יש מדינות בעולם שבמקום לנסוע בצד ימין של הכביש, נוהגים בהן בצד שמאל. הנהיגה בצד שמאל היא אכן כיוון תנועה (Traffic direction) שונה והפוך משל חלק גדול ממדינות העולם.

ההערכה המקובלת היא שהנהיגה בצד בשמאל היא נחלת חלקה של כ-35% מאוכלוסיית העולם.


#למה במדינות מסוימות נוסעים בצד שמאל?
ההיסטוריה של הנהיגה בצד שמאל היא מרתקת. עדויות ארכיאולוגיות מראות שהאנגלים נוהגים בצד שמאל מכיוון שכך נהגו ברחבי האימפריה הרומית. מסתבר שזה בא עוד מהתקופה בה התניידו בה על סוסים.

נתחיל בעלייה על הסוס. לאדם ימני יהיה קשה
לעלות על הסוס מצד ימין של הסוס. גם החרב שהנדן שלה הוא בצד שמאל של הגוף תקשה לעלות כך ולכן קל וגם בטוח יותר לעלות ולרדת מהסוס לכיוון צד הדרך ולא ימינה למרכזה המסוכן יותר של התנועה.

היות ומרביתם היו ימניים, גם העדיפו הלוחמים והאבירים לרכוב בצד שמאל ולהשאיר את ידם הימנית פנויה להגנה מהרוכב המתקרב. כך גם פחת הסיכוי שהנדן שנלבש מצד שמאל יפגע באנשים אחרים.

הכיוון הזה המשיך גם בחברות הפיאודליות והאלימות של ימי הביניים. שם זה פחות רכיבה על סוסים ויותר מחשש של מתקפה על הכרכרה. יד ימין צריכה תמיד להיות פנויה להגנה ולכן הגיוני לנהוג בשמאל ולשמור אותה פנויה.

כך זה עבר גם לאנגליה, שהייתה מושבה רומית וגם בה נסללו דרכי נסיעה, חלק ממערכת הדרכים הנרחבת שבנו הרומאים. כך נשאר החוק הרומי, לנסוע בצד שמאל, עד היום באי הבריטי.

היות והאימפריה הבריטית שלטה בארצות רבות, הנהיגה הושלטה בהן בצד שמאל. מרבית המושבות הבריטיות הוותיקות שהשתחררו מהאימפריה והפכו למדינות עצמאיות השאירו את הנהיגה בצד שמאל בחוק.


#ומדוע במדינות אחרות נוהגים בצד ימין?
הסיבה היא כמו בהרבה מקרים אגו, או כבוד לאומי, אם תרצו...

הצרפתים שתמיד עשו את ההיפך מהאנגלים, שמרו על המסורת גם בכיוון התנועה והשליטו ברחבי אירופה את הנסיעות בצד ימין.

גם זה מתחיל בצרפת שלפני המהפכה הצרפתית של 1789, עת נהגו האצילים לנסוע בצד שמאל של הכביש. את האיכרים ופשוטי העם אילץ החוק לנהוג בצד ימין. לאחר המהפכה הצרפתית והריסת הבסטיליה חששו האריסטוקרטים לנהוג כמו בעבר בשמאל והצטרפו בשקט לנהיגה בצד ימין, הצד של פשוטי העם. ב-1794 מחקר החוק הרשמי שקבע את הנהיגה בצד ימין.

כשנפוליאון כבש את אירופה, הוא הורה להעביר את כיוון התנועה לצד ימין של הדרך, בכל הארצות שכבש. וכך יצא שהמסורת של השנאה נשמרה - אם הכרכרות והעגלות של האנגלים נוסעים בצד שמאל - הצרפתים ייסעו בימין.

כך יצא שאם במרבית מדינות האימפריה הבריטית המשיכו לנסוע בשמאל, ברוב המדינות האחרות נשארה הנהיגה בצד ימין הרבה אחרי שנפוליאון ירד מבמת ההיסטוריה.

מה שמעניין הוא שגם מדינות שנפוליאון אפילו לא ביקר בהן, כמו שוודיה, איסלנד ועוד כמה נוספות, החליפו במהלך המאה ה-20 את כיוון הנסיעה לימין. היחידה אי-פעם שהחליפה לצד שמאל היא סמואה. מפתיע אולי לדעת ששתי מדינות שמעולם לא נשלטו על ידי הבריטים, תאילנד ויפן, הנהיגו גם הן את הנהיגה בצד שמאל.


