מהפכת התקשורת והמידע שאנו חווים כיום אינה נזקפת לאדם אחד. אך רבים מהממציאים שהביאו את העולם לתקשורת המודרנית, חייבים תודה לראשון הממציאים של התקשורת האלקטרונית. הוא היה אמריקאי, שמו היה סמואל מורס והוא המציא את קוד המורס ואת הטלגרף - אמצעי התקשורת הראשון שחיבר את העולם.

סמואל מורס היה צעיר שלמד אמנות ורצה בכלל להיות צייר. הוא איבד את אשתו בתחילת נישואיהם ובהדרגה הלך ושקע ברעיון שעלה בראשו, בעת ששמע מחבר על אלקטרו-מגנטים ועל העברת אותות חשמל דרך כבלים. הרעיון היה ליצור תקשורת חוטית שתאפשר שידור מרחוק של הודעות, עם קוד לכל אות, שיתורגם בצד המקבל לאותיות השונות המרכיבות את המסר.

הרעיון הפך למכשיר הטלגרף והוא לא פחות משינה את העולם. מאז ימי קדם הייתה האפשרות לתקשר עם מקומות רחוקים, אחד הנושאים החשובים לאדם. לצורך שידור ההודעות הוא המציא את קוד מורס, ששימש כדי להעביר מידע ולאפשר תקשורת בין מקומות רחוקים - שיטה ששימשה בצורה מצוינת עד להמצאת הטלפון וגם הרבה אחריה, על ידי שליחת הודעות ומברקים דחופים ממקום למקום, מכל קצווי העולם אל קצהו.

מורס הממציא נודע בעיקר בזכות המצאת הטלגרף. הוא אמנם עשה דברים חשובים נוספים, כמו למשל להביא את הצילום לאמריקה, אבל נשאר מזוהה עם ההמצאה החשובה ביותר שלו.


הנה סרטון קצר על סמואל מורס:

http://youtu.be/oo0hSZ9R_Xk?t=1s


מורס מציג את המצאתו לפני הממציאים הגדולים של תקופתו:

https://youtu.be/h2IAh3uIGcc


וכך הוא הגיע להמצאה המופלאה ששינתה את העולם:

https://youtu.be/UwIUbQE7oto

אדיסון (Edison) היה מגדולי הממציאים בכל הזמנים. הוא היה לא רק ממציא גאון, אלא גם איש עסקים מבריק ואדם שניהל מערכת ענקית של פיתוח עסקי להמצאות שהמציא.

אבל לא כולם יודעים שמי שרבים רואים כגדול הממציאים בכל הזמנים, תומאס אלווה אדיסון, סולק בגיל 7 מבית הספר. זה קרה מכיוון שהמורים סברו שאין סיכוי שיקלוט את החומר הלימודי בכיתה...

היום כנראה שהיו שולחים אותו לאבחון ומאתרים קשיי למידה, אבל אז ההחלטות היו ברורות והממציא הדגול נזרק הביתה. אימו נטלה עליה את מלאכת ההוראה שלו ונראה שהיא די הצליחה. זה היה כנראה ה-"Home schooling" המוצלח בהיסטוריה.

אדיסון, מי שיהפוך לממציא, יזכה בהמשך חייו לכינוי "הקוסם ממנלו פארק" וירשום לא פחות מ-1,093 פטנטים ברחבי העולם, יפתח את הנורה החשמלית השימושית הראשונה בעולם. זו תהיה ההמצאה החשובה ביותר של העת המודרנית והיא תהיה הבסיס לתעשיות שלמות שיבואו בשנים שלאחר מכן.

עוד לפני כן, הוא המציא המצאות בתחום הטלגרף וגם אחרי הנורה הוא ימציא עוד המצאות רבות, כולל הפונוגרף שיהפוך להמצאה החדשנית והחשובה ביותר בתחום המוסיקה והסאונד. ביצועים יפים למי שבית הספר לא מצא כמספיק טוב ללמוד בו...

ואכן, צחוק הגורל הוא שמי שסולק מבית הספר הפך לממציא שיצר המצאות רבות מכל ממציא אחר. כבר בחייו הוא הפך הממציא הגדול והמפורסם בעולם. בין המצאותיו היו נורת החשמל והפונוגרף, מקליט המוסיקה הראשון.

אבל אדיסון לא למד רק מדעים בבית. הוא היה גם בעל חוש עיסקי מפותח, לא פחות מכשרון ההמצאה ופיתוח המוצרים שלו. הוא רשם מעל אלף פטנטים על שמו והאמירה המפורסמת שזוכרים לו היא "אם לא אוכל למכור את זה - איני רוצה להמציא את זה!". ואכן, המצאותיו הפכו למוצרים נמכרים ופופולאריים בכל העולם - עוד הוכחה שפיתוח טכנולוגי וחדשנות הם עניין עסקי, כמעט כמו טכנולוגי.

כך הפך התלמיד המתקשה אדיסון, לממציא המפורסם ביותר בכל הזמנים, איש לומד ומגלה כל העת.


הנה תולדות חייו של הממציא הגדול:

https://youtu.be/FB3dCGSSkQw


סיפורו של המכתב מבית הספר ואיך יצר גאון (מתורגם):

https://youtu.be/qgTGUUB7uys


על חייו של אדיסון:

http://youtu.be/ZlxVDdBtFQQ


אדיסון והמצאתו הגדולה - הנורה החשמלית:

http://youtu.be/9MPCKWREnIo


ותכנית חינוכית על גדול הממציאים, תומאס אלווה אדיסון (עברית):

https://youtu.be/Oi5O3T1h8xc?long=yes

הרוקח האמריקאי מאטלנטה, ג'ון סתית' פּמברטון, הוא הממציא של משקה הקוקה-קולה. ידוע שבחייו של פּמברטון שימש המשקה בעיקר למטרות רפואיות.

פּמברטון, שנפצע במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, חיפש תרופה להתמכרותו למורפין - סם שבו השתמשו להקלת הכאב לפצועים במלחמה. מקוקה, אגוז קולה וצמח הדמיאנה, יצר פמברטון משקה עתיר אלכוהול, שזכה לשם "יין קוקה צרפתי של פמברטון".

פמברטון החל לשווק את המשקה כתרופה יעילה נגד בעיות מעיים, קיבה וכליות והמרקחת הצליחה באופן יחסי, אם כי לא דווח על הצלחות רפואיות מזהירות שלה..

משנאסר האלכוהול באטלנטה, עם "חוקי היובש" בשנת 1885, נאלץ פמברטון להמציא את המשקה ללא אלכוהול וקרא לו על שם צמח הקוקה ואגוז הקולה - "קוקה קולה".

