שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה עושים הנוירונים שבמוחנו?
הנוירונים (Neurons) הם תאי עצב שמאורגנים במוחנו, ברשתות צפופות וענקיות. תאי עצב אלה, אגב, הם בגוון ורוד ולא אפור, כמו שרבים סבורים בטעות.
במוח אנושי ממוצע ישנם כ-100 מיליארד נוירונים. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שניה!
כשמדובר בנוירונים מדובר במידע המוח. בין תאי העצב הללו עובר מידע רב, בצורת אותות חשמליים, המועברים בקצב שבין עשרות למאות אותות בשנייה - מכל נוירון במוח, אל נוירונים אחרים. התהליך החשמלי הזה, שבו עובר המידע, בצורת אותות חשמליים במוח, נקרא "פוטנציאל פעולה". הוא שמאפשר העברת מידע עצבי-חשמלי .
המידע בין הנוירונים עובר בצמתים שנקראים "סינפסות". סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת חיבור ובעצם הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. הסינפסות מעבירות את המידע החשמלי בין הנוירונים ומשמשות מעין צמתים להעברת מיליארדי הפעימות החשמליות שעוברות בכל שנייה בין הנוירונים.
הלמידה, אותו תהליך מתמיד של אנשים סקרנים, כרוכה בייצור מתמיד של נוירונים במוח וחיבורים חדשים ביניהם. החיבורים הללו מתבצעים באמצעות סינפסות חדשות, הנוצרות כל הזמן, מצטרפות לסינפסות הקיימות ומחווטות ללא הפסקה את הנוירונים במוח בדרכים חדשות.
הנה הסבר מתורגם על הנוירונים במוח שפועלים בתיאום לפי סט פעולות פשוטות, כמו נחילי הדגים הענקיים שפועלים ללא מנהיגים (מתורגם):
https://youtu.be/dkP8NUwB2io
הנוירונים שבמוחנו:
https://youtu.be/cUGuWh2UeMk
כך עוברות הפעימות החשמליות מהנוירונים, דרך הסינפסות (מתורגם):
https://youtu.be/6Ra3il45vnE
מצגת וידאו לילדים שמסבירה את פעילות הסינפסות שבמוח:
https://youtu.be/Ta_vWUsrjho
והרצאת וידאו על המוח, הנוירונים והסינפסות שבו (עברית):
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
איך מתרחש חיווט מחדש של הנוירונים במוח?
המוח שלנו הוא פלא של ממש. מערכת העצבים שלנו, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. מרכזה הוא במוח, האיבר המנהל את גופנו כולו. תודות לגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית "גמישות המוח", או "נוירו פלסטיות", מערכת העצבים המוחית מסתגלת לשינויים הללו ומתרחשת הלמידה.
איך זה עובד? - "הפלסטיות של המוח" מובילה לכך שכל פעם כשאנו לומדים דברים חדשים, נוצרים נוירונים חדשים במוח. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם המדעי "נוירו-ג'נסיס", מה שבתרגום חופשי משמעותו "בריאה של תאים חדשים במוח".
אבל ה"נוירו ג'נסיס" הוא לא התהליך המוחי המשמעותי היחיד שמתרחש במוח בעת הלמידה. יש תהליך נוסף ומרתק שנקרא "חיווט מחדש" (Brain Rewire). במהלכו נוצרים בין הנוירונים שבמוח חיבורים חדשים. החיבורים הללו נוצרים בסינפסות, אותם צמתים שמחברים בין הנוירונים. אגב, בסינפסות אין חיבור של ממש או מגע בין הנוירונים. הסינפסות פשוט מאפשרות מעבר של אותות חשמליים וחומרים כימיים בין הנוירונים. הן מאפשרות למוח לפעול כמכונה משומנת של למידה ו"שינוי החיווטים" במוחנו הוא בעצם הלמידה, כפי שהיא משתקפת בו.
הלמידה המתמדת מבצעת שינוי ופיתוח מתמיד של החיווטים במוח ואחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. בעבר סברו מדעני המוח שעם הזקנה מתקבעת רשת הנוירונים שבמוחנו ואנשים מבוגרים מדי לא יכולים להשתנות או ללמוד דברים חדשים ומשמעותיים. כיום המחקרים מדווחים שזה פשוט לא נכון. הלמידה והשינוי המוחי, שינוי ההרגלים, חידוד ואימון המוח - כל אלה מתקיימים ואפשריים בכל גיל.
כי בכל גיל מתפתחת יכולת החשיבה שלנו. אך כך גם היצירתיות, יכולת פתרון הבעיות, ההתמודדות שלנו עם העולם והיכולת לנהל משברים שנקרים בדרכנו.
אדם לומד, בכל גיל ומצב, הוא אדם חי, בריא ומוצלח יותר. אבל הוא גם חד, מעניין, מאריך חיים וחי באיכות חיים טובה יותר. אדם מבוגר ולומד חשוף הרבה פחות למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון והוא גם נוטה ליהנות מזקנתו הרבה יותר.
למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצי מדע וערוצים איכותיים ומעולים ללמידה. האינטרנט מוצף בהרצאות, ידע, סרטים תיעודיים מעולים ואינספור אפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, כשהכל מפיהם של אנשים חכמים ומדהימים, מכל תחום מדעי או מקצועי ומכל מקום בעולם.
דואגים לסבא וסבתא? - אתם אפילו מוזמנים להציע להם להצטרף לאתגר היום שלנו באאוריקה ועם הזמן אולי גם ללמוד עד שיגיעו לתואר הדוקטורט שלנו לילדים (כמה שזה נשמע משעשע, אנחנו מתייחסים לילדים בדיוק כמו למבוגרים).
הנה תהליך החיווט מחדש של הנוירונים:
https://youtu.be/8ARooFFot94
הנוירופלסטיות, או "גמישות המוח" היא שמאפשרת במוח את החיווט מחדש (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
עוד על גמישות המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/dwyWDPIyZO0
הרצאת טד על הלמידה המופלאה והמוח (מתורגם):
https://youtu.be/LNHBMFCzznE?long=yes
והנוירופלסטיות שמאפשרת למדיטציה ויוגה לשנות ממש את מוחנו (מתורגם):
https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes
מה מתרחש במוח כשאנו לומדים?
נוירופלסטיות היא גמישות מוחית. מסתבר שגם כשאנו מתבגרים, המוח אינו קבוע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.
איך זה קורה?
על ידי מחשבה ופעולה של המוח, משתנה המבנה שלו והתפקודים שלו טובים יותר. השיפור הזה בתפקודי המוח, הוא בעצם הלמידה. שכן הלמידה היא תוצאת השינויים שמתרחשים, שינויים בעוצמת הקשרים שבין תאי העצב הקיימים במוח, בסינפסות.
סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת החיבור, הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. אנו תופסים ומבינים את המציאות שמסביבנו תודות להתרחשות מטורפת שמתקיימת במוח שלנו כל הזמן. במוח שלנו יש כ-100 מיליארד נוירונים, תאי עצב שכאלה. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!
האמת היא שסינפסות יכולות לקשר לא רק עם תא עצב אחר, אלא גם עם תאים אחרים, דוגמת שרירים ובלוטות.
הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.
כבר ציינו שמערכת העצבים, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. תודות לגמישות הזו, הנוירופלסטיות, מסתגלת מערכת העצבים לשינויים הללו, שהם בעצם הלמידה. הנה למדנו משהו חדש!
כך מתבצע החיווט מחדש של תאי העצב במוח:
https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8
ואותו סרטון באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:
http://youtu.be/ELpfYCZa87g
הנה הסבר על מה שקורה במוחנו בזמן הלמידה:
http://youtu.be/8Vo-rcVMgbI
והרצאת וידאו על דרך פעולתן של הסינפסות (עברית):
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
מהן הסינפסות שבמוח?
במוח שלנו יש כ-100 מיליארד תאי עצב הקרויים נוירונים. כל אחד מהם מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!
הסינפסות (Synapses) הן נקודות החיבור, הצמתים שבהן עובר המידע בין הנוירונים, תאי העצב שבמוח. הללו מעבירים ביניהם מידע בקצב מטורף, של מאות מסרים בכל שניה, מכל אחד מ-100 מיליארד הנוירונים שבמוחנו.
אבל הסינפסות הן לא רק הצמתים, אלא באופן מסוים גם שוטרי התנועה או הרמזורים, המסדירים את העברת התנועה החשמלית בצמתים שהן.
התהליך החשמלי של העברת המידע בצורה של אותות חשמליים במוח קיבל את השם "פוטנציאל פעולה". הוא שמאפשר העברת מידע עצבי-חשמלי בין תאי העצב.
למידע הזה שהסינפסות מעבירות בכזו תדירות מדהימה אנו חייבים את היכולת להבין ולתפוס את המציאות שמסביבנו, על כל המורכבות ושפע הגירויים שהיא מספקת.
