מלחמת השחרור, או מלחמת העצמאות (מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח) היא המלחמה שניהל היישוב היהודי בארץ ישראל, שהפך למדינת ישראל וצה"ל, בערביי ארץ ישראל ומדינות ערב, שלא קיבלו את תכנית החלוקה של האו"ם ואת הקמת מדינת ישראל.

המלחמה הסתיימה בניצחונה של ישראל, שהרחיבה את גבולותיה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית במסגרת החלטת החלוקה. היא פרצה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה על ידי האו"ם, בכ"ט בנובמבר 1947, במתקפה ערבית אלימה וחזקה כנגד הישוב היהודי, שהפכה למלחמה של צבאות ערביים במדינת ישראל שתוכרז במהלכה.

מלחמת העצמאות הסתיימה עם החתימה על הסכם שביתת הנשק עם סוריה, שהיה האחרון בסדרת הסכמי שביתת הנשק, ב-20 ביולי 1949.


הנה סיפורה של מלחמת העצמאות (עברית):

https://youtu.be/U3VoNAs_gD0


על מלחמת השחרור (עברית):

http://youtu.be/3W-j6zfb5G4


על החלטת החלוקה ופריצת מלחמת העצמאות שבעקבותיה (עברית):

https://youtu.be/U3VoNAs_gD0


ותיאור הקרב על קיבוץ יחיעם במלחמת השחרור (עברית):

http://youtu.be/O-zysa7cFQE

מלחמת העצמאות, או מלחמת השחרור, פרצה בשל ההתנגדות של ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב, להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. כבר עם החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל והקמה של מדינה יהודית בחלק ממנה, התגבשה חזית ערבית חזקה כנגד יהודי ארץ ישראל ופרצה המלחמה.

עם הכרזתו של בן-גוריון על הקמת המדינה, התגברה המלחמה בין ערביי ארץ ישראל, ביחד עם צבאות מדינות ערב, שהצטרפו אליהם ופלשו למדינה הצעירה. מולם עמד צה"ל, צבא ישראל הצעיר והלא-מצויד שאך זה הוקם.

המלחמה הסתיימה בשנת 1949, בנצחונו המוחלט של צה"ל. צבאות ערב נהדפו לחלוטין וגבולות המדינה הורחבו אף מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בהחלטה של עצרת האו"ם.


כך פרצה המלחמה והוקמה המדינה (עברית):

https://youtu.be/_YvbzN18gME


על פריצת מלחמת העצמאות (עברית):

http://youtu.be/QsT1cV_ouNc


והסיפור המלא על מלחמת העצמאות שפרצה עם פלישת צבאות ערב לאחר ההכרזה על הקמת המדינה (מתורגם):

https://youtu.be/zdt4L6VTbi4?long=yes

סיפורה של דרך בורמה (Burma Road) מתחיל במצור על ירושלים, במלחמת השחרור. הליגיון הירדני השתלט בה על מיתחם לטרון וחסם את הדרך לשיירות האספקה לירושלים. הצלפים שהתמקמו בכפרים ובצידי דרך המלך, העולה משער הגיא, הוא "באב אל וואד", גם הם עשו שמות בשיירות והרגו רבים.

דרך בורמה היה שמה של דרך עוקפת אל ירושלים, דרך שנפרצה בשטח הגבעות, בחודשים מאי-יוני 1948. זו הייתה דרך שאפשרה העברת מזון, תרופות וציוד אל הבירה הנצורה.

לידת הדרך מתחילה לאחר כישלון מבצע של צה"ל לכיבוש לטרון, בה ישב הלגיון הירדני ומנע מכוחות צה"ל להגיע לירושלים בדרך המלך. לכן הייתה הנחיצות של דרך עוקפת גדולה במיוחד.

לשם פריצת הדרך כבש צה"ל את הכפרים בית ג'יז ובית סוסין. הכנתה החלה ליד המושב בקוע (הכפר דיר מוחסין באותה תקופה). היא ממשיכה ליד הראל של היום (אז בית-ג'יז) ותעוז (אז בית-סוסין) ויוצאת מהנתיב ההררי בכביש המוליך מהרטוב אל שער-הגיא.

הדרך חייבה גם פריצה ברצועה צרה ברוחב של 2-3 ק"מ, ללא כפרי אויב, אך במורד תלול שחייב חציבה של" מעקלים" (סרפנטינות) בקטע הקשה.

