שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי הומצא מעבר החצייה?
מעבר חצייה (Pedestrian crossing) הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל, המיועד לאפשר להם לחצות את הכביש. בדרך כלל מעבר החצייה ממוקם ליד צומת, במקום שנהגי הרכב יכולים לראות את הולכי הרגל המבקשים לחצות.
מכיוון שגם הנהגים יודעים שזהו המקום בו הולכי רגל אמורים לחצות, הם יותר עירניים באזור זה של הכביש. חלק ממעברי החצייה מכילים רמזורים המיועדים להולכי הרגל.
בישראל מעברי חציה מסומנים כפסים מקבילים, לרוחב הכביש. ישנן מדינות בהן מעבר חצייה מסומן באמצעות שני פסים מקבילים לאורך הכביש, התוחמים את שטח המעבר.
מעברי חצייה היו קיימים כבר לפני מעל אלפיים שנה. בחורבות העיר הרומית פומפיי, למשל, אפשר למצוא אבנים גדולות שמונחות בתבנית כמו של פסי מעבר החציה שאנו מכירים כיום. האבנים שימשו את הולכי הרגל כדי לחצות את הרחוב מבלי להתלכלך מהביוב והרפש שזרמו ברחוב עצמו. המרווחים בין האבנים אפשרו לעגלות לעבור בבטחה ביניהן.
עם זאת, מעברי החצייה הבטיחותיים, כפי שהם מוכרים כיום, הומצאו רק בתחילת המאה ה-20, כאשר כמות המכוניות בכבישים גדלה מאד וחציית הכביש הפכה עניין מסוכן.
כך נראים מעברי חצייה במזרח הרחוק כשההמונים חוצים בצומת סואן:
https://www.youtube.com/watch?v=apI6U82ScL0
הדרך לחצות נכון במעבר החצייה:
https://www.youtube.com/watch?v=WgCCdMaPJng
מעבר החצייה המפורסם ביותר בעולם - ליד אולפני "אבי רוד":
https://youtu.be/z4sJmEwn_TQ
ושיר קצר על מעבר חצייה:
https://www.youtube.com/watch?v=JhLstEJulx0
איפה הכי בטוח לחצות את הכביש?
מעבר חצייה הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל, המיועד לאפשר להם לחצות את הכביש בביטחה. בדרך כלל מעבר החצייה ממוקם ליד צומת, במקום שנהגי הרכב יכולים לראות את הולכי הרגל המבקשים לחצות. חלק ממעברי החצייה מכילים רמזורים המיועדים להולכי הרגל. מכיוון שגם הנהגים יודעים שזהו המקום שבו הולכי רגל אמורים לחצות, הם יותר עירניים באזור זה של הכביש.
בישראל מעברי חציה מסומנים כפסים מקבילים, לרוחב הכביש. ישנן מדינות בהן מעבר חצייה מסומן באמצעות שני פסים מקבילים לאורך הכביש, התוחמים את שטח המעבר.
מעברי חצייה היו קיימים כבר לפני יותר מ-2000 שנה. למשל, בחורבות העיר הרומית פומפיי אפשר למצוא אבנים גדולות שמונחות בתבנית המזכירה את פסי מעבר החצייה שאנו מכירים בימינו. האבנים שימשו את הולכי הרגל כדי לחצות את הרחוב בלי להתלכלך מהביוב והרפש שזרמו ברחוב עצמו. המרווחים בין האבנים אפשרו לעגלות לעבור בבטחה ביניהן.
עם זאת, מעברי החצייה כפי שהם מוכרים כיום, הומצאו רק בתחילת המאה ה-20, כאשר כמות המכוניות בכבישים גדלה מאד וחציית הכביש נהייתה עניין מסוכן.
לומדים איך נכון לחצות את הכביש (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=PTysym690ZI
מעבר חצייה מודרני, בטוח יותר בשעות החושך:
https://www.youtube.com/watch?v=q4z1ynJs0AU
ואיך בוחנים עד כמה מכונית היא בטוחה מבחינת פגיעה בהולכי רגל:
https://www.youtube.com/watch?v=YdjN7dIXRXo
מהו מעבר החצייה המפורסם בעולם?
