שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו "מלכוד 22"?
צעירים שסיימו ללמוד מכירים את התופעה המתסכלת הזו של מבקשי עבודה ראשונה.. אתם לא מתקבלים לעבודה בשל חוסר ניסיון ומצד שני לא תוכלו לרכוש ניסיון כזה, כי לא יקבלו אתכם לעבודה שתאפשר רכישת ניסיון כזה...
מלכוד 22.
כלומר, התופעה הזו היא סוג של מלכוד 22 (Catch 22) - תופעה חברתית שיכולה להתבטא במקרים שונים, אבל המאחד ביניהם הוא המלכוד של משהו שהכרחי ליצירת דבר אחר, שבהיעדרו שלו המשהו הראשון בעצמו לא יכול להתקיים.
העניין מגיע מהספר בשם זה, רומן עוקצני ואנטי-מלחמתי שכתב ג'וזף הלר, סופר יהודי ששירת כנווט מוטס במלחמת-העולם השנייה.
הספר הפופולרי כל כך, שנתפס כיצירת מופת אנטי מלחמתית מעולה, הפך לסרט ומשם לקונספט של מלכוד 22.
במקור קיבל הספר את שמו מסעיף שבעלילת הספר מצוי כביכול בחוק השירות הצבאי האמריקני. על פיו רק מי שהשתגעו יכולים להשתחרר מהצבא. אך יש כאן מלכוד כי כל חייל שמבקש להשתחרר מהצבא בשל הפחד מהסכנות הכרוכות בשירות בו, סביר שלא יזכה לשחרור מכיוון שהוא לא משוגע.
ולמה לא משוגע? - כי מלכוד אחר, מלכוד 22, מציין שדאגה של מי שרואה סכנות ברורות ומיידיות לביטחונו האישי ולחייו במלחמה היא תוצאה של חשיבה הגיונית - ולא של משוגע.
בספר, אגב, מודגם המלכוד בעוד הרבה דוגמאות משונות מימיה הצעירים של הדמות - יורשה לה לאכול תפוחים בפיה רק אם יותר לה להכניס אגוזים לפה - אך ברגע שהיא שמה את האגוזים בפיה, ההסברים שלה לא מובנים, כי פיה "מלא באגוזים"...
אז מלכוד 22 היא מעין וריאציה על בעיית הביצה והתרנגולת. זוכרים? - מי הייתה קיימת קודם... אבל מהצד של הבעיה. כי דילמת מלכוד-22 נעוצה בכך שכל שלב מסתמך, כמו בהרבה מקרים, על השלמת השלב שלפניו, אבל בה התחלת השלב הראשון מחייבת את השלמת השלב האחרון... כלומר מדובר במצב בו לא ניתן לפתור או לצאת מהבעיה, כי אין את המצב שמאפשר להתחיל לעבוד עליה.
מכירים את זה היטב גם מי שמשתמשים במשקפי ראיה ומאבדים אותם בבית מדי פעם. הקושי בלמצוא את המשקפיים כשאנחנו בלי משקפיים הוא גם תופעה מסוג מלכוד 22.
או השועל שמתגנב לכרם דרך חור בגדר, טורף המון ענבים ואז מתקשה להשתחל החוצה כי גופו מפוצץ ושמן. אם ימתין שיתרוקן הוא יצליח לצאת וימצא את עצמו בחוץ, אבל שוב יהיה רעב - בדיוק כמו שהיה מלכתחילה ולכן שוב ירצה להיכנס...
הנה הדיאלוג המפורסם מהסרט מלכוד 22 בו הוא מגלה את האבסורד:
https://youtu.be/ANwtzwfSbhc
קדימון לסדרה המבוססת על הספר (מתורגם):
https://youtu.be/u8A-KA7PwbU
הטריילר לסדרה שמראה את המלכוד המפורסם:
https://youtu.be/7dCfrf4Uyu8
מצגת וידאו עם מצבי מלכוד 22 בחיים:
https://youtu.be/pjsoC3OdbDE
ואוסף עובדות על הספר המפורסם:
https://youtu.be/566a2dHODPY?long=yes
מה זו תרבות?
תרבות (Culture) היא מכלול הנורמות וצורת החיים המיוחדת לחברה אנושית מסוימת.
התרבות כוללת שפה, אמנות, ספרות, אופנה, מסורת, אוכל וסיפורים. תרבות היא תוצר של הערכים, הרעיונות החברתיים או האידיאלים והאמונות של החברה הזו.
מקור המילה הוא ככל הנראה במילה האכדית tarbûtu שפירושה "חניך". ואכן, המושג "בני תרבות" משמש בימינו לתיאור של אנשים משכילים ונאורים, שחונכו בסביבה תרבותית, שהקנתה להם התנהגות מתאימה.
אגב, אותה מילה 'תרבות' משמשת גם לתיאור החברה האנושית המתקדמת שנוצרה לאחר המהפכה החקלאית. במהלכה עבר בני האדם הקדמונים מחברות של ציידים-לקטים לעיסוק בחקלאות ולהתיישבות בישובי קבע. הם החלו להקים יישובים ואף ערים, האוכלוסיה גדלה והחלה להיווצר התרבות האנושית, על חוקיה, אמונותיה כולל הדתיות ומערכות סמלים שונות.
יש המתייחסים ליישוב הניאוליתי צ'טל הויוק (Chatalhoyuk), שהתקיים לפני 8,000 שנה בחבל אנטוליה בטורקיה, כערש התרבות האנושית, אבל זו רק השערה. התרבות השלמה העתיקה ביותר הידועה לנו כיום, היא התרבות השומרית שהתקיימה לפני כ-5,000 שנה.
ואם במרבית שימושיו תרבות הוא מושג חיובי, מי שיצא ל"תרבות רעה" הוא מי שיצא מההתנהגות התרבותית של אותם בני תרבות, אלה שחונכו לנהוג כחלק מהסביבה התרבותית. בהקשר הזה ראוי להזכיר את האמרה הנאצית היהירה והצינית שבה אומר הקלגס הנאצי (יש המייחסים זאת להרמן גרינג) "בכל פעם שאני שומע את המלה תרבות אני שולח את היד לאקדח..."
המושג 'תרבות' גם הושאל למכלול ההתנהגות בהקשרים ספציפיים, כמו מושג "תרבות הגוף", המציין את החיים הכרוכים בטיפוח הגוף ובריאותו, תרבות פנאי, המתייחס להרגלי הפנאי של בני-אדם, או תרבות הצריכה - המתייחס לאופן שבו אנשים מתנהלים בקניות שהם עושים, בבחירות המוצרים, כמויות הקניה, בולמוסי קניות וכדומה.
יש גם את "תרבות האינסטנט" (Instant Culture), מושג המתייחס לתרבות של "מיד" ו"עכשיו", שכל כך התפתחה בעידן העכשווי בו דחיית סיפוקים הופכת נדירה יותר ויותר.
הנה התרבות:
https://youtu.be/yB7WwENGOgw
התרבות הישראלית (עברית):
https://youtu.be/Ih7_PhncrzE
כך הטלוויזיה החינוכית הגדירה את התרבות (עברית):
https://youtu.be/EuM0VdjGhtg
והנה תרבות הצריכה (עברית):
https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
מהן עיירות רפאים וערי הרפאים?
עיירות רפאים (Ghost towns), ערי רפאים או יישובי רפאים, הם יישובים שננטשו לחלוטין על ידי תושביהם.
אותן "גוסט טאונס" הן ערים, עיירות או אפילו שכונות ריקות מאדם, או כאלה שמספר תושביהן התדלדל משמעותית עם השנים.
גודל היישוב הוא שקובע האם מקום הוא עיר רפאים או עיירת רפאים.
ערי רפאים ועיירות כאלה יש בכל היבשות וארצות העולם. חלק מהם הפכו עם הזמן לאטרקציות תיירות. בין יישובי הרפאים המפורסמים, שהפכו עם השנים לאתרי תיירות, נמצאים העיר צ'רנוביל, צ'ופוט-קלה, אנגקור, פטהפור סיקרי וסוול
חלק מהקסם והמסתורין של יישובי הרפאים הוא מה שנשאר מאותם מקומות יישוב שפעם שקקו חיים ואז כאילו קפאו בזמן ונותרו כמעין קפסולת זמן לתרבות של ימי העבר.
הכירו כמה מהמקומות הללו בתגית "יישובי רפאים".
#הגורמים להפיכת יישוב ליישוב רפאים
לא סתם הופכת עיר או עיירה ליישוב רפאים. נטישת יישובים כאלה היא לא פעם תהליך מתמשך שמקורו בגורמים חיצוניים ולעתים גם פנימיים, אבל היא תהליך שלרוב לוקח זמן.
הסיבות מגוונות. ערי כורים או כפרים שנוצרו ממגורים למחפשי זהב ננטשות לאחר שאזלו המחצבים באזור והותירו את המחפשים והכורים ללא פרנסה. כפרים שננטשו בשל הגירת הצעירים לערים הגדולות, או בשל נסיבות גדולות כמו רעב, או מגפה ושאר אירועים חד פעמיים שהביאו לנטישה הדרגתית, בשל הידלדלות האוכלוסייה המקומית.
יישובים ששוכנים בסמוך לדרך מרכזית ושפרנסתם נשענת על שירותים שנותנים אנשיהם לנוסעים בדרך, ננטשים לא פעם כשנסללת דרך חדשה, לרוב אוטוסטרדה מהירה שלא מזמינה בכלל עצירות וגורמת לכך שמספר הנוסעים העוברים צונח ומתמעט למספרים זניחים.
יוצאים דופן מקומות שננטשים בשל אירוע חד-פעמי. למשל צ'רנוביל, עיר אוקראינית שננטשה לאחר שכור אטומי ששכן בסמוך אליה, התפוצץ ויצר קרינה קטלנית ומסוכנת. קרינה זו חייבה פינוי מהיר של כל תושביה ומאז לא שב איש להתגורר בה.
מקרים דומים הם של מקומות יישוב שננטשו לאחר שאסון טבע, או כזה שחוללו בני-אדם, הביא לאובדן יכולת הקיום של האוכלוסייה במקום.
ונדירה במיוחד, אך קיימת ובעיקר במדינות טוטליטריות, היא התופעה של יישובים שננטשו בשל החלטה ממשלתית או פקודה של דרג צבאי גבוה, שחייבה את האוכלוסייה לנטוש את היישוב.
הנה דוגמה לעיירת רפאים ששימשה את הכורים עד שסיימו לחצוב:
https://youtu.be/HqzSDSui7Ho
סיור בעיירת הרפאים בודי שבאמריקה:
https://youtu.be/K-O-mTQEYVo
עיר רפאים בקליפורניה שחיה רק כתחנת דלק על דרך 66:
https://youtu.be/gizmlJvUWTM
עיר רפאים במדבר נמיביה האפריקאי שהשתלטו עליו הטורפים הקדומים היינה:
https://youtu.be/jrc4aOfu7aQ
עיר רפאים בקנדה שנותרו בה תושבים ספורים:
https://youtu.be/OnF8e68Is8o
גולפילד היא עיירת גורי זהב מסוף המאה ה-19 שהייתה לעיירת רפאים ולאתר תיירות:
https://youtu.be/F3DnHGWIKao
השיר Ghost town של להקת הספשיאלס, שמדמה שעמום עירוני לעיר רפאים:
https://youtu.be/RZ2oXzrnti4
סרט תיעודי על ערי רפאים לאורך דרך 66 בארה"ב:
https://youtu.be/DDroRIQDMsI?long=yes
וסרט תיעודי על ערי רפאים בעולם שתוכלו לעבור ולהתגורר בהן:
https://youtu.be/vkXNsBpW3lE?long=yes
מהם סטריאוטיפים?
בטח שמעתם שאנשים אומרים דברים כמו בלונדיניות הן טיפשות, יהודים הם חכמים או אוהבים כסף ושעל ערבים אי אפשר לסמוך - אלה סְטֵרֵאוֹטִיפּים (Stereotypes) והם גרועים, גם אם רובנו איכשהו אוחזים בהם, ברמה זו או אחרת.
סטראוטיפים הם חשיבה על אנשים לא כאינדיבידואלים, כאנשים שהם ייחודיים ושונים מאחרים, אלא כחברים בקבוצה, מה שאומר שמאפייניה של אותה קבוצה דובקים גם בהם כפרטים.
המעניין הוא שלא כל כך חשוב מה טבען של האמונות לגבי הקבוצה - חיוביות, שליליות, נכונות או שגויות. הסטריאוטיפים משמשים אותנו לא פעם כדי לקטלג אנשים אחרים במהירות ובקלות, מבלי להתחשב בהם עצמם, באופיים האמיתי, בייחוד שלהם.
לא טוב.
הרי זו הכללה הקשורה למאפייניה של קבוצה חברתית כלשהי, תוך הדבקה של המאפיינים הללו לכל חבר וחברה בקבוצה, בלי הבדל ביניהם.
אגב, בדרך כלל הסטריאוטיפ יהיה על קבוצה חברתית, שיש לה בסיס אתני, מגדרי ולעתים מאפיין חיצוני, כמו הבלונד שהודגם בהתחלה או בעלי אף סולד למשל.
מדובר בסוג של דעות קדומות או הכללות על קבוצה וחבריה, שקשה מאוד לשנות אותן. ההתייחסות לקבוצות בחברה ולתכונות שלהן או לדברים המיוחסים להן, עוברת לפרטים, כלומר לחברי הקבוצה, ללא הבחנה בין אדם לאדם.
הפירוש של המילה שמקורה ביוונית סְטֵרֵאוֹטִיפּ הוא "רושם מוצק" או בתרגום מילולי "חריתת רושם". יש לו גם מילה עברית לא רעה - "הֶטְפֵּס", מלשון טיפוס.
#מה ההבדל בין סטריאוטיפ לדעה קדומה?
מדובר במשהו שהוא שונה במעט מסתם דעה קדומה. כי בעוד שדעה קדומה היא עמדה מוקדמת, בדרך כלל שלילית כמובן, שיש כלפי אדם שעדיין לא הייתה לנו איתו כל אינטראקציה חברתית, אלא רק על סמך השתייכותו החברתית, בסטריאוטיפ מדביקים את מאפייני הקבוצה על הפרט בכל מקרה, גם אם וכשמכירים אותו.
הדעה הקדומה נוטה להביא ליחס חברתי משפיל, להתנהגות עוינת ולביטויים שליליים ואף מפלים לרעה חברים המשתייכים לקבוצה חברתית מסוימת. כי איכשהו, אצל בעלי דעות קדומות תהיה נטייה כמעט בשגרה להעריך את חבריה של הקבוצה
חברתית באופן שלילי או לפחות להעריך אותם בעיקר על סמך השתייכותם לקבוצה זו.
