שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מכונת תופים
מהי מכונת התופים?
מכונת התופים (Drum Machine) היא כלי נגינה אלקטרוני, מעין סינתסייזר עם צלילי רעשים מסונתזים, שמדמים תופים וכלי הקשה ושבעזרתו יוצרים מקצבי תופים למוסיקה אלקטרונית.
מכונות התופים נולדו בשנות ה-80 ביפן, כחלק מגל המצאות ופיתוחים שהחל כחלק ממהפכת ה-MIDI (ראו בתגית "מידי"). מה שהן הציעו למוסיקאים היא דרך טכנולוגית וברת השגה להלחין ולהשמיע מקצבים, בלי צורך במתופף.
למעשה, מכונות התופים הראשונות פותחו כהמשך לפיתוח של המטרונום האלקטרוני. בתחילה הן הכילו כמה צלילי תופים בסיסיים, שעימם ניתן היה לתכנת מקצבי תופים בסיסיים.
הייתה זו חברת Roland, שהוציאה את מכונת התופים הראשונה, כשחברות מתחרות מיהרו להוציא אחריה מכונות תופים משלהן.
בהמשך השתכללו מכונות התופים והן הציעו "סטים" של צלילי תופים, שביניהם ניתן היה לבחור את הסאונד של מערכת התופים המתאימה לסגנון והאופי של השיר או היצירה האלקטרונית שרוצים להפיק.
עם הזמן יצאו מכונות תופים שאיפשרו למשתמש לערוך את הצלילים ולשנות את מרכיבי הצלילים השונים, כולל משך הזמן של כל צליל ותוף, שליטה במעטפת הצליל שלו, שינוי התדרים והאופי של הצליל ועוד.
בנוסף, החלו היצרנים להוסיף למכונות התופים המשוכללות הללו גם צלילים דגומים של "סאונדים" (צלילים) כמו נקישות, מחיאות כפיים, סקראצ'ים של די ג'ייז ועוד.
בשנות ה-90 הפכו מכונות התופים לחלק מהסאונד של המוסיקה החדשה, מוסיקת ההיפ הופ. הטראפ והטריפ הופ. אבל די מהר תתפתח המוסיקה האלקטרונית, בה לא יהיו כלום אקוסטיים וממילא מעינת התופים תהיה לספקית המקצבים המרכזית.
כיום מכונות התופים כמעט ואינן בשימוש, בעיקר בשל העובדה שאת אותה הפעולה של ערוצי המקצבים ועלי ההקשה עושים הסימפולים (Samples), אותם לופים (loops) מוקלטים, שבהתחלה נוגנו מהמכשירים הדוגמים, הסאמפלרים (Samplers).
הסמפלרים, מכשירים דיגיטליים שידעו לדגום ולהקליט סאונד ים ואז לנגנן מהקלידים, הצטיינו ביכולת לנגן דגימות צליל דיגיטליות מוקלטות.
המכשירים הללו הם כמעט בלתי מוגבלים באפשרויות שהם מציעים ומכונות התופים הם רק חלק קטן מהציוד שהם החליפו. יכולות העריכה שלהם הרבה יותר מתקדמות מאלו שהציעו מכונות התופים ואפשרויות הצלילים והשילובים שביניהם הן עצומות.
בקישורים שלמטה מספר מכונות תופים מקוונות ליצירה ותרגול של מקצבים.
כך פועלת מכונת התופים הקלאסית Roland TR-909:
https://youtu.be/csWlxhzjt2E
כיום יש מכונות תופים משולבות במכשיר אחד עם מכונת הקלטה וסינטסייזר:
https://youtu.be/mud5Vh6ayxQ
מקצבי מכונת התופים Linn LM-1:
https://youtu.be/mO572vANs2Y
היום מסמפלים לתוך תוכנה צלילים ומתופפים אותם באבלטון (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
ומקצבי מכונות תופים שהפכו לקלאסיקות פופ ורוק:
https://youtu.be/ofKyPTXt5co
מכונת התופים (Drum Machine) היא כלי נגינה אלקטרוני, מעין סינתסייזר עם צלילי רעשים מסונתזים, שמדמים תופים וכלי הקשה ושבעזרתו יוצרים מקצבי תופים למוסיקה אלקטרונית.