כמה שנים לאחר מכן רכש את העסק איש עסקים בשם אסה קנדלר, גאון שיווק שהפך את המשקה הסתמי של פמברטון להצלחה אדירה בארה"ב. לגבי שיווק משקה הקוקה-קולה בבקבוקים, היה קנדלר ספקני, אבל הוא הוכח כמחוכם ביותר והפך את המשקה לפופולארי בעולם כולו ולסמל של שיווק חכם ופורץ דרך.


הנה סרטון על המצאת הקוקה קולה:

http://youtu.be/Pdrr3ZxZUOc?t=33s


כך מייצרת החברה שמפיצה ליותר מדינות ממספר החברות באו"ם:

https://youtu.be/wMctmMin9vM


פרסומת משנת 1961 על מכירת קולה ב-57 מדינות בעולם:

http://youtu.be/FRvgzxlpxts


תולדות הקוקה-קולה:

https://youtu.be/jwCYxwkjw90


וסרט תיעודי על ההיסטוריה המלאה של הקוקה קולה:

https://youtu.be/ToYfRlEDY_E?long=yes

הדיסקים, נגני האייפוד וה-mp של ימינו חייבים תודה לפונוגרף של אדיסון. אבל את הגרמופון ייצר לראשונה מישהו אחר.. הפונוגרף לא היה המכשיר הראשון שאיפשר להקליט קולות ולהשמיעם שוב. הוא היה הבסיס לתקליטים שעליהם הוקלטו שירים, דיבורים ונאומים. התקליטים הללו נמכרו לאנשים שקנו פונוגרף כדי להשמיעם בביתם שוב ושוב.

רבים חושבים שתומאס אלווה אדיסון הוא שהמציא גם את הגרמופון. זו טעות. הגרמופון, נגן תקליטים שטוחים, היה מכשיר אחר מהפונוגרף של אדיסון. ממציא יהודי בשם אמיל ברלינר, הוא שיצר את מכשיר הגרמופון שניגן את התקליטים השטוחים הראשונים.

ברלינר נולד בגרמניה והיגר לארצות הברית בגיל 19. הממציא היהודי המוכשר הקים את חברת גרמופון האמריקאית ובגאונות עסקית בלתי נתפשת הצליח לגרום לכל העולם לקרוא לכל המכשירים מסוג זה "גרמופונים".

הוא גם הקים עם אחיו שנשאר בגרמניה את חברת "דויטשה גרמופון". זו הייתה החברה הראשונה בעולם שייצרה תקליטים. היא נחשבת עד היום לאחת מחברות התקליטים הטובות בעולם.

התקליטים השטוחים של ברלינר, כמו הגרמופון שלו, התחרו שנים רבות בפונוגרף שהמציא וייצר תומאס אדיסון. ברלינר ניצח ואדיסון עבר גם הוא לייצר תקליטים שטוחים. ברלינר נחשב עד היום לאבי תעשיית התקליטים המודרנית.

אז את הגרמופון לא אדיסון המציא, אלא מישהו אחר, צנוע ומוכר הרבה פחות, אבל מוכשר מאד גם הוא.


הנה ההקלטה הראשונה בהיסטוריה על תקליט של גרמופון:

http://youtu.be/uu9b_h6DLxM


תקליט שמושמע על גרמופון של ברלינר משנת 1898:

http://youtu.be/c6fkaUNv85E


זה נגן המוסיקה הפופולרי הראשון בשורה ארוכה:

https://youtu.be/bcKgzIvqsIk


ומה מקומו של הגרמופון באבולוציה שבין אדיסון לקומפקט דיסק:

https://youtu.be/_Tx6TYnPat8?long=yes

דאגלס אנגלברט הוא ממציא לא מוכר כמו אדיסון או אלכסנדר גרהם בל, אבל הוא האיש שתרם הרבה לתעשיית המיחשוב האישי והאינטרנט. אנגלברט זכה אמנם בפרסים יוקרתיים רבים על פיתוחיו ובראשם פרס טיורינג, המכונה "פרס הנובל של מדעי המחשב", אך הוא נותר אלמוני להמונים.

הוא שירת במלחמת העולם השנייה כמפעיל מכ"ם ושם עלו הרעיונות הראשונים למימשק הגרפי שכולנו מכירים ממערכות ההפעלה המודרניות ובראשן ה-OS של המקינטוש ו"חלונות" של מיקרוסופט.

את העכבר הוא הגה לראשונה בתחילת שנות ה-60 ובהדרגה פיתח אותו עם הצוות שלו והם נתנו לו את השם "עכבר", שם הרבה יותר קליט מהכינוי "מחוון מיקום X-Y למערכות תצוגה", השם הראשוני אותו נתן אנגלברט להמצאה שלו.

דגלס גם פיתח את הרעיונות הראשונים של מימשק ה"חלונות" ו... לא תאמינו, אבל גם את הלינקים של אתרי האינטרנט הוא היה זה שפיתח!


הנה סרטון משנת 1968 שבו מציג אנגלברט לראשונה את העכבר:

http://youtu.be/1MPJZ6M52dI


וכך העכבר משתלב בפעולת המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/AkFi90lZmXA

לאונרדו דה וינצ'י הוא מגדולי האנשים בתולדות האנושות. בחייו עסק לאונרדו דה-וינצ'י בתחומים מגוונים, כמו צייר, פסל, מדען, מהנדס, מתמטיקאי, אנטומאי, אדריכל ומוסיקאי מצטיין. רבים רואים בלאונרדו את איש הרנסאנס הקלאסי, שעוסק בתחומים מגוונים ולא בתחום אחד.

אבל אחת הגדולות של לאונרדו היא בהיותו ממציא מרתק ומקדים את זמנו. הוא המציא המון המצאות, רובן מהפכניות לתקופתו והקדימו את זמנן במאות שנים.

בין המצאותיו של לאונרדו דה וינצ'י ניתן למצוא המצאות כמו אופניים, הליקופטר, צוללת, מצנח, טנק, מכונת טיסה, מתקני גלישה לסקי מים, חליפת צלילה, אביר מכני, תוף שמנגן לבד ועוד.

כיום ניתן לראות את הרעיונות שהובילו להמצאות הנהדרות הללו, בקודקס לייצ'סטר (Codex Leicester), אוסף המחברות שהותיר אחריו, עם כ-7,000 דפים עמוסים בשרטוטים, תכניות, רישומים נהדרים ועוד.


