שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי נַחֲלַת הַכְּלָל?
נַחֲלַת הַכְּלָל (Public domain), פאבליק דומיין, היא הגדרה של קניין רוחני, שמתייחסת ליצירות שאינן מוגנות בזכויות יוצרים, או להמצאות שאינן מוגנות בפטנטים. כינוי נוסף להגדרה זו היא "רשות הציבור".
בדרך כלל פגות זכויות היוצרים בתוך 50 עד 100 שנה מיום מות היוצר. זה משתנה בהתאם למדינה ולחוקיה. בישראל, למשל, פגות זכויות היוצרים של יצירה אמנותית לאחר 70 שנה ממותו של היוצר.
כשפגות זכויות היוצרים של היוצר, הופכת היצירה ל"נחלת הכלל", או באנגלית Public domain ומותר לכולם להשתמש בה כרצונם.
יש גם כאלה שמראש אינם דורשים תשלום על יצירותיהם. רבים מהם מתירים שימוש חופשי לחלוטין, בכך שהם משחררים את יצירתם כ"נחלת הכלל".
הנה הסבר של נחלת הכלל:
https://youtu.be/SABNa2r8Ydg
למשל נחלת הכלל בתחום המוסיקה:
https://youtu.be/jPQ20qiczaA
ומנגינת "צ'ופסטיקס" שהיא נחלת הכלל וכאן הפסנתרן ליברצ'ה מאלתר ומפתח אותה בפסנתר:
https://youtu.be/jruN-ZTIdak
מהי תוכנה חופשית?
תוכנה חופשית (Free software או בקיצור Freeware) היא תוכנה שמאפשרת למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות. למשל, לכל מי שמשתמש בתוכנה חופשית מותר להשתמש בה כרצונו, לשכפל ולהפיץ אותה, להתאים, לשנות ולשפר אותה כראות עיניו - כל זאת באופן חופשי, כל עוד הוא או היא עומדים בתנאים שמבטיחים את זכויות שאר המשתמשים.
על אף שתוכנה חופשית כמעט תמיד זמינה להתקנה בחינם,בעיקר בזכות עלות הפצה זניחה, יש מקרים נדירים שבהם תוכנה חופשית נמכרת, על אף שבמקומות אחרים ניתן להשיגה בחינם.
המושג "תוכנה חופשית" נטבע על ידי ריצ'ארד סטולמן, איש טכנולוגיה שייסד בשנת 1984 את המוסד לתוכנה חופשית. סטולמן הוא מתנגד באופן אידאולוגי לשימוש בתוכנה קניינית, תוכנה שאינה חופשית. זאת מכיוון שלדעתו "תוכנה צריכה להיות חופשית". רבים אחרים מהדוגלים בשימוש בתוכנה כזו מעדיפים אותה מסיבות אחרות ומעשיות יותר. מפריעה להם למשל, העובדה שבתוכנה קניינית, תוכנה שהיא קניינו של המפתח שלה או של בעליה, בעל התוכנה נמצא בעמדת כוח מול המשתמשים. הסיבה היא שרק הבעלים יכול לספק תיקונים ותמיכה לתוכנה, מה שהופך את השימוש בה לסיכון מבחינת המשתמש.
תוכנה חופשית, שאין לה בעלים, היא עדיפה עבור המשתמש. זאת מכיוון שאין מי שימנע או יוכל למנוע ממתכנת מוכשר, לבצע תיקונים והרחבות בה.
הנה רעיון התוכנה החופשית:
https://youtu.be/_yCbcRH-Blo
סטולמן מציג את הנושא בראיון:
https://youtu.be/Rkk9jFl_KZI
שיר התוכנה החופשית:
https://youtu.be/SyOvMDYD4PE
איך שוחרר "יום הולדת שמח" מזכויות יוצרים?
הוא מבלה איתנו ברגעים השמחים ביותר והחמימים לאורך כל חיינו. אין איש שלא שר אותו במסיבת יום הולדת לבן משפחה, לחבר או לעצמו. "יום הולדת שמח", בגרסתו האנגלית Happy Birthday To You, הוא אחד השירים המוכרים בעולם ומהפופולריים בכל הזמנים.
