שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה סינטסייזר ואיך הוא המריא באייטיז?
הסינטסייזר (Synthesizer) הוא כלי אלקטרוני המאפשר יצירה ומיזוג של צלילים באמצעות מעגלים חשמליים. המונח סינתסייזר לא התייחס לסינתטיות של הצליל, אלא לשילוב, הסינתזה של מרכיבי צליל שונים ליצירה של צליל חדש.
הסינטסייזרים הראשונים, בשנות ה-60 וה-70, היו אנלוגיים. פירוש הדבר שהשתמשו במתנדים (אוסצילטורים) על מנת ליצור את הצלילים. כדי לבנות וליצור צלילים חדשים, על המשתמש בסינטסייזר אנלוגי היה לשנות ולקבוע, באמצעות הכפתורים השונים, את מרכיבי הצליל השונים.
פילטרים שונים יצרו גווני צליל וצורות הופעה שונות של הצליל. הסינטסייזר סייע למוסיקאי ליצור צלילים על פי פרמטרים אקוסטיים כמו צורת-גל (Wave table), צלילים עיליים (Overtones), מעטפת צליל (Sound Envelope) וכדומה. כך ניתן היה ליצור צלילים המחקים צלילים של כלי נגינה אמיתיים, לצד מיליוני צלילים חדשים ומרתקים, שאין להם מקבילים במציאות.
בשנות ה-80 התקדמו הסינתסייזרים ולמעשה השתלטו על המוסיקה הפופולרית. סגנונות חדשים כמו ניו אייג' ואלקטרו פופ נולדו והפכו למוזיקת הפופ העיקרית והמצליחה. להקות כמו "אולטרווקס" (UltraVox), "דפש מוד" ו"תמרונים תזמורתיים בחשיכה" (OMD) הצטיידו בסינתסייזרים שהפכו אותן ללוהטות והסגנון קיבל את השם סינת'פופ.
מאז עברו הסינטסייזרים שינויים רבים. נוצרו סינטסייזרים דיגיטליים, נוספו להם יכולות שימוש בדגימות צליל, כמו אלה שיצרו בתחילה הסמפלרים, כלומר דוגמי הצלילים הראשונים ועוד.
הנה הסינטסייזר הראשון - המוג:
https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s
דגם מתקדם וקטן יותר של המוג:
https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s
מיני מוג משנות ה-70:
https://youtu.be/JZXpF1zpJkc
להקת האלקטרו-פופ UltraVox מהאייטיז:
https://youtu.be/xJeWySiuq1I
סינטסייזר משנות ה-80:
https://youtu.be/wz3oUZfVoIg
להקת OMD מהבולטות בסינת-פופ של התקופה:
https://youtu.be/d5XJ2GiR6Bo
סרטון הדגמה לסינטסייזר של ימינו:
http://youtu.be/uvDfHhuFF5w?t=21s
סינתי או אורגן זה לא חשוב כשככה נשמעות גיטרות עליו:
https://youtu.be/ZCzRwP1x2Fs
ואדם שבונה סינתסייזרים (עברית):
https://youtu.be/GNrgG27nDSM
מה תרם סינטסייזר המוג למוסיקה?
מוג (Moog) היה הסינתיסייזר האנלוגי הנייד הראשון שיצר רוברט מוג ב-1971. הוא היה קומפקטי יחסית ונוח לתפעול מקודמיו, הסינתיסייזרים האנלוגיים הראשונים, שהיו גם יקרים ביותר. זה הפך אותו לסינטסייזר הראשון שניתן היה לקחת להופעות ולהופיע אתו מול קהל.
הוא היה גם יציב מוסיקלית לעומת קודמיו. שכן בנוסף לגודלם ולמחירם הגבוה היו הסינטסייזרים האנלוגיים הראשונים מסובכים לתפעול, ולא יציבים בגובה הצליל שלהם. איכות המתנדים להפקת הצליל שבהם צוידו הייתה נמוכה משל המוג והאחרון היה סינטי שקל לכוונו מוסיקלית.
הסינתיסייזר של מוג היה הסינטי הראשון שזכה לפופולאריות ולשימוש נרחב. גם המינימוג, סינתיסייזר מוקטן ונייד בעל 44 קלידים שיצרה החברה היה פריצת דרך של ממש לעומת מכשירי האולפן הענקיים ששימשו עד אז לסינתזה של צלילים. אגב, חברת מוג לייצר ממשיכה לייצר מינימוגים עד היום!
את הפרסום העולמי חב המוג לאלבום הפלטינה הקלאסי הראשון אי-פעם, "סוויצ'ט-און באך" של וונדי קרלוס, אלבום שהציג עיבודים ליצירות יוהן סבסטיאן באך לסינתסייזר מוג.
בהמשך שנות ה-70 זכה המוג להצלחה גדולה בקרב להקות רוק מתקדם, כמו יס, ELP ו-Camel. בשנות ה-80 יאמצו אותו גם להקות הגל החדש האלקטרוני ואמנים מתחום הסינת'פופ דוגמת גארי ניומן, UltraVox וקרפטוורק.
הנה המוג הראשון:
https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s
ודגם מתקדם וקטן יותר שלו:
https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s
מיני מוג משנות ה-70:
https://youtu.be/JZXpF1zpJkc
נסו למצוא אותו באוסף הסינטים הענקי הזה:
https://youtu.be/0XrPLBSlopQ
והרצאה קצרה על המוג ואיך אפשר להפוך אותו לתוכנה (עברית):
https://youtu.be/seFcHTtXt2E?long=yes
מה היה מיוחד ב"קראפטוורק" להקת העתיד של האייטיז?
קראפטוורק (Kraftwerk) הייתה ממובילות סגנון הסינת'פופ (Synthpop) שהיה מרכזי בשנות ה-80 בעולם המוסיקה האלקטרונית.
הלהקה הוקמה ב-1970, בעיר הגרמנית דיסלדורף. את אלבומם הראשון הם הוציאו שנה אחר כך, ב-1971. באותן שנים היא נחשבה לאחת מלהקות המוסיקה האלקטרונית המשפיעות והחדשניות בז'אנר.
אבל גם בתוך הסינת'פופ הם התאפיינו בסגנון מינימליסטי ורפיטטיבי, חוזר על עצמו. המינימליזם שבמוסיקה של קראפטוורק התבסס לא פעם על מקצבים ומנגינות פשוטים שחזרו שוב ושוב לאורך שירים שלמים. הרעיון הזה הקנה להם סאונד היפנוטי, איכותי וכזה שהזכיר את מוסיקת הטראנס שתהיה ייחודית במוסיקה של שני העשורים הבאים.
בין המאפיינים המרכזיים שהפכו את המוסיקה של קראפטוורק למיוחדת קל לזהות את השימוש בכלים אלקטרוניים, שהם היו מחלוצי השימוש בהם. כבר בתחילת שנות ה-70 הם השתמשו בסינתיסייזרים, במכונות תופים ובכלים אלקטרוניים נוספים, שהיו אז חדשים יחסית.
עוד מאפיין יפה של הלהקה היה היצירה המתמדת של אלבומי קונספט - אלבומים בעלי קונספט או נושא משותף, כשהשירים חוקרים רעיונות חוץ מוסיקליים ונושאים כמו עולם התחבורה והטכנולוגיה, החיים המודרניים, חיים בעתיד וכדומה.
מאפיין נוסף של ההרכב היה האסתטיקה החזותית והזהות הוויזואלית הברורה שלו. אלו באו לידי ביטוי בעטיפות האלבומים ובמופעי הבמה המסוגננים מאוד של הלהקה. לא פעם כללו המופעים והאלבומים שלהם דימויים גאומטריים, מודרניים ואף עתידניים, שעזרו לבסס את הזהות הוויזואלית החזקה כל כך של הלהקה.
מכל אלה ברור עד כמה סייעו היכולות והביצועים של חברי קראפטוורק, כמו גם מרכיבי עיצוב וסאונד שונים, סייעו רבות לבסס את הלגיטימיות של המוסיקה האלקטרונית כז'אנר והשפיעו על לא מעט מוסיקאים ולהקות שהלכו בעקבותיהם.
הנה קראפטוורק העתידניים באייטיז - על סינטים ותופים אלקטרוניים בלבד:
https://youtu.be/OPhUWrQx1zY
קליפ אופייני משנות השמונים:
https://youtu.be/D_8Pma1vHmw
"המודל" - אחד הלהיטים הגדולים שלהם:
https://youtu.be/OQIYEPe6DWY
Kraftwerk בהופעה חיה בהווה:
https://youtu.be/VxF0aja7rLU
אוטובאן - כביש מהיר:
https://youtu.be/ugBX6H0Z2hc
קראפטוורק מתכנית טלוויזיה בשנות ה-70:
https://youtu.be/sl46bxHuyR8
וכך יוצרים את המוסיקה של קראפטוורק:
https://youtu.be/2qhcp6iVWbw?long=yes
מהי הקיטרה?
הקיטרה, או בשמה הרשמי "גיטרת מיסה דיגיטלית" (Misa digital guitar), היא גיטרה ניסיונית, מודרנית ומסונתזת שמאפשרת לנגני הגיטרה להפיק צלילים של סינטסייזר בנגינה בכלי שנראה כמו גיטרה, אך ממש לא נשמע כמוה. אין בקיטרה מיתרים, אך אצבעות הנגן לוחצות בבתי הצלילים, בדיוק כמו במיקומי הלחיצה על המיתר בגיטרה, מאפשרות להפיק את גובהי הצלילים השונים.
