חלבית, פושטית, ברזלית, בומבילה או רגילה - הן דורגו ומויינו במשך שעות ושיחקנו עליהן בלי הפסקה. גולות (Marbles), גולים או ג'ולים היו הרכוש הכי חשוב של הילדים של פעם וההוכחה הטובה ביותר שאתה טוב הייתה כשזכית בהן במשחק.

הגולות, אולי משחק השכונה האהוב של שנות ה-60 בישראל. בכל מקום הן נקראו אחרת. בירושלים הן נקראו ג'ולות, בחיפה - בָּלוֹרוֹת, בתל אביב - בנדורות או ג'ולות ובשאר הארץ ג'ולים או ראסיות.

קנו אותן אז בקיוסק או במכולת אבל הכי כיף היה להרוויח אותן לילדים אחרים במשחק. המשחק הפופולרי היה לקלוע באמצעות הגולה שלך בגולות של המתחרים. כמעט כל ילד אז נהג לומר על גולה כלשהי שהיא ה"צלפית" - זו שבאמצעותה הוא מצליח לקלוע בגולות אחרות ולזכות בהן.


הנה אחד ממשחקי הגולות - לאו דווקא המובהק שבהם:

https://youtu.be/cz11VO1RclU?t=1m07s


והסרט "שקית של גולות" שמספר על ילדים ששורדים בשואה:

https://youtu.be/v5q7BvkCrac

הספורט הזה הוא משחק והמשחק הזה הוא ספורט. דילוג או קפיצה בחבל (Jump rope) היא משחק ילדים ותיק ואהוב, שיש לו מעריצים במקומות רבים בעולם.

משמשים בו מגוון של ניתורים וקפיצות - מניתור בודד ועד כפול, דילוג בסיבוב, דילוג הפוך או ברגליים משולבות. גם אפשרויות החבלים מגוונות - לעתים משתמשים בחבל אחד ולעתים קופצים ביחד, תוך שימוש בשני חבלים. לעתים זה ילדות צעירות המשחקות לבד או במשחק תחרותי ולעתים אימון אישי למבוגרים - לשיפור הקואורדינציה וסיבולת לב-ריאה באימוני ספורט.

התיעוד הראשון הידוע של הניתור בחבל הוא מאירופה של המאה ה-19. המשחק באותה תקופה שימש בעיקר ילדות צעירות, ששתיים סובבו אז את החבל והשלישית קפצה, תוך ספירה או דיקלום של שיר בחרוזים.

חבל הקפיצה, שנקרא בעברית "דלגית", מצויד בדרך כלל בידיות החזקה קלות, המחוברות לחבל בקצוות. בטכניקה האמריקאית, שנפוצה כיום בארצות הברית ומעט גם באירופה, משתמשים לא פעם בשני חבלים שמסובבים בשתי ידיים לכיוונים מנוגדים, טכניקה מסובכת יחסית, המצריכה מיומנות רבה בקפיצה.

משחק הקפיצה בחבל הוא משחק מושלם. לא צריך בשבילו הרבה - רק חבל - והוא מעניק שעות רבות של הנאה וחוויה חברתית או אישית, כושר ופעילות גופנית נהדרת, ביחד עם חברים או לבד. כיף אמיתי!


הנה קפיצה בחבל (עברית):

https://youtu.be/TT4qa_xgQFg


על הקפיצה בדלגית (עברית):

https://youtu.be/JA6irY56wXI


שימוש בדלגית למטרות כושר (עברית):

https://youtu.be/6UQ9nQoPCfU


הסגנון האמריקאי, עם שני החבלים:

https://youtu.be/NEY1a5uoIPY


ישנם אלופי קפיצות שמגיעים לשליטה שלא תאומן בחבל:

https://youtu.be/J077NL55p5c


ואולי יפתיע לדעת שמי שמרבים להתאמן בקפיצות חבל לאורך ההיסטוריה הם המתאגרפים:

https://youtu.be/Hqwku_iHRv8

חמש אבנים (Knucklebones) הוא משחק זריזות ידיים שנוהגים לשחק כבר אלפי שנים. כשמו כן הוא - משחקים אותו עם 5 אבנים קטנות, או בזמננו בחמש קוביות מתכת קטנטנות. בעבר, אגב, שיחקו בחמש עצמות קטנות. שורשיו הם, ככל הידוע, עוד מימי תרבות יוון הקדומה.

