שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה המהפכה של חצאית המיני?
חצאית המיני (Mini skirt) היא אולי החצאית הידועה בעולם. עולם האופנה המודרנית לא היה מה שהוא ללא אותה פיסת בד מתירנית וקצרה כל כך שחושפת טפח כה גדול מרגלי האישה ומאריכה אותן בהתאם. מפתה ומהפכנית, הייתה חצאית המיני לחלק ממהפכת שחרור האישה וזכותה להגדרה עצמית ולנראות שהיא קובעת לעולם שמסביבה, או במילים פשוטות "לא לדפוק חשבון"..
חצאית המיני ושמלת המיני הוצגו לראשונה בשנת 1964, תחת הכינוי "ילדת הירח". חתומים עליה שניים, שהייתה ביניהם גם סוג של יריבות באשר לקרדיט. מי שכנראה המציא את חצאית המיני היה מעצב האופנה הצרפתי אנדרה קוראז', שבשנת 1964 הגה את רעיון החצאית הקצרצרה, שעלתה לראשונה מעל הברך.
מהצד השני של תעלת למנש ישבה המעצבת הבריטית מרי קוואנט שהוסיפה למיני את המגפיים הגבוהים קראה לה מיני על שם מכונית המיני קופר האהובה שלה והפכה את הרעיון האופנתי והמהפכני להצלחה שיווקית ומסחרית מרשימה.
המיני שלה יהפוך מעין ראש חץ לגל המוד הבריטי, אותה התפרצות אופנתית שתהפוך את האי הבריטי למרכזי באופנת הסיקסטיז.
מהרגע הראשון הפכו שמלות מיני וחצאיות מיני למרכיב מרכזי במלתחה הנשית של בנות הנעורים והצעירות בעולם המערבי. היא הייתה מתירנית והתאימה ככפפה ליד בעשור הצעיר והמלהיב שבו יצאה לאור, עשור האופנה העתידנית והמרד בדור ההורים.
במיוחד תפסה את העין גזרת העיפרון הדקיקה, שהתאימה למודל הגוף הפופולארי באותן שנים, בהשראת המראה הרזוני של הדוגמנית הבריטית טוויגי.
מאז ועד מותו של קוראז' המשיכו הוויכוחים הלא נגמרים בין שני המעצבים, כשלטענתו היא מסחרה את הרעיון שהומצא על ידו, בעוד שהיא אמרה "שנינו לא המצאנו את חצאית המיני, אלא הנערות שלבשו אותה ברחובות".
אבל שום דם רע לא אמור לקלקל את העובדה ששניהם היו נחוצים כדי לספק את הצורך לפריטים חדשים וצעירים לקורבנות האופנה של שנות ה-60, עשור שגם כך נחשב לאחד הזמנים המתירניים והמרטיטים באופנה של המאה העשרים והציע כזכור גם את הביקיני החשוף לשפת הים.
הנה הסיפור של המיני וכיצד הוא ניצח בסיקסטיז אצל הנשים:
https://youtu.be/ZPUs_RoNZ-8
המיני בין העיצובים של אנדרה קוראז':
https://youtu.be/3qbV4Q0Cijc
הבריטים שמייחסים את המצאת המיני למרי קוואנט:
https://youtu.be/A3u2PNxI2aM
ועדיין הנה המיני המשובץ בתולדות חייו של המעצב הנודע:
https://youtu.be/HW7b-ecK8Ho
מה הפך את המיני הקטנה למכונית גדולה?
מכונית המיני הקלאסית (Classic Mini) נולדה בבריטניה בשנת 1959. היא הפכה מיידית למכונית אהודה מאד. עם הזמן הפכה המיני לאחת המכוניות הפופולאריות בעולם ולאייקון של שנות ה-60.
בתחילה היו במיני שתי דלתות בלבד והיא הייתה מיועדת לנסיעה בעיר. המיני פנתה לקהל יעד שחיפש מכונית קטנה, חסכונית וזולה. מעל 5 מיליון מכוניות מיני קלאסיות יוצרו עד שנת 2000 והיא הייתה ללא ספק המכונית הבריטית הנמכרת ביותר בכל הזמנים. עם כוח אדיר ביחס לגודלה (150 כוחות סוס במכונית קטנטנה, שזה כמו מנוע עם 500 כוחות סוס במכונית רגילה) מכוניות המיני הפכו להיות גם מכוניות מירוץ מהירות במיוחד.
המיני הקלאסית הוכתרה בשנת 1999 כמכונית השנייה המשפיעה ביותר במאה ה-20, אחרי מכונית הפורד מודל T.
מאז שנת 2000 משווקת מכונית המיני המודרנית, גרסת רטרו שהיא גדולה וכבדה הרבה יותר מהמיני המקורית. היא כבר לא זולה כיום ומיועדת למי שמחפשים מכונית אופנתית וייחודית ולאו דווקא מכונית חסכונית או קטנה.
הנה מכונית המיני:
https://youtu.be/XoTQsLOL764
הסברים להצלחתה של המיני הקלאסית:
https://youtu.be/GbwzVvpSCtw
המיני כמכונית מירוץ:
https://youtu.be/DlTCQeE3Afc
מיני חשמלית רטרו:
https://youtu.be/Tqn6uXDOVP4
וסרט תיעודי על המיני האהובה כל כך:
https://youtu.be/RVHEt0YqtZM?long=yes
מי הייתה מעצבת האופנה מרי קוואנט?
