סטרימינג (Streaming), או "הזרמת מדיה", היא טכנולוגיית אינטרנט שבה מעבירים מדיה דיגיטלית, כמו מוסיקה, רדיו או וידאו, באופן רציף ומתמשך. המשתמש נהנה מהמדיה בזמן אמת, כשהיא משוגרת אליו דרך האינטרנט והוא לא נאלץ להמתין עד שתרד כולה למכשיר שלו ורק אז יוכל ליהנות ממנה (כך היו הדברים בעבר).

בימים שהמחשב הפך למוקד בידור מרכזי והטלפון הנייד שלנו הפך לכל כך הרבה יותר מטלפון, סטרימינג היא אחת התופעות החזקות ביותר בטכנולוגיה הבידורית המודרנית. שירותים כמו "ספוטיפיי" (Spotify) ו"אפל מיוזיק" (Apple music) מספקים שירים בהזרמה, מהשרתים שלהם לאוזניות שלכם. הצעירים של ימינו, דור ה-X אם תרצו, אפילו לא יודעים מהם קבצי mp3.

הרעיון הפשוט בסטרימינג הוא שמרגע שהמשתמשים "התחברו" לספק המדיה, תוכן כמו מוסיקה וסרטים מועברים אליהם באופן שוטף וכמעט ללא המתנה. בדרך זו מאפשר הסטרימינג התגברות על עומסי העברת המידע ברשת האינטרנט תוך האזנה קלה ורציפה למוסיקה מהענן, צפייה בשידורים חיים באינטרנט ובסרטים ממאגרים מקוונים.

יכולות נהדרות אלה גם עודדו את הפרסונליזציה של שירותים כאלה, שלומדים כיום את המשתמשים וממליצים להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים, למשל, שהם עשויים לאהוב. בכך הם מגבירים את הנאמנות לשירות, את השימוש בו וההמלצות עליו לחברים.

בסטרימינג משתמשים גם שירותי הווידאו, הסרטים וסדרות כמו יוטיוב (YouTube), או "נטפליקס" (Netflix), שנוהגים להזרים סרטונים וסרטים, גם באיכות גבוהה מאד - לטלוויזיות החכמות שבבית, למחשבים ולסמארטפונים בתנועה.

בשידור תוכן בסטרימינג, הוא מושמע או מוצג למשתמש, עוד בטרם הסתיים תהליך ההעברה של כל המידע המרכיב אותו. כלומר, כבר בזמן הזרמת התוכן דרך האינטרנט יכול המשתמש לשמוע או לצפות בחלק שכבר הספיק להגיע למחשבו או אל הטלפון שלו עד אותו הרגע.

השיטה לבצע זאת היא ב"הזרמת" המדיה בחלקים ולא בבת-אחת. במקום שהמשתמש יקבל את כל השיר למשל, ורק אז יתחיל להאזין לו, מועבר אליו חלק קטן מהשיר והוא מתחיל להתנגן, כשבזמן שהוא שומע את החלק שכבר אצלו, מוזרם אליו החלק הבא. כך מושמעים ברצף כל חלקי השיר, כיחידה אחת. כך בדיוק מנוגנים גם סרטים בסטרימינג, כשבכל שלב עוברים חלקים מהסרט (כמה אלפי פריימים), במקביל לצפייה בו.


הנה שוק הסטרימינג המודרני שבמרכזו נטפליקס (עברית):

https://youtu.be/aeeFnx0nzDI


הסבר על הסטרימינג ויתרונותיו:

https://youtu.be/UpbfcI7Zbqw


ספוטיפיי - שירות הסטרימינג המוסיקלי המוביל כיום (עברית):

https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s


והסטרימינג של המוזיקה הוא שהמליך סופית את הסינגל על פני האלבום (עברית):

https://youtu.be/pREu6urcI8k

זה היה בשבעה בחודש נובמבר 1994, כשתחנת רדיו מסורתית בשם WXYC הייתה הראשונה להודיע שהיא מתחילה לשדר את שידוריה הרגילים גם אונליין באינטרנט. זה היה לרגע הפריצה של רדיו האינטרנט (Internet Radio) לחיינו והרגע, מעין הדהוד של האינטרנט כולו, שבו הרדיו המקוון החל את מסעו לקשר את הכפר הגלובלי כולו, בצורה חסרת תקדים.