מכונות התופים נולדו בשנות ה-80 ביפן, כחלק מגל המצאות ופיתוחים שהחל כחלק ממהפכת ה-MIDI (ראו בתגית "מידי"). מה שהן הציעו למוסיקאים היא דרך טכנולוגית וברת השגה להלחין ולהשמיע מקצבים, בלי צורך במתופף.
למעשה, מכונות התופים הראשונות פותחו כהמשך לפיתוח של המטרונום האלקטרוני. בתחילה הן הכילו כמה צלילי תופים בסיסיים, שעימם ניתן היה לתכנת מקצבי תופים בסיסיים.
הייתה זו חברת Roland, שהוציאה את מכונת התופים הראשונה, כשחברות מתחרות מיהרו להוציא אחריה מכונות תופים משלהן.
בהמשך השתכללו מכונות התופים והן הציעו "סטים" של צלילי תופים, שביניהם ניתן היה לבחור את הסאונד של מערכת התופים המתאימה לסגנון והאופי של השיר או היצירה האלקטרונית שרוצים להפיק.
עם הזמן יצאו מכונות תופים שאיפשרו למשתמש לערוך את הצלילים ולשנות את מרכיבי הצלילים השונים, כולל משך הזמן של כל צליל ותוף, שליטה במעטפת הצליל שלו, שינוי התדרים והאופי של הצליל ועוד.
בנוסף, החלו היצרנים להוסיף למכונות התופים המשוכללות הללו גם צלילים דגומים של "סאונדים" (צלילים) כמו נקישות, מחיאות כפיים, סקראצ'ים של די ג'ייז ועוד.
בשנות ה-90 הפכו מכונות התופים לחלק מהסאונד של המוסיקה החדשה, מוסיקת ההיפ הופ. הטראפ והטריפ הופ. אבל די מהר תתפתח המוסיקה האלקטרונית, בה לא יהיו כלום אקוסטיים וממילא מעינת התופים תהיה לספקית המקצבים המרכזית.
כיום מכונות התופים כמעט ואינן בשימוש, בעיקר בשל העובדה שאת אותה הפעולה של ערוצי המקצבים ועלי ההקשה עושים הסימפולים (Samples), אותם לופים (loops) מוקלטים, שבהתחלה נוגנו מהמכשירים הדוגמים, הסאמפלרים (Samplers).
הסמפלרים, מכשירים דיגיטליים שידעו לדגום ולהקליט סאונד ים ואז לנגנן מהקלידים, הצטיינו ביכולת לנגן דגימות צליל דיגיטליות מוקלטות.
המכשירים הללו הם כמעט בלתי מוגבלים באפשרויות שהם מציעים ומכונות התופים הם רק חלק קטן מהציוד שהם החליפו. יכולות העריכה שלהם הרבה יותר מתקדמות מאלו שהציעו מכונות התופים ואפשרויות הצלילים והשילובים שביניהם הן עצומות.
בקישורים שלמטה מספר מכונות תופים מקוונות ליצירה ותרגול של מקצבים.
כך פועלת מכונת התופים הקלאסית Roland TR-909:
https://youtu.be/csWlxhzjt2E
כיום יש מכונות תופים משולבות במכשיר אחד עם מכונת הקלטה וסינטסייזר:
https://youtu.be/mud5Vh6ayxQ
מקצבי מכונת התופים Linn LM-1:
https://youtu.be/mO572vANs2Y
היום מסמפלים לתוך תוכנה צלילים ומתופפים אותם באבלטון (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
ומקצבי מכונות תופים שהפכו לקלאסיקות פופ ורוק:
https://youtu.be/ofKyPTXt5co
מה האמת בסיפור הנורא של גדול להיטי פיל קולינס?
"אתה יכול להרגיש את זה בא באוויר הלילה?"
