בסוף יולי 1938 התרחש בנהר האֶבְּרוֹ שבספרד "קרב אברו" (Battle of the Ebro). זה היה אחד הקרבות הגדולים במלחמת האזרחים הספרדית. הכוחות הרפובליקניים ניסו לבלום בו את התקדמות כוחותיו הפשיסטיים של פרנקו במתקפת נגד רחבה שנכשלה. הכשלון של מתקפת הנגד הזו היה תחילת השתלטותו של פרנקו על חבל קטלוניה והמשכו בהשתלטות הפשיסטים של מי שיהיה הדיקטטור הלאומני פרנקו, על ספרד כולה.

נהר אֶבְּרוֹ שבספרד, או בשמו הספרדי "ריו אברו", הוא הנהר השני באורכו בחצי האי האיברי והנהר הארוך ביותר בספרד. ראשיתו של האברו בהרי פיקוס דה אאורופה שליד העיירה ריינוסה. מקור שם הנהר "אברו" במילה העתיקה איבר (Iber) שהיא גם מקור שמם של האיברים.


הנה מצגת וידאו על הקרב באברו:

https://youtu.be/7PML7KACAIc


סרטון של נהר אברו:

http://youtu.be/8gfAtDmk0nY


והנה סרטון נוסף של נהר אברו - מצולם מהאוויר:

http://youtu.be/_kcRHpSZd5k

הציור גֶרְנִיקָה של פבלו פיקאסו, ציור ענקי בשחור-לבן שצויר בשנת 1937, היה לאחת היצירות המפורסמות של האמן ושל תולדות הציור המודרני בכלל. הציור צויר כתגובה להפצצת עיירת הבאסקים הספרדית "גרניקה" בשנת 1937 על ידי הנאצים, בזמן מלחמת האזרחים בספרד.

ההפצצה הרגה 1,600 מתושבי העיר. אלפי פצועים נוספים יצאו ממנה והעיר נפגעה באופן קשה. פיקאסו, שגדל בברצלונה ובילה פעמיים בצעירותו בכפר, אצל חבר ילדות בשם מנואל פאיירס, קרא על ההפצצה בעיתון וראה מספר תמונות בשחור לבן.

הוא הכין למעלה מ-60 רישומים לפני שהחל לצייר את הציור עצמו. מיד לאחר מכן, בתוך מספר שבועות, הוא צייר את היצירה הענקית הזו, 7.5 על 3.5 מטרים ממדיה.

בציור מופיעים אנשים פשוטים הנפגעים במלחמה ולא כלי טיס או פצצות. יש בו הרבה סממנים של פחד, זעקה וכאב וגופים מפורקים והם נועדו ליצור את תחושת האימה והסבל שחשים הנפגעים.

הציור צויר בשחור-לבן וגווני אפור, מכיוון שהאמן רצה שייראה באותם הצבעים של תצלומי העיתונות שתיעדו את הפצצת העיר גרניקה. בכך הוא היטיב להקנות לציור אמינות, שבאותה תקופה אומרת שבדיוק כך קרו הדברים.

האגדה מספרת שעם כיבוש פריז על ידי הגרמנים הצביע אחד מקציני הגסטפו שנפגשו עם פיקאסו על הציור ושאל אותו אם הוא עשה אותו. הצייר הגדול השיב בסרקזם אופייני " לא, את זה אתם עשיתם..."

כיום, גרניקה הוא מהציורים החשובים הממחישים את מוראות המלחמה והפך לסמל של ההרס והאובדן של המלחמה. ניתן לראותו במוזיאון ריינה סופיה במדריד.


הנה סיפורו של הציור המפורסם של פיקאסו (מתורגם):

https://youtu.be/DJnH5CPCImY


על הציור האימתני של אימת המלחמה ותוצאותיה:

https://youtu.be/l_VSixma864


צילומים מהעיר גרניקה ששימשו השראה לציור:

http://youtu.be/Hmvddlp79aw


סרטון בתלת מימד שמציג את ציור הגרניקה של פיקאסו:

http://youtu.be/jc1Nfx4c5LQ


והסבר מעמיק על היצירה:

https://youtu.be/qJLH7JAsBHA?long=yes

רוברט קאפה לא רק היה מחלוצי צילום המלחמה, אלא אולי צלם המלחמה המפורסם ביותר במאה ה-20. צילומי המלחמה שלו הקפיאו רגעים גדולים בהיסטוריה המלחמתית של המאה ה-20. הוא היה בעל כשרון גדול ללכוד אנשים יחידים או קבוצות קטנות ברגעים מיוחדים בשדה הקרב. קאפה גם ניחן באומץ לב נדיר, שאפשר לו להימצא במקומות המסוכנים ביותר בחזית ולצלם את מה שצולם לעתים נדירות לפני כן - את המוות.