מעבר החצייה הכי מפורסם בלונדון וכנראה בעולם, הוא זה שברחוב אבי רוד (Abbey Road) בבירת בריטניה. הוא הפך לאחד הצילומים המפורסמים בהיסטוריה של הרוק.
הסיפור הוא שב-1969, בעת שהקליטו ארבעת המופלאים את האלבום האחרון שלהם, הוחלט שעל העטיפה יתנוסס צילום ומישהו העלה רעיון שיצטלמו במעבר החצייה שליד האולפן. הם יצאו ופסעו על מעבר החצייה וקראו לאלבום על שם הרחוב שבו הוקלט.
לא רבים יודעים שמעבר החצייה מול אולפני "אבי רוד" קדם לשם האולפנים הללו. רק לאחר הצלחת האלבום והפיכתו לאתר מקודש למעריצי הלהקה, שונה שם האולפנים לאולפני "אבי רוד".
האולפנים ומעבר החצייה שלידם הפכו מאז ל"מכה" של מעריצי הביטלס בכל העולם.
וכך הפך מעבר החציה מול "אבי רוד" לאתר עליה לרגל להמוני תיירים. כמו "אולפני אבי רוד", גם הוא הוכרז במהלך השנים כאתר מורשת בריטי. מאות תיירים משחזרים מדי יום את צילום עטיפת האלבום, ממש כאילו היו ה"ביטלס". הם מצטלמים על מעבר החצייה הזה ומשחזרים את הרגע הגדול ההוא, כמו פול, ג'ון, ג'ורג' ורינגו.
אגב, בשיפוצים ושינויים שחלו בצומת במהלך השנים, הוזז מעבר החצייה בכמה מטרים ממקומו המקורי.
הנה סיפור הצילום המפורסם והאגדות שמסביבו:
https://youtu.be/t_DLLF7sEJg
תמונות חברי הלהקה מזמן הצילומים:
https://youtu.be/id2Z7KtGSyw
שגעון הצילומים במעבר החצייה הנודע:
https://youtu.be/AoVvSW-Qqmk
כך מצלמים את דוקטור הו באבי רוד:
http://youtu.be/W1bUDz4xtpc
אבי רוד היום:
https://youtu.be/Ic3tX6HdxKM
ומעט על האלבום המיתולוגי:
https://youtu.be/KXjIi6YIpbU
מיהו האיש הירוק של ברלין?
לפעמים משהו בכלל לא צפוי הופך לסמל. ברקע הסערות הגדולות, כמו מלחמות, שינויים היסטוריים ומהפכות, יכול דבר קטן להפוך למה שיחבר את הזיכרון לרגש. דווקא הדברים הקטנים יכולים לקבל אז משמעות גדולה. זהו בדיוק סיפורו של האמפלמן מברלין.
מיהו האמפלמן (Ampelmann), שהוא הזיכרון המזרח-ברלינאי היחיד שהברלינים רצו להמשיך לזכור?
בסוף שנות ה-80, כשהתאחדו מערב ומזרח ברלין, היה צריך לאחד לא מעט מערכות שונות. הכל קיבל את התקן של מערב ברלין והפך מערבי, כיאה לצד שניצח באיחוד... הכל, חוץ מהאיש הקטן שעל רמזורי מעבר החצייה. האיש הקטן של מזרח ברלין, "אמפלמן" קראו לו, הומצא אי-שם בשנות ה-60 במזרח גרמניה. הוא היה שונה מאיש הרמזורים של מערב העיר.
כאן באה הפתעה. בתוך הלהט לטשטש את עקבות מזרח גרמניה, הוחלף האמפלמן של מזרח ברלין בדמויות הרגילות של מערב העיר. תושבי העיר המזרחית הקימו צעקה ובקשו שבין כל השינויים למערב, ישאירו להם לפחות את אמפלמן "הנחמד" שלהם. הם הזכירו אפילו שפסיכולוג התנועה קארל פגלאו המציא אותו במקר, כדי למשוך תשומת לב לדמות שברמזור ולהקטין את ההתעלמות ממנה.