#האם סטראוטיפים הם שליליים?
בהחלט לא. בניגוד לדעות קדומות, הסטראוטיפ לא חייב להיות בעל אופי שלילי. במקור הוא מסייע לנו להתמודד מול כמויות מידע גדולות במהירות. כי כשאיננו יודעים על אדם יכול המידע על הקבוצות אליהן הוא משתייך לסייע לנו במהירות באבחון של דרכי התקשורת וההבנה שלו או שלה.
הבעיה היא, אפרופו ההבדל שבין סטראוטיפ לדעה קדומה, כשמערבבים ביניהם. אם הופך הסטראוטיפ לדעה קדומה, היא יכולה לפגוע באדם שמולו אנו עומדים. יש גם מי שמזכירים בעיה פחות מדוברת, לפיה דעה קדומה שהייתה לנו ולכאורה מתאמתת אצל אדם פרטי, עלולה להפוך או לחזק סטראוטיפ, שיפגע מעתה באנשים הנמנים על העדה, הדת, הלאום שלו וכדומה.
הנה הסטריאטיפים, שמרגישים לרבים כאילו כולנו ממוינים, מתויגים ומסווגים לתוך קופסאות ומגרות חברתיות מדומות (מתורגם):
https://youtu.be/6HY04AzsomY
יש סטריאוטיפים מגדריים, של בנים ובנות, שפעם היו בכלל הפוכים (מתורגם):
https://youtu.be/c36nzG5VUow
הסיבה שאנחנו לא אוהבים לשמוע שפות זרות ברחוב שלנו (עברית):
https://youtu.be/H2r3W9sOB6o
גם המבטא מציק לנו (עברית):
https://youtu.be/aIYjWWuTJAM
אנחנו כמו שרואים אותנו מבחוץ (עברית):
https://youtu.be/5nSD0yuhR3c
שיר של זמר שלא רוצה שיגדירו אותו (עברית):
https://youtu.be/80GtXgCSYJw
פואטרי סלאם מבריק של ערביה ישראלית (עברית):
https://youtu.be/6z7NL4Saasg
שיר סטריאוטיפי בוואן שוט ובחיוך (עברית):
https://youtu.be/ValQdjCfjN4
בחיוך על הסטראוטיפים שנפגשים במסדרון (עברית):
https://youtu.be/w4W0sRUa_jY
וכתבת טלוויזיה על סטראוטיפים בישראל (עברית):
https://youtu.be/Yc-pwo0wNVw?long=yes
מהן ערי שינה?
"ערי שינה" (Commuter towns) הן ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים. הם אמנם מתגוררים בהן, אך עובדים במקומות אחרים, לרוב בעיר הגדולה.
בעיר שינה טיפוסית יש מעט מאוד, אם בכלל, תעשייה, מסחר, תרבות, או משרדים שבהם אנשים עובדים. לא פעם ממוקמות ערי שינה באזורים כפריים או כפריים-למחצה.
בכל בוקר מתרוקנות ערי שינה אלה מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים בערים הגדולות, באזורי תעשייה ענקיים הממוקמים בסביבה או במרחק רב יותר.
ערי השינה הן מעין המשך או פיתוח של תופעת ה"פירוור", ההולכת ומתחזקת מאז שנות ה-60. בתופעה היסטורית זו חל מעבר של עובדים מהמגורים במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום העבודה שלהם, אל מגורים בפרוורים.
כך הולך וגדל מספרן של ערי השינה בארצות הברית וברבות מהמדינות המתקדמות, כחלק ממגמה של עזיבת הערים לאזורים סמוכים ובעלי אופי כפרי יותר. "נהנים" מכך גם פרוורים, אך גם כפרים וערי שינה ובישראל גם מושבים ושכונות הרחבה בקיבוצים.
ואם יש ערי שינה אז עם הזמן נוצרה כמובן גם תופעת הקומיוטינג, בעברית "יוֹמְמוּת". זו תופעה שמכירים כל היוממים, מי שנוסעים יום יום רחוק מהבית, לעבוד בעיר. הם גרים במקום שקט, זול יותר ומרווח, אבל עובדים במקום בו יש הרבה משרות, שכר טוב וחיים שוקקים.
מכאן גם שהתרחבות והתרבות ערי השינה מביאה להאצה של סלילת דרכים מהן אל העיר ומרכזי העסקים והמסחר ולפיתוח של מערכות תחבורה ציבורית, כמו תחנות רכבת וקווי רכבת קלה.
היותם של ה"יוממים" מבוססים יותר, מביאה לכך שלא פעם מחירי הנדל"ן, כלומר הבתים והדירות, הולכים ועולים בערי השינה, בעוד המחירים בערים הגדולות נמוכים יותר.
האבחנה בין עיר שינה לפרוור אינה מובנת מאליה. שתי צורות החיים הללו אינן מכילות עסקים גדולים ומרבית התושבים בהן נוסעים יום יום לערים או למרכזי תעסוקה נפרדים. אבל ערי השינה ניכרות בכך שהן חסרות את הרצף האורבני אל העיר או לאזור התעסוקה הקרוב, בעוד שפרוור כמעט תמיד יתחבר לכאלה.
הנה הקומיוטינג, של מי שנוסעים כל יום לעבוד בירושלים וגרים בערי ועיירות שינה בסביבה (עברית):
https://youtu.be/dbBZJWk5IzE
קומיוטרית מאחת מערי השינה שמסביב ללונדון:
https://youtu.be/LXiIBtAvTao
קומיוטרים יומיים מערי שינה לערים שונות בעולם:
https://youtu.be/zszLu6F7pEE
גילדפורד היא עיר שינה אופיינית באנגליה:
https://youtu.be/P3TalCwmWmE
והשינויים ברשת הרחובות של ערים חדשות לעומת העיר הגדולה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
מה זה קומיוטינג?
מכירים אנשים שנוסעים מדי יום, רחוק מהבית, אל העיר הגדולה, לעבודה? - התופעה הזו היא תופעה חברתית שקיבלה את השם קומיוטינג (commuting), בעברית יוֹמְמוּת.
הקומיוטינג נולד עם המהפכה התעשייתית, במאה ה-19, כשמצד אחד רוכזו מפעלים רבים בערים גדולות ומצד שני שוכללו אמצעי התחבורה ההמוניים ויצרו נגישות גבוהה ויעילה בין המפעלים למקומות המגורים של העובדים.
תודות לנגישות התחבורתית היעילה של העידן המודרני, עברו רבים מהעובדים, להתגורר במרחק רב ממקומות עבודתם, במקומות פחות צפופים וזולים יותר למגורים.
כך נוצרו תופעות חברתיות חדשות. הראשונה שבהן היא ה"פירוור", מעבר של עובדים ממגורים במרכזי הערים, או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברים.
תופעה נוספת היא היווצרותן של "ערי שינה" - ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים ושבכל בוקר מתרוקנות מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
אבל הקומיוטינג אינו מושלם. רבות נכתב ונחקרו הנזקים השונים של אותה יוממות, החל מנזקים פסיכולוגיים ועד לנזקים בריאותיים אצל היוֹמְמִים. יש גם מחירים סביבתיים אדירים לתנועה היומיומית של המוני אדם, אל מקומות העבודה ובחזרה.
אחד הפתרונות הטובים לבעיות של הקומיוטינג היא הנסיעה המשותפת, המכונה באנגלית "קארפול". היא מאפשרת למספר אנשים לנסוע ביחד. מעבר ליתרונות שבנסיעה כזו, כיותר זולה ופחות איטית ומלאת פקקים, הנסיעה ביחד עם אנשים נוספים היא בריאה, נעימה וחסכונית הרבה יותר.
הנה הקומיוטינג:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ההרגלים הלא בריאים של הקומיוטינג:
https://youtu.be/I_LWb8gRaTM
יוממות בירושלים:
https://youtu.be/dbBZJWk5IzE
יתרונות שיתוף הנסיעות לקומיוטינג:
https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
מה מקורן של תיאוריות קונספירציה?
תיאוריית קוֹנְסְפִּירַצְיָה (Conspiracy theory), תאוריית קשר וטענת מזימה הם שמות שונים לתופעה אחת, של הסבר סותר להסבר המקובל והרשמי, למצב או אירוע שהתרחש. דוגמה? - נניח שהתרחש מוות מסעיר של דמות מפורסמת מאד והמשטרה קבעה שהוא היה טבעי. תמיד יימצא מי שיטען שגוף סודי ורב-כוח עומד מאחורי הרצח שהוסווה כמוות טבעי.
המדענים נוהגים ללגלג ולטעון שתיאוריות קונספירציה הן "ההיסטוריה של הלוזרים". יש בתיאוריות קשר כאלה משהו שמרגיש חתרני. המאמינים בהם חשים שהם אינם חלק מההמון ושהם נאבקים בכוחות אופל חזקים ונסתרים. בדרך כלל נראה כעומד בסתירה לממצאים הגלויים לעין. הקשרים שמתארות תיאוריות קשר כאלה כמעט אף פעם לא מגובים בהוכחות מוצקות של ממש והמצוטטים יהיו בדרך כלל כל מיני עיתונאים לא ממש חשובים, חסידי תיאוריות אחרים, או דמויות מפורסמות שפלטו בראיון כלשהו איזה ספק סתמי שניתן לנצל לצרכי התיאוריה. תמיד הם יטענו שגורמים רבי עוצמה מסתירים את האמת מהציבור ומונעים את חשיפתה. כל ניסיון של מומחים להוכיח עד כמה דלים טיעוני המאמינים בתיאוריות קשר שכאלה ייתקל בטענה שהם משתפים פעולה עם הגוף שמקדם את הקונספירציה.
תיאוריות כאלה נולדות בדרך כלל כשההסבר הקיים לאירוע או מצב מסוים גורם לתחושה לא נוחה או אינו מספק. רצח של מנהיג דמוקרטי למשל, הוא טראומה. הוא ממחיש עד כמה שברירית המנהיגות בדמוקרטיה. רבים לא מצליחים להאמין שפושע פשוט מסוגל לרצוח את מנהיג העולם החופשי קנדי או את הרמטכ"ל שהיה לראש ממשלה רבין. לכן יהיו תמיד מי שיחפשו כיצד כוחות משמעותיים בהרבה אחראים לכך. איכשהו, באופן מעוות אבל אמיתי, זה מקל את הרגשתם. יש בזה גם יתרון כי חסידי התיאוריה תמיד יכתבו, ילחשו או יכינו סרטונים לאינטרנט, שמהם יבין כל העולם כמה הם חכמים, כיצד הם חשפו או לפחות שותפי סוד לאמת הנסתרת והם מוכנים לשתף את כולנו, בתנאי שאנו מסםיק נבונים כדי להבין...
לא פעם הם ימצאו בשיטות דילוגי אותיות בטקסטים עתיקים את הנבואה שלפיה הכת'ובת הייתה על הקיר תמיד. הצירופים הללו, שסטטיסטית תמיד יימצאו אם רק יחפשו אותם, מספקים גם הם שלל "עדויות" לחובבי הז'אנר. קראו על כך באאוריקה בתגית "דילוג אותיות".
אחדות מתיאוריות הקשר המפורסמות ביותר "הראו" שהאדם לא באמת נחת על הירח והנחיתה היא כולה בימוי שצולם באולפן, שרבין נרצח על ידי השב"כ, הנשיא קנדי חוסל על ידי ה-CIA, אלביס פרסלי לא מת ולעומתו פול מקרטני מהביטלס מת ומאז שנות ה-60 מחליף אותו כפיל, אנשי לטאה שולטים בעולם, ה-FBI הרג את מרילין מונרו והממשל האמריקני הוא גם האחראי לפיגועי ה-11 בספטמבר.
הנה סיפורן של תיאוריות הקונספירציה (מתורגם):
https://youtu.be/88_C-fogY40
יש לא מעט כאלה שהומצאו על היהודים (מתורגם):
https://youtu.be/d-ew8yGBCkg
ממציא תיאוריות קונספירציה ופייק ניוז אמריקאי (עברית):
https://youtu.be/kZTXyNMn_zU
ויש מי שמפריך את השטויות הללו ובחן רב (מתורגם):
https://youtu.be/8T_jwq9ph8k?long=yes
מהי ג'נטריפיקציה של שכונות?
לא פעם אנו רואים שכונה שהאוכלוסייה שלה מתחדשת באופן חד ולא תמיד חלק. זהו תהליך שנקרא גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה (Gentrification), תהליך שבו נדחקים התושבים הוותיקים של שכונה חלשה, בידי אוכלוסייה מבוססת העוברת לגור בה ובהדרגה "כובשת" אותה.
נווה צדק, פלורנטין, ביצרון או יפו - כל שכונת שוליים, שהאוכלוסייה בה חלשה כלכלית ולא פעם מזדקנת, עשויה לשאוב אליה אוכלוסיה חזקה ובעלת אמצעים כלכליים, במיוחד אם היא ממוקמת במקום טוב ובמרכז העיר וזוכה שיקשרו אותה למונחים כמו אופנתי, טרנדי, או מקום חם... המתיישבים החדשים הללו הולכים ומחליפים את התושבים הוותיקים, תוך שהם משנים, באופן טבעי, את אופי השכונה ואת אורחות החיים בה.
תהליך הגֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה, בעברית עִלּוּת, הוא חלק מהתחדשות עירונית, טבעית או מכוונת על ידי העירייה, המלווה לרוב בשיפוץ בתים, חידוש של פני הרחובות בשכונה ותחלופה הדרגתית של העסקים בשכונה, ההולכים ומציעים שירותים נחוצים לאוכלוסייה החדשה ו... כמה מפתיע - במחירים גבוהים מדי לוותיקים.
כיום יש ויכוח מסוים על משמעות המושג גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה. הוא בא מהמילה "ג'נטרי" (gentry), שמתארת בצרפתית עתיקה ובאופן כללי, את המעמד הבינוני-גבוה או את העלית החברתית. אבל המונח, שנולד עם משמעות ביקורתית, הלך ואיבד אותה עם הזמן, כשבפי רבים מדי הוא משמש כיום לתיאורים חיוביים של התחדשות עירונית נכונה ובונה, תרתי משמע...