את השיר כתבו במקור שתי אחיות אמריקאיות, פאטי ומילדרד היל, בשנת 1893. האחיות, שעבדו כפדגוגיות במדינת קנטקי, חיברו שירים פדגוגיים רבים. פאטי, הגננת במקצועה, נהגה לכתוב את המילים ומילדרד, מוסיקאית ומוסיקולוגית, הלחינה אותם. גם את השיר הזה לימדה פאטי את ילדי הגן לשיר. אז הוא היה שיר שנקרא "בוקר טוב לכולם" ("Good Morning to All").
רק שנים אחר-כך יותאמו המילים ליום ההולדת, אבל להדפסה הראשונה שלהן לא נוספה הערת זכויות יוצרים, מה שהפך אותן למעשה לנחלת הכלל.
בשנות ה-30 מכרה אחת היורשות של מילדרד את זכויות עיבוד לפסנתר של השיר המקורי "בוקר טוב לכולם" לחברת קלייטון פ' סאמי, בעלת החוברת משנת 1893 "שירים וסיפורים לגני ילדים". חברת סאמי ניסתה לרשום זכויות יוצרים, אבל אלה לא היו על הצירוף של הלחן ומילות יום ההולדת.
כשנקנתה קלייטון סאמי על ידי חברת וורנר/ צ'אפל בשנות ה-80, החלה זו לגבות תשלום על השימוש בשיר. היא הרוויחה מעל 2 מיליון דולר בכל שנה - רק מהשיר הזה, כשאיש לא מתווכח עם זכותה לעשות זאת...
אבל בשנת 2013 הוגשה תביעה יצוגית נגד חברת "חברת וורנר/צ'אפל מיוזיק". התובעים היו קבוצה של אמנים שהתאחדו לתבוע את החברה, לאחר שבמשך שנים רבות נאלצו לשלם לה תמורת השימוש בשיר "Happy Birthday To You", בפרויקטים שונים שלהם. כל שימוש או ביצוע של השיר חייב בתשלום - מסרטים, תקליטים והשמעה במסעדות ועד לנגינה מכנית בכרטיסי ברכה אלקטרוניים שנפתחים ביום הולדת.
אגב, מובילת המהלך של התביעה הייצוגית היא קולנוענית שיצרה סרט על תולדות השיר הזה בדיוק. ג'ניפר נלסון, מפיקת סרטי התעודה, שילמה את 1,500 הדולרים שדרשה וורנר/ צ'אפל, ולאחר מכן היא מיהרה להגיש את התביעה הייצוגית. הסרט, למותר לציין, צולם תוך כדי המשפט...
במשך שנים רבות גרסה וורנר/ צ'אפל שזכויות היוצרים על השיר יפוגו רק בשנת 2030. זאת על אף שהחוק קבע בעבר שהשימוש בו הוא חופשי לגמרי באירועים פרטיים. החברה הרוויחה סכומי עתק על השימושים המסחריים שנעשו בו. אבל במשפט נחשפו שירונים משנות ה-20 שקעקעו את זכויות היוצרים שלה והיא הבינה שהיא עלולה להפסיד במשפט. לכן הגיעו הצדדים לפשרה.
השופט הפדרלי בבית המשפט בלוס אנג'לס קיבל את הפשרה בין הצדדים והשיר הפך, לאחר 122 שנים, לנחלת הכלל. בהסכם הפשרה התחייבה חברת המוסיקה, לשלם 14 מיליון דולר. בכך הגיעה אל סיומה תביעתה לזכויות יוצרים והופסקו בצו בית המשפט כל ניסיונותיה לגבות תמלוגים על השימוש בו.
אגב, הביצוע הכי מפורסם של השיר הוותיק, היה זה שבו שרה השחקנית מרילין מונרו לנשיא ארצות הברית ג'ון קנדי ב-1962, משהו כמו "Happy Birthday, Mr. President"... מעניין אם מישהו שילם עליו?
הנה סיפור השיר שמכניס הון:
https://youtu.be/fzbSt0QG7mY
מרילין מונרו שרה לנשיא ארצות הברית ג'ון קנדי:
https://youtu.be/EqolSvoWNck
ופסנתרנית קלאסית שמבצעת את השיר בסגנונות של ענקי המוסיקה כולל בטהובן, שופן, ברהמס, באך ומוצרט:
https://youtu.be/OaZveHbxAYs
איך התפרסמה עפרה חזה תודות לגניבה ממנה?
