ממציא הסגווי הוא דין קיימן (Dean Kamen), יזם וממציא אמריקאי שהידע הטכני הרב שלו, בצירוף היצירתיות שמזכירה את הממציאים הגדולים של העבר, איפשרו לו לחשוב על כלי רכב חדשני ושונה מכל מה שהיה לפניו.

כמו ממציאים אחרים, גם קיימן נשר לפני שסיים את לימודיו במכון הטכני של וורצ'סטר ופנה להמצאות ופיתוחים, שבנוסף לסגווי כללו גם עירוי לחולי סוכרת ומכונות נסיוניות לייצור חשמל ולטיהור מים.

פרויקט פירסט (FIRST) שמעודד ומקרב צעירים בבתי ספר תיכון וחטיבות ביניים לתחומי המדע והטכנולוגיה, גם הוא הוקם על ידי קיימן והוא מספק לאלפי בתי ספר, כולל בישראל, את הציוד והידע כדי ללמד את תחומי ההנדסה לילדים.

כיום מקדם קיימן את ה"סלינגשוט", ההמצאה החדשה והמסעירה שלו. זהו מכשיר שמייצר מים נקיים, כמעט ללא אנרגיה. המכשיר יוכל להיות אחד הפתרונות החשובים במאה ה-21, בעיקר בשל חשיבות המים לאדם והמחסור בהם בארצות רבות.


הנה החזון של דין קיימן:

http://youtu.be/hoX-AA_180U


הסגוויי המסעיר שהציג לעולם ב-2001:

https://youtu.be/rmlg5QkusFQ


ה"סלינג שוט" - מכונת המים הנקיים של קיימן:

https://youtu.be/VOQbVD7F1f4


וסיפורו המלא של קיימן:

https://youtu.be/9gYvDmea5kU?long=yes

מהפכת התקשורת והמידע שאנו חווים כיום אינה נזקפת לאדם אחד. אך רבים מהממציאים שהביאו את העולם לתקשורת המודרנית, חייבים תודה לראשון הממציאים של התקשורת האלקטרונית. הוא היה אמריקאי, שמו היה סמואל מורס והוא המציא את קוד המורס ואת הטלגרף - אמצעי התקשורת הראשון שחיבר את העולם.

סמואל מורס היה צעיר שלמד אמנות ורצה בכלל להיות צייר. הוא איבד את אשתו בתחילת נישואיהם ובהדרגה הלך ושקע ברעיון שעלה בראשו, בעת ששמע מחבר על אלקטרו-מגנטים ועל העברת אותות חשמל דרך כבלים. הרעיון היה ליצור תקשורת חוטית שתאפשר שידור מרחוק של הודעות, עם קוד לכל אות, שיתורגם בצד המקבל לאותיות השונות המרכיבות את המסר.

הרעיון הפך למכשיר הטלגרף והוא לא פחות משינה את העולם. מאז ימי קדם הייתה האפשרות לתקשר עם מקומות רחוקים, אחד הנושאים החשובים לאדם. לצורך שידור ההודעות הוא המציא את קוד מורס, ששימש כדי להעביר מידע ולאפשר תקשורת בין מקומות רחוקים - שיטה ששימשה בצורה מצוינת עד להמצאת הטלפון וגם הרבה אחריה, על ידי שליחת הודעות ומברקים דחופים ממקום למקום, מכל קצווי העולם אל קצהו.

מורס הממציא נודע בעיקר בזכות המצאת הטלגרף. הוא אמנם עשה דברים חשובים נוספים, כמו למשל להביא את הצילום לאמריקה, אבל נשאר מזוהה עם ההמצאה החשובה ביותר שלו.


הנה סרטון קצר על סמואל מורס:

http://youtu.be/oo0hSZ9R_Xk?t=1s


מורס מציג את המצאתו לפני הממציאים הגדולים של תקופתו:

https://youtu.be/h2IAh3uIGcc


וכך הוא הגיע להמצאה המופלאה ששינתה את העולם:

https://youtu.be/UwIUbQE7oto

ניקולה טסלה (Nikola Tesla) היה אחד מגדולי הממציאים ומי שרבים רואים כגדול הממציאים בכל הזמנים. הוא האמין שמכונות הן הרחבה של בני האדם ולא משהו נפרד או הפוך מהם.

טסלה היה אשף החשמל, מי שבחייו נשבע להאיר את העולם. הוא גילה המון עקרונות מדעיים וטכנולוגיים חדשים ומהפכניים, כולל מערכת זרם החילופין הבטוחה וטובה יותר לייצור והעברת חשמל, הרדיו האלחוטי ודגמים של טורפדו וסירות שנשלטו מרחוק בעזרת רדיו.

טסלה היה מי שהאיר את העולם והביא את נורת החשמל של אדיסון לכל מקום. הוא זה שהקדים את מרקוני באלחוט וערך ניסויים ברנטגן, ברדאר ואפילו בפיצוח הגרעין. הוא ניבא רובוטים כבר בתחילת המאה ה-20 ומה לא.

הגאון הקרואטי היה איש של קצוות וניגודים. בעל זיכרון צילומי שזוכר במבט ספרים שלמים שסקר לרגע, אך מוצף פחדים ושגעונות כפייתיים.

בגיל צעיר הוא למד להפוך את ההפרעות הנפשיות והחזיונות שלו ללימוד והמצאה. יכולתו לחזות בדמיונו מכונות ומכשירים שעובדים, ממש כאילו היו מולו, הייתה מתת-אל והוא השתמש בה כדי להמציא ולייצר את חזיונותיו.

אחרי שעבר לאמריקה, כדי ליישם את רעיונותיו, הוא עבד אצל אדיסון, אלוף ממציאי אמריקה, אך לפי דבריו של טסלה רימה אותו.

טסלה בשלב הזה כבר המציא את זרם החילופין והעמידו את מול טכנולוגיית הזרם הישיר של אדיסון, מי שנחשב לגדול הממציאים בעולם.

זה היה מאבק איתנים, בין שני גאונים עם טכנולוגיות מתחרות. כשאדיסון טוען שזרם החילופין מסוכן לבני-אדם, לא חשש טסלה להפגין בפני עיתונאים כיצד הזרם עובר דרך גופו שלו והוא בריא ושלם.

