ברגהוף (Berghof) הוא שמו של ביתו הפרטי של היטלר באזור אוברסלצברג, בוואריה. למעשה מדובר בקומפלקס מבנים שלם, שהבולט בו היה החלון העצום בחדר המגורים, ממנו נשקף נוף הררי מדהים ומצטלם היטב. זה גם המקום ששימש רקע לצילומי תעמולה וסרטונים רבים של היטלר, שהציגו אותו כאיש רעים חביב ומנהיג עממי שוחר טוב.

המבנה, שנקרא במקור "האוס ואכנפלד", נרכש בשנת 1928 ושופץ בהדרגה לאחוזה מפוארת. המימון הגיע בעיקר מתמלוגי ספרו "מיין קאמפף" והלוואות.

לאחר השיפוץ הנרחב בשנת 1936, הברגהוף הפך למבנה בן שתי קומות עיקריות עם חלון פנורמי ענק בסלון הגדול שניתן היה להנמיך מכנית לתוך הקיר.

המתחם כלל גם את "קן הנשרים" (Kehlsteinhaus) שנבנה על פסגת ההר הסמוך, בגובה של 1,834 מטרים, אליו הובילה מעלית מיוחדת, שנבנתה בתוך פיר, שנחצב בתוך ההר לאורך של כמעט 2 קילומטר.

בשנים 1937-1944 היטלר שהה ובילה בברגהוף לא מעט זמן. בברגהוף התקבלו החלטות היסטוריות ומשמעותיות במהלך מלחמת העולם השנייה ועוד לפניה התקיימו בו גם פגישות עם מנהיגים זרים, ביניהם פגישה עם הדוכס מווינדזור ב-1937 ועם נוויל צ'מברליין ב-1938.

לקראת סוף המלחמה, ב-25 באפריל 1945, הותקף הברגהוף בהפצצה כבדה של חיל האוויר המלכותי הבריטי. זמן קצר לפני הגעת הכוחות האמריקאים למקום, שרפה יחידת SS מקומית את שרידי המבנה ב-4 במאי.

ב-1952 וכדי למנוע את הפיכת המקום לאתר עלייה לרגל ניאו-נאצי, פוצצה ממשלת בוואריה את השרידים שנותרו במקום.

מהמבנה המקורי נותרו רק חלק מיסודות המרתף וקטעי קירות תמך. "קן הנשרים" שרד את המלחמה ופועל כיום כמסעדה ונקודת תצפית, כשההכנסות ממנו מועברות למטרות צדקה. בסמוך לברגהוף פועל כיום מרכז תיעוד בשם "דוקומנטיישן אוברזלצברג" (Dokumentation Obersalzberg), המציג תערוכה מקיפה על ההיסטוריה של המקום ועל תפקידו במשטר הנאצי.

האזור, המרהיב יש לומר, כולו הוא היום אתר תיירות פופולרי, המשלב אטרקציות של טבע והיסטוריה, תוך הדגשה של חשיבות הזיכרון והלימוד מאירועי העבר.


הנה סיפורו של המקום שבו אהב הצורר לבלות את חופשותיו:

https://youtu.be/hk3xuqCIRns


כך הוא נראה בזמנו:

https://youtu.be/4HhJneiP-hY


הריסותיו לאחר המלחמה:

https://youtu.be/o3bQxCbyPo0


השוואה בין אז והיום:

https://youtu.be/1-Rau5usOmo


חורבותיו טמונות היום מתחת לפני השטח:

https://youtu.be/WGiObbGsXZ8


סרט תיעודי על היטלר בברגהוף ובקן הנשרים שמעליו:

https://youtu.be/IW0vmDFC7jk?long=yes


כך נראה הברגהוף של היטלר:

https://youtu.be/No0ZGvmGkGo?long=yes


וכתבה על המשרתת של היטלר בברגהוף (עברית):

https://youtu.be/fzt5_mdS9LQ?long=yes

"קן הנשרים" (Eagle's nest) הוא בית הבנוי על הר בגובה של כמעט שני קילמוטרים. הנוף המהמם הנשקף ממנו לא מרמז על האיש שקיבל את המקום ליום הולדתו. זהו מה שהיה בית הנופש של אדולף היטלר באוברזלצברג, השוכן בסמוך לעיירה בֶּרכטֶסגאדֶן שבמדינת בוואריה בדרום-מזרח גרמניה.