הכל התחיל כשעפרה חזה הקליטה גרסה מודרנית לשיר התימני המסורתי "אִם נִנְעֲלוּ". זהו פיוט עברי, בעגה יהודית-תימנית, שכתב המשורר התימני רבי שלום שבזי, במאה ה-17.
הסינגל נכלל ב-1984, באלבומה "שירי תימן" (Yemenite Songs). זה היה קאבר שהציע עיבוד פופ לשיר מסורתי תימני. האלבום היה ישראלי, אבל ההצלחה שלו לזמרת הפופולארית לא הייתה יוצאת דופן. חזה זכתה להצלחה גדולה גם בלעדיו. בשלב מסוים נחתם חוזה עם חברת תקליטים בינלאומית, אבל החלום על קריירה בינלאומית לא ממש התגשם.
השינוי חל 3 שנים אחר כך, כשיצא הסרט "colors" עם שון פן ורוברט דובל. בפסקול הסרט נכלל שיר בשם Paid in Full, של צמד הראפרים אריק בי וראקים (Eric B. & Rakim). בשיר שלהם נכלל סימפול קצר של קולה של עפרה, מהשיר "אם ננעלו". הסימפול הזה הוא הקלטה זעירה ששולבה בשיר, אבל הפכה אותו ללהיט. הצלחת הלהיט מהסרט יצרה עניין עצום בעופרה, שסלסלה בו, ללא ידיעתה.
משגלתה זאת, הגישה חזה ב-1987 תביעה על הפרת זכויות יוצרים נגד צמד הראפרים, שמצידם טענו שלא ידעו מי היא. הם הודו שסימפלו את קולה כי אהבו אותו. מי לא אהב אותו? - הצדדים הגיעו להסדר כספי והנושא המשפטי נסגר.
לא נוצרה שם מרירות מהצד הישראלי, כי למרבה הפרדוקס, דווקא הפרת זכויות היוצרים שלה, הביאה את עופרה לחשיפה עצומה. לא רק פסקול הסרט חשף אותה להמונים באירופה, אלא גם המשפט התקדימי, מהראשונים שעסקו בהפרת זכויות יוצרים, בסימפולים אלקטרוניים לחלקי שירים ושילובם ברמיקסים מודרניים. מי לעזאזל הירשה לכם?
האיש המבריק בסיפור היה עכשיו מנהלה של חזה, בצלאל אלוני. האיש שגילה את עופרה בצעירותה והפך אותה להצלחה ישראלית גדולה, הבין עכשיו כיצד סימפול קטן הופך שיר להצלחה וקלט את הסקרנות סביב המוסיקה התימנית. הוא יזם הקלטה של רמיקסים חדשים לשירים התימניים, בביצועה של עפרה. המילים היו מהשיר של שבזי, בשילוב עם משפטים שכתב אלוני באנגלית.
לאלבום הזה, שנקרא "Shaday", הקליטה עפרה, בין השאר, גירסא מחודשת של "אם ננעלו" מ-1984, שיועדה לריקודים. האלבום, בהפקתו בעיקר של יזהר אשדות, הפך ללהיט עצום בכל העולם. גם הרמיקס ל"Im Nin'Alu" מתוכו הפך להצלחה מסחררת. לפתע הפך שיר בן 300 שנה, לאחת ההצלחות הגדולות ברחבת הריקודים וגם בז'אנר של מוזיקת עולם.
העובדה שגם המבקרים היללו אותם, הפכה את האלבום ואת השיר למקפצה של עפרה חזה לקריירה בינלאומית. את סיכום אותו עשור עשו היטב באחד העיתונים בארץ, כשכתבו שם משהו כמו "שנות השמונים היו מאבק פסגה בין שתי מעצמות. ירדנה ארזי ניצחה ולקחה את ישראל ועפרה חזה הסתפקה בשאר העולם..."