להעברת המידע המתמדת הזו שבמוח שלנו אנו חייבים גם את הלמידה שמתרחשת אצלנו והופכת את המין האנושי למוצלח כל כך, לפחות בתחום החשיבה. בתהליכי למידה נוצרות במוח הלומד סינפסות חדשות על הזמן ונוצרים חיבורים חדשים בין הנוירונים, תהליך שנקרא "חיווט מחדש".
כמובן שסינפסות יכולות לקשר לא רק בין תאי עצב שונים במוח, אלא גם בינם לבין תאים אחרים בגוף, כמו תאי שרירים או בלוטות.
הנה הסינפסות שבמוח:
https://youtu.be/Ibzfwtdtong
כך עוברות הפעימות החשמליות בסינפסות:
https://youtu.be/6Ra3il45vnE
מצגת וידאו לילדים שמסבירה את פעילות הסינפסות שבמוח:
https://youtu.be/Ta_vWUsrjho
הרצאת וידאו על המוח, הנוירונים והסינפסות שבו:
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
מהו ההיפותלמוס במוח ומה הקשר שלו לאלימות ותוקפנות?
אולי תתקשו להאמין, אנשים תרבותיים ואוהבי אדם שכמותנו, אבל לכולנו יש אזור במוח שמעודד את התוקפנות והאלימות. קוראים לאזור הזה הִיפּוֹתָלָמוּס (Hypothalamus) והוא שמביא אותנו להתפוצץ לפעמים.
ההיפותלמוס נמצא בקדמת מוח הביניים שלנו, מתחת לתלמוס. מה שהוליד את שמו ביוונית. מערכת כלי דם ועצבים מקשרת בינו ובין בלוטת יותרת המוח שמתחתיו.
ההיפותלמוס, למרות שחלקו בגודל המוח מזערי, אחראי על ויסות של תפקודים רבים וחיוניים בו. בין השאר יש לו חלק גם באכילה, בשתייה, בעוררות מינית והרבייה, בוויסות חום הגוף ובתגובות שלנו למצבי לחץ
אגב, באותו אזור במוחנו גילו החוקרים גם את התאים שמקודדים אהבה ותשוקה.
את ההיפותלמוס מרכיבים כמה גרעינים. הם אחראים על ויסות תהליכים פיזיולוגיים, כלומר בגופנו, המעורבים בהתנהגויות הקשורות במוטיבציה.
כמו כל איבר שאחראי על מגוון פעולות ותפקידים, תפקודו של ההיפותלפוס בגוף הוא מורכב. אבל סכמטית נתאר שהכל מתחיל ממידע המתאר גירויים בסביבה.
את המידע הזה, שנאסף מאמצעי החישה שבגופנו, מקבל ההיפותלמוס מה"תָלָמוּס", שאוסף את ההתראות מהחושים שלנו ומהווה מעין תחנת ממסר במוחנו.
ההיפותלפוס קיבל את המידע, מעבד אותו ושולח הלאה, דרך האמיגדלה וקליפת המוח הארובתית-מצחית (Orbitofrontal cortex-OFC) המקושרים אליו.
מכאן מגיע המידע היישר אל הרשת שאחראית על מנגנונים הקשורים לעוררות ולשינה. כמובן שלחץ והתקפה מייצרים עוררות והרשת הזו מכילה מבנים שמעורבים בשליטה המוטורית שלנו.
המידע שהתקבל מהאמיגדלה גורם להם לייצר את מגוון הפעולות שלנו, כולל התוקפניות ואפילו האלימות שבהן. זו התגובה שלנו שמייצר המוח.
הנה ניסויים מרתקים שנעשו על ההיפותלמוס וגילו את מנגנון התוקפנות (עברית):
https://youtu.be/PFhvx2_Wc30
מה שעושה אלכוהול להיפותלמוס אצל ילדים:
https://youtu.be/_pFq477c648
וההיפותלמוס במחקר:
https://youtu.be/M-mZ1obbP9M
מהם הרגלים ולמה צריך להיות מסוגלים לשנותם?
הרגלים (Habits) הם הדרך של המוח לחזור שוב ושוב על מה שלמדנו בעבר ועובד בדרך כלל טוב בשבילנו. הרגלים יומיים למשל, תוכלו לדמיין ככבישים ראשיים שבהם אנו נוסעים בכל יום לעבודה.
ההרגלים שלנו מאפשרים למוחנו להשקיע פחות אנרגיה ביום יום. הרגל הוא הדרך החסכונית של המוח לתפקד היטב - בפחות אנרגיה. בכך מתפנה אנרגיה לדברים חשובים יותר לתפקוד שלנו.
כל זמן שהרגל עובד טוב בשבילנו זה מצוין. המוח משקיע פחות אנרגיה ומשרת אותנו היטב. אבל מה קורה כשהרגל מסוים הוא לא טוב? - מה קורה כשאנו רוצים להפסיק לאכול מתוק ולשמור על הבריאות? מה עם מי שרוצים להתחיל לעשות ספורט, במקום לרבוץ כהרגלם כל ערב מול הטלוויזיה? ועם מי שמכורים לעישון או לאלכוהול ורוצים להפסיק?
דברים כאלה מובילים לעתים לרצון לשנות הרגלים. במוחנו ישנם נוירונים. אלו תאי העצב המפורסמים שמהם המוח מורכב. שינוי הרגלים כרוך בתהליך מוחי של יצירת נוירונים חדשים במוח וחיווט מחדש של הדרכים והצמתים שביניהם, גם בין הנוירונים החדשים וגם בין הוותיקים, שכולם אחראים לתפקוד שקשור בהרגל אותו אנו משנים.
התהליך שבמוח איננו תהליך שאנו מודעים לו. הוא מתרחש עמוק במוח, ככל הנראה באזור מרכזי בו שנקרא "גרעיני הבסיס".
שינוי הרגל כרוך באימוץ של הרגל חדש. במונחים של המוח מדובר בלמידה.
כשאנו מנסים משהו חדש ולא הולכים עם ההרגל המסוים, אנו לומדים משהו חדש ובעצם יוצרים במוחנו דרך חדשה, שתחליף את הדרך שבה הלכנו עד היום, כלומר את ההרגל הישן. כמו הניווט באפליקציית Waze, אנו סוללים כביש חליפי או מנצלים מעבר בתוך שכונות צדדיות, כדי לקצר את הדרך לעבודה או ממנה. האפליקציה מנסה להציע את המסלול הקצר לאחרים ואז מביאה ההצלחה לכך שהמסלול מוצע לרבים כקיצור דרך או זמן. זו בדיוק הסיבה שהאפליקציה הזו כל כך טובה. היא משתמשת באלגוריתם ובלמידת מכונה, כדי לשבור הרגלים ולייעל את הנסיעה. זמן, אנרגיה, חסכון!
מוחית אנו חווים בשינוי ההרגל גם תהליך של יצירת נוירונים חדשים במוח, מה שנקרא "נוירו ג'נסיס", וגם תהליך של חיווט מחדש ביניהם. פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, אותה גמישות מוחית שמאפשרת לנו ללמוד, ובמקרה הזה גם לשנות הרגלים - בכל גיל.
כך או כך, ה"חיווט מחדש" הזה מחבר את הנוירונים במוח באופנים חדשים ויוצר צמתים שלא היו בו קודם. הצמתים במוח נקראים סינפסות ובחיווט מחדש הזה נוצרים נוירונים וצמתי חיבור מוחי המחווטים מחדש את כל העניינים.
כך נסללות דרכים חדשות במוח. הבשורה הנהדרת היא שאם נתמיד שבועיים שלושה בהרגלים החדשים, כלומר בדרכים החדשות הללו, השינויים הללו יהפכו די מהר לדרכים הראשיות, כלומר להרגלים שלנו.
גם אם ההרגל החדש יביא אותנו לזנוח הרגל ישן שלא מתקיים, עדיין הישן ממתין עמוק במוח כדי לשוב. לכן כל כך קשה להיגמל מהתמכרויות. ובכל זאת, ההרגל החדש מסייע לנו להשלים את השינוי והלמידה שלנו. כמה כיף לתקן הרגלים רעים ולשפר את חיינו!
שינוי הרגלים הוא חיווט מחדש של תאי העצב במוח (עברית):
https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8
מה שמאפשר לנו לשנות הרגלים היא "גמישות המוח" (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:
http://youtu.be/ELpfYCZa87g
והרצאת טד על שינוי הרגלים (מתורגם):
https://youtu.be/-moW9jvvMr4?long=yes
מהן רשתות נוירונים ממוחשבות?
רשתות נוירונים (Neural Networks) הן רשתות מחשבים מתקדמות שמחקות את החשיבה האנושית.
נוירון במוח הוא תא עצב. זהו תא טיפש, ללא יכולת מרשימה בפני עצמו. את כוחו ויכולתו המדהימה לפתור בעיות מורכבות הוא קונה רק כשהוא שותף זעיר ברשת העצבית העצומה, שקוראים לה מוח.
