עפרונות (Pencils) מייצרים מעץ המקיף מקל דקיק שבאמצעותו כותבים. העץ מגן על המקל הדק שבפנים משבירה ומאפשר לאחוז בעיפרון בקלות.

אותו מקל דק שבתוך העיפרון עשוי מחומר שנקרא גרפיט. הגרפיט עשוי פחם שחור ושמנוני, מה שמאפשר לכתוב בעזרתו על הנייר.

המצאת העיפרון בשנת 1795 מיוחסת לניקולס קונטה.


כך מייצרים עפרונות:

https://youtu.be/LTtR4foRsCw


מה השלימות שבו (מתורגם):

https://youtu.be/IBf9pXOmpFw


ותהליך ייצור העפרונות:

http://youtu.be/wsUdR0bileI

הקוּלְמוּס (Quill) או עט הנוצה, היה העט הקדום, שנהגו בעבר לטבול בקסת דיו, כלי מלא בדיו, ולכתוב. הקולמוס שימש לכתיבה במשך מאות שנים, בטרם הומצא העט הכדורי. את הקולמוס מכינים מקנה סוף או מנוצה של עוף גדול.

קולמוסים קדומים התגלו במצרים והם מהמאה ה-4 לפני הספירה. ביניהם נמצאו גם כאלה שהחוד שלהם חצוי והם נחשבים מתקדמים יותר. הם הוכנו מקנה או מבמבוק, על ידי חידוד חלק ממנו.

בקהילות יהודיות באגן הים התיכון השתמשו בדרך כלל בקולמוסים שנוצרו מקנה. גם בימינו משמשים עדיין סופרי סת"ם, מי שכותבים ביד ספרי תורה גדולים, מזוזות, תפילין ומגילות. למרות שקולמוסי הנוצה הם נפוצים וקלים להכנה יותר, בימינו יש מי ששומרים עדיין על מסורת קולמוסי הקנה העתיקה.

הקולמוסים העתיקים הם שיצרו את הקליגרפיה. בהיותם כלים מדויקים וגמישים לקליגרפיה, משתמשים עד היום, לקליגרפיה איכותית, בקולמוסים שנוצרו מנוצות ציפור גדולה.

בימינו משתמשים ליצירת קולמוסים בעיקר בנוצות של תרנגולי הודו, אבל לא רק. על אף שהם נחשבים נחותים, ניתן למצוא היום קולמוסים רבים, שנוצרו ממתכת, ואף קולמוסים שעשויים פלסטיק.

מקור המילה קולמוס הוא בשפה יוונית, שבה הקנה המצוי נקרא "kalamos". ממנה הוא עבר לשפות שונות, כולל עברית. באנגלית הושפע ממילה זו ביוונית ולטינית, גם שמו של הקולמוס שנעשה מנוצה, שנקרא Quill. זאת בניגוד לקולמוס שנעשה מקנה, שנקרא באנגלית Reed pen.


הנה עט הנוצה:

https://youtu.be/FNWnM474sSo


כך נהגו לייצר אותו מהנוצות:

https://youtu.be/SF_dRWZNsQM


כך כתבו איתו:

https://youtu.be/z603Je-yjd8


העט הכדורי שהחליף אותו:

http://youtu.be/PLalXbsSLF0


וממציא העט הכדורי בירו ליד קודמו, ממציא עט הנוצה:

http://youtu.be/k1c-13IhgfI

את העט הכדורי (Ballpoint pen), "העט עם הרפיל" כמו שכינו אותו פעם, המציא עיתונאי הונגרי שרצה לפתח עט שלא מחייבת את הקסת, אותה צלוחית מלאה בדיו שהכותבים של פעם נאלצו לטבול בתוכה את העט כדי שיהיה להם דיו לכתיבה של 3 המילים הבאות.. אמנם היה ניסיון אמריקאי במאה שקדמה לו, בפיתוח עט כזה, אבל הוא לא הפך למוצר של ממש.

לאחר ביקור בדפוס של העיתון שלו, הבין בשנת 1935 העיתונאי המבריק לדיסלס לסלו בירו שאם יצליח לפתח עט שישתמש בדיו של הדפוס - הוא יפתח עט שהדיו בו מאפשר כתיבה ללא הפסקה. הדיו של הדפוס היה בעל יתרון אחד גדול - הוא התייבש מהר. זו לא הייתה תכונה שאפיינה את הדיו שבו כתבו עד אז ולא פעם הוא לכלך את הדפים או עשה כתמים של ממש. ובירו החליט להכניס את הדיו הזה לתוך צינור מתכת זעיר שיישב בתוך העט ושבתחתיתו יהיה מעין כדור קטן שכל הזמן "יתלכלך" בדיו והגלגול שבחיכוך עם הנייר יאפשר עוד ועוד דיו לכתיבה בעט.

בהתחלה העט הכדורי לא הצליח. לאחר שטייסים החלו להשתמש בעט הכדורי, בשל העובדה שעטים אחרים לא פעלו טוב בשחקים, התפרסם העט החדשני והפך להצלחה אדירה. מאז נקרא העט הכדורי במדינות רבות "עט בירו", על שם הממציא.