רבים רואים בה את אחת המעצבות המהפכניות של המאה ה-20 ומהאחראיות לרוח המהפכנית ששלטה ברחוב הלונדוני בסיקסטיז. את אותו עשור של שנות ה-60 היא סיכמה פעם במילים:
"מסיבה אחת גדולה, שרצה על פני עשור שלם".
כי מעצבת האופנה מרי קוואנט (Mary Quant) ידועה בקרב רבים כמי שהפכה את חצאית המיני (Mini skirt) ללהיט עולמי וכמי שהייתה מהנשים המשפיעות ביותר על הצעירות של שנות החמישים והשישים.
היא נודעה בצבעים העזים של עיצוביה, בחומרים הבלתי שגרתיים ששילבה בבגדים (כמו ה-PVC) ובתעוזה הרבה של הבגדים שמכרה.
אבל הסיפור שלה הוא במידה רבה סיפור ההצלחה של מי ששיגרה לעולם פריט אופנה שהפך די מהר מהברקה אופנתית לחלק בלתי נפרד ואף מרכזי במהפכת שחרור האישה, השחרור של שנות ה-60 של המאה ה-20.
קוואנט הייתה מהמעצבות הידועות ביותר של "סווינגינג לונדון", רוח הנעורים ששטפה את בירת אנגליה בסוף שנות ה-50 ובמהלך שנות ה-60.
סיפורה מתחיל בשנת 1954, כשהיא פותחת את "Bazaar", החנות הראשונה שלה בלונדון. בתוך כמה שנים היא מצליחה להפוך את רובע צ'לסי שבעיר ללב המהפכה התרבותית שהשתלטה עליה.
כמעצבת צעירה, ומי שלא פעם דיגמנה בעצמה את עיצוביה ואת פריטי האופנה שהמציאה, היא הייתה קשובה יותר ממעצבים אחרים לטרנדים אצל הצעירות האנגליות. את חצאיות המיני היא גילתה כשנערות צעירות רבות הגיעו לבוטיק המיתולוגי שלה וביקשו לקצר את החצאיות שלהן לאורך מינימלי.
היא גם זו שב-1966 העניקה לחצאית ה"מיני" את שמה, על שם דגם המכונית החביב עליה. אבל הוויכוח מי עיצב את החצאית המהפכנית מעולם לא הוכרע. גם אם קוואנט חתומה עליה, יש את המעצב הצרפתי אנדרה קוראז', שהציג עוד ב-1964 שמלות הוט קוטור קצרצרות בפריז, בהשראת עידן החלל. השמלות הללו היו כבר אז להיט ענקי וקוראז' נהג לומר "ודאי שאני המצאתי את המיני - מרי קוואנט רק מיסחרה את הרעיון".
היא מצידה אמרה אז על המיני "שנינו לא המצאנו את חצאית המיני, אלא הנערות שלבשו אותה ברחובות".
והיא אכן נעתרה לנערות האנגליות והוסיפה משלה, תוך שהיא הופכת את החנות למרכז השיגור של אופנה צעירה ונועזת. התגובות הקשות שהיא ספגה, אגב, לא איחרו גם הן להגיע. רבים מהמבוגרים עם הכובע האנגלי ומאנשי העסקים שעברו ברחוב, נהגו אז להקיש על חלון הראווה שלה במטריות שלהם ולמחות בקול על הלבוש ה"לא מוסרי" שהיא מוכרת...
אבל עם חוג לקוחות שכלל לא מעט אמנים וסלבריטאים, קוואנט הייתה כבר השם החם של התקופה. בשנות ה-60, הלקוחות באו בהמוניהן לחנות ועיצוביה עמדו בלב תחושת השחרור והחופש הזכורים כל כך לנשות התקופה.
על לקוחותיה נמנו אז כוכבות-על כמו בריז'יט ברדו, אודרי הפבורן וטוויגי - הדוגמנית שהייתה לסמל של התקופה. הבוטיק שלה היה מעין מקום מפגש חובה לחוג החברים שלה באותם ימים. הוא כלל את חברי ה"ביטלס" לנון ומקרטני, את הצייר דיוויד הוקני ואת מיק ג'אגר סולן "הרולינג סטונס". כל מי שעמדו אז בלב הסצנה התרבותית והצעירה של לונדון.
לגברים קוואנט הפיצה ודחפה אז את "תספורת הבוב", אותה תספורת צעירה וחדשנית אז, שמזוהה עד היום עם חברי "הביטלס" בשנותיהם הראשונות.
לצד חצאיות המיני, היא עיצבה את השמלות הגיאומטריות המזוהות גם הן איתה, לצד חולצות ושמלות מיני בצבעים עזים, יצרה את הצווארונים הנשלפים ואפילו הביאה את שמיכות הפוך לאנגליה.
בשנות ה-90 עיצבה קוואנט גם את המכנסונים הקצרצרים שלה, שנקראו ה-Hot Pants ועוטרו אז במה שיהפוך לסמלה המפורסם - סמל פרח החיננית.
בשנת 2000 קוואנט פרשה מהמותג הנושא את שמה, כשאיש העסקים ג'יימס מטסומיה רכש אותו. ביפן המותג הוא פופולרי ביותר גם היום.