במונחים של אותם ימים ניצח הפרעוש את האריה. כי טסלה גבר על אדיסון בפרישת רשת החשמל שלו, זו שהתבססה על מתח חילופין, ובכך יישם רעיון שהגה כבר בילדותו - הוא יצר חשמל מכוח המים של מפלי הניאגרה.

טסלה האמין ש"המכונה הטובה ביותר היא זו שיש בה כמה שפחות חלקים". טכנולוגיית ייצור החשמל שלו היא דוגמה נהדרת לכך והייתה זו שניצחה את הטכנולוגיה המתחרה, שפיתח מי שנחשב אז לגדול הממציאים בהיסטוריה.

עוד המציא טסלה את שפופרות טסלה מלאות הגז, ששימשו לתאורה. הוא איפשר בטכנולוגיה שפיתח את המצאת הטלוויזיה, על ידי פיתוח של סליל טסלה ליצירת מתחים חשמליים גבוהים.

הוא גם החל בהקמת מפעל "אלחוט עולמי", מעין מערכת שידור חדשנית שתשדר לכל העולם.

אבל מפולת הבורסה האמריקנית והמשבר הכלכלי שכונה "השפל הגדול" הפילו גם אותו ואת החברה שבנה. כעבור עשור אחד מת טסלה, כשהוא נשכח ומתוסכל.

מאז מותו ובמשך עשורים רבים, שמו הנשכח של טסלה היה כלא היה. רק לקראת סוף המאה ה-20 החל העולם שוב להכיר בגדולתו של הגאון שהיה. לפתע חזרו להזכיר את שמו בנשימה אחת עם גדולי המדענים והממציאים: איינשטיין, אדיסון, בל ומרקוני.

כיום, רבים מציינים בדיעבד שטסלה היה החכם, המבריק ובוודאי הרב-תחומי מבין גאוני המאה ה-19 וה-20.


הנה סיפורו של הגאון ואולי הממציא הגדול בכל הזמנים:

https://youtu.be/X92nDeBvRnA


עוד על ניקולה טסלה (עברית):

http://youtu.be/8PAtnmSnCRw


סקירה מפורטת על ניקולה טסלה:

https://youtu.be/mvyJrY1ZmLY


הממציא הדגול:

https://youtu.be/UIORO842NWk


תולדות חייו של טסלה באנימציה:

http://youtu.be/iEJNJ0rFSe8


מעט מהישגיו של ניקולה טסלה:

http://youtu.be/YK5zZWnOTLA


קטע מסרט שנעשה עליו:

http://youtu.be/W6BtcLe-UP4


הרצאת טד קצרה על "גדול החנונים מאז ומעולם - ניקולה טסלה" (מתורגם):

http://youtu.be/V-WkUKP1l3c?long=yes


ותכנית חינוכית על הישגיו של ניקולה טסלה (עברית):

https://youtu.be/mCQZO7J8FaI?long=yes

בימינו הטלוויזיה כל כך מרכזית, שקשה לתפוס שפעם העולם לא כלל את מכשיר הפלא הזה. וה"פעם" הזה היה לפני מאה שנים בלבד..

ג'ון לוגי ביירד (John Logie Baird) הוא מדען שהיה אחד המרכזיים בפיתוח ושכלול הטלוויזיה. רבים היו שותפים לפיתוח ולהמצאת הטלוויזיה, אך ביירד היה הראשון שהציג לעולם טלוויזיה פועלת שהייתה מסוגלת לקלוט שידורים ולהציגם.

ביירד נולד בהלנסבורג שבסקוטלנד בשנת 1888. עוד בילדותו ניכר היה שיש לו כושר המצאה רב. בין השאר הוא תיכנן שלט רחוק למצלמה, חיבר תשתית חשמלית לתאורה בביתו והתקין רשת טלפונית בסיסית בין חדרו שלו לבין חדריהם של חבריו לשכונה.

ביירד החל ללמוד הנדסת חשמל באוניברסיטת גלזגו, אך לימודיו נפסקו עקב מלחמת העולם הראשונה והוא מעולם לא סיים אותם. בשנת 1923, כמו מדענים רבים שניסו לעשות זאת אז, הוא החל לעבוד על פיתוח מכשיר טלוויזיה. את ההישג הגדול הראשון שלו הוא השיג בשנת 1924 כששידר תמונה למרחק של כ-3 מטרים והצליח להציג אותה.

זו הייתה טלוויזיה מכנית, עם תמונה מאד לא ברורה, אבל ככה מתחילים. ביירד המשיך לשפר ולשכלל את הטלוויזיה שלו וב-26 בינואר 1926 הוא הציג לעולם לראשונה טלוויזיה עובדת. זה היה בהדגמה פומבית בלונדון כשמדענים וכתבי עיתונות צפו בשידור הטלוויזיה הפומבי הראשון בהיסטוריה, שהציג בובת פיתום שכינויה היה "סטוקי ביל" שהוצבה מול מצלמה בחדר נפרד מחוץ לטווח הראיה של הקהל.

שנה אחר-כך, בשנת 1927, הדגים ביירד שידור טלוויזיה רחוק טווח בין לונדון שבאנגליה לגלזגו שבסקוטלנד, מרחק של כ-730 קילומטרים. אותות הטלוויזיה הועברו בהדגמה באמצעות קו הטלפון..

גם בהמשך חייו המשיך ביירד לעסוק בפיתוח ושכלול הטלוויזיה. הוא אחראי לפיתוחים רבים בתחום הטלוויזיה, כשהמציא טלוויזיה צבעונית והיה הראשון שפיתח שיטה להקלטת קטעי וידאו באמצעות מכשיר שהוא קרא לו "פונוויז'ן", האבא של מכשיר הווידאו שאנו מכירים.


הנה ג'ון לוגי ביירד, מציג את מצלמת הטלוויזיה שפיתח:

https://youtu.be/PmjXwU0pYao


צוות של ה-BBC מפעיל שוב את הטלוויזיה הראשונה שהוצגה לעולם, 80 שנה אחרי שהוצגה לראשונה:

https://youtu.be/upoWPhjZksk


וסרט תיעודי על ג'ון לוגי ביירד ועל המצאת הטלוויזיה:

https://youtu.be/lCh3pbIcAYA?long=yes

הטיפקס, נוזל המחיקה (Liquid Paper) הפופולארי, הוא נוזל שמורחים על הנייר, כדי למחוק שגיאות כתיבה. הוא יוצר משטח לבן, שעליו ניתן לכתוב מחדש. לא רבים יודעים שההמצאה הפשוטה והגאונית הזו היא כולה של אישה, מזכירה שעלתה על רעיון גדול.