ממציאת המונח, הסוציולוגית הבריטית רות גלאס, ודאי משתוממת כיצד מונח שב-1964 שימש אותה לתאר באופן ביקורתי, את השינויים שהיא זיהתה בלונדון של שנות ה-60, נעשה כל כך חיובי. גלאס עסקה אז בפגיעה במרקם החיים שחוו קהילות ותיקות בשכונות לונדון, שעברו ג'נטריפקציה. היא זיהתה אז תהליכים הדרגתיים, כמו דחיקה כלכלית והתפרקות חברתית ותרבותית, שחוו האוכלוסיות הוותיקות בשכונות אלה. לתהליך סייעו אז שיטות נלוזות של בעלי נכסים בשכונות עוני, כמו הזנחה של הבניינים עד כדי פינוי כפוי של השלטונות את הדיירים, מחשש לחייהם, או תשלום שוחד לפקחים עירוניים, כדי שיוציאו צווי פינוי לדיירי המבנה, שיימכר או ישופץ ויהפוך אז יקר להחריד.
דומה שאז כמו היום, לא השתנו התופעות הללו ומה שהשתנה הוא הנכונות של ה"חזקים" להכיר בהן ולדאוג לשינוי או לפחות עידון של התופעה. יש אף רבים שגורסים שהג'נטריפיקציה,אם מקבלים אותה יפה, אינה כה גרועה. איך זה קורה? - היא מביאה תעסוקה ופרנסה לתושבים המקוריים, אצל העסקים החדשים שנפתחים עבור ההיפסטרים המסודרים, שבאים להתגורר בשכונות.
הנה הג'נטריפיקציה, שלא פעם הופכת מקומות כאלה לערי רפאים, שבמקום תושבים יש בהם דירות ריקות של משקיעים:
https://youtu.be/fsf2fq-jvY8
כך מרגיש מי שהג'נטריפיקציה דחקה אותו מהשכונה שבה התגורר בשכר דירה שזינק בחדות למעלה:
https://youtu.be/tYNuR1oaQts
מריבות ג'נטריפיקציה בין "הם" והוותיקים:
https://youtu.be/0wwyb6oaGTg
מצגת וידאו על הג'נטריפיקציה
https://youtu.be/kfOqmSXDAD8
ואחת על הג'נטריפיקציה בתל אביב:
https://youtu.be/mUBE3erWdBI
למה הרבה אמריקאים גרים בפרברים?
אתם מכירים אותם מהסרטים. שם הם מתגוררים בבתים פרטיים, דו-קומתיים בדרך כלל, עם דשאים גדולים בחזית, כמו אלה של האמריקאים בפרברים (Residential suburbs) של העיר הגדולה.
הפרבר הוא אזור מגורים שממוקם בקצה העיר הגדולה או מחוץ לה. מרבית המתגוררים בו יוצאים בכל בוקר לעבודתם בתוך ואף במרכז העיר.
הנוף הפרברי האמריקאי הוא מפנק. דשאים גדולים המשתרעים לפני הבית, חצר אחורית קטנה, מגודרת ומעט פחות ייצוגית והרבה שטח ירוק. בארצות אחרות זה אולי יותר דחוס אבל עדיין פחות צפוף מהדירות שבעיר הגדולה.
ה"פִּרְווּר" היא תופעה של המאות ה-19 וה-20. שהתפתחה במקביל ל"אורבניזציה", העיור. זו תופעה בה יותר ויותר אנשים עברו לערים, כשגידול האוכלוסייה בהן הפך קשה ופגע באיכות החיים של תושבי העיר.
כך יצא שבמקביל לעיור הובילה הצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה המתפתחת לבעלות של כל משפחה על רכב פרטי ושימוש הולך וגדל בו. זה מה שאיפשר מעבר של זוגות ומשפחות צעירות למגורים בפרברים וליציאת רבים מהם אל מחוץ לעיר.
הפירוור, אם כך, מתאפיין במעבר של עובדים מלגור במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברי העיר הגדולה.
בהמשך ייצרו הפרברים תופעה נוספת ודומה של "ערי שינה". אלה ערים רחוקות וגדולות אף יותר, בהן מתגוררים עובדים רבים. בכל בוקר הן כמעט מתרוקנות, כשהתושבים נעים בהמוניהם אל החברות, המשרדים והמפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
כי אם כבר רכבת כל יום ו"יוממות" קבועה (ראו בתגית "קומיוטינג"), אז עוד קצת זמן נסיעה ואתה גר ממש בעיר אחרת, עם בית וגינה, מקום שקט לגדל בו ילדים ומחירים זולים יותר.
חשוב, עם זאת, לציין שאנשי וארגוני איכות סביבה, לצד מתכנני תחבורה ומתכנני ערים, לא אוהדים את ההתפתחות של צורת מגורים זו. אי-האהדה לפירוור באה בעיקר בשל זיהום האוויר שנגרם מהתנועה האדירה והיומיומית של כלי רכב פרטי על הכבישים. זאת בשל העובדה שלא לכל פרבר ניתן להביא רכבת, שתוביל ביעילות ובפחות זיהום אוויר תנועה יומיומית של אנשים לעבודה וממנה.
הנה לידת הפרברים האמריקאים והעולם המערבי כולו:
https://youtu.be/ksmH5OcLQFw
כך נראו המגורים בפרברים:
https://youtu.be/C7qItGQFpuM
מדוע הפרברים כל כך דומים?
https://youtu.be/vWhYlu7ZfYM
תופעת הקומיוטינג שמניידת מיליונים לעבודה בעיר:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ורשת הרחובות שעברה שינוי במעבר לפרברים וערי שינה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
צעירים שסיימו ללמוד מכירים את התופעה המתסכלת הזו של מבקשי עבודה ראשונה.. אתם לא מתקבלים לעבודה בשל חוסר ניסיון ומצד שני לא תוכלו לרכוש ניסיון כזה, כי לא יקבלו אתכם לעבודה שתאפשר רכישת ניסיון כזה...
מלכוד 22.
כלומר, התופעה הזו היא סוג של מלכוד 22 (Catch 22) - תופעה חברתית שיכולה להתבטא במקרים שונים, אבל המאחד ביניהם הוא המלכוד של משהו שהכרחי ליצירת דבר אחר, שבהיעדרו שלו המשהו הראשון בעצמו לא יכול להתקיים.
העניין מגיע מהספר בשם זה, רומן עוקצני ואנטי-מלחמתי שכתב ג'וזף הלר, סופר יהודי ששירת כנווט מוטס במלחמת-העולם השנייה.
הספר הפופולרי כל כך, שנתפס כיצירת מופת אנטי מלחמתית מעולה, הפך לסרט ומשם לקונספט של מלכוד 22.
במקור קיבל הספר את שמו מסעיף שבעלילת הספר מצוי כביכול בחוק השירות הצבאי האמריקני. על פיו רק מי שהשתגעו יכולים להשתחרר מהצבא. אך יש כאן מלכוד כי כל חייל שמבקש להשתחרר מהצבא בשל הפחד מהסכנות הכרוכות בשירות בו, סביר שלא יזכה לשחרור מכיוון שהוא לא משוגע.
ולמה לא משוגע? - כי מלכוד אחר, מלכוד 22, מציין שדאגה של מי שרואה סכנות ברורות ומיידיות לביטחונו האישי ולחייו במלחמה היא תוצאה של חשיבה הגיונית - ולא של משוגע.
בספר, אגב, מודגם המלכוד בעוד הרבה דוגמאות משונות מימיה הצעירים של הדמות - יורשה לה לאכול תפוחים בפיה רק אם יותר לה להכניס אגוזים לפה - אך ברגע שהיא שמה את האגוזים בפיה, ההסברים שלה לא מובנים, כי פיה "מלא באגוזים"...
אז מלכוד 22 היא מעין וריאציה על בעיית הביצה והתרנגולת. זוכרים? - מי הייתה קיימת קודם... אבל מהצד של הבעיה. כי דילמת מלכוד-22 נעוצה בכך שכל שלב מסתמך, כמו בהרבה מקרים, על השלמת השלב שלפניו, אבל בה התחלת השלב הראשון מחייבת את השלמת השלב האחרון... כלומר מדובר במצב בו לא ניתן לפתור או לצאת מהבעיה, כי אין את המצב שמאפשר להתחיל לעבוד עליה.
מכירים את זה היטב גם מי שמשתמשים במשקפי ראיה ומאבדים אותם בבית מדי פעם. הקושי בלמצוא את המשקפיים כשאנחנו בלי משקפיים הוא גם תופעה מסוג מלכוד 22.
או השועל שמתגנב לכרם דרך חור בגדר, טורף המון ענבים ואז מתקשה להשתחל החוצה כי גופו מפוצץ ושמן. אם ימתין שיתרוקן הוא יצליח לצאת וימצא את עצמו בחוץ, אבל שוב יהיה רעב - בדיוק כמו שהיה מלכתחילה ולכן שוב ירצה להיכנס...
הנה הדיאלוג המפורסם מהסרט מלכוד 22 בו הוא מגלה את האבסורד:
https://youtu.be/ANwtzwfSbhc
קדימון לסדרה המבוססת על הספר (מתורגם):
https://youtu.be/u8A-KA7PwbU
הטריילר לסדרה שמראה את המלכוד המפורסם:
https://youtu.be/7dCfrf4Uyu8
מצגת וידאו עם מצבי מלכוד 22 בחיים:
https://youtu.be/pjsoC3OdbDE
ואוסף עובדות על הספר המפורסם:
https://youtu.be/566a2dHODPY?long=yes
תרבות (Culture) היא מכלול הנורמות וצורת החיים המיוחדת לחברה אנושית מסוימת.
התרבות כוללת שפה, אמנות, ספרות, אופנה, מסורת, אוכל וסיפורים. תרבות היא תוצר של הערכים, הרעיונות החברתיים או האידיאלים והאמונות של החברה הזו.
מקור המילה הוא ככל הנראה במילה האכדית tarbûtu שפירושה "חניך". ואכן, המושג "בני תרבות" משמש בימינו לתיאור של אנשים משכילים ונאורים, שחונכו בסביבה תרבותית, שהקנתה להם התנהגות מתאימה.
אגב, אותה מילה 'תרבות' משמשת גם לתיאור החברה האנושית המתקדמת שנוצרה לאחר המהפכה החקלאית. במהלכה עבר בני האדם הקדמונים מחברות של ציידים-לקטים לעיסוק בחקלאות ולהתיישבות בישובי קבע. הם החלו להקים יישובים ואף ערים, האוכלוסיה גדלה והחלה להיווצר התרבות האנושית, על חוקיה, אמונותיה כולל הדתיות ומערכות סמלים שונות.
יש המתייחסים ליישוב הניאוליתי צ'טל הויוק (Chatalhoyuk), שהתקיים לפני 8,000 שנה בחבל אנטוליה בטורקיה, כערש התרבות האנושית, אבל זו רק השערה. התרבות השלמה העתיקה ביותר הידועה לנו כיום, היא התרבות השומרית שהתקיימה לפני כ-5,000 שנה.
ואם במרבית שימושיו תרבות הוא מושג חיובי, מי שיצא ל"תרבות רעה" הוא מי שיצא מההתנהגות התרבותית של אותם בני תרבות, אלה שחונכו לנהוג כחלק מהסביבה התרבותית. בהקשר הזה ראוי להזכיר את האמרה הנאצית היהירה והצינית שבה אומר הקלגס הנאצי (יש המייחסים זאת להרמן גרינג) "בכל פעם שאני שומע את המלה תרבות אני שולח את היד לאקדח..."
המושג 'תרבות' גם הושאל למכלול ההתנהגות בהקשרים ספציפיים, כמו מושג "תרבות הגוף", המציין את החיים הכרוכים בטיפוח הגוף ובריאותו, תרבות פנאי, המתייחס להרגלי הפנאי של בני-אדם, או תרבות הצריכה - המתייחס לאופן שבו אנשים מתנהלים בקניות שהם עושים, בבחירות המוצרים, כמויות הקניה, בולמוסי קניות וכדומה.
יש גם את "תרבות האינסטנט" (Instant Culture), מושג המתייחס לתרבות של "מיד" ו"עכשיו", שכל כך התפתחה בעידן העכשווי בו דחיית סיפוקים הופכת נדירה יותר ויותר.
הנה התרבות:
https://youtu.be/yB7WwENGOgw
התרבות הישראלית (עברית):
https://youtu.be/Ih7_PhncrzE
כך הטלוויזיה החינוכית הגדירה את התרבות (עברית):
https://youtu.be/EuM0VdjGhtg
והנה תרבות הצריכה (עברית):
https://youtu.be/rcGD4VBMuW8
עיירות רפאים (Ghost towns), ערי רפאים או יישובי רפאים, הם יישובים שננטשו לחלוטין על ידי תושביהם.
אותן "גוסט טאונס" הן ערים, עיירות או אפילו שכונות ריקות מאדם, או כאלה שמספר תושביהן התדלדל משמעותית עם השנים.
גודל היישוב הוא שקובע האם מקום הוא עיר רפאים או עיירת רפאים.
ערי רפאים ועיירות כאלה יש בכל היבשות וארצות העולם. חלק מהם הפכו עם הזמן לאטרקציות תיירות. בין יישובי הרפאים המפורסמים, שהפכו עם השנים לאתרי תיירות, נמצאים העיר צ'רנוביל, צ'ופוט-קלה, אנגקור, פטהפור סיקרי וסוול
חלק מהקסם והמסתורין של יישובי הרפאים הוא מה שנשאר מאותם מקומות יישוב שפעם שקקו חיים ואז כאילו קפאו בזמן ונותרו כמעין קפסולת זמן לתרבות של ימי העבר.
הכירו כמה מהמקומות הללו בתגית "יישובי רפאים".
#הגורמים להפיכת יישוב ליישוב רפאים
לא סתם הופכת עיר או עיירה ליישוב רפאים. נטישת יישובים כאלה היא לא פעם תהליך מתמשך שמקורו בגורמים חיצוניים ולעתים גם פנימיים, אבל היא תהליך שלרוב לוקח זמן.
הסיבות מגוונות. ערי כורים או כפרים שנוצרו ממגורים למחפשי זהב ננטשות לאחר שאזלו המחצבים באזור והותירו את המחפשים והכורים ללא פרנסה. כפרים שננטשו בשל הגירת הצעירים לערים הגדולות, או בשל נסיבות גדולות כמו רעב, או מגפה ושאר אירועים חד פעמיים שהביאו לנטישה הדרגתית, בשל הידלדלות האוכלוסייה המקומית.