ובכלל, קוואנט הייתה לא רק מעצבת אופנה, אלא גם אשת עסקים מבריקה. עם השנים היא הקימה גם חברת איפור מצליחה, שנודעה במיוחד במסקרה העמידה שהיא הייתה הראשונה לפתח ולהשיק.
מי ששמה הועמד לא פעם לצד שאנל ודיור, בתור אושיית אופנה ששינתה את העולם, היא ללא ספק מי שהבגדים שהיא עיצבה סימלו את רוח הסיקסטיז.
הנה סקירה קצרה על קוואנט:
https://youtu.be/T9vtaIqDF9s
מעצבת האופנה מרי קוואנט כיכבה באופנה של הסיקסטיז:
https://youtu.be/Y11sqIDlQLI
העיצובים והתרומה שלה לאופנת שנות ה-60 ושנות ה-70:
https://youtu.be/9UYwteHLEBs
עם הדוגמניות הלובשות את עיצוביה ב-1967:
https://youtu.be/SB5eIfHXkWQ
הקולקציה הרטובה שלה מ-1963:
https://youtu.be/buhFLCzKLoU
וקוואנט מספרת על מוצרי האיפור שהיא מייצרת:
https://youtu.be/EztpFM3wjqU
מי היה אנדרה קוראז'?
אחד האחראים העיקריים לאופנת החלל של שנות ה-60 היה מעצב האופנה הצרפתי פורץ הדרך אנדרה קוראז' (André Courrèges),
קוראז' נודע בגזרות הגאומטריות שלו וכמי שנחשב גם לממציא שמלת המיני. כבר ב-1964 הוא הציג, בהשראת עידן החלל, את שמלות ה"הוט קוטור" הקצרצרות הראשונות בפריז.
העניין הזה ישמש לוויכוח, שמעולם לא הוכרע, על הממציא של שמלת המיני. מהצד השני של תעלת לה מאנש הייתה מרי קוואנט, מי שחתומה גם היא על שמלת המיני. הוא מצידו אמר פעם "ברור שאני המצאתי את המיני. מרי קוואנט רק מיסחרה את הרעיון שלי".
בשנת 1967 הציג קוראז' את קולקציית "עידן החלל" (Space Age) שלו, שהכילה אופנה עתידנית ופורצת דרך. קוראז' הרבה להשתמש בגווני לבן וכסף, בחומרים חדשניים כמו ה-PVC, לעצב בגזרות A עתידניות ורחוקות מהגוף ועם אקססוריז פוסט-תעשייתיים.
הנה תולדות חייו של קוראז':
https://youtu.be/7SuZD4iXDjs
עיצובים שלו מהתקופה:
https://youtu.be/eENJc2VFkPw
דוגמנות קוראז'ית אותנטית:
https://youtu.be/KaWcFxbnIuo
שמלות המיני הקוראז'יות:
https://youtu.be/HDbYxB7st34
ועוד עיצובים של קוראז':
https://youtu.be/mlrLihHvezI
מה היה המיני דיסק?
המינידיסק (MiniDisc) היה היורש מהניינטיז של הווקמן האנלוגי משנות ה-70, חלוץ המוסיקה הניידת. אבל הוא יכול לא רק להקליט ולהשמיע, אלא לעשות זאת באיכות מדהימה. איכות דיגיטלית.
היום זה מובן מאליו, אבל פעם הקלטה דיגיטלית הייתה דבר נחשק שדרש ציוד ברמה גבוהה ויקר להחריד. המינידיסק היא אמור להיות המהפכה של המוסיקה הדיגיטלית הניידת. לא מכשיר גדול ומציק כמו הדיסקמן אלא קטן וקומפקטי, מכשיר נייד עם יכולות של אולפן הקלטה.
זה היה מכשיר להקלטה דיגיטלית והשמעה של מוסיקה שהוקלטה דיגיטלית. באמצעותו ניתן היה להקליט ולהשמיע בתנועה, באוזניות, מוסיקה ואודיו באיכות גבוהה, לצד כל סוג אחר של סאונד, אבל תמיד דיגיטלי.
ה-MiniDisc, שיצא בשנת 1992, פותח על ידי חברת סוני, מי שהמציאה גם את הווקמן ואת הדיסקמן. דיגיטלי כמו דיסק אודיו וקטן כמו קלטת - למעשה הוא שילב בין הדיסק הקומפקטי הדיגיטלי ששלט בניינטיז ובין קלטת האודיו ששלטה בתחום עשור לפני כן, בעשור של האייטיז.
כשהוציאה אותו לשוק, סוני ציפתה ללהיט טכנולוגי נוסף. אך עם עלות גבוהה יחסית של המדיה שלו, הדיסקים הקטנטנים להקלטה והשמעה, לצד מגוון די קטן של מכשירים ומעט מאוד אלבומים שיצאו בפורמט שלו, הצלחתו של המכשיר הזה הייתה מצומצמת.
אם הייתה לו הצלחה היא התרכזה בקרב בעלי מקצוע, כמו מוסיקאים ומקצועני תחומים של הקלטות, ריקודים וכדומה.
