שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה אנו נהנים לראות פנים יפים?
היופי (Beauty) מרגש אותנו ואין בזה חדש. אנשים יפים מושכים מבטים וזה חברתי.
יופי משווק היטב. זה הבסיס לכל תעשיית הדוגמנות, לתופעת הפרזנטורים ולעולם המשפיענים של המדיה החברתית החדשה יותר. לכן מרבית המוכרות בקניונים ובחנויות הן נשים יפות ומצודדות.
גם עולם הפרסום יודע שנים ששימוש בפרצוף יפה מעלה את המכירות של מוצרים ושירותים מסחריים. כשאנחנו רואים אישה או גבר יפים ניצבים ליד מכונית או מוצר כלשהם, מתקשרות אצלנו תכונות האדם הזה לתכונות של המוצר ואנו מעוניינים יותר לרכוש אותו.
פרסומות הכוללות נשים יפות המקפצות על החוף מגדילות משמעותית את המכירות. לא פעם הוכח גם שנשים נאות המגייסות תרומות לצדקה, מקבלות תרומות גדולות יותר. הרצון להרשים אדם יפה הוא משמעותית יותר חזק מהצורך שלנו להרשים אנשים פחות יפים.
מילולית, אנו משתמשים במילים כמו במחמאות כמו "מסובבת ראשים" או במונחים כמו "מצודד", בהתייחס לאנשים הגורמים לאחרים לסובב את ראשם אחריהם או להביט בהם הצידה. באנגלית אומרים על מי שהם יפים שהם "מלאים ביופי", תרגום של Beautiful.
אמנם החכם באדם שלמה המלך, אמר ש"שקר החן והבל היופי" ולא מעט חכמים בשלל תרבויות יעצו לנו שלא להיגרר אחרי המראה החיצוני ולהעדיף את תוכו של אדם על יופיו.
אבל ניסויים מדעיים הראו שצפייה בפנים יפות יוצרת תחושת הנאה, הבאה לידי ביטוי בהפרשה של דופמין, שיש לה פוטנציאל להיות ממכרת. סריקות מוח מראות שמבט בפרצופים יפים מפעיל את העונג הממכר הזה, המשפיע ישירות על מערכת התגמול שבמוחנו.
כל אלו התגלו גם במעקב אחרי נסיינים שהתבוננו בתצלומים של כוכבי קולנוע מצודדים. באמיגדלה ובקליפת המוח האורביטופרונטלית שבמוחם נרשמה עליה מובהקת בפעילות העצבית.
מנותני שירות, פקידים ומנהלים ועד מפקדים בצבא ומרצים באוניברסיטה - כולם שותפים ללא משים ביצירת המציאות בה לאנשים יפים קל הרבה יותר.
אז קל יותר לאנשים יפים להשיג דברים, אבל האם המשיכה לאנשים יפים היא דבר מולד או שהוא נרכש?
במחקרים נמצא שהמשיכה ליופי טבועה בנו כבר מהלידה. תצפיות הראו שגם תינוקות בני שבוע מתבוננים יותר זמן בפנים ובפרצופים יפים, מאשר בשאינם יפים.
גם שוק העבודה נכנע ליופי. מסתבר שמבין מספר מועמדים למשרה, בעלי כישורים דומים, ייבחרו המועמדים היותר יפים. מעניין יותר הממצא המחקרי, ששכרם של עובדים יפים נוטה להיות גבוה מזה של הפחות יפים, העושים עבודה זהה.
הנה הסבר של המשיכה האנושית ליופי (מתורגם):
https://youtu.be/169N81xAffQ
גם אם הם קצת מאיימים עלינו (עברית):
https://youtu.be/QKGl54GwzK4
בחיוך - מה קורה כשברקוני רואה בחורה יפה (עברית):
https://youtu.be/UhJ6vTyBmcw
על המשיכה האנושית לאנשים יפים:
https://youtu.be/v8DdqocuQf0?long=yes
ואיך מוחנו מזהה בעצם יופי (מתורגם):
https://youtu.be/Wgt8QUHQjw8?long=yes
מי המציאו את החבלים?