מצגת וידאו עם ההמצאות של ליאונרדו דה וינצ'י:

https://youtu.be/oxDBk9UleQc


אנשים יכולים להיחשף לשרטוטים עם רעיונותיו של לאונרדו דה וינצ'י בתערוכות ממוחשבות:

https://youtu.be/FI3gjiOBBno


דגמים שנבנו על בסיס התכניות שהשאיר במחברותיו:

https://youtu.be/pO_JHYDEKss


כדי לחסוך בנייר הכניס לאונרדו במחברות הללו מגוון של כישרון - מדעי, אמנותי וטכנולוגי:

https://youtu.be/7f93133qzSY


וסרט תיעודי קצרצר על כמה מהמצאות לאונרדו:

https://youtu.be/PwOlIGGDVjE?long=yes

איש צנום ישב יום אחד והדגים המצאה ששינתה את העולם. הוא יצר קשר באמצעות מכשיר משונה, עם ספינה שנמצאה במרחק של כמעט 5000 קילומטרים ממנו! - והוא עשה זאת ללא חוטים או חיבור כלשהו אל הספינה. הרדיו ותקשורת האלחוט הומצאו על ידו.

קראו לו גוליילמו מרקוני (Guglielmo Marconi) ואת הרדיו שאנו מכירים הוא המציא ואף זכה על תרומתו זו בפרס נובל לפיזיקה.

עד להמצאתו שודרו מסרים רק באמצעות חוטים, אך הוא התבסס על תיאוריות קודמות ושידר בשנת 1901 מסר אלחוטי ראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי, אל אותה ספינה בים.

ההמצאה של מרקוני היתה מדהימה מפני שעד אז כל שידורי הטלגרף עברו בחוטים והיתה זו הוכחה לכך שצורתו העגולה של כדור הארץ לא חייבת להפריע לשידור של טלגרף אלחוטי.

לאחר מכן הפכה ההמצאה החדשה למכשיר הרדיו שאנו מכירים, ששימש לשידור להמונים של בידור, מוסיקה, חדשות ומידע. כל כך הרבה המצאות נגזרו מהמצאתו של הגאון האיטלקי הזה, עד שניתן בהחלט לומר שהוא אחד מהממציאים החשובים בכל הזמנים.

מצד שני וגם אם זה מעט מאכזב, מרקוני הוא לא באמת ממציא הרדיו הרשמי. זה שוב גאון ההמצאות הנשכח ניקולה טסלה, שהקדים אותו. רק שנים רבות לאחר מותו, משזכה טסלה להכרה שהגיעה לו, שהוא הוכר וקיבל אישור רשמי על בכורתו בהמצאה המהפכנית של הרדיו.


הנה ההמצאה החדשה - רדיו (עברית):

https://youtu.be/XCjkDPeTs2E


על המצאת הרדיו לילדים:

http://youtu.be/XzJNnr6-Wn0


מכשיר מרקוני משנת 1938:

https://youtu.be/RwtqX0IOPMA


תולדות הרדיו:

https://youtu.be/qgkepUUED7k


וסרטון ארוך על המצאת הרדיו של מרקוני:

http://youtu.be/g57z0qFdPdQ?long=yes

מצלמה (Camera) היא מעין מכונת זמן, שמקפיאה רגעים ויוצרת תמונות שיזכירו במשך שנים ארוכות את הרגעים שנצרבו בהן. אבל פעם לא ניתן היה לשמר את הרגעים הללו.

כבר ביוון העתיקה גילו את העקרון שיקראו לו בהמשך ה"קמרה אובסקורה", שאם נעשה נקב באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.

אך היוונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 יצליח ניספר נייפס, ממציא צרפתי, לשמר את התמונה המתקבלת מהקמרה אובסקורה. צרפתי אחר בשם דאגר ימציא לוחות שכינה "דאגרטיפים", שעליהם נשמרו הצילומים. מעתה שימשו חומרים כימיים שהתגלו, כמו תמצית של כסף וכלור ותמציות כימיות אחרות, המשנות את צבען כשהן באות במגע עם השמש, כדי לבנות את המצלמה הראשונה.

החוקר ויליאם הנרי פוקס טלבוט פיתח נייר כימי שסופג את האור הנקלט אל תוך הקופסה ומאפשר להכין עותקים של התמונה. זהו התשליל (הנגטיב) הראשון. ג'ורג' איסטמן המציא ב-1888 את הפילם והקים את חברת "קודאק", שהפיצה את הפילם להמונים. מעתה נפתחה הדרך לפיתוח המצלמה הקומפקטית ולשכלולים רבים אחרים שיבואו בהמשך, כמו הצילום הצבעוני, או שיטת צילום הפולארויד, שיטה לצילום ופיתוח התמונות בתוך המצלמה, מיד לאחר הצילום.

בהמשך יהפוך הצילום גם לאמנות וצילומים יהפכו ליצירות אמנות לכל דבר. כיום קשה לדמיין את התרבות המודרנית ללא הצילום, הפילם והמצלמה הקומפקטית. העולם כבר עבר להשתמש במצלמות דיגיטליות. יש בהן חיישנים משוכללים ומדויקים, המאפשרים לצלם את המראה הנקלט בעדשת המצלמה, באיכות גבוהה ביותר וללא פילם. המצלמות הדיגיטליות מאפשרות צפייה ושימוש מיידים בתמונות המצולמות, על גבי המצלמה עצמה. ההעברה הפכה קלה, לצורך עריכה במחשב או להפצה באינטרנט. כיום עברו מרבית המצלמות בעולם לסמארטפונים, טלפונים ניידים ומשוכללים ששכללו את הצילום הדיגיטלי, באלפי אפליקציות יעודיות לצילום.


כך התפתחו הצילום והמצלמה (מתורגם):

https://youtu.be/XaGUL8B-BrE


הנה התמונות הראשונות בהיסטוריה:

http://youtu.be/sOkd8ObhN_M


וסרטון שמסביר על דברים שרק מצלמה רואה (מתורגם):

https://youtu.be/KUiemQTEOYQ

הוא היה מהמוחות המבריקים של המאות האחרונות. במאה ה-18 הוא פיתח את מנוע הקיטור העתיק, המצאה שהמציא עוד לפני הספירה הנוצרית המדען היווני הרון, אבל נשכחה לגמרי במהלך השנים.

הממציא והמהנדס הסקוטי ג'יימס וָאט (James Watt) המציא בחייו כמה מהחידושים החשובים בתולדות הטכנולוגיה. לפני הכל ידוע ואט בתור מי שהמציא את מנוע הקיטור. זו הייתה המצאה ששינתה את העולם, במיוחד בתחומים כמו התעשייה והתחבורה.

כלי התחבורה מבוססי מנוע-הקיטור, כמו רכבות, ספינות ואפילו אופנועים, יעבירו את התנועה בעולם לשלב חדש. מנועי הקיטור החלו להזיז את האנושות בהסעה ממוכנת, שלא הייתה דומה לשום שלב קודם בתחבורה. לא עוד נאלצו בני-אדם להשתמש בבעלי חיים למשיכת עגלות ומרכבות, לא עוד בכוחם הפיזי לחתור והם לא נאלצו יותר להיות תלויים בכוחות הטבע, כמו הרוח שבמפרשים.