למשחק יש כמה גרסאות. הגרסה הקלה יותר, שנקראה "תל אביבי" וגרסה קשה יותר, היא ה"ירושלמי". כל שלב במשחק מכונה "קון", החל מקון ראשון, קון שני וכן הלאה. דרגות הקושי במשחק, מבחינת מה שעל השחקנים לבצע עם האבנים, הולכות ומתגברות.

מטרת משחק "חמש האבנים" היא להשלים את כל שלביו בלי להיפסל. כל שלב חייב להסתיים כשכל האבנים הן בכף ידו של השחקן. שגיאה תעביר את התור אל המשתתף הבא בתור. המנצח במשחק הוא זה שיצליח להשלים ראשון את כל שלבי המשחק.

חוקי המשחק הם די פשוטים. על השחקן לאסוף אבן מהרצפה, מבלי שיזיז אבנים אחרות (בגרסאות מסוימות של המשחק אפילו לא לגעת בהן). על השחקן לזרוק את אחת האבנים באוויר ובזמן שהאבן באוויר הוא צריך לאסוף אבן או מספר אבנים מהרצפה, לפני שהאבן שנזרקה תפגע בה. לאחר שזרק אבן כלפי מעלה לאוויר, על השחקן לאסוף את האבנים מהרצפה באותה יד שבה זרק את האבן.


הנה ההיסטוריה של משחק ה"חמש אבנים" (עברית):

https://youtu.be/Het3CopRKnA


הסבר לשיטת המשחק ב-5 אבנים:

http://youtu.be/cBbBubMHalM


ועוד דוגמאות למשחק חמש האבנים (עברית):

https://youtu.be/CkQMww5Kugw

דמקה (Checkers) הוא משחק לוח קדום שמקורו הוא ככל הנראה במצרים העתיקה. עם חיילי הדמקה שנלקחו ממשחק השש-בש העתיק והלוח שהגיע ממשחק השחמט, הדמקה הוא משחק נהדר לילדים ויכול להכין היטב למשחקי לוח מתוחכמים ממנו, בראשם משחק השחמט.

בממצאים ארכאולוגיים שהתגלו בחפירות במצרים נמצאו סימנים למשחק קדום ודומה לו, אם כי אין הוכחות חד-משמעיות שמדובר במשחק הדמקה שאנו מכירים. כך או כך, במצרים הפרעונית היה הלוח בגודל של 8 משבצות על 8. בצרפת של המאה ה־17, ככל הנראה, הגדילו את הלוח מ-8 על 8, ל-10 משבצות על 10. בכך הגדילו את מספר האפשרויות והמהלכים לפי 100 ויותר.

מאז משחקים את משחק הדמקה על לוח בן 64 משבצות ו-12 אבני משחק, כלומר חיילים. לבנים מול שחורים, כמו בשחמט. בניגוד לשחמט, בדמקה מחליטים מראש מי פותח את המשחק.

מטרת משחק הדמקה היא להוריד, או "לאכול", כמו שמכנים זאת כאן, את כל אבני המשחק של היריב. שחקן הדמקה המפסיד הוא מי שנשאר ללא אבנים.

כמו השחמט, הדמקה עוזרת לפתח חשיבה לוגית אצל ילדים. הודות לפשטותם של כללי המשחק, יכול המשחק לתרום ליכולות הניתוח והחשיבה של שחקנים צעירים מאד.

במצרים העתיקה היה שמו של משחק הדמקה "באס", שפירושו "גברת". באופן לא מפתיע כנראה, גם המילה "דמקה" באה מ"דאם", שפירושה בצרפתית הוא... "גברת".


הנה סרטון שמלמד לשחק את משחק הדמקה:

https://youtu.be/Kwswrsb8UW4


ועוד מדריך:

https://youtu.be/-O2MiBpoFNc


כך תשחקו על לוח של 8 משבצות על 8:

https://youtu.be/m0drB0cx8pQ


וכאן הסבר נחמד ונוסף על הלוח לילדים של 8 על 8 משבצות:

https://youtu.be/MOW9k_C4vFU

במשך שנים רבות רכבת חשמלית הייתה מהצעצועים הנחשקים ביותר שילד יכול היה לרצות. הרכבת החשמלית היא דגם של רכבת אמיתית והוא בנוי על פסי רכבת ונוסע ממש כמו הדבר האמיתי.