דרך בורמה הושלמה בערב 10 ביוני 1948. היא נפתחה מיידית לתנועת רכב ובכך נפרץ המצור על ירושלים. במקביל אליה הונח צינור מים, שזכה לשם" קו השילוח" ומטרתו לספק מים לתושבי ירושלים.

בכך נפתחה האפשרות לעקוף את חסימת הכביש הראשי לירושלים. חברת "סולל בונה" החלה מיד בעבודות חציבה וסילוק של סלעים, על מנת לפלס את הדרך ולשפרה.

בדרך החדשה הוחל בהעברה של שיירות הספקה. ציוד רב הועבר באמצעות דרך בורמה לירושלים. הוא כלל נשק ותחמושת להגנת העיר, וגם מזון, מים ודלק, שהיו חיוניים להמשך קיומה של העיר היהודית.

בהמשך הדרך נסללה והפכה לכביש, אך השם "דרך בורמה" נשאר. ושמה של הדרך מדגים כיצד מיתוג הוא עניין של דימיון. על אף נסיונות לתת לה שמות כמו "דרך הראל", "דרך שבע", "דרך הגברושים" וגם סתם "דרך הג'יפים", את שמה המוכר "דרך בורמה", קיבלה הדרך דווקא מכתבה של העיתונאי האמריקאי קנת בילבי שסיקר את מלחמת העצמאות בארץ.

בילבי ראה בדרך שנפרצה לירושלים דמיון לדרך שנפרצה במזרח הרחוק בתקופת מלחמת העולם השנייה. שם היא זכתה לשם הזה, מכיוון שעברה מבורמה (מיאנמר של ימינו) אל סין שבמזרח אסיה.

במלחמה ההיא היו אלה צבאות ארצות הברית ובריטניה, שפרצו שם את הדרך שעקפה את האזור בו שלטו היפנים והעבירו בדרך בורמה אספקה לצבא סין.

בדרך בורמה הישראלית הועברו מזון ואספקה לירושלים הנצורה והרעבה. כאן סיכם בילבי את הכתבה שלו במשפט על פריצת הדרך לירושלים: "סיפור זה בוודאי יהפוך לסיפור גבורה בתולדות היהודים".


הנה סיפורה של דרך בורמה:

https://youtu.be/JgQwH4D9Jec


לוחמים מספרים על גילוי הדרך:

https://youtu.be/4ZWGNCrI52M


מצגת וידאו של דרך בורמה היום:

https://youtu.be/zPu3h5IwmZU


הנה דרך בורמה המקורית - ההשראה:

https://youtu.be/OwyEPs2wpuk


יומן קולנוע שמספר עליה:

https://youtu.be/ToPej-FM61k

מיתוסים הם תמיד גדולים מהחיים. כשמדובר במיתוס דתי או פולחני קשה להתווכח עליו. אבל כשמדובר במיתוס היסטורי, קורה לא פעם שקמים חוקרים או עדים שקוראים תיגר על המיתוס ומציעים את הגרסה שלהם.

בשערי קיבוץ דגניה א' ניצב טנק סורי. זה שנים רבות שהטנק הזה מעיד על המאבק הקשה וכמעט חסר-הסיכוי של תושבי הקיבוץ, לעצור את הכובש הסורי שתקף את קיבוץ דגניה א' בטנקים ובחי"ר במלחמת העצמאות.

המיתוס של עצירת הטנק ממש בשער הקיבוץ הלך וגדל במשך שנים רבות. הסיפור על חבר קיבוץ שהשליך בקבוק תבערה ועצר את הטנק הסורי התאים לסיפור של ישראל המתחדשת, הלא-גלותית, ישראל של דוד נגד גוליית הענקי. בתפקיד דוד - ישראל הקטנה. בתפקיד גוליית - צבאות ערב הפולשים לארץ ישראל לאחר הכרזת העצמאות. הקרב הזה היה הקרב שסגר את מלחמת העצמאות ובישר על נצחון ישראל הסופי את צבאות הערבים. יש מדינה ליהודים ובדגניה היא ניצחה את אויביה סופית.

המיתוס מספר על ברוך (בורקה) בר-לב, חבר משק דגניה שזרק על טנק סורי את בקבוק התבערה. קראו לזה אז "בקבוק מולוטוב". על פי המיתוס, השמיד בר-לב את הטנק והרג או הבריח את אנשי הצוות הסורים. שנים אחר-כך כתב לוחם "גולני" שלמה אנשל, שהוא זה שעצר את הטנק כשירה פגז פיא"ט. הוא חקר את הקרב ופרסם את התחקיר שקובע שבקבוק התבערה היה רק חלק קטן מהתהליך ושעצירת הטנק נזקפת לזכות הירי של הפגז שלו.