אבל בלב הקיטרה נמצא סינתסייזר, מנגנון להפקת צליל דיגיטלי, המייצר צלילים מגוונים ומלאי עומק. מסך נגיעה הנמצא בגוף הקיטרה, בדיוק במקום שבו לגיטרה אקוסטית יש את פי התהודה, מאפשר למנגן בה לשלוט באופי הצלילים, לשנותם בזמן אמת, להפיק צלילים שונים ומקצבים ועוד.
ייצורה של הקיטרה, שהחל בשנת 2011, הופסק בשנת 2013. היא הוחלפה בכלי אחר, חדשני יותר.
הנה הקיטרה המסונתזת:
http://youtu.be/Q2t5CpIMZQk
סולו בגיטרת סינטי כזו:
http://youtu.be/pWx1nOjOWVU
כך מנגנים איתה דאבסטפ:
http://youtu.be/r4z5di6qhtg
גרסת כיסוי לליידי גאגא עם קיטרה וכלים דיגיטליים נוספים:
https://youtu.be/T5wKHLoOOkc
ולהקה יפאנית בהופעה עם קיטרה:
https://youtu.be/3zb724sWnc4
מהי מעטפת הצליל?
ביחד עם ההרמוניות שלו, האוברטונים, צליליו העיליים של כל כלי נגינה, מעטפת הצליל (Sound Envelope) היא גורם נוסף שמאפשר לנו להבדיל בין כלי הנגינה השונים.
מעטפת הצליל היא תיאור של שינויי העוצמה של הצליל, מרגע שהוא נוצר בכלי הנגינה ועד שהוא דועך. היא ניתנת לתיאור גרפי, בארבעה שלבים. מעטפת הצליל מתוארת בדרך כלל בראשי תיבות: ADSR. נמדדים בהם המשך, העוצמה וההשתנות של העוצמה לאורך הזמן, מה שנקרא מודולציה.
אלו 4 השלבים של היווצרות הצליל:
התקפה (Attack) - הרגע בו מופק הצליל ומגיע לעוצמתו המרבית. בכלי פריטה או נקישה הוא חזק מאד.
דעיכה (Decay) - השלב בו הצליל נוחת מעוצמתו המרבית.
דינמיקה פנימית (Sustain) - כיצד הצליל נשאר כשהתו נמשך (אצבע נשארת על הקליד, מיתר ממשיך להשמיע צליל).
שחרור (Release) - הזמן בו הצליל נמוג, כשמשחררים אותו (מרימים אצבע מהקליד, עוזבים מיתר בגיטרה וכו').
הנה הסבר של המעטפת של הצליל:
https://youtu.be/Q-ot9AaJx-Y
בסינטסייזר אפשר להשתעשע ביצירת מעטפות צליל כאלה:
https://youtu.be/A6pp6OMU5r8
תחום תדירות השמע האנושי הוא בין 20Hz ל-20kHz. בדקו מה תחום השמע שלכם:
https://youtu.be/qNf9nzvnd1k
מהו סגנון הסינת'פופ מבוסס הסינתסייזרים?
סינת'פופ (Synthpop) הוא סגנון של מוסיקה אלקטרונית שהיה מרכזי בשנות ה-80 של המאה העשרים. במרכזו של הסינת'פופ עמד הרצון של של מוסיקאי פופ ליצור מוסיקה מבוססת סינתסייזרים וללא כלים חיים, אקוסטיים.
עם גוויעת הדיסקו ובמקביל למהפכת הפאנק, התקדמו באותה תקופה הסינת'סייזרים ולמעשה השתלטו על המוסיקה הפופולרית. סגנונות חדשים כמו ניו אייג' ואלקטרו פופ נולדו והפכו למוזיקת הפופ העיקרית והמצליחה בעולם.
באותו עשור מצטיידות להקות כמו "אולטרווקס" (UltraVox), "דפש מוד" ו"תמרונים תזמורתיים בחשיכה" (OMD) בסינתסייזרים, שהקנו להן את הסאונד האופייני והמסונתז. הסגנון גם קיבל את השם "סינת'פופ" וגם הפך פופולרי מאוד באייטיז.
אבל הסינת'פופ החל להתפתח כבר בסוף שנות ה-70. עם תחילת שנות ה-80 הוא קיבל חיזוק אדיר, ראשית בהוזלה ופריחה מתמשכת של תעשיית הסינתסייזרים, שהחלו לצאת במגוון מכשירים וסאונדים מהמם ובאיכויות שהפכו אותם זמינים גם לאמנים ולהקות עם תקציב מוגבל.
במקביל פותח הסטנדרט של חיבוריות ה-MIDI, שאפשר בין השאר ציוד ומערכות סאונד זולות וזמינות יותר בהקלטה ושחזור פשוט יחסית בלייב של הסאונד האולפני, בהרבה פחות תקציב וציוד.
זה היה הרקע הטכנולוגי והתרבותי שהיווה את האות לפריחתו של הז'אנר החדש והמוצלח הזה. לקראת אמצע שנות ה-80 הוא הגיע לשיא והמוני הרכבים חדשים הצטרפו אליו.
הנה כמה מהריפים הכי ידועים מהסגנון בשנות השמונים:
https://youtu.be/olJWup_dvHg
להקת OMD, תמרונים תזמורתיים בחשיכה - מהבולטות בז'אנר הסינת'פופ:
https://youtu.be/d5XJ2GiR6Bo
א-אה שהפכו להצלחה הגדולה של האייטיז:
https://youtu.be/djV11Xbc914
להקת הסינת'פופ אלפאוויל:
https://youtu.be/mO3IEDRsP2Q
קראפטוורק העתידניים על סינטים ותופים אלקטרוניים בלבד:
https://youtu.be/OPhUWrQx1zY
והשואו שעל הבמה לא תמיד עבד כמו הרוק - אולטרווקס מדגימה ב"לייב אייד":
https://youtu.be/8JLTC1_Rv4k
מה היה מיוחד בשנות ה-80?
שנות ה-80 (The '80s) של המאה הקודמת היו מהתקופות המרגשות בחיבור שבין טכנולוגיה, בידור, אמנות, אופנה וכסף. אחרי גילוי הצעירים בסיקסטיז וההתרגשות של הסוונטיז, מגיע הפיצוץ הטכנולוגי שמפגיש את הטכנולוגיה עם התרבות הפופולרית.
העשור הזה הוא עידן המחשב האישי, בו אפל לוקחת את אמריקה ומשאירה למיקרוסופט את שאר העולם. זה עולם של לומדות ראשונות שמנסות ללמד תלמידים נבוכים כאילו היו כלבים לאילוף ושל מנהיגות שמנסה להוביל עולם שרוצה ללכת בעצמו ולא רוצה - לא מלחמה קרה ולא מלחמות חמות.
זה עידן המוסיקה הניידת בו הווקמן של סוני הופך לנחלת הכלל ולסמן של סגנון חיים. עולם שהבום בוקס מוציא את המוסיקה לרחובות ומביא את הצעירים להתחיל לרפרפ רגשות ומצוקות.
זה העידן של משחקי המחשב המפוקסלים והזמן של הסאונד הדיגיטלי, עם הקומפקט דיסק והטכנולוגיה הבידורית שמתחילה לפרוץ מכל כיוון.
בבוא הטכנולוגיה המתאימה, גם המוסיקה בשנות ה-80 מתקדמת לאלקטרוניקה. הסינתסייזרים משתלטים על המוסיקה, אפילו "קווין" שהתהדרו שהאלבומים שלהם נעשו בלי סינתסייזרים מתרצים באייטיז ומתקדמים אליהם. ממשק MIDI מחבר אותם למחשבים ומאפשר קומפוזיציה ועיבודים מבוססי מחשב.
הפופולרית. סגנונות חדשים כמו ניו אייג', סינת'פופ ואלקטרו פופ נולדו ולקראת אמצע העשור הופכות למוסיקת הפופ העיקרית והמצליחה.
באופנה הנשית זה העשור של הכתפיים המוגבהים בהגזמה ושל החותלות שהפכו כל נערה לרקדנית בהתהוות. בעשור הזה התסרוקות נעשות מוגזמות ומתולתלות וחולצות הטריקו יוצאות לשוק ונותנות פייט לצבעוניות של צבעי המאכל בגוונים... ובכן, המוגזמים.
זה העשור שאיש לא ישכח, כי ערוץ טלוויזיה אחד בשם MTV שינה בו את תעשיית הבידור ואוטוטו, ממש בעשור הבא, הוא עתיד לגלות שגם אותו כבר לא צריכים.
הנה הטרנדים של העשור הזה:
https://youtu.be/OWBSu-9mrRM
האסתטיקה של שנות ה-80:
https://youtu.be/TCI8lPvr6SM
הלהקות המסונתזות של הסינת'פופ:
https://youtu.be/d5XJ2GiR6Bo
התסרוקות:
https://youtu.be/GTQuVW4ZH7M
המחשבים המרתקים של האייטיז:
https://youtu.be/TXNKkx_ZcaQ
והמוסיקה של האייטיז:
https://youtu.be/Bxz6jShW-3E?long=yes
מי הפך את סונטת ליל ירח לשיר ביטלס יפהפה?
זה קרה כשג'ון לנון, מנהיג להקת "החיפושיות", שמע את זוגתו יוקו אונו מנגנת בפסנתר את הפרק הראשון של "סונטת ליל ירח" של בטהובן.
