כשאנו מצליחים במשהו או מנצחים מוחנו וגופנו מתאמים את תגובתם הטבעית להישג. אנו הופכים מדויקים מאד והרפלקסים שלנו מתחדדים ונעשים זריזים. אנו מרגישים בלתי מנוצחים.

מוחית, אנו זוכים בפרס הגדול, כשהדופאמין מאיץ את מרכז העונג של מוחנו. קולטני עונג שנקראים "אנדורפינים" מוחשים בגופנו ונלחמים אפילו בעייפות (זו הסיבה שלא פעם קשה להירדם אחרי ניצחון או לאחר השגת יעד שייחלנו לו).

האנדורפינים נותנים לנו הרגשה של התעלות. אנו מרגישים בהיי, כמו שאומרים הזקנים. טוב לנו!

וזה לא הכל. אדרנלין וטסטוסטרון נכנסים לזרם הדם שלנו. הם שומרים אותנו עירניים ומחישים את ההחלמה של חלקים בגוף שנפגעו. נשימתנו נעשית עמוקה וליבנו מתרחב ומזרים דם לאיברי גושךפנו השונים.

ניצחנו!


הנה סרטון שממחיש את הניצחון וההפסד ומה שהם גורמים לגופנו:

http://youtu.be/GCu8acirMEg

את הניצחון הגדול בהיסטוריה המודרנית מייחסים לניצחונו של צה"ל במלחמת ששת הימים. זה קרה אחרי תקופת המתנה ארוכה ומאיימת על ישראל, עידן של חשש גדול מכוחן העדיף והנשק הרוסי החדיש של מדינות ערב. בתוך 6 ימים בלבד עשו חיילי צה"ל את הלא-יאומן וניצחו צבאות של שבע ממדינות ערב, כבשו שטחים נרחבים מאד, החזירו את מזרח ירושלים והכותל המערבי והפכו לאחד הצבאות המדוברים בעולם.

במיוחד זכה לכבוד חיל האוויר הישראלי שהצליח להשמיד את חילות האוויר של האויב בתוך שעות ספורות, כבר ביום הראשון של המלחמה.

דווקא לאחר המלחמה החלו הדברים להסתבך, כשמנהיגי ישראל החלו לנהוג באופן שחצני ובוטח ובתוך 6 שנים בלבד נפתחה מלחמה שבה הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את צה"ל וגרמו לכמעט חורבן של מדינת ישראל הצעירה. אנו לומדים מזה שצריך להיזהר מלנוח על זרי הדפנה של המנצחים ולשמור על עצמנו, גם אחרי ניצחון.


הנה הכרונולוגיה שהובילה למלחמת ששת הימים (עברית):

https://youtu.be/c5rWz5vv-qM


הטעות הגדולה של מלך ירדן:

https://youtu.be/7vuJKjJcsZQ


תקציר מהלכי המלחמה:

https://youtu.be/TXcW66XMYxE


עוד הסבר על המלחמה המפוארת של צה"ל:

http://youtu.be/u1GMqat6jSw


להצלחה הגדולה תרמו מפציצי הווטור שכל העולם התייאש מהם ורק בצה"ל הפכו לפיצוץ (עברית):

https://youtu.be/pVcKBDgEZQw


שידורי התעמולה המצריים במלחמה:

http://youtu.be/zEYTaQ4Ah2Y


מעט מהמראות שאחרי הניצחון הגדול:

http://youtu.be/hs3ZeoV3u98


תמונות מהניצחון הגדול של מלחמת 6 הימים:

http://youtu.be/GfIRtrpxan8


המציאות של ישראל בעיני העולם, שנתיים לאחר המלחמה:

http://youtu.be/FN6_SVuxolg


סיפורו של הניצחון שנלמד בבתי הספר ללוחמה בכל העולם (מתורגם):

https://youtu.be/KqS8BQDjYpw?long=yes


וסרט תיעודי על המלחמה:

https://youtu.be/mxEXGA0RU5c?long=yes

הסיפור הלא-יאומן של כיבוש ירושלים במלחמת העולם הראשונה נשמע כבדייה מגוחכת, אבל הוא כולו אמת. ההיסטוריה, המעט מביכה לצבא הבריטי המנצח, יודעת לספר שירושלים נכנעה לא פחות מ-4 פעמים לבריטים, שאפילו לא ירה בדרך להשגת השליוה בה.