למוח ולרשת נוירונים טכנולוגית שמחקה אותו יש את היכולת המדהימה לפתרון בעיות מורכבות. רשת נוירונים היא "רשת עצבית" מלאכותית, שמעתיקה את הפעילות של שכבות תאי העצב בניאו-קורטקס, האזור שתופס את רוב המוח האנושי.
בניאו קורטקס נעשית החשיבה שלנו. ב"רשת נוירונית" מחובר כל נוירון בסינפסות אל נוירונים נוספים. התקשורת בין הנוירונים היא באמצעות "פוטנציאלי פעולה" - מעין הבזקים, פעימות חשמליות, שעוברות בסינפסות בין נוירון, תא עצב, למשנהו והלאה אל הנוירון הבא ולאלה שאחריו.
מחקר רשתות הנוירונים עוסק בבניית מודלים וירטואליים של שכבות תאי העצב ובתחום זה עוסקים כיום צוותים מגוונים, שמורכבים ממדעני מוח, מדעני מחשב ותוכנה. רשתות מחשבים כאלה יוכלו בעתיד לבצע פעולות שהמוח יודע לבצע בקלות: לאסוף מידע, לנתחו ולהגיב לו בקבלת החלטות שאנו עושים אלפי פעמים ביום.
תחום הנוירו-מחשוב הוא אחד התחומים החשובים בעולם כיום. הוא יוביל בעתיד לדור מתקדם במיוחד של תוכנות חכמות. כבר היום רואים את האפשרויות של תוכנות-מוח שכאלה - מאפליקציות שלומדות את טעמנו האישי ומציעות לנו בגדים, אוכל, מוסיקה או ספרים שאנו אוהבים. בעתיד יותר ויותר טלפונים חכמים ילמדו הרגלים, תחביבים, העדפות וצרכים של המשתמש ויסייעו לו.
גם ברפואה משפרות רשתות עצביות את היכולות ומציעות השפעות נפלאות על היכולת לאתר סרטן עור מוקדם, לגלות טיפולים תרופתיים חדשים למחלות ועוד.
דמיינו מצלמות חכמות, שיודעות לזהות פורץ או מבקר תמים בביתנו, מערכות מחשוב שיזהו האקרים לעומת משתמשים תמימים שטעו, בידוק בטחוני שיזהה מפגים או עבריינים ומערכות צבאיות שיוודאו שכוחותינו יזהו וישמידו את כוחות האויב ולא את כוחותינו.
המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "למידה עמוקה", על פיתוח מערכות הבינה המלאכותית שמתבססות על רשתות הנוירונים.
הנה רשתות הנוירונים הממוחשבות (מתורגם):
https://youtu.be/JrXazCEACVo
דרך לזהות בהן הפרעות נוירולוגיות (עברית):
https://youtu.be/Agrf1PPXSl8
רשתות הנוירונים שבמוחנו:
https://youtu.be/Gf5QEzZ9F3w
התהליך הכימי של מעבר המידע בין הנוירונים (מתורגם):
https://youtu.be/6Ra3il45vnE
כיום מפתחים רשת נוירונים שמחקה את יכולת הלמידה של תינוק:
http://youtu.be/VNNsN9IJkws
הסבר מדעי (מתורגם):
https://youtu.be/Z6xDuPOgT_Q
דרך שבה רשתות נוירוניות פועלות:
https://youtu.be/h52wgSsm57g
והפיתוח שלהם על ידי למידה מהביולוגיה והטבע:
https://youtu.be/JqMpGrM5ECo
מהו הזיכרון, איך זוכרים ושוכחים ומהו ההיפוקמפוס שאחראי לכך?
הזיכרון האנושי (memory) הוא היכולת לשמור מידע על הסביבה, שנקלט מהחושים, לאגור אותו ולחזור ולהשתמש בו. לא רק היכולת נקראת זיכרון אלא גם המידע שאגרנו במוח נקרא באותו שם בדיוק - זיכרון.
הזיכרון חשוב מאד ליכולת הלמידה שלנו, מכיוון שבעזרתו ניתן לצבור ידע וניסיון מחוויות העבר שלנו. כמו כן הוא משמש לכל פעילות קוגניטיבית, כלומר פעילות הקשורה לחשיבה.
חשיבות הזיכרון ליכולת ההישרדות שלנו היא קריטית. זאת מפני שהזיכרון חיוני ליכולת הלמידה שלנו. זה קורה דרך הניסיון והידע מחוויות העבר, שאנו הולכים וצוברים. כך מאפשר הזיכרון לפרש חוויות חדשות וללמוד עליהן לעתיד.
מבחינת המוח, הזיכרון הוא היכולת שלו לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו ממאגר זיכרון, כשהוא נדרש. זה ממש כמו זיכרון של מחשב, שמאחסן מידע בכונן או בתאי זיכרון ושולף את המידע המאוחסן, על פי הצורך.
האיבר האחראי על ניהול הזיכרון במוח הוא ההיפוקמפוס (Hippocampus).
איך נאגרים הזיכרונות במוח? - ובכן, כשקורה לנו משהו, הזיכרון לטווח קצר מחזיק את הזיכרונות לשניות עד דקות אחדות. משם עוברים הזיכרונות, דרך ההיפוקמפוס ואזורים נוספים, אל הזיכרון לטווח ארוך. מעתה הם יאחסנו באזורי האחסון לטווח ארוך של המוח.
המעניין הוא שיעילות תפקודית בין כל קבוצת נוירונים, כאלה שמתקשרים שוב ושוב ביניהם במוח, מביאה לכך שנוצר "פוטנציאל לטווח ארוך". זהו תהליך שבו נאגרים הזיכרונות לטווח ארוך במוח ומשמשים אותנו בעתיד.
היעילות הזו היא מאוד חשובה והשכחה היא אמנם אנושית, אבל היא ביטוי לפגיעה בה. מי שלא ישנים מספיק או ישנים לא טוב, פוגעים בתפקוד המוח וזה מתבטא במיוחד בזיכרון שלהם.
גם מי שלא מפעילים את המוח מספיק, זיכרונם נפגע. במיוחד זה בולט אצל אנשים מבוגרים, שפחות מאמצים אותו ומתחילים לשכוח דברים.
כשהזיכרון שלנו נפגע, אנו מאבדים את הזיכרונות שלנו, או פשוט "שוכחים" דברים.
מכירים מישהו שככל שהוא מתבגר ומזדקן זיכרונו הולך ודועך? - לא תמיד זו מחלה, אבל לעתים יתכן שמדובר ב"דמנציה", מחלה, או ליתר דיוק קבוצת מחלות, שהמאפיין הכי בולט שלהן הוא אובדן הזיכרון. תוכלו לקרוא עליה בתגית "דמנציה".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
הזיכרון משתנה לאורך חיינו:
https://youtu.be/grZuwo_YlY0
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
לא פעם אנו שוכחים מילים שנמצאות לנו על קצה הלשון, מה שנקרא Tot (עברית):
https://youtu.be/nsNprZIomq0
יש את הזיכרון לטווח הקצר ויש את זה שזוכר לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
שיר שמבקש מאיתנו לזכור (עברית):
https://youtu.be/0DYLaPpatdk
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
מהו ההיפוקמפוס הזוכר הכל?
היפוקמפוס (Hippocampus) הוא החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים.
ההיפוקמפוס הוא מאגר הזיכרון של היצורים החיים. הוא אוגר זכרונות ועל סמך ניסיונות העבר שלנו, הוא שמיידע אותנו אם גירוי מסוים מבטיח לנו תגמול או שהוא מאיים עלינו וכדאי להילחם בו או לברוח (ראו בתגית "הילחם או ברח").
איך אנו יודעים דברים? איך אנו זוכרים את הדרך ממקום למקום? איך נזכור איפה התעוררנו הבוקר? ואיך אני זוכר מי אני? - את כל המידע הזה מוחנו מאחסן בהיפוקמפוס, שהוא גם האיבר האחראי לכך שנוכל לאתר אותו מיד ולדעת אותו, או ליתר דיוק להיזכר בו.
ההיפוקמפוס הוא הארכיבאי שלנו, האחראי על הזכרונות, מי שלא רק מטפל בזיכרון, אלא גם מעורב בלמידה בהתמצאות במרחב ועוד. הוא שומר מידע, מנהל אותו ושולף אותו כשצריך.
יש לנו במוח סוג של מערכת מיקום, מעין GPS פנימי, השמור בתאי הגריד. תאים אלה יוצרים בהיפוקמפוס מערכת מיקום ואיתור מסלולים המאפשרת לנו לזהות את מיקומנו, מה שנחוץ כדי לנווט אפילו במקומות המוכרים לנו וביניהם (איך להגיע מ.. ל..).