האמת היא שיצאו לשוק כמה מאות אלבומי מוסיקה על גבי מינידיסקים. בכל זאת מדובר בחברת Sony, ענקית טכנולוגיה שגם החזיקה במניות של שחקניות גדולות מחברות התקליטים. אבל הם כמעט ולא נמכרו.
מנגד, מכשירי המינידיסק שמשו בעיקר להקלטה על ידי המשתמשים המתוחכמים. ממופעי לייב, חזרות של נגינה ושירה או להקלטה ממקורות חיצוניים ולצורך העתקים באיכות גבוהה של מוסיקה. למכשיר הזה הייתה עדנה בהקלטה, אבל נגינה של מוסיקה דיגיטלית? - פחות, כי באופק כבר נראה שחקן חדש ולא צפוי להשמעת מוסיקה - נגן ה-mp3 החסכוני והנייד אף יותר.
הנה המינידיסק:
https://youtu.be/lHwMWmTXziI
פרסומת למינידיסק של סוני:
https://youtu.be/KDCwCtZPpUw
ומיני דיסקים מעוצבים רבים:
https://youtu.be/DsKivtXEHmY
מה המהפכה שעשתה הדוגמנית טוויגי?
חצאית המיני (Mini skirt) היא אולי החצאית הידועה בעולם. עולם האופנה המודרנית לא היה מה שהוא ללא אותה פיסת בד מתירנית וקצרה כל כך שחושפת טפח כה גדול מרגלי האישה ומאריכה אותן בהתאם. מפתה ומהפכנית, הייתה חצאית המיני לחלק ממהפכת שחרור האישה וזכותה להגדרה עצמית ולנראות שהיא קובעת לעולם שמסביבה, או במילים פשוטות "לא לדפוק חשבון"..
חצאית המיני ושמלת המיני הוצגו לראשונה בשנת 1964, תחת הכינוי "ילדת הירח". חתומים עליה שניים, שהייתה ביניהם גם סוג של יריבות באשר לקרדיט. מי שכנראה המציא את חצאית המיני היה מעצב האופנה הצרפתי אנדרה קוראז', שבשנת 1964 הגה את רעיון החצאית הקצרצרה, שעלתה לראשונה מעל הברך.
מהצד השני של תעלת למנש ישבה המעצבת הבריטית מרי קוואנט שהוסיפה למיני את המגפיים הגבוהים קראה לה מיני על שם מכונית המיני קופר האהובה שלה והפכה את הרעיון האופנתי והמהפכני להצלחה שיווקית ומסחרית מרשימה.
המיני שלה יהפוך מעין ראש חץ לגל המוד הבריטי, אותה התפרצות אופנתית שתהפוך את האי הבריטי למרכזי באופנת הסיקסטיז.
מהרגע הראשון הפכו שמלות מיני וחצאיות מיני למרכיב מרכזי במלתחה הנשית של בנות הנעורים והצעירות בעולם המערבי. היא הייתה מתירנית והתאימה ככפפה ליד בעשור הצעיר והמלהיב שבו יצאה לאור, עשור האופנה העתידנית והמרד בדור ההורים.
במיוחד תפסה את העין גזרת העיפרון הדקיקה, שהתאימה למודל הגוף הפופולארי באותן שנים, בהשראת המראה הרזוני של הדוגמנית הבריטית טוויגי.
מאז ועד מותו של קוראז' המשיכו הוויכוחים הלא נגמרים בין שני המעצבים, כשלטענתו היא מסחרה את הרעיון שהומצא על ידו, בעוד שהיא אמרה "שנינו לא המצאנו את חצאית המיני, אלא הנערות שלבשו אותה ברחובות".
אבל שום דם רע לא אמור לקלקל את העובדה ששניהם היו נחוצים כדי לספק את הצורך לפריטים חדשים וצעירים לקורבנות האופנה של שנות ה-60, עשור שגם כך נחשב לאחד הזמנים המתירניים והמרטיטים באופנה של המאה העשרים והציע כזכור גם את הביקיני החשוף לשפת הים.
הנה הסיפור של המיני וכיצד הוא ניצח בסיקסטיז אצל הנשים:
https://youtu.be/ZPUs_RoNZ-8
המיני בין העיצובים של אנדרה קוראז':
https://youtu.be/3qbV4Q0Cijc
הבריטים שמייחסים את המצאת המיני למרי קוואנט:
https://youtu.be/A3u2PNxI2aM
ועדיין הנה המיני המשובץ בתולדות חייו של המעצב הנודע:
https://youtu.be/HW7b-ecK8Ho
מכונית המיני הקלאסית (Classic Mini) נולדה בבריטניה בשנת 1959. היא הפכה מיידית למכונית אהודה מאד. עם הזמן הפכה המיני לאחת המכוניות הפופולאריות בעולם ולאייקון של שנות ה-60.
בתחילה היו במיני שתי דלתות בלבד והיא הייתה מיועדת לנסיעה בעיר. המיני פנתה לקהל יעד שחיפש מכונית קטנה, חסכונית וזולה. מעל 5 מיליון מכוניות מיני קלאסיות יוצרו עד שנת 2000 והיא הייתה ללא ספק המכונית הבריטית הנמכרת ביותר בכל הזמנים. עם כוח אדיר ביחס לגודלה (150 כוחות סוס במכונית קטנטנה, שזה כמו מנוע עם 500 כוחות סוס במכונית רגילה) מכוניות המיני הפכו להיות גם מכוניות מירוץ מהירות במיוחד.