הרי גם פעם יכולת לשמוע תחנות מקצוות עולם דרך שידורי הגלים הקצרים, אבל איכות השידור בגלים אלו הייתה נמוכה מאד. שידורי רדיו נקלטו ממרחק של אלפי קילומטרים והגיעו לאזני המאזינים, אך הצליל היה כה בעייתי שהייתה לשידורים כאלו משמעות בעיקר בשידורי חדשות ואקטואליה.

רדיו האינטרנט, לעומת זאת, מציע יתרונות כמו היכולת להאזין לשידורים בכל מקום ומכל מקום על-פני כדור הארץ, ללא מגבלת מרחק ובאיכות מעולה. הקמת תחנת רדיו אינטרנט היא גם זולה וקלה הרבה יותר מתחנת רדיו רגילה, הזקוקה לתדרי רדיו שכמותם מוגבלת, לקבל רישיון ואז היא מחוייבת להקים ולתחזק משדרים, אנטנות ועוד.

התוצאה היא שעשרות אלפי תחנות רדיו אינטרנט משדרות כיום שידורים חיים ומוקלטים אונליין. אלה כוללים מוסיקה ערוכה ודיבורים. מכאן נבע שאלפי תחנות אינטרנט רדיו מתרכזות כל אחת בנושא ספציפי, כמו סגנון מוסיקלי, תחום עניין או אפילו אמן או להקה ספציפית, נושא שמעניין מעטים יחסית. בכל תחנה כזו משדרים לרוב מעט עובדים, או אפילו אדם יחיד, אל קהל מאזינים הפרוש ברחבי העולם ומתעניין במה שיש להם לומר או להשמיע.

זה כמובן עוד לפני שמזכירים את מהפכות הפודקאסטים האישיים והסטרימינג מבוססי האלגוריתמים, שבהן הפלייליסט והתכנים שמאזין להם כל אחד, מותאמים לו או לה, לפי הטעם הייחודי והאישי, לפי העדפות קודמות או אפילו לפי המלצות של חברים שלהם.

רבים חוששים שהאינטרנט מאיים היום על גם על תעשיית הרדיו המסורתי. שהתחנות האישיות, אתרי אינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו הרגילות, אלה שפונות להמונים.

מצד שני, ההרגשה בינתיים היא הפוכה. בכל הכאוס של שפע האפשרויות, בערוצי הטלוויזיה האינסופיים שבכבלים, ב-VOD, הסטרימינג והנטפליקס, על שלל הפיתויים שהם מציעים ובאינסוף הפודקסטים שמוצעים להאזנה חינם - נראה שההמונים מחפשים בלב כל אלה משהו יציב. עורכים מקצועיים, פרשנים ידועים, מובילי דיעה ותכניות שמובנות לציבור גדול - כל אלה לא ייעלמו.

ואם לאשר את זה איכשהו, הרי שחברת אפל בשירות הסטרימינג שלה, Apple Music, מציעה להאזנה הרבה מתחנות רדיו האינטרנט הללו, כבר שנים.

ייתכן בהחלט שמדובר בשלב מעבר, עד שיתחלפו הדורות סופית. אך מנגד יתכן שמדובר בצורך אנושי - אולי אנו כבני אדם נרצה גם בעתיד להתכנס סביב "מדורת שבט", סביב שיחה שבה כולם מקשיבים לראש השבט, למנהיג, לפרשן, לעורך המוסיקלי וכדומה. יתכן שהאדם, כמו כל בעל חיים חברתי, זקוק ל"ביחדנס" שהרדיו עושה כל כך טוב, לקולו של הידע, לנאום הבוטח של המנהיג וכדומה. אולי לא כל אחד יכול ורוצה לבחור את פסקול הרדיו שהוא יוצר, את הפלייליסט שהוא חיבר או את רשימת החדשות שתוגש לו.

במובן הזה, נראה שיותר ויותר תחנות רדיו פופולריות, המשדרות כיום בגלי רדיו, יעברו בעתיד, אולי אף בלעדית, לשידור זול ואיכותי ברשת. במקביל, ימשיכו יותר ויותר אנשים להקים תחנות רדיו אינטרנט אישיות וירבו את הדמוקרטיזציה של השיח הרדיופוני, ממש כמו אתרי האינטרנט האישיים, הבלוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, שמאפשרים כיום לבעלי כישרון, נחישות ויכולת אישית, להפוך למשפיענים.

לקישורי תחנות רדיו מעולות בסגנונות שונים ראו תגית "רדיו אינטרנט לייב".