ההיפוקמפוס הזוכר הכל הוא גם ארכיון, אבל לא פחות הוא מעין מפה של כל החלל המוכר לנו ומקיף אותנו והוא שמנחה כיצד לנווט בו את דרכנו.
#מחקרים מעניינים על ההיפוקמפוס
שני מחקרים שנחמד להכיר גילו עד כמה חשוב ההיפוקמפוס לזיכרון ולהתמצאות.
היפוקמפוס של נהג מונית - לונדון הייתה ידועה בעבר בנהגי המוניות שניווטו בעיר הענקית הזו באופן מעורר השתאות וללא מפה. במחקר על נהגי מוניות בלונדון, עוד לפני עידן מערכות ה-GPS ואפליקציות הניווט, גילו החוקרים שההיפוקמפוס של הנהגים הללו היה גדול בהרבה משל נבדקים רגילים שאינם נהגי מוניות לונדוניים.
שינה והיפוקמפוס - מחקר שהשתמש בסריקות MRI במוח גילה שחוסר שינה אצל הנבדקים הוריד לאפס את הפעילות בהיפוקמפוס. הפעילות בהיפוקמפוס של נבדקים שהקפידו של שינה בת 8 שעות, לעומת זאת, הייתה מהירה ונורמלית.
ווקר, אחד החוקרים שערכו את המחקר, תיאר את ההיפוקמפוס כמעין Inbox, תיבת דואר נכנס שיש לנו במוח. "תיבת הדואר" הזו מתפקדת היטב בקליטה ושמירה של זיכרונות חדשים. אבל כשחוסר שינה משבית אותה, זיכרונות חדשים לא נאגרים בה עוד וזכרוננו נפגע.
כך ההיפוקמפוס משתנה עם הגדילה ומתרכז בזכרונות לטווח קצר (עברית):
https://youtu.be/TO1KD-k4fdE
הנה ההיפוקמפוס:
https://youtu.be/lkegFMnGY74
כך פועל ההיפוקמפוס שלנו:
https://youtu.be/5EyaGR8GGhs
ולמה ההיפוקמפוס שלנו אוהב שאנו ישנים? (מתורגם)
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
הנוירונים (Neurons) הם תאי עצב שמאורגנים במוחנו, ברשתות צפופות וענקיות. תאי עצב אלה, אגב, הם בגוון ורוד ולא אפור, כמו שרבים סבורים בטעות.
במוח אנושי ממוצע ישנם כ-100 מיליארד נוירונים. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שניה!
כשמדובר בנוירונים מדובר במידע המוח. בין תאי העצב הללו עובר מידע רב, בצורת אותות חשמליים, המועברים בקצב שבין עשרות למאות אותות בשנייה - מכל נוירון במוח, אל נוירונים אחרים. התהליך החשמלי הזה, שבו עובר המידע, בצורת אותות חשמליים במוח, נקרא "פוטנציאל פעולה". הוא שמאפשר העברת מידע עצבי-חשמלי .
המידע בין הנוירונים עובר בצמתים שנקראים "סינפסות". סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת חיבור ובעצם הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. הסינפסות מעבירות את המידע החשמלי בין הנוירונים ומשמשות מעין צמתים להעברת מיליארדי הפעימות החשמליות שעוברות בכל שנייה בין הנוירונים.
הלמידה, אותו תהליך מתמיד של אנשים סקרנים, כרוכה בייצור מתמיד של נוירונים במוח וחיבורים חדשים ביניהם. החיבורים הללו מתבצעים באמצעות סינפסות חדשות, הנוצרות כל הזמן, מצטרפות לסינפסות הקיימות ומחווטות ללא הפסקה את הנוירונים במוח בדרכים חדשות.
הנה הסבר מתורגם על הנוירונים במוח שפועלים בתיאום לפי סט פעולות פשוטות, כמו נחילי הדגים הענקיים שפועלים ללא מנהיגים (מתורגם):
https://youtu.be/dkP8NUwB2io
הנוירונים שבמוחנו:
https://youtu.be/cUGuWh2UeMk
כך עוברות הפעימות החשמליות מהנוירונים, דרך הסינפסות (מתורגם):
https://youtu.be/6Ra3il45vnE
מצגת וידאו לילדים שמסבירה את פעילות הסינפסות שבמוח:
https://youtu.be/Ta_vWUsrjho
והרצאת וידאו על המוח, הנוירונים והסינפסות שבו (עברית):
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
המוח שלנו הוא פלא של ממש. מערכת העצבים שלנו, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. מרכזה הוא במוח, האיבר המנהל את גופנו כולו. תודות לגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית "גמישות המוח", או "נוירו פלסטיות", מערכת העצבים המוחית מסתגלת לשינויים הללו ומתרחשת הלמידה.
איך זה עובד? - "הפלסטיות של המוח" מובילה לכך שכל פעם כשאנו לומדים דברים חדשים, נוצרים נוירונים חדשים במוח. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם המדעי "נוירו-ג'נסיס", מה שבתרגום חופשי משמעותו "בריאה של תאים חדשים במוח".
אבל ה"נוירו ג'נסיס" הוא לא התהליך המוחי המשמעותי היחיד שמתרחש במוח בעת הלמידה. יש תהליך נוסף ומרתק שנקרא "חיווט מחדש" (Brain Rewire). במהלכו נוצרים בין הנוירונים שבמוח חיבורים חדשים. החיבורים הללו נוצרים בסינפסות, אותם צמתים שמחברים בין הנוירונים. אגב, בסינפסות אין חיבור של ממש או מגע בין הנוירונים. הסינפסות פשוט מאפשרות מעבר של אותות חשמליים וחומרים כימיים בין הנוירונים. הן מאפשרות למוח לפעול כמכונה משומנת של למידה ו"שינוי החיווטים" במוחנו הוא בעצם הלמידה, כפי שהיא משתקפת בו.
הלמידה המתמדת מבצעת שינוי ופיתוח מתמיד של החיווטים במוח ואחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. בעבר סברו מדעני המוח שעם הזקנה מתקבעת רשת הנוירונים שבמוחנו ואנשים מבוגרים מדי לא יכולים להשתנות או ללמוד דברים חדשים ומשמעותיים. כיום המחקרים מדווחים שזה פשוט לא נכון. הלמידה והשינוי המוחי, שינוי ההרגלים, חידוד ואימון המוח - כל אלה מתקיימים ואפשריים בכל גיל.
כי בכל גיל מתפתחת יכולת החשיבה שלנו. אך כך גם היצירתיות, יכולת פתרון הבעיות, ההתמודדות שלנו עם העולם והיכולת לנהל משברים שנקרים בדרכנו.
אדם לומד, בכל גיל ומצב, הוא אדם חי, בריא ומוצלח יותר. אבל הוא גם חד, מעניין, מאריך חיים וחי באיכות חיים טובה יותר. אדם מבוגר ולומד חשוף הרבה פחות למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון והוא גם נוטה ליהנות מזקנתו הרבה יותר.
למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצי מדע וערוצים איכותיים ומעולים ללמידה. האינטרנט מוצף בהרצאות, ידע, סרטים תיעודיים מעולים ואינספור אפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, כשהכל מפיהם של אנשים חכמים ומדהימים, מכל תחום מדעי או מקצועי ומכל מקום בעולם.
דואגים לסבא וסבתא? - אתם אפילו מוזמנים להציע להם להצטרף לאתגר היום שלנו באאוריקה ועם הזמן אולי גם ללמוד עד שיגיעו לתואר הדוקטורט שלנו לילדים (כמה שזה נשמע משעשע, אנחנו מתייחסים לילדים בדיוק כמו למבוגרים).
הנה תהליך החיווט מחדש של הנוירונים:
https://youtu.be/8ARooFFot94
הנוירופלסטיות, או "גמישות המוח" היא שמאפשרת במוח את החיווט מחדש (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
עוד על גמישות המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/dwyWDPIyZO0
הרצאת טד על הלמידה המופלאה והמוח (מתורגם):
https://youtu.be/LNHBMFCzznE?long=yes
והנוירופלסטיות שמאפשרת למדיטציה ויוגה לשנות ממש את מוחנו (מתורגם):
https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes
נוירופלסטיות היא גמישות מוחית. מסתבר שגם כשאנו מתבגרים, המוח אינו קבוע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.
איך זה קורה?
על ידי מחשבה ופעולה של המוח, משתנה המבנה שלו והתפקודים שלו טובים יותר. השיפור הזה בתפקודי המוח, הוא בעצם הלמידה. שכן הלמידה היא תוצאת השינויים שמתרחשים, שינויים בעוצמת הקשרים שבין תאי העצב הקיימים במוח, בסינפסות.
סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת החיבור, הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. אנו תופסים ומבינים את המציאות שמסביבנו תודות להתרחשות מטורפת שמתקיימת במוח שלנו כל הזמן. במוח שלנו יש כ-100 מיליארד נוירונים, תאי עצב שכאלה. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!