המיני הקלאסית הוכתרה בשנת 1999 כמכונית השנייה המשפיעה ביותר במאה ה-20, אחרי מכונית הפורד מודל T.
מאז שנת 2000 משווקת מכונית המיני המודרנית, גרסת רטרו שהיא גדולה וכבדה הרבה יותר מהמיני המקורית. היא כבר לא זולה כיום ומיועדת למי שמחפשים מכונית אופנתית וייחודית ולאו דווקא מכונית חסכונית או קטנה.
הנה מכונית המיני:
https://youtu.be/XoTQsLOL764
הסברים להצלחתה של המיני הקלאסית:
https://youtu.be/GbwzVvpSCtw
המיני כמכונית מירוץ:
https://youtu.be/DlTCQeE3Afc
מיני חשמלית רטרו:
https://youtu.be/Tqn6uXDOVP4
וסרט תיעודי על המיני האהובה כל כך:
https://youtu.be/RVHEt0YqtZM?long=yes
רבים רואים בה את אחת המעצבות המהפכניות של המאה ה-20 ומהאחראיות לרוח המהפכנית ששלטה ברחוב הלונדוני בסיקסטיז. את אותו עשור של שנות ה-60 היא סיכמה פעם במילים:
"מסיבה אחת גדולה, שרצה על פני עשור שלם".
כי מעצבת האופנה מרי קוואנט (Mary Quant) ידועה בקרב רבים כמי שהפכה את חצאית המיני (Mini skirt) ללהיט עולמי וכמי שהייתה מהנשים המשפיעות ביותר על הצעירות של שנות החמישים והשישים.
היא נודעה בצבעים העזים של עיצוביה, בחומרים הבלתי שגרתיים ששילבה בבגדים (כמו ה-PVC) ובתעוזה הרבה של הבגדים שמכרה.
אבל הסיפור שלה הוא במידה רבה סיפור ההצלחה של מי ששיגרה לעולם פריט אופנה שהפך די מהר מהברקה אופנתית לחלק בלתי נפרד ואף מרכזי במהפכת שחרור האישה, השחרור של שנות ה-60 של המאה ה-20.
קוואנט הייתה מהמעצבות הידועות ביותר של "סווינגינג לונדון", רוח הנעורים ששטפה את בירת אנגליה בסוף שנות ה-50 ובמהלך שנות ה-60.
סיפורה מתחיל בשנת 1954, כשהיא פותחת את "Bazaar", החנות הראשונה שלה בלונדון. בתוך כמה שנים היא מצליחה להפוך את רובע צ'לסי שבעיר ללב המהפכה התרבותית שהשתלטה עליה.
כמעצבת צעירה, ומי שלא פעם דיגמנה בעצמה את עיצוביה ואת פריטי האופנה שהמציאה, היא הייתה קשובה יותר ממעצבים אחרים לטרנדים אצל הצעירות האנגליות. את חצאיות המיני היא גילתה כשנערות צעירות רבות הגיעו לבוטיק המיתולוגי שלה וביקשו לקצר את החצאיות שלהן לאורך מינימלי.
היא גם זו שב-1966 העניקה לחצאית ה"מיני" את שמה, על שם דגם המכונית החביב עליה. אבל הוויכוח מי עיצב את החצאית המהפכנית מעולם לא הוכרע. גם אם קוואנט חתומה עליה, יש את המעצב הצרפתי אנדרה קוראז', שהציג עוד ב-1964 שמלות הוט קוטור קצרצרות בפריז, בהשראת עידן החלל. השמלות הללו היו כבר אז להיט ענקי וקוראז' נהג לומר "ודאי שאני המצאתי את המיני - מרי קוואנט רק מיסחרה את הרעיון".
היא מצידה אמרה אז על המיני "שנינו לא המצאנו את חצאית המיני, אלא הנערות שלבשו אותה ברחובות".
והיא אכן נעתרה לנערות האנגליות והוסיפה משלה, תוך שהיא הופכת את החנות למרכז השיגור של אופנה צעירה ונועזת. התגובות הקשות שהיא ספגה, אגב, לא איחרו גם הן להגיע. רבים מהמבוגרים עם הכובע האנגלי ומאנשי העסקים שעברו ברחוב, נהגו אז להקיש על חלון הראווה שלה במטריות שלהם ולמחות בקול על הלבוש ה"לא מוסרי" שהיא מוכרת...
אבל עם חוג לקוחות שכלל לא מעט אמנים וסלבריטאים, קוואנט הייתה כבר השם החם של התקופה. בשנות ה-60, הלקוחות באו בהמוניהן לחנות ועיצוביה עמדו בלב תחושת השחרור והחופש הזכורים כל כך לנשות התקופה.
על לקוחותיה נמנו אז כוכבות-על כמו בריז'יט ברדו, אודרי הפבורן וטוויגי - הדוגמנית שהייתה לסמל של התקופה. הבוטיק שלה היה מעין מקום מפגש חובה לחוג החברים שלה באותם ימים. הוא כלל את חברי ה"ביטלס" לנון ומקרטני, את הצייר דיוויד הוקני ואת מיק ג'אגר סולן "הרולינג סטונס". כל מי שעמדו אז בלב הסצנה התרבותית והצעירה של לונדון.
