שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו עמק המוזרות ברובוטיקה ואנימציה?
"עמק המוזרות" (The Uncanny valley) היא תופעה מדעית שלפיה העתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים רתיעה ותחושה מלחיצה ומטרידה.
זאת בניגוד למצב בו אין לאנשים בעיה עם רובוטים שאינם דומים לבני-אדם, כמו רובוט משטרתי או תעשייתי, או אפילו הרובוט המנקה בתים דוגמת iRobot ואפילו עם רובוטים הדומים לבני-אדם לגמרי, הנוטים גם הם להיות אהובים על רבים.
הרתיעה הזו מה"כמעט אנושי" דווחה לראשונה בשנת 1970, בדיוק 100 שנה לאחר שפרויד פרסם את ספרו "המאוים" (The Uncanny). ב-1970 תיאר מפתח הרובוטים היפאני מאשירו מורי, או מסהירו מורי, את הלחץ ותחושת האיום שהוא מגלה בקרב בני אדם רבים מרובוטים שכאלה.
מורי היה הראשון שצייר את הגרף שבו ייצג הציר האופקי את "הדמיון לבני אנוש", בעוד הציר האנכי תיאר את "תחושת המוכרות". בגרף הזה ראו בפירוש את הנחיתה התלולה, כשרובוטים מתקרבים לדמיון מושלם לאדם, ואז עליה יפה כשהדימיון מתקרב ל-100%.
הירידה הזו בקו מזכירה מעין עמק בין שני הרים ומכאן שמה של התופעה - "עמק המוזרות".
אבל תופעת "עמק המוזרות" לא מתרחשת רק בעולם הרובוטים. מסתבר שגם בדמויות אנימציה אנשים נרתעים מדמויות שהן כמעט אנושיות, אך לא לחלוטין. Tin Toy - סרט קצר של חברת פיקסאר, למשל, לימד אותה בתחילת דרכה שהיכולת ליצור דמויות אנושיות וריאליסטיות מרתיעה את הקהל.
בילי התינוק עורר שם רתיעה ודחייה והוגדר על ידי רבים מהצופים כ"קריפי", בעברית "מלחיץ". אם פיקסר מצליחה כל כך מאז, זה מפני שהיא כבר לא מנסה ליצור דמויות כאלה, אלא רק דמויות חמודות, שיותר מזכירות בובות נעימות, מאשר בני אדם.
החשש והרתיעה מדמויות "אנושיות" שכאלה הוא גם חלק מההסבר של הפחד שלנו מ"הליצנים הרוצחים", אותם אנשים מחופשים שמזנקים משום מקום ומבהילים אנשים ברחבי העולם.
את ההסברים לתופעת ה"קריפיות" של דמויות כאלה מנסים לתלות בהיותן ב"אזור הדמדומים" של זר שהוא מוכר. יש לנו חשש ואף חשד ממי שנראים זרים ועדיין כמאיימים על הישרדותנו. חייזרים, מתים, זומבים - זו רתיעה דומה מהם. כולם עשויים לפגוע בנו ולגרום למוות או להכחדה. לכן אנו נרתעים מהם, כמו מחולים וממתים.
אבל חוקרים אחרים לא נוטים לקבל את עניין היחס האנושי אל המוות, כהסבר מוצלח לתופעה. הם נוטים להסבר קוגניטיבי, כלומר הסבר שקשור בתפיסה האנושית את הדמויות הללו, שאינה דומה לאופן שבו אנו תופסים יצורים טבעיים בעולם שמסביבנו.
מוחנו, מסבירים החוקרים, אוהב למיין ולהכניס כל דבר שאנו חווים, אל תוך "מגרות" בתפיסה שלנו. אלה מעין קטגוריות מובחנות, שמסייעות לנו לגבש עמדה ודרך התמודדות עם הדבר העומד לפנינו. אותם הרובוטים והיצורים שכמעט דומים, אבל לא בדיוק, אלו שנכללים ב"עמק המוזרות", מאתגרים את החלוקה הזו לקטגוריות או הגדרות. כך נוצר במוחנו קונפליקט, כשהזרות והניכור שלנו מהם מתורגמים ללחץ, לתגובה שלילית ולרתיעה פסיכולוגית מהם.
ניכור כזה של "עמק המוזרות", יכול לנבוע, למשל, מדיסוננס (אי התאמה) בין המראה של רובוט כזה, המזכיר בן אדם, לבין אופן התנועה המשונה שלו.
סופרים ויוצרי סרטים, אגב, למדו לנצל את הדיסוננס הזה. זו הסיבה שזומבים בסרטים, או מפלצות קולנועיות וספרותיות כמו פרנקנשטיין או "הגולם" של המהר"ל, יתוארו כמעט תמיד ככאלה שמהלכות בצורה משונה. זה פשוט מפחיד יותר.
כך או כך, נראה שעמק המוזרות מהווה את אחד האתגרים החשובים בתחומי הרובוטיקה החברתית, האנימציה העיצוב הגרפי ועוד.
הנה רובוטים קריפיים ודמויות אנימציה מלחיצות, מעמק המוזרות:
https://youtu.be/CNdAIPoh8a4
הסבר המושג:
https://youtu.be/aYuBDkto2Vk
עמק המוזרות קיים גם באימייג'מטריקס:
https://youtu.be/JF_NFmtw89g
וסרטון ארוך על התופעה וגילויה:
https://youtu.be/9K1Kd9mZL8g
מסהירו מורי
"עמק המוזרות" (The Uncanny valley) היא תופעה מדעית שלפיה העתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים רתיעה ותחושה מלחיצה ומטרידה.