הנה השיר "אם ננעלו" של עופרה חזה (עברית):
https://youtu.be/nQvU9X_BAyA
הרמיקס:
https://youtu.be/E7t8eoA_1jQ
עפרה מספרת סיפור השיר:
https://youtu.be/1QB-Qg00fhU
עוד שילוב שלו:
https://youtu.be/YyZBmBtdrYU
ודיווח מה-CNN על לווייתה של עפרה בישראל:
https://youtu.be/pKQjt80TxWA
נחלת הכלל
נַחֲלַת הַכְּלָל (Public domain), פאבליק דומיין, היא הגדרה של קניין רוחני, שמתייחסת ליצירות שאינן מוגנות בזכויות יוצרים, או להמצאות שאינן מוגנות בפטנטים. כינוי נוסף להגדרה זו היא "רשות הציבור".
בדרך כלל פגות זכויות היוצרים בתוך 50 עד 100 שנה מיום מות היוצר. זה משתנה בהתאם למדינה ולחוקיה. בישראל, למשל, פגות זכויות היוצרים של יצירה אמנותית לאחר 70 שנה ממותו של היוצר.
כשפגות זכויות היוצרים של היוצר, הופכת היצירה ל"נחלת הכלל", או באנגלית Public domain ומותר לכולם להשתמש בה כרצונם.
יש גם כאלה שמראש אינם דורשים תשלום על יצירותיהם. רבים מהם מתירים שימוש חופשי לחלוטין, בכך שהם משחררים את יצירתם כ"נחלת הכלל".
הנה הסבר של נחלת הכלל:
https://youtu.be/SABNa2r8Ydg
למשל נחלת הכלל בתחום המוסיקה:
https://youtu.be/jPQ20qiczaA
ומנגינת "צ'ופסטיקס" שהיא נחלת הכלל וכאן הפסנתרן ליברצ'ה מאלתר ומפתח אותה בפסנתר:
https://youtu.be/jruN-ZTIdak
תוכנה חופשית (Free software או בקיצור Freeware) היא תוכנה שמאפשרת למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות. למשל, לכל מי שמשתמש בתוכנה חופשית מותר להשתמש בה כרצונו, לשכפל ולהפיץ אותה, להתאים, לשנות ולשפר אותה כראות עיניו - כל זאת באופן חופשי, כל עוד הוא או היא עומדים בתנאים שמבטיחים את זכויות שאר המשתמשים.
על אף שתוכנה חופשית כמעט תמיד זמינה להתקנה בחינם,בעיקר בזכות עלות הפצה זניחה, יש מקרים נדירים שבהם תוכנה חופשית נמכרת, על אף שבמקומות אחרים ניתן להשיגה בחינם.
המושג "תוכנה חופשית" נטבע על ידי ריצ'ארד סטולמן, איש טכנולוגיה שייסד בשנת 1984 את המוסד לתוכנה חופשית. סטולמן הוא מתנגד באופן אידאולוגי לשימוש בתוכנה קניינית, תוכנה שאינה חופשית. זאת מכיוון שלדעתו "תוכנה צריכה להיות חופשית". רבים אחרים מהדוגלים בשימוש בתוכנה כזו מעדיפים אותה מסיבות אחרות ומעשיות יותר. מפריעה להם למשל, העובדה שבתוכנה קניינית, תוכנה שהיא קניינו של המפתח שלה או של בעליה, בעל התוכנה נמצא בעמדת כוח מול המשתמשים. הסיבה היא שרק הבעלים יכול לספק תיקונים ותמיכה לתוכנה, מה שהופך את השימוש בה לסיכון מבחינת המשתמש.
תוכנה חופשית, שאין לה בעלים, היא עדיפה עבור המשתמש. זאת מכיוון שאין מי שימנע או יוכל למנוע ממתכנת מוכשר, לבצע תיקונים והרחבות בה.
הנה רעיון התוכנה החופשית:
https://youtu.be/_yCbcRH-Blo
סטולמן מציג את הנושא בראיון:
https://youtu.be/Rkk9jFl_KZI
שיר התוכנה החופשית:
https://youtu.be/SyOvMDYD4PE
הוא מבלה איתנו ברגעים השמחים ביותר והחמימים לאורך כל חיינו. אין איש שלא שר אותו במסיבת יום הולדת לבן משפחה, לחבר או לעצמו. "יום הולדת שמח", בגרסתו האנגלית Happy Birthday To You, הוא אחד השירים המוכרים בעולם ומהפופולריים בכל הזמנים.