המחאה היתה עממית, מרובת משתתפים ופרטה על סנטימנט שריגש גם את מקבלי ההחלטות והם נעתרו. אמפלמן נשאר ברחובות מזרח ברלין. הוא כל כך נאהב מאז שהפך לסמל האיחוד המתחשב והמכבד עם המזרח.
אולי קצת יותר מדי, שכן המסחור שלו גם כן התפתח. הקפיטליזם התלהב ממנו מאד ונפתחו בעיר לא מעט חנויות עיצוב ומזכרות, אביזרים, שטויות של אמפלמן ומוצרים בדמותו. הקומוניסט הצנוע של פעם עושה הרבה כסף...
וכך הפך האיש מהרמזור לגיבור תרבות שמופיע בכל פינה בברלין ונמכר בכוסות, מחזיקים מפתחות ושלל סטיקרים מעוצבים.
הנה הסיפור של האמפלמן במצגת היסטורית חביבה:
https://youtu.be/dp-T_OtGdIc
אמפלמן יוצא לעיר:
https://youtu.be/p98-4XIs9TY
הקרובים מחו"ל:
https://youtu.be/3_7TwVptJQA
והמסחור בבית:
https://youtu.be/zJiZJ0tEeuI
מהם אולפני אבי רוד?
"אם הרוק היה דת..." נוהגים מעריצים לומר "...אולפני אבי רוד היו נחשבים להר סיני." - ואכן, בעיני רבים מהווים אולפני אבי רוד (Abbey Road Studios)בלונדון את מקדש הרוק של המוסיקה הבריטית.
אולפני אבי רוד מהווים פנינה מוזיקלית ייחודית בנוף התרבותי של לונדון. בשנת 1930 הם הוקמו על ידי חברת EMI, כאולפני הקלטה מתקדמים ביותר, במרכז לונדון. שולבו בהם כמה מהאמצעים הטכנים המתקדמים ביותר לנגינה, הקלטה, עריכה ולשאר שלבי יצירת האלבום.
איש לא יכול היה אז לשער שהם עומדים להיות בית ספר לגדולי היוצרים של המאה ובית לאינספור הקלטות של אלבומי ענק בהיסטוריה המוסיקלית של העולם.
בתחילת דרכם שימשו האולפנים בעיקר להקלטות של מוסיקה קלאסית שקטה ורגועה. השינוי חל עם המהפכה המוסיקלית של שנות ה-60, כשהאולפנים הפכו למרכז תרבותי עולמי.
הטכנולוגיה המתקדמת של האולפנים אפשרה באותה תקופה יצירת צלילים חדשניים. מיקרופונים מיוחדים וקונסולות הקלטה מתקדמות איפשרו לאמנים לחקור צורות ביטוי מוזיקליות חדשניות.
הביטלס (The Beatles), עם המפיק המוסיקלי שלהם ג'ורג' מרטין, היו הלהקה החשובה הראשונה שהקליטה בהם. אחריהם החלו להקות מיתולוגיות, כמו פינק פלויד (Pink Floyd) וקווין (Queen), להותיר בין קירות האולפנים את חותמם המוסיקלי הבלתי נשכח.
ב-1969, האלבום המצליח והאחרון של הביטלס, "Abbey Road", הפך את המקום לאייקון תרבותי. בהקלטת האלבום הם עשו שימוש באפקטים חדשניים ומיוחדים שלא נשמעו בהקלטות אולפן לפני כן. האלבום היה האלבום
לאחר שהשירים, האלבום והעטיפה זכו לביקורות מצוינות, החליטו מנהלי אולפן EMI לשנות את שם האולפנים לשם הרחוב, אולפני אבי רוד.
התמונה המפורסמת של הביטלס על מעבר החצייה הסמוך, צולמה מול האולפנים והפכה אותם לאתר עלייה לרגל של מעריצים מכל העולם. אל מעבר החצייה עצמו נוהרים עד היום המוני תיירים, רק כדי לתעד את עצמם חוצים אותו למזכרת.