גם התעשייה המודרנית חבה חוב עצום לג'יימס ואט. בזכות המצאתו יוולדו מכונות תעשייה משוכללות ומפעלי תעשייה חדישים בכל רחבי אירופה. מכונות הקיטור למפעלי ייצור, כרייה וטוויה יולידו התפתחות וקדמה ללא תקדים. מנוע הקיטור המודרני של ג'יימס ואט יהיה לאחד המאיצים של המהפכה התעשייתית, שתשנה את העולם לגמרי ותוליד את העולם המודרני שבו אנו חיים.

כדי להשוות את הספקי המנועים השונים, המציא ואט יחידת הספק שאותה כינה "כוח סוס". עם השנים השתנתה היחידה בשיטה המטרית וזכתה לשם "ואט" על שמו.


הנה סיפורו של ממציא מנוע הקיטור המודרני, ג'יימס ואט:

https://youtu.be/G3Fge5QKZnI


מעט על חייו של אבי מנוע הקיטור:

https://youtu.be/UGplcD9BULY


מנוע הקיטור המקורי של ואט שמוצג במוזיאון ולידו העתק עובד:

https://youtu.be/M2LsvSQ--wc


סקירת בזק של חשיבות המצאותיו:

https://youtu.be/euEjOBx_vg0


וספינות המבוססות על מנוע קיטור:

http://youtu.be/HmNdZix0o2M

קשה להעלות על הדעת את טעם החיים של היום ללא משקאות קלים ומוגזים. את התודה על המשקאות האהובים על כולם אנו חייבים לכומר כושל, שלא הצליח בקריירה הדתית שלו, כי היה חוקר באופיו, סקרן ואדם שרצה להבין קצת יותר מאשר לקבל את העולם כמו שהוא.

וכך, במהלך מחקריו הכימיים פורצי הדרך, חקר הכומר והחוקר האנגלי ג'וזף פריסטלי את האוויר במבשלת בירה מקומית בלידס ושם לב שכשהניח קערת מים מעל מכל בירה, הרג האוויר שכיסה את הבירה התוססת את העכברים שהניח שם. מזה הוא למד שהאוויר שמעל לתסס הבירה הוא שונה מהאוויר הרגיל שאנו נושמים.

אבל החלק הלא מתוכנן בניסוייו היה שהוא בדק את טעמם של המים שעברו תהליך דומה וגילה שהם טעימים מאד, על אף שאין להם טעם מסוים. משבדק וגילה שגם ידידיו וחבריו נהנים מהמים המשונים עם בועות הגז, הוא פרסם מאמר שגילה לעולם את סודה של הסודה.

פריסטלי עצמו לא הרוויח דבר מהתגלית המצליחה שלו, אבל גרמני בשם יוהאן שוופס קרא גם הוא את המתכון שפרסם פריסטלי והפך את הסודה לפופולארית בכל אירופה. המפעל שהקים למכירת משקאות מוגזים, מפעל "שוופס", קיים ומצליח עד היום בעולם כולו.


הנה סרטון על ההמצאה של ג'וזף פריסטלי - סודה:

http://youtu.be/EobWF6_lHJ8?t=2m34s


לסודה יש טעם והוא נהדר, גם אם הוא נרכש (עברית):

https://youtu.be/U3EBsmK3pzk


וסודה סטרים - המלכה העולמית של הסודה נולדה בישראל ועושה טוב לכדור הארץ (ללא מילים):

https://youtu.be/J91wfgb1NyQ

בימינו הטלוויזיה כל כך מרכזית, שקשה לתפוס שפעם העולם לא כלל את מכשיר הפלא הזה. וה"פעם" הזה היה לפני מאה שנים בלבד..

ג'ון לוגי ביירד (John Logie Baird) הוא מדען שהיה אחד המרכזיים בפיתוח ושכלול הטלוויזיה. רבים היו שותפים לפיתוח ולהמצאת הטלוויזיה, אך ביירד היה הראשון שהציג לעולם טלוויזיה פועלת שהייתה מסוגלת לקלוט שידורים ולהציגם.

ביירד נולד בהלנסבורג שבסקוטלנד בשנת 1888. עוד בילדותו ניכר היה שיש לו כושר המצאה רב. בין השאר הוא תיכנן שלט רחוק למצלמה, חיבר תשתית חשמלית לתאורה בביתו והתקין רשת טלפונית בסיסית בין חדרו שלו לבין חדריהם של חבריו לשכונה.

ביירד החל ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטת גלזגו, אך לימודיו נפסקו עקב מלחמת העולם הראשונה והוא מעולם לא סיים אותם. בשנת 1923, כמו מדענים רבים שניסו לעשות זאת אז, הוא החל לעבוד על פיתוח מכשיר טלוויזיה. את ההישג הגדול הראשון שלו הוא השיג בשנת 1924 כששידר תמונה למרחק של כ-3 מטרים והצליח להציג אותה.

זו הייתה טלוויזיה מכנית, עם תמונה מאד לא ברורה, אבל ככה מתחילים. ביירד המשיך לשפר ולשכלל את הטלוויזיה שלו וב-26 בינואר 1926 הוא הציג לעולם לראשונה טלוויזיה עובדת. זה היה בהדגמה פומבית בלונדון כשמדענים וכתבי עיתונות צפו בשידור הטלוויזיה הפומבי הראשון בהיסטוריה, שהציג בובת פיתום שכינויה היה "סטוקי ביל" שהוצבה מול מצלמה בחדר נפרד מחוץ לטווח הראיה של הקהל.

שנה אחר-כך, בשנת 1927, הדגים ביירד שידור טלוויזיה רחוק טווח בין לונדון שבאנגליה לגלזגו שבסקוטלנד, מרחק של כ-730 קילומטרים. אותות הטלוויזיה הועברו בהדגמה באמצעות קו הטלפון..

גם בהמשך חייו המשיך ביירד לעסוק בפיתוח ושכלול הטלוויזיה. הוא אחראי לפיתוחים רבים בתחום הטלוויזיה, כשהמציא טלוויזיה צבעונית והיה הראשון שפיתח שיטה להקלטת קטעי וידאו באמצעות מכשיר שהוא קרא לו "פונוויז'ן", האבא של מכשיר הווידאו שאנו מכירים.