יישובים ששוכנים בסמוך לדרך מרכזית ושפרנסתם נשענת על שירותים שנותנים אנשיהם לנוסעים בדרך, ננטשים לא פעם כשנסללת דרך חדשה, לרוב אוטוסטרדה מהירה שלא מזמינה בכלל עצירות וגורמת לכך שמספר הנוסעים העוברים צונח ומתמעט למספרים זניחים.
יוצאים דופן מקומות שננטשים בשל אירוע חד-פעמי. למשל צ'רנוביל, עיר אוקראינית שננטשה לאחר שכור אטומי ששכן בסמוך אליה, התפוצץ ויצר קרינה קטלנית ומסוכנת. קרינה זו חייבה פינוי מהיר של כל תושביה ומאז לא שב איש להתגורר בה.
מקרים דומים הם של מקומות יישוב שננטשו לאחר שאסון טבע, או כזה שחוללו בני-אדם, הביא לאובדן יכולת הקיום של האוכלוסייה במקום.
ונדירה במיוחד, אך קיימת ובעיקר במדינות טוטליטריות, היא התופעה של יישובים שננטשו בשל החלטה ממשלתית או פקודה של דרג צבאי גבוה, שחייבה את האוכלוסייה לנטוש את היישוב.
הנה דוגמה לעיירת רפאים ששימשה את הכורים עד שסיימו לחצוב:
https://youtu.be/HqzSDSui7Ho
סיור בעיירת הרפאים בודי שבאמריקה:
https://youtu.be/K-O-mTQEYVo
עיר רפאים בקליפורניה שחיה רק כתחנת דלק על דרך 66:
https://youtu.be/gizmlJvUWTM
עיר רפאים במדבר נמיביה האפריקאי שהשתלטו עליו הטורפים הקדומים היינה:
https://youtu.be/jrc4aOfu7aQ
עיר רפאים בקנדה שנותרו בה תושבים ספורים:
https://youtu.be/OnF8e68Is8o
גולפילד היא עיירת גורי זהב מסוף המאה ה-19 שהייתה לעיירת רפאים ולאתר תיירות:
https://youtu.be/F3DnHGWIKao
השיר Ghost town של להקת הספשיאלס, שמדמה שעמום עירוני לעיר רפאים:
https://youtu.be/RZ2oXzrnti4
סרט תיעודי על ערי רפאים לאורך דרך 66 בארה"ב:
https://youtu.be/DDroRIQDMsI?long=yes
וסרט תיעודי על ערי רפאים בעולם שתוכלו לעבור ולהתגורר בהן:
https://youtu.be/vkXNsBpW3lE?long=yes
בטח שמעתם שאנשים אומרים דברים כמו בלונדיניות הן טיפשות, יהודים הם חכמים או אוהבים כסף ושעל ערבים אי אפשר לסמוך - אלה סְטֵרֵאוֹטִיפּים (Stereotypes) והם גרועים, גם אם רובנו איכשהו אוחזים בהם, ברמה זו או אחרת.
סטראוטיפים הם חשיבה על אנשים לא כאינדיבידואלים, כאנשים שהם ייחודיים ושונים מאחרים, אלא כחברים בקבוצה, מה שאומר שמאפייניה של אותה קבוצה דובקים גם בהם כפרטים.
המעניין הוא שלא כל כך חשוב מה טבען של האמונות לגבי הקבוצה - חיוביות, שליליות, נכונות או שגויות. הסטריאוטיפים משמשים אותנו לא פעם כדי לקטלג אנשים אחרים במהירות ובקלות, מבלי להתחשב בהם עצמם, באופיים האמיתי, בייחוד שלהם.
לא טוב.
הרי זו הכללה הקשורה למאפייניה של קבוצה חברתית כלשהי, תוך הדבקה של המאפיינים הללו לכל חבר וחברה בקבוצה, בלי הבדל ביניהם.
אגב, בדרך כלל הסטריאוטיפ יהיה על קבוצה חברתית, שיש לה בסיס אתני, מגדרי ולעתים מאפיין חיצוני, כמו הבלונד שהודגם בהתחלה או בעלי אף סולד למשל.
מדובר בסוג של דעות קדומות או הכללות על קבוצה וחבריה, שקשה מאוד לשנות אותן. ההתייחסות לקבוצות בחברה ולתכונות שלהן או לדברים המיוחסים להן, עוברת לפרטים, כלומר לחברי הקבוצה, ללא הבחנה בין אדם לאדם.
הפירוש של המילה שמקורה ביוונית סְטֵרֵאוֹטִיפּ הוא "רושם מוצק" או בתרגום מילולי "חריתת רושם". יש לו גם מילה עברית לא רעה - "הֶטְפֵּס", מלשון טיפוס.
#מה ההבדל בין סטריאוטיפ לדעה קדומה?
מדובר במשהו שהוא שונה במעט מסתם דעה קדומה. כי בעוד שדעה קדומה היא עמדה מוקדמת, בדרך כלל שלילית כמובן, שיש כלפי אדם שעדיין לא הייתה לנו איתו כל אינטראקציה חברתית, אלא רק על סמך השתייכותו החברתית, בסטריאוטיפ מדביקים את מאפייני הקבוצה על הפרט בכל מקרה, גם אם וכשמכירים אותו.
הדעה הקדומה נוטה להביא ליחס חברתי משפיל, להתנהגות עוינת ולביטויים שליליים ואף מפלים לרעה חברים המשתייכים לקבוצה חברתית מסוימת. כי איכשהו, אצל בעלי דעות קדומות תהיה נטייה כמעט בשגרה להעריך את חבריה של הקבוצה
חברתית באופן שלילי או לפחות להעריך אותם בעיקר על סמך השתייכותם לקבוצה זו.
#האם סטראוטיפים הם שליליים?
בהחלט לא. בניגוד לדעות קדומות, הסטראוטיפ לא חייב להיות בעל אופי שלילי. במקור הוא מסייע לנו להתמודד מול כמויות מידע גדולות במהירות. כי כשאיננו יודעים על אדם יכול המידע על הקבוצות אליהן הוא משתייך לסייע לנו במהירות באבחון של דרכי התקשורת וההבנה שלו או שלה.
הבעיה היא, אפרופו ההבדל שבין סטראוטיפ לדעה קדומה, כשמערבבים ביניהם. אם הופך הסטראוטיפ לדעה קדומה, היא יכולה לפגוע באדם שמולו אנו עומדים. יש גם מי שמזכירים בעיה פחות מדוברת, לפיה דעה קדומה שהייתה לנו ולכאורה מתאמתת אצל אדם פרטי, עלולה להפוך או לחזק סטראוטיפ, שיפגע מעתה באנשים הנמנים על העדה, הדת, הלאום שלו וכדומה.
הנה הסטריאטיפים, שמרגישים לרבים כאילו כולנו ממוינים, מתויגים ומסווגים לתוך קופסאות ומגרות חברתיות מדומות (מתורגם):
https://youtu.be/6HY04AzsomY
יש סטריאוטיפים מגדריים, של בנים ובנות, שפעם היו בכלל הפוכים (מתורגם):
https://youtu.be/c36nzG5VUow
הסיבה שאנחנו לא אוהבים לשמוע שפות זרות ברחוב שלנו (עברית):
https://youtu.be/H2r3W9sOB6o
גם המבטא מציק לנו (עברית):
https://youtu.be/aIYjWWuTJAM
אנחנו כמו שרואים אותנו מבחוץ (עברית):
https://youtu.be/5nSD0yuhR3c
שיר של זמר שלא רוצה שיגדירו אותו (עברית):
https://youtu.be/80GtXgCSYJw
פואטרי סלאם מבריק של ערביה ישראלית (עברית):
https://youtu.be/6z7NL4Saasg
שיר סטריאוטיפי בוואן שוט ובחיוך (עברית):
https://youtu.be/ValQdjCfjN4
בחיוך על הסטראוטיפים שנפגשים במסדרון (עברית):
https://youtu.be/w4W0sRUa_jY
וכתבת טלוויזיה על סטראוטיפים בישראל (עברית):
https://youtu.be/Yc-pwo0wNVw?long=yes
מושגים בחברה
"ערי שינה" (Commuter towns) הן ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים. הם אמנם מתגוררים בהן, אך עובדים במקומות אחרים, לרוב בעיר הגדולה.
בעיר שינה טיפוסית יש מעט מאוד, אם בכלל, תעשייה, מסחר, תרבות, או משרדים שבהם אנשים עובדים. לא פעם ממוקמות ערי שינה באזורים כפריים או כפריים-למחצה.
בכל בוקר מתרוקנות ערי שינה אלה מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים בערים הגדולות, באזורי תעשייה ענקיים הממוקמים בסביבה או במרחק רב יותר.
ערי השינה הן מעין המשך או פיתוח של תופעת ה"פירוור", ההולכת ומתחזקת מאז שנות ה-60. בתופעה היסטורית זו חל מעבר של עובדים מהמגורים במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום העבודה שלהם, אל מגורים בפרוורים.
כך הולך וגדל מספרן של ערי השינה בארצות הברית וברבות מהמדינות המתקדמות, כחלק ממגמה של עזיבת הערים לאזורים סמוכים ובעלי אופי כפרי יותר. "נהנים" מכך גם פרוורים, אך גם כפרים וערי שינה ובישראל גם מושבים ושכונות הרחבה בקיבוצים.
ואם יש ערי שינה אז עם הזמן נוצרה כמובן גם תופעת הקומיוטינג, בעברית "יוֹמְמוּת". זו תופעה שמכירים כל היוממים, מי שנוסעים יום יום רחוק מהבית, לעבוד בעיר. הם גרים במקום שקט, זול יותר ומרווח, אבל עובדים במקום בו יש הרבה משרות, שכר טוב וחיים שוקקים.
מכאן גם שהתרחבות והתרבות ערי השינה מביאה להאצה של סלילת דרכים מהן אל העיר ומרכזי העסקים והמסחר ולפיתוח של מערכות תחבורה ציבורית, כמו תחנות רכבת וקווי רכבת קלה.
היותם של ה"יוממים" מבוססים יותר, מביאה לכך שלא פעם מחירי הנדל"ן, כלומר הבתים והדירות, הולכים ועולים בערי השינה, בעוד המחירים בערים הגדולות נמוכים יותר.
האבחנה בין עיר שינה לפרוור אינה מובנת מאליה. שתי צורות החיים הללו אינן מכילות עסקים גדולים ומרבית התושבים בהן נוסעים יום יום לערים או למרכזי תעסוקה נפרדים. אבל ערי השינה ניכרות בכך שהן חסרות את הרצף האורבני אל העיר או לאזור התעסוקה הקרוב, בעוד שפרוור כמעט תמיד יתחבר לכאלה.
הנה הקומיוטינג, של מי שנוסעים כל יום לעבוד בירושלים וגרים בערי ועיירות שינה בסביבה (עברית):
https://youtu.be/dbBZJWk5IzE
קומיוטרית מאחת מערי השינה שמסביב ללונדון:
https://youtu.be/LXiIBtAvTao
קומיוטרים יומיים מערי שינה לערים שונות בעולם:
https://youtu.be/zszLu6F7pEE
גילדפורד היא עיר שינה אופיינית באנגליה:
https://youtu.be/P3TalCwmWmE
והשינויים ברשת הרחובות של ערים חדשות לעומת העיר הגדולה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
מכירים אנשים שנוסעים מדי יום, רחוק מהבית, אל העיר הגדולה, לעבודה? - התופעה הזו היא תופעה חברתית שקיבלה את השם קומיוטינג (commuting), בעברית יוֹמְמוּת.
הקומיוטינג נולד עם המהפכה התעשייתית, במאה ה-19, כשמצד אחד רוכזו מפעלים רבים בערים גדולות ומצד שני שוכללו אמצעי התחבורה ההמוניים ויצרו נגישות גבוהה ויעילה בין המפעלים למקומות המגורים של העובדים.
תודות לנגישות התחבורתית היעילה של העידן המודרני, עברו רבים מהעובדים, להתגורר במרחק רב ממקומות עבודתם, במקומות פחות צפופים וזולים יותר למגורים.
כך נוצרו תופעות חברתיות חדשות. הראשונה שבהן היא ה"פירוור", מעבר של עובדים ממגורים במרכזי הערים, או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברים.
תופעה נוספת היא היווצרותן של "ערי שינה" - ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים ושבכל בוקר מתרוקנות מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
אבל הקומיוטינג אינו מושלם. רבות נכתב ונחקרו הנזקים השונים של אותה יוממות, החל מנזקים פסיכולוגיים ועד לנזקים בריאותיים אצל היוֹמְמִים. יש גם מחירים סביבתיים אדירים לתנועה היומיומית של המוני אדם, אל מקומות העבודה ובחזרה.
אחד הפתרונות הטובים לבעיות של הקומיוטינג היא הנסיעה המשותפת, המכונה באנגלית "קארפול". היא מאפשרת למספר אנשים לנסוע ביחד. מעבר ליתרונות שבנסיעה כזו, כיותר זולה ופחות איטית ומלאת פקקים, הנסיעה ביחד עם אנשים נוספים היא בריאה, נעימה וחסכונית הרבה יותר.
הנה הקומיוטינג:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ההרגלים הלא בריאים של הקומיוטינג:
https://youtu.be/I_LWb8gRaTM
יוממות בירושלים:
https://youtu.be/dbBZJWk5IzE
יתרונות שיתוף הנסיעות לקומיוטינג:
https://youtu.be/e-gIHqeNwTY
תיאוריית קוֹנְסְפִּירַצְיָה (Conspiracy theory), תאוריית קשר וטענת מזימה הם שמות שונים לתופעה אחת, של הסבר סותר להסבר המקובל והרשמי, למצב או אירוע שהתרחש. דוגמה? - נניח שהתרחש מוות מסעיר של דמות מפורסמת מאד והמשטרה קבעה שהוא היה טבעי. תמיד יימצא מי שיטען שגוף סודי ורב-כוח עומד מאחורי הרצח שהוסווה כמוות טבעי.
המדענים נוהגים ללגלג ולטעון שתיאוריות קונספירציה הן "ההיסטוריה של הלוזרים". יש בתיאוריות קשר כאלה משהו שמרגיש חתרני. המאמינים בהם חשים שהם אינם חלק מההמון ושהם נאבקים בכוחות אופל חזקים ונסתרים. בדרך כלל נראה כעומד בסתירה לממצאים הגלויים לעין. הקשרים שמתארות תיאוריות קשר כאלה כמעט אף פעם לא מגובים בהוכחות מוצקות של ממש והמצוטטים יהיו בדרך כלל כל מיני עיתונאים לא ממש חשובים, חסידי תיאוריות אחרים, או דמויות מפורסמות שפלטו בראיון כלשהו איזה ספק סתמי שניתן לנצל לצרכי התיאוריה. תמיד הם יטענו שגורמים רבי עוצמה מסתירים את האמת מהציבור ומונעים את חשיפתה. כל ניסיון של מומחים להוכיח עד כמה דלים טיעוני המאמינים בתיאוריות קשר שכאלה ייתקל בטענה שהם משתפים פעולה עם הגוף שמקדם את הקונספירציה.