את השיר כתבו במקור שתי אחיות אמריקאיות, פאטי ומילדרד היל, בשנת 1893. האחיות, שעבדו כפדגוגיות במדינת קנטקי, חיברו שירים פדגוגיים רבים. פאטי, הגננת במקצועה, נהגה לכתוב את המילים ומילדרד, מוסיקאית ומוסיקולוגית, הלחינה אותם. גם את השיר הזה לימדה פאטי את ילדי הגן לשיר. אז הוא היה שיר שנקרא "בוקר טוב לכולם" ("Good Morning to All").
רק שנים אחר-כך יותאמו המילים ליום ההולדת, אבל להדפסה הראשונה שלהן לא נוספה הערת זכויות יוצרים, מה שהפך אותן למעשה לנחלת הכלל.
בשנות ה-30 מכרה אחת היורשות של מילדרד את זכויות עיבוד לפסנתר של השיר המקורי "בוקר טוב לכולם" לחברת קלייטון פ' סאמי, בעלת החוברת משנת 1893 "שירים וסיפורים לגני ילדים". חברת סאמי ניסתה לרשום זכויות יוצרים, אבל אלה לא היו על הצירוף של הלחן ומילות יום ההולדת.
כשנקנתה קלייטון סאמי על ידי חברת וורנר/ צ'אפל בשנות ה-80, החלה זו לגבות תשלום על השימוש בשיר. היא הרוויחה מעל 2 מיליון דולר בכל שנה - רק מהשיר הזה, כשאיש לא מתווכח עם זכותה לעשות זאת...
אבל בשנת 2013 הוגשה תביעה יצוגית נגד חברת "חברת וורנר/צ'אפל מיוזיק". התובעים היו קבוצה של אמנים שהתאחדו לתבוע את החברה, לאחר שבמשך שנים רבות נאלצו לשלם לה תמורת השימוש בשיר "Happy Birthday To You", בפרויקטים שונים שלהם. כל שימוש או ביצוע של השיר חייב בתשלום - מסרטים, תקליטים והשמעה במסעדות ועד לנגינה מכנית בכרטיסי ברכה אלקטרוניים שנפתחים ביום הולדת.
אגב, מובילת המהלך של התביעה הייצוגית היא קולנוענית שיצרה סרט על תולדות השיר הזה בדיוק. ג'ניפר נלסון, מפיקת סרטי התעודה, שילמה את 1,500 הדולרים שדרשה וורנר/ צ'אפל, ולאחר מכן היא מיהרה להגיש את התביעה הייצוגית. הסרט, למותר לציין, צולם תוך כדי המשפט...
במשך שנים רבות גרסה וורנר/ צ'אפל שזכויות היוצרים על השיר יפוגו רק בשנת 2030. זאת על אף שהחוק קבע בעבר שהשימוש בו הוא חופשי לגמרי באירועים פרטיים. החברה הרוויחה סכומי עתק על השימושים המסחריים שנעשו בו. אבל במשפט נחשפו שירונים משנות ה-20 שקעקעו את זכויות היוצרים שלה והיא הבינה שהיא עלולה להפסיד במשפט. לכן הגיעו הצדדים לפשרה.
השופט הפדרלי בבית המשפט בלוס אנג'לס קיבל את הפשרה בין הצדדים והשיר הפך, לאחר 122 שנים, לנחלת הכלל. בהסכם הפשרה התחייבה חברת המוסיקה, לשלם 14 מיליון דולר. בכך הגיעה אל סיומה תביעתה לזכויות יוצרים והופסקו בצו בית המשפט כל ניסיונותיה לגבות תמלוגים על השימוש בו.
אגב, הביצוע הכי מפורסם של השיר הוותיק, היה זה שבו שרה השחקנית מרילין מונרו לנשיא ארצות הברית ג'ון קנדי ב-1962, משהו כמו "Happy Birthday, Mr. President"... מעניין אם מישהו שילם עליו?
הנה סיפור השיר שמכניס הון:
https://youtu.be/fzbSt0QG7mY
מרילין מונרו שרה לנשיא ארצות הברית ג'ון קנדי:
https://youtu.be/EqolSvoWNck
ופסנתרנית קלאסית שמבצעת את השיר בסגנונות של ענקי המוסיקה כולל בטהובן, שופן, ברהמס, באך ומוצרט:
https://youtu.be/OaZveHbxAYs
הכל התחיל כשעפרה חזה הקליטה גרסה מודרנית לשיר התימני המסורתי "אִם נִנְעֲלוּ". זהו פיוט עברי, בעגה יהודית-תימנית, שכתב המשורר התימני רבי שלום שבזי, במאה ה-17.