הנה ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:

https://youtu.be/PmjXwU0pYao


צוות של ה-BBC מפעיל שוב את הטלוויזיה הראשונה שהוצגה לעולם, 80 שנה אחרי שהוצגה לראשונה:

https://youtu.be/upoWPhjZksk


וסרט תיעודי על ג'ון לוגי ביירד ועל המצאת הטלוויזיה:

https://youtu.be/lCh3pbIcAYA?long=yes

הרַכֶּבֶל (Aerial tramway) הראשון בעולם נבנה בשנת 1644 על ידי מי שככל הנראה המציא אותו. קראו לו אדם וייבה.

אבל אותו וייבה לא פיתח את הרכבל הזה להסעת בני-אדם אלא להעברת אדמה לצורך בניית חומות.

יותר ממאתיים שנה אחר-כך, בשנת 1867, בנה מהנדס בשם אנדרו סמית הליידיי את הרכבל הראשון שהסיע אנשים.


הנה רכבל עתיק ממכרה במדבר נוואדה שבארה"ב:

http://youtu.be/IAHWmH_stmU


ונסיעה ברכבל מודרני, מהגדולים בעולם, שנמצא בפאלם ספרינגס ארה"ב:

http://youtu.be/XsaSB3Lf3TI

קשה לדמיין את החיים שלנו עם המחשב השולחני, ללא העכבר שלו. אבל כיצד פועל העכבר, או מה שקיבל מהממציא שלו אנגלברט את השם "מחוון מיקום X-Y למערכות תצוגה"?

עכבר המחשב מתרגם את תזוזת היד ובאמצעותה של העכבר למיקום הסמן שעל גבי מסך המחשב.

בנוסף למיקום הסמן על ידי העכבר, יש בו כמובן את שני הכפתורים, הימני והשמאלי, המאפשרים לחיצה על אובייקטים שעל מסך התוכנה, כמו כפתורים, תפריטים וכדומה.

מבחינת העכבר עצמו, כמובן שקיימים שני סוגי עכברים - העכבר המכני, עכבר מהסוג הישן, זה עם הכדור המסתובב והעכבר האופטי, העכבר החדשני והמשוכלל יותר. העכבר האופטי הוא במקרים רבים גם עכבר אלחוטי.

העכברים הישנים פעלו בצורה מכנית, עם כדור המסובב גלגלים זעירים - גלגל אחד מזהה תנועה של העכבר קדימה ואחורה (מה שמתורגם לתנועה של הסמן למעלה ולמטה) והגלגל השני מזהה את התנועה ימינה ושמאלה. יש עוד גלגל שלישי, המחובר לקפיץ ודוחף את הכדור נגדית, אל מול שני הגלגלים.

העכברים האופטיים, החדשים והמודרניים יותר, מאירים את משטח העכבר. התזוזה שלהם על המשטח מתורגמת לתזוזה של הסמן על המסך. שתי אלומות האור הזעירות מוקרנות מצד אחד של הגלגל לחיישני אור שבצד השני שלו. הגלגל מפריע לאור האינפרה אדום למול החריצים שמאפשרים לאור לעבור, מה שיוצר פולסים חשמליים, המייצגים בעצם את תנועת העכבר.

סדר חסימת שתי האלומות מסמן את כיוון תנועת העכבר.

קצב השינוי בפולסים של האור מאפשר לדעת את מהירות התנועה של העכבר.

העכבר משדר למחשב את שני הנתונים הללו, של כיוון וקצב התנועה שלו. במחשב מתורגמים הנתונים הללו על ידי מערכת ההפעלה להנעת הסמן שעל המסך.

לעתים עושים בעכברים אופטיים שימוש בטכניקה אופטית שונה מעט, או לפחות הסבר פעולתה שונה. כאן יש שימוש במערכת דיודות חשמליות, שמעבירות זרם כל אימת שפוגע בהן אור. הפוטודיודות הללו קולטות את תמונת המשטח שמתחת לעכבר ומאפשרות השוואה של התמונות, אחת אחרי השנייה. כך יתקבלים במחשב כיוון התנועה והקצב שלה.


הנה העכבר האופטי ופעולתו:

https://youtu.be/eccSwn9QVxo


כך פועל העכבר המכני:

https://youtu.be/74W-QNudReo


כך העכבר משתלב בפעולת המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/AkFi90lZmXA


והעכבר הראשון בהיסטוריה - בסרטון משנת 1968:

http://youtu.be/1MPJZ6M52dI

סמואל מורס האמריקאי השלים בשנת 1844 את פיתוח הטלגרף, שארך 10 שנים ואיפשר לשדר מסרים והודעות בשפת מורס שפיתח, באמצעות כבלים.

הטלגרף שפיתח מורס היה מכשיר ששימש להעברה של הודעות שנקראו "מברקים" למרחקים ארוכים. המברקים הללו הועברו על ידי תשדורות של אותות אלקטרומגנטיים, כשכל צירוף של אותות קו או נקודה משמש בתור אות במסר המילולי המוצפן, כלומר המסר הסודי.

הצופן זה זכה לשם "שפת מורס" או "קוד מורס".

מקור המילה "טלגרף" ביוונית הוא "כתב-רחוק". זה בדיוק מה שאיפשרה טכנולוגיית הטלגרף - לכתוב ולהעביר למרחקים מסרים כתובים, שבעברית נקראו אז "מברק", על שם הברקים שבשמיים.


הנה סרטון על תולדות הטלגרף:

http://youtu.be/pkafFxtc8A8


כך עובד מכשיר טלגרף:

http://youtu.be/DRlXZGMWnfI


קוד מורס - כך כתבו ושידרו הודעות בטלגרף:

https://youtu.be/YPsgEdmlUf0


פרישת קווי הטלגרף בארה"ב ואיך היא סייעה לניצחון לינקולן במלחמת האזרחים באמריקה:

http://youtu.be/iOICsjn1JjU


וסרט ארוך על התפתחות הטלגרף:

http://youtu.be/wGs57VQHt7M?long=yes

הממציא של הפורטה-פיאנו, שממנו נולד בהתאמות מסוימות הפסנתר שאנו מכירים, היה ברתולומיאו כריסטופורי (Bartolomeo Cristofori di Francesco), מי שהיה אוצֵר כלי הנגינה של אחת המשפחות העשירות באיטליה, משפחת מדיצ'י מפירנצה.

הפורטה-פיאנו, הכלי שנחשב לאבטיפוס של הפסנתר המודרני, נולד בסביבות סוף המאה ה-17 או תחילת המאה ה-18. הפסנתר הזה נחשב לאחד הכלים החשובים בעולם הנגינה. הכלי הזה, שעבר הרבה עד היום, שינה לחלוטין את התפיסה לגבי המוסיקה.

הפסנתר הראשון, הפורטה פיאנו, כלי מקלדת ראשון שנחשב לכלי הקשה, פותח תוך התבססות על הצ'מבלו, כלי הפריטה הפופולרי שמזכיר במראהו את הפסנתר עם המקלדת. בניגוד לצ'מבלו, הפורטה פיאנו פרץ לעולם ככלי הקשה.