תיאוריות כאלה נולדות בדרך כלל כשההסבר הקיים לאירוע או מצב מסוים גורם לתחושה לא נוחה או אינו מספק. רצח של מנהיג דמוקרטי למשל, הוא טראומה. הוא ממחיש עד כמה שברירית המנהיגות בדמוקרטיה. רבים לא מצליחים להאמין שפושע פשוט מסוגל לרצוח את מנהיג העולם החופשי קנדי או את הרמטכ"ל שהיה לראש ממשלה רבין. לכן יהיו תמיד מי שיחפשו כיצד כוחות משמעותיים בהרבה אחראים לכך. איכשהו, באופן מעוות אבל אמיתי, זה מקל את הרגשתם. יש בזה גם יתרון כי חסידי התיאוריה תמיד יכתבו, ילחשו או יכינו סרטונים לאינטרנט, שמהם יבין כל העולם כמה הם חכמים, כיצד הם חשפו או לפחות שותפי סוד לאמת הנסתרת והם מוכנים לשתף את כולנו, בתנאי שאנו מסםיק נבונים כדי להבין...
לא פעם הם ימצאו בשיטות דילוגי אותיות בטקסטים עתיקים את הנבואה שלפיה הכת'ובת הייתה על הקיר תמיד. הצירופים הללו, שסטטיסטית תמיד יימצאו אם רק יחפשו אותם, מספקים גם הם שלל "עדויות" לחובבי הז'אנר. קראו על כך באאוריקה בתגית "דילוג אותיות".
אחדות מתיאוריות הקשר המפורסמות ביותר "הראו" שהאדם לא באמת נחת על הירח והנחיתה היא כולה בימוי שצולם באולפן, שרבין נרצח על ידי השב"כ, הנשיא קנדי חוסל על ידי ה-CIA, אלביס פרסלי לא מת ולעומתו פול מקרטני מהביטלס מת ומאז שנות ה-60 מחליף אותו כפיל, אנשי לטאה שולטים בעולם, ה-FBI הרג את מרילין מונרו והממשל האמריקני הוא גם האחראי לפיגועי ה-11 בספטמבר.
הנה סיפורן של תיאוריות הקונספירציה (מתורגם):
https://youtu.be/88_C-fogY40
יש לא מעט כאלה שהומצאו על היהודים (מתורגם):
https://youtu.be/d-ew8yGBCkg
ממציא תיאוריות קונספירציה ופייק ניוז אמריקאי (עברית):
https://youtu.be/kZTXyNMn_zU
ויש מי שמפריך את השטויות הללו ובחן רב (מתורגם):
https://youtu.be/8T_jwq9ph8k?long=yes
לא פעם אנו רואים שכונה שהאוכלוסייה שלה מתחדשת באופן חד ולא תמיד חלק. זהו תהליך שנקרא גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה (Gentrification), תהליך שבו נדחקים התושבים הוותיקים של שכונה חלשה, בידי אוכלוסייה מבוססת העוברת לגור בה ובהדרגה "כובשת" אותה.
נווה צדק, פלורנטין, ביצרון או יפו - כל שכונת שוליים, שהאוכלוסייה בה חלשה כלכלית ולא פעם מזדקנת, עשויה לשאוב אליה אוכלוסיה חזקה ובעלת אמצעים כלכליים, במיוחד אם היא ממוקמת במקום טוב ובמרכז העיר וזוכה שיקשרו אותה למונחים כמו אופנתי, טרנדי, או מקום חם... המתיישבים החדשים הללו הולכים ומחליפים את התושבים הוותיקים, תוך שהם משנים, באופן טבעי, את אופי השכונה ואת אורחות החיים בה.
תהליך הגֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה, בעברית עִלּוּת, הוא חלק מהתחדשות עירונית, טבעית או מכוונת על ידי העירייה, המלווה לרוב בשיפוץ בתים, חידוש של פני הרחובות בשכונה ותחלופה הדרגתית של העסקים בשכונה, ההולכים ומציעים שירותים נחוצים לאוכלוסייה החדשה ו... כמה מפתיע - במחירים גבוהים מדי לוותיקים.
כיום יש ויכוח מסוים על משמעות המושג גֶ'נְטְרִיפִיקַצְיָה. הוא בא מהמילה "ג'נטרי" (gentry), שמתארת בצרפתית עתיקה ובאופן כללי, את המעמד הבינוני-גבוה או את העלית החברתית. אבל המונח, שנולד עם משמעות ביקורתית, הלך ואיבד אותה עם הזמן, כשבפי רבים מדי הוא משמש כיום לתיאורים חיוביים של התחדשות עירונית נכונה ובונה, תרתי משמע...
ממציאת המונח, הסוציולוגית הבריטית רות גלאס, ודאי משתוממת כיצד מונח שב-1964 שימש אותה לתאר באופן ביקורתי, את השינויים שהיא זיהתה בלונדון של שנות ה-60, נעשה כל כך חיובי. גלאס עסקה אז בפגיעה במרקם החיים שחוו קהילות ותיקות בשכונות לונדון, שעברו ג'נטריפקציה. היא זיהתה אז תהליכים הדרגתיים, כמו דחיקה כלכלית והתפרקות חברתית ותרבותית, שחוו האוכלוסיות הוותיקות בשכונות אלה. לתהליך סייעו אז שיטות נלוזות של בעלי נכסים בשכונות עוני, כמו הזנחה של הבניינים עד כדי פינוי כפוי של השלטונות את הדיירים, מחשש לחייהם, או תשלום שוחד לפקחים עירוניים, כדי שיוציאו צווי פינוי לדיירי המבנה, שיימכר או ישופץ ויהפוך אז יקר להחריד.
דומה שאז כמו היום, לא השתנו התופעות הללו ומה שהשתנה הוא הנכונות של ה"חזקים" להכיר בהן ולדאוג לשינוי או לפחות עידון של התופעה. יש אף רבים שגורסים שהג'נטריפיקציה,אם מקבלים אותה יפה, אינה כה גרועה. איך זה קורה? - היא מביאה תעסוקה ופרנסה לתושבים המקוריים, אצל העסקים החדשים שנפתחים עבור ההיפסטרים המסודרים, שבאים להתגורר בשכונות.
הנה הג'נטריפיקציה, שלא פעם הופכת מקומות כאלה לערי רפאים, שבמקום תושבים יש בהם דירות ריקות של משקיעים:
https://youtu.be/fsf2fq-jvY8
כך מרגיש מי שהג'נטריפיקציה דחקה אותו מהשכונה שבה התגורר בשכר דירה שזינק בחדות למעלה:
https://youtu.be/tYNuR1oaQts
מריבות ג'נטריפיקציה בין "הם" והוותיקים:
https://youtu.be/0wwyb6oaGTg
מצגת וידאו על הג'נטריפיקציה
https://youtu.be/kfOqmSXDAD8
ואחת על הג'נטריפיקציה בתל אביב:
https://youtu.be/mUBE3erWdBI
אתם מכירים אותם מהסרטים. שם הם מתגוררים בבתים פרטיים, דו-קומתיים בדרך כלל, עם דשאים גדולים בחזית, כמו אלה של האמריקאים בפרברים (Residential suburbs) של העיר הגדולה.
הפרבר הוא אזור מגורים שממוקם בקצה העיר הגדולה או מחוץ לה. מרבית המתגוררים בו יוצאים בכל בוקר לעבודתם בתוך ואף במרכז העיר.
הנוף הפרברי האמריקאי הוא מפנק. דשאים גדולים המשתרעים לפני הבית, חצר אחורית קטנה, מגודרת ומעט פחות ייצוגית והרבה שטח ירוק. בארצות אחרות זה אולי יותר דחוס אבל עדיין פחות צפוף מהדירות שבעיר הגדולה.
ה"פִּרְווּר" היא תופעה של המאות ה-19 וה-20. שהתפתחה במקביל ל"אורבניזציה", העיור. זו תופעה בה יותר ויותר אנשים עברו לערים, כשגידול האוכלוסייה בהן הפך קשה ופגע באיכות החיים של תושבי העיר.
כך יצא שבמקביל לעיור הובילה הצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה המתפתחת לבעלות של כל משפחה על רכב פרטי ושימוש הולך וגדל בו. זה מה שאיפשר מעבר של זוגות ומשפחות צעירות למגורים בפרברים וליציאת רבים מהם אל מחוץ לעיר.
הפירוור, אם כך, מתאפיין במעבר של עובדים מלגור במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברי העיר הגדולה.
בהמשך ייצרו הפרברים תופעה נוספת ודומה של "ערי שינה". אלה ערים רחוקות וגדולות אף יותר, בהן מתגוררים עובדים רבים. בכל בוקר הן כמעט מתרוקנות, כשהתושבים נעים בהמוניהם אל החברות, המשרדים והמפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.
כי אם כבר רכבת כל יום ו"יוממות" קבועה (ראו בתגית "קומיוטינג"), אז עוד קצת זמן נסיעה ואתה גר ממש בעיר אחרת, עם בית וגינה, מקום שקט לגדל בו ילדים ומחירים זולים יותר.
חשוב, עם זאת, לציין שאנשי וארגוני איכות סביבה, לצד מתכנני תחבורה ומתכנני ערים, לא אוהדים את ההתפתחות של צורת מגורים זו. אי-האהדה לפירוור באה בעיקר בשל זיהום האוויר שנגרם מהתנועה האדירה והיומיומית של כלי רכב פרטי על הכבישים. זאת בשל העובדה שלא לכל פרבר ניתן להביא רכבת, שתוביל ביעילות ובפחות זיהום אוויר תנועה יומיומית של אנשים לעבודה וממנה.
הנה לידת הפרברים האמריקאים והעולם המערבי כולו:
https://youtu.be/ksmH5OcLQFw
כך נראו המגורים בפרברים:
https://youtu.be/C7qItGQFpuM
מדוע הפרברים כל כך דומים?
https://youtu.be/vWhYlu7ZfYM
תופעת הקומיוטינג שמניידת מיליונים לעבודה בעיר:
https://youtu.be/ofTxs4VUTQI
ורשת הרחובות שעברה שינוי במעבר לפרברים וערי שינה:
https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes
מהי תרבות הנגד ולמה מתפתחות תרבויות נגד?
תרבות הנגד (Counterculture) היא קבוצת אופוזיציה לתרבות השלטת. זהו מונח סוציולוגי שמתאר קבוצות חתרניות המחזיקות בערכים מנוגדים לערכים המקובלים בחברה.
תרבויות נגד שונות זוהו במהלך ההיסטוריה, ביניהן בקבוצות כמו ההיפים וילדי הפרחים בשנות ה-60 וה-70, תרבות הפאנק (Punk) של שנות ה-80, נערי הסווינג בגרמניה הנאצית ותרבות ההבי מטאל של השנים האחרונות ועוד.
ההיפים של שנות ה-60 למשל, דגלו ביציאה מוייטנאם, זכויות האדם, שוויון חברתי, התרת שימוש בסמים קלים וכדומה. הם גם פסלו את השיטה החומרנית של התרבות השלטת באמריקה וראו בה פגם חברתי. הדובר המוסיקלי שלהם, שהתנגד להיקרא כך, היה הזמר בוב דילן. עד היום הוא נוהג כתרבות נגד לאליטה, כפי שבא לידי ביטוי בבוז וההשפלה שהוא נוקט כלפי ועדת פרס הנובל, שהחליטה להעניק לו את הפרס החשוב.
הנה סרטון שקורא ל"שינוי מערכת ההפעלה" של העולם והחברה האנושית:
https://youtu.be/IC7aObYkPd4
ההיפים וילדים הפרחים של שנות ה-60 - תרבות הנגד הכי מפורסמת במאה האחרונה (עברית):
https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?t=3m11s&end=5m40s
ההופעה החיצונית של תרבות הנגד לאורך השנים:
https://youtu.be/QnEcLFRus6w
"קולו של הדור" בוב דילן:
https://youtu.be/-s3r_zphxvE?t=22s
והקשר בין תרבות הנגד וההיפים של הסיקסטיז ובין מהפכת המידע, במחשב האישי והאינטרנט שיבואו מהם (עברית):
https://youtu.be/qhVJOdNsLjU
תרבות הנגד (Counterculture) היא קבוצת אופוזיציה לתרבות השלטת. זהו מונח סוציולוגי שמתאר קבוצות חתרניות המחזיקות בערכים מנוגדים לערכים המקובלים בחברה.
תרבויות נגד שונות זוהו במהלך ההיסטוריה, ביניהן בקבוצות כמו ההיפים וילדי הפרחים בשנות ה-60 וה-70, תרבות הפאנק (Punk) של שנות ה-80, נערי הסווינג בגרמניה הנאצית ותרבות ההבי מטאל של השנים האחרונות ועוד.
ההיפים של שנות ה-60 למשל, דגלו ביציאה מוייטנאם, זכויות האדם, שוויון חברתי, התרת שימוש בסמים קלים וכדומה. הם גם פסלו את השיטה החומרנית של התרבות השלטת באמריקה וראו בה פגם חברתי. הדובר המוסיקלי שלהם, שהתנגד להיקרא כך, היה הזמר בוב דילן. עד היום הוא נוהג כתרבות נגד לאליטה, כפי שבא לידי ביטוי בבוז וההשפלה שהוא נוקט כלפי ועדת פרס הנובל, שהחליטה להעניק לו את הפרס החשוב.
הנה סרטון שקורא ל"שינוי מערכת ההפעלה" של העולם והחברה האנושית:
https://youtu.be/IC7aObYkPd4
ההיפים וילדים הפרחים של שנות ה-60 - תרבות הנגד הכי מפורסמת במאה האחרונה (עברית):
https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?t=3m11s&end=5m40s
ההופעה החיצונית של תרבות הנגד לאורך השנים:
https://youtu.be/QnEcLFRus6w
"קולו של הדור" בוב דילן:
https://youtu.be/-s3r_zphxvE?t=22s
והקשר בין תרבות הנגד וההיפים של הסיקסטיז ובין מהפכת המידע, במחשב האישי והאינטרנט שיבואו מהם (עברית):
https://youtu.be/qhVJOdNsLjU
למה יש מלחמות בעולם?