המקום הוקם על ידי מרטין בורמן לכבוד יום הולדתו ה-50 של הדיקטטור הנאצי. הוא עצמו ביקר בו פעמים ספורות ולתקופות קצרות מאד. בקן הנשרים, שהיה מיועד להיות בית אירוח לדיפלומטים, אירח הצורר במהלך מלחמת העולם השנייה דיקטטורים ובכירים במשטר הנאצי, אבל לעיתים רחוקות. לאחר הכיבוש, הכוחות האמריקניים מצאו במקום בעיקר אלבומים פרטיים של הרודן הנאצי.

את הכינוי "קן הנשרים", לבית הקיט של היטלר, נתנו אנשי הכוחות האמריקנים שכבשו את המקום ללא קרב, בסוף מלחמת העולם השנייה.


הנה סרטון עם הסבר על קן הנשרים (עברית):

https://youtu.be/HkJaZ1CPvuA?end=98

הנוף הנשקף מקן הנשרים (ללא מילים):

http://youtu.be/aTfCVz9GvW0


קן הנשרים - אז והיום:

https://youtu.be/t_EnNCFisMk


וסרטון תיעודי על קן הנשרים והקשר לברגהוף, מעונו הפרטי של הצורר:

https://youtu.be/IW0vmDFC7jk?long=yes

"מאורת הזאב" (Wolf's Lair) היא המפקדה הסודית שנבנתה בשביל היטלר, ביער במזרח פרוסיה, במהלך שנת 1940-41. המפקדה שהפכה למתחם מבוצר, בו נבנו כ-200 מבנים ובתים, הוקמה לקראת "מבצע ברברוסה", כשהחלה הפלישה הגרמנית לברית המועצות.

עם תחילת מבצע ברברוסה, ב-1941, הפך היטלר את המתחם למרכז פעילותו הפיקודית והוא שהה בו מרבית הזמן. מאז ועד תום המלחמה שימש המקום כאחד מאתרי המפקדה של הצורר וכמפקדה קדמית וסודית של מטה הוורמאכט.

קירות בטון בעובי של 6 מטרים, הסוואה מטורפת שיצרו הנאצים כדי שהמקום לא יזוהה מהאוויר, 3 אזורי חיץ מהסביבה, שהיא עצמה מבודדת ומרוחקת מכל דרך, שני מנחתי מטוסים מבודדים, תחנת רכבת ועוד - כל אלה נועדו להרחיק את הפיהרר מכל סכנה.

"מאורת הזאב", שהיום נמצאת בתחומי פולין, שכנה לא רחוק מהעיירה הגרמנית רסטנבורג (Rastenburg), העיירה הפולנית קנטז'ין בימינו.

בחדר הישיבות שב"מאורת הזאב", מפקדתו של היטלר, ניסה קצין גרמני בשם קלאוס שנק פון שטאופנברג, להתנקש בהיטלר, ב-1944. זה היה במסגרת "מבצע ולקיריה", שהתרחש לקראת סוף המלחמה. זה היה אחד מנסיונות ההתנקשות הידועים ביותר כנגד המנהיג הנאצי, הידוע גם כ"קשר העשרים ביולי". ההתנקשות, שתועדה בסרט "מבצע ולקירי", הייתה נסיון לעצור את המלחמה האבודה של גרמניה, על ידי חיסולו של היטלר.

בנובמבר 1944 כשהחל הצבא האדום להתקרב לאזור, נטש היטלר את המקום והוא פוצץ על ידי יחידות הצבא הגרמני הנסוגות. במשך שנים לאחר מכן נוטרלו באזור כמעט 55,000 מוקשים, שבעבר הגנו על היטלר ועם הנסיגה הושארו כדי לפגוע בכובשים.

