מיחזור מתכת (Metal recycling) הוא אחת מהפעולות החשובות שהעולם עושה כדי לחסוך באנרגיה ובכסף. במקום להפיק מתכות מעופרות ברזל, ממחזרים את פסולת המתכת שאנו זורקים. בכך אנו חוסכים במשאב טבע יקר ומתכלה, שהוא גם מבוקש מאד בעולם המודרני.

בתהליך המחזור מתיכים את המתכת הישנה, בתנורים מיוחדים. בתנורים הללו מגיעה המתכת לטמפרטורות גבוהות במיוחד והיא עוברת למצב נוזלי. אז שופכים אותה לתבניות יציקה. כך הופכת המתכת שמוחזרה לחומרי גלם, המועברים למפעלים, לטובת שימוש חוזר. מהמתכת הזו ייצרו שלל מוצרים מגוון, כמוטות ברזל ומסגרות לבנייה, רדיאטורים לחימום, תרמילים לתחמושת, מוצרי ריהוט יחודיים ועוד.

מעבר לחסכון בהפקתה, מחזור המתכת תורם גם לניקיון כדור הארץ. בזכות המיחזור נעלמו מהשטחים הפתוחים ברחבי העולם מיליוני שלדים של מכוניות, פסולת מכשירי חשמל, גרוטאות מתכת שאיש לא צריך ועוד. המיחזור גם מונע הרס סביבתי שנגרם בשל מתכות רעילות שלא זו בלבד שאינן מתכלות - הן גם מגיעות ומזהמות את מי התהום ואת אדמת כדור הארץ.

כמעט בכל תעשייה בעולם משתמשים במתכת הממוחזרת. ברזל, פלדה, אלומיניום ועוד מגוון של חומרי גלם ומתכות שונות, משמשים למגוון תעשיות, ביניהן בתחום התעשייה, הבנייה, היי טק, מזון, ציוד רפואי וכדומה. ממתכת מייצרים כלי רכב, מוצרי אלקטרוניקה, כלים, רהיטים, ציוד חקלאי ומה לא.


כך ממחזרים מתכת:

https://youtu.be/-r1UisuNtHc


יש חברות שאוספות את פסולת המתכת הזו:

https://youtu.be/p8B679Hfwcw


הנה מיחזור המתכת של קופסאות שימורים למשל:

https://youtu.be/lKGCZY4BXmM


ומיחזור של מחשבים ישנים:

https://youtu.be/zU62hh3DBfg

במשך דורות רבים חלמו האלכימאים וחוקרי החומרים של ימי הביניים לייצר זהב בעצמם. צריך להבין שהזהב היה יקר מאד. היכולת להפוך מתכות זולות כמו הברזל והעופרת לזהב, קסמה לרבים. מעולם הם לא הצליחו. מדע הכימיה שהלך והתפתח הסביר גם למה - כדי להפוך מתכת לזהב יש לשנות את מספר הפרוטונים שבגרעין של המתכת הזו ולא היו להם הכלים התעשייתיים לעשות זאת.

כיום יש ציוד שמאפשר להפוך אטומים של כספית לאטומים של זהב. קוראים לו "מאיץ חלקיקים" והוא יכול לעשות דברים מופלאים בחומרים שונים. ייצור הזהב ממתכות זולות הוא אפשרי תיאורטית באמצעות מאיצי החלקיקים. עם זאת, מכיוון שנדרש כמות אדירה של אנרגיה לייצור אטומים בודדים של זהב, העלות שתושקע בייצור הזהב תהיה גבוהה הרבה יותר מערך הזהב שיתקבל ממנו...


הנה סרטון על הפקת זהב ממתכת כספית (קרויה גם מרקורי) שביצע פרופסור הנטרו נגאוקה בשנת 1924 בעזרת 150 אלף וולט של חשמל:

https://youtu.be/7g-WOMXe6Mo

כדי לגלות עצמים ממתכת הקבורים באדמה משתמשים גלאי מתכות בשדות מגנטיים. המשדר שבגלאי שולח פולס מגנטי קצר ויוצר שדה מגנטי שמתפשט במרחב וחודר לאדמה.

כשהשדה המגנטי פוגש בעצם מתכתי, מתחילים האלקטרונים שבמתכת לנוע במעין מערבולת זרם, שיוצרת שדה מגנטי חדש המתפשט החוצה ושהמקלט המובנה בגלאי המתכות מזהה בעזרתו את העצם המתכתי הקבור.