הנה עולם הפודקסטים:

https://youtu.be/yJKp-C1kwJ8


מכשיר רדיו אינטרנט:

https://youtu.be/sJAOVDS9qZQ


כך נבנה אולפן רדיו אינטרנט מתקדם:

https://youtu.be/hE6e6Brqb-4


כך לומדים להפיק תכנית רדיו:

https://youtu.be/RgBPVHhapyk


וכך תאזינו באתר עם תחנות רדיו אינטרנט מכל העולם:

https://youtu.be/lkyMwAo8Yto

בשנים האחרונות, עם פריצת הסטרימינג לחיינו, חזר הסינגל (Single) להיות פופולרי. מה שנקרא פעם "תקליטון" הוא היום פשוט שיר.

כי בעידן הסטרימינג האמן מעלה שירים והעוקבים שלו נחשפים אליהם ומוסיפים אותם למועדפים של עצמם ולפלייליסטים, רשימות הנגינה שלהם.

אך בעבר, אצל ההורים והסבים של היום, היה הסינגל תקליטון עגול, עשוי ויניל, עם שני שירים. בצד א' היה הלהיט, אותו שיר ששוגר כדי למכור את התקליטון בהמוניו. צד ב' כלל שיר פחות מצליח, אם כי לא פעם הוא היה הפנינה האמיתית.

התקליטון, שהומצא בשנת 1949, נוגן בפטיפון של אותם ימים, במהירות של 45 סיבובים לדקה, בניגוד לו, נוגן התקליט הגדול, מה שנקרא פעם "אריך נגן" (Long Play או בקיצור LP) ושנכללו בו שירים רבים, במהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה. התקליט הארוך היה גם יקר פי כמה מהתקליטון.

בזכות מחירו הנמוך, בשנותיו הגדולות היה התקליטון דרך נהדרת של בני הנוער לבנות להם אוסף מוזיקלי של שירים שהם אוהבים, במחיר סביר ולא פעם מדמי הכיס שלהם. התקליטונים גם היו צבעוניים ואופניים מאוד והתאימו בכך לדור הצעיר.

לכל ז'אנר, כלומר לכל סגנון מוסיקלי, היה צבע משלו. תקליטוני הפופ היו בצבע שחור, קאנטרי בצבע ירוק, אדום למוזיקה קלאסית, צהוב לילדים, אדום היה למוסיקה של שחורים (כן, הגזענות באמריקה חגגה אז) וכחול עם תווית כחולה היה הצבע של מוסיקה אינסטרומנטלית, כלומר מוסיקה כלית, שאין בה שירה.

גם האמנים נהנו מהתקליטונים הללו, כי הם יכולים היו בעזרתם לחקור את השוק. התקליטון אפשר לאמנים והלהקות לשגר שירים לשוק, לבחון כיצד הם מתקבלים והאם הם הופכים ללהיטים. בהמשך, בהתאם להצלחתם ועל בסיס ההכנסות ממנה, הם המשיכו לשגר עוד תקליטונים, עם שירים נוספים לשוק, עשו מה שקוראים היום "בילד-אפ" ולבסוף שחררו אלבום שלם הכולל את כל השירים הללו ומצליח במכירות גם הוא.


הנה סיפורם של תקליטוני ה-45:

https://youtu.be/bsrYwNAgvh8


שיר בצורת סינגל:

https://youtu.be/dmcXpGnBuLE


וכך מקליטים היום שיר בבית:

https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s

אין הרבה חברות מסחריות דוגמת "ספוטיפיי" (Spotify), שבתוך שנים ספורות הפכו כה אהובות על הציבור. החברה מספקת שירים בהזרמה לכל מכשיר שיש לכם - לטלפון החכם, למחשב, טלוויזיה חכמה, עוזרת אישית או אפילו השעון החכם שלכם.

החברה השוודית הזו נותנת שירות מצוין ובמחיר סביר, תוך נגישות למיליוני שירים, אלבומים ורשימות השמעה (פלייליסטים) נהדרות של מוסיקה.

ספוטיפיי נחשבת לחברת הסטרימינג הגדולה בעולם, כלומר החברה להזרמת מוזיקה עם מספר המנויים הגדול בתבל. היא האחראית העיקרית למהפכת הסטרימינג, שגמלה מאות מיליוני צרכני מוסיקה מהורדות בלתי חוקיות של שירים ואלבומים, לטובת שירות בתשלום מלא. דמי המנוי הללו מתגמלים גם את ספוטיפיי כמובן, אבל גם את היוצרים ואת חברות התקליטים. לכם הם מספקים מוסיקה באיכות האזנה מצוינת, ישירות מהמקור.