את הסונטה הזו, הסונטה לפסנתר מספר 14, הקדיש בטהובן לנערה צעירה בת 17, נערה שהוא לימד נגינה בפסנתר ואהב מאוד, אבל בחייו לא זכה בטהובן כידוע ולו בקמץ של אהבת אישה.
נחזור לג'ון ויורו - בהברקה יצירתית, די אופיינית לג'ון לנון האמן, יש לציין, הוא ביקש מיוקו לנגן את פירוקי האקורדים שמרכיבים את הפרק, אבל לנגן אותם לאחור.
יוקו נעתרה לו וניגנה כך את פרק הסונטת ליל ירח הפותח. ג'ון מצא את התוצאה מעניינת מאוד. הוא מיהר לחבר לחן משלו, כשהוא הופך את הארפג'י, פירוקי האקורדים ההפוכים של בטהובן, להרמוניה של הלחן שלו.
אחרי שהוסיף גם טקסט שבו כיכבו גם העגלוליות של מהלכי האקורדים המפורקים וגם משחקי המילים הידועים כל כך של לנון, היה שיר.
ולא סתם שיר. התוצאה הייתה לאחד השירים היפים של הביטלס, אם לא היפה שבהם - שיר ווקאלי להפליא עם פתיחה בשירת א-קפלה, ללא ליווי.
קוראים לו "Because", בעברית "בגלל" או "מפני".
מי שר שם? - כולם חוץ מרינגו וכמה פעמים כל אחד. בשיר הוכפלו מספר פעמים קולותיהם של לנון, מקרטני והאריסון, ששרו באולפן בהקלטת ערוצים. התוצאה הייתה בעלת 9 קולות.
מקהלה של 3 אנשים ששרים 9 תפקידים? - ללא ספק מהחידושים ומפלאי הטכנולוגיה המופלאים של התקופה.
השיר נפתח בקטע פתיחה המנוגן בצ'מבלו חשמלי. מי שניגן אותו היה ג'ורג' מרטין, המפיק המוסיקלי האגדי ובעל הידע במוסיקה קלסית של הביטלס. כך נשמר גם הנופך הקלאסי בשיר.
השיר היה גם הראשון בקריירה שלהם בו הביטלס שילבו סינתיסייזר, המצאה חדשה שעתידה לשנות את עולם הרוק והמוסיקה הקלה בכלל ולהפוך לקלסיקה בזכות עצמה. היה זה המוג (Moog) - הסינטסייזר המסחרי הראשון בעולם, שמצא את דרכו לאלבומים רבים באותה תקופה.
הנה סונטת ליל ירח של בטהובן בביצוע אלישיה קיז ובליווי לא נחוץ של מיתרים:
https://youtu.be/bT6WmWVYPhI
על ההמרה של בטהובן לפופ ביטלסי מובחר:
https://youtu.be/KeG95UnWyFo
ארכיאולוגיה מוסיקולוגית - השיר של הביטלס מושמע כשהוא הפוך ודרכו שומעים את צלילי הסונטה של בטהובן:
http://youtu.be/3QoNrxKAoU8
ופירוק הקולות שהביטלס יצרו על גב הסונטה ההפוכה:
http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
מהי מקלדת כתף או קיטר?
מקלדת הכתף או הקיטר (Keytar), על משקל "גיטר", היא מקלדת נישאת שנועדה להופעות. מקלדות כאלה מאפשרות לנגן הקלידים להתרחק מסטנד הקלידים ולתפוס את מרכז הבמה, לצד הגיטריסטים והזמרים הסולנים.
כבר מראשית דרכן אפשרו מקלדות כתף לנגן לפרוט על הקלידים ובידו השנייה לשלוט על גובה הצליל, "למתוח אותו" כמו גיטריסט במתיחת מיתרים ו"לשחק" במאפיינים מסויימים שלו.
בדרך כלל בעבר היו הקיטרות מעין מקלדות שליטה, שחוברו בכבל MIDI אל מודול צלילים חיצוני, או אל הסינטסייזר שלהם, שניצב מאחורה וכך הם שלטו בצליליהם. כאלה היו הקיטרות מדגמים ותיקים כמו AX-8 של חברת Roland,
כיום מאפשרים דגמים כמו מקלדת הכתף AX-Synth של חברת Roland, נגינה עצמאיית לגמרי. מקלדות כתף כאלה הן בעלות צלילים משלהן, כלומר הן סינטסייזרים לכל דבר. יש להן צלילי סולו מובנים, שמאפשרים לנגן להשתמש בהן ככלי נגינה לכל דבר.
מקלדות כתף מודרניות כאלה מצויידות באמצעי שליטה ואפילו תיכנות של הצלילים עצמם בזמן ההופעה. מעבר לפס המגע שמאפשר שליטה בגובה הצליל (Pitch), מאפשרים מבחר של כפתורים שליטה ועיצוב של הצליל בזמן אמת. לחצן המודולציה הוותיק ובקרי צליל חדשים יותר כמו ה-D-Beam מאפשרים לשנות את מופע הצליל הזמן הנגינה.
הנה הדגמה של קיטר מודרני:
http://youtu.be/w4s0ZtIaC9Q
נגן מחקה גיטרה סולו בעזרת קיטר בלבד:
http://youtu.be/bGa5smz23WY
מקלדת הכתף AX-Synth של חברת רונלד:
http://youtu.be/l7EIbqKWnX8
ועוד מקלדת עכשווית שהיא סינטי לכל דבר:
http://youtu.be/tFFO98Uxwfo
וירטואוז מנגן את הקנון הבארוקי המפורסם של פחלבל על הקיטר:
http://youtu.be/wFKswPaxDtA
ומצגת וידאו של התפתחות הקיטר:
http://youtu.be/u4fJq3T6wO8
הסינטסייזר (Synthesizer) הוא כלי אלקטרוני המאפשר יצירה ומיזוג של צלילים באמצעות מעגלים חשמליים. המונח סינתסייזר לא התייחס לסינתטיות של הצליל, אלא לשילוב, הסינתזה של מרכיבי צליל שונים ליצירה של צליל חדש.
הסינטסייזרים הראשונים, בשנות ה-60 וה-70, היו אנלוגיים. פירוש הדבר שהשתמשו במתנדים (אוסצילטורים) על מנת ליצור את הצלילים. כדי לבנות וליצור צלילים חדשים, על המשתמש בסינטסייזר אנלוגי היה לשנות ולקבוע, באמצעות הכפתורים השונים, את מרכיבי הצליל השונים.
פילטרים שונים יצרו גווני צליל וצורות הופעה שונות של הצליל. הסינטסייזר סייע למוסיקאי ליצור צלילים על פי פרמטרים אקוסטיים כמו צורת-גל (Wave table), צלילים עיליים (Overtones), מעטפת צליל (Sound Envelope) וכדומה. כך ניתן היה ליצור צלילים המחקים צלילים של כלי נגינה אמיתיים, לצד מיליוני צלילים חדשים ומרתקים, שאין להם מקבילים במציאות.
בשנות ה-80 התקדמו הסינתסייזרים ולמעשה השתלטו על המוסיקה הפופולרית. סגנונות חדשים כמו ניו אייג' ואלקטרו פופ נולדו והפכו למוזיקת הפופ העיקרית והמצליחה. להקות כמו "אולטרווקס" (UltraVox), "דפש מוד" ו"תמרונים תזמורתיים בחשיכה" (OMD) הצטיידו בסינתסייזרים שהפכו אותן ללוהטות והסגנון קיבל את השם סינת'פופ.
מאז עברו הסינטסייזרים שינויים רבים. נוצרו סינטסייזרים דיגיטליים, נוספו להם יכולות שימוש בדגימות צליל, כמו אלה שיצרו בתחילה הסמפלרים, כלומר דוגמי הצלילים הראשונים ועוד.
הנה הסינטסייזר הראשון - המוג:
https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s
דגם מתקדם וקטן יותר של המוג:
https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s
מיני מוג משנות ה-70:
https://youtu.be/JZXpF1zpJkc
להקת האלקטרו-פופ UltraVox מהאייטיז:
https://youtu.be/xJeWySiuq1I
סינטסייזר משנות ה-80:
https://youtu.be/wz3oUZfVoIg
להקת OMD מהבולטות בסינת-פופ של התקופה:
https://youtu.be/d5XJ2GiR6Bo
סרטון הדגמה לסינטסייזר של ימינו:
http://youtu.be/uvDfHhuFF5w?t=21s
סינתי או אורגן זה לא חשוב כשככה נשמעות גיטרות עליו:
https://youtu.be/ZCzRwP1x2Fs
ואדם שבונה סינתסייזרים (עברית):
https://youtu.be/GNrgG27nDSM
מוג (Moog) היה הסינתיסייזר האנלוגי הנייד הראשון שיצר רוברט מוג ב-1971. הוא היה קומפקטי יחסית ונוח לתפעול מקודמיו, הסינתיסייזרים האנלוגיים הראשונים, שהיו גם יקרים ביותר. זה הפך אותו לסינטסייזר הראשון שניתן היה לקחת להופעות ולהופיע אתו מול קהל.
הוא היה גם יציב מוסיקלית לעומת קודמיו. שכן בנוסף לגודלם ולמחירם הגבוה היו הסינטסייזרים האנלוגיים הראשונים מסובכים לתפעול, ולא יציבים בגובה הצליל שלהם. איכות המתנדים להפקת הצליל שבהם צוידו הייתה נמוכה משל המוג והאחרון היה סינטי שקל לכוונו מוסיקלית.