רכבות חשמליות משוכללות ויקרות יותר בנויות עם הרבה יותר מרכיבים, שמחקים את כל המתקנים, המבנים והאמצעים שיש במסילת רכבת אמיתית.


הנה המודל הגדול בעולם של רכבת חשמלית:

https://youtu.be/2mNhxi_D5kE


רכבת חשמלית בשולחן קפה:

http://youtu.be/kqRWwa1aC3w


סרטון מתוך תערוכת רכבות חשמליות:

http://youtu.be/-FJ-f8kQgNw


וכך מקימים את התערוכה:

http://youtu.be/FClJBlnpogU

בשנים של ישראל הקטנה, גוֹגוֹאִים (Apricot Stones) היו משחק מושלם. כסף היה בצמצום. ה"בלורות", כלומר הגולות, עלו כסף. בהמשך גם ימציאו את ה"קלפים" (במלעיל), אותם שואבי כסף שגרמו לילדים לבקש כסף מההורים, כדי לקנותם במכולת במעטפות קטנות.

בירושלים קראו להם אג'ואים, ברחובות - עג'מים והיו שכינו אותם עג'וקים, אבל הכינוי גוגואים הכי נשאר.

הם היו זמינים, מי לא אוכל "מישמישים" (שמו בערבית של פרי עץ המישמש). הגוגואים היו זולים, כי לא שילמו עליהם מעבר למחיר הפרי. הם היו נקיים, כי זה הגלעין שהכי קל להפרידו נקי משאריות הפרי. הם גם היו קטנים יחסית, לא תפסו הרבה מקום או משקל בילקוט, לא היו מסוכנים והכי חשוב - הם הובילו למשחקים כיפיים במיוחד ואפשרו ל"אלופים" לצבור אותם בכמויות ולהפוך למלכי השכונה.

המשחקים? - היו המון. הכי זכורים הם משחקי הבור, בהם ניסו הילדים להרוויח גוגואים. במשחק הקופה למשל כל ילד בתורו הטיח גוגו בבור וניסה שהוא ייצא החוצה. אם נכשל, הפסיד את הגוגו, שנשאר בבור, כלומר בקופה. הצליח? - הרוויח. כל הגוגואים שהצטברו בבור הם שלו.

היו שהתחרו בזריקה לבור והראשון שקלע לבור זכה בכל הגוגואים שזרקו לפניו אלה שלא קלעו.

אבל חוץ ממשחקי הבור המוכרים היה מגוון רחב של משחקים נוספים בגוגואים. מי קרוב לקיר למשל, בו הטילו אותם כמו גולות ומי שהטיל את הגוגו שלו הכי קרוב לקיר, זכה בגוגואים של כל האחרים. המשחק ההפוך היה מי הכי רחוק ובו הטילו את הגוגו אל הקיר והמנצח היה מי שהגוגו שלו נפל הכי רחוק מהקיר.

בהמשך יוולדו משחקי קליעה מתקדמים לגוגואים. כדי לשחק בהם ילדים נהגו לחורר חורים בגדלים שונים בקופסת קרטון. ליד כל חור רשמו את מספר הגוגואים שיקבל מי שיקלע עם הגוגו שלו לתוך החור.


הנה המשחק בגוגואים (עברית):

https://youtu.be/2b_kg9nXHQY


זכרונות מהגוגואים של פעם (עברית):

https://youtu.be/iam6fnFRTJo


גוגואים או "Apricot Stone" היה השיר של ארמניה לאירוויזיון שבו הוא נזכרת במשחק הילדות האהוב:

https://youtu.be/dPb9vCbJC2w

שגעון הספינרים שפקד את ישראל בשנת 2017 היה רק חלק ממה שהמשחק הזה חולל בעולם. האמת הוא שזה לא משחק חדש ובמשך זמן רב הוא לא הצליח יותר מדי. השינוי התרחש בספטמבר 2016 כשהחלו לצוץ באינטרנט יותר ויותר סרטונים של טריקים שאנשים עושים עם הספינר ואיכשהו, כמו תופעות אחרות שצמחו מהרשת, הספינר הפך להיט ענק.

