מזג אוויר (Weather) הוא מצב האטמוספירה, במקומות ובזמנים מסוימים ובסמוך לפני הקרקע.

אוויר, חום ומים הם שלושת המרכיבים המשפיעים על מזג האוויר. בני אדם עושים המון מאמצים בכדי לדעת מראש מה יהיה מזג האוויר. תחום זה נקרא "חיזוי מזג אוויר".

מומחי מזג האוויר הם אנשי ה"מטאורולוגיה", התחום המדעי שעוסק במזג האוויר, בחיזויו ובמחקר של תופעות אטמוספיריות.

האנשים שעוסקים בחיזוי מזג האוויר נקראים חזאים. הם מנתחים מידע שמתקבל מלוויינים בחלל ושלל אמצעים טכנולוגיים וממוחשבים, שבוחנים את כדור הארץ ומסייעים ללמוד על שינויי מזג האוויר הצפויים.

כשיש בידיהם תחזית של מזג האוויר, החזאים כותבים את התחזית בעיתונים, באתרי אינטרנט ושאר המדיה הכתיבה, או משדרים אותה באמצעי התקשורת ובאתרי חדשות ושירותי מידע באינטרנט.

התחזית משודרת בטלוויזיה, ברדיו ובשאר כלי התקשורת וכך היא עוזרת לאנשים להיערך לשינויים במזג האוויר. התחזיות והנתונים מסייעים לנו להתלבש כראוי, להחליט מתי לצאת לטיולים, להיערך לסופות וגשמים וכדומה.

בדרך כלל תחזית מזג אוויר טובה ויעילה, עד למשך של שבוע ימים.


הנה מזג האוויר בישראל וכמה הוא משמעותי (עברית):

https://youtu.be/nd_q4BeEsZQ


על מזג האוויר:

http://youtu.be/hJ6aeSv8xIU


חזאי שמסביר איך הוא חוזה את מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/7joNfy4Ru1E


דיווח על שלג בנגב הוא אירוע מיוחד של חזאי מזג האוויר:

http://youtu.be/EbF-K0GXnog


וכך צריך להיערך למזג אוויר סוער:

http://youtu.be/5nnEqryX4KA

הציקלון הוא שם נוסף לסופת ההוריקן, שנקראת בחלק ממדינות המזרח הרחוק, כמו יפאן והפיליפינים, סופת טייפון.

השם ציקלון מקובל לסופות הטרופיות, בארצות שבאזור האוקיינוס ההודי וצפון אוסטרליה, בעיקר בהודו, בנגלדש, מלזיה ובורמה.

סופת הציקלון הורסת כל מה שעומד בדרכה. אפילו גגות של בתים עפים ברוח העזה שלה. הרוח של סופת הציקלון נושבת במהירות של 200 קילומטרים בשעה!

קראו עוד על הציקלון בתגית "הוריקן".


הנה סרטון של הציקלון איילה שתקף את הודו ובנגלה דש:

http://youtu.be/_322J43O79Y


וסופת ציקלון מקרוב:

http://youtu.be/06AJkSD0HiU

ככל שהר הוא גבוה יותר, כך יהיה קר בפסגתו. הקור על הפסגות הגבוהות ממשיך גם בקיץ ולכן השלג שעליהן אינו נמס במשך רוב הקיץ. בהרים רבים, השלג שעל הפסגות הוא "שלג-עד", כלומר שלג תמידי שלעולם אינו נמס.


הנה הרי האלפים של אירופה - הרים שהשלג אינו נמס לעולם:

http://youtu.be/xmWng5coA0A


הר קניה הקרוב לקו המשווה באפריקה ובכל זאת יש בו שלג לאורך כל השנה:

http://youtu.be/GeAbD8eIViY


וספארי בארץ החמה שמתחת להר קניה המושלג תמיד:

http://youtu.be/Rwr9Shp2FYQ

הטייפון הוא שם אחר לסופת ההוריקן (שבאזורים אחרים באסיה נקראת ציקלון). השם טייפון נהוג בארצות דרום מזרח אסיה, כמו יפאן והפיליפינים.