הסינתיסייזר של מוג היה הסינטי הראשון שזכה לפופולאריות ולשימוש נרחב. גם המינימוג, סינתיסייזר מוקטן ונייד בעל 44 קלידים שיצרה החברה היה פריצת דרך של ממש לעומת מכשירי האולפן הענקיים ששימשו עד אז לסינתזה של צלילים. אגב, חברת מוג לייצר ממשיכה לייצר מינימוגים עד היום!
את הפרסום העולמי חב המוג לאלבום הפלטינה הקלאסי הראשון אי-פעם, "סוויצ'ט-און באך" של וונדי קרלוס, אלבום שהציג עיבודים ליצירות יוהן סבסטיאן באך לסינתסייזר מוג.
בהמשך שנות ה-70 זכה המוג להצלחה גדולה בקרב להקות רוק מתקדם, כמו יס, ELP ו-Camel. בשנות ה-80 יאמצו אותו גם להקות הגל החדש האלקטרוני ואמנים מתחום הסינת'פופ דוגמת גארי ניומן, UltraVox וקרפטוורק.
הנה המוג הראשון:
https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s
ודגם מתקדם וקטן יותר שלו:
https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s
מיני מוג משנות ה-70:
https://youtu.be/JZXpF1zpJkc
נסו למצוא אותו באוסף הסינטים הענקי הזה:
https://youtu.be/0XrPLBSlopQ
והרצאה קצרה על המוג ואיך אפשר להפוך אותו לתוכנה (עברית):
https://youtu.be/seFcHTtXt2E?long=yes
קראפטוורק (Kraftwerk) הייתה ממובילות סגנון הסינת'פופ (Synthpop) שהיה מרכזי בשנות ה-80 בעולם המוסיקה האלקטרונית.
הלהקה הוקמה ב-1970, בעיר הגרמנית דיסלדורף. את אלבומם הראשון הם הוציאו שנה אחר כך, ב-1971. באותן שנים היא נחשבה לאחת מלהקות המוסיקה האלקטרונית המשפיעות והחדשניות בז'אנר.
אבל גם בתוך הסינת'פופ הם התאפיינו בסגנון מינימליסטי ורפיטטיבי, חוזר על עצמו. המינימליזם שבמוסיקה של קראפטוורק התבסס לא פעם על מקצבים ומנגינות פשוטים שחזרו שוב ושוב לאורך שירים שלמים. הרעיון הזה הקנה להם סאונד היפנוטי, איכותי וכזה שהזכיר את מוסיקת הטראנס שתהיה ייחודית במוסיקה של שני העשורים הבאים.
בין המאפיינים המרכזיים שהפכו את המוסיקה של קראפטוורק למיוחדת קל לזהות את השימוש בכלים אלקטרוניים, שהם היו מחלוצי השימוש בהם. כבר בתחילת שנות ה-70 הם השתמשו בסינתיסייזרים, במכונות תופים ובכלים אלקטרוניים נוספים, שהיו אז חדשים יחסית.
עוד מאפיין יפה של הלהקה היה היצירה המתמדת של אלבומי קונספט - אלבומים בעלי קונספט או נושא משותף, כשהשירים חוקרים רעיונות חוץ מוסיקליים ונושאים כמו עולם התחבורה והטכנולוגיה, החיים המודרניים, חיים בעתיד וכדומה.
מאפיין נוסף של ההרכב היה האסתטיקה החזותית והזהות הוויזואלית הברורה שלו. אלו באו לידי ביטוי בעטיפות האלבומים ובמופעי הבמה המסוגננים מאוד של הלהקה. לא פעם כללו המופעים והאלבומים שלהם דימויים גאומטריים, מודרניים ואף עתידניים, שעזרו לבסס את הזהות הוויזואלית החזקה כל כך של הלהקה.
מכל אלה ברור עד כמה סייעו היכולות והביצועים של חברי קראפטוורק, כמו גם מרכיבי עיצוב וסאונד שונים, סייעו רבות לבסס את הלגיטימיות של המוסיקה האלקטרונית כז'אנר והשפיעו על לא מעט מוסיקאים ולהקות שהלכו בעקבותיהם.
הנה קראפטוורק העתידניים באייטיז - על סינטים ותופים אלקטרוניים בלבד:
https://youtu.be/OPhUWrQx1zY
קליפ אופייני משנות השמונים:
https://youtu.be/D_8Pma1vHmw
"המודל" - אחד הלהיטים הגדולים שלהם:
https://youtu.be/OQIYEPe6DWY
Kraftwerk בהופעה חיה בהווה:
https://youtu.be/VxF0aja7rLU
אוטובאן - כביש מהיר:
https://youtu.be/ugBX6H0Z2hc
קראפטוורק מתכנית טלוויזיה בשנות ה-70:
https://youtu.be/sl46bxHuyR8
וכך יוצרים את המוסיקה של קראפטוורק:
https://youtu.be/2qhcp6iVWbw?long=yes
הקיטרה, או בשמה הרשמי "גיטרת מיסה דיגיטלית" (Misa digital guitar), היא גיטרה ניסיונית, מודרנית ומסונתזת שמאפשרת לנגני הגיטרה להפיק צלילים של סינטסייזר בנגינה בכלי שנראה כמו גיטרה, אך ממש לא נשמע כמוה. אין בקיטרה מיתרים, אך אצבעות הנגן לוחצות בבתי הצלילים, בדיוק כמו במיקומי הלחיצה על המיתר בגיטרה, מאפשרות להפיק את גובהי הצלילים השונים.
אבל בלב הקיטרה נמצא סינתסייזר, מנגנון להפקת צליל דיגיטלי, המייצר צלילים מגוונים ומלאי עומק. מסך נגיעה הנמצא בגוף הקיטרה, בדיוק במקום שבו לגיטרה אקוסטית יש את פי התהודה, מאפשר למנגן בה לשלוט באופי הצלילים, לשנותם בזמן אמת, להפיק צלילים שונים ומקצבים ועוד.
ייצורה של הקיטרה, שהחל בשנת 2011, הופסק בשנת 2013. היא הוחלפה בכלי אחר, חדשני יותר.
הנה הקיטרה המסונתזת:
http://youtu.be/Q2t5CpIMZQk
סולו בגיטרת סינטי כזו:
http://youtu.be/pWx1nOjOWVU
כך מנגנים איתה דאבסטפ:
http://youtu.be/r4z5di6qhtg
גרסת כיסוי לליידי גאגא עם קיטרה וכלים דיגיטליים נוספים:
https://youtu.be/T5wKHLoOOkc
ולהקה יפאנית בהופעה עם קיטרה:
https://youtu.be/3zb724sWnc4
סינתיסייזר
ביחד עם ההרמוניות שלו, האוברטונים, צליליו העיליים של כל כלי נגינה, מעטפת הצליל (Sound Envelope) היא גורם נוסף שמאפשר לנו להבדיל בין כלי הנגינה השונים.
מעטפת הצליל היא תיאור של שינויי העוצמה של הצליל, מרגע שהוא נוצר בכלי הנגינה ועד שהוא דועך. היא ניתנת לתיאור גרפי, בארבעה שלבים. מעטפת הצליל מתוארת בדרך כלל בראשי תיבות: ADSR. נמדדים בהם המשך, העוצמה וההשתנות של העוצמה לאורך הזמן, מה שנקרא מודולציה.
אלו 4 השלבים של היווצרות הצליל:
התקפה (Attack) - הרגע בו מופק הצליל ומגיע לעוצמתו המרבית. בכלי פריטה או נקישה הוא חזק מאד.
דעיכה (Decay) - השלב בו הצליל נוחת מעוצמתו המרבית.
דינמיקה פנימית (Sustain) - כיצד הצליל נשאר כשהתו נמשך (אצבע נשארת על הקליד, מיתר ממשיך להשמיע צליל).
שחרור (Release) - הזמן בו הצליל נמוג, כשמשחררים אותו (מרימים אצבע מהקליד, עוזבים מיתר בגיטרה וכו').
הנה הסבר של המעטפת של הצליל:
https://youtu.be/Q-ot9AaJx-Y
בסינטסייזר אפשר להשתעשע ביצירת מעטפות צליל כאלה:
https://youtu.be/A6pp6OMU5r8
תחום תדירות השמע האנושי הוא בין 20Hz ל-20kHz. בדקו מה תחום השמע שלכם:
https://youtu.be/qNf9nzvnd1k
סינת'פופ (Synthpop) הוא סגנון של מוסיקה אלקטרונית שהיה מרכזי בשנות ה-80 של המאה העשרים. במרכזו של הסינת'פופ עמד הרצון של של מוסיקאי פופ ליצור מוסיקה מבוססת סינתסייזרים וללא כלים חיים, אקוסטיים.
עם גוויעת הדיסקו ובמקביל למהפכת הפאנק, התקדמו באותה תקופה הסינת'סייזרים ולמעשה השתלטו על המוסיקה הפופולרית. סגנונות חדשים כמו ניו אייג' ואלקטרו פופ נולדו והפכו למוזיקת הפופ העיקרית והמצליחה בעולם.
באותו עשור מצטיידות להקות כמו "אולטרווקס" (UltraVox), "דפש מוד" ו"תמרונים תזמורתיים בחשיכה" (OMD) בסינתסייזרים, שהקנו להן את הסאונד האופייני והמסונתז. הסגנון גם קיבל את השם "סינת'פופ" וגם הפך פופולרי מאוד באייטיז.
אבל הסינת'פופ החל להתפתח כבר בסוף שנות ה-70. עם תחילת שנות ה-80 הוא קיבל חיזוק אדיר, ראשית בהוזלה ופריחה מתמשכת של תעשיית הסינתסייזרים, שהחלו לצאת במגוון מכשירים וסאונדים מהמם ובאיכויות שהפכו אותם זמינים גם לאמנים ולהקות עם תקציב מוגבל.