האמת היא שסינפסות יכולות לקשר לא רק עם תא עצב אחר, אלא גם עם תאים אחרים, דוגמת שרירים ובלוטות.
הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.
כבר ציינו שמערכת העצבים, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. תודות לגמישות הזו, הנוירופלסטיות, מסתגלת מערכת העצבים לשינויים הללו, שהם בעצם הלמידה. הנה למדנו משהו חדש!
כך מתבצע החיווט מחדש של תאי העצב במוח:
https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8
ואותו סרטון באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:
http://youtu.be/ELpfYCZa87g
הנה הסבר על מה שקורה במוחנו בזמן הלמידה:
http://youtu.be/8Vo-rcVMgbI
והרצאת וידאו על דרך פעולתן של הסינפסות (עברית):
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
במוח שלנו יש כ-100 מיליארד תאי עצב הקרויים נוירונים. כל אחד מהם מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!
הסינפסות (Synapses) הן נקודות החיבור, הצמתים שבהן עובר המידע בין הנוירונים, תאי העצב שבמוח. הללו מעבירים ביניהם מידע בקצב מטורף, של מאות מסרים בכל שניה, מכל אחד מ-100 מיליארד הנוירונים שבמוחנו.
אבל הסינפסות הן לא רק הצמתים, אלא באופן מסוים גם שוטרי התנועה או הרמזורים, המסדירים את העברת התנועה החשמלית בצמתים שהן.
התהליך החשמלי של העברת המידע בצורה של אותות חשמליים במוח קיבל את השם "פוטנציאל פעולה". הוא שמאפשר העברת מידע עצבי-חשמלי בין תאי העצב.
למידע הזה שהסינפסות מעבירות בכזו תדירות מדהימה אנו חייבים את היכולת להבין ולתפוס את המציאות שמסביבנו, על כל המורכבות ושפע הגירויים שהיא מספקת.
להעברת המידע המתמדת הזו שבמוח שלנו אנו חייבים גם את הלמידה שמתרחשת אצלנו והופכת את המין האנושי למוצלח כל כך, לפחות בתחום החשיבה. בתהליכי למידה נוצרות במוח הלומד סינפסות חדשות על הזמן ונוצרים חיבורים חדשים בין הנוירונים, תהליך שנקרא "חיווט מחדש".
כמובן שסינפסות יכולות לקשר לא רק בין תאי עצב שונים במוח, אלא גם בינם לבין תאים אחרים בגוף, כמו תאי שרירים או בלוטות.
הנה הסינפסות שבמוח:
https://youtu.be/Ibzfwtdtong
כך עוברות הפעימות החשמליות בסינפסות:
https://youtu.be/6Ra3il45vnE
מצגת וידאו לילדים שמסבירה את פעילות הסינפסות שבמוח:
https://youtu.be/Ta_vWUsrjho
הרצאת וידאו על המוח, הנוירונים והסינפסות שבו:
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
נוירונים
אולי תתקשו להאמין, אנשים תרבותיים ואוהבי אדם שכמותנו, אבל לכולנו יש אזור במוח שמעודד את התוקפנות והאלימות. קוראים לאזור הזה הִיפּוֹתָלָמוּס (Hypothalamus) והוא שמביא אותנו להתפוצץ לפעמים.
ההיפותלמוס נמצא בקדמת מוח הביניים שלנו, מתחת לתלמוס. מה שהוליד את שמו ביוונית. מערכת כלי דם ועצבים מקשרת בינו ובין בלוטת יותרת המוח שמתחתיו.
ההיפותלמוס, למרות שחלקו בגודל המוח מזערי, אחראי על ויסות של תפקודים רבים וחיוניים בו. בין השאר יש לו חלק גם באכילה, בשתייה, בעוררות מינית והרבייה, בוויסות חום הגוף ובתגובות שלנו למצבי לחץ
אגב, באותו אזור במוחנו גילו החוקרים גם את התאים שמקודדים אהבה ותשוקה.
את ההיפותלמוס מרכיבים כמה גרעינים. הם אחראים על ויסות תהליכים פיזיולוגיים, כלומר בגופנו, המעורבים בהתנהגויות הקשורות במוטיבציה.
כמו כל איבר שאחראי על מגוון פעולות ותפקידים, תפקודו של ההיפותלפוס בגוף הוא מורכב. אבל סכמטית נתאר שהכל מתחיל ממידע המתאר גירויים בסביבה.
את המידע הזה, שנאסף מאמצעי החישה שבגופנו, מקבל ההיפותלמוס מה"תָלָמוּס", שאוסף את ההתראות מהחושים שלנו ומהווה מעין תחנת ממסר במוחנו.
ההיפותלפוס קיבל את המידע, מעבד אותו ושולח הלאה, דרך האמיגדלה וקליפת המוח הארובתית-מצחית (Orbitofrontal cortex-OFC) המקושרים אליו.
מכאן מגיע המידע היישר אל הרשת שאחראית על מנגנונים הקשורים לעוררות ולשינה. כמובן שלחץ והתקפה מייצרים עוררות והרשת הזו מכילה מבנים שמעורבים בשליטה המוטורית שלנו.
המידע שהתקבל מהאמיגדלה גורם להם לייצר את מגוון הפעולות שלנו, כולל התוקפניות ואפילו האלימות שבהן. זו התגובה שלנו שמייצר המוח.
הנה ניסויים מרתקים שנעשו על ההיפותלמוס וגילו את מנגנון התוקפנות (עברית):
https://youtu.be/PFhvx2_Wc30
מה שעושה אלכוהול להיפותלמוס אצל ילדים:
https://youtu.be/_pFq477c648
וההיפותלמוס במחקר:
https://youtu.be/M-mZ1obbP9M
הרגלים (Habits) הם הדרך של המוח לחזור שוב ושוב על מה שלמדנו בעבר ועובד בדרך כלל טוב בשבילנו. הרגלים יומיים למשל, תוכלו לדמיין ככבישים ראשיים שבהם אנו נוסעים בכל יום לעבודה.
ההרגלים שלנו מאפשרים למוחנו להשקיע פחות אנרגיה ביום יום. הרגל הוא הדרך החסכונית של המוח לתפקד היטב - בפחות אנרגיה. בכך מתפנה אנרגיה לדברים חשובים יותר לתפקוד שלנו.
כל זמן שהרגל עובד טוב בשבילנו זה מצוין. המוח משקיע פחות אנרגיה ומשרת אותנו היטב. אבל מה קורה כשהרגל מסוים הוא לא טוב? - מה קורה כשאנו רוצים להפסיק לאכול מתוק ולשמור על הבריאות? מה עם מי שרוצים להתחיל לעשות ספורט, במקום לרבוץ כהרגלם כל ערב מול הטלוויזיה? ועם מי שמכורים לעישון או לאלכוהול ורוצים להפסיק?
דברים כאלה מובילים לעתים לרצון לשנות הרגלים. במוחנו ישנם נוירונים. אלו תאי העצב המפורסמים שמהם המוח מורכב. שינוי הרגלים כרוך בתהליך מוחי של יצירת נוירונים חדשים במוח וחיווט מחדש של הדרכים והצמתים שביניהם, גם בין הנוירונים החדשים וגם בין הוותיקים, שכולם אחראים לתפקוד שקשור בהרגל אותו אנו משנים.
התהליך שבמוח איננו תהליך שאנו מודעים לו. הוא מתרחש עמוק במוח, ככל הנראה באזור מרכזי בו שנקרא "גרעיני הבסיס".
שינוי הרגל כרוך באימוץ של הרגל חדש. במונחים של המוח מדובר בלמידה.
כשאנו מנסים משהו חדש ולא הולכים עם ההרגל המסוים, אנו לומדים משהו חדש ובעצם יוצרים במוחנו דרך חדשה, שתחליף את הדרך שבה הלכנו עד היום, כלומר את ההרגל הישן. כמו הניווט באפליקציית Waze, אנו סוללים כביש חליפי או מנצלים מעבר בתוך שכונות צדדיות, כדי לקצר את הדרך לעבודה או ממנה. האפליקציה מנסה להציע את המסלול הקצר לאחרים ואז מביאה ההצלחה לכך שהמסלול מוצע לרבים כקיצור דרך או זמן. זו בדיוק הסיבה שהאפליקציה הזו כל כך טובה. היא משתמשת באלגוריתם ובלמידת מכונה, כדי לשבור הרגלים ולייעל את הנסיעה. זמן, אנרגיה, חסכון!
מוחית אנו חווים בשינוי ההרגל גם תהליך של יצירת נוירונים חדשים במוח, מה שנקרא "נוירו ג'נסיס", וגם תהליך של חיווט מחדש ביניהם. פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, אותה גמישות מוחית שמאפשרת לנו ללמוד, ובמקרה הזה גם לשנות הרגלים - בכל גיל.