הסינגל נכלל ב-1984, באלבומה "שירי תימן" (Yemenite Songs). זה היה קאבר שהציע עיבוד פופ לשיר מסורתי תימני. האלבום היה ישראלי, אבל ההצלחה שלו לזמרת הפופולארית לא הייתה יוצאת דופן. חזה זכתה להצלחה גדולה גם בלעדיו. בשלב מסוים נחתם חוזה עם חברת תקליטים בינלאומית, אבל החלום על קריירה בינלאומית לא ממש התגשם.
השינוי חל 3 שנים אחר כך, כשיצא הסרט "colors" עם שון פן ורוברט דובל. בפסקול הסרט נכלל שיר בשם Paid in Full, של צמד הראפרים אריק בי וראקים (Eric B. & Rakim). בשיר שלהם נכלל סימפול קצר של קולה של עפרה, מהשיר "אם ננעלו". הסימפול הזה הוא הקלטה זעירה ששולבה בשיר, אבל הפכה אותו ללהיט. הצלחת הלהיט מהסרט יצרה עניין עצום בעופרה, שסלסלה בו, ללא ידיעתה.
משגלתה זאת, הגישה חזה ב-1987 תביעה על הפרת זכויות יוצרים נגד צמד הראפרים, שמצידם טענו שלא ידעו מי היא. הם הודו שסימפלו את קולה כי אהבו אותו. מי לא אהב אותו? - הצדדים הגיעו להסדר כספי והנושא המשפטי נסגר.
לא נוצרה שם מרירות מהצד הישראלי, כי למרבה הפרדוקס, דווקא הפרת זכויות היוצרים שלה, הביאה את עופרה לחשיפה עצומה. לא רק פסקול הסרט חשף אותה להמונים באירופה, אלא גם המשפט התקדימי, מהראשונים שעסקו בהפרת זכויות יוצרים, בסימפולים אלקטרוניים לחלקי שירים ושילובם ברמיקסים מודרניים. מי לעזאזל הירשה לכם?
האיש המבריק בסיפור היה עכשיו מנהלה של חזה, בצלאל אלוני. האיש שגילה את עופרה בצעירותה והפך אותה להצלחה ישראלית גדולה, הבין עכשיו כיצד סימפול קטן הופך שיר להצלחה וקלט את הסקרנות סביב המוסיקה התימנית. הוא יזם הקלטה של רמיקסים חדשים לשירים התימניים, בביצועה של עפרה. המילים היו מהשיר של שבזי, בשילוב עם משפטים שכתב אלוני באנגלית.
לאלבום הזה, שנקרא "Shaday", הקליטה עפרה, בין השאר, גירסא מחודשת של "אם ננעלו" מ-1984, שיועדה לריקודים. האלבום, בהפקתו בעיקר של יזהר אשדות, הפך ללהיט עצום בכל העולם. גם הרמיקס ל"Im Nin'Alu" מתוכו הפך להצלחה מסחררת. לפתע הפך שיר בן 300 שנה, לאחת ההצלחות הגדולות ברחבת הריקודים וגם בז'אנר של מוזיקת עולם.
העובדה שגם המבקרים היללו אותם, הפכה את האלבום ואת השיר למקפצה של עפרה חזה לקריירה בינלאומית. את סיכום אותו עשור עשו היטב באחד העיתונים בארץ, כשכתבו שם משהו כמו "שנות השמונים היו מאבק פסגה בין שתי מעצמות. ירדנה ארזי ניצחה ולקחה את ישראל ועפרה חזה הסתפקה בשאר העולם..."
הנה השיר "אם ננעלו" של עופרה חזה (עברית):
https://youtu.be/nQvU9X_BAyA
הרמיקס:
https://youtu.be/E7t8eoA_1jQ
עפרה מספרת סיפור השיר:
https://youtu.be/1QB-Qg00fhU
עוד שילוב שלו:
https://youtu.be/YyZBmBtdrYU
ודיווח מה-CNN על לווייתה של עפרה בישראל:
https://youtu.be/pKQjt80TxWA