ההוגה ברטראנד ראסל אמר פעם בתבונה ש"מלחמה איננה קובעת מי צודק, אלא מי נשאר!" - באנגלית, אגב, זה נשמע הרבה יותר שנון כי זה גם דו-משמעי: ".War is not about who is right, but who is left").
אז מהי מלחמה בעצם?
מלחמה (War) היא בעצם ריב קבוצתי. בין מדינות, בין שבטים או בין תרבויות - מלחמה מתרחשת בעולם, בין קבוצות שונות, שמתנגדול זו לזו.
מדינות, עמים או שבטים - המלחמה מתחילה כשקבוצה כזו רוצה לגרום לאחרת לקבל את דרישותיה. מלחמות בעולם הן פעמים רבות על שטח ששתי מדינות או שבטים רוצים, כל אחת לעצמה. מלחמות אחרות הן בגלל שעמים רוצים עצמאות, כלומר להשתחרר משליטתו של עם אחר. יש מלחמות על גבולות שבמחלוקת וכך הלאה.
לרוב גורמת המלחמה למותם של אנשים ולפגיעה ברכוש רב. מלחמות הן דרך עצובה למצוא פתרון שלרוב מצליח הרבה יותר ליד שולחן המשא ומתן, כלומר בדיבור ופשרה שמובילים להסכמה בין הצדדים.
הכי עצוב הוא שפעמים רבות לאחר מלחמות קשות נאלצו הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן ולהגיע לפשרה -אותה פשרה שהיו יכולים לקבל, מבלי לאבד אנשים ורכוש רב ולגרום לסבל קשה להמוני בני אדם.
ואולי המילים של מהטמה גאנדי מסבירות היטב את דעתנו על המלחמה: "עין תחת עין ובסוף יהיה כל העולם עיוור".
הנה סרטון אנימציה נפלא וקצר על תולדות המלחמה ומה בסופן (ללא מילים):
https://youtu.be/9x7FGbW3IVc
למה ומתי מלחמות פורצות (עברית):
https://youtu.be/vYmR7d94ho0
עשר המלחמות הגדולות בהיסטוריה וכמה אנשים שילמו בהן בחייהם:
http://youtu.be/7sZHSwCmniI
בעולם הטבע לא חסרות מלחמות או לפחות קרבות, כמו הקרב בין מושבות של נמלים למשל:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
ושיר של ג'ון לנון שבו הוא מדמיין עולם של שלום:
https://youtu.be/YkgkThdzX-8
ההוגה ברטראנד ראסל אמר פעם בתבונה ש"מלחמה איננה קובעת מי צודק, אלא מי נשאר!" - באנגלית, אגב, זה נשמע הרבה יותר שנון כי זה גם דו-משמעי: ".War is not about who is right, but who is left").
אז מהי מלחמה בעצם?
מלחמה (War) היא בעצם ריב קבוצתי. בין מדינות, בין שבטים או בין תרבויות - מלחמה מתרחשת בעולם, בין קבוצות שונות, שמתנגדול זו לזו.
מדינות, עמים או שבטים - המלחמה מתחילה כשקבוצה כזו רוצה לגרום לאחרת לקבל את דרישותיה. מלחמות בעולם הן פעמים רבות על שטח ששתי מדינות או שבטים רוצים, כל אחת לעצמה. מלחמות אחרות הן בגלל שעמים רוצים עצמאות, כלומר להשתחרר משליטתו של עם אחר. יש מלחמות על גבולות שבמחלוקת וכך הלאה.
לרוב גורמת המלחמה למותם של אנשים ולפגיעה ברכוש רב. מלחמות הן דרך עצובה למצוא פתרון שלרוב מצליח הרבה יותר ליד שולחן המשא ומתן, כלומר בדיבור ופשרה שמובילים להסכמה בין הצדדים.
הכי עצוב הוא שפעמים רבות לאחר מלחמות קשות נאלצו הצדדים להתיישב לשולחן המשא ומתן ולהגיע לפשרה -אותה פשרה שהיו יכולים לקבל, מבלי לאבד אנשים ורכוש רב ולגרום לסבל קשה להמוני בני אדם.
ואולי המילים של מהטמה גאנדי מסבירות היטב את דעתנו על המלחמה: "עין תחת עין ובסוף יהיה כל העולם עיוור".
הנה סרטון אנימציה נפלא וקצר על תולדות המלחמה ומה בסופן (ללא מילים):
https://youtu.be/9x7FGbW3IVc
למה ומתי מלחמות פורצות (עברית):
https://youtu.be/vYmR7d94ho0
עשר המלחמות הגדולות בהיסטוריה וכמה אנשים שילמו בהן בחייהם:
http://youtu.be/7sZHSwCmniI
בעולם הטבע לא חסרות מלחמות או לפחות קרבות, כמו הקרב בין מושבות של נמלים למשל:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
ושיר של ג'ון לנון שבו הוא מדמיין עולם של שלום:
https://youtu.be/YkgkThdzX-8
מה זו אפליה?
אפליה (Discrimination) היא התייחסות שונה ולא הוגנת, לאדם או לקבוצה. אפליה מתבססת על מאפיינים כמו מוצא, מגדר, גיל, דת, נטייה מינית או מוגבלות כלשהי. מדובר בתופעה חברתית נוראה, הפוגעת בזכויות האדם ובשוויון הזדמנויות.
אפליה יכולה להיות גלויה או סמויה, כשאת האפלייה הסמויה קשה יותר לזהות. נסו לבדוק לעצמכם בחלוקה הבאה איזו אפלייה היא גלויה ואיזו סמויה:
בתחום הדיור האפליה תהיה בצורה של סירוב להשכיר או למכור נכס לאנשים מקבוצה מסוימת באוכלוסיה.לא פעם זה יהיה על רקע של גזע, לאום או מוצא, כשהסירוב מצד המפלה נובע מרצון נסתר למנוע התנגשות תרבותית או ירידה בערך הדירות, בשל סטריאוטיפים וגזענות. לא פעם הנימוק שיושמע למסורב יהיה בגדר תירוץ.
בשוק העבודה יכולה האפליה להתבטא בסירוב של מעסיקים לקבל אדם לעבודה או לשלם שכר נמוך יותר, בשל היותו ממוצא אתני כלשהו או מסיבות מגדריות.
במערכת החינוך האפליה תתבטא לא פעם באי-שוויון מרגיז בגישה למשאבים חינוכיים ולעתים בהפרדה של תלמידים לפי הרקע החברתי-כלכלי שלהם, או במקרים קיצוניים, לפי מוצא או צבע עור.
בשירותים הציבוריים אפליה תתבטא בשירות ירוד יותר לאנשים מרקע מסוים, או במקרים קיצוניים אף בסירוב לספק שירות לאנשים על בסיס מאפייניהם השונים.
עוד סוג של אפליה, חמורה וקיצונית יותר, היא אפלייה מוסדית, שמתבטאת במדיניות או חוקים רשמיים, המפלים באופן שיטתי קבוצות באוכלוסייה. במקרים של מדינות כמו שרום אפריקה, או גרמניה הנאצית, למשל, הפלו חוקים היסטוריים את השחורים או היהודים, בהתאמה ומנעו זכות לשבת במקומות מסוימים, לעבוד, לפתוח עסקים. בארצות רבות אין, או לא הייתה, זכות הצבעה לנשים , למיעוטים אתניים וכדומה.
המאבק באפליה הוא מרכיב חשוב בקידום של צדק חברתי ושוויון זכויות לכל אדם, באשר הוא.
הנה אפליה בקבלה לעבודה (עברית):
https://youtu.be/0PNU6GXk5WU
יש מי שחווים אפליה על רקע של גזע, צבע עור או מוצא:
https://youtu.be/NyXVdit9cDc
יש אפליה טכנולוגית על בסיס מגדרי (עברית):
https://youtu.be/O25oWJwSPg0
ונרגיע רגע באפליה שנשמעת מצחיקה, גם כשהיא ממש מרגיזה (עברית):
https://youtu.be/BlCB51GXcDM
אפליה (Discrimination) היא התייחסות שונה ולא הוגנת, לאדם או לקבוצה. אפליה מתבססת על מאפיינים כמו מוצא, מגדר, גיל, דת, נטייה מינית או מוגבלות כלשהי. מדובר בתופעה חברתית נוראה, הפוגעת בזכויות האדם ובשוויון הזדמנויות.
אפליה יכולה להיות גלויה או סמויה, כשאת האפלייה הסמויה קשה יותר לזהות. נסו לבדוק לעצמכם בחלוקה הבאה איזו אפלייה היא גלויה ואיזו סמויה:
בתחום הדיור האפליה תהיה בצורה של סירוב להשכיר או למכור נכס לאנשים מקבוצה מסוימת באוכלוסיה.לא פעם זה יהיה על רקע של גזע, לאום או מוצא, כשהסירוב מצד המפלה נובע מרצון נסתר למנוע התנגשות תרבותית או ירידה בערך הדירות, בשל סטריאוטיפים וגזענות. לא פעם הנימוק שיושמע למסורב יהיה בגדר תירוץ.
בשוק העבודה יכולה האפליה להתבטא בסירוב של מעסיקים לקבל אדם לעבודה או לשלם שכר נמוך יותר, בשל היותו ממוצא אתני כלשהו או מסיבות מגדריות.
במערכת החינוך האפליה תתבטא לא פעם באי-שוויון מרגיז בגישה למשאבים חינוכיים ולעתים בהפרדה של תלמידים לפי הרקע החברתי-כלכלי שלהם, או במקרים קיצוניים, לפי מוצא או צבע עור.
בשירותים הציבוריים אפליה תתבטא בשירות ירוד יותר לאנשים מרקע מסוים, או במקרים קיצוניים אף בסירוב לספק שירות לאנשים על בסיס מאפייניהם השונים.
עוד סוג של אפליה, חמורה וקיצונית יותר, היא אפלייה מוסדית, שמתבטאת במדיניות או חוקים רשמיים, המפלים באופן שיטתי קבוצות באוכלוסייה. במקרים של מדינות כמו שרום אפריקה, או גרמניה הנאצית, למשל, הפלו חוקים היסטוריים את השחורים או היהודים, בהתאמה ומנעו זכות לשבת במקומות מסוימים, לעבוד, לפתוח עסקים. בארצות רבות אין, או לא הייתה, זכות הצבעה לנשים , למיעוטים אתניים וכדומה.
המאבק באפליה הוא מרכיב חשוב בקידום של צדק חברתי ושוויון זכויות לכל אדם, באשר הוא.
הנה אפליה בקבלה לעבודה (עברית):
https://youtu.be/0PNU6GXk5WU
יש מי שחווים אפליה על רקע של גזע, צבע עור או מוצא:
https://youtu.be/NyXVdit9cDc
יש אפליה טכנולוגית על בסיס מגדרי (עברית):
https://youtu.be/O25oWJwSPg0
ונרגיע רגע באפליה שנשמעת מצחיקה, גם כשהיא ממש מרגיזה (עברית):
https://youtu.be/BlCB51GXcDM
מהו אלטרואיזם?
אַלְטְרוּאִיזְם (Altruism) הוא שמו של הרצון האנושי לסייע ולעזור לאחרים, ללא תשלום או תמורה כלשהי שאדם מצפה לה. את המונח אלטרואיזם טבע בצרפתית הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט. המושג בא מהמילה האיטלקית altrui, שהיא עצמה נגזרה מהמילה הלטינית שמשמעותה "מישהו אחר" או "אנשים אחרים" - המילה alteri.
אלטרואיזם, שבעברית קוראים לו זוּלָתָנוּת, הוא ההפך מהמושג "אגואיזם", בו מכנים אדם שחושב רק על עצמו ופועל רק מתוך כדאיות אישית. האלטרואיסט מצמצם או אף מתעלם מרווחתו שלו, למען רווחתם של אחרים. בקצה העליון של האלטרואיזם מצויה הקרבת חייו של אלטרואיסט, למען אחרים. הקרבה עצמית ומודעת שכזו למען הזולת, היא זו שגילה למשל הקצין רועי קליין שבמלחמת לבנון השנייה מצא את עצמו ניצב אל מול רימון יד שנזרק לחדר וזינק על הרימון תוך הקרבת חייו, בכדי להציל את חייליו.
עם האבולוציה נראה שהאלטרואיזם אינו מסתדר, שכן הפרט האבולוציוני לא נהנה מהמעשה האלטרואיסטי. בעשורים האחרונים, עם זאת, נראה שמנגנונים כמו עקרון ההכבדה וברירת שארים ואולי אחרים מאפשרים להבין את ההתנהגות הזו כבעלת יתרונות חברתיים. מדע הסוציוביולוגיה עוסק במנגנונים כאלה ויודע להסביר שתרומתו של אדם לזולתו מוערכת חברתית, גם אם בטווח המידי לא נראה שהפרט התורם נהנה ממנה.
גם בטבע יש לא מעט דוגמאות של אלטרואיזם בבעלי חיים ואורגניזמים חיים. את הפרדוקס לכאורה פותר דרווין בהסבר של האלטרואיזם כעל מעשה שיש לו תרומה לקבוצה. האלטרואיזם לפיו הוא בעל הגיון אבולוציוני בתרומה של העושה מעשה טוב לקהילה שלו. אחריו מצאו חוקרים כמו ריצ'רד דוקינס, שכתב את הספר "הגן האנוכי", הגיון של העברת גנים בתורשה, של מי שניצל בזכות מעשה אלטרואיסטי.
הנה סרטון על אלטרואיזם:
https://youtu.be/gJEhog-vZKU
דוגמאות יפות לאלטרואיזם ואכפתיות לזולת:
https://youtu.be/PT-HBl2TVtI
יש מקרים שבהם זה "שלח לחמך.."
https://youtu.be/ovj5dzMxzmc
המדהים הוא שאלטרואיזם עולמי בימינו כדאי גם לאגואיסטים שבינינו (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ
על התועלתנות והקיום האמיתי של אלטרואיזם (עברית):
https://youtu.be/7Ik_J0WSKRI
על האלטרואיזם וההיגיון האבולוציוני שלו בטבע (עברית):
https://youtu.be/KqeA8qE25j4
שיחה על הנושא בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/yz6wD32OGQg?long=yes
הרצאת טד על אלטרואיזם (מתורגם):
https://youtu.be/Diuv3XZQXyc?long=yes
והרצאה על אלטרואיזם בבעלי חיים (עברית):
https://youtu.be/2eWnVGEJE2o?t=2m28s?long=yes
אַלְטְרוּאִיזְם (Altruism) הוא שמו של הרצון האנושי לסייע ולעזור לאחרים, ללא תשלום או תמורה כלשהי שאדם מצפה לה. את המונח אלטרואיזם טבע בצרפתית הפילוסוף הצרפתי אוגוסט קונט. המושג בא מהמילה האיטלקית altrui, שהיא עצמה נגזרה מהמילה הלטינית שמשמעותה "מישהו אחר" או "אנשים אחרים" - המילה alteri.