בדיוק כמו שעטלפים משתמשים בגלי קול כדי לנווט בחושך, כך מסייע השדה המגנטי לזהות את הבלתי נראה שמתחת לאדמה. כך מצליחים לאתר עצמים תת-קרקעיים, מאוצרות שהוטמנו בעבר בקרקע, דרך ממצאים ארכיאולוגיים ועד לזיהוי מוקשים צבאיים.


כך פועל מגלה מתכות (עברית):

https://youtu.be/qejH8cHjFNw


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/41jYkRHf-As


אוצר שנמצא באנגליה בעזרת גלאי מתכות פשוט (עברית):

http://youtu.be/w9ZG962eT9A


מחפש אוצרות המשתמש בגלאי מתכות לחיפושים:

http://youtu.be/33Jc_tnnpa4


מחפשת חופים מחפשת מציאות בשקט:

http://youtu.be/8A7v5u0QSi8


כתבה על מחפשי האוצרות, המטבעות והתכשיטים (עברית):

https://youtu.be/HvTNb_U2Oww


והסבר מקיף על פעולת מגלה המתכות:

https://youtu.be/QVGlyGoLk6I?long=yes

ודאי שמתם לב שחפצים מברזל שהושארו זמן רב בחוץ מתמלאים עם הזמן בחלודה, אבל מדוע מחליד הברזל בעצם?

ובכן, קודם בואו ניזכר שהאוויר שאנו נושמים מכיל אדים של מים וחמצן. החלודה נוצרת כשהברזל חשוף לאוויר. אז עובר הברזל תהליך שנקרא 'חמצון'. החימצון או החלודה מואצים מאד בסביבה עתירת מים אבל במידה מסוימת היא תמיד תתרחש, כשיש אוויר בסביבה.

לא רק הברזל עובר תהליך של חמצון. למעשה כל מתכת מחלידה ברמה כלשהי. במיוחד מתחמצנות מתכות כמו הברזל, האבץ והנחושת, בעוד שכסף, זהב ופלטינה הנקראים "מתכות אצילות" כמעט ואינם מתחמצנים.


הנה ניסוי למניעת חלודה, על ידי שמן שמונע מגע של המתכת עם חמצן:

http://youtu.be/I1bFxGRXlRc


ומצגת הסבר על היווצרות החלודה:

http://youtu.be/cn_Vom--b4A

הכל החל בשנת 1920 כשחקלאי בנמיביה שבאפריקה פגע בזמן החריש באבן גדולה ולא אופיינית לסביבה. לאחר שחפר וזיהה שהחומר אינו מוכר לו, הוא דיווח על האבן והיא זוהתה כמטאוריט - מטאור מהחלל שפגע בכדור הארץ.

הובה (Meteorite Hoba), המטאוריט שזכה לשמה של החווה שבה הוא נמצא, התגלה כמטאוריט הגדול ביותר שנמצא אי-פעם בכדור הארץ במקשה אחת.

בעובי של מטר ורוחב וגובה של כ-3 מטרים, מדובר בריבוע חללי לא קטן. בשל משקלו העצום, המטאוריט הובה לא הוזז ממקומו. אחרי הכל מטאוריט במשקל של מעל 60 טונות הוא לא אבן שסוחבים בקלות ממקום למקום. ולא זו בלבד שהובה הוא המטאוריט הגדול ביותר שנמצא על פני כדור הארץ - הוא גם העצם המתכתי הגדול ביותר מסוגו.

המדענים משערים שהמטאוריט נפל דרך אטמוספירת כדור הארץ לפני כ-80,000 שנה. שפע תחמוצת הברזל שמפוזרת סביבו באדמה העיד על כך שבמקור היה הובה מטאור עצום. רק לאחר עבר שחיקה ארוכה הוא "קטן" למידותיו הנוכחיות.

את ההסבר לכך שלא נוצר מכתש פגיעה, מפגיעתו של הובה באדמה, מנסים החוקרים עדיין לתת. אחת ההשערות המקובלות היא שמהירות נמוכה וצורתו השטוחה של המטאוריט החלישו מעוצמת הפגיעה שלו באדמה ולכן לא יצרו את המכתש המוכר שיוצרים מטאוריטים.


הנה המטאוריט הגדול בעולם (ללא מילים):

https://youtu.be/lDjDZpPMcx8


כך הגיע המטאוריט הובה לכדור הארץ וממה הוא מורכב:

https://youtu.be/eQcAxzZtBwc


ואדם שעומד ומנגן על המטאוריט ומדגים כך את גודלו של הובה:

http://youtu.be/IeKDFx2pGYQ

בתי קברות לדברים שונים יש בעולם, אבל בפורטוגל, פעם מעצמה ימית ואימפריית דיג, יש עיירה ושמה טווירה שבה ניצב לו בית קברות לעוגנים של ספינות. בית עלמין מתכתי זה הוא לזכר מסורת דיג הטונה המפוארת של העיר. העוגנים קיבעו בעבר את רשתות הדיג הגדולות לקרקעית הים והיום הם נראים כמביטים לעבר הים וממתינים לדייגים שישובו לאסוף אותם.

רעידת אדמה עזה בשנת 1755 גרמה לעיר להתרחק מהים. סחף שהגיע משני הנהרות שמתחברים בה ונשפכים לים גרם להתרחקותו של החוף ממנה. אולי בגלל כוחות הטבע והשפעתם על פרנסתם של תושבי העיר, יש בטווירה יותר כנסיות מבכל עיר אחרת בפורטוגל..


הנה סרטון של בית הקברות לעוגני אניות בפורטוגל:

http://youtu.be/co6B425QfXE


והנה עוד סרטון קצר של העוגנים הרבים הפזורים בחוף:

http://youtu.be/k5VX5hLSd2o


הנה מצגת וידאו של בית עלמין לעוגנים בטווירה:

http://youtu.be/-Uq2ILG0fmc

כשהמכונית שלנו מתיישנת אנחנו מחליפים אותה בחדשה יותר. אבל מה קורה למכונית הישנה שלנו? - שם המשחק הוא מיחזור מתכת (Metal Recycle) מהמכוניות. מסתבר שמפעלי המיחזור לוקחים לא רק פחיות משקה וקופסאות שימורים למחזור, אלא גם שלדי מכוניות וכלי רכב ותחבורה מסוגים שונים. בחשיבה כלכלית פשוטה, הם אפילו מעדיפים למחזר מכוניות וכלי רכב, שמסת המתכת שיוציאו מהם היא גדולה ביחס לנפח שלהם ולכמות העבודה שישקיעו. פחיות משקה וקופסאות שימורים תופסות המון נפח והמיחזור מפיק מהן מעט מתכת.

מגרש המיחזור מקבל את כלי הרכב שיצאו מכלל שימוש. אז מתבצע תהליך ראשוני של ניקוי, שבו מורחקים פריטים גדולים שאינם ממתכת. לאחר מכן נמעכות המכוניות הישנות לגושי מתכת קטנים. קוביות המתכת הללו יועברו למפעלי המתכת לשימוש תעשייתי חוזר. בארץ למשל, מפנות בדרך כלל חברות המיחזור את המתכת הממוחזרת למפעלים שמייצרים ממנה מוצרי מתכת לענף הבניין.


כך ממחזרים מכוניות:

https://youtu.be/PDjt03_ka2E?t=11m27s&end=17m35s


זה מה שקורה לרכב הישן שלכם, אחרי שהוא כבר לא נוסע:

https://youtu.be/bJGkNEGQJE4


סרט תיעודי על מיחזור מכוניות:

https://youtu.be/NQHKUpwMboY?long=yes?t=50s

פלדת אל-חֶלֶד (Stainless steel), הידועה גם כנִירוֹסְטָה, היא חומר מתכתי ויעיל מאוד, משום שהוא אינו מחליד ובנוסף הוא גם חזק מאוד, כמו כל פלדה.

סוד פלדת האל-חלד הוא בהיותה סגסוגת, שילוב של שני יסודות או יותר, המערבת ברזל, ניקל וכרום בכמות לא פחותה מ-10.5% מהמשקל הכללי. מה שמונע הצטברות משמעותית של קורוזיה וחלודה הוא השילוב של הכרום יחד עם החמצן.

את פלדת האל-חלד מייצרים במפעלי הפְּלָדָה על ידי התכתה של הפלדה בחום מאוד גבוה ויציקה שלה לתבניות, בהתאם למוצרים שרוצים לייצר ממנה, או הצורך שהיא עומדת לשרת.

סירים, מחבתות, ברזים, מעקים, פסלי מתכת שמוצבים בחוץ ועוד המון מוצרים החשופים ביום יום לרטיבות - כל אלה מיוצרים כיום מפלדת אל חלד, שאצלנו קוראים לה נירוסטה. הם כבר לא יחלידו.

המילה "נִירוֹסְטָה", אגב, היא סימן מסחרי רשום של חברה כלשהי. בישראל היא מילה נרדפת לפלדת אל-חלד ונולדה מ"Nichtrostender Stahl" שבגרמנית פירושה "פלדה בלתי מחלידה".


הנה פלדת האל חלד:

https://youtu.be/cvXtUKYs3tw


מגש לייבוש כלים עשוי פלדת אל-חלד:

https://youtu.be/mfaA92EcCqc


ברז עשוי נירוסטה:

https://youtu.be/Lv1SRZfqG-U


וכך מייצרים ממנה צינורות מים שלא מחלידים:

https://youtu.be/XD-0Yp61aKE

הפרדת מתכת במגרשי גרוטאות (Scrap yards) מתבצעת באמצעות אלקטרומגנטים ענקיים. כל מגנט מושך מתכת מסוג מסוים, מה שמאפשר בכל פעם למשוך מבין ערימות של פסולת מתכת, רק את מה שרוצים.

בצורה כזו מאפשרים האלקטרומגנטים להפריד בין ברזל לפלדה למשל. העוצמה האדירה שלהם מאפשרת להם לשלוף מהערימות ולשאת גם קורות פלדה וגרוטאות ברזל במשקל אדיר של טונות.

כשרוצים להשליך את המתכת שנשלה, אל הערימה הייעודית שלה, כל מה שנדרש מהמפעילים הוא להפסיק את זרם החשמל והמגנט מופסק ומשחרר את המטען הכבד שלו.


הנה אלקטרומגנט מרים חלקי מתכת בקלות:

https://youtu.be/2nY2i_L68jA


שלושה מגנטים בבת אחת:

https://youtu.be/F3mY44POVEo


מנוף ממוגנט מרים מנועים כבדים:

https://youtu.be/BQA5VDXE7ts

בהחלט. מחירי המתכות בשנים האחרונות גבוהים מאד והמיחזור שווה הרבה כסף. לכן קונים בעלי עסקים בתחום כל גרוטאה העשוייה מתכת ושולחים אותה למיחזור. בין השאר הם קונים גם אניות ענק, שיצאו מכלל שימוש.

מצורף סרטון של אוניה בפקיסטן שנקנתה על ידי חברה שעוסקת במתכות ומיועדת למיחזור.


הנה אוניה המיועדת למיחזור מובאת אל החוף בפקיסטן:

http://youtu.be/Ein5dj-Dc-w

תקופת הברונזה (The Bronze Age) נמשכה מהשנים 2,000 לפני הספירה ועד 1,000 לפני הספירה. היא באה אחרי תקופת הנחושת.

זו הייתה תקופה אנושית שבה ייצרו כלים מארד ("ברונזה" בשמה הנוסף) - מתכת שנוצרה מתערובת של מתכות הנחושת והבדיל. מתקופה זו נמצאו בעיקר כלי נשק עשויים ארד.

בתקופה זו נוצרות הערים הראשונות, במיוחד בשני מוקדים בעולם העתיק - מצרים ומסופוטמיה. בתרבויות אלה החלו להשתמש בכלים עשויים ברונזה, ואחריהם התפשטה הברונזה למקומות נוספים.

בתקופת הברונזה הומצאו גם האבניים המהפכניות. זהו משטח אבן מסתובב שבעזרתו יצרו מעתה כדים וכלי חימר.

בתקופת הברונזה גם נולד הכתב האלפבתי. כתב שאפשר את היווצרותה של התרבות האנושית ואת רישום ההיסטוריה, הנכתבת ומתועדת לדורות הבאים.


כך החלו לייצר חרבות בתקופת הברונזה:

http://youtu.be/eEWIuyeNp2k


על תקופת הברונזה:

http://youtu.be/kDXQCUpjAyk


עבודת המתכת מלפני 4,000 שנה וכיצד היא סייעה ליצירת הדרכים הרומיות אלפי שנים לאחר מכן:

https://youtu.be/XrPe3aOM678


והחיים בצפון אירופה בסקנדינביה, בתקופת הברונזה:

http://youtu.be/ymGsUp5xiMk

הכל החל כשחקלאי אנגלי איבד פטיש בשדה.. הוא פנה לחברו אריק לואוס וביקש שיסייע לו לחפש את הפטיש, בעזרת גלאי מתכות שברשותו. לואוס החל לסרוק את השדה ולפתע צפצף גלאי המתכות. לא את הפטיש מצא לואוס באותו צפצוף, אלא ריכוז אחר של מתכת. היה שם מבחר תכשיטים ומטבעות כסף עתיקים ונוצצים. כך התגלה בשדה פרטי מטמון הוקסון (Hoxne Hoard), מטמון ענק בשווי של 2.5 מיליון לירות שטרלינג, שהכיל את אוצר המטבות הרומיים הגדול ביותר שהתגלה אי-פעם בבריטניה.