כך או כך, ה"חיווט מחדש" הזה מחבר את הנוירונים במוח באופנים חדשים ויוצר צמתים שלא היו בו קודם. הצמתים במוח נקראים סינפסות ובחיווט מחדש הזה נוצרים נוירונים וצמתי חיבור מוחי המחווטים מחדש את כל העניינים.
כך נסללות דרכים חדשות במוח. הבשורה הנהדרת היא שאם נתמיד שבועיים שלושה בהרגלים החדשים, כלומר בדרכים החדשות הללו, השינויים הללו יהפכו די מהר לדרכים הראשיות, כלומר להרגלים שלנו.
גם אם ההרגל החדש יביא אותנו לזנוח הרגל ישן שלא מתקיים, עדיין הישן ממתין עמוק במוח כדי לשוב. לכן כל כך קשה להיגמל מהתמכרויות. ובכל זאת, ההרגל החדש מסייע לנו להשלים את השינוי והלמידה שלנו. כמה כיף לתקן הרגלים רעים ולשפר את חיינו!
שינוי הרגלים הוא חיווט מחדש של תאי העצב במוח (עברית):
https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8
מה שמאפשר לנו לשנות הרגלים היא "גמישות המוח" (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:
http://youtu.be/ELpfYCZa87g
והרצאת טד על שינוי הרגלים (מתורגם):
https://youtu.be/-moW9jvvMr4?long=yes
רשתות נוירונים (Neural Networks) הן רשתות מחשבים מתקדמות שמחקות את החשיבה האנושית.
נוירון במוח הוא תא עצב. זהו תא טיפש, ללא יכולת מרשימה בפני עצמו. את כוחו ויכולתו המדהימה לפתור בעיות מורכבות הוא קונה רק כשהוא שותף זעיר ברשת העצבית העצומה, שקוראים לה מוח.
למוח ולרשת נוירונים טכנולוגית שמחקה אותו יש את היכולת המדהימה לפתרון בעיות מורכבות. רשת נוירונים היא "רשת עצבית" מלאכותית, שמעתיקה את הפעילות של שכבות תאי העצב בניאו-קורטקס, האזור שתופס את רוב המוח האנושי.
בניאו קורטקס נעשית החשיבה שלנו. ב"רשת נוירונית" מחובר כל נוירון בסינפסות אל נוירונים נוספים. התקשורת בין הנוירונים היא באמצעות "פוטנציאלי פעולה" - מעין הבזקים, פעימות חשמליות, שעוברות בסינפסות בין נוירון, תא עצב, למשנהו והלאה אל הנוירון הבא ולאלה שאחריו.
מחקר רשתות הנוירונים עוסק בבניית מודלים וירטואליים של שכבות תאי העצב ובתחום זה עוסקים כיום צוותים מגוונים, שמורכבים ממדעני מוח, מדעני מחשב ותוכנה. רשתות מחשבים כאלה יוכלו בעתיד לבצע פעולות שהמוח יודע לבצע בקלות: לאסוף מידע, לנתחו ולהגיב לו בקבלת החלטות שאנו עושים אלפי פעמים ביום.
תחום הנוירו-מחשוב הוא אחד התחומים החשובים בעולם כיום. הוא יוביל בעתיד לדור מתקדם במיוחד של תוכנות חכמות. כבר היום רואים את האפשרויות של תוכנות-מוח שכאלה - מאפליקציות שלומדות את טעמנו האישי ומציעות לנו בגדים, אוכל, מוסיקה או ספרים שאנו אוהבים. בעתיד יותר ויותר טלפונים חכמים ילמדו הרגלים, תחביבים, העדפות וצרכים של המשתמש ויסייעו לו.
גם ברפואה משפרות רשתות עצביות את היכולות ומציעות השפעות נפלאות על היכולת לאתר סרטן עור מוקדם, לגלות טיפולים תרופתיים חדשים למחלות ועוד.
דמיינו מצלמות חכמות, שיודעות לזהות פורץ או מבקר תמים בביתנו, מערכות מחשוב שיזהו האקרים לעומת משתמשים תמימים שטעו, בידוק בטחוני שיזהה מפגים או עבריינים ומערכות צבאיות שיוודאו שכוחותינו יזהו וישמידו את כוחות האויב ולא את כוחותינו.
המלצה:
======
קראו באאוריקה בתגית "למידה עמוקה", על פיתוח מערכות הבינה המלאכותית שמתבססות על רשתות הנוירונים.
הנה רשתות הנוירונים הממוחשבות (מתורגם):
https://youtu.be/JrXazCEACVo
דרך לזהות בהן הפרעות נוירולוגיות (עברית):
https://youtu.be/Agrf1PPXSl8
רשתות הנוירונים שבמוחנו:
https://youtu.be/Gf5QEzZ9F3w
התהליך הכימי של מעבר המידע בין הנוירונים (מתורגם):
https://youtu.be/6Ra3il45vnE
כיום מפתחים רשת נוירונים שמחקה את יכולת הלמידה של תינוק:
http://youtu.be/VNNsN9IJkws
הסבר מדעי (מתורגם):
https://youtu.be/Z6xDuPOgT_Q
דרך שבה רשתות נוירוניות פועלות:
https://youtu.be/h52wgSsm57g
והפיתוח שלהם על ידי למידה מהביולוגיה והטבע:
https://youtu.be/JqMpGrM5ECo
הזיכרון האנושי (memory) הוא היכולת לשמור מידע על הסביבה, שנקלט מהחושים, לאגור אותו ולחזור ולהשתמש בו. לא רק היכולת נקראת זיכרון אלא גם המידע שאגרנו במוח נקרא באותו שם בדיוק - זיכרון.
הזיכרון חשוב מאד ליכולת הלמידה שלנו, מכיוון שבעזרתו ניתן לצבור ידע וניסיון מחוויות העבר שלנו. כמו כן הוא משמש לכל פעילות קוגניטיבית, כלומר פעילות הקשורה לחשיבה.
חשיבות הזיכרון ליכולת ההישרדות שלנו היא קריטית. זאת מפני שהזיכרון חיוני ליכולת הלמידה שלנו. זה קורה דרך הניסיון והידע מחוויות העבר, שאנו הולכים וצוברים. כך מאפשר הזיכרון לפרש חוויות חדשות וללמוד עליהן לעתיד.
מבחינת המוח, הזיכרון הוא היכולת שלו לקודד את המידע, לאחסן אותו ולשלוף אותו ממאגר זיכרון, כשהוא נדרש. זה ממש כמו זיכרון של מחשב, שמאחסן מידע בכונן או בתאי זיכרון ושולף את המידע המאוחסן, על פי הצורך.
האיבר האחראי על ניהול הזיכרון במוח הוא ההיפוקמפוס (Hippocampus).
איך נאגרים הזיכרונות במוח? - ובכן, כשקורה לנו משהו, הזיכרון לטווח קצר מחזיק את הזיכרונות לשניות עד דקות אחדות. משם עוברים הזיכרונות, דרך ההיפוקמפוס ואזורים נוספים, אל הזיכרון לטווח ארוך. מעתה הם יאחסנו באזורי האחסון לטווח ארוך של המוח.
המעניין הוא שיעילות תפקודית בין כל קבוצת נוירונים, כאלה שמתקשרים שוב ושוב ביניהם במוח, מביאה לכך שנוצר "פוטנציאל לטווח ארוך". זהו תהליך שבו נאגרים הזיכרונות לטווח ארוך במוח ומשמשים אותנו בעתיד.
היעילות הזו היא מאוד חשובה והשכחה היא אמנם אנושית, אבל היא ביטוי לפגיעה בה. מי שלא ישנים מספיק או ישנים לא טוב, פוגעים בתפקוד המוח וזה מתבטא במיוחד בזיכרון שלהם.
גם מי שלא מפעילים את המוח מספיק, זיכרונם נפגע. במיוחד זה בולט אצל אנשים מבוגרים, שפחות מאמצים אותו ומתחילים לשכוח דברים.
כשהזיכרון שלנו נפגע, אנו מאבדים את הזיכרונות שלנו, או פשוט "שוכחים" דברים.
מכירים מישהו שככל שהוא מתבגר ומזדקן זיכרונו הולך ודועך? - לא תמיד זו מחלה, אבל לעתים יתכן שמדובר ב"דמנציה", מחלה, או ליתר דיוק קבוצת מחלות, שהמאפיין הכי בולט שלהן הוא אובדן הזיכרון. תוכלו לקרוא עליה בתגית "דמנציה".