את כל חייו המקצועיים בילה קאפה, שהיה דווקא פציפיסט (שוחר שלום) בשדה הקרב. הוא תמיד אחז בידו מצלמה, במקום רובה. אך בעוד רוברט קאפה היה איש מוכר שבילה עם אנשים מפורסמים וכוכבי-על בתקופתו, הוא הירבה לצלם דווקא את האנשים הפשוטים והאנונימיים. הם היו גיבוריו המצולמים ואת כאבם, חייהם ולצערו גם את מותם, היטיב להעביר בצילומיו. ניתן ממש לומר שהוא המציא את המושג "פוטו ג'ורנליזם", צילום העיתונות.

גם בשדה הקרב הוא הרבה ללכוד דווקא את רגעי היומיום של הלוחמים ואזרחים בעת מלחמה. משתיית קפה אנושית בלונדון המופגזת ועד מנוחת לוחמים זה על כתפו של זה.

התצלום המפורסם ביותר שלו, "מותו של חייל לויאליסט", הציג לוחם רפובליקני נופל לאחור, במה שנראה כרגע מותו בקרב. הצילום צולם בשנת 1936, בעת מלחמת האזרחים בספרד. מאז פורסם היו ויכוחים אינספור האם הצילום הזה בוים או שהוא אמיתי, אבל זה לא ממש שינה לצילום להפוך לאייקון מייאש של רגע המוות של אדם. בכך הוא המציא את טכניקת "תפיסת הרגע", של לכידת רגע האירוע בצילום אחד.

קאפה מת תוך כדי עבודתו, כשבמהלך מלחמת הודו-סין הוא ירד כדי לצלם, מחוץ לשיירת כלי הרכב שבה נסע, ועלה על מוקש נגד אדם.


הנה סרטון קצר על רוברט קאפה:

http://youtu.be/SKTCUd87tAQ


מצגת וידאו של צילומיו של קאפה ממלחמת העולם השנייה:

http://youtu.be/ObfUDpJu5iY?t=22s


ומצגת מרגשת של תמונות המלחמה המפורסמות של רוברט קאפה:

http://youtu.be/erOxpumg7JA

כשרוברט קאפה צילם את התצלום המפורסם ביותר שלו, "מותו של חייל לויאליסט" (The Falling Soldier), הוא לא ידע שהוא מצלם את צילום המלחמה שיהיה בקרוב הצילום הכי מפורסם בעולם. הצילום הציג לוחם רפובליקני במלחמת האזרחים בספרד, כשהוא נופל לאחור, במה שנראה כרגע מותו בקרב.

הצילום היה מהפכני בכך שיישם את הטכניקה שהגה רוברט קאפה וקרא לה "תפיסת הרגע". הרעיון בה היה ללכוד את רגע האירוע בצילום אחד. היום זה נשמע בנאלי, אבל בשנות ה-30 זה היה רעיון חדשני מאד.

מרגע שהצילום פורסם, בעת מלחמת האזרחים בספרד בשנת 1936, הוא הפך לסמל האכזריות של המלחמה. עד אז מעולם לא תועד רגע מותו של אדם במלחמה כלשהי. זה היה ביטוי מצמרר לתחושות הכעס והתסכול של שוחרי השלום בעולם כולו.

ואולם, בצד ההצלחה של הצילום, התנהלו ויכוחים אינספור לגבי אמינותו התיעודית. איש לא ידע האם הצילום הזה בוים או שהוא אמיתי ורבים חשבו שקשה להאמין שצילום כזה הושג באופן טבעי, בתוך קרב אמיתי. זה אמנם לא הפריע לצילום להפוך לאייקון של צילומי המוות במלחמה ואולי אף הגביר את הפרסום שלו.


הנה סיפור הצילום "מותו של חייל לויאליסט"

https://youtu.be/_ABQEU_WuzA


מבקרת אמנות מנתחת אותו:

https://youtu.be/jBG5BsIHa60


הנה הוא באסופת צילומיו של קאפה:

http://youtu.be/ObfUDpJu5iY?t=22s


וסרטון קצר על רוברט קאפה:

http://youtu.be/SKTCUd87tAQ