#ואיך השתחררו באמריקה מהאימפריה?
אם האימפריה הבריטית חייבה במאה ה-19 בחוק את הנהיגה בצד שמאל בכל המושבות שבהן שלטה, בארץ אחת סימל השחרור ממנה שינוי כיוון הנהיגה. מדובר בארצות הברית, שברגע בו ניצחה במלחמת העצמאות ונפטרה מהשלטון הבריטי, החליטה לבטא את השחרור מעול האימפריה הבריטית השנואה בחוק שקבע שמכאן הנהיגה בה תהיה בצד ימין.


הנה הנהיגה הבריטית בצד שמאל:

https://youtu.be/prNWTqOoeBs


הסיפור ההיסטורי של הנהיגה בצד שמאל:

https://youtu.be/91VM5I01B4U


מעט מהחוויות של אדם שלראשונה נוהג בצד שמאל:

https://youtu.be/83fn_DAItBA


כך זה מרגיש בתוך מכונית הנוסעת בצד שמאל:

https://youtu.be/K_G0PMbSX7Y


ונסו להרגיש איך זה לנסוע בצד שמאל:

https://youtu.be/R4PNZoxoG3s

כשהמכוניות המתנגשות (Bumper cars) מציעות חוויה כיפית ועתירת התרגשות והנאה, אין פלא שרבים רואים במכוניות הפגוש הללו פעילות חברתית שהיא גם מהנה לילדים ומבוגרים וגם חינוכית.

כי החוויה של הנהיגה במכוניות מתנגשות הלונה פארק היא ייחודית, ביכולת שהיא מציעה לנהיגה שכזו לקטנים, תוך התנגשות באחרים ובו בזמן ללא ההשלכות החמורות שנובעות בחיים האמיתיים מהתנגשויות שכאלה.

וזה אכן מספק תחושת התרגשות ופליאה לנוסעים ולנוהגים, מה שלרוב מושך במיוחד את הצעירים שבילדים.

מנקודת מבט חינוכית, מסייעות מכוניות פגוש לפתח אצל ילדים מיומנויות חשובות. למשל תיאום עין-יד, זמן תגובה ומודעות מרחבית. מעבר להיותן חשובות לנהיגה, מיומנויות אלו חשובות לפעילויות רבות ונוספות בחיים.

מכוניות הפגוש יכולות גם ללמד ילדים על סיבה ותוצאה, שכן הנהיגה בהן מלמדת שלמעשיהם ולהחלטות שהם מקבלים יש השלכות על תנועת המכונית.

במכוניות פגוש יכולים החבר'ה לקיים אינטראקציה זה עם זה ובו בזמן ללמוד ולחזק מיומנויות חברתיות. בין השיעורים החשובים שילדים יכולים ללמוד כאן יש הוגנות וספורטיביות ויכולות חברתיות דוגמת תקשורת, תחרות בריאה ושיתוף פעולה.

גם סבלנות וחברתיות נלמדים היטב כאן. זה מתחיל בהמתנה בתור וממשיך בשמירה על כללים, התחשבות ב"רכב" אחר והבעת פנים נבוכה, מתנצלת, מחביאה חיוך או צוחקת בקול, אחרי התנגשות.

כך טמון, אם כן, הקסם והערך החינוכי של המכוניות המתנגשות, ביכולת שלהן לספק חוויה מהנה ומסעירה, שתוך כדי כך גם מקנה יכולות ומיומנויות חשובות, שניתנים ליישום בהמשך החיים.

ואפילו כישורי ניווט מתפתחים בזירת המכוניות המתנגשות, כשעליך להוביל את מכונית הפגוש ברחבה, מבלי להתנגש - גם אם זה כיף...

ואולי לא מפתיע שיש גם יזמים שהפכו את חוויית מכוניות הפגוש לממש בית ספר לנהיגה לילדים. "הנהגים הקטנים" מתנסים בו בנהיגה עצמאית ולומדים את ההתנהגות בכביש ואת חוקי התנועה, התמרורים, הנתיבים, רמזורים ומעברי החצייה. בסוף הם יכולים לקבל אפילו "רשיון נהיגה", הדומה לזה של ההורים ומכיל את הפרטים ואת תמונתו של הילד.


הנה "בית ספר לנהיגה", במה שהפך מתקן המכוניות המתנגשות בלונה פארק תל אביב:

https://youtu.be/Ig-tZR-sscg?t=7


ודוגמה מעניינת מהעיר אילת:

https://youtu.be/9Ec7aavlJwQ

חנייה מקבילית היא חנייה שבה הנהג חונה בבלימה וסיבוב, אל מקום החנייה שבין שתי מכוניות. בחודש אפריל 1999, בלייצ'סטרשיר שבאנגליה, הצליח הנהג המקצועי רוס סוויפט, לחנות במרחק של 33 סנטימטרים בלבד מאורך מכוניתו.

