איך זה לנגן על כלי נגינה שנבנו מזבל מהמזבלה? ואיך נשמע צ'לו שהיה פעם פח דלק? - את השאלות הללו בדיוק צריך לשאול את תושבי העיירה אל קאטאורה שנמצאת בקרבת בירת פרגוואי, אסונסיון. האנשים שם ממש חיים בזבל. קאטאורה נמצאת ליד המזבלה הגדולה של האזור ורוב תושביה מתפרנסים מחיטוט בזבל וחילוץ של כל מה שניתן למחזר או למכור, כדי להתפרנס. לאחר שנים של בושה במי שהם, סוף סוף יש לתושבי העיירה סיבה לקצת נחת.

פאביו צ'אבז, טכנאי אקולוגי במזבלה, התיידד עם התושבים ופתח סדנה שבה יצרו ביחד כלי נגינה מחומרים שמצאו באשפה. קרשים, פחים וצנצנות, ביחד עם חלקי פסולת מגוונים שנמצאו באשפה, הפכו לחומרי הגלם שמהם הם מייצרים כלי קשת, כמו כינור וצ'לו, תופים שעשויים מסירים ישנים וכלי נשיפה כקלרינט וחלילים שעשויים מצינורות.

לאחר שנים של ניסיונות ושיפורים הצליחו פאביו ומתלמדיו ליצור כלים ראויים ואז הוא החל ללמד את ילדי התושבים לנגן בכלי הנגינה שיצרו, גייס מוסיקאים מתנדבים ואף מפורסמים שיסייעו לו ללמד ובנה כיתות של לימוד "נגינה ממוחזרת".

באופן טבעי נולדה בשלב מסוים התזמורת המקומית, "תזמורת הזבל" אם תרצו. היא הלכה והשתפרה וגדלה לכ-30 נגנים צעירים ומצטיינים שמפליאים לבצע יצירות מוסיקליות מגוונות בכלי הנגינה הממוחזרים. התזמורת זכתה לפרסום, בהתחלה כגימיק ואז להערכה גוברת והולכת כפרויקט סביבתי וחינוכי מרהיב ונעים לאוזן. בשנים האחרונות הם מופיעים ברחבי העולם, חלקם נרשמו ללימודי מוסיקה גבוהים וכמו שצ'אבז אומר "אנחנו שולחים מוסיקה בחזרה - לעולם ששולח לנו זבל!"


הנה סיפורה של תזמורת הזבל (עברית):

https://youtu.be/RcW25ajR4vw


וקדימון לסרט שנעשה על התזמורת הממחזרת ביותר בעולם - הלאנד פילהרמוניק:

http://youtu.be/9xySt5mbO1A

אחד המקומות המרתקים בקהיר בירת מצרים הוא "זבאלין" (Zabbaleen). זוהי שכונת עוני בפרברי קהיר, הממוקמת על מורדות גבעת אלמקטם (Mokattam) שבעיר. כאן חיים האנשים שממחזרים את הזבל של קהיר.

זאבלין, או בשמה הערבי מנשיית נאצר (Manshiyat Naser), היא עיר הזבל של מצרים. זוהי שכונת מצוקה מאובקת ובה חיים נוצרים קופטים, המכונים במצרים "זבאלין".

אנשי הזבאלין הם מלקטי הזבל של העיר. היא נקראת כך כי משפחות רבות בשכונה עוסקות במיחזור של זכוכית, מתכות ונייר, שאותם הם מוכרים הלאה. יש גרסה הטוענת שמעל 80% מהזבל של קהיר ממחזרים האנשים כאן.

תושביה הם אנשים שאולצו לעזוב את הכפרים שלהם על ידי הממשלה. בהיעדר השדות, הם המציאו את חקלאות הזבל העירונית והייחודית שלהם. הם אוספים את כל מה שנזרק בעיר וממחזרים אותו וכך יוצרים להם פרנסה, במעין חקלאות באחת הערים הצפופות ומרובות האוכלוסייה בתבל.