בשל מצב כלכלי לא קל, עבדה האם החד-הורית בת' נסמית גראהם כמזכירה בימים וכצובעת שלטים בערבים. הרעיון לגבי הטיפקס עלה בראשה של בת', כשהיא שמה לב שציירי שלטים לא מוחקים שגיאות אלא פשוט מציירים מעליהן. כך היא המציאה את "הצבע המתייבש במהירות", המְחִיקוֹן, או בשפת העם "טיפקס". הוא אפשר לה להקליד על השגיאות במכונת כתיבה, או לצבוע ולכסות את שגיאות ההקלדה בקלות. לנו הוא מאפשר היום לכתוב ולא לדאוג אם טעינו. גם המחברות שנראות נקיות ומסודרות יותר וגם המורים שצריכים לבדוק אותן - כולם מרוצים..

השם "טיפקס" אגב, הוא שם של מוצר מסוים, שהפך לכינוי עממי לנוזל המחיקה.


פעילות יזמית קטנה:
==============
נסו למצוא בעיה מסביבכם או בחייכם ולחשוב היטב על המצאה שתפתור אותה.


הנה סיפור ההמצאה של הטיפקס:

http://youtu.be/7VwXtTZIpjg


הנה סיפורה באיטלקית:

http://youtu.be/Hzc62EWxq5I

לאונרדו דה וינצ'י הוא מגדולי האנשים בתולדות האנושות. בחייו עסק לאונרדו דה-וינצ'י בתחומים מגוונים, כמו צייר, פסל, מדען, מהנדס, מתמטיקאי, אנטומאי, אדריכל ומוסיקאי מצטיין. רבים רואים בלאונרדו את איש הרנסאנס הקלאסי, שעוסק בתחומים מגוונים ולא בתחום אחד.

אבל אחת הגדולות של לאונרדו היא בהיותו ממציא מרתק ומקדים את זמנו. הוא המציא המון המצאות, רובן מהפכניות לתקופתו והקדימו את זמנן במאות שנים.

בין המצאותיו של לאונרדו דה וינצ'י ניתן למצוא המצאות כמו אופניים, הליקופטר, צוללת, מצנח, טנק, מכונת טיסה, מתקני גלישה לסקי מים, חליפת צלילה, אביר מכני, תוף שמנגן לבד ועוד.

כיום ניתן לראות את הרעיונות שהובילו להמצאות הנהדרות הללו, בקודקס לייצ'סטר (Codex Leicester), אוסף המחברות שהותיר אחריו, עם כ-7,000 דפים עמוסים בשרטוטים, תכניות, רישומים נהדרים ועוד.


מצגת וידאו עם ההמצאות של ליאונרדו דה וינצ'י:

https://youtu.be/oxDBk9UleQc


אנשים יכולים להיחשף לשרטוטים עם רעיונותיו של לאונרדו דה וינצ'י בתערוכות ממוחשבות:

https://youtu.be/FI3gjiOBBno


דגמים שנבנו על בסיס התכניות שהשאיר במחברותיו:

https://youtu.be/pO_JHYDEKss


כדי לחסוך בנייר הכניס לאונרדו במחברות הללו מגוון של כישרון - מדעי, אמנותי וטכנולוגי:

https://youtu.be/7f93133qzSY


וסרט תיעודי קצרצר על כמה מהמצאות לאונרדו:

https://youtu.be/PwOlIGGDVjE?long=yes

יש הרבה ויכוחים על זהות הממציאים של הטלסקופ (Telescope). ההמונים נוקבים תמיד בשמו של גליליאו ובקרב "היודעים" הנטייה לומר שהאנס ליפרסהיי ההולנדי הוא הממציא שלו.

אבל אם נסתכל על זה בבירור נראה שהמכשיר הראשון שליפרסהיי בנה לא עוצב למטרות מדידה או תצפיות אלא יותר כחלק מהמסורת של פיתוח רעיונות מעניינים, מעין אמצעי בידור להמונים או צעצועים של אותה תקופה לבילוי מסקרן.

הטלסקופ כמכשיר מדעי הוא כנראה בכל זאת פיתוח של ההמצאה של האנס על ידי גלילאו גליליי, ששמע על המכשיר המופלא והחליט שהוא מתאים כדי לאפשר לו לצפות בכוכבים. זו הסיבה שרבים נוטים לייחס לגליליאו את ההמצאה של הטלסקופ והם לא ממש טועים..


הנה סרטון על המצאת הטלסקופ:

http://youtu.be/JChDGRhpAwA


יש סברות שטלסקופים פרימיטיביים היו קיימים כבר בתקופת האבן:

https://youtu.be/6q85LyBJi0w


יצרן ביתי של טלסקופים מספר על המלאכה (עברית):

https://youtu.be/psNqqgh7Oo0


ותולדות הטלסקופ בסרט תיעודי קצר:

https://youtu.be/fmTioY_b-sY?long=yes

הוא היה מהמוחות המבריקים של המאות האחרונות. במאה ה-18 הוא פיתח את מנוע הקיטור העתיק, המצאה שהמציא עוד לפני הספירה הנוצרית המדען היווני הרון, אבל נשכחה לגמרי במהלך השנים.

הממציא והמהנדס הסקוטי ג'יימס וָאט (James Watt) המציא בחייו כמה מהחידושים החשובים בתולדות הטכנולוגיה. לפני הכל ידוע ואט בתור מי שהמציא את מנוע הקיטור. זו הייתה המצאה ששינתה את העולם, במיוחד בתחומים כמו התעשייה והתחבורה.

כלי התחבורה מבוססי מנוע-הקיטור, כמו רכבות, ספינות ואפילו אופנועים, יעבירו את התנועה בעולם לשלב חדש. מנועי הקיטור החלו להזיז את האנושות בהסעה ממוכנת, שלא הייתה דומה לשום שלב קודם בתחבורה. לא עוד נאלצו בני-אדם להשתמש בבעלי חיים למשיכת עגלות ומרכבות, לא עוד בכוחם הפיזי לחתור והם לא נאלצו יותר להיות תלויים בכוחות הטבע, כמו הרוח שבמפרשים.