אלטרואיזם, שבעברית קוראים לו זוּלָתָנוּת, הוא ההפך מהמושג "אגואיזם", בו מכנים אדם שחושב רק על עצמו ופועל רק מתוך כדאיות אישית. האלטרואיסט מצמצם או אף מתעלם מרווחתו שלו, למען רווחתם של אחרים. בקצה העליון של האלטרואיזם מצויה הקרבת חייו של אלטרואיסט, למען אחרים. הקרבה עצמית ומודעת שכזו למען הזולת, היא זו שגילה למשל הקצין רועי קליין שבמלחמת לבנון השנייה מצא את עצמו ניצב אל מול רימון יד שנזרק לחדר וזינק על הרימון תוך הקרבת חייו, בכדי להציל את חייליו.
עם האבולוציה נראה שהאלטרואיזם אינו מסתדר, שכן הפרט האבולוציוני לא נהנה מהמעשה האלטרואיסטי. בעשורים האחרונים, עם זאת, נראה שמנגנונים כמו עקרון ההכבדה וברירת שארים ואולי אחרים מאפשרים להבין את ההתנהגות הזו כבעלת יתרונות חברתיים. מדע הסוציוביולוגיה עוסק במנגנונים כאלה ויודע להסביר שתרומתו של אדם לזולתו מוערכת חברתית, גם אם בטווח המידי לא נראה שהפרט התורם נהנה ממנה.
גם בטבע יש לא מעט דוגמאות של אלטרואיזם בבעלי חיים ואורגניזמים חיים. את הפרדוקס לכאורה פותר דרווין בהסבר של האלטרואיזם כעל מעשה שיש לו תרומה לקבוצה. האלטרואיזם לפיו הוא בעל הגיון אבולוציוני בתרומה של העושה מעשה טוב לקהילה שלו. אחריו מצאו חוקרים כמו ריצ'רד דוקינס, שכתב את הספר "הגן האנוכי", הגיון של העברת גנים בתורשה, של מי שניצל בזכות מעשה אלטרואיסטי.
הנה סרטון על אלטרואיזם:
https://youtu.be/gJEhog-vZKU
דוגמאות יפות לאלטרואיזם ואכפתיות לזולת:
https://youtu.be/PT-HBl2TVtI
יש מקרים שבהם זה "שלח לחמך.."
https://youtu.be/ovj5dzMxzmc
המדהים הוא שאלטרואיזם עולמי בימינו כדאי גם לאגואיסטים שבינינו (מתורגם):
https://youtu.be/rvskMHn0sqQ
על התועלתנות והקיום האמיתי של אלטרואיזם (עברית):
https://youtu.be/7Ik_J0WSKRI
על האלטרואיזם וההיגיון האבולוציוני שלו בטבע (עברית):
https://youtu.be/KqeA8qE25j4
שיחה על הנושא בחינוכית (עברית):
https://youtu.be/yz6wD32OGQg?long=yes
הרצאת טד על אלטרואיזם (מתורגם):
https://youtu.be/Diuv3XZQXyc?long=yes
והרצאה על אלטרואיזם בבעלי חיים (עברית):
https://youtu.be/2eWnVGEJE2o?t=2m28s?long=yes
מי המציא את הזמן?
את הזמן איש לא המציא. הזמן הוא מושג טבעי וישנן יחידות זמן טבעיות, שנוצרו מהטבע ומתנועת כדור הארץ בחלל.
לצד הזמן הטבעי, קיימות יחידות הזמן המלאכותיות, שיצר האדם כדי לארגן את פעילותו ביעילות. אלה נוצרו במהלך התפתחות התרבות האנושית.
משערים שמדידת הזמן החלה בתרבות השומרית ופותחה גם אחריה, באימפריה הבבלית, בה חלקו את השנה לחודשים, שבועות וימים.
בבל הייתה עיר עשירה ומפותחת במדע. אסטרונומים בבלים החלו לרשום אירועים בחלל כבר משנת 747 לפני הספירה.
המתמטיקה הבבלית הייתה מתקדמת מאד והיא לא התבססה על החלוקה ל-10 כמו היום אלא על 60. כך הם החליטו לחלק את הזמן ל-60 שניות בדקה, 60 דקות בשעה ו-360 יום בשנה ובזוויות המעגל.
הנה תולדות ומשמעות הזמן (מתורגם):
https://youtu.be/R3tbVHlsKhs
מושג הזמן ומדידתו, כפי שאנו מכירים אותם:
http://youtu.be/nIZ2ibR_q6A
ההיסטוריה של מדידת הזמן עד היום:
http://youtu.be/ggvRga_JqXw?t=34s
בחיוך - מתי נולדה הספירה לאחור ומתי היא מגוחכת (עברית):
https://youtu.be/Ou3fQSRWadM
וסרט תיעודי על הזמן ומשמעותו:
https://youtu.be/2TiQidGPHA4?long=yes
את הזמן איש לא המציא. הזמן הוא מושג טבעי וישנן יחידות זמן טבעיות, שנוצרו מהטבע ומתנועת כדור הארץ בחלל.
לצד הזמן הטבעי, קיימות יחידות הזמן המלאכותיות, שיצר האדם כדי לארגן את פעילותו ביעילות. אלה נוצרו במהלך התפתחות התרבות האנושית.
משערים שמדידת הזמן החלה בתרבות השומרית ופותחה גם אחריה, באימפריה הבבלית, בה חלקו את השנה לחודשים, שבועות וימים.
בבל הייתה עיר עשירה ומפותחת במדע. אסטרונומים בבלים החלו לרשום אירועים בחלל כבר משנת 747 לפני הספירה.
המתמטיקה הבבלית הייתה מתקדמת מאד והיא לא התבססה על החלוקה ל-10 כמו היום אלא על 60. כך הם החליטו לחלק את הזמן ל-60 שניות בדקה, 60 דקות בשעה ו-360 יום בשנה ובזוויות המעגל.
הנה תולדות ומשמעות הזמן (מתורגם):
https://youtu.be/R3tbVHlsKhs
מושג הזמן ומדידתו, כפי שאנו מכירים אותם:
http://youtu.be/nIZ2ibR_q6A
ההיסטוריה של מדידת הזמן עד היום:
http://youtu.be/ggvRga_JqXw?t=34s
בחיוך - מתי נולדה הספירה לאחור ומתי היא מגוחכת (עברית):
https://youtu.be/Ou3fQSRWadM
וסרט תיעודי על הזמן ומשמעותו:
https://youtu.be/2TiQidGPHA4?long=yes
מהי תוחלת חיים ואיך מודדים אותה?
האם סטטיסטיקה יכולה להאריך את חיינו? - נראה שלא ממש. אבל היא בהחלט יכולה לזהות שינויים בתוחלת החיים שלנו ולהצביע על הסיכויים שלנו לחיות יותר או פחות.
אבל מהי תוחלת חיים?
תוחלת החיים (Life expectancy), בפשטות, אומרת עד איזה גיל יש לנו את הסיכוי לחיות.
במונחים סטטיסטיים, "תוחלת" ערך נצפה (Expected value) של ממוצע הערכים אותם צפוי משתנה לקבל. במקרה הזה מדובר במדד סטטיסטי שמנבא את הזמן שנותר לפרטים מתוך קבוצה נתונה להישאר בחיים.
כמדד סטטיסטי כמובן שהתוחלת היא סוג של ממוצע. כל ניבוי סטטיסטי מנסה להציע את התחזית המדויקת ביותר אך הוא עדיין סטטיסטי. כפרטים בחברה אנו חיים את חיינו הפרטיים באופן אחר, מטפלים אחרת בגופנו, ניזונים מאוכל שונה, חשופים לזיהומים, סיכונים או סגנונות חיים המשתנים מאדם לאדם וכך הלאה.
אבל כללית, תוחלת החיים היא מדד מצוין לקבלת החלטות והשקעה בעתיד של חברה.
במהלך הדורות למד המין האנושי לחיות יותר ויותר שנים. כיום ברור שבקצב התפתחות המדע והטכנולוגיה ואם לא יתרחשו התפתחויות קשות, חלקן נובעות לצערנו מההתנהגות האנושית כלפי כדור הארץ, תמשיך מגמת הגדילה של תוחלת החיים האנושית.
דוגמאות למגמה הזו? - הבה נביט לשינויים ההיסטוריים בתוחלת החיים. חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה, בתקופה הרומית כ-25 שנה, תוחלת חיים שנמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בשל היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה. המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית ובסוף המאה ה-19 מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה וכך הלאה.
יש סיכוי שהילדים הגדלים בימינו יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.
עוד על הארכת תוחלת החיים אפשר ללמוד בתגית "תוחלת חיים, היסטוריה".
#שתי הערות
צריך לומר שיש אי דיוק מודע במונח "תוחלת חיים". איננו יכולים לחשב את הזמן הצפוי שנותר לאדם לחיות, שזו תוחלת החיים עצמה. מה שאנו כן יכולים לבצע הוא אומדן של תוחלת החיים. ועדיין, לשם קיצור, נהוג לכנות את אומדן תוחלת החיים בשם "תוחלת חיים".
בנוסף, חשוב לדעת שהמושג "תוחלת חיים" מתייחס תמיד לתוחלת החיים בזמן הלידה. זוהי בעצם התוחלת של מספר שנות החיים הצפויות לתינוק ביום היוולדו.
הנה תוחלת החיים ומדידתה:
https://youtu.be/7qFyX6KLCoY
כמה זמן אנו עתידים לחיות?
https://youtu.be/vjlRc1lEIvk
לסטטיסטיקה של מדינות יש תפקיד חשוב בחקר העתיד (מתורגם):
https://youtu.be/RLmKfXwWQtE
למקום בו אדם נולד וחי יש השפעה על תוחלת החיים:
https://youtu.be/KvwIW2dlUj8
וכתבת טלוויזיה על הארכת תוחלת החיים (עברית):
https://youtu.be/_b0rNa-ts2g?t=21s
האם סטטיסטיקה יכולה להאריך את חיינו? - נראה שלא ממש. אבל היא בהחלט יכולה לזהות שינויים בתוחלת החיים שלנו ולהצביע על הסיכויים שלנו לחיות יותר או פחות.
אבל מהי תוחלת חיים?
תוחלת החיים (Life expectancy), בפשטות, אומרת עד איזה גיל יש לנו את הסיכוי לחיות.
במונחים סטטיסטיים, "תוחלת" ערך נצפה (Expected value) של ממוצע הערכים אותם צפוי משתנה לקבל. במקרה הזה מדובר במדד סטטיסטי שמנבא את הזמן שנותר לפרטים מתוך קבוצה נתונה להישאר בחיים.
כמדד סטטיסטי כמובן שהתוחלת היא סוג של ממוצע. כל ניבוי סטטיסטי מנסה להציע את התחזית המדויקת ביותר אך הוא עדיין סטטיסטי. כפרטים בחברה אנו חיים את חיינו הפרטיים באופן אחר, מטפלים אחרת בגופנו, ניזונים מאוכל שונה, חשופים לזיהומים, סיכונים או סגנונות חיים המשתנים מאדם לאדם וכך הלאה.
אבל כללית, תוחלת החיים היא מדד מצוין לקבלת החלטות והשקעה בעתיד של חברה.
במהלך הדורות למד המין האנושי לחיות יותר ויותר שנים. כיום ברור שבקצב התפתחות המדע והטכנולוגיה ואם לא יתרחשו התפתחויות קשות, חלקן נובעות לצערנו מההתנהגות האנושית כלפי כדור הארץ, תמשיך מגמת הגדילה של תוחלת החיים האנושית.
דוגמאות למגמה הזו? - הבה נביט לשינויים ההיסטוריים בתוחלת החיים. חוקרים מעריכים שבתקופת האבן הקדומה הייתה תוחלת החיים 18 שנה בלבד. בתקופת הברונזה היא עלתה ל-33 שנה, בתקופה הרומית כ-25 שנה, תוחלת חיים שנמשכה פחות או יותר עד ימי הביניים, בשל היגיינה לקויה ותמותת תינוקות גבוהה. המהפכה המדעית ועידן ההשכלה מביאים לשיפור בתנאי החיים והבריאות האנושית ובסוף המאה ה-19 מגיעה תוחלת החיים בארצות המפותחות לכ-50 שנה. חצי מאה אחר כך היא עולה לכ-65 שנה וכך הלאה.
יש סיכוי שהילדים הגדלים בימינו יהיו הדור הראשון שתוחלת החיים שלו תעבור את מחסום 100 השנים.
עוד על הארכת תוחלת החיים אפשר ללמוד בתגית "תוחלת חיים, היסטוריה".
#שתי הערות
צריך לומר שיש אי דיוק מודע במונח "תוחלת חיים". איננו יכולים לחשב את הזמן הצפוי שנותר לאדם לחיות, שזו תוחלת החיים עצמה. מה שאנו כן יכולים לבצע הוא אומדן של תוחלת החיים. ועדיין, לשם קיצור, נהוג לכנות את אומדן תוחלת החיים בשם "תוחלת חיים".
בנוסף, חשוב לדעת שהמושג "תוחלת חיים" מתייחס תמיד לתוחלת החיים בזמן הלידה. זוהי בעצם התוחלת של מספר שנות החיים הצפויות לתינוק ביום היוולדו.
הנה תוחלת החיים ומדידתה:
https://youtu.be/7qFyX6KLCoY
כמה זמן אנו עתידים לחיות?
https://youtu.be/vjlRc1lEIvk
לסטטיסטיקה של מדינות יש תפקיד חשוב בחקר העתיד (מתורגם):
https://youtu.be/RLmKfXwWQtE
למקום בו אדם נולד וחי יש השפעה על תוחלת החיים:
https://youtu.be/KvwIW2dlUj8
וכתבת טלוויזיה על הארכת תוחלת החיים (עברית):
https://youtu.be/_b0rNa-ts2g?t=21s
איך התפתחה תרבות הצריכה המודרנית?