שיר הרוק האפי שנפתח במילים האלה, "In the Air Tonight", הוא ללא ספק אחד השירים הידועים של האייטיז. זה שיר נוגע ללב ולכאב שבאופן מפתיע גם היה לאחד השירים הגדולים של שנות ה-80.
יש בשיר הזה מעבר תופים מרתק וחדשני,שבזכותו הוא גם הפך למאסטרפיס. המעבר הזה, "רול תופים" כמו שקראו לזה פעם, מתרחש במעבר בין הבתים הפותחים, אלה עם הסינתסייזר הרך שמלווה ומכונת התופים השקטה, כמעט מטרונומית, שברקע ובין החלק הסוער, הרוקי, הקשוח בסאונד ובזעקה של הזמר.
דומה שאין חובב רוק שלא מתופף באוויר כשנשמע בשיר מעבר התופים המפורסם ביותר בתולדות הרוק. אגדה. לא פחות.
אבל השיר הזה ידוע בעוד משהו. יש בו לכאורה משהו אפל שמערב זיכרון ילדות או התבגרות קשה. לפיו, קולינס הצעיר היה עד לרצח. הוא ראה פעם כשהלך ליד הנהר אדם טובע ומתחנן להצלה. ממש מולו עמד אדם, שיכול היה להצילו ולא נקף אצבע.
קולינס, לפי הסיפור, היה עד לתקרית הזו שהיא בעצם רצח. שנים אחר כך, הוא הזמין את האיש האדיש להופעה שלו, סידר לו כרטיס בשורה הראשונה וכשהגיע לשיר הזה בהופעה, הוא שר לו בגוף שני על כך שהוא יודע שהאיש סירב לבוא לעזרתו של אדם טובע.
בום.
כי זה האינטרנט, שמישהו חשף בו את העניין, פתח את הפצע והפיץ את ההתרחשות הזו, שאיש לא יודע בדיוק כיצד היא התגלתה. השמועה תפסה, כדרכה של הרשת, גובה ובעיקר רוחב ויראלי מטורף.
הסיפור כל כך פורש כנפיים בעולם, שאפילו הראפר הנודע אמינם מזכיר אותו בלהיט ענק שלו. זה קורה בשיר הכי מצליח שלו "Stan", כשהוא פונה לזוגתו ומבקש ממנה להצילו, כשהוא טובע "כמו בשיר של פיל קולינס".
אבל הפתעה. פיל קולינס עצמו מכחיש כל קשר לסיפור הזה. בראיונות הוא מבהיר שלא היה רצח כזה ושאיש מעולם לא טבע. הכל עורבא פרח. המילים של השיר היו לדברי פיל חלק מאילתור, שירה ספונטנית מול המחשב, כשהקליט את השירה והסינתסייזר שמלווה אותה, עם מכונת התופים שברקע.
המילים האלה, שלא נכתבו, אלא הושרו אל המיקרופון ספונטנית, נולדו מהכעס של גבר שזה עתה חזר מסיבוב הופעות גדול וגילה שננטש על ידי אשתו. הן מבטאות כעס על הפרידה וכנראה גם על ההשפלה של גבר אומלל וגרוש, שאשתו עזבה את הבית.
וצריך לזכור שזה פיל קולינס, שבשלב הזה בקריירה שלו הוא אחד הזמרים המצליחים בעולם. הוא מנהיג להקת ג'נסיס המיתולוגית ומי שהפך אותה מלהקת רוק מתקדם איכותית אבל תפרנית למעצמת רוק שאין הרבה כמותה. ג'נסיס בראשותו היא מפעל רוק, תאגיד עם הכנסות כספיות ענקיות, המוני עובדים והצלחה מסחרית מטורפת.
וכך, יוצא ש"In the Air Tonight" הוא לא רק אחד הלהיטים שבאלבום. הוא השיר הכי מצליח מביניהם, שיר רגשי שמגלה לפיל מה עובד במכירות ובכך הופך לאחד המנועים להצלחתו העתידית של קולינס, גם כזמר סולן וכותב, שיודע להנפיק בלדות פוצעות לב ונמכרות היטב.
