מקאם חיג'אז הוא סולם ערבי, מקאם כפי שהערבים מכנים אותו.

מקאם החיג'אז נקרא על שם מחוז "חיג'אז" שבערב הסעודית.

הן במוזיקה הערבית והן בפיוט היהודי, שימש מקאם או סולם החיג'אז לשירי קינה ואבל, כמו גם לשירים של געגוע ורגש.

במוסיקה היהודית מקאם חיג'אז קיבל את השם "מודוס אהבה רבה".


הנה אילתור של נגינת חליל נאי במקאם חיג'אז:

https://youtu.be/Uy7b3gqJTCk


מקאם חיג'אז בנגינת עוד ערבי:

https://youtu.be/gnTmBmUhpho


והשיר היהודי ספרדי "צור משלו אכלנו", המולחן ב"מודוס אהבה רבה", השם היהודי של מקאם החיג'אז:

https://youtu.be/jd6bmxV6xCg

ארנולד שנברג (Arnold Schoenberg) היה המלחין ששבר את המסורת המוסיקלית הקלאסית כמעט לבדו. בשנת 1920 המציא שנברג את השיטה הדודקפונית או "שיטת 12 הטונים".

שיטת 12 הטונים היא שיטה ליצירת מוסיקה לא-טונלית (בלי צלילים חשובים), שבה כל הצלילים זהים בחשיבותם ואין בה סולם מוסיקלי. אותה סריה - סדרת הצלילים בת 12 הצלילים, היא מעין נושא בסיסי ליצירה, תחליף לסולם המוסיקלי המוכר (דוגמת מינור, מז'ור ושאר המודוסים) שנזנח אצל שנברג.

כל היצירה במוסיקה הדודקפונית מבוססת על חזרות של השורה הזו כולה. אין לחזור על צליל מחוץ להופעתו בשורה, אין צליל שמובלט על ידי חזרות מרובות ואין מהלכים מוסיקליים שמובילים לצלילים כאלה. שנברג גם קבע שאין להשתמש בחלקים מהשורה לבדם או לפרק אותה.

כמו שאתם כבר מבינים השורה, הסריה, היא החשובה ביותר בשיטת הדודקפוניה.


הנה מעט על תולדות חייו של שנברג:

https://youtu.be/8agu-501670


מדוע נשמעת המוסיקה שלו כך?

https://youtu.be/9jqyU5oCZuQ


מהיצירות הראשונות של שנברג שלא היו טונליות - 6 קטעים זעירים לפסנתר אופוס 19:

http://youtu.be/YWQAw7XSkDY


המחזת "פיירו הסהרורי" האקספרסיוניסטי שכתב בשנת 1912:

http://youtu.be/u6LyYdSQQAQ


מוסיקה לפסנתר של שנברג, שנכתבה בשיטת 12 הטונים - מוסיקה דודקפונית בביצוע גלן גולד:

http://youtu.be/AGLTeRQ-Nf0


ומוסיקה שלו לעוגב:

https://youtu.be/Ql6hVL0nmyU