מאז 1959 מגיעים למתחם תיירים רבים. מרבית המבנים בו נותרו על כנם, כולל בונקרים שעליהם הגנו קירות בעובי של 8 מטרים, ושרדו את ההריסה בחומרי נפץ של הצבא נגרמני עצמו, בעת שהנאצים נמלטו מהצבא הרוסי המתקרב.


מצגת וידאו על מאורת הזאב (עברית):

https://youtu.be/TOZQcC_hdX0


כיום זה סוג של אתר הנצחה למתנקשים שנכשלו והוצאו להורג:

https://youtu.be/n4LTKRleFl4


וסיפור ההתנקשות בהיטלר והפיצוץ ב"מאורת הזאב":

http://youtu.be/rzqvSViaAyk


חורבות המקום כיום:

https://youtu.be/5oJeqbXDdaA


מצגת וידאו ארוכה על מאורת הזאב:

https://youtu.be/syTcdmpoFEY?long=yes

מה קרה לבונקר של היטלר בברלין?
מה קרה בפיהרר בונקר?


הפיהררבונקר (Führerbunker) הוא שמו של בונקר הפיקוד של היטלר, שבו שהה בחודשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ובו התאבד, כשהבין שהוא הובס לחלוטין.

הבונקר הזה היה אחד ממערך גדול של בונקרים שבנו הנאצים בברלין. הוא נבנה עוד בשנת 1936, כשהיטלר ובכירי הנאצים נערכו למלחמה. חפרו אותו בעומק של כ-17 מטרים מתחת לחצר של משרד הקאנצלר בבירה ברלין. רק בשנת 1943 השלימו את בניית הבונקר.

הבונקר היה למעשה חיבור של שני בונקרים נפרדים, שמוקמו זה מתחת לזה, בשתי קומות. בקומה העליונה היה הבונקר העליון, שנקרא פורבונקר (Vorbunker) ושימש בונקר מינהלה.

בקומה התחתונה שכן הפיהררבונקר, הוא בונקר הפיקוד. היו בו 30 חדרים קטנים, בכללם גם מגורי הפיהרר, שהותקנו בשבילו במהלך חודש פברואר 1945. היטלר עצמו עבר להתגורר בבונקר עוד בינואר 1945, ביחד עם פילגשו אווה בראון, מזכירו האישי מרטין בורמן ושר התעמולה שלו יוזף גבלס, שהביא לבונקר את בני משפחתו.

ביום שלפני מותו, ב-29 לאפריל, היטלר התחתן עם אווה בראון, ב-30 באפריל התאבדו השניים וגופותיהם נשרפו, על פי הוראות שהשאיר היטלר לפני כן. לא ניתן היה לזהות את הגופות, מה שהוליד תיאוריות קונספירציה רבות, על בריחתו של היטלר לדרום אמריקה.

ב-1 במאי הרעילו שר התעמולה יוזף גבלס ומגדה אשתו, את ששת ילדיהם והתאבדו גם הם. באותו יום ברח גם מרטין בורמן מהבונקר. כשנכנסו כוחות הצבא האדום אל הבונקר ב-2 במאי, נמצאו בו רק בודדים מאנשי הצוות.

הניסיונות שעשו כוחות הברית, לפוצץ ולהשמיד את הבונקר, לא ממש הצליחו. במקומם נאטמו והושמדו חלק מהחדרים והמעברים שהשתמרו במקום ובסוף שנות ה-50 נבנה מעליו מגרש חנייה. רק בשנת 2006 סומן האתר לראשונה והבונקר הפך לאתר תיירות מסקרן. כיום מסמן רק שלט קטן את הבונקר המקורי ומסביר כיצד היה בנוי ומה קרה בו.


הנה סיפורו של הפיהררבונקר:

https://youtu.be/a0uf3GRWS0g


ביקור במגרש החניה שמעל אותו הפיהררבונקר:

https://youtu.be/LtNsy5s7lsc


וסאטירה נחמדה - הבונקר נעלם אבל היטלר עצמו הוא עמוק בזיכרון הקולקטיבי והמאיים (עברית):

https://youtu.be/kDR_EqvBIjU