לגברים קוואנט הפיצה ודחפה אז את "תספורת הבוב", אותה תספורת צעירה וחדשנית אז, שמזוהה עד היום עם חברי "הביטלס" בשנותיהם הראשונות.
לצד חצאיות המיני, היא עיצבה את השמלות הגיאומטריות המזוהות גם הן איתה, לצד חולצות ושמלות מיני בצבעים עזים, יצרה את הצווארונים הנשלפים ואפילו הביאה את שמיכות הפוך לאנגליה.
בשנות ה-90 עיצבה קוואנט גם את המכנסונים הקצרצרים שלה, שנקראו ה-Hot Pants ועוטרו אז במה שיהפוך לסמלה המפורסם - סמל פרח החיננית.
בשנת 2000 קוואנט פרשה מהמותג הנושא את שמה, כשאיש העסקים ג'יימס מטסומיה רכש אותו. ביפן המותג הוא פופולרי ביותר גם היום.
ובכלל, קוואנט הייתה לא רק מעצבת אופנה, אלא גם אשת עסקים מבריקה. עם השנים היא הקימה גם חברת איפור מצליחה, שנודעה במיוחד במסקרה העמידה שהיא הייתה הראשונה לפתח ולהשיק.
מי ששמה הועמד לא פעם לצד שאנל ודיור, בתור אושיית אופנה ששינתה את העולם, היא ללא ספק מי שהבגדים שהיא עיצבה סימלו את רוח הסיקסטיז.
הנה סקירה קצרה על קוואנט:
https://youtu.be/T9vtaIqDF9s
מעצבת האופנה מרי קוואנט כיכבה באופנה של הסיקסטיז:
https://youtu.be/Y11sqIDlQLI
העיצובים והתרומה שלה לאופנת שנות ה-60 ושנות ה-70:
https://youtu.be/9UYwteHLEBs
עם הדוגמניות הלובשות את עיצוביה ב-1967:
https://youtu.be/SB5eIfHXkWQ
הקולקציה הרטובה שלה מ-1963:
https://youtu.be/buhFLCzKLoU
וקוואנט מספרת על מוצרי האיפור שהיא מייצרת:
https://youtu.be/EztpFM3wjqU
אחד האחראים העיקריים לאופנת החלל של שנות ה-60 היה מעצב האופנה הצרפתי פורץ הדרך אנדרה קוראז' (André Courrèges),
קוראז' נודע בגזרות הגאומטריות שלו וכמי שנחשב גם לממציא שמלת המיני. כבר ב-1964 הוא הציג, בהשראת עידן החלל, את שמלות ה"הוט קוטור" הקצרצרות הראשונות בפריז.
העניין הזה ישמש לוויכוח, שמעולם לא הוכרע, על הממציא של שמלת המיני. מהצד השני של תעלת לה מאנש הייתה מרי קוואנט, מי שחתומה גם היא על שמלת המיני. הוא מצידו אמר פעם "ברור שאני המצאתי את המיני. מרי קוואנט רק מיסחרה את הרעיון שלי".
בשנת 1967 הציג קוראז' את קולקציית "עידן החלל" (Space Age) שלו, שהכילה אופנה עתידנית ופורצת דרך. קוראז' הרבה להשתמש בגווני לבן וכסף, בחומרים חדשניים כמו ה-PVC, לעצב בגזרות A עתידניות ורחוקות מהגוף ועם אקססוריז פוסט-תעשייתיים.
הנה תולדות חייו של קוראז':
https://youtu.be/7SuZD4iXDjs
עיצובים שלו מהתקופה:
https://youtu.be/eENJc2VFkPw
דוגמנות קוראז'ית אותנטית:
https://youtu.be/KaWcFxbnIuo
שמלות המיני הקוראז'יות:
https://youtu.be/HDbYxB7st34
ועוד עיצובים של קוראז':
https://youtu.be/mlrLihHvezI
מיני
המינידיסק (MiniDisc) היה היורש מהניינטיז של הווקמן האנלוגי משנות ה-70, חלוץ המוסיקה הניידת. אבל הוא יכול לא רק להקליט ולהשמיע, אלא לעשות זאת באיכות מדהימה. איכות דיגיטלית.
היום זה מובן מאליו, אבל פעם הקלטה דיגיטלית הייתה דבר נחשק שדרש ציוד ברמה גבוהה ויקר להחריד. המינידיסק היא אמור להיות המהפכה של המוסיקה הדיגיטלית הניידת. לא מכשיר גדול ומציק כמו הדיסקמן אלא קטן וקומפקטי, מכשיר נייד עם יכולות של אולפן הקלטה.
זה היה מכשיר להקלטה דיגיטלית והשמעה של מוסיקה שהוקלטה דיגיטלית. באמצעותו ניתן היה להקליט ולהשמיע בתנועה, באוזניות, מוסיקה ואודיו באיכות גבוהה, לצד כל סוג אחר של סאונד, אבל תמיד דיגיטלי.
ה-MiniDisc, שיצא בשנת 1992, פותח על ידי חברת סוני, מי שהמציאה גם את הווקמן ואת הדיסקמן. דיגיטלי כמו דיסק אודיו וקטן כמו קלטת - למעשה הוא שילב בין הדיסק הקומפקטי הדיגיטלי ששלט בניינטיז ובין קלטת האודיו ששלטה בתחום עשור לפני כן, בעשור של האייטיז.