זאת בניגוד למצב בו אין לאנשים בעיה עם רובוטים שאינם דומים לבני-אדם, כמו רובוט משטרתי או תעשייתי, או אפילו הרובוט המנקה בתים דוגמת iRobot ואפילו עם רובוטים הדומים לבני-אדם לגמרי, הנוטים גם הם להיות אהובים על רבים.
הרתיעה הזו מה"כמעט אנושי" דווחה לראשונה בשנת 1970, בדיוק 100 שנה לאחר שפרויד פרסם את ספרו "המאוים" (The Uncanny). ב-1970 תיאר מפתח הרובוטים היפאני מאשירו מורי, או מסהירו מורי, את הלחץ ותחושת האיום שהוא מגלה בקרב בני אדם רבים מרובוטים שכאלה.
מורי היה הראשון שצייר את הגרף שבו ייצג הציר האופקי את "הדמיון לבני אנוש", בעוד הציר האנכי תיאר את "תחושת המוכרות". בגרף הזה ראו בפירוש את הנחיתה התלולה, כשרובוטים מתקרבים לדמיון מושלם לאדם, ואז עליה יפה כשהדימיון מתקרב ל-100%.
הירידה הזו בקו מזכירה מעין עמק בין שני הרים ומכאן שמה של התופעה - "עמק המוזרות".
אבל תופעת "עמק המוזרות" לא מתרחשת רק בעולם הרובוטים. מסתבר שגם בדמויות אנימציה אנשים נרתעים מדמויות שהן כמעט אנושיות, אך לא לחלוטין. Tin Toy - סרט קצר של חברת פיקסאר, למשל, לימד אותה בתחילת דרכה שהיכולת ליצור דמויות אנושיות וריאליסטיות מרתיעה את הקהל.
בילי התינוק עורר שם רתיעה ודחייה והוגדר על ידי רבים מהצופים כ"קריפי", בעברית "מלחיץ". אם פיקסר מצליחה כל כך מאז, זה מפני שהיא כבר לא מנסה ליצור דמויות כאלה, אלא רק דמויות חמודות, שיותר מזכירות בובות נעימות, מאשר בני אדם.
החשש והרתיעה מדמויות "אנושיות" שכאלה הוא גם חלק מההסבר של הפחד שלנו מ"הליצנים הרוצחים", אותם אנשים מחופשים שמזנקים משום מקום ומבהילים אנשים ברחבי העולם.
את ההסברים לתופעת ה"קריפיות" של דמויות כאלה מנסים לתלות בהיותן ב"אזור הדמדומים" של זר שהוא מוכר. יש לנו חשש ואף חשד ממי שנראים זרים ועדיין כמאיימים על הישרדותנו. חייזרים, מתים, זומבים - זו רתיעה דומה מהם. כולם עשויים לפגוע בנו ולגרום למוות או להכחדה. לכן אנו נרתעים מהם, כמו מחולים וממתים.
אבל חוקרים אחרים לא נוטים לקבל את עניין היחס האנושי אל המוות, כהסבר מוצלח לתופעה. הם נוטים להסבר קוגניטיבי, כלומר הסבר שקשור בתפיסה האנושית את הדמויות הללו, שאינה דומה לאופן שבו אנו תופסים יצורים טבעיים בעולם שמסביבנו.
מוחנו, מסבירים החוקרים, אוהב למיין ולהכניס כל דבר שאנו חווים, אל תוך "מגרות" בתפיסה שלנו. אלה מעין קטגוריות מובחנות, שמסייעות לנו לגבש עמדה ודרך התמודדות עם הדבר העומד לפנינו. אותם הרובוטים והיצורים שכמעט דומים, אבל לא בדיוק, אלו שנכללים ב"עמק המוזרות", מאתגרים את החלוקה הזו לקטגוריות או הגדרות. כך נוצר במוחנו קונפליקט, כשהזרות והניכור שלנו מהם מתורגמים ללחץ, לתגובה שלילית ולרתיעה פסיכולוגית מהם.
ניכור כזה של "עמק המוזרות", יכול לנבוע, למשל, מדיסוננס (אי התאמה) בין המראה של רובוט כזה, המזכיר בן אדם, לבין אופן התנועה המשונה שלו.
סופרים ויוצרי סרטים, אגב, למדו לנצל את הדיסוננס הזה. זו הסיבה שזומבים בסרטים, או מפלצות קולנועיות וספרותיות כמו פרנקנשטיין או "הגולם" של המהר"ל, יתוארו כמעט תמיד ככאלה שמהלכות בצורה משונה. זה פשוט מפחיד יותר.
כך או כך, נראה שעמק המוזרות מהווה את אחד האתגרים החשובים בתחומי הרובוטיקה החברתית, האנימציה העיצוב הגרפי ועוד.
הנה רובוטים קריפיים ודמויות אנימציה מלחיצות, מעמק המוזרות:
https://youtu.be/CNdAIPoh8a4
הסבר המושג:
https://youtu.be/aYuBDkto2Vk
עמק המוזרות קיים גם באימייג'מטריקס:
https://youtu.be/JF_NFmtw89g
וסרטון ארוך על התופעה וגילויה:
https://youtu.be/9K1Kd9mZL8g