במקביל פותח הסטנדרט של חיבוריות ה-MIDI, שאפשר בין השאר ציוד ומערכות סאונד זולות וזמינות יותר בהקלטה ושחזור פשוט יחסית בלייב של הסאונד האולפני, בהרבה פחות תקציב וציוד.
זה היה הרקע הטכנולוגי והתרבותי שהיווה את האות לפריחתו של הז'אנר החדש והמוצלח הזה. לקראת אמצע שנות ה-80 הוא הגיע לשיא והמוני הרכבים חדשים הצטרפו אליו.
הנה כמה מהריפים הכי ידועים מהסגנון בשנות השמונים:
https://youtu.be/olJWup_dvHg
להקת OMD, תמרונים תזמורתיים בחשיכה - מהבולטות בז'אנר הסינת'פופ:
https://youtu.be/d5XJ2GiR6Bo
א-אה שהפכו להצלחה הגדולה של האייטיז:
https://youtu.be/djV11Xbc914
להקת הסינת'פופ אלפאוויל:
https://youtu.be/mO3IEDRsP2Q
קראפטוורק העתידניים על סינטים ותופים אלקטרוניים בלבד:
https://youtu.be/OPhUWrQx1zY
והשואו שעל הבמה לא תמיד עבד כמו הרוק - אולטרווקס מדגימה ב"לייב אייד":
https://youtu.be/8JLTC1_Rv4k
שנות ה-80 (The '80s) של המאה הקודמת היו מהתקופות המרגשות בחיבור שבין טכנולוגיה, בידור, אמנות, אופנה וכסף. אחרי גילוי הצעירים בסיקסטיז וההתרגשות של הסוונטיז, מגיע הפיצוץ הטכנולוגי שמפגיש את הטכנולוגיה עם התרבות הפופולרית.
העשור הזה הוא עידן המחשב האישי, בו אפל לוקחת את אמריקה ומשאירה למיקרוסופט את שאר העולם. זה עולם של לומדות ראשונות שמנסות ללמד תלמידים נבוכים כאילו היו כלבים לאילוף ושל מנהיגות שמנסה להוביל עולם שרוצה ללכת בעצמו ולא רוצה - לא מלחמה קרה ולא מלחמות חמות.
זה עידן המוסיקה הניידת בו הווקמן של סוני הופך לנחלת הכלל ולסמן של סגנון חיים. עולם שהבום בוקס מוציא את המוסיקה לרחובות ומביא את הצעירים להתחיל לרפרפ רגשות ומצוקות.
זה העידן של משחקי המחשב המפוקסלים והזמן של הסאונד הדיגיטלי, עם הקומפקט דיסק והטכנולוגיה הבידורית שמתחילה לפרוץ מכל כיוון.
בבוא הטכנולוגיה המתאימה, גם המוסיקה בשנות ה-80 מתקדמת לאלקטרוניקה. הסינתסייזרים משתלטים על המוסיקה, אפילו "קווין" שהתהדרו שהאלבומים שלהם נעשו בלי סינתסייזרים מתרצים באייטיז ומתקדמים אליהם. ממשק MIDI מחבר אותם למחשבים ומאפשר קומפוזיציה ועיבודים מבוססי מחשב.
הפופולרית. סגנונות חדשים כמו ניו אייג', סינת'פופ ואלקטרו פופ נולדו ולקראת אמצע העשור הופכות למוסיקת הפופ העיקרית והמצליחה.
באופנה הנשית זה העשור של הכתפיים המוגבהים בהגזמה ושל החותלות שהפכו כל נערה לרקדנית בהתהוות. בעשור הזה התסרוקות נעשות מוגזמות ומתולתלות וחולצות הטריקו יוצאות לשוק ונותנות פייט לצבעוניות של צבעי המאכל בגוונים... ובכן, המוגזמים.
זה העשור שאיש לא ישכח, כי ערוץ טלוויזיה אחד בשם MTV שינה בו את תעשיית הבידור ואוטוטו, ממש בעשור הבא, הוא עתיד לגלות שגם אותו כבר לא צריכים.
הנה הטרנדים של העשור הזה:
https://youtu.be/OWBSu-9mrRM
האסתטיקה של שנות ה-80:
https://youtu.be/TCI8lPvr6SM
הלהקות המסונתזות של הסינת'פופ:
https://youtu.be/d5XJ2GiR6Bo
התסרוקות:
https://youtu.be/GTQuVW4ZH7M
המחשבים המרתקים של האייטיז:
https://youtu.be/TXNKkx_ZcaQ
והמוסיקה של האייטיז:
https://youtu.be/Bxz6jShW-3E?long=yes
זה קרה כשג'ון לנון, מנהיג להקת "החיפושיות", שמע את זוגתו יוקו אונו מנגנת בפסנתר את הפרק הראשון של "סונטת ליל ירח" של בטהובן.
את הסונטה הזו, הסונטה לפסנתר מספר 14, הקדיש בטהובן לנערה צעירה בת 17, נערה שהוא לימד נגינה בפסנתר ואהב מאוד, אבל בחייו לא זכה בטהובן כידוע ולו בקמץ של אהבת אישה.
נחזור לג'ון ויורו - בהברקה יצירתית, די אופיינית לג'ון לנון האמן, יש לציין, הוא ביקש מיוקו לנגן את פירוקי האקורדים שמרכיבים את הפרק, אבל לנגן אותם לאחור.
יוקו נעתרה לו וניגנה כך את פרק הסונטת ליל ירח הפותח. ג'ון מצא את התוצאה מעניינת מאוד. הוא מיהר לחבר לחן משלו, כשהוא הופך את הארפג'י, פירוקי האקורדים ההפוכים של בטהובן, להרמוניה של הלחן שלו.
אחרי שהוסיף גם טקסט שבו כיכבו גם העגלוליות של מהלכי האקורדים המפורקים וגם משחקי המילים הידועים כל כך של לנון, היה שיר.
ולא סתם שיר. התוצאה הייתה לאחד השירים היפים של הביטלס, אם לא היפה שבהם - שיר ווקאלי להפליא עם פתיחה בשירת א-קפלה, ללא ליווי.
קוראים לו "Because", בעברית "בגלל" או "מפני".
מי שר שם? - כולם חוץ מרינגו וכמה פעמים כל אחד. בשיר הוכפלו מספר פעמים קולותיהם של לנון, מקרטני והאריסון, ששרו באולפן בהקלטת ערוצים. התוצאה הייתה בעלת 9 קולות.
מקהלה של 3 אנשים ששרים 9 תפקידים? - ללא ספק מהחידושים ומפלאי הטכנולוגיה המופלאים של התקופה.
השיר נפתח בקטע פתיחה המנוגן בצ'מבלו חשמלי. מי שניגן אותו היה ג'ורג' מרטין, המפיק המוסיקלי האגדי ובעל הידע במוסיקה קלסית של הביטלס. כך נשמר גם הנופך הקלאסי בשיר.
השיר היה גם הראשון בקריירה שלהם בו הביטלס שילבו סינתיסייזר, המצאה חדשה שעתידה לשנות את עולם הרוק והמוסיקה הקלה בכלל ולהפוך לקלסיקה בזכות עצמה. היה זה המוג (Moog) - הסינטסייזר המסחרי הראשון בעולם, שמצא את דרכו לאלבומים רבים באותה תקופה.
הנה סונטת ליל ירח של בטהובן בביצוע אלישיה קיז ובליווי לא נחוץ של מיתרים:
https://youtu.be/bT6WmWVYPhI
על ההמרה של בטהובן לפופ ביטלסי מובחר:
https://youtu.be/KeG95UnWyFo
ארכיאולוגיה מוסיקולוגית - השיר של הביטלס מושמע כשהוא הפוך ודרכו שומעים את צלילי הסונטה של בטהובן:
http://youtu.be/3QoNrxKAoU8
ופירוק הקולות שהביטלס יצרו על גב הסונטה ההפוכה:
http://youtu.be/0pe5_dpJkCQ
מקלדת הכתף או הקיטר (Keytar), על משקל "גיטר", היא מקלדת נישאת שנועדה להופעות. מקלדות כאלה מאפשרות לנגן הקלידים להתרחק מסטנד הקלידים ולתפוס את מרכז הבמה, לצד הגיטריסטים והזמרים הסולנים.
כבר מראשית דרכן אפשרו מקלדות כתף לנגן לפרוט על הקלידים ובידו השנייה לשלוט על גובה הצליל, "למתוח אותו" כמו גיטריסט במתיחת מיתרים ו"לשחק" במאפיינים מסויימים שלו.
בדרך כלל בעבר היו הקיטרות מעין מקלדות שליטה, שחוברו בכבל MIDI אל מודול צלילים חיצוני, או אל הסינטסייזר שלהם, שניצב מאחורה וכך הם שלטו בצליליהם. כאלה היו הקיטרות מדגמים ותיקים כמו AX-8 של חברת Roland,
כיום מאפשרים דגמים כמו מקלדת הכתף AX-Synth של חברת Roland, נגינה עצמאיית לגמרי. מקלדות כתף כאלה הן בעלות צלילים משלהן, כלומר הן סינטסייזרים לכל דבר. יש להן צלילי סולו מובנים, שמאפשרים לנגן להשתמש בהן ככלי נגינה לכל דבר.