גם התעשייה המודרנית חבה חוב עצום לג'יימס ואט. בזכות המצאתו יוולדו מכונות תעשייה משוכללות ומפעלי תעשייה חדישים בכל רחבי אירופה. מכונות הקיטור למפעלי ייצור, כרייה וטוויה יולידו התפתחות וקדמה ללא תקדים. מנוע הקיטור המודרני של ג'יימס ואט יהיה לאחד המאיצים של המהפכה התעשייתית, שתשנה את העולם לגמרי ותוליד את העולם המודרני שבו אנו חיים.

כדי להשוות את הספקי המנועים השונים, המציא ואט יחידת הספק שאותה כינה "כוח סוס". עם השנים השתנתה היחידה בשיטה המטרית וזכתה לשם "ואט" על שמו.


הנה סיפורו של ממציא מנוע הקיטור המודרני, ג'יימס ואט:

https://youtu.be/G3Fge5QKZnI


מעט על חייו של אבי מנוע הקיטור:

https://youtu.be/UGplcD9BULY


מנוע הקיטור המקורי של ואט שמוצג במוזיאון ולידו העתק עובד:

https://youtu.be/M2LsvSQ--wc


סקירת בזק של חשיבות המצאותיו:

https://youtu.be/euEjOBx_vg0


וספינות המבוססות על מנוע קיטור:

http://youtu.be/HmNdZix0o2M

מוסיקאי יפאני מרושש בשם דאיסוקה אינואואה הוא שהמציא את הקריוקי ואת מכונת הקריוקי בשנות ה-60, לאחר שחיפש דרך להתפרנס ממוסיקה.

איש עשיר, בעלים של חברה שהכיר, עמד לפגוש לקוחות עסקיים וידע שבערב הם יילכו לבר וישירו. הוא ביקש מדאיסוקה שיקליט את נגינת הקלידים שלו, בסולמות שרק בהם הוא הרגיש מסוגל לשיר. דאיסוקה אכן הקליט כמה מהשירים שאהב הלקוח על רשמקול.

הערב היה מוצלח ומספר ימים אחר-כך ביקש המנהל עוד כמה שירים מוקלטים. זה היה הרגע שבו הבין דאיסוקה שיש כאן אפשרות למיזם. הוא בנה מכשיר שהזכיר את הג'וק בוקס, אותן מכונות שהשמיעו שירים בתשלום למבקרים במסעדות ובבתי קפה.

אבל המכונה של אינואואה השמיעה תמורת כסף רק את הליווי לשירים. מיקרופון ומגבר שהיו צמודים אליה, אפשרו למשלמים לשיר בליווי המוסיקה המוקלטת שבחרו ממכונת הקריוקי.

ההצלחה הייתה מיידית. הקריוקי הפך לאופנה מטורפת ביפאן עצמה ומשם התפשט בהדרגה לעולם כולו. דאיסוקה הפסיד הזדמנות להיות מיליונר. הוא לא הוציא פטנט על מכונת הקריוקי או על משהו שקשור באופנה האדירה שיצר בעולם כולו. 40 שנה לאחר ההמצאה, הוא רק הצליח להשיג זכויות יוצרים על השם בארצות הברית.

דאיסוקה גם זכה בשנת 2004 בפרס "איג נובל" לשלום, פרס שמחולק למי שהמציאו המצאות שגורמות לאנשים לצחוק.


הנה ממציא הקריוקי, היפאני דאיסוקה אינואואה:

https://youtu.be/qrmBCirGN2I

את האיש הזה כולם במולדתו ניסו להשכיח. זיגפריד מרכוס (Siegfried Marcus) הוא האיש שהמציא את הכרכרה הממונעת הראשונה בהיסטוריה.

מעל 20 שנה לפני קרל בנץ הצליח הגאון היהודי להסיע כלי רכב ממונע בבנזין. כרכרה ממונעת ראשונה יצאה לדרכה והעולם שתק.

קרל בנץ ידוע כמי שקידם את הכרכרה הממונעת של מרכוס והצליח לייצר בשנת 1885 כלי רכב של ממש, שגם נמכר לאחרים.

אבל מחקר היסטורי לא מעמיק מדי גילה עם הזמן שאת בנץ הקדים ב-20 שנה גאון יהודי בשם זיגפריד מרכוס. הוא היה ממציא גרמני יהודי שאת מרבית חייו בילה באוסטריה.

כבר ב-1864 מרקוס הצליח להניע ולנסוע על עגלת יד שעליה התקין מנוע בעירה פנימית, שהונע בעזרת דלק. היא אמנם נראתה כמו עגלת יד פשוטה שיש בה מנוע והיא גם לא הייתה מעשית כמוצר מסחרי לשיווק אבל היא הייתה הראשונה. ההמצאה.

אותו מרכוס נסע על רכבו ברחובות וינה ואפילו נעצר על ידי המשטרה המקומית לאחר ש"נתפס" נוסע על הרכב המוזר, הכרכרה בלי סוסים...

מכל מקום, מרכוס די זנח את המצאתו ולא ייסד את תעשיית הרכב. בניגוד מגוון הפטנטים שרשם על המצאות שונות, הוא לא המשיך לפתחה.

אבל הוא היה האדם הראשון שהניע כלי תחבורה בעזרת בנזין. שנים לפני בנץ, שכבודו במקומו מונח היטב והמשיך אותו בגאונות טכנולוגית ועסקית משלו.


#אבל איך שכחו כולם את הגאון הזה?

התשובה גם כאן, כמו בתעלומות רבות הקשורות ביהודים שנשכחו, הופלו והועלמו היסטורית ופעמים רבות גם פיזית, היא היטלר.

כשהנאצים אלו לשלטון ובמסגרת עליונות הגזע הארי על היהודים שהם שנאו כל כך, הם דאגו למחוק כל תיעוד על ממציאים יהודיים בגרמניה והמצאותיהם. במסגרת זו הם דאגו להסיר את הפסל של מרכוס מחזית בניין הטכניון של וינה והשמידו במיומנות את כל המסמכים שהעידו על המצאתו.

כך הם הצליחו ליצור מצג שווא ולשכתב את ההיסטוריה לעובדה שקבעה שקארל פרידריך בנץ הוא ממציא הרכב המנוע, בעוד שבעצם הוא היה המשפר והממסחר הגאוני של הרכב ממונע הבנזין, אבל לא הממציא שלו.

אז כן. בנץ אכן הגה ופיתח את המכונית הראשונה בהיסטוריה שתהפוך למוצר ותימכר לכל בעל ממון שירצה בכך. אבל מרקוס הוא שיכול ואף צריך להיחשב לממציא האמיתי של המכונית המונעת באמצעות מנוע בעירה פנימי.