זה נשמע מרשים, אבל השיא הלך והתקצר. כשפטריק פלקו הקטין אותו ל-22 סנטימטרים נראה היה שיהיה קשה מאד לרדת מזה. אבל ב-2012 הצליח נהג סיני מקצועי להוריד 7 סנטימטרים מהשיא ולרדת בבת אחת ל-15 סנטימטרים!

אבל שנה אחר כך הצליח ג'ון מופט מאנגליה להחזיר את השיא העולמי לאי הבריטי ולהעמידו על 13.1 סנטימטרים. אחיו אליסטייר מופט הצליח באותו היום להשוות את שיאו וכך גם הוא מחזיק בשיא העולמי, באופן לא רשמי.

החוק הבריטי קבע בשנים הראשונות שמהירותה של מכונית בעיר לא יעלה על 3 קילומטרים לשעה ומחוץ לעיר עד 6 קילומטרים לשעה. בנוסף, דרשו השלטונות הבריטיים שלפני המכונית חייב היה לצעוד אדם עם דגל אדום, שיזהיר את הולכי הרגל מהמכונית המתקרבת..

החוק בוטל ב-1896 והנהגים האנגלים חגגו אותו במירוץ מכוניות בן 96 קילומטרים, מלונדון לברייטון.


הנה מירוץ המכוניות החגיגי לרגל ביטול חוק הדגל האדום, חוק התנועה הראשון בהיסטוריה:

http://youtu.be/yqJqdn2a0fI


ופקקי התנועה של לונדון, בשנה שבה בוטל החוק:

https://www.youtube.com/watch?v=qrrpMORtOYs

תלמידי נהיגה מתאמנים לא פעם בעזרת סימולטור נהיגה. הסימולטור, בעברית "מדמה", הוא מתקן המשמש לאימון של תלמידי נהיגה הלומדים בבתי ספר לנהיגה ונהגים המשתלמים במרכזי הדרכה ומתקנים לשיפור יכולת הנהיגה והגדלת הבטיחות בדרכים, במה שקשור לגורם האנושי. מחשבים ותוכנות מיוחדות מודדות כל העת מרכיבים שונים בנהיגה ומהם ניתן ללמוד כיצד לשפר את הנהיגה.

שימוש רב נעשה בסימולטורים גם למטרות מחקר של התנהגות הנהגים ובתחומים רפואיים שקשורים בביצועי הנהגים, יכולת הריכוז ותשומת הלב בזמן הנהיגה. בתעשיית הרכב עושים שימוש בסימולטורים כדי לשפר את תכנון כלי הרכב ובדיקות של כלי רכב חדשים ומערכות עזר מתקדמות וחדישות שמפותחות לעזרה לנהג.

ישנם גם סימולטורים שמשמשים למשחק ובילוי. כאלה נפוצים מאז שנות ה-80 של המאה הקודמת והם מדמים את חוויית הנהיגה באופן קיצוני מאד, עם הרבה אפשרויות לתאונות, התנגשויות והתהפכויות. אין בהם גם מרכיבים מלאים של חוויית הנהיגה ולכן הם אינם מכשירים נהגים, אלא רק משחקי מחשב משוכללים לנהיגה. עם זאת, כמו בסימולטורים המקצועיים, הם יכולים לפתח יכולות מסוימות אצל המשחקים, כגון הקטנת זמן תגובה של המתאמן, צמצום מרחק התגובה, אינסטינקים, פיתוח תשומת לב וכדומה.


הנה מרכז חדשני ללימוד נהיגה באמצעות סימולטורי נהיגה (עברית):

http://youtu.be/RONEJ_1pNo0


סימולטור נהיגה בקטר של רכבת (עברית):

http://youtu.be/2rARGYUo2cI


וסימולטור שבוחן זמן תגובה והסחת דעת בנהיגה (עברית):

https://youtu.be/I05mhO2p9_o

השיא העולמי בנסיעה על לולאה היה של לי יטאו הסיני משנגחאי, שנסע במכונית לתוך הלולאה הגדולה בעולם, בת 12.87 מטרים.

כמה שנים אחר כך, בשנת 2015, עבר לשבור את השיא העולמי גרמני בשם נידראד רייסקורס שהגיע לשיא מדהים של נסיעה בלולאה מלאה בת 360 מעלות, באורך של 19.08 מטרים!


ראו את השיאן העולמי בנהיגה בתוך לולאה - הכי גדולה שהיתה:

https://youtu.be/8V3ML9Pgh_0

קראו לו דר רובינסון והוא היה אחד מגדולי הפעלולנים בעולם. בספטמבר 1980 האיץ רובינסון את מכוניתו במעלה שיפוע שנבנה על שפת הקניון ונסע במהירות אל התהום. כשהרכב עבר את שפת הקניון וצלל היישר לתהום, הוא זינק החוצה וצנח במצנח רחיפה אל הקרקעית. זה היה תרגיל מושלם ומדויק, שהסתיים בניצחונו על הגובה והפחד. חוץ ממכונית מרוסקת, הוא הצליח לגמרי!