הנה המצאת העט הכדורי:

http://youtu.be/PLalXbsSLF0


ממציא העט הכדורי בירו ליד קודמו, ממציא עט הנוצה:

http://youtu.be/k1c-13IhgfI


וסיפורו של העט שכותב בחלל שפיתחה נאס"א במיליוני דולרים:

https://youtu.be/Rk8iGKOq-E8

בשנות ה-90 הייתה חברת פאלם המובילה העולמית בתחום של מחשבי הכיס. באותם ימים עוררו מכשירי הפאלם פיילוט קנאה אצל רבים ונחשבו לסמל סטטוס של ממש.

פאלם, שהחל מאמצע שנות התשעים ועד תחילת שנות ה-2000 זכתה להצלחה גדולה, ייצרה אז מחשבי כף יד, שפעלו על מערכת ההפעלה יחודית שפיתחה.

החברה נחשבת מחלוצות מחשבי כף היד והייתה מהחברות הראשונות בעולם שהציגו מכשיר שכזה. בדיעבד, המכשירים הללו היו ההורים הטכנולוגיים הרוחניים של האייפון והטלפונים החכמים בכלל.

בהמשך ייצרה פאלם גם טלפונים חכמים אבל הם היו מגושמים והצליחו הרבה פחות מהמחשבים הזעירים, שבזמנם היו פורצי דרך וזיהו כתב יד, כפי שנכתב על המסך, באמצעות סטיילוס, סוג של עט חרט.

מערכת ההפעלה שלה הצטיינה גם ב-HotSync. זו הייתה יכולת סנכרון אוטומטי של המכשירים עם המחשב האישי. הסנכרון בה התבצע אוטומטית, מיד עם הנחת מכשיר הפאלם בעריסה המיוחדת שנמכרה איתו.

אבל במחצית השנייה של שנות ה-10 של המאה ה-21 נולדו הטלפונים החכמים, שהביאו להתיישנות כמעט מיידית של החדשנות הטכנולוגית של מכשירי ה-Palm.

החברה נכשלה במעבר מהשוק שבו שלטה, של מחשבי כף היד, אל השוק הסלולרי ולעולם הסמארטפונים. היא מצאה עצמה נמכרת לחברת HP, שגם היא לא הצליחה להחזירה להצלחה ומכרה חלק ניכר ממנה לחברה אחרת. בהמשך ניסתה גם חברת TCL הסינית, שקנתה את החברה והמותג, לייצר מכשירי פאלם חדשים, אבל ההצלחה לא ממש הגיעה.


הנה פרסומת לפאלם:

https://youtu.be/NatcefK02L4


תולדות מחשבי כף היד ופאלם כשיא האבולוציה הזו:

https://youtu.be/Iz4GwLpxAhc


טלפון הפאלם היה הצלחה, עד שהגיע האייפון:

https://youtu.be/qla5LvFrvGc


מערכת ההפעלה שלו הייתה ממש מוצלחת:

https://youtu.be/9pAgJ9x-2IA


הניוטון קדם לו אבל גם הקדים את זמנו:

https://youtu.be/pXy_wbsDO00


והחברה הוציאה אפילו מחשב כזה:

https://youtu.be/ltsC31QOCOU

פעם, לפני המצאת המחשב והמקלדת שלו, הייתה מכונת הכתיבה הכלי העיקרי שבאמצעותו כתבו מסמכים, ספרים, דו"חות וכל דבר שכתב יד לא התאים לכתיבתו. המכונה הייתה מהירה ואיפשרה לכתוב במהירות עצומה. הכתב היה ברור ומדויק וכשנאלצו לתקן שגיאות, השתמשו ב"טיפקס" - המצאה של מזכירה שרצתה למחוק שגיאות הקלדה במכונת הכתיבה שלה.

אך כשהגיע המחשב, הוחלפו מכונות הכתיבה הללו במקלדות ובתוכנות "עיבוד תמלילים". תוכנות אלה אפשרו תיקון שגיאות והדפסת עותקים רבים, כמו גם המון תכונות ואפשרויות עיצוב מתוחכמות, שמכונות כתיבה לא הציעו.

אבל אז הגיע האינטרנט. לאנשים שכותבים במחשב שמחובר לרשת, קשה מאד להתרכז. הסחות הדעת שבאות כל הזמן מהאינטרנט ומתוכנות המייל והתקשורת שבמחשב, גרמו לרבים לאבד את הריכוז ולהתקשות יותר מבעבר, בכתיבה של מסמכים וחומרים חשובים.

כיום יש נסיונות לפתח מכונת כתיבה ממוחשבת, פשוטה ומנותקת מהאינטרנט. מכונה כזו, שמאפשרת כתיבה מבלי להיות מחוברים לרשת, תחליף את הסחות הדעת של הרשת בכלי טכנולוגי לביצוע של משימה אחת בלבד - כתיבה. דוגמה למכשיר כזה הוא Hemingwrite, המנסה להמעיט בהסחות דעת לכותבים בה.


הנה מכונת ההמינגרייט, המחשב ללא הסחות דעת:

https://youtu.be/Cfbhcddyb8Q


במקביל יש המפתחים מקלדת למחשב עם תחושה של מכונת כתיבה:

https://youtu.be/5tMEZlRY9m8


יש אנשים שמעולם לא הפסיקו לתקן מכונות כתיבה (עברית):

https://youtu.be/Y4Sv9bQUC1I


ובחיוך של גאון הקומדיה ג'רי לואיס על מכונת הכתיבה המדומה עם המוסיקה של לירוי אנדרסון:

http://youtu.be/fuST9npgy_o