אפילו האוסטרים הבינו שאסור לתת להיטלר וכנופייתו הגזענית לשכתב את ההיסטוריה. בשנת החמישים למותו של מרכוס הם העבירו את עצמותיו לבית הקברות המרכזי בווינה, פסלו הוצב מחדש בחזית הטכניון ונבנה לו קבר מכובד.



גם דגם המכונית שלו, שהוצג לפני העידן הנאצי במוזיאון הטכנולוגי בווינה, נשמר לאחר שהוסתר על ידי עובדי המוזיאון מהמשטר הנאצי ושרד עד ימינו.


הנה סיפורו של זיגפריד מרכוס (עברית):

https://youtu.be/0PkxNYTdhQ4


דגם כלי הרכב הראשון שלו שהונע בבנזין:

https://youtu.be/gXdm680zY40


סרטון מהודו שמכיר בבכורה המוטורית של מרכוס:

https://youtu.be/RW-MUrod6bU


והמכונית הראשונה של קרל בנץ:

https://youtu.be/WZ2Q5B0ZYnI

הרוקח האמריקאי מאטלנטה, ג'ון סתית' פּמברטון, הוא הממציא של משקה הקוקה-קולה. ידוע שבחייו של פּמברטון שימש המשקה בעיקר למטרות רפואיות.

פּמברטון, שנפצע במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, חיפש תרופה להתמכרותו למורפין - סם שבו השתמשו להקלת הכאב לפצועים במלחמה. מקוקה, אגוז קולה וצמח הדמיאנה, יצר פמברטון משקה עתיר אלכוהול, שזכה לשם "יין קוקה צרפתי של פמברטון".

פמברטון החל לשווק את המשקה כתרופה יעילה נגד בעיות מעיים, קיבה וכליות והמרקחת הצליחה באופן יחסי, אם כי לא דווח על הצלחות רפואיות מזהירות שלה..

משנאסר האלכוהול באטלנטה, עם "חוקי היובש" בשנת 1885, נאלץ פמברטון להמציא את המשקה ללא אלכוהול וקרא לו על שם צמח הקוקה ואגוז הקולה - "קוקה קולה".

כמה שנים לאחר מכן רכש את העסק איש עסקים בשם אסה קנדלר, גאון שיווק שהפך את המשקה הסתמי של פמברטון להצלחה אדירה בארה"ב. לגבי שיווק משקה הקוקה-קולה בבקבוקים, היה קנדלר ספקני, אבל הוא הוכח כמחוכם ביותר והפך את המשקה לפופולארי בעולם כולו ולסמל של שיווק חכם ופורץ דרך.


הנה סרטון על המצאת הקוקה קולה:

http://youtu.be/Pdrr3ZxZUOc?t=33s


כך מייצרת החברה שמפיצה ליותר מדינות ממספר החברות באו"ם:

https://youtu.be/wMctmMin9vM


פרסומת משנת 1961 על מכירת קולה ב-57 מדינות בעולם:

http://youtu.be/FRvgzxlpxts


תולדות הקוקה-קולה:

https://youtu.be/jwCYxwkjw90


וסרט תיעודי על ההיסטוריה המלאה של הקוקה קולה:

https://youtu.be/ToYfRlEDY_E?long=yes

הרַכֶּבֶל (Aerial tramway) הראשון בעולם נבנה בשנת 1644 על ידי מי שככל הנראה המציא אותו. קראו לו אדם וייבה.

אבל אותו וייבה לא פיתח את הרכבל הזה להסעת בני-אדם אלא להעברת אדמה לצורך בניית חומות.

יותר ממאתיים שנה אחר-כך, בשנת 1867, בנה מהנדס בשם אנדרו סמית הליידיי את הרכבל הראשון שהסיע אנשים.


הנה רכבל עתיק ממכרה במדבר נוואדה שבארה"ב:

http://youtu.be/IAHWmH_stmU


ונסיעה ברכבל מודרני, מהגדולים בעולם, שנמצא בפאלם ספרינגס ארה"ב:

http://youtu.be/XsaSB3Lf3TI

דאגלס אנגלברט הוא ממציא לא מוכר כמו אדיסון או אלכסנדר גרהם בל, אבל הוא האיש שתרם הרבה לתעשיית המיחשוב האישי והאינטרנט. אנגלברט זכה אמנם בפרסים יוקרתיים רבים על פיתוחיו ובראשם פרס טיורינג, המכונה "פרס הנובל של מדעי המחשב", אך הוא נותר אלמוני להמונים.

הוא שירת במלחמת העולם השנייה כמפעיל מכ"ם ושם עלו הרעיונות הראשונים למימשק הגרפי שכולנו מכירים ממערכות ההפעלה המודרניות ובראשן ה-OS של המקינטוש ו"חלונות" של מיקרוסופט.

את העכבר הוא הגה לראשונה בתחילת שנות ה-60 ובהדרגה פיתח אותו עם הצוות שלו והם נתנו לו את השם "עכבר", שם הרבה יותר קליט מהכינוי "מחוון מיקום X-Y למערכות תצוגה", השם הראשוני אותו נתן אנגלברט להמצאה שלו.

דגלס גם פיתח את הרעיונות הראשונים של מימשק ה"חלונות" ו... לא תאמינו, אבל גם את הלינקים של אתרי האינטרנט הוא היה זה שפיתח!


הנה סרטון משנת 1968 שבו מציג אנגלברט לראשונה את העכבר:

http://youtu.be/1MPJZ6M52dI


וכך העכבר משתלב בפעולת המחשב (מתורגם):

https://youtu.be/AkFi90lZmXA

ישנם ויכוחים מי ייחשב לממציא המיקרוסקופ, אבל נראה שממציאי המיקרוסקופ הם שלושה הולנדים, מצד אחד אב ובנו ומצד שני, אדם נוסף שממש במקביל אליהם ובלי להכירם, המציא את אותה ההמצאה בדיוק!

בשנת 1590 הרכיבו שני האופטיקאים ההולנדים, זָאכַארִיאַס והַאנְס יַאנְסֶן את המיקרוסקופ הראשון, בצורת שתי עדשות בתוך גליל. זה היה מיקרוסקופ פשוט שהגדיל בערך פי 20. כך הם גילו את עיקרון המיקרוסקופ, שלמעשה גם יאפשר את המצאת מכשיר הטלסקופ.