לא מעט סרטים שצולמו בעת ההקלטות ומסביבן "הכניסו את המעריצים" אל הסודות והרגעים שננצרו שם ויצאו במהלך השנים אל מסכי הקולנוע והטלוויזיה.
אמנים רבים הקליטו באולפנים אלה מאז הביטלס. פינק פלויד, קליף ריצ'רד (Cliff Richard), קווין, רדיוהד (Radiohead), דוראן דוראן (Duran Duran) והרשימה ארוכה. בנוסף שימשו האולפנים להקלטות פסקולים לסרטים מפורסמים ואייקוניים, כמו "שר הטבעות" ו"הארי פוטר".
בשנת 2010 נאבק הציבור על שימורם של אולפני אבי רוד. המאבק הציבורי הוכתר בהצלחה והבניין הוכרז כאתר מורשת תרבותית. כך ממשיכים האולפנים להוות מקום עלייה לרגל ומעין ירושלים מוסיקלית למוסיקאים מכל רחבי העולם.
בתרבות המערבית ואף העולמית אולפני אבי רוד הם הרבה יותר מאשר מקום הקלטה. הם סמל של חדשנות, חופש יצירתי ומפגש בין מסורת אנגלית לרוח מהפכנית צעירה, אתר היסטורי צעיר שקירותיו יודעים לספר את סיפורי התנ"ך של המוסיקה הקלה, מקום שבו נוצרה מוסיקה שעיצבה את התרבות העולמית.
הנה אולפני אבי רוד מבפנים:
http://youtu.be/LHMBOWgoo4s
מעבר החצייה שבתחילת רחוב אבי רוד:
https://youtu.be/z4sJmEwn_TQ
הפינק פלויד מקליטים באבי רוד את "הצד האפל של הירח":
http://youtu.be/Sxrn38OfDw8
ובאולפני "אבי רוד" מאפשרים לקהל לנהור פנימה:
http://youtu.be/qiFLkdJjats
מעבר חצייה (Pedestrian crossing) הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל, המיועד לאפשר להם לחצות את הכביש. בדרך כלל מעבר החצייה ממוקם ליד צומת, במקום שנהגי הרכב יכולים לראות את הולכי הרגל המבקשים לחצות.
מכיוון שגם הנהגים יודעים שזהו המקום בו הולכי רגל אמורים לחצות, הם יותר עירניים באזור זה של הכביש. חלק ממעברי החצייה מכילים רמזורים המיועדים להולכי הרגל.
בישראל מעברי חציה מסומנים כפסים מקבילים, לרוחב הכביש. ישנן מדינות בהן מעבר חצייה מסומן באמצעות שני פסים מקבילים לאורך הכביש, התוחמים את שטח המעבר.
מעברי חצייה היו קיימים כבר לפני מעל אלפיים שנה. בחורבות העיר הרומית פומפיי, למשל, אפשר למצוא אבנים גדולות שמונחות בתבנית כמו של פסי מעבר החציה שאנו מכירים כיום. האבנים שימשו את הולכי הרגל כדי לחצות את הרחוב מבלי להתלכלך מהביוב והרפש שזרמו ברחוב עצמו. המרווחים בין האבנים אפשרו לעגלות לעבור בבטחה ביניהן.
עם זאת, מעברי החצייה הבטיחותיים, כפי שהם מוכרים כיום, הומצאו רק בתחילת המאה ה-20, כאשר כמות המכוניות בכבישים גדלה מאד וחציית הכביש הפכה עניין מסוכן.