כבר מימי קדם אפשר השימוש בחבל (Rope) לפתח וליצור כלי עבודה שונים.
המצאת החבל מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות שקשה לדייק בהן. במערות לאסקו הקדמוניות שבדרום צרפת נמצאו קטעי חבל מאובנים בשזירה כפולה, בקוטר של 7 מ"מ ובני כ-16 אלף שנה.
מהמחקר ברור לגמרי שהאדם הקדמון הוא שגילה את החבל. ממצאים מאתרים שונים מוכיחים שמאז העידן הפרהיסטורי שימשו חבלים למשיכה, קשירה, הרמה והידוק של חפצים.
בשל היותה של ההמצאה כה עתיקה, קשה לייחס אותה לאדם בודד כלשהו. ההשערה של ההיסטוריונים היא שבני אדם קדומים גילו ככל הנראה קנוקנות טבעיות של צמחים מטפסים, קנוקנות חזקות שהיו ההשראה להמצאה.
החבלים הראשונים נוצרו, כלל הנראה, כשהחלו בני אדם לנסות ולחבר כמה קנוקנות מהטבע ביחד, בתחילה יתכן שאפילו ללא חיבור ורק בהמשך בשיטות של שזירה ופיתול.
כך נולד ככל הנראה הרעיון של פיתול סיבים יחד והאפשרות ליצור מהם את החבל, אותו חוט עבה שהחלו מעתה לקלוע מסיבים רבים ולהשתמש בו לצורכי קשירה והידוק של חפצים.
וכשיש חומר חזק ועמיד כל כך, ברור היה שהוא שימושי ויכול לשכלל עבודות ומאמצים כמו בניית כלים ומבני מגורים, יצירת כלי ציד ודיג פשוטים כמו רשתות דיג ובהמשך גם כלי נשק כמו קשתות, חניתות ועוד.
הידע על החבל הלך והתפשט בקרב משפחות וקבוצות קדמוניות. עם המהפכה החקלאית והמצאת החקלאות שימשו החבלים למטרות נוספות, כולל קשירת בעלי חיים ויצירת גדרות לתיחום חלקות ואזורי מחיה לבהמות.
מכאן והלאה פיתחו תרבויות שונות ברחבי העולם שיטות וחומרים משלהן להכנת חבלים. היו שהשתמשו בסיבי צמחים חזקים, בעורות בעלי חיים ואפילו בשיער מהחי.
קטעי חבל מאובנים בני כ-16000 שנה, נמצאו במערות לאסקו, בדרום צרפת. אלה חבלים בקוטר 7 מ"מ, במבנה של שזירה כפולה.
במצרים העתיקה, שימשו חבלים מסיבים של גומא הפפירוס לצורך גרירה של אבנים ענקיות לבניית הפירמידות. חוקרים מעריכים שבין השנים 3500-4000 לפני הספירה, היו המצרים הקדמונים אחת התרבויות הראשונות, אם לא הקדומה ביותר, שהשתמשה במכשירים ייעודיים לייצור של חבלים, מכשירים שפותחו לשם כך.
גם במרכז אמריקה משתמשים מאות שנים בסיבי צמח האגבה, סיבי סיזל (Sisal) החזקים במיוחד, לייצור של חבלים.
מכאן שהמצאת החבל היא תוצאה של מאמצים קולקטיביים, משותפים והדרגתיים של חברות אנושיות מוקדמות ורבות. במהלך הדורות הוא ישמש מרכיב בהמצאות רבות וחשובות, שעתידות לשנות את ההיסטוריה האנושית, דוגמת המנוף, הסירה ואפילו הגלגל.
כך יצרו בעבר חבלים מחומרים טבעיים:
https://youtu.be/JPiGesJQRqg
ובני האינקה שיצרו את גשרי החבלים של מערכת הדרכים הענקית שהם בנו:
https://youtu.be/Hcc3eU40JpY
משיכה
היופי (Beauty) מרגש אותנו ואין בזה חדש. אנשים יפים מושכים מבטים וזה חברתי.