במקביל לשניים שקד על פיתוח דומה גם האנס ליפרשיי ההולנדי. בשנת 1608 הוא פיתח גם את הטלסקופ הייעודי. גלילאו גלילאי, מי שנחשב היום לאסטרונום דגול, שמע על ההמצאה והתלהב ממנה מאד. הוא עתיד לפתחה בהמשך בעצמו ולשכללה ויביא את הטלסקופ למצב של מכשיר אמין, בעיקר לצורך תצפיותיו המדעיות בגרמי השמיים.

במאות שעברו מאז המשיך המיקרוסקופ המבוסס על עדשות להתפתח. במאה ה-20 נולד המיקרוסקופ האלקטרוני, שאיפשר מחקר של עצמים זעירים בגודל מיליונית המילימטר. תכנן אותו הנס בוש בשנת 1926 בגרמניה. המצאתו התבססה על שימוש בתכונות הגל של האלקטרונים. פחות מעשור לאחר מכן, בשנת 1933, היא איפשרה לאנשי המכון הטכני בברלין לבנות את המיקרוסקופ האלקטרוני הראשון ולהפעילו לצרכי מחקר.


הנה סרטון על ההיסטוריה של המיקרוסקופ:

http://youtu.be/Giw_EdwOZnM


ותיאור היסטורי של מי שהמציאו את המיקרוסקופ:

http://youtu.be/4HXKTLlEUFw

הדיסקים, נגני האייפוד וה-mp של ימינו חייבים תודה לפונוגרף של אדיסון. אבל את הגרמופון ייצר לראשונה מישהו אחר.. הפונוגרף לא היה המכשיר הראשון שאיפשר להקליט קולות ולהשמיעם שוב. הוא היה הבסיס לתקליטים שעליהם הוקלטו שירים, דיבורים ונאומים. התקליטים הללו נמכרו לאנשים שקנו פונוגרף כדי להשמיעם בביתם שוב ושוב.

רבים חושבים שתומאס אלווה אדיסון הוא שהמציא גם את הגרמופון. זו טעות. הגרמופון, נגן תקליטים שטוחים, היה מכשיר אחר מהפונוגרף של אדיסון. ממציא יהודי בשם אמיל ברלינר, הוא שיצר את מכשיר הגרמופון שניגן את התקליטים השטוחים הראשונים.

ברלינר נולד בגרמניה והיגר לארצות הברית בגיל 19. הממציא היהודי המוכשר הקים את חברת גרמופון האמריקאית ובגאונות עסקית בלתי נתפשת הצליח לגרום לכל העולם לקרוא לכל המכשירים מסוג זה "גרמופונים".

הוא גם הקים עם אחיו שנשאר בגרמניה את חברת "דויטשה גרמופון". זו הייתה החברה הראשונה בעולם שייצרה תקליטים. היא נחשבת עד היום לאחת מחברות התקליטים הטובות בעולם.

התקליטים השטוחים של ברלינר, כמו הגרמופון שלו, התחרו שנים רבות בפונוגרף שהמציא וייצר תומאס אדיסון. ברלינר ניצח ואדיסון עבר גם הוא לייצר תקליטים שטוחים. ברלינר נחשב עד היום לאבי תעשיית התקליטים המודרנית.

אז את הגרמופון לא אדיסון המציא, אלא מישהו אחר, צנוע ומוכר הרבה פחות, אבל מוכשר מאד גם הוא.


הנה ההקלטה הראשונה בהיסטוריה על תקליט של גרמופון:

http://youtu.be/uu9b_h6DLxM


תקליט שמושמע על גרמופון של ברלינר משנת 1898:

http://youtu.be/c6fkaUNv85E


זה נגן המוסיקה הפופולרי הראשון בשורה ארוכה:

https://youtu.be/bcKgzIvqsIk


ומה מקומו של הגרמופון באבולוציה שבין אדיסון לקומפקט דיסק:

https://youtu.be/_Tx6TYnPat8?long=yes

סטיב ססון (Steve Sasson) הוא ממציא המצלמה הדיגיטלית. הוא היה מהנדס בחברת קודאק ומי שהחל לפתח מצלמה שלימים תיחשב למצלמה הדיגיטלית הראשונה בהיסטוריה.

המצלמה הדיגיטלית הראשונה שבנו סטיב והצוות שלו נראתה כמו טוסטר. היא צילמה תמונות ברזולוציה של 10K - עשרת אלפי תאים, רזולוציה שהיום שום מצלמה לא הייתה מסתפקת בה, אבל התמונה הראשונה שצולמה נראתה די ברורה ולמפתחים היה ברור שעם הזמן היא תוכל להחליף את הפילם.

צחוק הגורל הוא שדווקא ההמצאה שפיתחו המומחים של קודאק הביאה לחורבנה של החברה. אם בעולם הפילם מכרה קודאק את רוב המצלמות בעולם, בעולם הדיגיטלי היא התאחרה לפתח מצלמות שימושיות ואמינות. הזיכרון שהשתמשה בו היה נדיף ולא שמר את התמונות כשכובתה המצלמה. לשם כך היא השתמשה בתחילה בקלטות מיושנות...

החברות המתחרות, לעומת זאת, הקדימו את קודאק בפיתוח זיכרונות לא נדיפים, שהתבססו על מוליכים למחצה. הם היו פשוטים וזולים יותר ושמרו על המידע גם כשכובתה המצלמה, תנאי הכרחי לכל מצלמה.

וכך הפכה קודאק למרבה האירוניה, לאחת היצרניות החלשות בעולם הצילום. היא הפסידה את הבכורה דווקא בשלב שהצילום הדיגיטלי שהיא עצמה המציאה, הלך והשתלט על סדר היום הפוטוגרפי.

קודאק אמנם הצליחה לחזור לשוק ולפתח חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל לא הצליחה להיות זולה מספיק וחברות הטכנולוגיה המתחרות מהמזרח השתלטו על השוק והביאו לקריסתה.