קראו אם כך עוד על הטייפון בתגית "הוריקן".


הנה טייפון מטורף ביפן (עברית):

https://youtu.be/Fv1PikL6XKQ


"יולנדה" - הטייפון החזק שתועד בהיסטוריה ותקף בפיליפינים:

http://youtu.be/JkVnJ2lhYKU


ותוצאות הטייפון בפיליפינים:

http://youtu.be/jU7rhVub0rU?t=3m45s

הסטרטובוס (StratoBus) הוא מתקן תצפית וניטור שמיועדת לגובה רב. הסטרטובוס יוכל להחליף מתקנים יקרים בהרבה, כמו הכטב"ם ומערכות לווייניות, שיוצאות מהאטמוספרה. המתקן שנמצא בפיתוח, יפעל בגבהים של 20 קילומטרים. הוא יוכל לבצע משימות בתחום התקשורת, חיזוי מזג האוויר, מעקבים, מחקרים ונסיונות באטמוספרת כדור הארך ועוד.

הסטרטובאס שיהיה ככל הנראה בגודל של אצטדיון כדורגל, מיועד לשאת מתקנים וציוד במשקל של רבע טון.


הנה הסטרטובוס המתוכנן:

https://youtu.be/UJwuDrYO7BQ


מצגת וידאו שמציגה את יכולותיו:

https://youtu.be/nvmkendJI2Y


ואייר לאנדר, יכטה אווירית מפוארת שפותחה אחריו ואולי גם בהשראתו:

https://youtu.be/d90U6Y4PrbY

שבשבת היא מד רוח. זהו מתקן שמצביע על כיוון הרוח ועוצמתה. מבנה השבשבת גורם לה לשנות את כיוונה בהתאם לכיוון הרוח. באמצעות החץ שלה ניתן לדעת את כיוונה של הרוח במבט אחד.

השבשבת מוצבת לרוב במקום מוגבה, כמו גג של בניין או עמוד גבוה. במקרים רבים מעוצבת השבשבת בצורה של תרנגול או חץ, אם כי ברחבי העולם מוצבות על בניינים שבשבות בצורות שונות.

לעיתים קרובות מכנים שבשבת גם את 'גלגלי הרוח', שהם מעין טורבינת-רוח עשויה ניר או פלסטיק, אך טורבינת רוח אינה מכשיר מדידה אלא משמשת לקישוט ושעשוע בלבד.


הנה שבשבות להצגת כיוון הרוח:

https://youtu.be/Xmzj6QSbE7s


בניית שבשבת מהירה וקלה:

https://youtu.be/xHKM_exlEto


שבשבת לקטנטנים (עברית):

https://youtu.be/BGHoscu3QhA


רוצים לבנות שבשבת בעצמכם? - הנה (עברית):

https://youtu.be/agZwnnZK9UE


ועוד שבשבות:

https://youtu.be/-rQc4uYnBe8

חַמְסִין (Khamsin) היא תופעה של חום קיצוני שנובע משקעים ברומטריים, שנעים לעתים בצורה של רוח מדברית חמה ויבשה, ממדבר סהרה לכיוון מזרח, לאורך חופי הים התיכון הדרומיים.

אחת הסובלות העיקריות מהחמסין היא מצרים. במדינה זו מביא אתו החמסין הרבה אבק וחול ממדבר סהרה. במהלך החמסין המצרי עולה הטמפרטורה עד 20 מעלות צלזיוס, למשך זמן קצר והרוחות מגיעות למהירות של 140 קילומטרים לשעה.

המילה "חמסין" מקורה באמונה של הערבים, שהיא אגב לא מבוססת, שמספר ימי החמסין בשנה הוא חמישים (בערבית "חמסין יום"). מכאן הן "רוחות חמישים הימים", או פשוט "רוחות החמישים".

