קרב הנילוס (Battle of the Nile), או קרב מפרץ אבוקיר החל כשגילה האדמירל נלסון את צי הפלישה הצרפתי עוגן במפרץ אבוקיר שליד אלכסנדריה. זה היה לאחר מרדף וחיפוש שנמשך כחודשיים. נלסון היה נחוש לעצור בשם בריטניה, את מסע הכיבושים של נפוליאון.

האדמירל הצרפתי ברויאס ניסה לאתגר את טקטיקת המלחמה שניהל נלסון בקרב כף סנט וינסנט. הוא למד את פרטי הקרב ההוא והבין ששם ניצח נלסון על ידי הפרדת כוח האויב לקבוצות קטנות של ספינות והבסתן בזו אחר זו, מבלי להיחשף לעוצמת כוח האויב שניצב מולו.

לכן הידק ברויאס באבוקיר את טור הספינות שבפיקודו ועשה הכל בכדי למנוע את הפרדתן על ידי הבריטים. מנגד, נלסון דווקא רצה בטקטיקת ההפרדה. הוא גם תכנן להשתמש בחסות החשיכה, בכדי להביס חלק מהשייטת הצרפתית בפעולה לילית. הטעות של ברויאס הייתה שהוא העריך שהבריטים לא יסתכנו בניהול קרב לילי, באזור הלא-מוכר ובמים הרדודים. הוא הרשה לעצמו להכין את כוחותיו בנחת, מתוך הערכה שהקרב יתחיל למחרת בבוקר.

אך הערכתו של המפקד הצרפתי שנלסון יתחיל במתקפה למחרת בבוקר הסתברה כשגיאה טקטית קשה. נלסון המתוחכם גילה שמבחינת מיקומו ביחס לצרפתים הוא יוכל לנצל את כיוון הרוח, שתסייע לירי התחמושת שלו על ספינותיו עמוסות התחמושת הנפוליאוניות. לאחר שווידא את עומק הים ליד החוף, נלסון שלח את הספינה הבריטית "גוליית", להיכנס ברווח שנוצר בין הספינה הצרפתית הראשונה ובין החוף. לאחר שהגוליית תפסה את מקומה, הצטרפו אליה ספינות בריטיות נוספות ונלסון היה מוכן ל"מתקפת מספריים", משני הצדדים, על הצי הצרפתי.

כך פתח נלסון בקרב בזק לילי נועז במיוחד. בתחילה תקפו ספינותיו את ספינת הדגל הצרפתית בת 120 התותחים ומחסני הפגזים הענקיים, "האוריינט". בשעה 9 בערב, אחרי התקפה מצד 3 ספינות בריטיות, היא כבר בערה לחלוטין. שעה אחר-כך התפוצצה הספינה עמוסת התחמושת ושרידיה התעופפו באוויר למרחק של מאות מטרים.

זה היה סימן לחידוש הקרב על ידי הספינות שהתרחקו עד אז מהספינה הבוערת מחשש לפיצוץ הגדול. הקרב נמשך בהפסקות עד השעה שתיים בצהריים שלמחרת. שוב ושוב הצליחו הבריטים להטביע את ספינות הקרב הצרפתיות או לשבות אותן על הלוחמים שבהן. בסיכום הקרב הוטבעו או נשבו מרבית הספינות הצרפתיות על ידי הבריטים ורק 4 מהן הצליחו לנוס מהמפרץ.

נפל דבר. בקרב הנילוס הזה, שהתחולל ב־1 באוגוסט 1798, השמיד נלסון את הצי הצרפתי והותיר את מסע הכיבוש של נפוליאון במזרח התיכון בקשיים גדולים. אבדות הצבא הצרפתי בקרב אבוקיר היו ענקיות. חוץ מהספינות הרבות שאיבדו, בסביבות 1700 הרוגים צרפתים וכ-3000 שבויים שלהם נמנו בקרב. זאת לעומת 280 הרוגים מקרב החיילים הבריטים.

גם נפוליאון מצא את עצמו לאחר הקרב במצב קשה מאד. התבוסה הזו, שבאה על רקע הישגיו בקרבות אחרים במזרח התיכון, תקעה אותו לאחר קרב אבוקיר במצרים. המצביא הצרפתי עמד עתה בראש חיל כיבוש שנוא וזר, מנותק מצרפת וללא אפשרות לחזור אליה או לקבל ממנה אספקה. נפוליאון הלכוד במזרח התיכון ולא יכול להשיב את חייליו הביתה, גם לא הצליח ליצור קשר טוב עם האוכלוסייה המקומית. יותר ויותר הוא נדמה לדיקטטור אכזרי והשנאה אליו גברה.

לבסוף נטש נפוליאון עצמו את צבאו במצרים וחזר לפאריס. הוא נאלץ להכיר בכישלונו המוחלט של המסע הצבאי שניהל לכיבוש המזרח התיכון.

בצד השני, הוכיח נלסון בקרב אבוקיר את גדולתו כמפקד ימי, שמסוגל לנצח כל אויב ואף להשמידו. התואר "ברון הנילוס" שבו זכה בעקבות הקרב בנילוס, הפך אותו לעטור תהילה. הוא יצר במו ידיו את העליונות הימית הבריטית, שתימשך לאורך תקופת מלחמות המהפכה הצרפתית ותהפוך בעתיד את בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם.


הנה הקרב במפרץ אבוקיר:

http://youtu.be/PzJcDmj5ghQ


החשיבות של קרב הנילוס באבוקיר:

http://youtu.be/PFyH7_khtZk


שחזור הקרב באמצעות משחק מחשב:

https://youtu.be/-9Lekli6wps


וספינתו של נלסון שהובילה אותו אל הקרבות המפורסמים שלו, כולל קרב אבוקיר:

https://youtu.be/r2JqDFaH6vo?long=yes