יופי משווק היטב. זה הבסיס לכל תעשיית הדוגמנות, לתופעת הפרזנטורים ולעולם המשפיענים של המדיה החברתית החדשה יותר. לכן מרבית המוכרות בקניונים ובחנויות הן נשים יפות ומצודדות.
גם עולם הפרסום יודע שנים ששימוש בפרצוף יפה מעלה את המכירות של מוצרים ושירותים מסחריים. כשאנחנו רואים אישה או גבר יפים ניצבים ליד מכונית או מוצר כלשהם, מתקשרות אצלנו תכונות האדם הזה לתכונות של המוצר ואנו מעוניינים יותר לרכוש אותו.
פרסומות הכוללות נשים יפות המקפצות על החוף מגדילות משמעותית את המכירות. לא פעם הוכח גם שנשים נאות המגייסות תרומות לצדקה, מקבלות תרומות גדולות יותר. הרצון להרשים אדם יפה הוא משמעותית יותר חזק מהצורך שלנו להרשים אנשים פחות יפים.
מילולית, אנו משתמשים במילים כמו במחמאות כמו "מסובבת ראשים" או במונחים כמו "מצודד", בהתייחס לאנשים הגורמים לאחרים לסובב את ראשם אחריהם או להביט בהם הצידה. באנגלית אומרים על מי שהם יפים שהם "מלאים ביופי", תרגום של Beautiful.
אמנם החכם באדם שלמה המלך, אמר ש"שקר החן והבל היופי" ולא מעט חכמים בשלל תרבויות יעצו לנו שלא להיגרר אחרי המראה החיצוני ולהעדיף את תוכו של אדם על יופיו.
אבל ניסויים מדעיים הראו שצפייה בפנים יפות יוצרת תחושת הנאה, הבאה לידי ביטוי בהפרשה של דופמין, שיש לה פוטנציאל להיות ממכרת. סריקות מוח מראות שמבט בפרצופים יפים מפעיל את העונג הממכר הזה, המשפיע ישירות על מערכת התגמול שבמוחנו.
כל אלו התגלו גם במעקב אחרי נסיינים שהתבוננו בתצלומים של כוכבי קולנוע מצודדים. באמיגדלה ובקליפת המוח האורביטופרונטלית שבמוחם נרשמה עליה מובהקת בפעילות העצבית.
מנותני שירות, פקידים ומנהלים ועד מפקדים בצבא ומרצים באוניברסיטה - כולם שותפים ללא משים ביצירת המציאות בה לאנשים יפים קל הרבה יותר.
אז קל יותר לאנשים יפים להשיג דברים, אבל האם המשיכה לאנשים יפים היא דבר מולד או שהוא נרכש?
במחקרים נמצא שהמשיכה ליופי טבועה בנו כבר מהלידה. תצפיות הראו שגם תינוקות בני שבוע מתבוננים יותר זמן בפנים ובפרצופים יפים, מאשר בשאינם יפים.
גם שוק העבודה נכנע ליופי. מסתבר שמבין מספר מועמדים למשרה, בעלי כישורים דומים, ייבחרו המועמדים היותר יפים. מעניין יותר הממצא המחקרי, ששכרם של עובדים יפים נוטה להיות גבוה מזה של הפחות יפים, העושים עבודה זהה.
הנה הסבר של המשיכה האנושית ליופי (מתורגם):
https://youtu.be/169N81xAffQ
גם אם הם קצת מאיימים עלינו (עברית):
https://youtu.be/QKGl54GwzK4
בחיוך - מה קורה כשברקוני רואה בחורה יפה (עברית):
https://youtu.be/UhJ6vTyBmcw
על המשיכה האנושית לאנשים יפים:
https://youtu.be/v8DdqocuQf0?long=yes
ואיך מוחנו מזהה בעצם יופי (מתורגם):
https://youtu.be/Wgt8QUHQjw8?long=yes
כבר מימי קדם אפשר השימוש בחבל (Rope) לפתח וליצור כלי עבודה שונים.