ואגב, אם חשבתם שיש לנו חמסין בישראל, כדאי שתחשבו שוב. אמנם כולנו מכנים כאן את החום הכבד של הקיץ בשם חמסין, אך למעשה אנו סובלים ממשהו אחר - שָׁרָב. החמסין הוא העונש של אזורים אחרים במרחב...


הנה רוחות החמסין בקהיר:

https://youtu.be/vqFhSnTqsLM


סבתא סעדה מקטרת על החמסין (עברית):

https://youtu.be/qbiChL1AHhQ


והסטנאפיסט שחר חסון חדבר על החום ומזג האוויר (עברית):

https://youtu.be/_oiQufWUOzc

מפה סינופטית היא מפת מזג האוויר, שאותה מפרסמים החזאים כדי להציג את תחזית מזג האוויר.

כדי להציג את מזג האוויר הצפוי מסומנים במפה הסינופטית מערכות הלחץ סמלים שונים, שמייצגים גורמים כמו עננים, גשם, שמש, רוחות וכדומה.

המפה הסינופטית מתבססת על מערכות לחץ כמו שקע, רמה, אפיק ורכס וכיווני זרימת האוויר.


כך בנויה מפת מזג האוויר - המפה הסינופטית:

https://youtu.be/GkE3F5AuWBQ


והנה תחזית על המפה הסינופטית:

http://youtu.be/DR2_4WlqGuo?t=1m33s

איזה גשמים הם היורה והמלקוש?
מהו היורה? מהו המלקוש?


ברוב ארצות העולם הגשמים הם לא דבר נדיר. אבל יש גשמים שמסמלים את חילופי העונות. הגשם הראשון של החורף והגשם האחרון הם הגשמים המיוחדים שגם הצמידו להם שמות.

הגשם הראשון הוא היורה. הוא לא פוגע באף אחד ובטח שלא יורה, אבל מוריד גשם על הארץ היבשה, של אחרי הקיץ. משום שהוא בא אחרי קיץ ארוך ללא גשמים, הוא שוטף את האבק מעל הכל. זה, אגב, הופך אותו למסוכן מעט לנוהגים. האבק השטוף בגשם עלול לגרום להחלקה על הכביש. לכן כדאי לנהוג לאט בגשם הראשון ולבלום בזהירות, כדי שלא להחליק.

אז אם היורה הוא הגשם הראשון שיורד ומסמן את בוא החורף, רבים זוכרים גם את הגשם האחרון שבו. המלקוש הוא הגשם האחרון שיורד בסוף החורף. המצחיק הוא שאת המלקוש לא מזהים כשהוא מגיע. כשהוא יורד, אי אפשר לדעת שהוא הגשם האחרון של החורף, לגמרי ובאופן סופי. רק זמן מה אחר-כך, לאחר שלא היו עוד גשמים אחריו, מבינים שהגשם ההוא, שירד באותו יום חורף, היה הגשם האחרון בהחלט של אותו חורף - המלקוש.

אז זכרו - יורה ומלקוש, ראשון ואחרון הגשמים.


על היורה נכתב השיר "גשם ראשון":

https://youtu.be/nKT9E3NQVUw


היורה בשוק הכרמל בתל אביב:

https://youtu.be/oGIxAmdJ_Nk


שיר יפה ליורה (עברית):

https://youtu.be/DBVycgx6WTo


ועוד שיר עם דימויים יפים של גשם ומצב נפשי (עברית):

https://youtu.be/X3bGncDZvr4

מטוסי מזג אוויר או "ציידי הוריקנים" (Hurricane Hunters) הם מטוסים המאפשרים לחקור תופעות מזג אוויר שונות. מטוסי מזג אוויר מצוידים במכשירי מעקב, רדארים ומחשבים משוכללים והם מסוגלים לטוס לעין הסערה, כגון מרכז סערת ההוריקן שבה, למרבה הפליאה, ממש שקט.