השכונה מתאפיינת בערימות הזבל הענקיות שבה, זבל שנאסף מהרחובות ובין השאר כולל מכשירים ישנים, ציוד נטוש וכלי רכב מתפרקים, שאותם הם מוכרים כדי להתפרנס.

את מרבית הזבל שהם אוספים, מרכזים "הזבאלין" על גגות הבתים והמרפסות של בתיהם.

בשכונה בניינים וחנויות רבות, אך רק עשירית מתושביה מחוברים באופן מוסדר לרשתות החשמל, המים והביוב.


הנה סיפורה של שכונת ה"זבאלין" הממחזרת:

https://youtu.be/osxBLVwX6FQ


החיים בזאבאלין:

https://youtu.be/phpDOvkEZZk


ליד השכונה נמצאת כנסיית המערה העתיקה והמדהימה:

https://youtu.be/FUH-vpR81M4


בקורונה ננטשים האנשים כאן לגורלם הקשה:

https://youtu.be/lcYTfaaxwFc


וסרט תיעודי על שכונת זבאלין שבקהיר (מתורגם):

https://youtu.be/17-i0LLVFAY?long=yes

גן הסלעים של העיר צ'אנדיגאר (Chandigarh Rock Garden) הוא סיפור מדהים של אדם אחד עם דמיון, נחישות, יצירתיות ולמולו... טמטום שלטוני.

הכל מתחיל בחזון של אדם פשוט, פקיד ממשלתי בהודו בשם נק צ'אנד. בשקט בשקט ובלי יומרות מיוחדות הוא התחיל בפרוייקט סודי של איסוף שאריות אבן ופריטים שנזרקו לזבל. הוא החל לפסל וליצור מהם עשרות פסלים מרשימים ויצירות אמנות מרשימים וסודיים.

עם הזמן החלו העבודות שלו להתגבש לגן סלעים שהוא בנה ליד אגם סוקנה. הגן היה בנוי כולו מאותם פריטים ממוחזרים שמצא צ'אנד ברחבי צ'אנדיגאר ואת כל היצירות שבו הוא יצר במו ידיו.

המדהים הוא שאת קיומו של גן הסלעים שלו הצליח הפקיד להסתיר מהשלטונות במשך 18 שנה. הפרויקט הלך וגדל והגיע לממדים שלא יאומנו.

משהתגלה לרשויות קיומו של גן על שטח של 50 דונמים, הם נדהמו ואולי אף נעלבו. אחרת אי אפשר להסביר את ההחלטה המטומטמת להרוס אותו. אבל התכנית להרוס את המקום התפרסמה בתקשורת המקומית והציבור התגייס להילחם עליו.

התוצאה הייתה ביטול ההחלטה. מאז השתנה היחס אל המקום. גן הסלעים של האמן המשוגע למחזור ואמנות זבל, שומר והפך לפנינה מקומית אהובה ומוערכת.


הנה סיפורו של גן הסלעים בצ’אנדאגאר:

https://youtu.be/E3xPYzVfHuo


מצגת וידאו וסקירה על הגן:

https://youtu.be/f9kvwZ07m5w


עוד מגן הסלעים בצ’אנדאגאר:

https://youtu.be/CTPIVjqUYqY


וביקור בפארק המיוחד:

https://youtu.be/pEzIRFULZPc?long=yes

הקוֹמְפּוֹסְט (Compost), בעברית דְּשוֹנֶת, הוא דשן שנוצר מזבל. את הקומפוסט יוצרים מזבל אורגני, כלומר מחומרים שהונחו במיכל מיוחד והתפרקו.

לאחר שהחומרים הללו הפכו לחומר דשן, ניתן להחזירם אל הקרקע וכך לדשן אותה ולתת לה יכולת טובה יותר לגידול של צמחים ועצים.

חומרים שמתאימים למיחזור בקומפוסט הם פירות, ירקות וצמחים שונים, שנוטים להירקב. כשהיא מוכנסת למיכל הקומפוסט, מפורקת הפסולת האורגנית על ידי חרקים וחיידקים שונים.