המצאת החבל מתוארכת לתקופות פרהיסטוריות שקשה לדייק בהן. במערות לאסקו הקדמוניות שבדרום צרפת נמצאו קטעי חבל מאובנים בשזירה כפולה, בקוטר של 7 מ"מ ובני כ-16 אלף שנה.
מהמחקר ברור לגמרי שהאדם הקדמון הוא שגילה את החבל. ממצאים מאתרים שונים מוכיחים שמאז העידן הפרהיסטורי שימשו חבלים למשיכה, קשירה, הרמה והידוק של חפצים.
בשל היותה של ההמצאה כה עתיקה, קשה לייחס אותה לאדם בודד כלשהו. ההשערה של ההיסטוריונים היא שבני אדם קדומים גילו ככל הנראה קנוקנות טבעיות של צמחים מטפסים, קנוקנות חזקות שהיו ההשראה להמצאה.
החבלים הראשונים נוצרו, כלל הנראה, כשהחלו בני אדם לנסות ולחבר כמה קנוקנות מהטבע ביחד, בתחילה יתכן שאפילו ללא חיבור ורק בהמשך בשיטות של שזירה ופיתול.
כך נולד ככל הנראה הרעיון של פיתול סיבים יחד והאפשרות ליצור מהם את החבל, אותו חוט עבה שהחלו מעתה לקלוע מסיבים רבים ולהשתמש בו לצורכי קשירה והידוק של חפצים.
וכשיש חומר חזק ועמיד כל כך, ברור היה שהוא שימושי ויכול לשכלל עבודות ומאמצים כמו בניית כלים ומבני מגורים, יצירת כלי ציד ודיג פשוטים כמו רשתות דיג ובהמשך גם כלי נשק כמו קשתות, חניתות ועוד.
הידע על החבל הלך והתפשט בקרב משפחות וקבוצות קדמוניות. עם המהפכה החקלאית והמצאת החקלאות שימשו החבלים למטרות נוספות, כולל קשירת בעלי חיים ויצירת גדרות לתיחום חלקות ואזורי מחיה לבהמות.
מכאן והלאה פיתחו תרבויות שונות ברחבי העולם שיטות וחומרים משלהן להכנת חבלים. היו שהשתמשו בסיבי צמחים חזקים, בעורות בעלי חיים ואפילו בשיער מהחי.
קטעי חבל מאובנים בני כ-16000 שנה, נמצאו במערות לאסקו, בדרום צרפת. אלה חבלים בקוטר 7 מ"מ, במבנה של שזירה כפולה.
במצרים העתיקה, שימשו חבלים מסיבים של גומא הפפירוס לצורך גרירה של אבנים ענקיות לבניית הפירמידות. חוקרים מעריכים שבין השנים 3500-4000 לפני הספירה, היו המצרים הקדמונים אחת התרבויות הראשונות, אם לא הקדומה ביותר, שהשתמשה במכשירים ייעודיים לייצור של חבלים, מכשירים שפותחו לשם כך.
גם במרכז אמריקה משתמשים מאות שנים בסיבי צמח האגבה, סיבי סיזל (Sisal) החזקים במיוחד, לייצור של חבלים.
מכאן שהמצאת החבל היא תוצאה של מאמצים קולקטיביים, משותפים והדרגתיים של חברות אנושיות מוקדמות ורבות. במהלך הדורות הוא ישמש מרכיב בהמצאות רבות וחשובות, שעתידות לשנות את ההיסטוריה האנושית, דוגמת המנוף, הסירה ואפילו הגלגל.
כך יצרו בעבר חבלים מחומרים טבעיים:
https://youtu.be/JPiGesJQRqg
ובני האינקה שיצרו את גשרי החבלים של מערכת הדרכים הענקית שהם בנו:
https://youtu.be/Hcc3eU40JpY
