מכונית "הלהבה הכחולה" (The Blue Flame) הייתה רכב עם מנוע רקטי, כמו של חללית או מטוס סילון. בשנת 1970 שברה מכונית המירוץ האימתנית הזו את שיא המהירות לנסיעה על פני היבשה. באותה נסיעה עברה "הלהבה הכחולה" לראשונה את מהירות הקול והגיעה למהירות של 1014 קילומטרים לשעה.


הנה הלהבה הכחולה:

https://youtu.be/fP8hEJxLjFc


והנה היא מוצגת במוזיאון:

https://youtu.be/oR0JbTd6ZT0

יש לא מעט בלבול בין רקטות לטילים. ההבדלים ביניהם, בעבר לפחות, היו חשובים ודי ברורים:

בעוד שלרקטה (Rocket) מנוע סילוני, חלק גדול מהטילים המשוכללים של ימינו מצוידים במנוע הרקטי המוגבל יחסית.

גם באשר ליכולות הפגיעה יש ביניהם הבדל ברור - הטיל הוא נשק מדויק ואף מונחה (ניתן להמשיך ולשלוט במעופו של טיל מונחה, עד לשלב הפגיעה במטרה). הרקטה לעומתו, אינה מדויקת ואין לה שום מערכת הנחיה או אמצעי שמאפשר לכוון אותה למטרה נקודתית. משום כך מרבים לשלוח כמה רקטות, כדי להגדיל את יכולת הנזק שלהן.


הנה הרקטות הפשוטות של החמאס (עברית):

https://youtu.be/hWkG1ntGkJw


וכך מיירט טיל של כיפת ברזל את הרקטות של האויב בעזרת יכולת ההנחייה שלו:

https://youtu.be/b4a_ie0J0hU

הרקטה (Rocket) היא מעין גליל שמשוגר, בעזרת משגר רקטות, למרחקים קצרים של עד 250 מטרים. הרקטה משוגרת ומונעת בעזרת מנוע רקטי שנמצא בחלקה האחורי של הרקטה ודוחף אותה קדימה. בניגוד לטיל, שהוא מיועד גם למרחקים אדירים, פגיעות הרקטה אינן מדויקות והיא אינה מצויידת במערכת הנחיה, שמאפשרת לכוון אותה למטרה נקודתית. לכן נוהגים לשגר רקטות רבות בבת אחת לעבר המטרה ובכך להגדיל את הסיכוי לפגיעה.

המנוע הרקטי הוא שמבדיל את הרקטה מהפגז למשל. שניהם אמנם נורים ונעים בזכות כוח הדחף, אך בעוד שבפגז פועל הכוח רק כשהוא נמצא בקנה המשגר שלו (התותח), והוא נע בזכות המהירות הראשונית שפיתח, ברקטה פועל כוח הדחף גם לאחר השיגור, בשלב הראשון של התעופה שלה.


הנה ההיסטוריה של הרקטות בסקירה על אלה של החמאס (עברית):

https://youtu.be/hWkG1ntGkJw


סרטון שצולם מתוך טיל שממריא אל החלל:

https://youtu.be/zyq5eN9C4Cc


סוללות טילים יורות בצבא הרוסי (הילוך מהיר):

https://youtu.be/St1lbeBkTkc


אם תרצו לעשות ניסוי - כך בונים רקטה קטנה (עברית):

https://youtu.be/crUuk7qF5_U


וכך נשלחות וחוזרות מהחלל רקטות מודרניות לשימוש חוזר שמשגרות לחלל לוויין וחוזרות לכדור הארץ:

http://youtu.be/tfXa-zItqjU

מטוס X-15 התפרסם כמטוס הראשון ששבר את מחסום הקול. ה-X15 היה מטוס רקטי ששימש כמטוס ניסוי. הייתה לו טכנולוגיה של טיל והוא אף יצא 13 פעם לכיוון החלל. באחת הפעמים יצא המטוס אל מחוץ לגבולות ה-100 קילומטרים שפירושם יציאה רשמית לחלל.

X15 פותח כמטוס ניסוי רקטי בשנת 1947 על ידי חברת נורת' אמריקן האמריקאית. הוא היה לאבן דרך בהמשך בתכנונם של מטוסים וחלליות ותרומתו למחקר התעופה המתקדם היא גדולה. כמו רבים מההישגים בתחום התעופה והטילים, השתמשו גם בפיתוח ה-X15 בטכנולוגיה שמקורה בפיתוחים של הגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה.


הנה סרטון על הטיסה המהירה ביותר אי-פעם:

http://youtu.be/wnWA4In1M-E


ועוד מהטיסה המהירה בתולדות האדם:

http://youtu.be/Lr5pvwDZvNU

זה היה ניסוי נוסף בסדרת הניסויים שנערכו עם מטוס ה-XS-1 המהיר. בימים הקודמים ניסה שוב ושוב טייס הניסוי הנועז שנבחר להטיסו, לשבור את מחסום הקול.