כך עובד הזיכרון שלנו מבחינת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/yOgAbKJGrTA
הזיכרון משתנה לאורך חיינו:
https://youtu.be/grZuwo_YlY0
זה מה שמתרחש במוח עם הזיכרון:
https://youtu.be/4V57saJT698
לא פעם אנו שוכחים מילים שנמצאות לנו על קצה הלשון, מה שנקרא Tot (עברית):
https://youtu.be/nsNprZIomq0
יש את הזיכרון לטווח הקצר ויש את זה שזוכר לטווח הארוך:
https://youtu.be/K1rfDoVA7-Y
שיר שמבקש מאיתנו לזכור (עברית):
https://youtu.be/0DYLaPpatdk
וכך פועל הזיכרון שהוא גם מפעל וגם מחסן (עברית):
https://youtu.be/81xf6YOMpT8?long=yes
היפוקמפוס (Hippocampus) הוא החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים.
ההיפוקמפוס הוא מאגר הזיכרון של היצורים החיים. הוא אוגר זכרונות ועל סמך ניסיונות העבר שלנו, הוא שמיידע אותנו אם גירוי מסוים מבטיח לנו תגמול או שהוא מאיים עלינו וכדאי להילחם בו או לברוח (ראו בתגית "הילחם או ברח").
איך אנו יודעים דברים? איך אנו זוכרים את הדרך ממקום למקום? איך נזכור איפה התעוררנו הבוקר? ואיך אני זוכר מי אני? - את כל המידע הזה מוחנו מאחסן בהיפוקמפוס, שהוא גם האיבר האחראי לכך שנוכל לאתר אותו מיד ולדעת אותו, או ליתר דיוק להיזכר בו.
ההיפוקמפוס הוא הארכיבאי שלנו, האחראי על הזכרונות, מי שלא רק מטפל בזיכרון, אלא גם מעורב בלמידה בהתמצאות במרחב ועוד. הוא שומר מידע, מנהל אותו ושולף אותו כשצריך.
יש לנו במוח סוג של מערכת מיקום, מעין GPS פנימי, השמור בתאי הגריד. תאים אלה יוצרים בהיפוקמפוס מערכת מיקום ואיתור מסלולים המאפשרת לנו לזהות את מיקומנו, מה שנחוץ כדי לנווט אפילו במקומות המוכרים לנו וביניהם (איך להגיע מ.. ל..).
ההיפוקמפוס הזוכר הכל הוא גם ארכיון, אבל לא פחות הוא מעין מפה של כל החלל המוכר לנו ומקיף אותנו והוא שמנחה כיצד לנווט בו את דרכנו.
#מחקרים מעניינים על ההיפוקמפוס
שני מחקרים שנחמד להכיר גילו עד כמה חשוב ההיפוקמפוס לזיכרון ולהתמצאות.
היפוקמפוס של נהג מונית - לונדון הייתה ידועה בעבר בנהגי המוניות שניווטו בעיר הענקית הזו באופן מעורר השתאות וללא מפה. במחקר על נהגי מוניות בלונדון, עוד לפני עידן מערכות ה-GPS ואפליקציות הניווט, גילו החוקרים שההיפוקמפוס של הנהגים הללו היה גדול בהרבה משל נבדקים רגילים שאינם נהגי מוניות לונדוניים.
שינה והיפוקמפוס - מחקר שהשתמש בסריקות MRI במוח גילה שחוסר שינה אצל הנבדקים הוריד לאפס את הפעילות בהיפוקמפוס. הפעילות בהיפוקמפוס של נבדקים שהקפידו של שינה בת 8 שעות, לעומת זאת, הייתה מהירה ונורמלית.
ווקר, אחד החוקרים שערכו את המחקר, תיאר את ההיפוקמפוס כמעין Inbox, תיבת דואר נכנס שיש לנו במוח. "תיבת הדואר" הזו מתפקדת היטב בקליטה ושמירה של זיכרונות חדשים. אבל כשחוסר שינה משבית אותה, זיכרונות חדשים לא נאגרים בה עוד וזכרוננו נפגע.
כך ההיפוקמפוס משתנה עם הגדילה ומתרכז בזכרונות לטווח קצר (עברית):
https://youtu.be/TO1KD-k4fdE
הנה ההיפוקמפוס:
https://youtu.be/lkegFMnGY74
כך פועל ההיפוקמפוס שלנו:
https://youtu.be/5EyaGR8GGhs
ולמה ההיפוקמפוס שלנו אוהב שאנו ישנים? (מתורגם)
https://youtu.be/gedoSfZvBgE
למה יש אנשים עם התנהגות לא נשלטת?
תסמונת טורט (Tourette's Syndrome) היא הפרעה עצבית, שגורמת לסובלים ממנה לתנועות לא רצוניות, כמו קפיצות בקול המזכירות נביחה, רקיעות רגליים, עוויתות, מצמוצים, עיקומי צוואר, שיעולים ותנועות לא רצוניות ובלתי נשלטות הנקראות טיקים.
חלק מהלוקים בתסמונת משמיעים גם קללות. משום מה, רבים חושבים שכל הלוקים בטורט מקללים בצורה לא נשלטת, אבל זה מתרחש רק אצל חלק קטן מהם ולעיתים רחוקות יחסית. מדובר בטיק מורכב, שהוא תסמין ספציפי של תסמונת טורט. הטיק, שנקרא "קופרולליה", מתרחש אצל פחות מ-15% מהלוקים בתסמונת.
סיבת הפעולות הבלתי נשלטות הללו היא שהמוח שולח לגוף אותות סותרים וגורם בכך לכל סוגי הפעולות המוזרות הללו. אפשר וצריך לראות בסימפטומים הללו משהו כמו התעטשות - פעולה בלתי רצונית ולא נשלטת שהמוח מייצר ואין עליה שליטה. אלה הפרעות נוירולוגיות במוח שגורמים לטיקים הללו ואי אפשר למנוע אותם.
מרבית הסובלים מתסמונת טורט סובלים מגירוי בגוף, שהם לא שולטים בו. לרובם יש גם תנועות קטנות, מצמוצים, כחכוחים בגרון ומשיכות בכתף.
אתם יכולים לסייע. אם מישהו אומר לכם שיש לו את התסמונת הזו, אז בבקשה אל תירתעו ממנו, תצחקו ובטח אל תלעגו. לחץ רק גורם ללוקים בטורט ליותר תגובות לא רצוניות שכאלה.
את התסמונת אבחן לראשונה הנוירולוג הצרפתי ז'ורז' ז'יל דה לה טורט, בשנת 1885 וזו הסיבה שהיא נקראת "תסמונת טורט" - על שמו.
הנה הסבר והדגמה של תסמונת טורט שמאפשר להבין אותה (מתורגם):
https://youtu.be/bvyNTO9XNIU
כמה אנשים שסובלים מהתסמונת:
http://youtu.be/l-mkad2KARQ
לוקה בתסמונת מספר (עברית):
https://youtu.be/bDXugweEzIE
עוד אחד נפלא שכזה (עברית):
https://youtu.be/xWSDO1Dcb3w
סרט עלילתי "בחזית הכיתה" - אמיתי על אדם שגדל עם טורט (מתורגם):
https://youtu.be/p12AiVU2dEA?long=yes
וסרט תיעודי על מבוגרים שסובלים מטורט ומסייעים לילדי טורט:
https://youtu.be/jYRa-fpNonY?long=yes
תסמונת טורט (Tourette's Syndrome) היא הפרעה עצבית, שגורמת לסובלים ממנה לתנועות לא רצוניות, כמו קפיצות בקול המזכירות נביחה, רקיעות רגליים, עוויתות, מצמוצים, עיקומי צוואר, שיעולים ותנועות לא רצוניות ובלתי נשלטות הנקראות טיקים.
חלק מהלוקים בתסמונת משמיעים גם קללות. משום מה, רבים חושבים שכל הלוקים בטורט מקללים בצורה לא נשלטת, אבל זה מתרחש רק אצל חלק קטן מהם ולעיתים רחוקות יחסית. מדובר בטיק מורכב, שהוא תסמין ספציפי של תסמונת טורט. הטיק, שנקרא "קופרולליה", מתרחש אצל פחות מ-15% מהלוקים בתסמונת.
סיבת הפעולות הבלתי נשלטות הללו היא שהמוח שולח לגוף אותות סותרים וגורם בכך לכל סוגי הפעולות המוזרות הללו. אפשר וצריך לראות בסימפטומים הללו משהו כמו התעטשות - פעולה בלתי רצונית ולא נשלטת שהמוח מייצר ואין עליה שליטה. אלה הפרעות נוירולוגיות במוח שגורמים לטיקים הללו ואי אפשר למנוע אותם.
מרבית הסובלים מתסמונת טורט סובלים מגירוי בגוף, שהם לא שולטים בו. לרובם יש גם תנועות קטנות, מצמוצים, כחכוחים בגרון ומשיכות בכתף.
אתם יכולים לסייע. אם מישהו אומר לכם שיש לו את התסמונת הזו, אז בבקשה אל תירתעו ממנו, תצחקו ובטח אל תלעגו. לחץ רק גורם ללוקים בטורט ליותר תגובות לא רצוניות שכאלה.