אז רצח לא היה שם, אבל כסף היה גם היה - והמון.
הנה השיר בהופעה:
https://youtu.be/IeDMnyQzS88
הסיפור של השיר:
https://youtu.be/Nw4LrjTIVvc
עוד מהסיפור:
https://youtu.be/k05t7GhvMW0
וקולינס מספר על הרצח בראיון טלוויזיה:
https://youtu.be/kLRy_RkoTKA
"אתה יכול להרגיש את זה בא באוויר הלילה?"
שיר הרוק האפי שנפתח במילים האלה, "In the Air Tonight", הוא ללא ספק אחד השירים הידועים של האייטיז. זה שיר נוגע ללב ולכאב שבאופן מפתיע גם היה לאחד השירים הגדולים של שנות ה-80.
יש בשיר הזה מעבר תופים מרתק וחדשני,שבזכותו הוא גם הפך למאסטרפיס. המעבר הזה, "רול תופים" כמו שקראו לזה פעם, מתרחש במעבר בין הבתים הפותחים, אלה עם הסינתסייזר הרך שמלווה ומכונת התופים השקטה, כמעט מטרונומית, שברקע ובין החלק הסוער, הרוקי, הקשוח בסאונד ובזעקה של הזמר.
דומה שאין חובב רוק שלא מתופף באוויר כשנשמע בשיר מעבר התופים המפורסם ביותר בתולדות הרוק. אגדה. לא פחות.
אבל השיר הזה ידוע בעוד משהו. יש בו לכאורה משהו אפל שמערב זיכרון ילדות או התבגרות קשה. לפיו, קולינס הצעיר היה עד לרצח. הוא ראה פעם כשהלך ליד הנהר אדם טובע ומתחנן להצלה. ממש מולו עמד אדם, שיכול היה להצילו ולא נקף אצבע.
קולינס, לפי הסיפור, היה עד לתקרית הזו שהיא בעצם רצח. שנים אחר כך, הוא הזמין את האיש האדיש להופעה שלו, סידר לו כרטיס בשורה הראשונה וכשהגיע לשיר הזה בהופעה, הוא שר לו בגוף שני על כך שהוא יודע שהאיש סירב לבוא לעזרתו של אדם טובע.
בום.
כי זה האינטרנט, שמישהו חשף בו את העניין, פתח את הפצע והפיץ את ההתרחשות הזו, שאיש לא יודע בדיוק כיצד היא התגלתה. השמועה תפסה, כדרכה של הרשת, גובה ובעיקר רוחב ויראלי מטורף.
הסיפור כל כך פורש כנפיים בעולם, שאפילו הראפר הנודע אמינם מזכיר אותו בלהיט ענק שלו. זה קורה בשיר הכי מצליח שלו "Stan", כשהוא פונה לזוגתו ומבקש ממנה להצילו, כשהוא טובע "כמו בשיר של פיל קולינס".
אבל הפתעה. פיל קולינס עצמו מכחיש כל קשר לסיפור הזה. בראיונות הוא מבהיר שלא היה רצח כזה ושאיש מעולם לא טבע. הכל עורבא פרח. המילים של השיר היו לדברי פיל חלק מאילתור, שירה ספונטנית מול המחשב, כשהקליט את השירה והסינתסייזר שמלווה אותה, עם מכונת התופים שברקע.
המילים האלה, שלא נכתבו, אלא הושרו אל המיקרופון ספונטנית, נולדו מהכעס של גבר שזה עתה חזר מסיבוב הופעות גדול וגילה שננטש על ידי אשתו. הן מבטאות כעס על הפרידה וכנראה גם על ההשפלה של גבר אומלל וגרוש, שאשתו עזבה את הבית.