אחד הצדדים הכי מעניינים ומיוחדים בשירות של ספוטיפיי הוא הפרסונליזציה שמופעלת בה. האלגוריתמים שלה לומדים בהתמדה את המשתמשים ומרבים להמליץ להם על אמנים, שירים וסגנונות מוסיקליים שהם ורק הם עשויים לאהוב. זה הכי בולט בפיצ'ר שנקרא Discover Weekly. מדובר ברשימה שבועית מופלאה שעולה בכל יום שני ומציעה לך שירים ומוזיקה שהאלגוריתם הגאוני שלהם חושב שעשוי להתאים לטעמך השבוע.

וואו. בכך הופכת ספוטיפיי מעוד שירות להאזנה למוסיקה, יש רבים כאלה, לכלי מיוחד ומעולה לטיפוח הטעם המוסיקלי ולגילוי של שירים ומוסיקה חדשה שאנו עשויים לאהוב.

ובל נטעה - חברות רבות עושות פרסונליזציה. אבל נדיר מאוד למצוא שירות שמצליח לדייק כל כך וממש לתת שירות מיטבי למשתמשים שלו. חברת "נטפליקס" (Netflix), למשל, שנוהגת להזרים סדרות וסרטים לטלוויזיה ולמכשירים של מנוייה, לא מצליחה להמליץ על כך טוב ומפספסת המון. גם אם נחשוב שאולי קל יותר לנצח בתחום המוסיקה מאשר בסרטים או סדרות, כדאי להיות מודעים לכך שגם מתחרותיה של ספוטיפיי בתחום המוזיקה לא הצליחו להגיע ליכולות שלה. היא פשוט טובה. ויפה ונעימה ומגניבה... טוב, שוודית אבל למזלנו לא יקרה כמו שוודיה.


הנה ספוטיפיי (עברית):

https://youtu.be/jSrckknI__s


על המנוי (עברית):

https://youtu.be/tI7Wsj-NhVg?t=19s


זו למידת המכונה שמאפשרת לספוטיפיי להציע את הרשימה השבועית המופלאה שלהם:

https://youtu.be/ai_aImEbBRw


כך פועלת מערכת ההמלצות המצוינת של ספוטיפיי:

https://youtu.be/N_U4tEh9p_8


הסבר על התכונות, כולל הפרסונליזציה שעושה ספוטיפיי (עברית):

https://youtu.be/coNq64f99bA


וכל האבולוציה של תעשיית המוסיקה עד ספוטיפיי:

https://youtu.be/-bVketPj5to?long=yes

פעם יציאה של אלבום חדש של אמן או להקה הייתה חגיגה של ממש. האלבום היה אז המרכיב היסודי של תעשיית המוזיקה ואמנים השקיעו באלבומים שלהם הרבה יותר מאשר ב"סינגלים", התקליטונים עם שני השירים, אלו שהעלו אותם למצעדי המכירות אבל היו קצרים מדי מכדי להיות יותר מלהיט ועוד שיר, בצד B.

בעידן הדיסק רבים זנחו את התקליטים שלהם. החנויות הורידו לאיטן את כמויות התקליטים שהם מכרו והיצרנים וחברות התקליטים הפסיקו בהדרגה להוציאם. שוחרי התקליטים, לעומתן, המשיכו להתגעגע לרעשי הרקע הקטנים שמלווים את המוסיקה בתקליט ומוסיפים גוון של פעם למרקם שלה.

כיום מסתבר שהתקליטים, אחרי שכמעט נעלמו סופית, עושים בשנים האחרונות "קאמבק", של חזרה והתחדשות. צעירים שגדלו על הנוסטלגיה של התקליט, או האזינו להם בפטיפון של אימא רוכשים תקליטים חדשים או תקליטים מחנויות יד שנייה, מעריכים את החוויה הייחודית לה הם זוכים מהאזנה להם ומחזקים את הפופולריות המתחדשת של התקליטים.

וכך, העולם חווה בהשתאות את התופעה של התקליטים שחוזרים. חנויות תקליטים חדשות שנפתחות, לייבלים וחברות תקליטים ששבים או ממשיכים להוציא גרסאות חדשות ומחודשות של אלבומים וקהל צעיר המשווע למבחר ולמגוון של אלבומים חדשים, שאך זה יצאו בתור ביטים ובייטים דיגיטליים לאתרי ואפליקציות הסטרימינג.

וכך, חוזר הפטיפון הוותיק לסלון הבית של חובב התקליטים ששב אליהם, או לחדר הנעורים של ההיפסטר המגניב שאך גילה את הקסם.

