"סופר-אימפוז" (Super impose) היא טכניקה שמאפשרת שקיפות, כשרואים תמונה אחת מבעד לתמונה השנייה. טכניקה זו פותחה לראשונה בסוף המאה ה-18 על ידי אטיין רוברטסון ופיליפשטל, מפתחי הפנטזמגוריה.

בקולנוע השתמשו בטכניקה הזו כבר מהתחלה לדברים רבים, החל מדמויות מעופפות כמו סופרמן (על ידי הדבקה של צילום שלו בתנוחת התעופפות על רקע סרטון של השמיים) ועד לשיחות של אדם עם בן דמותו או התאום שלו, בסרטים שונים.

שימוש נפוץ לשקיפות שהאפקט הזה מספק הוא לשקף מחשבות או זכרונות שעולים בראשו של אדם. כך רואים למשל את פניו (בקלוז אפ - צילום מקרוב), כשהפנים שקופות ודרכן רואים אירועים שבהם הוא נזכר או רעיונות שעולים בראשו.

לשלב הבא בתולדות הקולנוע - ראו באאוריקה את תגית "עקרון התמדת המראה".


הנה סרטון שמדגים את השקיפות של הסופר אימפוז הקולנועי:

http://youtu.be/s_8I6idVM9c


כיום יש שיטות עריכה לסופר אימפוז שמאפשרות לשחקן לגלם שתי דמויות זהות שמדברות זו עם זו:

http://youtu.be/4LezBxv_GpI