בכך מאפשרים מטוסי מזג האוויר לחוקרים למדוד גורמים שונים כמו לחץ הרוחות ומהירותן. כך ניתן לחזות את התקדמות והתפתחות הסופות ומידת הנזק שהן עלולות לחולל. פעמים רבות נתונים אלה מאפשרים להזהיר את התושבים, באותם אזורים שבהם הסערה צפויה לפגוע. כך ניתן למנוע אסונות כבדים בנפש ולהקטין את הנזקים ברכוש.


הנה מטוס מזג האוויר שיוצא לטוס לתוך עין הסערה:

https://youtu.be/a-SnxC-BkPo


ומטוס "צייד הוריקנים" נוסף שטס לתוך הסערה:

https://youtu.be/MqzmrqRPyPQ

רובנו לא חווינו סערה בלב ים, כשאנחנו ניצבים על אוניה במצוקה. אבל תודות לאינטרנט אפשר היום לחוות את החוויה הכי קרובה ומפחידה לזה...

האוניה "פאסיפיק סאן קרוז" נקלעה לסערה והמצלמות אבטחה צילמו את המתרחש בחדר האוכל בכמה דקות מפחידות במיוחד..


הנה סרטון האוניה בשעת סערה:

http://youtu.be/-HVAKhtUeGs


ואוניה בים סוער:

https://youtu.be/UG6FhK96dBg

סופה (Storm) היא שינוי גדול באקלים. בסופה יהיו כמעט תמיד רוחות סוערות והרבה גשמים, ברד או שלג.

בין הסופות בעולם מוכרות סופת ההוריקן וסופת הטורנדו. ישנן גם סופות חול במדבריות וסופות שלג, שנחשבות סערה.


הנה סופות ברקים:

http://youtu.be/RDDfkKEa2ls


סופת שלגים באמריקה:

http://youtu.be/OdWrwD_wbXk


וסופת שלגים בבית ג'אן שבצפון הארץ:

http://youtu.be/0-7DoqHJ-gE

ליער הגשם (Rain Forest) יש למעשה מזג אוויר משלו. ביער הגשם מתאדים כל הזמן אדים רבים ויוצרים עננות תמידית, שמורידה בהמשך גשמים רבים. זו הסיבה שהם נקראים יערות גשם.

ואכן, בזכות כמויות הענק של הגשם, שיערות הגשם הללו סופגים, עד ל-10 מטרים של גשם בשנה, מתאפיינים היערות ירוקי-העד הללו בצמחייה צפופה וירוקה כל השנה.


הנה סרטון הסבר על יער גשם:

http://youtu.be/OS2VrgRFCzc


הסבר נהדר של תלמיד (עברית):

https://youtu.be/jllT4LxdcGw


ומסע ליער האמזונס הגדול פי 30 משטח מדינת ישראל (עברית):

https://youtu.be/yg4As3nL4Vc

מדבריות נמצאים לרוב רחוק מהים, במרכז יבשת גדולה, או מאחרי שרשרות של הרים גבוהים, שמונעים מענני הגשם שבאים מהים להגיע אליהם.

בנוסף, כשכבר יש עננים כבדים מעל המדבריות החמים, פעמים רבות החום הכבד מאדה את טיפות המים עוד לפני שהן נופלות על פני האדמה.


הנה הסבר לילדים באנגלית על המדבר:

http://youtu.be/Sts83yIrbyE


צילומים של מדבר נמיב:

https://youtu.be/7SUlLOvBrck


והאריות החיים במדבר קלהארי:

https://youtu.be/_ISjOqSUp68?long=yes

השלג הם פתיתי קרח שנופלים מהעננים אל הקרקע. יש מקומות בעולם שיש בהם שלג בכל עונות השנה, בעוד שיש מקומות חמים יותר, שהשלג יורד בהם רק בחורף.

פתיתי השלג נראים כגבישים והם קלים כי יש בהם אוויר. בחורף יש מקומות רבים בעולם, שבהם השלג מצטבר ונוצרים משטחי שלג גדולים, כמו מרבדי שלג לבנים. בארץ יש בחורף סביבה מושלגת על הר החרמון ולעיתים גם בהרי ירושלים.