הנה העולם של הקומפוסט (עברית):

http://youtu.be/c0iNW_IjF4E


על הפיכת פסולת ביתית לקומפוסט (עברית):

https://youtu.be/hLIosm8rMR4?t=29s


ילדים שלומדים על הכנת קומפוסט בגן הילדים (עברית):

http://youtu.be/cbz7IeU5Zg0?t=10s


קומפוסט - מה צריך לשמור בו ומה לא (עברית):

http://youtu.be/gmQTp7wumkI


אפשר להפוך גם מזבלה שלמה לקומפוסט ולפארק פורח (עברית):

https://youtu.be/lFR1vRSin5s


עם קליפות תפוזים כדאי לראות מה ניתן לעשות לפני הקומפוסט (עברית):

https://youtu.be/FMZSnhZOXg0


והסבר מקיף על הקומפוסט ומשמעותו:

https://youtu.be/Y5_37k9HdJw?long=yes

"סמרטוט כיסא" (Rag Chair) הוא כורסה שעשויה מבדים ובגדים ישנים המהודקים בפסי מתכת. כסא הבדים או הסמרטוטים המפורסם נוצר בשנת 1991 על ידי המעצב ההולנדי טיו רמי. הוא היה חבר בקבוצת המעצבים ההולנדית "דרוך", שחרתה על דגלה עיצובים מלאי הומור וזבל ממוחזר, קריאת תיגר על תרבות הצריכה והבזבוז המודרניים.

"סמרטוט הכיסא" שיצר טיו רמי זכה לפרסום רב בעולם העיצוב, בעיקר בשל ההקצנה שבעיצוב מודרני המבוסס על סמרטוטים.


אין לנו כרגע סרטון של כיסא הסמרטוטים של טיו רמי.


המעצב טיו רמי מסביר עבודה אחרת שלו וממחיש משהו מההיגיון של כסא הסמרטוטים:

https://youtu.be/JkY7VTWZ_Bk


ואם אפשר מסמרטוטים אז אפשר גם מקרשים, או ש...

https://youtu.be/kf5qMO8FEE0

אמנות זבל, אמנות שעוסקת במיחזור של חפצים ומרכיבים ישנים או חסרי שימוש, היא אמנות מסקרנת וסביבתית, התורמת לקיימות שלנו, כלומר להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.

מדהים לגלות שוב ושוב כמה דברים יפים ומרתקים יכולים ליצור אנשים מזבל. יש לכם רהיט שנשבר? מצאתם כסא ישן וצינור מיזוג מפורק? נשארו לכם דיסקים שאינכם צריכים? - במקום להשמיד ולשרוף אותם, תוך גרימת נזק לסביבה ומבלי לקבל מהפסולת הזו שום דבר טוב - כל אלה הם חומרים שיכולים להיות הבסיס ליצירה ואמנות מרתקים ונפלאים, שיאפשרו שימוש חוזר ועיצוב חסכוני ואסתטי במיוחד!


הנה עבודות של ויק מוניז, אמן הזבל הברזילאי שהופך זבל מהמזבלה לאמנות מבוקשת:

http://youtu.be/tp7LgQHe3Hg?t=7s


עבודה של האמן ברנרד פראס שיוצר דיוקנאות ענק של אישים מזבל:

http://youtu.be/s3x5fwv0UdU


דיוקנאות רבים של ברנרד פראס שיצר מזבל:

http://youtu.be/LeQEebcNvrU


היצירה "אנשי האשפה" של האמן הגרמני הא שולץ שהוצגה בארץ:

http://youtu.be/9slkErMJOWs


דוגמאות רבות ליצירות שאפשר לעשות מדיסקים ישנים:

http://youtu.be/zaHeEknwoAc


ואמן ישראלי שמצייר על זבל ברחוב וחותם ארטזאכן:

https://youtu.be/qC29qrnqimc