כולנו מכירים כלי הקשה והם הרי כלי רעש, היוצרים בדרך כלל רעש ולא צליל (על אף שיש כלי הקשה מלודיים, כמו קסילופון או ויברפון, המפיקים צלילים בגבהים ספציפיים).

אבל ההשתייכות של הפורטה-פיאנו והפסנתר למשפחה הזו לא קשורה לעוצמת הרעש שהם יוצרים, אלא לדרך הפקת הצליל שלהם. הפסנתר נכלל במשפחה זו בזכות דרך הפקת הצליל שלו. כל קליד של הפסנתר מחובר לפטיש המקיש על מיתריו, כשעוצמת הנגינה בו נקבעת על פי העוצמה שבה לוחצים הפסנתרנים על קלידי הפסנתר בעת הנגינה. לחיצה חזקה על הקלידים מייצרת צליל חזק. לחיצה רכה וחלשה - צליל חלש ושקט

במילים פשוטות, ברתולומיאו המציא בפסנתר כלי הקשה לכל דבר. אמנם כלי שדומה לצמבלו, כלי פריטה, אבל הוא כלי הקשה כי הנגינה בו מבצעת הקשה על המיתרים. הפורטה והפיאנו הם באיטלקית "חזק - חלש", מה שהצביע אז על אפשרויות הדינמיקה שלו, כלומר נגינה בעוצמה משתנה.

הצ'מבלו לא היה מסוגל לכך, כי בו מחובר לכל קליד במקלדת דווקא מפרט שפורט על המיתרים. למפרט זה אין יכולת להפיק נגינה חלשה או חזקה, אלא נגינה בעוצמה אחידה.


הנה סיפורו של ממציא הפורטה פיאנו ולמעשה ממציא הפסנתר:

https://youtu.be/O2L5ZKIu4F4


הפסנתר מעשה ידיו מ-1720, הפסנתר העתיק ביותר ששרד בעולם:

https://youtu.be/6XDJ2O4P97I


פסנתר הפטישים של ברתולומיאו:

https://youtu.be/rM6-DJZc6uI


יצירה של סקרלטי שמנוגנת על פסנתר הפורטה-פיאנו הקדום ביותר של כריסטופורי:

https://youtu.be/A2WdjyKQ57A


הדגמת הפורטה-פיאנו, צליל חזק וחלש, המצאתו הגדולה של כריסטופורי:

https://youtu.be/2ef95BZfYcw


ומי היה מאמין שהטכנולוגיה המודרנית תפיק מהפסנתר צלילים כאלו:

https://youtu.be/eJW9N-h8UgI

הממציאים של פצצת האטום אינם אדם אחד או שניים. מדובר בקבוצה גדולה של אנשים, מעל 100 אלף איש, שבראשם עמד רוברט אופנהיימר, המנהל המדעי של פרויקט פיתוח הפצצה האטומית. הוא ניהל לבדו פרויקט גורלי, מהמורכבים והמתוחכמים בהיסטוריה. בהמשך חייו הוא התוודה על הזעזוע שחש מהתוצאות ההרסניות של פצצות האטום שהוטלו על יפאן וציטט את המילים הקשות מהספר "בהגאוואד גיטה": "הנה הפכתי למוות, הייתי למחריב העולמות".

'פרויקט מנהטן' היה השם שנבחר לפיתוח הפצצה הגרעינית. הפרויקט התרכז בלוס אלמוס שבארה"ב, אבל שלט בפעילות מדעית, טכנולוגית ותעשייתית שנעשתה בכל רחבי ארה"ב.

אופנהיימר אמנם נחשב לאבי הנשק האטומי, אך עבודת הפרויקט שבראשו עמד הושפעה מעבודותיו של אלברט איינשטיין, מהפיזיקאים החשובים במאה ה-20 ואולי גדול הפיזיקאים בכל הזמנים.

הכל התחיל מכך שלאיינשטיין פנו שלושה מדענים מהונגריה, שהיגרו לארה"ב אך זכרו את אכזריותם של הנאצים וחששו מהידע שהצטבר אצלם בתחום הגרעין. הם ביקשו מאיינשטיין שיסייע לשכנע את נשיא ארה"ב רוזבלט, בנחיצות הפיתוח של נשק גרעיני אמריקני. הם חששו מכך שהפיזיקאים של היטלר יקדימו את ארה"ב ושאר המדינות הדמוקרטיות בפיתוח פצצה גרעינית. איינשטיין הצליח במשימה ועל אף שההתחלה הייתה מהוססת, המשאבים העצומים שהושקעו בפרויקט מנהטן העניקו לארצות הברית יתרון ניכר על פני הנאצים, שמנהיגם היטלר העדיף לשים דגש על פיתוח כלי נשק אחרים, על פני הנשק הגרעיני.


סרטון קצר על הנסיבות להקמת פרויקט מנהטן:

http://youtu.be/-gBYU5SFnx8


רוברט אופנהיימר מתוודה על הקושי בסבל שגרמה הפצצה שפיתח עם אנשיו לאזרחים:

http://youtu.be/l8w3Y-dskeg


"ניסוי טריניטי" - הניסוי הראשון של פצצה אטומית במסגרת פרויקט מנהטן ב-16 ביולי 1945:

http://youtu.be/Ru2PWmGIoB8


האבולוציה של הנשק הגרעיני:

https://youtu.be/xLRSmzGRLUk


מצגת וידאו עם תמונות מפרויקט מנהטן:

http://youtu.be/hljX7_P2leE


וסרט תיעודי על אופנהיימר האמריקאי, האחראי ליצירת ההפצצה האטומית:

https://www.youtube.com/watch?v=Vm5fCxXnK7Y?long=yes

סטיב ססון (Steve Sasson) הוא ממציא המצלמה הדיגיטלית. הוא היה מהנדס בחברת קודאק ומי שהחל לפתח מצלמה שלימים תיחשב למצלמה הדיגיטלית הראשונה בהיסטוריה.

המצלמה הדיגיטלית הראשונה שבנו סטיב והצוות שלו נראתה כמו טוסטר. היא צילמה תמונות ברזולוציה של 10K - עשרת אלפי תאים, רזולוציה שהיום שום מצלמה לא הייתה מסתפקת בה, אבל התמונה הראשונה שצולמה נראתה די ברורה ולמפתחים היה ברור שעם הזמן היא תוכל להחליף את הפילם.