כך נוצר השלג:

https://youtu.be/M8oM9jF3P5M


ההבדלים בין סוגי המשקעים השונים (עברית):

https://youtu.be/ipVXOmJOOVo


הנה השלג בחורף בירושלים:

http://youtu.be/rLRvS2hVixo


אנשים ש"שוחים בשלג" על אף הקור:

http://youtu.be/BSoT5R4bnXQ


שלג באמריקה:

http://youtu.be/EyK5GBwVrS0


ושועל שצד את מזונו בשלג הכבד:

http://youtu.be/D2SoGHFM18I?t=6s

סופות ברקים (Lightning storm) הן סופות המתרחשות במיוחד בעונות המעבר, דווקא כשהימים חמים ושרביים, בזמנים שקשה לצפות אותן מראש. הן נוצרות מעננים מפותחים, לרוב ענני אלטו קולומונימבוס.

סופות הברקים הללו מציעות מופעי ברקים מרהיבים, אבל הן מסוכנות מאד. ההתחממות הגלובלית מעלה את כמות הברקים וסופות הברקים, מה שקורה בשל העלייה בכמות האנרגיה באטמוספרה.


הנה סרטון שמסביר את הברקים בפשטות:

https://youtu.be/h-0gNl5f4BU


כיצד להישמר מסופות ברקים (מתורגם):

https://youtu.be/eNxDgd3D_bU


ויש אנשים שמחכים שיהיו סופות ברקים:

https://youtu.be/4DH8LAa-caA

תחזית מזג אוויר (Weather Forecast) היא רעיון ישן שבמשך אלפי שנים היה חלום בלתי מושג, שאיש לא הצליח לפצח. אבל כבר בסוף המאה ה-19 הגיעה הטכנולוגיה לרמה ראשונית של הבשלה. ראשונית, כי התחזית הייתה לא מדויקת וגם במקרה בו הצליחה, טווח התחזית היה של יום יומיים מקסימום ולא יותר.

המחשב שינה הכל. כבר משנות ה-60 הלך והחליף החיזוי מבוסס המחשב את כל שיטות החיזוי של פעם. עם התפתחות המחשוב ותפוצת המחשבים האישיים, החלו המטאורולוגים לבצע פעולות חישוב שאפשרו להם להריץ נוסחאות מתקדמות של חיזוי מזג האוויר ולשפר משמעותית את יכולות התחזית שלהם.

למעשה, האפשרות לחזות את מזג האוויר היא אחת המהפכות המעניינות והמהירות בהיסטוריה. ממצב שבו איש לא יכול לחזות את מזג האוויר בעוד שלושה ימים, הגענו בתוך חצי מאה למצב בו מספיק מחשב וידע שניתן לרכוש באינטרנט, בכדי להיות חזאי חובב ברמה יפה ולהגיע אפילו לבד לתחזיות די מדויקות.

ועדיין, יש לא מעט קשיים גם היום בחיזוי מודרני של מזג האוויר. כיום, גם אם יש תצפיות מטאורולוגיות במרבית הארצות בכדור הארץ, אין או חסרות תצפיות מעל מדבריות ואוקיינוסים. יש גם סירוב משמעותי של ארצות במלחמה, לשלוח ולשתף נתונים מטאורולוגיים עם מדינות אחרות.

אז נכון, לתחזיות מזג האוויר יש עוד דרך ארוכה עד שנוכל לצפות לתחזית לגשם ברזולוציה של דקות או לטווחים של מעל 5 ימים. ועדיין, הידע והטכנולוגיה הקיימת מאפשרים לשירותי החיזוי בימינו לתת תחזיות מודרניות ואמינות ברוב המקרים לארבעת ולחמשת הימים הבאים. יש למטאורולוגיה המודרנית אפילו את היכולת לתת הערכות לא רעות לעשרת הימים הבאים.