הנה הביצוע של רובינסון בקניון הגדול:

http://youtu.be/Dz0YxCHufx0?t=2m23s

רוצים לעזור להורים לחסוך בדלק? - יש לא מעט הצעות לנהיגה חסכונית:

- כשרואים מרחוק רמזור אדום, מאיטים ונותנים לרכב לגלוש עד הרמזור, בלי גז.

- סעו לאט. מהירות מעל 80 קילומטרים בשעה היא גם מסוכנת וגם בזבזנית.

- אל תתנו "רייסים" בנהיגה. להאיץ כדאי בעדינות..

- פתיחת חלון מבזבזת דלק. אם מאד חם, אז הדליקו מזגן.

- היעזרו באפליקציית ניווט. נהיגה בפקקים היא בזבוז של דלק.


הנה סרטון שמסביר את הדרכים העיקריות לחסוך בדלק:

http://youtu.be/092eyk30acU

מערכות למניעת תאונות דרכים יוכלו בעתיד לאפשר נהיגה בטוחה וחסכון אדיר בחיי אדם, נזקי רכוש של תאונות ובעיקר - למנוע את הכאב המתלווה לאובדן, הנכות או השיקום שעל הפצועים בתאונות דרכים לעבור. המערכות הללו הן הכרחיות לפיתוח המכונית ללא נהג, קונספט שחברות רכב שונות ובראשן חברת גוגל עובדות עליו כיום.

חברת מובילאיי היא כיום החברה המובילה במערכות בטיחות שכאלה. MobilEye מפתחת מערכות למניעה של תאונות דרכים, שכבר עתה מסוגלות לזהות סכנות אפשריות בכביש, כלי רכב שמאטים את מהירותם, ירידה של הולך רגל לכביש ועוד.


הנה סרטון שמציג תסריטי תאונות וכיצד מערכות חכמות יודעות למנוע אותם:

http://youtu.be/RzWug3eTm60


פתרון דומה של חברת מרצדס למניעת תאונות:

http://youtu.be/jYPULGbELF8


כתבת חדשות בעברית שמספרת על המערכת למניעת תאונה:

http://youtu.be/859FbB3gT3o


וסרט פרסום שמציג את המערכת וחשיבותה בקול נמוך ועמוק של איש מכירות:

http://youtu.be/HXpiyLUEOOY

נהיגה במהירות גבוהה עלולה להיות מסוכנת ולגרום לתאונות קשות. הרדאר המשטרתי הוא כינוי למכשיר שבעזרתו מגלה השוטר נהגים שנוהגים מהר מדי. פעם הוא היה מבוסס על גלי רדיו, אבל עם הזמן התגלו בעיות רבות בזיהוי המהירות והבינו שהוא לא היה מדויק מספיק. כיום משתמשים ב"אקדח לייזר" או "רובה לייזר". זהו מכשיר שבמקום גלי רדיו לא מדויקים שולח קרן לייזר מדויקת הרבה יותר. במשטרה קוראים לו ממל"ז (ראשי תיבות של "מד מהירות לייזר").

איך עובד הממל"ז? - מחזיקים אותו ביד ומכוונים אל הרכב הנוסע כמו אקדח. כשהשוטר לוחץ על הכפתור, נשלחת קרן לייזר אל הרכב הנוסע וחוזרת בחזרה. לפי המהירות שבה היא עושה את המסלול הלוך וחזור, כותב הממל"ז את מהירותו של הרכב.

אחרי שאקדח הלייזר מזהה ממרחק רב את המהירות שבה נוסע הרכב שאליו הוא כיוון והשוטר וידא שהוא עבר את המהירות המותרת, הוא יכול לעצור את הנהג ולהעניש אותו בקנס כספי שעליו לשלם. אחרי שהנהג ישלם את הקנס ויפסיד כסף, משערים במשטרה שהוא יקפיד בעתיד לנהוג לאט יותר ולשמור על בטיחותו ובטיחות הנוסעים בכביש.


הנה "אקדח לייזר" בידי שוטר התנועה שממהר לעצור ולרשום דו"ח עם קנס לנוהגים מהר:

https://youtu.be/2YpekUblCdw


כך השוטר מכוון את קרן הלייזר ומזהה את מהירות כלי הרכב שאליהם הוא כיוון:

https://youtu.be/zLpAEi1kZpw


וכך פועל הרדאר שבתוך הרכב:

https://youtu.be/R2dgDedg9BE