מקלדות כתף מודרניות כאלה מצויידות באמצעי שליטה ואפילו תיכנות של הצלילים עצמם בזמן ההופעה. מעבר לפס המגע שמאפשר שליטה בגובה הצליל (Pitch), מאפשרים מבחר של כפתורים שליטה ועיצוב של הצליל בזמן אמת. לחצן המודולציה הוותיק ובקרי צליל חדשים יותר כמו ה-D-Beam מאפשרים לשנות את מופע הצליל הזמן הנגינה.
הנה הדגמה של קיטר מודרני:
http://youtu.be/w4s0ZtIaC9Q
נגן מחקה גיטרה סולו בעזרת קיטר בלבד:
http://youtu.be/bGa5smz23WY
מקלדת הכתף AX-Synth של חברת רונלד:
http://youtu.be/l7EIbqKWnX8
ועוד מקלדת עכשווית שהיא סינטי לכל דבר:
http://youtu.be/tFFO98Uxwfo
וירטואוז מנגן את הקנון הבארוקי המפורסם של פחלבל על הקיטר:
http://youtu.be/wFKswPaxDtA
ומצגת וידאו של התפתחות הקיטר:
http://youtu.be/u4fJq3T6wO8
מהו גוון צליל ומהם הצלילים העיליים?
גוון הצליל (Timbre) של כלי נגינה נוצר על ידי הצלילים היסודיים שלו, המכונים "הרמוניות", צלילים עיליים או "עיליות" - אלו צלילים הנוספים לצליל היסוד, תדר היסוד ונשמעים תמיד איתו.
הצלילים העיליים, בלועזית "אוברטונים" (Overtones), נוצרים בכל הפקה של צליל בגובה מוגדר (דו, רה וכדומה). לכל צליל עילי יש עוצמה אחרת. כשאנו שומעים צליל של קלרינט, אנו שומעים למעשה את התדר היסודי שלו, גובהו המדויק, בצירוף צליליו העיליים - כל אחד בעוצמה אחרת. אם נאזין לאותו צליל שאותו ינגן הסקסופון - יהיו גם הצליל היסודי וגם הצלילים העיליים זהים לחלוטין לאלו של הקלרינט ששמענו קודם, אבל לכל אחד מהצלילים העיליים תהיה עוצמה אחרת מאשר לאחרים!
למה זה חשוב שיחסי העוצמות של הצלילים העיליים שונות? - מכיוון שהרכב העוצמות של הצלילים העיליים משתנה מכלי לכלי. יחסי העוצמות של האוברטונים הם יחודיים לכל כלי נגינה והם "תעודת הזהות" הצלילית שלו, גוון הצליל היחודי שלו.
למה בעצם יש שוני ביחסי העוצמות של העיליות בין כלים שונים? - הסיבה היא שכל כלי עשוי מחומר אחר, בצורת עיבוד אחרת, מבנה הכלי הוא שונה וכדומה. לכל אלו יש השפעה משתנה על הרטט של הכלי, שהוא הגורם ליצירת גלי הקול באוויר.
גוון הצליל, אם כן, משתנה על פי יחסי העוצמות השונים של הצלילים העיליים בכל כלי וכלי. כך אנו מזהים ומבדילים בין צליליהם של הקלרינט, הסקסופון ושאר הכלים - גם מבלי לראותם מנגנים, רק על פי האוזן.
הנה הסבר של גוון הצליל:
https://youtu.be/144QVYv__S4
הסבר מפורט של גוון צליל בכלי נגינה:
https://youtu.be/5tGEDgkZlC8
הצד הפיזיקלי אקוסטי של הצליל:
https://youtu.be/5s5c08t_bBw
האוברטונים, אחד אחרי השני:
https://youtu.be/ngTSFvdU8MQ
ספקטוגרמה יכולה להראות את הבדלי הצלילים העיליים בין הכלים השונים:
https://youtu.be/P9Kozlt0tTg
סרט תיעודי על האקוסטיקה של הצליל:
https://youtu.be/nlv5bylQDsE?long=yes
והכל בנוי מאוברטונים בצורת גל סינוס:
https://youtu.be/YsZKvLnf7wU?long=yes
גוון הצליל (Timbre) של כלי נגינה נוצר על ידי הצלילים היסודיים שלו, המכונים "הרמוניות", צלילים עיליים או "עיליות" - אלו צלילים הנוספים לצליל היסוד, תדר היסוד ונשמעים תמיד איתו.
הצלילים העיליים, בלועזית "אוברטונים" (Overtones), נוצרים בכל הפקה של צליל בגובה מוגדר (דו, רה וכדומה). לכל צליל עילי יש עוצמה אחרת. כשאנו שומעים צליל של קלרינט, אנו שומעים למעשה את התדר היסודי שלו, גובהו המדויק, בצירוף צליליו העיליים - כל אחד בעוצמה אחרת. אם נאזין לאותו צליל שאותו ינגן הסקסופון - יהיו גם הצליל היסודי וגם הצלילים העיליים זהים לחלוטין לאלו של הקלרינט ששמענו קודם, אבל לכל אחד מהצלילים העיליים תהיה עוצמה אחרת מאשר לאחרים!
למה זה חשוב שיחסי העוצמות של הצלילים העיליים שונות? - מכיוון שהרכב העוצמות של הצלילים העיליים משתנה מכלי לכלי. יחסי העוצמות של האוברטונים הם יחודיים לכל כלי נגינה והם "תעודת הזהות" הצלילית שלו, גוון הצליל היחודי שלו.
למה בעצם יש שוני ביחסי העוצמות של העיליות בין כלים שונים? - הסיבה היא שכל כלי עשוי מחומר אחר, בצורת עיבוד אחרת, מבנה הכלי הוא שונה וכדומה. לכל אלו יש השפעה משתנה על הרטט של הכלי, שהוא הגורם ליצירת גלי הקול באוויר.
גוון הצליל, אם כן, משתנה על פי יחסי העוצמות השונים של הצלילים העיליים בכל כלי וכלי. כך אנו מזהים ומבדילים בין צליליהם של הקלרינט, הסקסופון ושאר הכלים - גם מבלי לראותם מנגנים, רק על פי האוזן.
הנה הסבר של גוון הצליל:
https://youtu.be/144QVYv__S4
הסבר מפורט של גוון צליל בכלי נגינה:
https://youtu.be/5tGEDgkZlC8
הצד הפיזיקלי אקוסטי של הצליל:
https://youtu.be/5s5c08t_bBw
האוברטונים, אחד אחרי השני:
https://youtu.be/ngTSFvdU8MQ
ספקטוגרמה יכולה להראות את הבדלי הצלילים העיליים בין הכלים השונים:
https://youtu.be/P9Kozlt0tTg
סרט תיעודי על האקוסטיקה של הצליל:
https://youtu.be/nlv5bylQDsE?long=yes
והכל בנוי מאוברטונים בצורת גל סינוס:
https://youtu.be/YsZKvLnf7wU?long=yes
מהם גלי קול?
גלי קול (sound waves) נוצרים כתוצאה מרטט של משהו. כשמשהו רוטט, הוא מייצר גלי קול באוויר ואז יש צליל. אנשים אוהבים לדמות את גלי הקול לאדוות, גלים זעירים, שנוצרים בבריכה כשמשליכים לתוכה אבן.
לכל דבר שזז יש צליל כלשהו. לפעמים הוא חלש וקשה לשמוע אותו אבל הוא תמיד קיים. הצליל נוצר כשהרטיטות של מחולל הקול, אותו דבר שזז, הרטיטות הללו דוחפות את המולקולות של האוויר ואלו זזות הלוך וחזור, ממצב של יציבות ובחזרה, שוב ושוב ושוב. כך נוצר הצליל. המולקולות מתפשטות באוויר ויוצרות גלים - גלי קול.
מבחינה מדעית, גלי הקול הם תנודות מחזוריות בלחץ האוויר. ככל שהתנודות הללו יהיו מהירות יותר, יהיה הצליל גבוה יותר - ה-Pitch שלו יעלה. ככל שהתנודות יהיו חזקות יותר - תגדל העוצמה של הצליל שנוצר מגלי הקול הללו.
דוגמה? - נניח שאנו רואים מישהו שפורט על מיתר בגיטרה שלו. כתוצאה מהפריטה, רוטט המיתר, הלוך וחזור, בתדר קבוע שיכול להגיע לכמה עשרות אלפי פעמים בשנייה. כשהמיתר זז לכיוון שלנו, הוא דוחף את מולקולות האוויר לכיווננו ולחלקיק שנייה עולה לחץ האוויר לכיוון שלנו. כשהמיתר זז בכיוון המנוגד לנו, נדחפות מולקולות האוויר בכיוון ההפוך. לחלקיק שנייה קטן לחץ האוויר לכיוון שלנו. כך האוויר רוטט עשרות עד אלפי פעמים בשנייה. אלו הם גלי קול.
אגב, גלי הקול מתפשטים בדרך כלל דרך האוויר, אבל הם יכולים להתפשט במרחב גם דרך גזים, נוזלים או מוצקים אחרים. בריק, ואקום, גלי קול לא יכולים להתפשט.