אבל אנשל לא לבד. יש גם שלום הוכבאום, חבר דגניה שהכניע את הטנק, יצחק עשת מגולני שהכניע אותו עם פיא"ט שירה מהמותן ודוד זרחיה שהשחיל רימון יד לתוכו. כל אחד מהם הזדהה גם הוא כמי שעצר את הטנק הסורי. מנגד, הגנו אנשי הקיבוץ על גרסת בקבוק, או למעשה בקבוקי המולוטוב. בקבוקי התבערה הם שהבעירו את הטנק לדבריהם, בעוד הפגזים נורו רק לאחר שהטנק כבר נפגע ואנשי הצוות שלו נהרגו.

לאחר שנים של מחלוקת קבעה מחלקת המחקר של צה"ל שהטנק נפגע בשערי המשק מפגז ה"פיאט" אך הושמד באמצעות "בקבוק מולוטוב". זו הייתה פשרה שנתנה לכל אחד מהצדדים חלק ממה שביקש. בעוד שהיא תמכה במיתוס שהטנק הושמד על ידי בקבוק התבערה, היא גם חיזקה את העובדה ההיסטורית שהוא נפגע לפני-כן מירי פגז הפיאט, ככל הנראה של אנשל.

את הטנק הצרפתי מסוג רנו שיוצר בשנת 1934 ניתן לראות עד היום בשערי דגניה א'. סעו לבקר כי בכל מקרה, וכנראה שלעולם לא נדע מי מהחמישה הוא שעצר את הטנק הסורי, מדובר בגבורה של מגינים נועזים למול צבא כובש מצויד וחזק פי כמה.


הנה המיתוס של עצירת הטנק בבקבוק מולוטוב:

http://youtu.be/dWRWzxNsA8o


סיפור הקרב מצד לוחם גולני שירה על הטנק במקלע הפיאט:

http://youtu.be/jzE8jbfueh8


וטנק הרנו, שהיסטורית כלל לא נחשב לטנק מוצלח:

http://youtu.be/PjMekJ2chLs

הקרב האחרון של מלחמת השחרור היה כיבוש אילת. הוא יצא לדרך בפברואר 1949, כשהסתבר שהירדנים דורשים בהסכם עימם את הנגב הדרומי ואת אילת. ראש הממשלה בן גוריון החליט על מבצע שיתפוס נקודות חדשות בנגב ובהמשך יגיע לאילת ויאפשר לכוחות צה"ל להתבסס בה.

אילת הייתה אז נקודת משמר דרומית בשם "אום רשרש", בקצה מפרץ עקבה שיוצא מים-סוף. היו בה רק שוטרים ששמרו על המקום. בתחילה יצא דרומה סיור של צה"ל, שעשה מיפוי של הדרכים והתחמק מהסיורים הממונעים של הצבא הירדני.

אחרי שהצליח בכך, יצאו שתי חטיבות למבצע: חטיבת גולני וחטיבת הנגב. כל אחת מהן נעה במסלול אחר לכיוון אילת. בין שתי החטיבות התפתחה תחרות מי תגיע ראשונה לאילת ותכבוש אותה.

חטיבת הנגב הגיעה ראשונה לאום-רשרש וגילתה שנקודת המשמר ריקה. כל השוטרים הירדנים נמלטו ממנה עוד לפני שהחיילים של צה"ל הגיעו. אחריה הצטרפה חטיבת גולני.

השיא הסמלי של "כיבוש אילת", התרחש כשמפקד הכוח מחטיבת הנגב, אברהם אדן "ברן", טיפס על התורן הנטוש שבחצר המשטרה והניף עליו דגל.

את הדגל, אגב, יצרו הלוחמים באופן ספונטני ובאילתור של הרגע. יש ויכוחים אם הבד היה מתחתונים של אחת הלוחמות או מסדין שעליו הם ציירו בדיו, אבל הם יצרו דגל ישראל והניפו אותו על ראש התורן המאולתר.

כך קבעו הלוחמים, מבלי שנדרשו לירות כדור אחד, את היות אילת חלק ממדינת ישראל. "דגל הדיו" הפך מאז סמל לכיבוש אילת ולסיומה הסופי בהחלט של מלחמת השחרור.