כשהוציאה אותו לשוק, סוני ציפתה ללהיט טכנולוגי נוסף. אך עם עלות גבוהה יחסית של המדיה שלו, הדיסקים הקטנטנים להקלטה והשמעה, לצד מגוון די קטן של מכשירים ומעט מאוד אלבומים שיצאו בפורמט שלו, הצלחתו של המכשיר הזה הייתה מצומצמת.
אם הייתה לו הצלחה היא התרכזה בקרב בעלי מקצוע, כמו מוסיקאים ומקצועני תחומים של הקלטות, ריקודים וכדומה.
האמת היא שיצאו לשוק כמה מאות אלבומי מוסיקה על גבי מינידיסקים. בכל זאת מדובר בחברת Sony, ענקית טכנולוגיה שגם החזיקה במניות של שחקניות גדולות מחברות התקליטים. אבל הם כמעט ולא נמכרו.
מנגד, מכשירי המינידיסק שמשו בעיקר להקלטה על ידי המשתמשים המתוחכמים. ממופעי לייב, חזרות של נגינה ושירה או להקלטה ממקורות חיצוניים ולצורך העתקים באיכות גבוהה של מוסיקה. למכשיר הזה הייתה עדנה בהקלטה, אבל נגינה של מוסיקה דיגיטלית? - פחות, כי באופק כבר נראה שחקן חדש ולא צפוי להשמעת מוסיקה - נגן ה-mp3 החסכוני והנייד אף יותר.
הנה המינידיסק:
https://youtu.be/lHwMWmTXziI
פרסומת למינידיסק של סוני:
https://youtu.be/KDCwCtZPpUw
ומיני דיסקים מעוצבים רבים:
https://youtu.be/DsKivtXEHmY
מיהי טוויגי הדוגמנית השדופה?
בשנות ה-60 עשתה דוגמנית רזה ששמה טוויגי (Twiggy) מהפכה של ממש במראה הנשי המועדף. רק בת 17 ובעלת מראה אנדרוגיני, משהו בין נערה לנער, היא הייתה מתבגרת בריטית בעלת גוף המושלם לקידום של אופנת שמלות המיני שפרצו אז לאופנה, בעזרת מעצבים כמו מארי קוואנט הבריטית והצרפתי אנדרה קוראז'.
טוויגי, או בשמה האמיתי לסלי הורנבי, הייתה נערה עם מראה של ילדה, עיניים גדולות ותספורת נערית, שהיממה את כולם. לבושה במיני וחמושה במגפיים, היא פרצה לתודעה והפכה בתוך ימים לאייקון אופנה שלא היה כמותו. למעשה, ניתן לומר עליה שהיא הייתה הסופר מודל הראשונה.
אבל טוויגי הייתה גם מי שבישרה על עידן הרזון, זמן שבו בנות ונשים החלו לרזות כדי להיראות כמותה. היא גילמה את רוח התקופה באופן המדויק ביותר, משהו כמו ה"איט גירל" של הסיקסטיז.
הכל התחיל כשאמרגן בריטי בשם נייג'ל דיוויס נכנס ביחד עם תלמידת תיכון צעירה בעלת מראה גרום למספרה בלונדון. אחרי 7 שעות של ניסויים ושינויים, היא יצאה משם עם לוק חדש, שעתיד לשנות את פניה של האישה המודרנית. כי מה שבאמת קרה שם היה שהספר שסיפר אותה התקשר לצלם וביקש שיגיע מהר לצלם מישהי...
המישהי הזו הייתה טוויגי והתמונה הזו עשתה היסטוריה, שלא לומר היסטריה. אחת התמונות של הנערה שצולמה במספרה הלונדונית התפרסמה באותה שנה ב"דיילי אקספרס" הלונדוני. הכותרת הייתה "הפנים של 66'".
המראה שלה היה רענן וחדש לחלוטין. גם העובדה שצבעה את ריסיה בשחור-דבר הייתה חדשנית וחסרת תקדים. היא הייתה עוף מוזר וקסום. הפרופורציות הבלתי רגילות שלה, שכללו מראה דקיק וגרום, עיניים ענקיות, תספורת של בנים ויופי נערי ורך - כל אלה קראו תיגר על המראה הנשי של אותם ימים. כמעט ולא היה לה חזה וקימורי גופה היו חסרים, היא הייתה כמו שלד, עם עצמות בולטות ולחיים רזות.
בשנים הבאות לא היה מגזין אופנה אחד שפספס אותה. כל צלמי האופנה הגדולים של התקופה עמדו בתור לצלם את טוויגי. ההתפעלות הפכה לשינוי של ממש באופנה. טוויגי הייתה אייקון של דור שחווה את ה"מוד" (Mod), המעבר משנות ה-50 השמרניות לשנות ה-60. אלה הפכו לשנות החופש והמתירנות, שנים שבהן הצעירים הם שנותנים את הטון וקובעים את הלך הרוח החברתי במדינות המערב. אלה היו שנים שבהן החברה הגבוהה של הדוכסים והדוכסיות באנגליה החלה מפנה את מקומה לחברה עילית חדשה, של מוסיקאים, דוגמניות, מעצבים וצלמי אופנה מצליחים.