הנה סטיב ששון מספר על סיפור המצאת המצלמה הדיגיטלית שלו:

https://youtu.be/wfnpVRiiwnM


הסבר מפורט של הממציא:

http://youtu.be/nU9dXqjdRNI


וכך הלכה והדרדרה חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:

https://youtu.be/wwfwr8eYP50

כתב הברייל, הכתב המבוסס על נקודות בולטות, לא נוצר ביום אחד. שרשרת נסיונות קדמה להמצאה החשובה כל כך. שיטה ראשונית פותחה בצבא הצרפתי על ידי קצין ששמו היה שארל ברביה. הוא פיתח שיטת סימנים מובלטים לקריאה של הוראות קרב בלילה ובתנאי ראות קשים.

גם המורה לעיוורים ויליאם מון פיתח סידרת אותיות כזו שניתן לקרוא באמצעות קצות האצבעות אך היא לא הייתה יעילה. 50 שנה לפניו הבין ולנטין האי הצרפתי את אפשרויות הבלט. הוא לימד את העיוורים לקרוא מדפי התבליט שבאמצעותו הדפיסו אז בבתי הדפוס את הספרים. ואולם אותיות הדפוס הרגילות שהיו טבועות על התבליטים היו קשות מדי לקריאה בשביל העיוורים.

מי שפיתח את כתב הברייל המפורסם היה סטודנט צרפתי עיוור מהמאה ה-19 בשם לואי ברייל. בשנת 1824 הוא שמע שחיילי הצבא הצרפתי נעזרים בשיטת ברביה לקריאת לילה והוא פיתח את שיטת הסימנים לכל מערכת האותיות שזכתה לשם "כתב ברייל".


כך נולד כתב ברייל מבעיה צבאית (מתורגם):

https://youtu.be/cyfxQ6sdaIE


על המצאת הכתב לעיוורים של לואי ברייל:

http://youtu.be/9IQKqPaICKI


נער בכיתה ח' שפיתח בעצמו מדפסת ברייל גאונית:

https://youtu.be/N7fu5uCvQSs?t=16s


וסרט ארוך על המצאת כתב הברייל:

https://youtu.be/OFyY7u95nxw?long=yes

את ההולוגרפיה (Holography) המציא דֶנִיס גַאבוֹר (Dennis Gabor), פיזיקאי אנגלי יליד הונגריה.

בשנת 1947 פיתח גאבור את היכולת לצלם דמות בשלושה ממדים. היא ההולוגרפיה.

אם בתחילה לא היה מקור אור שהיה מסוגל לייצר הולוגרמה ראויה, עם הומצא הלייזר ב-1960 וניתן היה ליישם את ההמצאה. בהדרגה הצליחו חוקרים שונים ללכוד, בסוג של צילום תלת ממדי, תמונות של עצמים אמיתיים.

בשנת 1971, לאחר הבשלת הגילויים התיאורטיים שלו על ההולוגרמות, זכה האיש בפרס נובל על המצאתו זו.

כיום מיוצרות ההולוגרמות השכיחות, כמו אלה שעל כרטיסי אשראי, על ידי הארה, באמצעות אור רגיל, שיוצרות כמה שכבות המונחות זו על זו. מה שהן מייצרות היא מעין תמונה בתלת ממד שיש בה עומק.

כיום מיישמים את המצאתו של גאבור, תוך עשיית צעדים ראשונים בחזונות הבאים של ההולוגרמה - מופעי בידור ושימושים תקשורתיים ועסקיים. פרטים בתגית "טלפרזנס".


הנה סיפורו של דניס גאבור:

https://youtu.be/djPt6D27ufE


הסבר ההולוגרפיה:

http://youtu.be/AXhGfkGh4vM


דוגמה לשימוש בהולוגרמות עם קרן לייזר ביתית:

http://youtu.be/lJVhWwINovY


ובהולוגרפיה משתמשים כיום למופעים המחזירים אמנים מתים לחיים:

http://youtu.be/Cqfa-u3DSdk

מנוע הסילון הומצא על ידי סר פרנק ויטל (Frank Whittle), טייס ומהנדס בריטי שיהפוך בזכות ההמצאה הזו לאיש שתרם לעולם התעופה הכי הרבה מאז האחים רייט.

בילדותו מאלצים אותו קשיים כלכליים לעזוב את בית הספר הפרטי בו למד ולהתחיל לעזור לאביו בסדנה שלו. בעבודה זו הוא מגלה, כבר בגיל צעיר, כשרון הנדסי ומתמטי ורוכש כישורים חשובים לעתידו, כמו ידע והבנה מעמיקים במנועי גז.

פרנק הצעיר גם מתאהב בטכנולוגיה ועושה לעצמו בית ספר. כמורים משמשים לו ספרי הנדסה ומדע, ספרים וחומר באסטרונומיה וחומר קריאה בנושאים של מנועים וטורבינות.

אבל פרנק מתלהב גם מטיס. הוא מתעמק בתאוריה של תעופה וטיסה ובגיל 16 פרנק ויטל כבר מוכן להתגייס.

ואכן, ב-1923 הוא התגייס לצבא הבריטי ומשרת בחיל האוויר המלכותי. 4 שנים אחר כך הוא יוצא לקורס קצינים. על אף שלא סיים בית ספר הוא מצטיין בקורס ורוכש לעצמו מוניטין של טייס הרפתקן שמצליח לבצע תמרונים מסוכנים וטס בגבהים נמוכים.

ביטחונו המופרז והראוותנות של טיסותיו עתידים לגרום לכך שיורחק מהטיסה של כולם בסיום הקורס, אבל בהנדסה והבנת תעופה אין לו מתחרים.

לקראת תום הקורס חייבים היו כולם לחקור ולהגיש עבודה על נושא אווירי. בעבודה שהוא מגיש מעלה ויטל לראשונה את הרעיון לפתח מנוע סילון מוקדם, שמבוסס על דחיפת אוויר דחוס ממנוע בוכנה רגיל לתא בערה חיצוני שדוחף את האוויר החוצה במהירות עצומה. כבר אז הוא חשב על המבער אחורי, שיפותח רק עשרות שנים אחר כך.

עוד שנתיים חולפות, הוא עדיין בצבא ומתחיל לפתח את המנוע שהוא חלם, מנוע הטורבו-סילון בגרסתו הראשונה. יש בצבא התלהבות מרעיונותיו בצד חשד שהם לא יכולים להחליף את מנועי הבוכנה ששלטו אז.

ב-1930 הוא רושם פטנט וזה שהוא עדיין בצבא לא מפריע לו לייסד את חברת פאוור ג'טס, להבשיל עם פיתוחים מופלאים שעתידים להראות לכל הספקנים מיהו ולפתח בזה אחר זה שורת מנועי סילון שיניעו את עולם התעופה הצבאי קדימה ובהמשך את תעשיית התעופה כולה.