הנה סרטון אמיתי מהכיבוש של אום רשרש, שתהפוך לאילת:

http://youtu.be/bqqlbXrcKyc?t=5s


וכיבוש אילת נחשב לסיום מלחמת העצמאות והקמת המדינה (עברית):

https://youtu.be/_YvbzN18gME

איך הגיעו הטנקים הראשונים לצה"ל?
איך נולד חיל השריון מטנקים גנובים?


סיפור מדהים הוא כיצד התחיל חיל השריון הישראלי מ-2 טנקים שנגנבו מהצבא הבריטי, רגע לפני שהתפנה מהארץ. מעט לפני שהסתיים המנדט הבריטי, התפנו רוב הכוחות בהפתעה ובמהירות ונשאר ציוד רב לפינוי.

מתוך הבנה שהמלחמה קרובה, יזם בן גוריון גניבה של טנקים במהלך הפינוי החפוז. בהתאם לסיכום מוקדם עימם, נכנסו שני חיילים בריטיים, מקדונלדס ומייק פלנגן, לטנקי הקרומוול ונסעו באותו לילה על שרשראות מחיפה למגרשי התערוכה בתל-אביב, של כוחות ארגון "ההגנה".

שני הטנקים הללו שנגנבו בקיץ 1948 הפכו לראשונים של חיל השריון הישראלי, זה שברבות הימים ייחשב לחיל השריון הטוב בעולם. צלליתם הייתה הבסיס לסמל חיל השריון של צה"ל.


הנה סרטון שמספר על גניבת הטנקים מהבריטים:

http://youtu.be/KRJhGWUpIfI

דגל הדיו היה דגל ישראל שאלתרו הלוחמים מחטיבת הנגב, שכבשו את משטרת אוּם רַשְרַש (אילת של היום). הדבר אירע במסגרת מבצע עובדה ב-1949, להשלמת כיבוש המקום, כדי שלמדינת ישראל יהיה קשר לים-סוף.

את דגל הדיו יצרו הלוחמים מבד לבן ועליו שרטטו את סמלי הדגל בכתיבה עם דיו. הדגל הונף ב-10 במרץ 1949 על ידי חייליו של נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב, לאחר כיבוש אום רשרש. על העמוד טיפס אברהם אדן, שכינויו היה "ברן" ותלה את הדגל. הוא הפך לסמל ליצירתיות והתעוזה של חיילי צה"ל במלחמת השחרור והנחישות לכבוש את המקום בכל מחיר.

יש כל מיני אגדות על תחתוני נשים שמהם יצרה פועה האחות דגל הדיו. אלה ככל הנראה סתם סיפורים. הגרסה הרשמית היא שאת הדגל עצמו יצרה המזכירה החטיבתית פועה אראל, עוד לפני ההגעה לאום רשרש, מסדין לבן שמצאה ועם דיו רגיל. את סמל מגן הדוד היא העתיקה מציוד הרפואה שקיבלה לצורך המבצע.

כיום נשארה רק בקתה אחת מאום רשרש ולידה פסל של דגל הדיו והאלוף אדן מטפס עליו. שניהם נמצאים בצד הדרומי של קניון "מול הים" שבחוף אילת.


הנה סיפורו של דגל הדיו שהונף באום רשרש, אילת של היום (עברית):

http://youtu.be/XITUytniMQk


על המבצע שהוביל לכיבוש אום רשרש ולדגל הדיו (עברית):

http://youtu.be/bqqlbXrcKyc


וסיפור "החפלה" שארגנו חייליו של עוזי נרקיס למצרים, בדרך לאילת, במהלך מבצע "עובדה" (עברית):

http://youtu.be/_OeR4nrkXYc

הכרזת המדינה התקיימה בבניין מוזיאון תל אביב הישן, בשדרות רוטשילד 16 בתל אביב. הבניין קיים עד היום וניתן לבקר בו ובחדר ההכרזה, שנשאר כמו שהיה ביום הכרזת מדינת ישראל.

ההכרזה על הקמת המדינה התקיימה תוך כדי מלחמת העצמאות. המלחמה פרצה ב-29 בנובמבר 1947, כשדחו מדינות ערב והוועד הערבי הפלסטיני את תוכנית החלוקה של האו"ם, ארגון האומות המאוחדות. המלחמה נמשכה עד ינואר 1949.