כך נראים מעברי חצייה במזרח הרחוק כשההמונים חוצים בצומת סואן:
https://www.youtube.com/watch?v=apI6U82ScL0
הדרך לחצות נכון במעבר החצייה:
https://www.youtube.com/watch?v=WgCCdMaPJng
מעבר החצייה המפורסם ביותר בעולם - ליד אולפני "אבי רוד":
https://youtu.be/z4sJmEwn_TQ
ושיר קצר על מעבר חצייה:
https://www.youtube.com/watch?v=JhLstEJulx0
מעבר חצייה הוא מסלול מעבר בטיחותי להולכי רגל, המיועד לאפשר להם לחצות את הכביש בביטחה. בדרך כלל מעבר החצייה ממוקם ליד צומת, במקום שנהגי הרכב יכולים לראות את הולכי הרגל המבקשים לחצות. חלק ממעברי החצייה מכילים רמזורים המיועדים להולכי הרגל. מכיוון שגם הנהגים יודעים שזהו המקום שבו הולכי רגל אמורים לחצות, הם יותר עירניים באזור זה של הכביש.
בישראל מעברי חציה מסומנים כפסים מקבילים, לרוחב הכביש. ישנן מדינות בהן מעבר חצייה מסומן באמצעות שני פסים מקבילים לאורך הכביש, התוחמים את שטח המעבר.
מעברי חצייה היו קיימים כבר לפני יותר מ-2000 שנה. למשל, בחורבות העיר הרומית פומפיי אפשר למצוא אבנים גדולות שמונחות בתבנית המזכירה את פסי מעבר החצייה שאנו מכירים בימינו. האבנים שימשו את הולכי הרגל כדי לחצות את הרחוב בלי להתלכלך מהביוב והרפש שזרמו ברחוב עצמו. המרווחים בין האבנים אפשרו לעגלות לעבור בבטחה ביניהן.
עם זאת, מעברי החצייה כפי שהם מוכרים כיום, הומצאו רק בתחילת המאה ה-20, כאשר כמות המכוניות בכבישים גדלה מאד וחציית הכביש נהייתה עניין מסוכן.
לומדים איך נכון לחצות את הכביש (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=PTysym690ZI
מעבר חצייה מודרני, בטוח יותר בשעות החושך:
https://www.youtube.com/watch?v=q4z1ynJs0AU
ואיך בוחנים עד כמה מכונית היא בטוחה מבחינת פגיעה בהולכי רגל:
https://www.youtube.com/watch?v=YdjN7dIXRXo
מעבר החצייה הכי מפורסם בלונדון וכנראה בעולם, הוא זה שברחוב אבי רוד (Abbey Road) בבירת בריטניה. הוא הפך לאחד הצילומים המפורסמים בהיסטוריה של הרוק.
הסיפור הוא שב-1969, בעת שהקליטו ארבעת המופלאים את האלבום האחרון שלהם, הוחלט שעל העטיפה יתנוסס צילום ומישהו העלה רעיון שיצטלמו במעבר החצייה שליד האולפן. הם יצאו ופסעו על מעבר החצייה וקראו לאלבום על שם הרחוב שבו הוקלט.
לא רבים יודעים שמעבר החצייה מול אולפני "אבי רוד" קדם לשם האולפנים הללו. רק לאחר הצלחת האלבום והפיכתו לאתר מקודש למעריצי הלהקה, שונה שם האולפנים לאולפני "אבי רוד".
האולפנים ומעבר החצייה שלידם הפכו מאז ל"מכה" של מעריצי הביטלס בכל העולם.
וכך הפך מעבר החציה מול "אבי רוד" לאתר עליה לרגל להמוני תיירים. כמו "אולפני אבי רוד", גם הוא הוכרז במהלך השנים כאתר מורשת בריטי. מאות תיירים משחזרים מדי יום את צילום עטיפת האלבום, ממש כאילו היו ה"ביטלס". הם מצטלמים על מעבר החצייה הזה ומשחזרים את הרגע הגדול ההוא, כמו פול, ג'ון, ג'ורג' ורינגו.
אגב, בשיפוצים ושינויים שחלו בצומת במהלך השנים, הוזז מעבר החצייה בכמה מטרים ממקומו המקורי.