וטוויגי עצמה לא נשארה בבריטניה. הופעתה על שער המגזין "ניוזוויק" הייתה האות להגעת הבשורה האופנתית של ה"מוד" לארצות הברית. טוויגי הגיעה לשם וזכתה להיסטריה דומה לזו שחוו הביטלס כמה שנים לפניה. ממש בהמשך לפלישה הבריטית לארצות הברית הגיעה הפלישה האופנתית של הבריטים והאמריקאים חוו היסטריה נוספת...
הנה סיפורה של טוויגי הדוגמנית הרזה:
https://youtu.be/Lk0fv4xZmlM
הדוגמנית טוויגי בשיאה:
https://youtu.be/0SbQrNtMFeI
טוויגי הזמרת:
https://youtu.be/u8FPSIXSuB8
וסרט תיעודי על טוויגי - הביטלס של הדוגמנות:
https://youtu.be/R8O7Li1rah4?long=yes
בשנות ה-60 עשתה דוגמנית רזה ששמה טוויגי (Twiggy) מהפכה של ממש במראה הנשי המועדף. רק בת 17 ובעלת מראה אנדרוגיני, משהו בין נערה לנער, היא הייתה מתבגרת בריטית בעלת גוף המושלם לקידום של אופנת שמלות המיני שפרצו אז לאופנה, בעזרת מעצבים כמו מארי קוואנט הבריטית והצרפתי אנדרה קוראז'.
טוויגי, או בשמה האמיתי לסלי הורנבי, הייתה נערה עם מראה של ילדה, עיניים גדולות ותספורת נערית, שהיממה את כולם. לבושה במיני וחמושה במגפיים, היא פרצה לתודעה והפכה בתוך ימים לאייקון אופנה שלא היה כמותו. למעשה, ניתן לומר עליה שהיא הייתה הסופר מודל הראשונה.
אבל טוויגי הייתה גם מי שבישרה על עידן הרזון, זמן שבו בנות ונשים החלו לרזות כדי להיראות כמותה. היא גילמה את רוח התקופה באופן המדויק ביותר, משהו כמו ה"איט גירל" של הסיקסטיז.
הכל התחיל כשאמרגן בריטי בשם נייג'ל דיוויס נכנס ביחד עם תלמידת תיכון צעירה בעלת מראה גרום למספרה בלונדון. אחרי 7 שעות של ניסויים ושינויים, היא יצאה משם עם לוק חדש, שעתיד לשנות את פניה של האישה המודרנית. כי מה שבאמת קרה שם היה שהספר שסיפר אותה התקשר לצלם וביקש שיגיע מהר לצלם מישהי...
המישהי הזו הייתה טוויגי והתמונה הזו עשתה היסטוריה, שלא לומר היסטריה. אחת התמונות של הנערה שצולמה במספרה הלונדונית התפרסמה באותה שנה ב"דיילי אקספרס" הלונדוני. הכותרת הייתה "הפנים של 66'".
המראה שלה היה רענן וחדש לחלוטין. גם העובדה שצבעה את ריסיה בשחור-דבר הייתה חדשנית וחסרת תקדים. היא הייתה עוף מוזר וקסום. הפרופורציות הבלתי רגילות שלה, שכללו מראה דקיק וגרום, עיניים ענקיות, תספורת של בנים ויופי נערי ורך - כל אלה קראו תיגר על המראה הנשי של אותם ימים. כמעט ולא היה לה חזה וקימורי גופה היו חסרים, היא הייתה כמו שלד, עם עצמות בולטות ולחיים רזות.
בשנים הבאות לא היה מגזין אופנה אחד שפספס אותה. כל צלמי האופנה הגדולים של התקופה עמדו בתור לצלם את טוויגי. ההתפעלות הפכה לשינוי של ממש באופנה. טוויגי הייתה אייקון של דור שחווה את ה"מוד" (Mod), המעבר משנות ה-50 השמרניות לשנות ה-60. אלה הפכו לשנות החופש והמתירנות, שנים שבהן הצעירים הם שנותנים את הטון וקובעים את הלך הרוח החברתי במדינות המערב. אלה היו שנים שבהן החברה הגבוהה של הדוכסים והדוכסיות באנגליה החלה מפנה את מקומה לחברה עילית חדשה, של מוסיקאים, דוגמניות, מעצבים וצלמי אופנה מצליחים.
וטוויגי עצמה לא נשארה בבריטניה. הופעתה על שער המגזין "ניוזוויק" הייתה האות להגעת הבשורה האופנתית של ה"מוד" לארצות הברית. טוויגי הגיעה לשם וזכתה להיסטריה דומה לזו שחוו הביטלס כמה שנים לפניה. ממש בהמשך לפלישה הבריטית לארצות הברית הגיעה הפלישה האופנתית של הבריטים והאמריקאים חוו היסטריה נוספת...
הנה סיפורה של טוויגי הדוגמנית הרזה:
https://youtu.be/Lk0fv4xZmlM
הדוגמנית טוויגי בשיאה:
https://youtu.be/0SbQrNtMFeI
טוויגי הזמרת:
https://youtu.be/u8FPSIXSuB8
וסרט תיעודי על טוויגי - הביטלס של הדוגמנות:
https://youtu.be/R8O7Li1rah4?long=yes