וצריך לזכור שזה פיל קולינס, שבשלב הזה בקריירה שלו הוא אחד הזמרים המצליחים בעולם. הוא מנהיג להקת ג'נסיס המיתולוגית ומי שהפך אותה מלהקת רוק מתקדם איכותית אבל תפרנית למעצמת רוק שאין הרבה כמותה. ג'נסיס בראשותו היא מפעל רוק, תאגיד עם הכנסות כספיות ענקיות, המוני עובדים והצלחה מסחרית מטורפת.
וכך, יוצא ש"In the Air Tonight" הוא לא רק אחד הלהיטים שבאלבום. הוא השיר הכי מצליח מביניהם, שיר רגשי שמגלה לפיל מה עובד במכירות ובכך הופך לאחד המנועים להצלחתו העתידית של קולינס, גם כזמר סולן וכותב, שיודע להנפיק בלדות פוצעות לב ונמכרות היטב.
אז רצח לא היה שם, אבל כסף היה גם היה - והמון.
הנה השיר בהופעה:
https://youtu.be/IeDMnyQzS88
הסיפור של השיר:
https://youtu.be/Nw4LrjTIVvc
עוד מהסיפור:
https://youtu.be/k05t7GhvMW0
וקולינס מספר על הרצח בראיון טלוויזיה:
https://youtu.be/kLRy_RkoTKA
מה היה מיוחד ב"קראפטוורק" להקת העתיד של האייטיז?
קראפטוורק (Kraftwerk) הייתה ממובילות סגנון הסינת'פופ (Synthpop) שהיה מרכזי בשנות ה-80 בעולם המוסיקה האלקטרונית.
הלהקה הוקמה ב-1970, בעיר הגרמנית דיסלדורף. את אלבומם הראשון הם הוציאו שנה אחר כך, ב-1971. באותן שנים היא נחשבה לאחת מלהקות המוסיקה האלקטרונית המשפיעות והחדשניות בז'אנר.
אבל גם בתוך הסינת'פופ הם התאפיינו בסגנון מינימליסטי ורפיטטיבי, חוזר על עצמו. המינימליזם שבמוסיקה של קראפטוורק התבסס לא פעם על מקצבים ומנגינות פשוטים שחזרו שוב ושוב לאורך שירים שלמים. הרעיון הזה הקנה להם סאונד היפנוטי, איכותי וכזה שהזכיר את מוסיקת הטראנס שתהיה ייחודית במוסיקה של שני העשורים הבאים.
בין המאפיינים המרכזיים שהפכו את המוסיקה של קראפטוורק למיוחדת קל לזהות את השימוש בכלים אלקטרוניים, שהם היו מחלוצי השימוש בהם. כבר בתחילת שנות ה-70 הם השתמשו בסינתיסייזרים, במכונות תופים ובכלים אלקטרוניים נוספים, שהיו אז חדשים יחסית.
עוד מאפיין יפה של הלהקה היה היצירה המתמדת של אלבומי קונספט - אלבומים בעלי קונספט או נושא משותף, כשהשירים חוקרים רעיונות חוץ מוסיקליים ונושאים כמו עולם התחבורה והטכנולוגיה, החיים המודרניים, חיים בעתיד וכדומה.
מאפיין נוסף של ההרכב היה האסתטיקה החזותית והזהות הוויזואלית הברורה שלו. אלו באו לידי ביטוי בעטיפות האלבומים ובמופעי הבמה המסוגננים מאוד של הלהקה. לא פעם כללו המופעים והאלבומים שלהם דימויים גאומטריים, מודרניים ואף עתידניים, שעזרו לבסס את הזהות הוויזואלית החזקה כל כך של הלהקה.
מכל אלה ברור עד כמה סייעו היכולות והביצועים של חברי קראפטוורק, כמו גם מרכיבי עיצוב וסאונד שונים, סייעו רבות לבסס את הלגיטימיות של המוסיקה האלקטרונית כז'אנר והשפיעו על לא מעט מוסיקאים ולהקות שהלכו בעקבותיהם.