הנה סיפור הצילום המפורסם והאגדות שמסביבו:
https://youtu.be/t_DLLF7sEJg
תמונות חברי הלהקה מזמן הצילומים:
https://youtu.be/id2Z7KtGSyw
שגעון הצילומים במעבר החצייה הנודע:
https://youtu.be/AoVvSW-Qqmk
כך מצלמים את דוקטור הו באבי רוד:
http://youtu.be/W1bUDz4xtpc
אבי רוד היום:
https://youtu.be/Ic3tX6HdxKM
ומעט על האלבום המיתולוגי:
https://youtu.be/KXjIi6YIpbU
לפעמים משהו בכלל לא צפוי הופך לסמל. ברקע הסערות הגדולות, כמו מלחמות, שינויים היסטוריים ומהפכות, יכול דבר קטן להפוך למה שיחבר את הזיכרון לרגש. דווקא הדברים הקטנים יכולים לקבל אז משמעות גדולה. זהו בדיוק סיפורו של האמפלמן מברלין.
מיהו האמפלמן (Ampelmann), שהוא הזיכרון המזרח-ברלינאי היחיד שהברלינים רצו להמשיך לזכור?
בסוף שנות ה-80, כשהתאחדו מערב ומזרח ברלין, היה צריך לאחד לא מעט מערכות שונות. הכל קיבל את התקן של מערב ברלין והפך מערבי, כיאה לצד שניצח באיחוד... הכל, חוץ מהאיש הקטן שעל רמזורי מעבר החצייה. האיש הקטן של מזרח ברלין, "אמפלמן" קראו לו, הומצא אי-שם בשנות ה-60 במזרח גרמניה. הוא היה שונה מאיש הרמזורים של מערב העיר.
כאן באה הפתעה. בתוך הלהט לטשטש את עקבות מזרח גרמניה, הוחלף האמפלמן של מזרח ברלין בדמויות הרגילות של מערב העיר. תושבי העיר המזרחית הקימו צעקה ובקשו שבין כל השינויים למערב, ישאירו להם לפחות את אמפלמן "הנחמד" שלהם. הם הזכירו אפילו שפסיכולוג התנועה קארל פגלאו המציא אותו במקר, כדי למשוך תשומת לב לדמות שברמזור ולהקטין את ההתעלמות ממנה.
המחאה היתה עממית, מרובת משתתפים ופרטה על סנטימנט שריגש גם את מקבלי ההחלטות והם נעתרו. אמפלמן נשאר ברחובות מזרח ברלין. הוא כל כך נאהב מאז שהפך לסמל האיחוד המתחשב והמכבד עם המזרח.
אולי קצת יותר מדי, שכן המסחור שלו גם כן התפתח. הקפיטליזם התלהב ממנו מאד ונפתחו בעיר לא מעט חנויות עיצוב ומזכרות, אביזרים, שטויות של אמפלמן ומוצרים בדמותו. הקומוניסט הצנוע של פעם עושה הרבה כסף...
וכך הפך האיש מהרמזור לגיבור תרבות שמופיע בכל פינה בברלין ונמכר בכוסות, מחזיקים מפתחות ושלל סטיקרים מעוצבים.
הנה הסיפור של האמפלמן במצגת היסטורית חביבה:
https://youtu.be/dp-T_OtGdIc
אמפלמן יוצא לעיר:
https://youtu.be/p98-4XIs9TY
הקרובים מחו"ל:
https://youtu.be/3_7TwVptJQA
והמסחור בבית:
https://youtu.be/zJiZJ0tEeuI
מעבר חצייה
"אם הרוק היה דת..." נוהגים מעריצים לומר "...אולפני אבי רוד היו נחשבים להר סיני." - ואכן, בעיני רבים מהווים אולפני אבי רוד (Abbey Road Studios)בלונדון את מקדש הרוק של המוסיקה הבריטית.
אולפני אבי רוד מהווים פנינה מוזיקלית ייחודית בנוף התרבותי של לונדון. בשנת 1930 הם הוקמו על ידי חברת EMI, כאולפני הקלטה מתקדמים ביותר, במרכז לונדון. שולבו בהם כמה מהאמצעים הטכנים המתקדמים ביותר לנגינה, הקלטה, עריכה ולשאר שלבי יצירת האלבום.