צחוק הגורל הוא שדווקא ההמצאה שפיתחו המומחים של קודאק הביאה לחורבנה של החברה. אם בעולם הפילם מכרה קודאק את רוב המצלמות בעולם, בעולם הדיגיטלי היא התאחרה לפתח מצלמות שימושיות ואמינות. הזיכרון שהשתמשה בו היה נדיף ולא שמר את התמונות כשכובתה המצלמה. לשם כך היא השתמשה בתחילה בקלטות מיושנות...

החברות המתחרות, לעומת זאת, הקדימו את קודאק בפיתוח זיכרונות לא נדיפים, שהתבססו על מוליכים למחצה. הם היו פשוטים וזולים יותר ושמרו על המידע גם כשכובתה המצלמה, תנאי הכרחי לכל מצלמה.

וכך הפכה קודאק למרבה האירוניה, לאחת היצרניות החלשות בעולם הצילום. היא הפסידה את הבכורה דווקא בשלב שהצילום הדיגיטלי שהיא עצמה המציאה, הלך והשתלט על סדר היום הפוטוגרפי.

קודאק אמנם הצליחה לחזור לשוק ולפתח חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל לא הצליחה להיות זולה מספיק וחברות הטכנולוגיה המתחרות מהמזרח השתלטו על השוק והביאו לקריסתה.


הנה סטיב ששון מספר על סיפור המצאת המצלמה הדיגיטלית שלו:

https://youtu.be/wfnpVRiiwnM


הסבר מפורט של הממציא:

http://youtu.be/nU9dXqjdRNI


וכך הלכה והדרדרה חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:

https://youtu.be/wwfwr8eYP50

את האיש הזה כולם במולדתו ניסו להשכיח. זיגפריד מרכוס (Siegfried Marcus) הוא האיש שהמציא את הכרכרה הממונעת הראשונה בהיסטוריה.

מעל 20 שנה לפני קרל בנץ הצליח הגאון היהודי להסיע כלי רכב ממונע בבנזין. כרכרה ממונעת ראשונה יצאה לדרכה והעולם שתק.

קרל בנץ ידוע כמי שקידם את הכרכרה הממונעת של מרכוס והצליח לייצר בשנת 1885 כלי רכב של ממש, שגם נמכר לאחרים.

אבל מחקר היסטורי לא מעמיק מדי גילה עם הזמן שאת בנץ הקדים ב-20 שנה גאון יהודי בשם זיגפריד מרכוס. הוא היה ממציא גרמני יהודי שאת מרבית חייו בילה באוסטריה.

כבר ב-1864 מרקוס הצליח להניע ולנסוע על עגלת יד שעליה התקין מנוע בעירה פנימית, שהונע בעזרת דלק. היא אמנם נראתה כמו עגלת יד פשוטה שיש בה מנוע והיא גם לא הייתה מעשית כמוצר מסחרי לשיווק אבל היא הייתה הראשונה. ההמצאה.

אותו מרכוס נסע על רכבו ברחובות וינה ואפילו נעצר על ידי המשטרה המקומית לאחר ש"נתפס" נוסע על הרכב המוזר, הכרכרה בלי סוסים...

מכל מקום, מרכוס די זנח את המצאתו ולא ייסד את תעשיית הרכב. בניגוד מגוון הפטנטים שרשם על המצאות שונות, הוא לא המשיך לפתחה.

אבל הוא היה האדם הראשון שהניע כלי תחבורה בעזרת בנזין. שנים לפני בנץ, שכבודו במקומו מונח היטב והמשיך אותו בגאונות טכנולוגית ועסקית משלו.


#אבל איך שכחו כולם את הגאון הזה?

התשובה גם כאן, כמו בתעלומות רבות הקשורות ביהודים שנשכחו, הופלו והועלמו היסטורית ופעמים רבות גם פיזית, היא היטלר.

כשהנאצים אלו לשלטון ובמסגרת עליונות הגזע הארי על היהודים שהם שנאו כל כך, הם דאגו למחוק כל תיעוד על ממציאים יהודיים בגרמניה והמצאותיהם. במסגרת זו הם דאגו להסיר את הפסל של מרכוס מחזית בניין הטכניון של וינה והשמידו במיומנות את כל המסמכים שהעידו על המצאתו.

כך הם הצליחו ליצור מצג שווא ולשכתב את ההיסטוריה לעובדה שקבעה שקארל פרידריך בנץ הוא ממציא הרכב המנוע, בעוד שבעצם הוא היה המשפר והממסחר הגאוני של הרכב ממונע הבנזין, אבל לא הממציא שלו.

אז כן. בנץ אכן הגה ופיתח את המכונית הראשונה בהיסטוריה שתהפוך למוצר ותימכר לכל בעל ממון שירצה בכך. אבל מרקוס הוא שיכול ואף צריך להיחשב לממציא האמיתי של המכונית המונעת באמצעות מנוע בעירה פנימי.

אפילו האוסטרים הבינו שאסור לתת להיטלר וכנופייתו הגזענית לשכתב את ההיסטוריה. בשנת החמישים למותו של מרכוס הם העבירו את עצמותיו לבית הקברות המרכזי בווינה, פסלו הוצב מחדש בחזית הטכניון ונבנה לו קבר מכובד.



גם דגם המכונית שלו, שהוצג לפני העידן הנאצי במוזיאון הטכנולוגי בווינה, נשמר לאחר שהוסתר על ידי עובדי המוזיאון מהמשטר הנאצי ושרד עד ימינו.


הנה סיפורו של זיגפריד מרכוס (עברית):

https://youtu.be/0PkxNYTdhQ4


דגם כלי הרכב הראשון שלו שהונע בבנזין:

https://youtu.be/gXdm680zY40


סרטון מהודו שמכיר בבכורה המוטורית של מרכוס:

https://youtu.be/RW-MUrod6bU


והמכונית הראשונה של קרל בנץ:

https://youtu.be/WZ2Q5B0ZYnI

הקולנוע, או הראינוע כמו שקראו לו פעם בעברית, הומצא בשנת 1895 בידי האחים לואי ואוגוסט לומייר (Lumière Brothers), שני ממציאים צרפתיים.

סרטיהם הראשונים של האחים לומייר היו קצרים ביותר, באורך של דקה בלבד. בסרטים אלה הם צילמו בפעם הראשונה קטעים בתנועה, שנראו כל כך אמיתיים עד שהצופים המתפעלים שילמו המון כסף כדי לראותם.

סרטונים שלהם מאותה תקופה, כמו "הכניסה של הרכבת לתחנה" למשל, נראו כל כך אמיתיים לצופים הראשונים של הקולנוע, שמספרים שברגע בו הופיע הקטר המתקרב בסרט, הם ברחו מהאולם, מחשש לחייהם.