הנה קראפטוורק העתידניים באייטיז - על סינטים ותופים אלקטרוניים בלבד:
https://youtu.be/OPhUWrQx1zY
קליפ אופייני משנות השמונים:
https://youtu.be/D_8Pma1vHmw
"המודל" - אחד הלהיטים הגדולים שלהם:
https://youtu.be/OQIYEPe6DWY
Kraftwerk בהופעה חיה בהווה:
https://youtu.be/VxF0aja7rLU
אוטובאן - כביש מהיר:
https://youtu.be/ugBX6H0Z2hc
קראפטוורק מתכנית טלוויזיה בשנות ה-70:
https://youtu.be/sl46bxHuyR8
וכך יוצרים את המוסיקה של קראפטוורק:
https://youtu.be/2qhcp6iVWbw?long=yes
קראפטוורק (Kraftwerk) הייתה ממובילות סגנון הסינת'פופ (Synthpop) שהיה מרכזי בשנות ה-80 בעולם המוסיקה האלקטרונית.
הלהקה הוקמה ב-1970, בעיר הגרמנית דיסלדורף. את אלבומם הראשון הם הוציאו שנה אחר כך, ב-1971. באותן שנים היא נחשבה לאחת מלהקות המוסיקה האלקטרונית המשפיעות והחדשניות בז'אנר.
אבל גם בתוך הסינת'פופ הם התאפיינו בסגנון מינימליסטי ורפיטטיבי, חוזר על עצמו. המינימליזם שבמוסיקה של קראפטוורק התבסס לא פעם על מקצבים ומנגינות פשוטים שחזרו שוב ושוב לאורך שירים שלמים. הרעיון הזה הקנה להם סאונד היפנוטי, איכותי וכזה שהזכיר את מוסיקת הטראנס שתהיה ייחודית במוסיקה של שני העשורים הבאים.
בין המאפיינים המרכזיים שהפכו את המוסיקה של קראפטוורק למיוחדת קל לזהות את השימוש בכלים אלקטרוניים, שהם היו מחלוצי השימוש בהם. כבר בתחילת שנות ה-70 הם השתמשו בסינתיסייזרים, במכונות תופים ובכלים אלקטרוניים נוספים, שהיו אז חדשים יחסית.
עוד מאפיין יפה של הלהקה היה היצירה המתמדת של אלבומי קונספט - אלבומים בעלי קונספט או נושא משותף, כשהשירים חוקרים רעיונות חוץ מוסיקליים ונושאים כמו עולם התחבורה והטכנולוגיה, החיים המודרניים, חיים בעתיד וכדומה.
מאפיין נוסף של ההרכב היה האסתטיקה החזותית והזהות הוויזואלית הברורה שלו. אלו באו לידי ביטוי בעטיפות האלבומים ובמופעי הבמה המסוגננים מאוד של הלהקה. לא פעם כללו המופעים והאלבומים שלהם דימויים גאומטריים, מודרניים ואף עתידניים, שעזרו לבסס את הזהות הוויזואלית החזקה כל כך של הלהקה.
מכל אלה ברור עד כמה סייעו היכולות והביצועים של חברי קראפטוורק, כמו גם מרכיבי עיצוב וסאונד שונים, סייעו רבות לבסס את הלגיטימיות של המוסיקה האלקטרונית כז'אנר והשפיעו על לא מעט מוסיקאים ולהקות שהלכו בעקבותיהם.
הנה קראפטוורק העתידניים באייטיז - על סינטים ותופים אלקטרוניים בלבד:
https://youtu.be/OPhUWrQx1zY
קליפ אופייני משנות השמונים:
https://youtu.be/D_8Pma1vHmw
"המודל" - אחד הלהיטים הגדולים שלהם:
https://youtu.be/OQIYEPe6DWY
Kraftwerk בהופעה חיה בהווה:
https://youtu.be/VxF0aja7rLU
אוטובאן - כביש מהיר:
https://youtu.be/ugBX6H0Z2hc
קראפטוורק מתכנית טלוויזיה בשנות ה-70:
https://youtu.be/sl46bxHuyR8
וכך יוצרים את המוסיקה של קראפטוורק:
https://youtu.be/2qhcp6iVWbw?long=yes