חילות האוויר של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה חבים לו את מטוסי הקרב הסילוניים הראשונים שלהם. אלה עתידים להפוך ליתרון במהלך המלחמה ובהמשך לתרום למאמץ להכניע את היטלר.

ויטל, שחסרון כיס גרם לו לעזוב את בית הספר, לימד את עצמו הרבה יותר מכל מערכת חינוך. לגמרי לבדו הוא הפך את עצמו לאדם החשוב ביותר בתעשיית התעופה ולמי שהמין האנושי קיבל במחצית השנייה של המאה ה-20 את מטוסי הנוסעים הסילוניים שישנו לחלוטין את העולם.


הנה סיפור פיתוחו של מנוע הסילון:

https://youtu.be/_rh257kyp_8


היו לו קשיים בדרך:

https://youtu.be/LZglVV36bJU


כך הוצג מנוע הסילון בתחילה על ידי וויטל:

https://youtu.be/EuyZQfCjUBs


עם הזמן הוסיפו לו את המבער האחורי שנותן כוח מתפרץ (עברית):

https://youtu.be/12lNzR9JpOs


על מנוע "מגח הסילון", פיתוח הסילון שכמעט הביא לנשק שיחסל את האנושות (עברית):

https://youtu.be/hl0REkoK8oU


וסרט תיעודי קצר על ההמצאה ששינתה את עולם התעופה:

https://youtu.be/Y76qd68M1-M?long=yes?t=10s

מצלמה (Camera) היא מעין מכונת זמן, שמקפיאה רגעים ויוצרת תמונות שיזכירו במשך שנים ארוכות את הרגעים שנצרבו בהן. אבל פעם לא ניתן היה לשמר את הרגעים הללו.

כבר ביוון העתיקה גילו את העקרון שיקראו לו בהמשך ה"קמרה אובסקורה", שאם נעשה נקב באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.

אך היוונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 יצליח ניספר נייפס, ממציא צרפתי, לשמר את התמונה המתקבלת מהקמרה אובסקורה. צרפתי אחר בשם דאגר ימציא לוחות שכינה "דאגרטיפים", שעליהם נשמרו הצילומים. מעתה שימשו חומרים כימיים שהתגלו, כמו תמצית של כסף וכלור ותמציות כימיות אחרות, המשנות את צבען כשהן באות במגע עם השמש, כדי לבנות את המצלמה הראשונה.

החוקר ויליאם הנרי פוקס טלבוט פיתח נייר כימי שסופג את האור הנקלט אל תוך הקופסה ומאפשר להכין עותקים של התמונה. זהו התשליל (הנגטיב) הראשון. ג'ורג' איסטמן המציא ב-1888 את הפילם והקים את חברת "קודאק", שהפיצה את הפילם להמונים. מעתה נפתחה הדרך לפיתוח המצלמה הקומפקטית ולשכלולים רבים אחרים שיבואו בהמשך, כמו הצילום הצבעוני, או שיטת צילום הפולארויד, שיטה לצילום ופיתוח התמונות בתוך המצלמה, מיד לאחר הצילום.

בהמשך יהפוך הצילום גם לאמנות וצילומים יהפכו ליצירות אמנות לכל דבר. כיום קשה לדמיין את התרבות המודרנית ללא הצילום, הפילם והמצלמה הקומפקטית. העולם כבר עבר להשתמש במצלמות דיגיטליות. יש בהן חיישנים משוכללים ומדויקים, המאפשרים לצלם את המראה הנקלט בעדשת המצלמה, באיכות גבוהה ביותר וללא פילם. המצלמות הדיגיטליות מאפשרות צפייה ושימוש מיידים בתמונות המצולמות, על גבי המצלמה עצמה. ההעברה הפכה קלה, לצורך עריכה במחשב או להפצה באינטרנט. כיום עברו מרבית המצלמות בעולם לסמארטפונים, טלפונים ניידים ומשוכללים ששכללו את הצילום הדיגיטלי, באלפי אפליקציות יעודיות לצילום.


כך התפתחו הצילום והמצלמה (מתורגם):

https://youtu.be/XaGUL8B-BrE


הנה התמונות הראשונות בהיסטוריה:

http://youtu.be/sOkd8ObhN_M


וסרטון שמסביר על דברים שרק מצלמה רואה (מתורגם):

https://youtu.be/KUiemQTEOYQ

אף שהיו אחרים שטענו שהקדימו אותו, הרוב מסכימים כי מי שהמציא את הטלפון הוא אלכסנדר גרהם בל (Alexander Graham Bell). הוא היה ממציא ומורה לחירשים, שהכיר את מבנה אוזן האדם ועיצב על פיה את שפופרת הטלפון שפיתח בשנת 1876.

לאחר שחברת הטלגרף דחתה הצעה לקנות את הפטנט שלו, אלכסנדר בל ייסד את חברת הטלפון בל והפך אותה לחברה מצליחה ביותר שמכשיריה פרושים בכל העולם.

בחנוכת הקו הבינלאומי ניהל שיחה עם עוזרו שהיה במרחק של 5,000 קילומטר ואמר לו שוב את מה שאמר בניסוי הראשון שלהם: "ווטסון, בוא הנה, אני זקוק לעזרתך" וווטסון השיב: "בסדר, אבל הפעם זה ייקח לי קצת יותר זמן.."

בעברית תרגם אליעזר בן יהודה את הטלפון ל"שח-רחוק" אבל המילה לא נקלטה ולא משתמשים בה אלא במילה הלועזית "טלפון".


הנה אלכסנדר גרהם בל, ממציא הטלפון:

http://youtu.be/KPICIBEL7Dg


כך נשמע קולו של בל:

https://youtu.be/4lJ6Pwb15JY


סרטון שמספר איך הומצא הטלפון:

http://youtu.be/2BCvXH5M9n0?t=15s


סיפור שיחת הטלפון הראשונה של אלכסנדר גרהם בל ועוזרו:

http://youtu.be/KlFLn2cb8yk


הדרך שעשה הטלפון הראשון של בל עד שהגיע אל האייפון:

http://youtu.be/yf3dUvGNx5A


ותכנית חינוכית על ממציא הטלפון (עברית):

https://youtu.be/cFp9YLV1Yzs?long=yes