בשלב הזה נכנסות וייכנסו ללא ספק מערכות תוכנה מבוססות למידה עמוקה (Deep Learning). מצוידות בכמויות דאטה עצומות שיוכנסו אליהן, מערכות אלה יאתרו בעצמן דפוסים וקשרים בהתפתחות מזג האוויר, שישפרו בעתיד הנראה לעין את התחזיות הרבה מעבר למה שאנו משערים.


הנה חזאי מסביר כיצד הוא חוזה את תחזית מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/7joNfy4Ru1E


תוכנות מתקדמות מאפשרות כיום תחזית מזג אוויר משופרת:

https://youtu.be/KP-6Mgt3q4g


למה החזאים עדיין טועים? (עברית)

https://youtu.be/uKqGAKosLP0


ותכנית חינוכית ארוכה על נושא מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/QNvPN7asA9o?long=yes

הסיבה להבדלים הגדולים בין אזור האקלים הים-תיכוני שבדרום אירופה ובין האזור הקר שבצפונה של אירופה היא שרשרת הרים ארוכה - הם הרי האלפים.

הרי האלפים הם רכס הרים שמתחיל באוסטריה ועובר דרך המדינות סלובניה, איטליה, שווייץ, ליכטנשטיין, גרמניה ולבסוף צרפת.

למעשה חוצים האלפים את כל מרכז אירופה ומונעים מהרוחות הקרות של הצפון לרדת לדרום אירופה. התוצאה היא שדרום אירופה היא מקום חמים ונעים הרבה יותר מהצפון הקרררר..


הנה הרי האלפים וכמה שהם גבוהים ויפים:

http://youtu.be/7hzXSqYwsQY

ברבים מהנמלים בעולם ניתן לראות שוברי גלים (Breakwater). שוברי הגלים הם מעין קירות שנבנו בתוך הים. הם מונעים מהגלים הגבוהים להגיע בשעת סערה אל הנמל ולפגוע בכלי השיט שעוגנים בו.

גם הנמלים בחופי ישראל מוגנים, עוד מימי קדם, על ידי שוברי גלים. כך גם לא מעט חופים בחופי תל אביב, השומרים על קו המים מפני הגלים החזקים.


כך בונים שובר גלים:

http://youtu.be/e790797SGEA


סרטון אנימציה ללא קול שמדגים את זה:

https://youtu.be/kfgf5ZmZbGo


השכבות שיוצרות את שובר הגלים:

https://youtu.be/L7tqaG6b7qY


ומה קורה בחוף או בנמל כשאין בהם שובר גלים:

http://youtu.be/8rEXi81qjx8

בוודאי יצא לכם להיתקל במושג "אפקט הפרפר" - לפיו משק כנפיו של פרפר בצד אחד של העולם יכול לגרום לסופת טורנדו בצדו השני של העולם. "אפקט הפרפר" הוא מושג הלקוח מתורת הכאוס, תיאורייה מתמטית חדשה העוסקת במערכות מורכבות, בעלות משתנים רבים המשפיעים אחד על השני בצורה הדדית, ואינם ניתנות לחיזוי או לשליטה, מערכות כאלו נקראות מערכות כאוטיות.

כדי להבין מה היא מערכת כאוטית, ראשית ניתן דוגמא למערכת שאינה כאוטית, תנועת כוכבי הלכת במערכת השמש אינה כאוטית, היא דטרמיניסטית, ניתן לייצג אותה באמצעות מערכת משוואות מתמטיות ולחשב את המצב העתידי שלה בהינתן מצבה הנוכחי. מדענים יכולים לחשב בדיוק רב מאוד מה יהיה מיקומם של הירח וכדור הארץ ביחס לשמש, בעוד יום, חודש, שנה, או אפילו 100,000 שנים מעכשיו. לעומת זאת מערכת כאוטית איננה ניתנת לחיזוי והמאפיין העיקרי שלה הוא אי-הסדר שלה. מערכות כאוטיות רבות ניתן למצוא בטבע: צורת קווי החוף, צורת העננים, מסלולו של ברק מהענן עד לפגיעתו בקרקע, מזג האוויר, כל אלו הם דוגמאות לאירועים במערכות כאוטיות שפועלים באי-סדר ואינם ניתנים לחיזוי. לפי תורת הכאוס לא ניתן לחשב איך יראו צורות העננים בעוד שלושה ימים מעכשיו, ולמען האמת, אפילו לא בעוד שעה מעכשיו. באופן דומה גם לא ניתן לדעת בוודאות מה יהיה מזג האוויר בעוד חודש או שנה מעכשיו.