קראו לטייס הזה צ'אק ייגר (Chuck Yeager) והוא נבחר על ידי קולונל אלברט בויד, מייסד תחום ניסויי הטיסה המודרני, להיות הטייס שישבור, לראשונה בתולדות האנושות, את מחסום הקול. שוב ושוב שוגר מטוס הניסוי שלו, ממטוס גדול שנשא אותו לשמיים, מפציץ B-29 גדול.

מטוס הניסוי המהיר שבתוכו ישב צ'אק ייגר כונה XS-1 (בהמשך הוא יהפוך לבל X-1). הוא היה מטוס בעל מנוע רקטי מהיר מאד, שבכל טיסה הלך והתקרב אל מהירות הקול, מאך 1.

ייגר היה מוכן לסכן את חייו. לא מעט מומחי תעופה וטייסים מנוסים העריכו אז שניסיון לעבור את מהירות הקול יגרום למטוס לזעזועים כה חזקים עד שהוא יתפרק לרסיסים. אבל בבוקר הזה, בפעם השמינית שניסה לחצות את מהירות הקול, הוא הלך והגדיל את מהירותו, עד שבגובה 43,000 רגל הוא הגיע למהירות של 1.06 מאך.

מעט לפני כן, ברגע שייגר חצה את מהירות הקול, נשמע הבום העל-קולי הראשון בהיסטוריה. מרבית הצופים שעל הקרקע הופתעו מהרעש החזק, אבל השמחה הייתה גדולה כשראו ששבירת מחסום הקול לא אומרת שגם המטוס נשבר..

לאחר שהטיסה החלקה הסתיימה בנחיתה מושלמת של המטוס הכתום התברר שייגר קנה את עולמו. הוא היה לטייס המהיר בעולם, שיא שבאופן טבעי עמד להישבר בתוך זמן קצר. אבל לזכותו נותר ההישג החלוצי ההיסטורי של הטייס האמיץ שחצה את הגבול שרבים העריכו שלא ניתן לעבור והוביל את עולם התעופה לשיאי מהירות חדשים.


הנה הקריירה המטורפת של צ'אק ייגר (עברית):

https://youtu.be/8LTuaj6-4mg


על סיפור שבירת מחסום הקול (מתורגם):

http://youtu.be/JO4_VHM69oI


ייגר בגיל 89 בטיסת כבוד שערכו לו על מטוס F15:

http://youtu.be/y73tnUn6ETY


סצנה מסרט תיעודי עליו שמראה כיצד הוא שובר את שיא המהירות:

https://youtu.be/i_rFAo358bU


וסרטון תיעודי על המטוס הראשון שעבר את מהירות הקול:

https://youtu.be/LkjjgrAfbSU?long=yes

כבר משחר התעופה והרבה לפני ששוגר הלוויין הראשון בשנת 1957, ליווה את מדעני החלל החלום ליצור מטוס חלל שיוכל לטוס אל החלל פעמים רבות וללא צורך במאייצים רקטיים, שיאפשרו לו לברוח מהאטמוספרה. מאז, יותר מ-50 שנה מאז הטיסה המאויישת הראשונה לחלל, עדיין לא הצליחו לייצר כלי טיס שכזה.

אולי מטוס החלל סקיילון הוא שיגשים את החלום הזה. במקום מנוע סילון, כמו שיש למטוסים המשוכללים היום, יש למטוס המהיר הזה, שמהירותו המרבית היא פי 5 ממהירות הקול, מנוע רקטי על-קולי חדשני שנקרא סאבר (SABRE). מנוע זה הוא לא רק מהיר וחזק במיוחד, אלא גם חסכוני מאד ועשוי להקטין את צריכת הדלק בעולם התעופה ביותר מ-10%. יש לו גם מערכת קירור שפותרת את בעיית ההתחממות של מנועים חזקים הפועלים בגבול החלל. כדי לקרר את הטמפרטורה, שיכולה להגיע ל-1000 מעלות צלזיוס, יצרו המנדסים רשת של צינורות דקיקים, באורך כולל של 50 קילומטרים, שמקררים את המנוע במהירות עצומה ומונעים את היווצרות מעטפת הקרח המוכרת ממערכות קירור שכאלה.

התוצאה מבטיחה להיות מטוס שיתפקד היטב הן באטמוספירה והן בגבול החלל. יכולתו של הסקיילון לטוס בקלות בגבול החלל תאפשר לו להציב לוויינים במסלול נמוך בחלל בקלות, במהירות ובזול מכל שיטת שיגור שמשמשת כיום להצבת לוויינים בחלל.

אמנם הסקיילון נמצא בפיתוח מתקדם, אך הצפי הוא שהוא יהפוך למטוס מסחרי רק אחרי שנת 2020. הוא זכה לשמו ממגדל שהוקם בלונדון ונהרס בשנה שלאחר מכן, מגדל שנקרא סקיילון.


הנה מטוס החלל המכונה סקיילון:

http://youtu.be/_pDz0p75yg8


ועוד ממטוס החלל העתידני, שמגיע לפי 5 ממהירות הקול:

http://youtu.be/k_BvzoiuoN8