עם חנויות יד שנייה ומסחר אינטרנטי ער, הז'אנר המצליח בעולם התקליטים המתקמבק הזה הוא של מוסיקת הרוק. והטרנד הזה של התקליט השחור מייצר, אגב כך, שוק חדש ועלייה משמעותית ועולה בהתמדה, במכירות תקליטי ויניל.

התופעה היא לא פחות ממדהימה. במיוחד אם זוכרים שמכירות הדיסקים הקומפקטיים, אלו הדיגיטליים והעמידים (הרבה יותר מתקליטי הוויניל שידועים ברחשים וב"שריטות" שנוצרות בהם עם הזמן), דווקא מכירות ה-CDs הללו ירדו כמעט לאפס בשנים האחרונות.

אז שובו של הקאמבק? - כן, ועל גבי תקליט!


צעירים מגלים מחדש את הוויניל (עברית):

https://youtu.be/2bezDWafnR4


יש אנשים שמעולם לא הפסיקו לשמוע אותם:

https://youtu.be/JOnkDfKQN-s


מי זוכר את הימים שההתלהבות הייתה דווקא מהדיסק?

https://youtu.be/vwrU8s-M-gc


האם ישובו גם חנויות תקליטים כמו זו? (עברית)

https://youtu.be/MTpwkvs_5JQ


האם מתקרב גם הקאמבק של הדיסקים? (עברית)

https://youtu.be/UdVkbqQsYOU


והפטיפונים הבלתי נראים שנולדו לכבוד הקאמבק הזה:

https://youtu.be/4llw5I6x2cQ

האינטרנט (Internet, קיצור של International Network) הוא רשת בינלאומית המהווה את הדרך או האמצעי בהם מתקשרים ביניהם מחשבים וחולקים מידע.

האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי. זוהי רשת מחשבים עולמית שהשפעתה האדירה על העולם המודרני הופכת אותה למרכז של מהפכה טכנולוגית, אולי הגדולה בהיסטוריה האנושית, היא מהפכת המידע.

לצד תרומתה לנגישות חסרת תקדים לידע ולמידע, השפעת רשת המחשבים הזו על צריכת התרבות, האמנות והבידור גם היא אדירה. הרשת הפכה למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, החדשות והידע של מרבית אנשי העולם המודרני.

אינספור שירותים שעברו לרשת, עולמות המסחר והממשל שהרשת הפכה בהם למרכזית, שיווק, פרסום והעברת מידע לציבור ועוד ועוד - האינטרנט טלטל את החברה האנושית, את הכלכלה והתרבות שלה יותר מכל גורם אחר מאז הוליד המין האנושי את התרבות.

בולט גם השדרוג שיצרה רשת האינטרנט בכוחו של הפרט. לצידה נוצרו גם נגישות ושוויון הזדמנויות מסוים, שהביאו לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר דרך הרשת ולזכות בהצלחה בעצמם.

פורומים, צ'טים, קהילות, בלוגרים, תגיות, תוכן גולשים, רשתות חברתיות, סטרימינג ומסחר אלקטרוני שהולך ומשתלט, לצד אתרים, אפליקציות ותוכנות ענן שמשנים במהירות את החיים. מקצועות שלמים שהולכים ונעלמים או משתנים לתמיד. לצידם נולדים עולמות חדשים וחוויות שהעולם לא הכיר. הכל בקצב מטורף, במספרים גדולים ובסכומי עתק.

אליטות נולדות, עולות ומחליפות את הקודמות. שפים ומאמני כושר הופכים לרוק סטארס לא פעם אף יותר מכוכבי זמר. כשאושיות רשת, ידוענים ומשפיענים הולכים ומחליפים את כוכבי המדיה הקודמים ולא פעם גם את הפוליטיקאים - דומה שהאינטרנט שינה את העולם במהירות שלא תאומן וכנראה שזו רק ההתחלה.


הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):

http://youtu.be/21eFwbb48sE


העולם של האינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/J8hzJxb0rpc


אבל איך התפתח האינטרנט ומה הוא לא (מתורגם):

https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M


סקירה על האינטרנט והשינויים שהביא לעולם (עברית):

https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc


פרודיה על תכנית המחשבים האגדית "זומביט" בה מציג נדב את המרשתת (עברית):

https://youtu.be/L65S1V_Ug9I


וגם זה מה שהאינטרנט הביא לחיינו - המון שטויות אבל מאוד משעשעות:

https://youtu.be/FGgtwEQ-BTk