מהם גלי קול איך אפשר לראות את גלי הקול (עברית):
https://youtu.be/J2bD_Sz6jIc?t=1m05s
הסבר של גל הקול:
https://youtu.be/XLfQpv2ZRPU
קליפ שמתחיל בגלי קול ולך תדע איך הוא יסתיים (רמז: מדהים)
https://youtu.be/bpOSxM0rNPM
צלילים יכולים להיווצר כשיש רטט קבוע באוויר שבתוך צינור:
https://youtu.be/7VGlBZOywIg
שיר גלי הקול:
https://youtu.be/4mJBZkjitnY
וסרט תיעודי על גלים בטבע ואיך הם משמשים בקול ובאור:
https://youtu.be/Io-HXZTepH4?long=yes
גלי קול (sound waves) נוצרים כתוצאה מרטט של משהו. כשמשהו רוטט, הוא מייצר גלי קול באוויר ואז יש צליל. אנשים אוהבים לדמות את גלי הקול לאדוות, גלים זעירים, שנוצרים בבריכה כשמשליכים לתוכה אבן.
לכל דבר שזז יש צליל כלשהו. לפעמים הוא חלש וקשה לשמוע אותו אבל הוא תמיד קיים. הצליל נוצר כשהרטיטות של מחולל הקול, אותו דבר שזז, הרטיטות הללו דוחפות את המולקולות של האוויר ואלו זזות הלוך וחזור, ממצב של יציבות ובחזרה, שוב ושוב ושוב. כך נוצר הצליל. המולקולות מתפשטות באוויר ויוצרות גלים - גלי קול.
מבחינה מדעית, גלי הקול הם תנודות מחזוריות בלחץ האוויר. ככל שהתנודות הללו יהיו מהירות יותר, יהיה הצליל גבוה יותר - ה-Pitch שלו יעלה. ככל שהתנודות יהיו חזקות יותר - תגדל העוצמה של הצליל שנוצר מגלי הקול הללו.
דוגמה? - נניח שאנו רואים מישהו שפורט על מיתר בגיטרה שלו. כתוצאה מהפריטה, רוטט המיתר, הלוך וחזור, בתדר קבוע שיכול להגיע לכמה עשרות אלפי פעמים בשנייה. כשהמיתר זז לכיוון שלנו, הוא דוחף את מולקולות האוויר לכיווננו ולחלקיק שנייה עולה לחץ האוויר לכיוון שלנו. כשהמיתר זז בכיוון המנוגד לנו, נדחפות מולקולות האוויר בכיוון ההפוך. לחלקיק שנייה קטן לחץ האוויר לכיוון שלנו. כך האוויר רוטט עשרות עד אלפי פעמים בשנייה. אלו הם גלי קול.
אגב, גלי הקול מתפשטים בדרך כלל דרך האוויר, אבל הם יכולים להתפשט במרחב גם דרך גזים, נוזלים או מוצקים אחרים. בריק, ואקום, גלי קול לא יכולים להתפשט.
מהם גלי קול איך אפשר לראות את גלי הקול (עברית):
https://youtu.be/J2bD_Sz6jIc?t=1m05s
הסבר של גל הקול:
https://youtu.be/XLfQpv2ZRPU
קליפ שמתחיל בגלי קול ולך תדע איך הוא יסתיים (רמז: מדהים)
https://youtu.be/bpOSxM0rNPM
צלילים יכולים להיווצר כשיש רטט קבוע באוויר שבתוך צינור:
https://youtu.be/7VGlBZOywIg
שיר גלי הקול:
https://youtu.be/4mJBZkjitnY
וסרט תיעודי על גלים בטבע ואיך הם משמשים בקול ובאור:
https://youtu.be/Io-HXZTepH4?long=yes
מהי תדירות צליל?
גלי הקול עושים תנועה מחזורית פעמים רבות בשנייה. התדירות (Frequency) היא מספר המחזורים השלמים שעושה גל קול במשך שנייה אחת.
במוסיקה, מבחינה תדירות הצליל בין גבהי הצלילים (pitch). היחסים בין הצלילים הם מתמטיים, כפי שגילה פיתגורס, עוד בימי יוון העתיקה. לפיכך התדירות של הצליל רה, למשל, תהיה גבוהה משל דו שמתחתיו. התדירות של צליל שגבוה באוקטבה מצליל אחר, תהיה בדיוק פי 2 ממנו.
בתצוגה גרפית ניתן לראות תדירויות שונות של גלי קול. ככל שהגלים יהיו צפופים יותר פירוש הדבר שהתדר הוא גבוה יותר בעוד שהגלים המרווחים יותר הם בעלי תדירות יותר נמוכה.
התדירות נמדדת ביחידות הרץ (Hertz). בגל שתדירותו היא 100 הרץ, מתרחשים מאה מחזורים בשנייה. לעיתים התדירות היא באלפי הרץ ואז מציינים את התדירות בקילו-הרץ (KHz). כך יהיו למשל 50KHz שווים ל-50 אלף מחזורי גל בשנייה. כך תוכלו להבין שהשמיעה האנושית יכולה להבחין בגלי קול שתדירותם היא בין 20 הרץ ל-20 קילו הרץ, כלומר עשרים אלף הרץ, בגבול העליון. כשמזדקנים, קטן הטווח הזה משמעותית.
בעלי חיים יכולים להבחין בתדרים גבוהים יותר מאיתנו בני האדם. כלבים שומעים תדרים שמגיעים עד 60 קילו הרץ, בעוד עטלפים שומעים תדרים של עד 150 קילו הרץ.
הנה הסבר של תדירות הצליל שמשפיעה על גובהו:
https://youtu.be/8i6hTU0jw-g
אם נבין מהם גל ואורך גל נבין גם מהי תדירות צליל (מתורגם):
https://youtu.be/UZ5UGnU7oOI?t=12s
הדגמה של התדירות באופן ויזואלי:
https://youtu.be/jveKIYyafaQ
הסבר מקיף על תדירות הצליל וגובהו:
https://youtu.be/ZjvuiOSo3ow
וסרט תיעודי על התדירות של הצליל:
https://youtu.be/nlv5bylQDsE?long=yes
גלי הקול עושים תנועה מחזורית פעמים רבות בשנייה. התדירות (Frequency) היא מספר המחזורים השלמים שעושה גל קול במשך שנייה אחת.
במוסיקה, מבחינה תדירות הצליל בין גבהי הצלילים (pitch). היחסים בין הצלילים הם מתמטיים, כפי שגילה פיתגורס, עוד בימי יוון העתיקה. לפיכך התדירות של הצליל רה, למשל, תהיה גבוהה משל דו שמתחתיו. התדירות של צליל שגבוה באוקטבה מצליל אחר, תהיה בדיוק פי 2 ממנו.
בתצוגה גרפית ניתן לראות תדירויות שונות של גלי קול. ככל שהגלים יהיו צפופים יותר פירוש הדבר שהתדר הוא גבוה יותר בעוד שהגלים המרווחים יותר הם בעלי תדירות יותר נמוכה.
התדירות נמדדת ביחידות הרץ (Hertz). בגל שתדירותו היא 100 הרץ, מתרחשים מאה מחזורים בשנייה. לעיתים התדירות היא באלפי הרץ ואז מציינים את התדירות בקילו-הרץ (KHz). כך יהיו למשל 50KHz שווים ל-50 אלף מחזורי גל בשנייה. כך תוכלו להבין שהשמיעה האנושית יכולה להבחין בגלי קול שתדירותם היא בין 20 הרץ ל-20 קילו הרץ, כלומר עשרים אלף הרץ, בגבול העליון. כשמזדקנים, קטן הטווח הזה משמעותית.
בעלי חיים יכולים להבחין בתדרים גבוהים יותר מאיתנו בני האדם. כלבים שומעים תדרים שמגיעים עד 60 קילו הרץ, בעוד עטלפים שומעים תדרים של עד 150 קילו הרץ.
הנה הסבר של תדירות הצליל שמשפיעה על גובהו:
https://youtu.be/8i6hTU0jw-g
אם נבין מהם גל ואורך גל נבין גם מהי תדירות צליל (מתורגם):
https://youtu.be/UZ5UGnU7oOI?t=12s
הדגמה של התדירות באופן ויזואלי:
https://youtu.be/jveKIYyafaQ
הסבר מקיף על תדירות הצליל וגובהו:
https://youtu.be/ZjvuiOSo3ow
וסרט תיעודי על התדירות של הצליל:
https://youtu.be/nlv5bylQDsE?long=yes
מהי צורת גל?
האם ידעתם שבכל פעם שאתם מנגנים צליל מוסיקלי אתם מנגנים למעשה אוסף של צלילים ביחד איתו? - למרבית גלי הקול שנוצרים בטבע יש צליל יסוד, או תדר יסוד, וביחד איתו שומעים סדרת של צלילים גבוהים יותר. אלו מכונים אוברטונים (Overtones) או הרמוניות (Harmonics). ברוב כלי הנגינה, האוברטונים מבוססים על כפולות שלמות, מכפלות במספרים שלמים, של תדירות היסוד, כלומר התדר של צליל היסוד. מרבית כלי הנגינה האקוסטיים (שאינם אלקטרוניים) מפיקים רק צליל בתדר יסוד, כמו שקורה בחליל, או כזה שמורכב מתדר יסוד בצירוף האוברטונים, ההרמוניות, כמו בכל הכלים האחרים.
צורת גל (Waveform) היא התיאור של הצליל. היא מתארת את הצליל והיא גם ההבדל באיך שהוא נשמע. בצליל של החליל מתארת צורת הגל רק צליל יסוד ולכן צורתו צורת גל סינוס והצליל הוא פשוט. אבל בכלים אחרים יש צליל מורכב. צליל מורכב הוא צירוף של "הרמוניות", צלילים עיליים הנשמעים ביחד עם צליל היסוד. כשמסתכלים על צורת הגל של צליל מורכב, אנו רואים צורת גל מורכבת הרבה יותר וגם שומעים צליל עם גוון שונה מהצליל של גל סינוס "חלילי".
הרי לכל צליל בנפרד - הן הצליל היסודי וכל אחת מההרמוניות, יש צורת סינוס. אבל לצליל המורכב מכולם יש צורת גל שהיא סכום צורות הגל, השונות זו מזו. כלומר, הגל יקבל צורה מורכבת, תוצאת צירוף כלל התדרים - מתדר היסוד ועד התדרים הגבוהים של הצלילים העיליים.
תדר היסוד הוא ההרמוניה הראשונה. תדירות ההרמוניה השנייה היא מכפלה בשניים של תדר היסוד, ההרמוניה השלישית היא מכפלת תדר היסוד בשלוש וכך הלאה. דוגמא? - לגל בעל תדר יסוד של 1 קילוהרץ, יהיה התדר של ההרמוניה השנייה 2 קילוהרץ, תדירות ההרמוניה השלישית תהיה כפול 3 קילוהרץ וכך הלאה.
כך נוצרת ממספר גלי סינוס, של מספר תדירויות שונות, צורת גל אחת, המורכבת מצירוף התדרים של מספר הגלים המקוריים - כל אחד על פי תדירותו ועוצמתו היחסית. צורת גל מורכבת כזו נקראת גם הגל השקול, או הגל הנוצר מחיבור הגלים. כך יוצא שבנוסף לצורת הגל הפשוטה, שהיא צורת גל סינוס.
צורות הגל השכיחות הנוספות הן:
גל שן מסור
גל מרובע
גל משולש - כולן חיבור מחזורי של מספר גלי סינוס בעלי תדירויות שונות.
הנה הסבר של צורת-גל:
https://youtu.be/YsZKvLnf7wU
גל סינוס שתדירותו הולכת ועולה והגובה המוסיקלי שלו עולה גם הוא:
https://youtu.be/qNf9nzvnd1k
בסינטסייזר ממש קל לשנות את צורת הגל:
https://youtu.be/-ZHw7r2a1K4
והנה סרט תיעודי על האקוסטיקה של הצליל:
https://youtu.be/nlv5bylQDsE?long=yes
האם ידעתם שבכל פעם שאתם מנגנים צליל מוסיקלי אתם מנגנים למעשה אוסף של צלילים ביחד איתו? - למרבית גלי הקול שנוצרים בטבע יש צליל יסוד, או תדר יסוד, וביחד איתו שומעים סדרת של צלילים גבוהים יותר. אלו מכונים אוברטונים (Overtones) או הרמוניות (Harmonics). ברוב כלי הנגינה, האוברטונים מבוססים על כפולות שלמות, מכפלות במספרים שלמים, של תדירות היסוד, כלומר התדר של צליל היסוד. מרבית כלי הנגינה האקוסטיים (שאינם אלקטרוניים) מפיקים רק צליל בתדר יסוד, כמו שקורה בחליל, או כזה שמורכב מתדר יסוד בצירוף האוברטונים, ההרמוניות, כמו בכל הכלים האחרים.
צורת גל (Waveform) היא התיאור של הצליל. היא מתארת את הצליל והיא גם ההבדל באיך שהוא נשמע. בצליל של החליל מתארת צורת הגל רק צליל יסוד ולכן צורתו צורת גל סינוס והצליל הוא פשוט. אבל בכלים אחרים יש צליל מורכב. צליל מורכב הוא צירוף של "הרמוניות", צלילים עיליים הנשמעים ביחד עם צליל היסוד. כשמסתכלים על צורת הגל של צליל מורכב, אנו רואים צורת גל מורכבת הרבה יותר וגם שומעים צליל עם גוון שונה מהצליל של גל סינוס "חלילי".
הרי לכל צליל בנפרד - הן הצליל היסודי וכל אחת מההרמוניות, יש צורת סינוס. אבל לצליל המורכב מכולם יש צורת גל שהיא סכום צורות הגל, השונות זו מזו. כלומר, הגל יקבל צורה מורכבת, תוצאת צירוף כלל התדרים - מתדר היסוד ועד התדרים הגבוהים של הצלילים העיליים.
תדר היסוד הוא ההרמוניה הראשונה. תדירות ההרמוניה השנייה היא מכפלה בשניים של תדר היסוד, ההרמוניה השלישית היא מכפלת תדר היסוד בשלוש וכך הלאה. דוגמא? - לגל בעל תדר יסוד של 1 קילוהרץ, יהיה התדר של ההרמוניה השנייה 2 קילוהרץ, תדירות ההרמוניה השלישית תהיה כפול 3 קילוהרץ וכך הלאה.
כך נוצרת ממספר גלי סינוס, של מספר תדירויות שונות, צורת גל אחת, המורכבת מצירוף התדרים של מספר הגלים המקוריים - כל אחד על פי תדירותו ועוצמתו היחסית. צורת גל מורכבת כזו נקראת גם הגל השקול, או הגל הנוצר מחיבור הגלים. כך יוצא שבנוסף לצורת הגל הפשוטה, שהיא צורת גל סינוס.
צורות הגל השכיחות הנוספות הן:
גל שן מסור
גל מרובע
גל משולש - כולן חיבור מחזורי של מספר גלי סינוס בעלי תדירויות שונות.
הנה הסבר של צורת-גל:
https://youtu.be/YsZKvLnf7wU
גל סינוס שתדירותו הולכת ועולה והגובה המוסיקלי שלו עולה גם הוא:
https://youtu.be/qNf9nzvnd1k
בסינטסייזר ממש קל לשנות את צורת הגל:
https://youtu.be/-ZHw7r2a1K4
והנה סרט תיעודי על האקוסטיקה של הצליל:
https://youtu.be/nlv5bylQDsE?long=yes
מהו אוסצילוסקופ?
אוֹסְצִילוֹסְקוֹפּ (Oscilloscope) הוא מכשיר מדידה המציג באופן ויזואלי את האותות של מתח חשמלי (בציר האנכי), אל מול ציר הזמן, או כפונקציה של מתח חשמלי אחר (בציר האופקי). אלו מוצגים על גבי מסך קטן שבחזיתו של המכשיר.
ניתן לשפר את דיוק המדידה המוצגת על המסך, אל מול רשת עדינה המצוירות עליו ומחולקת לריבועים קטנים.
כמובן שהמכשיר יכול להציג את האותות של כל דבר שניתן לתרגם למתח חשמלי. החל מקולות וצלילים מוסיקליים, דרך פעימות הלב ועד לרטיטות של קרום כדור הארץ.
באוסצילוסקופ משתמשים לצרכים מגוונים. לא פעם הוא משמש לצרכים טכניים, כמו איתור של תקלות בציוד אלקטרוני. ברפואה תראו אותו לא פעם משמש כציוד מעקב רפואי של קצב פעימות הלב. בעולם האלקטרוניקה הוא שימש לא פעם לבדיקה של התנהגות האותות בכל נקודה במעגל אלקטרוני והשוואתם לאות שאמור או צפוי היה שיופיע בנקודה זו. כך נהגו לאתר לא פעם בעיות בתכנון ובתפקוד המעגלים הללו.
כמובן שבימינו עברו חלק מתפקודי האוסצילוסקופ הקלאסי, לביצוע של תוכנות מחשב משוכללות ודיגיטליות, המבוססות על חיישנים רגישים ומדויקים הרבה יותר.
הנה הסבר פשוט על האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ThrK2spjrLs
זהו האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/SxZWcku_Sw0
כך נראה אוסצילוסקופ (עברית):
https://youtu.be/Eg3ID8Fhfgg
ואפשר גם לעשות אמנות עם האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ytnt9l_WKxk
אוֹסְצִילוֹסְקוֹפּ (Oscilloscope) הוא מכשיר מדידה המציג באופן ויזואלי את האותות של מתח חשמלי (בציר האנכי), אל מול ציר הזמן, או כפונקציה של מתח חשמלי אחר (בציר האופקי). אלו מוצגים על גבי מסך קטן שבחזיתו של המכשיר.
ניתן לשפר את דיוק המדידה המוצגת על המסך, אל מול רשת עדינה המצוירות עליו ומחולקת לריבועים קטנים.
כמובן שהמכשיר יכול להציג את האותות של כל דבר שניתן לתרגם למתח חשמלי. החל מקולות וצלילים מוסיקליים, דרך פעימות הלב ועד לרטיטות של קרום כדור הארץ.
באוסצילוסקופ משתמשים לצרכים מגוונים. לא פעם הוא משמש לצרכים טכניים, כמו איתור של תקלות בציוד אלקטרוני. ברפואה תראו אותו לא פעם משמש כציוד מעקב רפואי של קצב פעימות הלב. בעולם האלקטרוניקה הוא שימש לא פעם לבדיקה של התנהגות האותות בכל נקודה במעגל אלקטרוני והשוואתם לאות שאמור או צפוי היה שיופיע בנקודה זו. כך נהגו לאתר לא פעם בעיות בתכנון ובתפקוד המעגלים הללו.
כמובן שבימינו עברו חלק מתפקודי האוסצילוסקופ הקלאסי, לביצוע של תוכנות מחשב משוכללות ודיגיטליות, המבוססות על חיישנים רגישים ומדויקים הרבה יותר.
הנה הסבר פשוט על האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ThrK2spjrLs
זהו האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/SxZWcku_Sw0
כך נראה אוסצילוסקופ (עברית):
https://youtu.be/Eg3ID8Fhfgg
ואפשר גם לעשות אמנות עם האוסצילוסקופ:
https://youtu.be/ytnt9l_WKxk