את התסמונת אבחן לראשונה הנוירולוג הצרפתי ז'ורז' ז'יל דה לה טורט, בשנת 1885 וזו הסיבה שהיא נקראת "תסמונת טורט" - על שמו.
הנה הסבר והדגמה של תסמונת טורט שמאפשר להבין אותה (מתורגם):
https://youtu.be/bvyNTO9XNIU
כמה אנשים שסובלים מהתסמונת:
http://youtu.be/l-mkad2KARQ
לוקה בתסמונת מספר (עברית):
https://youtu.be/bDXugweEzIE
עוד אחד נפלא שכזה (עברית):
https://youtu.be/xWSDO1Dcb3w
סרט עלילתי "בחזית הכיתה" - אמיתי על אדם שגדל עם טורט (מתורגם):
https://youtu.be/p12AiVU2dEA?long=yes
וסרט תיעודי על מבוגרים שסובלים מטורט ומסייעים לילדי טורט:
https://youtu.be/jYRa-fpNonY?long=yes
מהי מערכת התגמול שהכרחית להישרדות אבל גם מסוכנת?
מערכת התגמול (Reward system) היא אחת המערכות הוותיקות במוחנו ולמעשה היא באה של מערכת ההפעלה שלנו.
המערכת הזו התפתחה בשלב מוקדם מאוד של המינים ובאמצעותה הבטיחה הברירה הטבעית את הישרדות בעלי החיים. זה נעשה על ידי כך שמערכת התגמול העניקה להם סיפוק והנאה מביצוע תפקודים הכרחיים להמשך קיומם - כלומר מביצוע של פעולות כמו אכילה, שתייה ורבייה.
אבל למה הפעלת אזור הגמול וההנאה על ידי מתגמלים טבעיים היא הכרחית?
הסיבה האבולוציונית לכך ברורה - תפקודים אלה הכרחיים להישרדות הפרטים והמינים ובלי קיומם הם יוכחדו. לכן האבולוציה מחזקת אותם. דברים שעושים לנו טוב, הופכים עם הדורות לדברים הבריאים ואלו שמאפשרים לנו להתרבות ולשרוד בתור מינים ביולוגיים או זואולוגיים.
מערכת התגמול תוארה לראשונה בשנות ה-60 של המאה שעברה, על-ידי הפסיכולוגים אולדס ומילנר (J.Olds & P.Milner).
כמו מערכות אחרות במוח, גם מסלול הגמול, שם נוסף למערכת התגמול, מורכב מ"נוירונים", תאי עצב המתקשרים ביניהם באמצעות אותות חשמליים וכימיים העוברים דרך צמתים הנקראים "סינפסות".
הפעלה מתמדת וחוזרת של אותם תאי עצב מגדילה במוח את הכמות של ה"דופמין", מתווך עצבי שאחראי בין השאר על תחושת העונג שלנו ונחשב ל"אינסטינקט החיים", זה שמפעיל אותנו לחיפוש אחרי כיף וסיפוק. קראו עליו בתגית "דופמין".
התהליך הזה גם משחרר באופן טבעי במוחנו שלל אנדורפינים, כימיקלים טבעיים המשככים כאב, משפרים את מצב הרוח ויוצרים תחושת אופוריה. קראו עליהם בתגית "אנדורפין".
כך מפעילים הדברים שעושים לנו טוב את אזור הגמול וההנאה שבמוחנו.
מסתבר שכשבעל חיים נחשף למתגמלים טבעיים, כמו מין, אוכל, חברים וכדומה, האזור הזה מופעל שוב ושוב. כך מתפתח אצלו צורך לחזור שוב ושוב על הפעולה המתגמלת והחשובה לקיומו.
העסקה היא מתגמלים טבעיים שבאופן טבעי לגמרי עושים לנו כיף ובמקביל בריאים לנו.
לא בטוח שמעדן חלב מפוצץ בסוכר ושומן קצפתי הוא הדבר הכי בריא לנו, אבל כנראה שהפרסומאי שהגה את הסיסמה המנצחת "בשבילו זה מילקי - בשבילך חלב!" ניסח את מה שהמנגנון הזה עושה, טוב יותר מכל מדען. כי כשאנו מקבלים את מה שטעים לנו והאבולוציה מקבלת אותנו בריאים ופוריים - כולם מרוצים.
היש טוב מזה?
כנראה שאין. אבל, - תמיד יש אבל - חשוב לדעת שאותה מערכת התגמול אמנם חשובה להישרדותנו ונותנת לנו חיים, אבל היא גם זו שמסבכת אותנו בסכנה גדולה והיא התמכרויות. כך שמערכת התגמול וההנאה נותנת לנו חיים, שמחה, אושר וסיפוק, אבל לעתים, במקרה של רדיפה ופיתוח התמכרויות שונות, אלו חיים לא בריאים ואפילו הרסניים. כל כך תוכלו לקרוא בתגית "התמכרות".
הנה מערכת התגמול שבמוחנו:
https://youtu.be/ldPuBk7a9V4
על השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):
https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes
מערכת התגמול (Reward system) היא אחת המערכות הוותיקות במוחנו ולמעשה היא באה של מערכת ההפעלה שלנו.
המערכת הזו התפתחה בשלב מוקדם מאוד של המינים ובאמצעותה הבטיחה הברירה הטבעית את הישרדות בעלי החיים. זה נעשה על ידי כך שמערכת התגמול העניקה להם סיפוק והנאה מביצוע תפקודים הכרחיים להמשך קיומם - כלומר מביצוע של פעולות כמו אכילה, שתייה ורבייה.
אבל למה הפעלת אזור הגמול וההנאה על ידי מתגמלים טבעיים היא הכרחית?
הסיבה האבולוציונית לכך ברורה - תפקודים אלה הכרחיים להישרדות הפרטים והמינים ובלי קיומם הם יוכחדו. לכן האבולוציה מחזקת אותם. דברים שעושים לנו טוב, הופכים עם הדורות לדברים הבריאים ואלו שמאפשרים לנו להתרבות ולשרוד בתור מינים ביולוגיים או זואולוגיים.
מערכת התגמול תוארה לראשונה בשנות ה-60 של המאה שעברה, על-ידי הפסיכולוגים אולדס ומילנר (J.Olds & P.Milner).
כמו מערכות אחרות במוח, גם מסלול הגמול, שם נוסף למערכת התגמול, מורכב מ"נוירונים", תאי עצב המתקשרים ביניהם באמצעות אותות חשמליים וכימיים העוברים דרך צמתים הנקראים "סינפסות".
הפעלה מתמדת וחוזרת של אותם תאי עצב מגדילה במוח את הכמות של ה"דופמין", מתווך עצבי שאחראי בין השאר על תחושת העונג שלנו ונחשב ל"אינסטינקט החיים", זה שמפעיל אותנו לחיפוש אחרי כיף וסיפוק. קראו עליו בתגית "דופמין".
התהליך הזה גם משחרר באופן טבעי במוחנו שלל אנדורפינים, כימיקלים טבעיים המשככים כאב, משפרים את מצב הרוח ויוצרים תחושת אופוריה. קראו עליהם בתגית "אנדורפין".
כך מפעילים הדברים שעושים לנו טוב את אזור הגמול וההנאה שבמוחנו.
מסתבר שכשבעל חיים נחשף למתגמלים טבעיים, כמו מין, אוכל, חברים וכדומה, האזור הזה מופעל שוב ושוב. כך מתפתח אצלו צורך לחזור שוב ושוב על הפעולה המתגמלת והחשובה לקיומו.
העסקה היא מתגמלים טבעיים שבאופן טבעי לגמרי עושים לנו כיף ובמקביל בריאים לנו.
לא בטוח שמעדן חלב מפוצץ בסוכר ושומן קצפתי הוא הדבר הכי בריא לנו, אבל כנראה שהפרסומאי שהגה את הסיסמה המנצחת "בשבילו זה מילקי - בשבילך חלב!" ניסח את מה שהמנגנון הזה עושה, טוב יותר מכל מדען. כי כשאנו מקבלים את מה שטעים לנו והאבולוציה מקבלת אותנו בריאים ופוריים - כולם מרוצים.
היש טוב מזה?
כנראה שאין. אבל, - תמיד יש אבל - חשוב לדעת שאותה מערכת התגמול אמנם חשובה להישרדותנו ונותנת לנו חיים, אבל היא גם זו שמסבכת אותנו בסכנה גדולה והיא התמכרויות. כך שמערכת התגמול וההנאה נותנת לנו חיים, שמחה, אושר וסיפוק, אבל לעתים, במקרה של רדיפה ופיתוח התמכרויות שונות, אלו חיים לא בריאים ואפילו הרסניים. כל כך תוכלו לקרוא בתגית "התמכרות".
הנה מערכת התגמול שבמוחנו:
https://youtu.be/ldPuBk7a9V4
על השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):
http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):
https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes
