שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הדבר הכי חשוב בחיים?
לא מעט אנשים בטוחים שכסף הוא אושר ושאם ישיגו כסף רב, הם יהיו מאושרים. עצוב לומר שאין טעות גדולה מזו. אין טעות גדולה גם מלהשקיע את כל חיינו בחיים כמו של כולם, או לצפות להיות בסדר עם הציפיות של כולם מאיתנו ולשכוח את החלומות שלנו ואת מה שבאמת מעסיק אותנו, עמוק בפנים, במקום ששכחנו להתחשב בו, בהחלטות שאנחנו מקבלים.
הדבר הכי חשוב בחיים היא הצלחה, אבל זו לא בהכרח ההצלחה שמשדרים לנו אנשים שעושים קריירות אדירות וכסף רב, כי לעתים קרובות האנשים האלה הרוסים מבפנים, מכורים למירוץ שבו הם נמצאים ולא יכולים להפסיק ופשוט ליהנות מהחיים ומהמשמעות האמיתית של האושר שיועד בשבילם.
והאנשים ההפוכים, אלו שעושים את מה שהם אוהבים, חיים הפוך. הם מתברכים כל יום ב"לעשות את מה שהם אוהבים", או בציטוט שנתן חוקר שעשה מחקר על הצלחה, מפי אחת המרואיינות שלו שהצליחה ואמרה לו: "הייתי משלמת למישהו, כדי לעשות את מה שאני עושה".
כי המשמעות האמיתית של החיים היא להשתמש בכישרון המיוחד שלכם, הדבר שלכם שיכול לתרום לעולם שמסביב ולעשות אותו טוב יותר. הכישרון שלכם הוא ממש לא לקום כל בוקר וללכת לעבודה - גם אם יוצא לכם המון כסף ממנה. הכישרון הוא לעשות את מה שאתם אוהבים ומשמעותיים בו לעולם, ליהנות מחיים מלאי משמעות ולהגשים את עצמכם בהם.
ואחרי הכל, אם אכן תעשו את מה שאתם נהנים לעשות, בתור קריירה או לפחות בתור עבודה, גם תצליחו יותר ויש סיכוי משמעותי שאפילו תצליחו מאוד ואולי אפילו כסף רב. לכו על זה!
נפתח בסטיב ג'ובס שמתאר כיצד האהבה למה שהוא עושה הרימה אותו מהמצב הכי קשה אל הפסגה שאליה הגיע (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
מהיר ומדויק - הנה משמעות החיים בדקה אחת:
https://youtu.be/iUdhJ_S_z3w
הרצאת טד קצרה על סודות ההצלחה, שכוללת את האמיתות הללו (מתורגם):
https://youtu.be/Y6bbMQXQ180
דוגמה יפה לאושר ומה באמת יביא אותו (עברית):
https://youtu.be/v4JsfcTB3_Y
סרטון על האושר ולמה הוא לא נמצא במרוץ ובזרם:
https://youtu.be/e9dZQelULDk
גם המחקר מראה עד כמה הכסף לא שווה לאושר:
https://youtu.be/JSIkdWxotKw
אדם, אחד מני רבים, שגילו את עניין המשמעות (מתורגם):
https://youtu.be/vPtzpjC7TF4
והרצאת טד נהדרת על איך להגיע לחיים מאושרים (מתורגם):
https://youtu.be/36m1o-tM05g?long=yes
מהו המוות?
לא ברור מה קורה לבני-אדם עם מותם. זה נשמע מדהים שעם כל התפתחות המדע אין אף מדען שהצליח להציע הסבר של ממש לתופעת המוות. האם אנשים חיים בעולם הבא? האם בגלגול אחר, או שהם פשוט מסיימים באופן סופי לחלוטין? - אמנם ברור שגופנו מת אבל מה קורה עם נשמתנו? ותודעתנו?
מה שמסתבר, וגם לו אין שמץ של הסבר, הוא שלא מעט אנשים שאין להם קשר זה לזה, מתרבויות שונות, דתות שונות וממקומות שונים ברחבי העולם, חוו חוויות של מוות וחזרה לחיים. יש שתיארו את החיים עוברים להם במהירות הבזק מול העיניים, אבל כולם תיארו מסדרון ארוך כלשהו, מוצף באור לבן וקולות שקראו להם לבוא. כל אותם אנשים העידו שהחוויה הייתה מדהימה וכולם תיארו פחות או יותר את אותו המראה.. האם הם היו בתחילתו של המוות? ומה קורה לאחר מכן?
לא נראה שבזמן הקרוב נגלה משהו ברור על השאלות הללו, שכן המדע לא מצויד בכלים מספקים לחקר המוות, אבל ניתן לקוות שהמאות הבאות תמסורנה לידי החוקרים כלים מדעיים ושיטות מחקר שיוכלו לשפוך מעט אור על התופעה המרתקת והמסתורית הזו.
הנה אישה שבגיל 7 עברה חוויה של מוות קליני (מתורגם):
http://youtu.be/3adY_jxTYzg
מוטיב המוות הקדום שנולד לפני אלפי שנים מלווה אותנו גם היום בפסקולי סרטים רבים:
https://youtu.be/dLgvKwOYniY
ואולי המשמעות האמיתית של המוות ועוד יותר החיים היא זו (מתורגם):
https://youtu.be/h6fcK_fRYaI?long=yes
מהו דטרמיניזם?
דטרמיניזם (Determinism) היא גישה פילוסופית שגורסת שכל פעולה שאנו עושים נקבעה מראש על ידי אירועים קודמים. לפי גישה זו האירועים הקודמים הללו חוזרים בזמן, עד לתחילת ההיסטוריה.
לפי גישה זו, מאמינים הדטרמיניסטים שניתן לחזות כיצד ינהג בן אדם, באמצעות זיהוי של גורמי ההתנהגות.
מרבית הפסיכולוגים סבורים שגם אם יש מידה מסוימת של דטרמיניזם בהתנהגות האנושית לא תמיד כך הם נוהגים ויש להם מידה של בחירה. תפיסה זו קיבלה את השם "דטרמיניזם רך ".
הדטרמיניזם עולה בהקשרים שונים, החל מתורת המוסר, בה גישה כזו פוטרת את האדם מאחריות למעשיו. כך למשל ניתן לשאול כמה אדם אשם במעשיו הרעים, אם הם לא נעשו מבחירה חופשית, אלא בשל אירועים קודמים שקרו או בשל הכוונה אלוהית?
גם תיאוריות מדעיות עסקו בדטרמיניזם. סוציולוגים ופסיכולוגים רואים בו מושג בעייתי, משום שהוא מבטל את חופש הבחירה של הפרט. מצד שני, עומדת מכניקת הקוונטים, הגורסת שתהליכים בסיסיים בטבע נקבעים באופן אקראי. גישה כזו מערערה על הקביעה שהכל נקבע מראש.
התפיסה הדטרמיניסטית, שמעשים ופעולות נקבעים על ידי דברים שקרו לפני אלפי שנים, מנוגדת לאמונה שיש לאדם רצון חופשי ובחירה במעשיו. היא מתקשרת יותר לאמונה דתית, שבה מוגדר אלוהים ככל יכול וכמי שיודע ועושה הכל בעולם. אז אם עושה האל ויודע כיצד יתנהל העולם כולו וכיצד ינהג אדם בכל רגע בחייו, מאז ומעולם, הרי כל מה שיקרה, יקרה בהכרח ואין לאדם חופש בחירה.
גם ביהדות יש התמודדות עם הגישה הדטרמיניסטית. למשל בטענה שדבר לא משתנה ולא נוכל לשנות מאומה, כי גורלנו נקבע מראש. כך נאמר בספר קהלת למשל, בו נכתב "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה" (מגילת קהלת, פרק א', פסוק ט'). מנגד, אמרו חכמים כמו הרמב"ם שלא כך הוא הדבר והוא הראה זאת יפה.
איך רמב"ם פתר את הסוגיה הזו, שהיא גם פילוסופית אבל נוגעת גם למשפט ולהתנהלות חברתית? - בפירושו ל"מסכת אבות", הוא מביא את דבריו של רוצח שמגן על עצמו, בטענה שהפשע שהוא מואשם בו אולי בוצע על ידיו אך הדבר לא היה בשליטתו.
פותר הרמב"ם את הקושי כשהוא נעזר בכלל המוסכם ש"הכל בידי שמיים מלבד יראת שמיים". לדעת הרמב"ם, זה אומר שהאמונה היא בכל מקרה בידי האדם ולכן - אם הוא מאמין, הוא לא יבצע מעשי פשע שכאלה.
הנה הסבר על הדטרמיניזם (עברית):
https://youtu.be/nZphEAvg8HA
הסבר מעמיק ויפה של הדטרמיניזם - באנגלית:
https://youtu.be/1wA_kBXzzqE
וסימון דה בובואר וסארטר, זוג הפילוסופים שחשבו גם הם ההיפך (מתורגם):
https://youtu.be/Ws2Y2cWme8c
מה הגדולה של "זורבה היווני"?
ראשון היה הספר "זורבה היווני" (Zorba the Greek), רומן שכתב ניקוס קזאנצאקיס ויצא לאור בשנת 1946.
הספר גולל את סיפורו בגוף ראשון של המספר, אינטלקטואל, הנוסע לאי כרתים ופוגש מקומי בשם אלכסיס זורבה, יווני סוער, הרפתקני, מלא חיים ואופטימי תמיד, שהופך לחברו ולמדריך שלו באי ובחיים היווניים.
מספר הסיפור, בזיל, הוא סופר ומעין פילוסוף, שזה עתה ירש מכרה פחם באי יווני רחוק. הוא מחליט לנסוע לשם כדי לפקח על העניינים.
בסירה שמובילה אותו אל האי כרתים הוא פוגש את זורבה הכריזמטי, איש בגיל העמידה שחי חיי הרפתקאות והופך למדריך של בזיל לחיים באי. זורבה חי את החיים, רוקד עושה מוסיקה ומאהב נמרץ, איש של נשים ואנשים.
בזיל נהנה מההיכרות עם זורבה, שמציג אותו בפני המקומיים ומכיר לו את החיים בו ובדרכי העולם ובהדרגה משנה את השקפתו של האורח האנגלי על החיים.
שניהם, בזיל וזורבה מתמודדים עם שורה של אתגרים כשהם מנסים להפעיל את המכרה. הם נתקלים בבירוקרטיה המקומית, מתעמתים עם חלק מתושבי הכפר המגלים עוינות וחווים כישלונות בלתי צפויים.
לאורך כל הסיפור, נשאר זורבה עצמו אופטימי ונראה שהוא נהנה מההרפתקאות, בעוד בזיל מנסה ליישב את הניגודים שבין ערכיו והאידיאלים האינטלקטואליים שלו לבין המציאות המבולגנת שהוא חווה.
מתחילתו ועד סופו המפתיע מציע "זורבה היווני" סיפור מעורר השראה על בני אדם, מפגש תרבותי, הרפתקאות, חברות וחיפוש אחרי משמעות.
מהספר נוצר בין השאר בשנת 1964 גם הסרט המפורסם, בבימוי המוצלח של מייקל קקויאניס. את אלכסיס זורבה, הדמות הראשית בסרט גילם השחקן המקסיקאי-אמריקאי אנתוני קווין, שכלל לא היה יווני, אך היטיב לגלם את דמותו של זורבה. את דמותו של בזיל, האורח האנגלי, גילם אלן בייטס.
את הסרט צילמו באתרים שונים באי כרתים, כולל בעיר חאניה, בחצי האי אקרוטירי ועוד. את הסצנה הכי מפורסמת מהסרט, זו של ריקוד הסירטאקי, צילמו בחוף של הכפר סטאברוס.
הנה קדימון הסרט:
https://youtu.be/hkuoaKtOZg8
"הריקוד של זורבה", הריקוד המפורסם שעל החוף "סירטאקי" על שיר הנושא:
https://youtu.be/2AzpHvLWFUM
ביוון הסירטקי הפך לריקוד עממי:
https://youtu.be/par4zqR6n80
את המוסיקה לסרט יצר המלחין היווני האגדי מיקיס תיאודורקיס:
https://youtu.be/QskFT7AaKH0
תמונות מההצגה זורבה היווני בתיאטרון הבימה:
https://youtu.be/eaPUkCU8ldc
והתמונה מהחוף עם מוזיקת זורבה היווני:
https://youtu.be/dzlcxN0lxSo
מהי המשמעות אצל ויקטור פרנקל ואיך זה קשור לשואה?
הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" חי בסמיכות לפרויד. פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה, בגטו, במחנות עבודה ובמחנה ההשמדה אושוויץ.
עוד לפני השואה פיתח ויקטור פרנקל, כדוקטור ובהמשך כפרופסור וינאי נודע, שיטה טיפולית לטיפול בדיכאון ובקשיים נפשיים. היא נועדה לאפשר לאדם, להתמודד עם קשיים גדולים, בעזרת המשמעות שהוא נותן לדברים. מי שנלחם אז על פרסום מאמרו הראשון היה גדול הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד.
התפיסה של פרנקל הייתה ברוח המשפט של ניטשה, שגרס שאם יש לך בשביל מה לחיות, תוכל לשרוד כל דבר. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, פרנקל השתמש בשיטתו שלו על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה את הדברים הקשים ביותר בשואה. הוא עשה את זה כשהוא מוקף באנשים חזקים וחסונים ממנו בהרבה, שמתו כמו זבובים ולא שרדו.
מכך פרנקל למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו, תפיסתו האישית והאופטימיות שלו, היא מרכיב חשוב מאד לא רק להרגשה אלא גם לקיומו הפיזי.
פרנקל ידע הרבה לעג לרעיונותיו ושיטותיו ול"לוגותרפיה", שיטתו המרכזית. אבל הוא לא הירפה. הוא הרצה במאות מדינות ובהדרגה ראה כיצד העולם מאמץ אותם. עשרות מיליוני עותקים מספרו "אדם מחפש משמעות", נמכרו בעולם. עוד בחייו הוא זכה לראות את העולם מאמץ את עיקרון המשמעות ואת חשיבותו להצלחה.
חלק מהמהפכה שהכניס פראנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא העריץ את פרויד, אבל תמיד אמר שגאון הפסיכולוגיה החשיב רק את הרבדים הנמוכים באישיות, בעוד שהוא עצמו המשיך אותו - ברבדים העליונים של הנפש, כמו המימוש העצמי, המשמעות וההתעלות שלו.
בהמשך השנים הוא מצא שפעמים רבות האדם המודרני רכש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסבל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל אמר שמאחורי השעמום הזה עומד משהו שהוא כינה "ריק קיומי" והוא אמר שהוא מוביל בדרך כלל לתופעות כמו תוקפנות, דיכאון והתמכרויות. גם במצבים קשים, הוא גרס, אנו בני האדם, צריכים משמעות בכדי להתמודד עם הקשיים. או במילים אחרות - מאחורי דיכאון, התמכרות או אלימות ותוקפנות, עומד לא פעם השעמום וה"ריק".
פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:
"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."
ספריו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בעשרות מדינות ושפות בעולם. רעיונותיו של פרנקל ובמיוחד ספרו "האדם מחפש משמעות", שינו את חייהם של מיליוני אנשים צעירים שלמדו ממנו כמה חשוב להגביה עוף מעל ההנאה והאושר הפרטי ולתרום לעולם ודרך זה לקבל משמעות לחייהם ולזכות במצפן שיתקן גם את לבטיהם, כאביהם והריקנות שאופפת כל כך רבים מאיתנו בעולם המודרני.
הנה ראיון עם ויקטור פראנקל (מתורגם):
https://youtu.be/8PEQipIsZhU
כך מתאר פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה (מתורגם):
http://youtu.be/JaQE1nfuX18
מצגת על האיש ותורתו (עברית):
https://youtu.be/Qb9NQNTn4K0
רבים לא יודעים שוויקטור פרנקל נתקל בדחייה רבה ובלעג על הרעיונות הנשגבים שלו. ברגעיו הכי קשים היה זה הרבי מלובביץ' שעודד אותו (עברית):
https://youtu.be/UXdjdvd4594
בהמשך חייו החזיר פרנקל בתרומה לארגון של הרבי (עברית):
https://youtu.be/ovGCvoJnERc
כיום השיטות של פרנקל יכולות ומסייעות לאנשים שמצויים בדיכאון חמור (עברית):
https://youtu.be/CpnjAd67pE4?long=yes
וגם המדע מוצא שמשמעות היא היוצרת את המוטיבציה הפנימית להצליח וגם מאפשר את ההצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
לא מעט אנשים בטוחים שכסף הוא אושר ושאם ישיגו כסף רב, הם יהיו מאושרים. עצוב לומר שאין טעות גדולה מזו. אין טעות גדולה גם מלהשקיע את כל חיינו בחיים כמו של כולם, או לצפות להיות בסדר עם הציפיות של כולם מאיתנו ולשכוח את החלומות שלנו ואת מה שבאמת מעסיק אותנו, עמוק בפנים, במקום ששכחנו להתחשב בו, בהחלטות שאנחנו מקבלים.
הדבר הכי חשוב בחיים היא הצלחה, אבל זו לא בהכרח ההצלחה שמשדרים לנו אנשים שעושים קריירות אדירות וכסף רב, כי לעתים קרובות האנשים האלה הרוסים מבפנים, מכורים למירוץ שבו הם נמצאים ולא יכולים להפסיק ופשוט ליהנות מהחיים ומהמשמעות האמיתית של האושר שיועד בשבילם.
והאנשים ההפוכים, אלו שעושים את מה שהם אוהבים, חיים הפוך. הם מתברכים כל יום ב"לעשות את מה שהם אוהבים", או בציטוט שנתן חוקר שעשה מחקר על הצלחה, מפי אחת המרואיינות שלו שהצליחה ואמרה לו: "הייתי משלמת למישהו, כדי לעשות את מה שאני עושה".
כי המשמעות האמיתית של החיים היא להשתמש בכישרון המיוחד שלכם, הדבר שלכם שיכול לתרום לעולם שמסביב ולעשות אותו טוב יותר. הכישרון שלכם הוא ממש לא לקום כל בוקר וללכת לעבודה - גם אם יוצא לכם המון כסף ממנה. הכישרון הוא לעשות את מה שאתם אוהבים ומשמעותיים בו לעולם, ליהנות מחיים מלאי משמעות ולהגשים את עצמכם בהם.
ואחרי הכל, אם אכן תעשו את מה שאתם נהנים לעשות, בתור קריירה או לפחות בתור עבודה, גם תצליחו יותר ויש סיכוי משמעותי שאפילו תצליחו מאוד ואולי אפילו כסף רב. לכו על זה!
נפתח בסטיב ג'ובס שמתאר כיצד האהבה למה שהוא עושה הרימה אותו מהמצב הכי קשה אל הפסגה שאליה הגיע (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
מהיר ומדויק - הנה משמעות החיים בדקה אחת:
https://youtu.be/iUdhJ_S_z3w
הרצאת טד קצרה על סודות ההצלחה, שכוללת את האמיתות הללו (מתורגם):
https://youtu.be/Y6bbMQXQ180
דוגמה יפה לאושר ומה באמת יביא אותו (עברית):
https://youtu.be/v4JsfcTB3_Y
סרטון על האושר ולמה הוא לא נמצא במרוץ ובזרם:
https://youtu.be/e9dZQelULDk
גם המחקר מראה עד כמה הכסף לא שווה לאושר:
https://youtu.be/JSIkdWxotKw
אדם, אחד מני רבים, שגילו את עניין המשמעות (מתורגם):
https://youtu.be/vPtzpjC7TF4
והרצאת טד נהדרת על איך להגיע לחיים מאושרים (מתורגם):
https://youtu.be/36m1o-tM05g?long=yes
לא ברור מה קורה לבני-אדם עם מותם. זה נשמע מדהים שעם כל התפתחות המדע אין אף מדען שהצליח להציע הסבר של ממש לתופעת המוות. האם אנשים חיים בעולם הבא? האם בגלגול אחר, או שהם פשוט מסיימים באופן סופי לחלוטין? - אמנם ברור שגופנו מת אבל מה קורה עם נשמתנו? ותודעתנו?
מה שמסתבר, וגם לו אין שמץ של הסבר, הוא שלא מעט אנשים שאין להם קשר זה לזה, מתרבויות שונות, דתות שונות וממקומות שונים ברחבי העולם, חוו חוויות של מוות וחזרה לחיים. יש שתיארו את החיים עוברים להם במהירות הבזק מול העיניים, אבל כולם תיארו מסדרון ארוך כלשהו, מוצף באור לבן וקולות שקראו להם לבוא. כל אותם אנשים העידו שהחוויה הייתה מדהימה וכולם תיארו פחות או יותר את אותו המראה.. האם הם היו בתחילתו של המוות? ומה קורה לאחר מכן?
לא נראה שבזמן הקרוב נגלה משהו ברור על השאלות הללו, שכן המדע לא מצויד בכלים מספקים לחקר המוות, אבל ניתן לקוות שהמאות הבאות תמסורנה לידי החוקרים כלים מדעיים ושיטות מחקר שיוכלו לשפוך מעט אור על התופעה המרתקת והמסתורית הזו.
הנה אישה שבגיל 7 עברה חוויה של מוות קליני (מתורגם):
http://youtu.be/3adY_jxTYzg
מוטיב המוות הקדום שנולד לפני אלפי שנים מלווה אותנו גם היום בפסקולי סרטים רבים:
https://youtu.be/dLgvKwOYniY
ואולי המשמעות האמיתית של המוות ועוד יותר החיים היא זו (מתורגם):
https://youtu.be/h6fcK_fRYaI?long=yes
דטרמיניזם (Determinism) היא גישה פילוסופית שגורסת שכל פעולה שאנו עושים נקבעה מראש על ידי אירועים קודמים. לפי גישה זו האירועים הקודמים הללו חוזרים בזמן, עד לתחילת ההיסטוריה.
לפי גישה זו, מאמינים הדטרמיניסטים שניתן לחזות כיצד ינהג בן אדם, באמצעות זיהוי של גורמי ההתנהגות.
מרבית הפסיכולוגים סבורים שגם אם יש מידה מסוימת של דטרמיניזם בהתנהגות האנושית לא תמיד כך הם נוהגים ויש להם מידה של בחירה. תפיסה זו קיבלה את השם "דטרמיניזם רך ".
הדטרמיניזם עולה בהקשרים שונים, החל מתורת המוסר, בה גישה כזו פוטרת את האדם מאחריות למעשיו. כך למשל ניתן לשאול כמה אדם אשם במעשיו הרעים, אם הם לא נעשו מבחירה חופשית, אלא בשל אירועים קודמים שקרו או בשל הכוונה אלוהית?
גם תיאוריות מדעיות עסקו בדטרמיניזם. סוציולוגים ופסיכולוגים רואים בו מושג בעייתי, משום שהוא מבטל את חופש הבחירה של הפרט. מצד שני, עומדת מכניקת הקוונטים, הגורסת שתהליכים בסיסיים בטבע נקבעים באופן אקראי. גישה כזו מערערה על הקביעה שהכל נקבע מראש.
התפיסה הדטרמיניסטית, שמעשים ופעולות נקבעים על ידי דברים שקרו לפני אלפי שנים, מנוגדת לאמונה שיש לאדם רצון חופשי ובחירה במעשיו. היא מתקשרת יותר לאמונה דתית, שבה מוגדר אלוהים ככל יכול וכמי שיודע ועושה הכל בעולם. אז אם עושה האל ויודע כיצד יתנהל העולם כולו וכיצד ינהג אדם בכל רגע בחייו, מאז ומעולם, הרי כל מה שיקרה, יקרה בהכרח ואין לאדם חופש בחירה.
גם ביהדות יש התמודדות עם הגישה הדטרמיניסטית. למשל בטענה שדבר לא משתנה ולא נוכל לשנות מאומה, כי גורלנו נקבע מראש. כך נאמר בספר קהלת למשל, בו נכתב "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה" (מגילת קהלת, פרק א', פסוק ט'). מנגד, אמרו חכמים כמו הרמב"ם שלא כך הוא הדבר והוא הראה זאת יפה.
איך רמב"ם פתר את הסוגיה הזו, שהיא גם פילוסופית אבל נוגעת גם למשפט ולהתנהלות חברתית? - בפירושו ל"מסכת אבות", הוא מביא את דבריו של רוצח שמגן על עצמו, בטענה שהפשע שהוא מואשם בו אולי בוצע על ידיו אך הדבר לא היה בשליטתו.
פותר הרמב"ם את הקושי כשהוא נעזר בכלל המוסכם ש"הכל בידי שמיים מלבד יראת שמיים". לדעת הרמב"ם, זה אומר שהאמונה היא בכל מקרה בידי האדם ולכן - אם הוא מאמין, הוא לא יבצע מעשי פשע שכאלה.
הנה הסבר על הדטרמיניזם (עברית):
https://youtu.be/nZphEAvg8HA
הסבר מעמיק ויפה של הדטרמיניזם - באנגלית:
https://youtu.be/1wA_kBXzzqE
וסימון דה בובואר וסארטר, זוג הפילוסופים שחשבו גם הם ההיפך (מתורגם):
https://youtu.be/Ws2Y2cWme8c
ראשון היה הספר "זורבה היווני" (Zorba the Greek), רומן שכתב ניקוס קזאנצאקיס ויצא לאור בשנת 1946.
הספר גולל את סיפורו בגוף ראשון של המספר, אינטלקטואל, הנוסע לאי כרתים ופוגש מקומי בשם אלכסיס זורבה, יווני סוער, הרפתקני, מלא חיים ואופטימי תמיד, שהופך לחברו ולמדריך שלו באי ובחיים היווניים.
מספר הסיפור, בזיל, הוא סופר ומעין פילוסוף, שזה עתה ירש מכרה פחם באי יווני רחוק. הוא מחליט לנסוע לשם כדי לפקח על העניינים.
בסירה שמובילה אותו אל האי כרתים הוא פוגש את זורבה הכריזמטי, איש בגיל העמידה שחי חיי הרפתקאות והופך למדריך של בזיל לחיים באי. זורבה חי את החיים, רוקד עושה מוסיקה ומאהב נמרץ, איש של נשים ואנשים.
בזיל נהנה מההיכרות עם זורבה, שמציג אותו בפני המקומיים ומכיר לו את החיים בו ובדרכי העולם ובהדרגה משנה את השקפתו של האורח האנגלי על החיים.
שניהם, בזיל וזורבה מתמודדים עם שורה של אתגרים כשהם מנסים להפעיל את המכרה. הם נתקלים בבירוקרטיה המקומית, מתעמתים עם חלק מתושבי הכפר המגלים עוינות וחווים כישלונות בלתי צפויים.
לאורך כל הסיפור, נשאר זורבה עצמו אופטימי ונראה שהוא נהנה מההרפתקאות, בעוד בזיל מנסה ליישב את הניגודים שבין ערכיו והאידיאלים האינטלקטואליים שלו לבין המציאות המבולגנת שהוא חווה.
מתחילתו ועד סופו המפתיע מציע "זורבה היווני" סיפור מעורר השראה על בני אדם, מפגש תרבותי, הרפתקאות, חברות וחיפוש אחרי משמעות.
מהספר נוצר בין השאר בשנת 1964 גם הסרט המפורסם, בבימוי המוצלח של מייקל קקויאניס. את אלכסיס זורבה, הדמות הראשית בסרט גילם השחקן המקסיקאי-אמריקאי אנתוני קווין, שכלל לא היה יווני, אך היטיב לגלם את דמותו של זורבה. את דמותו של בזיל, האורח האנגלי, גילם אלן בייטס.
את הסרט צילמו באתרים שונים באי כרתים, כולל בעיר חאניה, בחצי האי אקרוטירי ועוד. את הסצנה הכי מפורסמת מהסרט, זו של ריקוד הסירטאקי, צילמו בחוף של הכפר סטאברוס.
הנה קדימון הסרט:
https://youtu.be/hkuoaKtOZg8
"הריקוד של זורבה", הריקוד המפורסם שעל החוף "סירטאקי" על שיר הנושא:
https://youtu.be/2AzpHvLWFUM
ביוון הסירטקי הפך לריקוד עממי:
https://youtu.be/par4zqR6n80
את המוסיקה לסרט יצר המלחין היווני האגדי מיקיס תיאודורקיס:
https://youtu.be/QskFT7AaKH0
תמונות מההצגה זורבה היווני בתיאטרון הבימה:
https://youtu.be/eaPUkCU8ldc
והתמונה מהחוף עם מוזיקת זורבה היווני:
https://youtu.be/dzlcxN0lxSo
משמעות החיים
הפסיכיאטר הנודע ויקטור פראנקל, מחבר הספר "האדם מחפש משמעות" חי בסמיכות לפרויד. פיתח את הגישה של לוגותרפיה. הוא היה רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי מהעיר וינה, ששרד את השואה, בגטו, במחנות עבודה ובמחנה ההשמדה אושוויץ.
עוד לפני השואה פיתח ויקטור פרנקל, כדוקטור ובהמשך כפרופסור וינאי נודע, שיטה טיפולית לטיפול בדיכאון ובקשיים נפשיים. היא נועדה לאפשר לאדם, להתמודד עם קשיים גדולים, בעזרת המשמעות שהוא נותן לדברים. מי שנלחם אז על פרסום מאמרו הראשון היה גדול הפסיכולוגיה זיגמונד פרויד.
התפיסה של פרנקל הייתה ברוח המשפט של ניטשה, שגרס שאם יש לך בשביל מה לחיות, תוכל לשרוד כל דבר. במהלך שהותו ב-4 מחנות עבודה של הנאצים, פרנקל השתמש בשיטתו שלו על עצמו והצליח לשרוד בעזרתה את הדברים הקשים ביותר בשואה. הוא עשה את זה כשהוא מוקף באנשים חזקים וחסונים ממנו בהרבה, שמתו כמו זבובים ולא שרדו.
מכך פרנקל למד שאכן שיטתו יכולה לעבוד בתנאים קיצוניים וקשים והיא אכן שיטה טיפולית טובה. הוא גם שם לב שחלק מהשוהים במחנות התעלו מעל המציאות הקשה, ניחמו אחרים ואף נתנו אוכל מפיהם לאחרים. מכך למד שהגישה של אדם למצבו, תפיסתו האישית והאופטימיות שלו, היא מרכיב חשוב מאד לא רק להרגשה אלא גם לקיומו הפיזי.
פרנקל ידע הרבה לעג לרעיונותיו ושיטותיו ול"לוגותרפיה", שיטתו המרכזית. אבל הוא לא הירפה. הוא הרצה במאות מדינות ובהדרגה ראה כיצד העולם מאמץ אותם. עשרות מיליוני עותקים מספרו "אדם מחפש משמעות", נמכרו בעולם. עוד בחייו הוא זכה לראות את העולם מאמץ את עיקרון המשמעות ואת חשיבותו להצלחה.
חלק מהמהפכה שהכניס פראנקל לרפואה נעוץ בכך שבנוסף לגוף ונפש, מרכיבים בסיסיים ומרכזיים בראיית האדם, הוא הוסיף מימד נוסף - את המימד הרוחני. הוא העריץ את פרויד, אבל תמיד אמר שגאון הפסיכולוגיה החשיב רק את הרבדים הנמוכים באישיות, בעוד שהוא עצמו המשיך אותו - ברבדים העליונים של הנפש, כמו המימוש העצמי, המשמעות וההתעלות שלו.
בהמשך השנים הוא מצא שפעמים רבות האדם המודרני רכש אמצעים חומריים ונפשיים, אך הוא איבד את הסיבה לחיים וסבל מתחושה סתמית של שעמום או חוסר סיבה לחיים. ויקטור פרנקל אמר שמאחורי השעמום הזה עומד משהו שהוא כינה "ריק קיומי" והוא אמר שהוא מוביל בדרך כלל לתופעות כמו תוקפנות, דיכאון והתמכרויות. גם במצבים קשים, הוא גרס, אנו בני האדם, צריכים משמעות בכדי להתמודד עם הקשיים. או במילים אחרות - מאחורי דיכאון, התמכרות או אלימות ותוקפנות, עומד לא פעם השעמום וה"ריק".
פרנקל אמר על כך משפט שמדייק בתפיסתו את האדם:
"אפשר ליטול מאתנו את הכל, כמעט. את בריאותנו, את רכושנו, את כבודנו, את חרותנו, וגם את היקר לנו - חוץ מדבר אחד: את החופש להחליט איך להגיב למצבי החיים שלנו. אנחנו אדונים על גורלנו ולא קורבנותיו."
ספריו נמכרו בעשרות מיליוני עותקים בעשרות מדינות ושפות בעולם. רעיונותיו של פרנקל ובמיוחד ספרו "האדם מחפש משמעות", שינו את חייהם של מיליוני אנשים צעירים שלמדו ממנו כמה חשוב להגביה עוף מעל ההנאה והאושר הפרטי ולתרום לעולם ודרך זה לקבל משמעות לחייהם ולזכות במצפן שיתקן גם את לבטיהם, כאביהם והריקנות שאופפת כל כך רבים מאיתנו בעולם המודרני.
הנה ראיון עם ויקטור פראנקל (מתורגם):
https://youtu.be/8PEQipIsZhU
כך מתאר פראנקל את סיפורו ואת הלוגותרפיה שפיתח ממה שעבר בשואה (מתורגם):
http://youtu.be/JaQE1nfuX18
מצגת על האיש ותורתו (עברית):
https://youtu.be/Qb9NQNTn4K0
רבים לא יודעים שוויקטור פרנקל נתקל בדחייה רבה ובלעג על הרעיונות הנשגבים שלו. ברגעיו הכי קשים היה זה הרבי מלובביץ' שעודד אותו (עברית):
https://youtu.be/UXdjdvd4594
בהמשך חייו החזיר פרנקל בתרומה לארגון של הרבי (עברית):
https://youtu.be/ovGCvoJnERc
כיום השיטות של פרנקל יכולות ומסייעות לאנשים שמצויים בדיכאון חמור (עברית):
https://youtu.be/CpnjAd67pE4?long=yes
וגם המדע מוצא שמשמעות היא היוצרת את המוטיבציה הפנימית להצליח וגם מאפשר את ההצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/rrkrvAUbU9Y?long=yes