סרט אחר שצילמו האחים תיעד עובדים במפעל בהפסקת הצהריים שלהם. גם הוא עורר סקרנות ואולי אפילו תיאבון מסוים.

הסרטים שצולמו על ידי האחים לומייר וממשיכיהם היו ללא קול או צליל כלשהו ולכן הם נקראים היום "סרטים אילמים". זה לא הפריע להם להיות בהדרגה ארוכים יותר, מורכבים ומעניינים, כי הם חשפו לפני הצופים מקומות והתרחשויות שלא הכירו מעולם, כי רובם לא נסעו הרחק מהעיר בה הם חיו.

בתקופת הסרט האילם ליווה נגן שישב באולם הקולנוע את הסרט, תוך כדי הקרנתו. רק כ-30 שנה לאחר המצאת הקולנוע פותחה הטכנולוגיה שאיפשרה להוסיף גם קול לסרטים ואז נוצר ה"פסקול" של הסרט.

הסרט הראשון שהוקרן עם פסקול שבו מוסיקה ודיבורים היה "זמר הג'אז" משנת 1927. אם עד אז הסרטים נקראו Movie, כלומר "סרט זז", עכשיו נולד ה"טוקי" - הסרט המדבר. אגב, הסרט הזה סיפר את סיפורו של חזן יהודי שהפך לזמר ג'אז.

כל הסרטים של אותה התקופה היו בשחור-לבן. רק בשנות ה-50 פותחה הטכנולוגיה של הסרט הצבעוני והסרטים הפכו אמיתיים הרבה יותר.


הנה סיפורם של האחים לומייר (מתורגם):

https://youtu.be/aFkSjdaqbyE


הסרטונים הראשונים שהוקרנו לציבור, בהקרנת הבכורה שלהם ב-1895:

http://youtu.be/S1G6v4Ycmnk


הסרט המפורסם ביותר של האחים לומייר - הרכבת שנכנסת לתחנה וגרמה לצופים לברוח מהאולם בבהלה:

http://youtu.be/1dgLEDdFddk


והסרט הנע הראשון אי-פעם, משנת 1878. הוא צולם על ידי אדוארד מייברידג' כמעט 20 שנה לפני האחים לומייר, בעזרת 12 מצלמות:

http://youtu.be/UrRUDS1xbNs

קוד מורס או שפת מורס הוא שיטת שידור של מסרים ותקשורת, שקדמה לטלפון. שיטה זו איפשרה להעביר הודעות שנקראו "מברקים", בין מקום למקום ומאדם לאדם. בקוד מורס יש לכל אות ומספר צירוף של קווים ונקודות. האיש המשדר שולח את ההודעה באמצעות מכשיר שמשדר מורס, ברצף ארוך של קווים ונקודות.

רוצים דוגמה? - הסימן הבינלאומי למצוקה או חירום הוא SOS. בשפת מורס הוא נראה כמו 3 נקודות, 3 קווים ושוב 3 נקודות. זה כך משום שהאות S היא 3 נקודות והאות O היא 3 קווים.

קוד מורס תורגם לשפות שונות. אם תרצו לדעת מי כותב את אאוריקה תוכלו לפענח את צירוף האותיות הבאות במורס:

קו - נקודה, קו - שתי נקודות, קו - שלוש נקודות.

או

- • - • • - • • •



הנה הסבר לילדים על קוד מורס:

https://youtu.be/ORIDAmGf_yQ


סיפורו של קוד המורס:

https://youtu.be/L6gxfX4GrbI


שידור מורס נשמע כך:

https://youtu.be/JJtJve1Aqu8


כל האותיות באנגלית במורס:

http://youtu.be/JT9zM_-2S6g?t=29s


שפת מורס יכולה לסייע לנכים לתקשר, כמו כאן:

https://youtu.be/Oc_QMQ4QHcw


וסרטון הדרכה אמריקאי לקוד מורס:

https://youtu.be/xsDk5_bktFo?long=yes

אמנם בהודו, כבר במאה ה-16, יצרו בדים מבד דומה לג'ינס שנקרא "דונגארי", אבל את הג'ינס המודרני יצרו בג'נובה שבאיטליה, בשביל מכנסי מלחים. שיבוש השם האיטלקי שלו "כחול מג'נובה" blu di genova, כשג'נובה הפך למילה ג'ינס.

את בד הדנים שיהפוך לבד שממנו עושים מכנסי ג'ינס כיום, יצרו בעיר נים שבצרפת. לכן הוא נקרא de Nimes (בצרפתית, מהעיר נים).

אבל את פריצתו האמיתית לעולם האופנה חייב הג'ינס לסוחר יהודי ממוצא גרמני בשם לוי שטראוס, שבאמצע המאה ה-19 התחיל למכור מכנסיים חזקות לכורי הזהב בקליפורניה.

לוי שטראוס שמע על מסמרי מתכת (Copper Corner) שבהם חיזק חייט בשם ג'ייקוב דיוויס את המכנסיים שתפר. הרעיון שהבזיק בראשו של לוי עמד להפוך אותו לאיש עשיר מאוד. כי הוא ידע שהכורים יעוטו על המכנסיים החזקים שהם יאפשרו. אותם כורים, הוא ידע, סבלו אז מבגדים שנקרעו במהירות, בזמן העבודה הקשה.

מסמרי המתכת של החייט המבריק, העריך לוי שטראוס, יפתרו את הבעיה ויהפכו את הבגדים שלו ללהיט.

וכך התחבר שטראוס לחייט ג'ייקוב דיוויס. הם חיברו את הג'ינס של לוי למסמרי הנחושת של דיוויס, חיזקו באמצעות המסמרים את הנקודות החלשות של התפרים במכנסיים, באותם מקומות שבהם המכנסיים נוטות להיקרע ויצרו את ה-Copper Corner, הפינות המחוזקות שאנו מכירים מהג'ינס שלנו.

השניים הקימו שותפות שנקראה "לוי שטראוס ושותפו" או בקיצור לוי'ס (Levi's). הם רשמו פטנט על ההמצאה החדשה של המסמרות (מסמרים) שעל המכנסיים והמוני הבוקרים במערב הפרוע החלו ללבוש ג'ינס.

השאר הפך להיסטוריה. הג'ינס נמכר כמו לחם אחיד והפך מאז לבד האופנתי והנמכר ביותר בהיסטוריה, זה שאין מי שלא מכירים, ששומר בכל התקופות על פופולריות ושכולם אוהבים - מצעירים ועד קשישים.


כך הומצא הג'ינס (מתורגם):

https://youtu.be/SCRYuUlU_Gs


על המצאת הג'ינס החזק עם המסמרים:

http://youtu.be/7pPbwNmo2pU


ופרסומת לג'ינס אופנתי של היום:

http://youtu.be/vJv0HzmvcV8