לוגואים, פרסומות, מיתוג, מודעות, קמפיינים, באנרים, ג'ינגלים או שלטי פרסום - היום יום שלנו מוצף בהזמנות לצרוך, לקנות, לרכוש בעלות או להשקיע במוצרים ושירותים שיהפכו אותנו מאושרים ואת חיינו נוחים יותר. בחברה המודרנית אם אתה צורך - משמע אתה קיים!
על זה מתבססת תרבות הצריכה (Consumer culture) של ימינו, תופעה צעירה יחסית שמעולם לא התקיימה לפני העידן המודרני. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד בחלקים הפחות מבוססים שבו, כל כך עסוק בקניות ובזבזן בצריכה.
חשבו על זה לרגע. עד לפס הייצור והייצור ההמוני שהפך את התעשייה למובילת הכלכלה, האדם קנה. אבל בדרך כלל הוא קנה לצרכיו.
ההיסטוריה הקצרה של תרבות הצריכה המודרנית מראה שהכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. היציאה מעידן קשה של מיתון וכלכלת מלחמה מצומצמת, שהיא עצמה באה אחרי שפל עולמי גדול, הייתה הדרגתית אבל הרימה את הכלכלה לגבהים שהמין האנושי לא הכיר לפני כן.
הייצור המלחמתי של המלחמה העולמית כולה הופנה באחת לפסי ייצור שלמים של מוצרי נוחות, פנאי וסטטוס (אלה שמדגימים לשכנים כמה אנחנו מצליחים ויכולים להרשות לעצמנו).
גם היכולת הכלכלית של הציבור במדינות רבות צמחה פלאים. הרדיו ואחריו הטלוויזיה החלו לפרסם מוצרים וחוויות והדמיון אחז בעגלת הקניות. לפתע המוצרים שקנית הפכו לפחות מאלה שאתה צריך באמת ויותר מאלה שמפגינים מי אתה וכמה אתה מצליח.
אנשים החלו לפתע להפגין עושר והמוצרים שהם קנו הפכו למוצרים ממותגים. חלק משמעותי מעלות המוצר שקנית היה שווי הלוגו שיש עליו.
מצליח, מעריך איכות, לא מתפשר, בעל יכולת - לא פעם, יותר משהוא מעיד על איכות המוצר, המותג שמייצר אותו ומתנוסס עליו העיד עליך כבעליו.
בואכה המילניום החדש, האינטרנט הביא את הצריכה בעולם החופשי לגבהים חדשים. העולם שבו אנו חיים החל מציע כמות אדירה של מוצרים וכמעט בלי חשבון. המין האנושי עתיר רצונות והוא רוצה הרבה מהם, שיגיעו בזול, מיידית ובלי להמתין. שהכל יהיה בידינו - כאן ועכשיו.
די מהר התפתחה הגלובליזציה והפכה את העולם כולו לשוק אחד גדול. החברות כבר לא מייצרות לכלכלה ספציפית או אפילו למדינות האזור. תאגידים בינלאומיים מייצרים כשהשוק שלהם הוא בפשטות כל העולם. גם אתה הצרכן חושק במשהו, נכנס לאינטרנט, משווה בין המחירים שלו ברשתות שליד הבית או באתרי מכירה ענקיים כמו אמזון ואיביי, מציץ לרגע בשלל שווקים מקוונים מסין, מזמין וממתין שהשליח יביא אל סף ביתך.
הרשתות החברתיות הכניסו את השיווק לעידן בו הרזולוציה היא ברמת היחיד. היכולת של בינה מלאכותית וספציפית הלמידה העמוקה, ללמוד את חשקיו ותחומי העניין של כל משתמש וגולש מביאים לכך שלכל אדם מותאמים הפרסומות, הפוסטים והמוצרים שהוא רואה, מה שמגדיל את המכירות בטירוף. כשהתאגיד נותן לך בחינם, אתה הופך למוצר והדאטה שנאסף עליך הוא שמאפשר לדייק את מה שתראה ואפילו את המחירים שתראה לכל מוצר שגילית בו עניין. ספוילר: הם בדרך כלל יהיו גבוהים יותר כשהאלגוריתם מבין שגילית בהם עניין.
לדת הקניות והשופינג יש גם חגים משלה. חגי הצרכנות הולכים ומתרבים. אם פעם היו חגי תשרי ופסח ליהודים וכריסטמס וה-New Year לכל שאר העולם, היום הצטרפו עוד המון "חגי קניות" לדת הרשת. ביניהם יהיו יום הרווקים הסיני, הסופר מאנדיי, סאמר סייל, יום האהבה, הפי וונלטיינ'ז דיי ובטח כבר יש שניים שלושה חדשים שלא הזכרנו.
בולמוס הצריכה לא עושה סימנים שהוא ייעלם בקרוב. אפילו משבר האקלים ומצבו המחמיר ומכמיר הלב של כדור הארץ לא מדגדג לו את כרטיס האשראי. אלה אנחנו שמשלמים ונמשיך לשלם את המחיר של הצריכה הזו והוא לא יהיה בכסף - הוא יהיה הרבה יותר יקר.
כך נוצרה הצריכה הלא-נשלטת והחומרנות בעולם המודרני:
https://youtu.be/iFlMQAppIpg
התוצאה ברורה - מעולם לא היה המין האנושי בבולמוס כזה של קניות:
https://youtu.be/2zf9HaWwaLI
מה גורם לנו לקנות כל כך הרבה?
https://youtu.be/KtWlmbDsx-U
כך התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/yzWASs0Nh7I
וסרט תיעודי על היווצרות תרבות הצריכה שגורמת לנו לרכוש עוד ועוד מוצרים מיותרים (מתורגם):
https://youtu.be/Y-Unq3R--M0?long=yes
לוגואים, פרסומות, מיתוג, מודעות, קמפיינים, באנרים, ג'ינגלים או שלטי פרסום - היום יום שלנו מוצף בהזמנות לצרוך, לקנות, לרכוש בעלות או להשקיע במוצרים ושירותים שיהפכו אותנו מאושרים ואת חיינו נוחים יותר. בחברה המודרנית אם אתה צורך - משמע אתה קיים!
על זה מתבססת תרבות הצריכה (Consumer culture) של ימינו, תופעה צעירה יחסית שמעולם לא התקיימה לפני העידן המודרני. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד בחלקים הפחות מבוססים שבו, כל כך עסוק בקניות ובזבזן בצריכה.
חשבו על זה לרגע. עד לפס הייצור והייצור ההמוני שהפך את התעשייה למובילת הכלכלה, האדם קנה. אבל בדרך כלל הוא קנה לצרכיו.
ההיסטוריה הקצרה של תרבות הצריכה המודרנית מראה שהכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. היציאה מעידן קשה של מיתון וכלכלת מלחמה מצומצמת, שהיא עצמה באה אחרי שפל עולמי גדול, הייתה הדרגתית אבל הרימה את הכלכלה לגבהים שהמין האנושי לא הכיר לפני כן.
הייצור המלחמתי של המלחמה העולמית כולה הופנה באחת לפסי ייצור שלמים של מוצרי נוחות, פנאי וסטטוס (אלה שמדגימים לשכנים כמה אנחנו מצליחים ויכולים להרשות לעצמנו).
גם היכולת הכלכלית של הציבור במדינות רבות צמחה פלאים. הרדיו ואחריו הטלוויזיה החלו לפרסם מוצרים וחוויות והדמיון אחז בעגלת הקניות. לפתע המוצרים שקנית הפכו לפחות מאלה שאתה צריך באמת ויותר מאלה שמפגינים מי אתה וכמה אתה מצליח.
אנשים החלו לפתע להפגין עושר והמוצרים שהם קנו הפכו למוצרים ממותגים. חלק משמעותי מעלות המוצר שקנית היה שווי הלוגו שיש עליו.
מצליח, מעריך איכות, לא מתפשר, בעל יכולת - לא פעם, יותר משהוא מעיד על איכות המוצר, המותג שמייצר אותו ומתנוסס עליו העיד עליך כבעליו.
בואכה המילניום החדש, האינטרנט הביא את הצריכה בעולם החופשי לגבהים חדשים. העולם שבו אנו חיים החל מציע כמות אדירה של מוצרים וכמעט בלי חשבון. המין האנושי עתיר רצונות והוא רוצה הרבה מהם, שיגיעו בזול, מיידית ובלי להמתין. שהכל יהיה בידינו - כאן ועכשיו.
די מהר התפתחה הגלובליזציה והפכה את העולם כולו לשוק אחד גדול. החברות כבר לא מייצרות לכלכלה ספציפית או אפילו למדינות האזור. תאגידים בינלאומיים מייצרים כשהשוק שלהם הוא בפשטות כל העולם. גם אתה הצרכן חושק במשהו, נכנס לאינטרנט, משווה בין המחירים שלו ברשתות שליד הבית או באתרי מכירה ענקיים כמו אמזון ואיביי, מציץ לרגע בשלל שווקים מקוונים מסין, מזמין וממתין שהשליח יביא אל סף ביתך.
הרשתות החברתיות הכניסו את השיווק לעידן בו הרזולוציה היא ברמת היחיד. היכולת של בינה מלאכותית וספציפית הלמידה העמוקה, ללמוד את חשקיו ותחומי העניין של כל משתמש וגולש מביאים לכך שלכל אדם מותאמים הפרסומות, הפוסטים והמוצרים שהוא רואה, מה שמגדיל את המכירות בטירוף. כשהתאגיד נותן לך בחינם, אתה הופך למוצר והדאטה שנאסף עליך הוא שמאפשר לדייק את מה שתראה ואפילו את המחירים שתראה לכל מוצר שגילית בו עניין. ספוילר: הם בדרך כלל יהיו גבוהים יותר כשהאלגוריתם מבין שגילית בהם עניין.
לדת הקניות והשופינג יש גם חגים משלה. חגי הצרכנות הולכים ומתרבים. אם פעם היו חגי תשרי ופסח ליהודים וכריסטמס וה-New Year לכל שאר העולם, היום הצטרפו עוד המון "חגי קניות" לדת הרשת. ביניהם יהיו יום הרווקים הסיני, הסופר מאנדיי, סאמר סייל, יום האהבה, הפי וונלטיינ'ז דיי ובטח כבר יש שניים שלושה חדשים שלא הזכרנו.
בולמוס הצריכה לא עושה סימנים שהוא ייעלם בקרוב. אפילו משבר האקלים ומצבו המחמיר ומכמיר הלב של כדור הארץ לא מדגדג לו את כרטיס האשראי. אלה אנחנו שמשלמים ונמשיך לשלם את המחיר של הצריכה הזו והוא לא יהיה בכסף - הוא יהיה הרבה יותר יקר.
כך נוצרה הצריכה הלא-נשלטת והחומרנות בעולם המודרני:
https://youtu.be/iFlMQAppIpg
התוצאה ברורה - מעולם לא היה המין האנושי בבולמוס כזה של קניות:
https://youtu.be/2zf9HaWwaLI
מה גורם לנו לקנות כל כך הרבה?
https://youtu.be/KtWlmbDsx-U
כך התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):
https://youtu.be/yzWASs0Nh7I
וסרט תיעודי על היווצרות תרבות הצריכה שגורמת לנו לרכוש עוד ועוד מוצרים מיותרים (מתורגם):
https://youtu.be/Y-Unq3R--M0?long=yes
מהי גזענות?
גזענות היא התייחסות או התנהגות שמפלה בין אנשים, בגלל צבעם, גזעם, הלאום או הדת שלהם. הנאצים, למשל, פיתחו תורת גזע גזענית שראתה ביהודים ובעמים אחרים, נחותים לעומת הגרמנים. הם גם הפכו את הגזענות הזו להשמדת-עם ליהודים, במהלך השואה, ולבני עמים רבים במלחמת העולם השניה.
להבדיל, גזענים בישראל עלולים לראות בבני הלאום הערבי נחותים מהיהודי, ביהודים מאפריקה נחותים לעומת יהודים שמוצאם מארצות אירופה וכדומה, או בילדים שמוצאם במדינות המזרח פחות ראויים ללמוד עם ילדים שמוצאם אשכנזי - כל אלה הן תפיסות גזעניות שראוי לגנות.
כל בני האדם שווים הם!
הנה ביטויי גזענות בישראל (עברית):
http://youtu.be/MXhWZVb-tcw
משל על גזענות ומה שהיא גורמת לנו:
http://youtu.be/htEtTra7rdw
גזענות בעיניים של ילד:
https://youtu.be/muy5zpqslRc
דוגמה לגזענות שמופנית כנגד אנשים דגולים (מתורגם):
https://youtu.be/dKku0AfTs0c
הביטוי הכי טוב לשינויים לטובה שההיסטוריה מביאה הוא בשיר הנפלא "שינוי עומד לבוא" של סם קוק:
https://youtu.be/wEBlaMOmKV4
ופרסומת של קבוצת כדורגל נגד הגזענות בכדורגל (עברית):
http://youtu.be/rcnUiMq53Fw
גזענות היא התייחסות או התנהגות שמפלה בין אנשים, בגלל צבעם, גזעם, הלאום או הדת שלהם. הנאצים, למשל, פיתחו תורת גזע גזענית שראתה ביהודים ובעמים אחרים, נחותים לעומת הגרמנים. הם גם הפכו את הגזענות הזו להשמדת-עם ליהודים, במהלך השואה, ולבני עמים רבים במלחמת העולם השניה.
להבדיל, גזענים בישראל עלולים לראות בבני הלאום הערבי נחותים מהיהודי, ביהודים מאפריקה נחותים לעומת יהודים שמוצאם מארצות אירופה וכדומה, או בילדים שמוצאם במדינות המזרח פחות ראויים ללמוד עם ילדים שמוצאם אשכנזי - כל אלה הן תפיסות גזעניות שראוי לגנות.
כל בני האדם שווים הם!
הנה ביטויי גזענות בישראל (עברית):
http://youtu.be/MXhWZVb-tcw
משל על גזענות ומה שהיא גורמת לנו:
http://youtu.be/htEtTra7rdw
גזענות בעיניים של ילד:
https://youtu.be/muy5zpqslRc
דוגמה לגזענות שמופנית כנגד אנשים דגולים (מתורגם):
https://youtu.be/dKku0AfTs0c
הביטוי הכי טוב לשינויים לטובה שההיסטוריה מביאה הוא בשיר הנפלא "שינוי עומד לבוא" של סם קוק:
https://youtu.be/wEBlaMOmKV4
ופרסומת של קבוצת כדורגל נגד הגזענות בכדורגל (עברית):
http://youtu.be/rcnUiMq53Fw