בפעם הראשונה הכניעה הייתה לצמד עובדי מטבח נבוכים, שמצאו עצמם מקבלים את השליטה על עיר הקודש, זו שעליה נלחמו צבאות רבים במהלך ההיסטוריה. זהו הסיפור כולו וגם אם הוא נשמע לכם כאגדה, כל פרט בו מתועד ומוכח.

הכל החל כשעוד בלילה של ה-8 בדצמבר נס הצבא העותמאני מהעיר הקדושה. כשעלה השחר של ה-9 לחודש ומחשש להרס והרג, אסף ראש העיר את מכובדי העיר וכולם צעדו אל עבר המחנה הבריטי, כשבידיהם דגל לבן לכניעה.

באיזור שכונת רוממה של היום, בסביבות כיכר אלנבי, פגשה המשלחת בשני חיילים שנשלחו על ידי מפקדם לחפש ביצים. הם ניסו להיכנע להם, אבל תורני המטבח משכו בכתפיהם כלא מאמינים והמשיכו בציד החביתות שלהם.

לפי הסיפור (שלגביו אין בהירות אם לא מדובר היה בשני הטבחים הקודמים) המשיכו חברי משלחת הכניעה לחפש למי להכנע ופגשו בשני סמלי סיור ונכנעו להם. הסמלים הצטלמו עם המכובדים וברישומי ההיסטוריה הצבאית זה נחשב לטקס הכניעה הרשמי הראשון.

כשדיווחו הסמלים למפקדם, הגנרל ווטסון, הוא חשב שלא מכובד שעיר כה חשובה תיכנע למפקדים זוטרים. הוא הזדרז לקיים טקס כניעה נוסף ו"מכובד", בו הוא עצמו יקבל רשמית את כתב הכניעה.

אבל אז קיבל הודעה על הכניעה המייגו'ר הגנרל ג'ון שיי, סגנו של אלנבי, המפקד העליון של הצבא הבריטי במערכה על פלשתינה. מתוך דאגה שיוודע בלונדון שמפקד זוטר הכניע את עיר הקודש, הוא ביטל את שתי הכניעות הקודמות וקיים טקס נוסף, רשמי, שבו העיר ירושלים נכנעה לו עצמו, בתור קצין גבוה.

יומיים חולפים ולחזית הירושלמית מגיע מפקד המערכה כולה, הגנרל אלנבי האגדי. הוא ממהר לקיים... אתם כבר מבינים - טקס כניעה נוסף, רביעי במספר. הרי לא יאה שירושלים תיכנע לסגן של המפקד...

טקס הכניעה לאלנבי התקיים מיד עם כניסת הגנרל לעיר, בבוקר ה-11 בדצמבר, דרך שער יפו.

כמובן שבתמונות שפורסמו בלונדון ובדיווחי העיתונות צוין רק שהעיר נכנעה לאלנבי.

הערבים ראו באלנבי את "אל-נאבי", הנביא והמשחרר של ירושלים מעול הקלגס התורכי. אבל ההיסטוריונים תיעדו כל פרט בכניעה הסדרתית של העיר הקדושה בעולם, כניעה שהתבצעה כמעט בכל דרג אפשרי בצבא הבריטי, שמצדו לא ירה אפילו כדור אחד כדי לכבוש את העיר הקדושה בעולם.


הנה סיפור סאגת הכניעות ועל המפקד העות'מני הקודם חוסייני, ששילם בחייו על יוהרה וריבוי הטקסים של הבריטים (עברית):

https://youtu.be/qWcGc7DAMgQ


שחזור הטקס וסיפור שני הטקסים האחרונים - של סגנו של אלנבי ואלנבי עצמו (עברית):

https://youtu.be/eFoCF5Xlz3Y


אלנבי נכנס לירושלים ב-11 לדצמבר 1917 (עברית):

https://youtu.be/zw-d07p_FTw


והעיר ירושלים בשנת 1918:

http://youtu.be/8k82FgJ8VZk