אחד המאפיינים הבסיסים ביותר של מערכות כאוטיות היא הרגישות הרבה שלהם לתנאי ההתחלה, שינוי קטן ביותר בתנאי ההתחלה של המערכת יגרום לאורך זמן לשינויים דרמטיים במצב הסופי של המערכת.
"אפקט הפרפר" מתייחס למזג האוויר בכדור הארץ כמערכת כאוטית, הכנפיים המתנופפות של הפרפר מייצגות שינוי קטן בתנאי ההתחלה של המערכת, שינוי זה יביאו לשרשרת מאורעות שיובילו גם הם לשינויים רבים נוספים, לאורך זמן הדבר יכול לגרום לתופעות בקנה מידה עצום. וכך גם למשק הכנפיים הקל ביותר יש את הפוטנציאל לגרום לסופת הוריקן בצד השני של כדור הארץ. מכיוון שבמידה שהפרפר לא ינפנף בכנפיו, המצב ההתחלתי של המערכת היה שונה ואז המסלול הכולל של המערכת היה משתנה מאד.

יש לאפקט הפרפר משמעויות בתחומים רבים, מכלכלה, מטאורולוגיה, פיסיקה, מתמטיקה ועד לאיכות הסביבה ופוליטיקה.


הנה אפקט הפרפר:

https://youtu.be/r_ahZOgPTsk


הסבר קצר על תורת הכאוס ועל אפקט הפרפר (עברית):

https://www.youtube.com/watch?v=Z_AEhWBAF4I


על אפקט הפרפר והמשמעויות הכלכליות שלו (עברית):

http://youtu.be/P7z3uz0CS74?t=1m22s


פרסומת שמשתמשת באפקט הפרפר כדי להמליץ לאנשים לעשות ביטוח:

http://youtu.be/MmE_b4oY6Us


והרצאת וידאו על אפקט הפרפר (מתורגם):

https://youtu.be/fDek6cYijxI?long=yes

שָׁרָב היא תופעה של גלי חום ויובש כבדים, שאנו מכירים היטב. השרב קורה גם בישראל, אך הוא רווח בארצות רבות בצדו הדרומי של הים התיכון. הוא מתרחש בתקופות המעבר מהחורף לאביב ואל הקיץ ובמעבר מהקיץ אל הסתיו.

שגיאה רווחת היא הבלבול בין חמסין לשרב. כשאנו אומרים בארץ שיש חמסין וחווים חום ויובש, אנו מתכוונים בעצם ל"שרב". החמסין הוא משהו שאין בישראל. זוהי רוח שבאה ממדבר סהרה (ראו באאוריקה בתגית "חמסין").

תנאי השרב ברורים. מבחינת תנאי מזג האוויר, נהוג להגדיר בישראל שני תנאים שהופכים יום לשרבי:

1. הלחות היחסית הממוצעת פחותה מ־50% בחוף ו-45% בהר (בשרב כבד הלחות היחסית בחוף נמוכה מ-30% ובהר נמוכה מ-20%).

2. הטמפרטורה עולה בתוך מספר ימים בשיעור של 10 מעלות צלזיוס ויותר.

מקור המילה שָׁרָב הוא תנ"כי. למשל בספר ישעיהו מט, י נכתב "לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ וְלֹא יַכֵּם שָׁרָב וָשָׁמֶשׁ".


הנה השרב והשריפות שנגרמות ממנו לא פעם:

https://youtu.be/ptOxrLAZ5-4