני להמילה הרוסית "קראסנאיה" (אדומה) היתה בעבר משמעות נוספת - "יפה".

הכיכר די גדולה, באורך של 695 מטר ורוחב של כ-130 מטר. בכיכר ומסביבה יש כמה מבנים היסטוריים, כמו כנסיית ואסילי הקדוש, עם מגדלי הבצל האופייניים לכנסיות רוסיה, המאוזוליאום שבו קבור לנין, גיבור המהפכה הסובייטית והקרמלין - מקום מושבו של נשיא רוסיה וארמונם בעבר של הצארים, שליטי רוסיה.


רוצים פעילות קטנה? - מצאו את קברו של לנין בכיכר האדומה, באמצעות שיטוט וחיפוש ב"גוגל סטריט ויו" שבביקור הוירטואלי שלנו.


הנה הכיכר האדומה בערב השנה החדשה:

http://youtu.be/m6yPGs3L9Gk


והמקומות השונים בכיכר:

http://youtu.be/5-Z4JB1rBIc


בואו לסיור וירטואלי בכיכר:

https://youtu.be/OfUGL2t7TfE?qr=yes

קדושתו של הכותל המערבי לעם היהודי היא אדירה. זהו השריד היחידי שנותר מבית המקדש בירושלים, לאחר שהחריבו טיטוס בשנת 68 לספירה. קדושתו של הכותל המערבי באה לו מקביעת חז"ל שאמרו שלאחר חורבן בית המקדש, השכינה לא תזוז לעולם מהכותל המערבי.

רבים רואים בכותל סמל לעם היהודי ואומרים שכמו שהכותל הצליח לשרוד את כל האויבים שניסו להחריבו, כך יעמוד העם היהודי וימשיך להתקיים גם לאחר שמרבית אויביו נעלמו וייעלמו מהעולם.

האגדה גם מספרת שכשנבנה הכותל המערבי חולקה העבודה בין הקבוצות השונות שביהודים. העניים הם שקיבלו לבנות את הכותל המערבי ומכיוון שלא היה בידיהם הממון לשכור פועלים, הם עמלו על בניית הכותל בעצמם. משהנחרב בית המקדש בידי האויב, ירדו לפי האגדה המלאכים ממרומים והגנו על הכותל מהרס, תוך שאמרו: "כותל זה הוא עבודתם של העניים ולעולם לא ייחרב."


הנה סרטון על ההיסטוריה של הכותל המערבי בירושלים (עברית):

http://youtu.be/MxevjNxgWZw?t=5s



קצת מאווירת הכותל המערבי בירושלים:

http://youtu.be/WQIEs9-vej4?t=41s


והאופן שבו משמרים את אבני הכותל:

http://youtu.be/UHWIIV67meY

על הר ראשמור שבסמוך לעיירה קיסטון במדינת דקוטה הדרומית שבארצות הברית, יש אנדרטה ענקית ומרשימה, המפוסלת בהר.

האנדרטה היא פסל גרניט עצום שפיסל הפסל גאטסון בורגלם. הפסל מורכב מארבעה פסלי ראש ענקיים, בגובה 18 מטרים כל אחד, של ארבעה נשיאי ארצות הברית היסטוריים.

הנשיאים האמריקניים שראשם על הפסל הם ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון, תאודור רוזוולט ואברהם לינקולן - כולם סימלו את 150 השנים הראשונות של ארה"ב.


#תולדות ההר והפסל
ההר עצמו היה שייך לבני השבט האינדיאני לקוטה מבני הסו, המחשיבים אותו עד היום כאתר קדוש וכינו אותו "ששת הסבים" (Six Grandfathers).

ב-1885 הוחלט בארצות הברית לקרוא לו על שם איש עסקים מפורסם מניו יורק ששמו צ'ארלס ראשמור.

הבחירה בנשיאים הללו באה בזכות מאמציהם לאיחוד הרפובליקה ולהרחבת שטחה. ברורה הסיבה לבחירה בוושינגטון, נשיא האומה הראשון ובלינקולן, הנשיא ששמר עליה מאוחדת במלחמת האזרחים שאיימה לקרוע אותה לשתיים.

הנשיא ג'פרסון זכה להיכלל בפסל על שהכפיל ב-1803 את שטחה של ארצות הברית, באמצעות רכישת לואיזיאנה. תאודור רוזוולט היה הנשיא האחרון שנבחר. הציע אותו הנשיא קולידג', הנשיא המכהן בזמן ההחלטה והוא נועד להנציח את הקמת שירות הפארקים הלאומיים בימיו של רוזוולט.

בניית הפסל התארכה והסתבכה מעט, גם בשל בעיות תקציב, גם בשל הפיסול הלא פשוט וגם בשל מלחמת העולם השנייה שהחלה והפריעה להקמת המוזיאון שתוכנן בכניסה.

הפסל הראשון שגולף בסלע הגרניט של ההר היה דיוקנו של ג'ורג' וושינגטון. תחילה גילפו אותו לצורה של ביצה ואז החלו לדייק את תווי פניו.

היו גם טעויות ותקלות שהוסיפו שנים לפרויקט. לימין דיוקנו של וושינגטון החל הפסל בורגלם לגלף את פסלו של ג'פרסון. אך לאחר שנתיים נסדק סלע הגרניט יותר מדי. לכן בורגלם פוצץ את הפסל ובנה אותו מחדש, הפעם לשמאל דיוקנו של וושינגטון.


#בתרבות
בשנות ה-70 הפסל זכה לציטוט אייקוני בתולדות המוסיקה, כשהופיע על עטיפת האלבום המפורסם של להקת הרוק "סגול כהה", האלבום "Deep Purple in Rock". פניהם של הנשיאים האמריקאים הוחלפו על עטיפת האלבום בפניהם של חברי הלהקה.

גם עולם הקולנוע והטלוויזיה השתמש לא פעם באנדרטה, כחלק מהסיפור שלו. בסרט "מזימות בינלאומיות" של אלפרד היצ'קוק משנת 1959 יש את הסצנה המפורסמת ביותר - בה משמש הר ראשמור המקום הנהדר לסצנת מרדף אייקונית.

בסרט סופרמן 2 השתלטו שלושה פושעים מכוכב קריפטון על כדור הארץ ובמקום דמויות הנשיאים שהרסו, הם פיסלו בהר את דמויותיהם שלהם.

שרידותו האפשרית של הפסל הודגמה היטב גם בסדרת הטלוויזיה "העולם אחרי האנושות", בה הוא הוצג כמעשה ידי האדם האחרון שישרוד על כדור הארץ, כעשרת אלפים שנה לאחר שהאנושות תיכחד.


הנה סיפור הפסל הענקי של נשיאי ארצות הברית שבהר רושמור:

https://youtu.be/fApIefqUvSo


כך נוצר דיוקן הנשיאים הענקי:

https://youtu.be/Bvj2URpgRc8


בניית הפסל בהר ראשמור:

http://youtu.be/2U5OdWz7Gwc


סרט אילם מ-1927 שמראה את הפועלים חוצבים בהר ראשמור:

https://youtu.be/qx4wu8gzTaM


המרדף מהסרט "מזימות בינלאומיות" של היצ'קוק, שצולם בהר ראשמור:

https://youtu.be/4zr_zL_T3g8


וסרט שמתאר את הפסל הגדול של רושמור:

http://youtu.be/A-ByLfAMABM?long=yes