ההבדל בין המקרה הזה לבין מגלי אוצרות אחרים באנגליה היה שאריק לואוס מסר את האוצר הענקי שמצא לרשויות והסתכן בכך שלא יקבל דבר. בעקבות ההתפעלות הכללית מיושרו של לואיס, חוקקה ממשלת בריטניה את "חוק האוצרות" שמעתה חייב את המוצא אוצר להפסיק את החפירה ולדווח. זאת כדי שהארכאולוגים יבצעו חפירה מסודרת. במקביל הבטיחה הממשלה שהמוצא יזכה בשווי האוצר שיימצא, ביחד עם בעל הקרקע שבה הוא נמצא.

כך הפכו תכשיטי זהב ומטבעות עתיקים לאוצר ענקי לחקלאים שאיבדו פטיש ולשינוי של כללי המשחק בבריטניה. אלפי ארכיאולוגים חובבים מחפשים מאז אוצרות וברגע שיש משהו, הם אינם הורסים את הארכיאולוגיה ואינם גונבים את הממצאים, אלא קוראים לרשויות ונהנים. אזרחות טובה וכסף טוב!


הנה סיפור מציאת האוצר:

http://youtu.be/Nl3qCLjRImo


הנה אוצר הוקסון במוזיאון:

http://youtu.be/K0ObZtgthpM


הנה אריק לואוס מספר כיצד מצא את האוצר:

http://youtu.be/4NMlkDnK19k

קצת כמו נעליים לסוס, פרסות סוסים (Horseshoes) הן מעין "נעליים" המשמשות להגנת כפות רגלי הסוסים ומסייעות לשיפור יכולותיהם ולתפקוד מיטבי שלהם.

אבל מדוע הסוסים זקוקים לפרסות?

מטרתם העיקרית של הפרסות היא להגן על הפרסות הטבעיות של הסוס מפני בלאי. סוסים בטבע לא שוחקים את רגליהם כמו בשירות האדם. אבל לאדם הם משמשים לרכיבה, לעבודה ולמרוצי סוסים וחשופים לסכנה של פציעות ונזקים בפרסה.

נזקים כאלו עלולים להיות כואבים ומתישים ולכן הפרסות מספקות לסוס שכבת הגנה השומרת על הפרסות הטבעיות שלו, כמו גם על בריאותו ועל העמידות שלו במהלך מילוי המשימות.

השמירה העיקרית על רגלי הסוס היא מפני משטחים קשים, כמו פני שטח סלעיים, בטון או אספלט.

אך הפרסות גם עוזרות לחלק את משקלו של הסוס באופן שווה על פני הפרסה, מה שמפחית באופן משמעותי את הסיכון לפציעה.

עוד מסייעות הפרסות להפחית את סכנת ההחלקה של הסוס, מה שעלול להיות מסוכן לו מאוד ומסכן גם את הרוכב. סוסים עם פרסות קשיחות זוכים ביציבות ואחיזה טובים יותר על פני משטחים שונים ובכך מתאפשר להם לבצע טוב יותר מגוון של משימות.


#צורות וגדלים
ראיתם פרסות בצורת לב או ביצה וכדומה? - לא טעיתם וגם לא מדובר בעניין עיצובי או אסתטי של המפרזל, בעל המקצוע שמתקין לסוסים את הפרסות. גודלו של הסוס, הגזע שלו (שמבדיל את מבנה גופו) ומטרות השימוש בו - הם שמשפיעים על גודלן וצורתן של הפרסות שיותקנו לו.

צורות שונות של פרסות ישמשו לשיפור הביצועים והצעידה של הסוסים. לחלק מהן, למשל, מחברים זיזים או בליטות, המקנים לסוס יכולת משיכה נוספת, כשהוא צועד על משטחים חלקים.


#התפתחות הפרסות
ההיסטוריה של הפרסות מתחילה עוד מימי קדם. פרסות שימשו את הצבא הרומי כדי להגן על רגלי הסוסים שלהם.

בתחילה, הן היו עשויות עור גולמי, אך עם הזמן הן התפתחו והפכו עמידות יותר ושרדו לאורך זמן. כיום, הפרסות עשויות מפלדה או אלומיניום, חומרים שמקנים לפרסות הסוסים הגנה טובה יותר.

במהלך הדורות התפתחו הפרסות עוד יותר. בנוסף להגנה והמשיכה הטובים יותר לסוסים, הן גם הפכו ליותר עמידות והשרידות שלהן לאורך זמן, גם היא השתפרה פלאים.


כך לומדים לפרזל סוסים (עברית):

https://youtu.be/cLxpGHXwVIg?t=17s


למה סוסים צריכים פרסות?

https://youtu.be/yk1M1jQGnCQ


הסבר לילדים:

https://youtu.be/Di6zV8RPd9s


מפרזל סוסים בעבודה:

https://youtu.be/TGfvnTKlCjU?t=15s


וכך מטפלים בפרסות במצב קשה שצריך ללטש:

https://youtu.be/1fV5jhzL8rw

את הזהב יקר הערך כורים מהאדמה. מתכת הזהב לא נקשרת לחומרים אחרים ולכן, כל מה שצריך לעשות הוא להפריד את הזהב מהחול או הסלעים שהוא נמצא בתוכם.

פעם כרו את הזהב בערוצי נחלים, בידיים. היום משמשים מתקנים מכניים גדולים שמזרימים את המים עם העפר ומפרידים את הזהב מהאבנים והאדמה, בכמויות זעירות.


הנה סיפורה של כריית הזהב:

https://youtu.be/wq0p5tnFnWs


כך כורים זהב באפריקה:

http://youtu.be/wcTLlnGO82E


על כריית זהב פעם והיום:

http://youtu.be/zMOYOB3NCYY


כך כורים זהב אנשים פשוטים:

http://youtu.be/LaiVcmNDNWg


בואו למכרה זהב:

http://youtu.be/x2hFMPJamqg?qr=yes

בתהליך ייצור שרשרת הברזל משתמשים בכבלי מתכת, הכבלים מועברים במתקן שיש בו חור. בחור מתהדק הכבל ומתחזק.

מכונה חותכת את הכבל לחתיכות באורך שווה. הן יהיו הלולאות של השרשרת. ומכונת הכיפוף מסובבת את קצה החתיכת הכבל החתוכה ויוצרת ממנה לולאה - זו חוליה בשרשרת. המכונה מסובבת את הלולאה ודוחפת לתוכה את חתיכת הכבל הבאה. שוב היא מכופפת ויוצרת לולאה חדשה וכך הלאה. המכונות הללו יוצרות בכל שניה לולאה חדשה - בין 50-60 לולאות בדקה!

במכונת הריתוך מחוזקות הלולאות בחיבור שבין קצותיהם, כדי לחזק את השרשרת. וכדי לחזק את השרשרת עוד יותר, היא מחוממת ל-140 מעלות צלזיוס ואז מוכנת למים קרים. השינויים בטמפרטורת השרשרת משנים את מבנה המולקולות שלהן ומחזק את השרשרת מאד. מבצעים את התהליך הזה שוב, בטמפרטורה נמוכה יותר.

מכונת בדיקה מוודאת שכל חלק בשרשרת הוא חזק מספיק. אם לא - היא חוזרת לתיקון ואם הכל בסדר, השרשרת יוצאת לשיווק.


כך מייצרים שרשרות ברזל:

https://youtu.be/Q68KnyrTft8


וכך מייצרים את שרשרות הענק הגדולות במיוחד שמיועדות לאניות ולמכונות ענק אחרות:

https://youtu.be/S2CUncKtzAw


כך פועלות מכונות הייצור של שרשרות הברזל:

https://youtu.be/q18V5oq5b-g

פִּרְזוּל סוסים (Farrier) הוא מקצוע שבו מטפלים בפרסות הסוסים, ברגליהם (בעבר גם בבהמות אחרות) והטלפיים, החלק הקרני שברגליהם.

הפרסות הן מעין נעליים או מנעלים מיוחדים לסוס, עשויי ברזל, מותאמים לרגליו ושומרים עליהם מבלאי ופגיעות.

המילה "פרזול" באה מהמילה הארמית "פרזלא" שפירושה "ברזל".

המפרזל הוא מצד אחד נפח, היוצר ומעצב במתכת את הפרסות. מצד שני הוא מטפל בבריאות הרגל של הסוס ובבעיותיה. כך הוא מופקד, למשל, על מלאכת החיטוב והטיפול בכפות רגליו, או הטלפיים של הסוסים. הוא מטפל גם בפציעות הסוס ברגליו ובבעיות באזור זה. בימי קדם, אגב, נהגו המפרזלים לטפל גם בשיניו של הסוס....

בפרזול הסוס מתאים המפרזל את הפרסות לרגליו ומאזן אותן. במשך הזמן, בהתאם לשינויים שעובר הסוס ולגדילת הטלפיים שלו, הוא יתאים את הטֶלֶף כך שהזווית שלו תהיה נוחה לסוס במצבים של עמידה, דהירה או עבודה, למשל אם הסוס מרבה ללכת במשטחים קשים.

הפרזול הוא מהמקצועות העתיקים ביותר. בחפירות ארכאולוגיות שונות בעולם נמצאו שלדי סוסים מתקופות שונות, כולל רבים מהתקופה הצלבנית, בה הביאו הסוסים אבירים רבים ממערב אירופה ועד לארץ ישראל.

בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית היו הנפחים אחראים על הפרזול. הם גם ייצרו ותיקנו כלי ברזל וגם טיפלו בפרסות הסוסים.

בימינו יש עבודה למפרזלים והם עוסקים בה בלבד. ברור שמספר הסוסים המשמשים בתחבורה ירד פלאים מאז שהומצאה המכונית ומכאן שהטיפול בפרסות הפך מקצוע נדיר משמעותית מבעבר. עוסקים בו מי שממש אוהבים את המלאכה העתיקה הזו.


הנה המפרזל, מקצוע שהיה בעבר שכיח, עד שהומצאה המכונית:

https://youtu.be/TndIFXZFtQ8


החלפת פרסות לסוס פוני בקשמיר שבהודו:

https://youtu.be/fuyMRzrJTl4


טיפול בפרסות במצב קשה שצריך ללטש:

https://youtu.be/1fV5jhzL8rw


פרזול זה עסק לא קל אבל סוס הוא בדרך כלל בהמה סבלנית:

https://youtu.be/FZwA_0hgbks


כך מפרזלים את פרסות הסוסים:

https://youtu.be/TGfvnTKlCjU?t=15s


ומפרזל המראה את עבודתו כמפרזל פרסות סוסים:

https://youtu.be/leGpKzJZbOw?long=yes

שריון האבירים היה עשוי בתחילת ימי הביניים משרשראות כבדות, שהורכבו מאלפי טבעות מתכת שחוברו זו לזו. בסוף המאה ה-13 הפך שריון הלוחות לפופולארי יותר. במשקל של כ-20 קילוגרם לשריון לוחות, הוא היה קל הרבה יותר והגן טוב יותר על האביר משריון שרשראות, הן ממכות חרב והן מחיצים. עם זאת, שריון הלוחות היה יקר מאד ורק האבירים העשירים הרשו לעצמם לרכוש שריון לוחות שלם, שכיסה בלוחות את כל הגוף.

בעת קרב החזיק האביר בידו מגן עם סמלו המשפחתי, שנועד להיות שכבת ההגנה הראשונה שלו.


כך לבש האביר את השריון במאה ה-11, עם משרתו המסייע לו בכך:

https://youtu.be/7ofqIc1g1nI


ובמאה ה-14 זה כבר יותר מורכב:

https://youtu.be/zGl_UXc9HIE


הנה סרטון על שריון האבירים בבריטניה, בהקשר לסיפורי ארתור ואבירי השולחן העגול:

http://youtu.be/PGqvqju8_V8?t=23s


הנה סרטון שבו מציג יצרן אביזרים לסרטים כיצד הוא מייצר שריוני אבירים לסרטים:

http://youtu.be/PZcoY1WEzY8

תופי מתכת (Steel Drum) הומצאו באי טרינידד. בעבר היו תופי המתכת בנויים מחביות גדולות שבחלקן העליון יש ריקועים. כל ריקוע הוא שונה ולכן כל הקשה מפיקה צליל בגובה שונה. הנגינה על תופי המתכת היא באמצעות מקלות.

הסיפור ההיסטורי המעניין הוא שתופי המתכת נוצרו בטרינידד לאחר שהצבא האמריקאי עזב את האי והשאיר אחריו חביות דלק רבות.


הנה הרכב של נגני רחוב על תופי מתכת:

http://youtu.be/K4-QC3tOUaM


הרכב תופי המתכת בטרינידד שממנה באו התופים הללו:

http://youtu.be/bQ30uDqOlNs


והרכב יפאני מדהים שמתמחה בנגינת סטיל דראמס:

http://youtu.be/6rRTcqSzWQs

מכרות הזהב היבשת אפריקה הם מטורפים בכמויות המתכת הזו שיש בהם. כמויות הזהב יקר הערך שכורים בה מהאדמה הן בלתי נתפסות.

גם השווי של הזהב שמפיקים ביבשת השחורה הוא עצום. הוא יכול היה להפוך רבות מהמדינות ביבשת לעשירות ולהבטיח חיים טובים למיליונים רבים מהאזרחים בהן.

ובכל זאת רק חלק קטן מהרווחים הללו משולם לאנשי היבשת. קולוניאליזם כלכלי הולך ומשתלט על היבשת האומללה, לוקח ממנה את הזהב, כמו היהלומים שכבר יצאו משליטתה מזמן.

הכל נעשה תוך ניצול מתמשך של המקומיים העובדים בעבודות הכרייה, תמורת שכר זעום. לעומת השכר הזה מוזרמים מיליארדים לכיסי העשירים הלבנים, בעלי זכיונות הכרייה, תוך תשלום תמלוגים עלובים למדינות ושוחד למערכות המושחתות והמקורבות לצלחת. היבשת הולכת ומתרוששת, כשהשודדים, בחסות החוק והמשטר, רק מתעשרים.

הקפיטליזם הצטרף כאן לגלובליזציה, לשחיתות ולציניות מעיקה של אנשים אטומים. הם מרוששים את המאגרים ששייכים לפי כל חוק לאזרחי מדינות אפריקה. רק שאיש לא דואג לכך שצדק, כלכלי במקרה הזה, אכן ייעשה.


הנה סיפורה של כריית הזהב והניצול של אפריקה (מתורגם):

https://youtu.be/1nglN3mfZUw


כך כורים זהב במאלי שבאפריקה:

https://youtu.be/6R6WFAvzgvE


זהב בסודאן:

http://youtu.be/wcTLlnGO82E


ו-31 מיליון טון זהב שהתגלו באוגנדה ושווים טריליונים - רק מעט מזה יגיע לאפריקאים:

https://youtu.be/B6I4SCOYDps

המתכת היקרה ביותר בעולם היא הפלטינה, או הפלטיניום (Platinum). היא התגלתה לראשונה באיטליה, בשנת 1735 על ידי יוליוס סקליגר. מחירה של הפלטינה גבוה ועולה פעמים רבות עד פי שניים ממחיר הזהב.

הפלטינה משמשת לייצור תכשיטים יוקרתיים במיוחד, מהיקרים בעולם. יש לפלטינה שימושים נוספים בתעשייה, במיוחד בתחומים כמו כימיה, אלקטרוניקה ורפואה.

מקור השם "פלטינום" הוא מספרדית שבה פירושו "כסף זעיר".


הנה הפלטינה:

https://youtu.be/X1zT2EZf1jk


כך חוצבים את מתכת הפלטינה במכרות:

https://youtu.be/PBaN9PPz-hg


מצגת וידאו על הפלטינה:

https://youtu.be/1yYYmDVNAZw


הרצאת וידאו על המתכת היקרה בתבל:

https://youtu.be/vhPu-3b0FnY


וכך מייצרים טבעות פלטינה:

http://youtu.be/X09zSQSUXDk

מתכת הארד, או הברונזה, היא מתכת שאינה מתכת טהורה, אלא סגסוגת. כלומר, היא מורכבת משתי מתכות: נחושת ובדיל.

הברונזה הומצאה לפני מעל 5,300 שנים. ההמצאה הזו הייתה חזקה מהברזל והייתה להמצאה חשובה מאד, שגם תרמה לקידמה האנושית. בין השאר יצרו ממנה אז כלי נשק, כלי אוכל וכלי עבודה.

בזכות התרומה העצומה שהייתה לברונזה ניתן לזמן ההוא, שבו פותחה, השם "תקופת הברונזה".

כיום משמש הארד או הברונזה ליציקת פסלים, מדליות, מטבעות ופעמונים.


כך יוצקים חרב עשויה ארד:

http://youtu.be/8c2xiKFLnYY


כך יצרו את הברונזה, המתכת הקשה והשימושית בימי קדם:

http://youtu.be/eEWIuyeNp2k


ופיסול בברונזה (עברית):

http://youtu.be/yqEi6qo7_H4