הנה הנסיבות המדיניות והצבאיות שלאורן מתקיימת הקרנת הערב (עברית):

https://youtu.be/_YvbzN18gME


סרטון מקורי של הכרזת המדינה על ידי דוד בן גוריון (עברית):

http://youtu.be/EfqxqSB5Rl8


בחיוך - גם על זה היהודים באים (עברית):

https://youtu.be/i1y7Nl5qHRg


ותכנית חינוכית בעברית על מייסד המדינה העברית (עברית):

https://youtu.be/DnsB8uH-FwA?long=yes

מטוס הספיטפייר (Spitfire) בעברית 'יורק אש' היה מטוס קרב שניתן לומר עליו שהוא הציל את אנגליה. הספיטפייר היה מטוס הקרב העיקרי של חיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השניה. הוא היה מטוס הקרב שבו הצליחו הטייסים הבריטים להביס את מטוסי הקרב הגרמנים במה שנקרא "הקרב על בריטניה".

היתרון העיקרי של הספיטפייר היה כושר התמרון המצוין שלו. יכולת הפנייה החדה שלו עלתה זו של מטוס הקרב הגרמני העיקרי, המסרשמיט Bf 109. היא איפשרה לו תמרון טוב יותר בקרבות אוויר והקנתה יתרון לטייסי הקרב של בריטניה.

גם בארץ עשה היסטוריה, כשהצליחו אנשי חיל האוויר בשנת 1948 להרכיב את הספיטפייר הראשון של צה"ל, מחלקי מטוסים בריטיים שהבריטים עזבו בארץ.


כך הגנו מטוסי הספיטפייר על בריטניה מהמפציצים הגרמנים (עברית):

https://youtu.be/R1o8-PC0_CI


מטוס הספיטפייר בחומרים בריטיים ישנים:

https://youtu.be/_u4Md_aXVJE


חוויות של טייס שמטיס אותו כיום, 80 שנה אחרי ייצורו:

https://youtu.be/-u-uNzxzlCI?t=1m5s


קרב בו נלחמו מטוסי ספיטפייר של ישראל ובריטניה זה בזה - מי ניצח? (עברית):

https://youtu.be/pgV9QVh-2ig


ספיטפייר בפעולה:

https://youtu.be/mi7ARMfuLL4


החולשות שלו:

https://youtu.be/YzRlga2-Hho


טייס ממלחמת העולם השנייה שבגיל 91 חוזר לטוס על הספיטפייר:

https://youtu.be/rMsj_EAzmzc


מתוך סרט קולנוע - הנה הספיטפייר נגד המסרשמיט Bf109 בקרב על בריטניה:

https://youtu.be/HHx3lWQjNWM


ואיש שבנה בעצמו ספיטפייר:

https://youtu.be/XYD4IEd3zP0

המפציץ כבד מתוצרת ארה"ב, B-17 שכונה "מבצר מעופף" היה כלי הטיס הטוב ביותר במלחמת העולם השנייה. הוא שימש להפצצות כבדות על יעדי האויב והיה מהגורמים החשובים לנצחונן של בנות הברית ובראשן ארה"ב במלחמה כולה.

למעט פצצות האטום שהוטלו במלחמה על ערי יפאן, היווה המבצר המעופף את גורם ההרס הגדול ביותר - הוא הטיל במהלך המלחמה כולה מעל 600 אלף טון של פצצות על המתקנים והערים של מעצמות הציר ובראשן גרמניה הנאצית.

המבצר המעופף היה חדשני לזמנו בכך שהיה המפציץ הראשון עם 4 מנועים. היה בו כוח אש עצום, כיוון שהיה בכל מטוס B17 גם מאגר עצום של פצצות וגם צריחי מקלעים ששימשו את הטייסים להגנה עליו מפני מטוסי היירוט של האויב.

גם את חיל האוויר הישראלי שימשו 3 מטוסי מבצר מעופף, שנרכשו והופעלו במהלך מלחמת השחרור. אחד מהם אף הפציץ את ארמון המלך המצרי פארוק.


הנה סיפורו של ה-B17, "המבצר המעופף" (עברית):

https://youtu.be/T_VsKsC-rVU


המבצר המעופף בסרטון נדיר ממלחמת העולם השניה:

http://youtu.be/zp1teqL-TLc?t=30s


על המטוס הזה התרחש אחד מביטויי הרעות וההקרבה מהיפים בהיסטוריה:

https://youtu.be/ddNAh3DCvZM


סרטון אנימציה המדמה את קרבות האוויר והפעולות של ה-B17 במלחמת העולם השניה:

http://youtu.be/d3S5CAXDtdk


מבצר מעופף לאספנים:

http://youtu.be/wOzYR6ZRMnw


וקדימון לסרט על טייסת של "מבצר מעופף" במלחמת העולם השניה:

http://youtu.be/gRjhgTqOuU4