בשנת 2017 היה הספינר (Fidget spinner), על המשולש המעוגל שלו, היוצר ארבעה עיגולים, את הטרנד הצעצועי החזק ביותר.

בעצם השעשוע הפופולארי הזה נועד להקל על הלחץ של המשתמש ולהפיג את השעמום שלו.

יש הטוענים, כולל מי מהיבואנים של הספינר, שהספינרים טובים ומועילים לאנשים וילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, מהיפראקטיביות, אוטיזם קלאסי או סתם מחרדות.

בקיץ 2017 לא התפרסמו עדיין מחקרים שמצאו נתונים מדעיים שהעידו על כך, אבל רבים מצאו שהוא מסייע להם וטוב שכך. בינתיים עברה ההתלהבות מהצעצוע הטרנדי והוא חלף אבל מי שנהנו ממנו כל כך לא ישכחו את ההנאה שהוא הסב להם.


על שגעון הספינר (עברית):

https://youtu.be/orvuu0A-VUA


כך אפשר לגרום לספינר לרחף באוויר:

https://youtu.be/bC0mordYpZA


הספינר כסגנון חיים - לא נסחפנו?

https://youtu.be/67AzghKb8QU


אוסף של קטעי ספינרים:

https://youtu.be/S2t5gld_Vg8


ממשרד החיוך ותלמה ילין - הנה מה שיוצא מזה:

https://youtu.be/JEWBVSVWLAA

אלו כללי המשחק של "מחניים":

1. יש לשרטט שני קווים רחוקים זה מזה במספר מטרים.

2. מאחורי כל קו עומד משתתף וכל שאר המשתתפים עומדים בין שני הקווים.

3. שני המשתתפים שמאחורי הקווים מכונים "הקולעים". הם אמורים להטיל את הכדור ו"לפגוע" במשתתפים העומדים במרכז.

כמובן שהמשתתפים מנסים להתחמק מפגיעת הכדור.

4. מי שהכדור נגע בו, נפסל ויוצא מהמשחק.

5. אם משתתף שעמד במרכז תפס בידיו את הכדור, הוא יכול לצבור נקודה לטובת פסילה עתידית, או לטובת פדיון משתתף אחר שנפסל או שיוכל מיידית להחליף את ה"קולע".

מונופול הוא משחק לוח של עסקים המאפשר לצעירים, ילדים ובני נוער, ללמוד על העולם העסקי, בדגש על נכסים, כלומר נדל"ן, תוך כדי משחק.

מטרת המשחק היא השגת השליטה, מונופול, על שטחים בלוח המשחק. עושים זאת באמצעות קנייה ומכירה של נדל"ן, כמו מלונות, בתים ועוד. במהלך המשחק מקבלים שכר דירה ממי ש"חונים" על נכס שבבעלותך, נענשים על ידי שלטונות המס, נכנסים לכלא ושאר חוויות מהחיים...

המנצח במשחק הוא זה שצובר את הרכוש הרב ביותר בנדל"ן ובמזומן.

המשחק יצא לאור על ידי האחים פרקר בשנת 1935, בעיצומו של "השפל הגדול". הצלחתו המסחררת של המשחק הביאה לשלל גירסאות בכל העולם ובשפות רבות.

במשך השנים נמכרו כמעט 300 מיליון משחקי מונופול. לאורך התקופה יצאו למשחק עידכונים וגירסאות רבות, כולל גירסה שעושה שימוש בכרטיסי אשראי, גירסאות לסרטים מצליחים ועוד.

הורים רבים רואים בו משחק חשוב לחינוך הכלכלי של ילדיהם, כולל העובדה שהוא מעמת אותם עם מושגים כמו מיסים, ענישה, מימון, רכישה ומכירה וכדומה.


הנה סרטון של ילדים משחקים את משחק המונופול (עברית):

http://youtu.be/Xf37SCXNpQk


קדימון מסרט על תולדות משחק המונופול:

http://youtu.be/xgfZBytTmBs


סרטון אנימציה שמתאר את משחק המונופול:

http://youtu.be/gQDmx5L-6MA


והדרכה באנגלית למשחק המונופול:

http://youtu.be/YW3Z3pioAFc