איש לא יכול היה אז לשער שהם עומדים להיות בית ספר לגדולי היוצרים של המאה ובית לאינספור הקלטות של אלבומי ענק בהיסטוריה המוסיקלית של העולם.
בתחילת דרכם שימשו האולפנים בעיקר להקלטות של מוסיקה קלאסית שקטה ורגועה. השינוי חל עם המהפכה המוסיקלית של שנות ה-60, כשהאולפנים הפכו למרכז תרבותי עולמי.
הטכנולוגיה המתקדמת של האולפנים אפשרה באותה תקופה יצירת צלילים חדשניים. מיקרופונים מיוחדים וקונסולות הקלטה מתקדמות איפשרו לאמנים לחקור צורות ביטוי מוזיקליות חדשניות.
הביטלס (The Beatles), עם המפיק המוסיקלי שלהם ג'ורג' מרטין, היו הלהקה החשובה הראשונה שהקליטה בהם. אחריהם החלו להקות מיתולוגיות, כמו פינק פלויד (Pink Floyd) וקווין (Queen), להותיר בין קירות האולפנים את חותמם המוסיקלי הבלתי נשכח.
ב-1969, האלבום המצליח והאחרון של הביטלס, "Abbey Road", הפך את המקום לאייקון תרבותי. בהקלטת האלבום הם עשו שימוש באפקטים חדשניים ומיוחדים שלא נשמעו בהקלטות אולפן לפני כן. האלבום היה האלבום
לאחר שהשירים, האלבום והעטיפה זכו לביקורות מצוינות, החליטו מנהלי אולפן EMI לשנות את שם האולפנים לשם הרחוב, אולפני אבי רוד.
התמונה המפורסמת של הביטלס על מעבר החצייה הסמוך, צולמה מול האולפנים והפכה אותם לאתר עלייה לרגל של מעריצים מכל העולם. אל מעבר החצייה עצמו נוהרים עד היום המוני תיירים, רק כדי לתעד את עצמם חוצים אותו למזכרת.
לא מעט סרטים שצולמו בעת ההקלטות ומסביבן "הכניסו את המעריצים" אל הסודות והרגעים שננצרו שם ויצאו במהלך השנים אל מסכי הקולנוע והטלוויזיה.
אמנים רבים הקליטו באולפנים אלה מאז הביטלס. פינק פלויד, קליף ריצ'רד (Cliff Richard), קווין, רדיוהד (Radiohead), דוראן דוראן (Duran Duran) והרשימה ארוכה. בנוסף שימשו האולפנים להקלטות פסקולים לסרטים מפורסמים ואייקוניים, כמו "שר הטבעות" ו"הארי פוטר".
בשנת 2010 נאבק הציבור על שימורם של אולפני אבי רוד. המאבק הציבורי הוכתר בהצלחה והבניין הוכרז כאתר מורשת תרבותית. כך ממשיכים האולפנים להוות מקום עלייה לרגל ומעין ירושלים מוסיקלית למוסיקאים מכל רחבי העולם.
בתרבות המערבית ואף העולמית אולפני אבי רוד הם הרבה יותר מאשר מקום הקלטה. הם סמל של חדשנות, חופש יצירתי ומפגש בין מסורת אנגלית לרוח מהפכנית צעירה, אתר היסטורי צעיר שקירותיו יודעים לספר את סיפורי התנ"ך של המוסיקה הקלה, מקום שבו נוצרה מוסיקה שעיצבה את התרבות העולמית.
הנה אולפני אבי רוד מבפנים:
http://youtu.be/LHMBOWgoo4s
מעבר החצייה שבתחילת רחוב אבי רוד:
https://youtu.be/z4sJmEwn_TQ
הפינק פלויד מקליטים באבי רוד את "הצד האפל של הירח":
http://youtu.be/Sxrn38OfDw8
ובאולפני "אבי רוד" מאפשרים לקהל לנהור פנימה:
http://youtu.be/qiFLkdJjats
