שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי כתב אבן חלף אל-מוראדי את "ספר הסודות"?
אִבְּן ח'לף אל-מוראדי (Ibn Khalaf al-Muradi) היה מדען ומהנדס מבריק שפעל בטולדו שבספרד המוסלמית במאה ה-11. הוא היה חלק מתור הזהב של התרבות האנדלוסית, תקופה של פריחה תרבותית, מדעית ואמנותית יוצאת דופן, שהניבה תגליות רבות, המצאות מרתקות, תיעודים רפואיים פורצי דרך וספרות עילית ויצירות אדריכליות מרהיבות.
אל-מוראדי נודע בזכות ספרו "ספר הסודות", בערבית "כתאב אל-אסראר". הספר הוא אחד המקורות החשובים להבנת ההתפתחות הטכנולוגית בעולם המוסלמי של ימי הביניים.
הספר, ששמו המלא הוא "ספר הסודות על תוצאות המחשבות", מהווה עד היום את אחת העדויות הכתובות והמצוירות המוקדמות ביותר שתיעדו ותיארו מכונות עתיקות ומורכבות. זהו כתב יד חשוב במיוחד בתחום ההיסטוריה של המדע והוצג בו ידע רב שמעולם לא נחקר או נחשף לפני כן.
מי שחקר את הספר, תרגם אותו לראשונה בהיסטוריה ופרסם אותו, היה מרכז המחקר Leonardo3. במקום גם שוחזרו המכונות שתיאר אל מוראדי בספר והוצגו לציבור.
בספרו תיעד אל-מוראדי מכונות ומתקנים הידראוליים שהיו בשימוש בתקופתו. התיעוד שלו כולל תיאורים של שעוני מים, ברמות שונות של תחכום וגלגלי שיניים, מכונות להעלאת מים מבארות, שעון שמש נייד ואוניברסלי, מנגנוני השקיה, מכונות מלחמה, צעצועים ומכשירים מכניים קטנים וגדולים ועוד. כולם תוארו כשהם מלווים באיורים שעזרו להבין את אופן פעולתם.
מה שמייחד את עבודתו הוא שהוא לא רק תיאר את המכונות הקיימות, אלא גם הציע רעיונות לשיפורן ולפיתוח מנגנונים חדשים, אותם פרסם בספר הסודות שלו.
חשיבותו להיסטוריה של המדע והטכנולוגיה היא רבה. דרך כתביו אנו לומדים על רמת הידע הטכנולוגי המתקדם שהיה קיים בעולם המוסלמי של ימי הביניים. ספרו שימש השראה למהנדסים וממציאים בדורות הבאים והוא מהווה חלק חשוב בשרשרת המסירה של הידע המדעי והטכנולוגי מהעת העתיקה ועד ימינו.
העולם המוסלמי בתקופתו של אל-מוראדי היה מרכז של חדשנות וידע. בעוד שבאזורים רבים באירופה של ימי הביניים היה הידע המדעי מוגבל יחסית, בערי האסלאם פרחו המדעים והטכנולוגיה. מדענים ומהנדסים כמו אל-מוראדי תרמו תרומה משמעותית להתפתחות הידע האנושי, ועבודתם השפיעה על התפתחות הטכנולוגיה במשך דורות רבים.
למרות חשיבותו ההיסטורית, יש לציין שחלק מהפרטים על חייו ועבודתו של אל-מוראדי אינם ידועים בוודאות מוחלטת. עם זאת, ברור שהוא היה אחד המדענים והמהנדסים החשובים של תקופתו, וכתביו מספקים לנו חלון הצצה נדיר לעולם הטכנולוגי המתקדם של ספרד המוסלמית במאה ה-11.
הנה סיפורו של אל מוראדי וספר הסודות שלו:
https://youtu.be/HDjXXKO0298
על גדולתו של ספר הסודות שכתב - בערבית:
https://youtu.be/1znfJl1f7f8
וסרטון תיעודי על ספר הסודות:
https://youtu.be/TtoQW3J1MMQ?long=yes
מה זה תיכנות וקידוד?
אם שאלתם את עצמכם פעם מה זה תִּכְנוּת (Programming או Coding) הרי שאתם לא לבד.
תכנות הוא סדרת הוראות שמגדירות התנהגות. על תוכנית מחשב להיות טובה, אלגנטית, יעילה ונוחה לתחזוקה.
אבל התייחסות כזו היא בעיקר לכתיבת הקוד ונוטה להיות כללית מדי. אנו רואים בתכנות ביטוי של לוגיקה. בכלל, לצורך תכנות, הליך שכולל גם תכנון והבנה מעמיקה ומגוונת בתחום הפיתוח, נדרשת מומחיות בלא מעט נושאים, כולל בתחום היישום, באלגוריתמיקה וכמובן וככל הנראה בראש ובראשונה - בעולם של הלוגיקה.
התחום הזה דומה למתמטיקה ולכן לא מעט אנשים אומרים שתכנות הוא מתמטיקה יישומית. כי אם עולם הלוגיקה כולל את המתמטיקה והתכנות, המתמטיקה היא הצד התיאורטי שלו, בעוד שהתכנות הוא הצד המעשי, הפרקטי של הלוגיקה.
חברות גם מניחות שמתמטיקאים טובים יהיו מתכנתים ומהנדסי תוכנה מצוינים וגם אם מתמטיקה ברמה גבוהה לא הכרחית לתכנות, זה אכן בדרך כלל כך.
כבר שנים שמתנהל ויכוח על מהות התכנות - האם כתיבה של תכניות מחשב טובות היא יותר הנדסה, יותר אומנות, או אמנות של ממש. כנראה שפיתוח כולל את שלושת העולמות הללו ושמתכנת מצוין הוא גם בעל מקצוע טוב, גם בעל יכולת הנדסית משמעותית וגם אמן של קוד.
ואכן, בעולם של המתכנתים יש אבחנה מסוימת בין programming, בעברית תִּכְנוּת, שזו דרך החשיבה לפתרון בעיות ברמה היותר מופשטת וייתכן אף בלי ידע בשפת תוכנה ספציפית, לבין coding שזה קִידּוּד והוא יותר החלק הטכני יותר של כתיבת הקוד ומחייב ללמוד את התחביר, ה-Syntax של השפה שבה ייכתב הקוד שלך.
רבים בתחום אומרים שאם למדת "פרוגרמינג", כלומר תכנות, יהיה לך קל מאוד ללמוד "קודינג", שזה קידוד. זו הסיבה שלמתכנתים אמיתיים כל כך קל ללמוד שפות תכנות חדשות וזו כנראה גם הסיבה שמנהיגי העולם החדשים הם מי שהיו מתכנתים מצוינים. התכנות ברמה הגבוהה שלו מסייע לבנות יכולת מנטלית גבוהה שדרושה להנהיג ולפרוץ למקומות חדשים.
להיכרות עם עולם התיכנות היכנסו לתגית "תכנות".
הנה העולם של המתכנתים (מתורגם):
https://youtu.be/tSysNQFUf2g
בעולם הפיתוח יש לא מעט שמבחינים בין מתכנת programmer למקודד coder:
https://youtu.be/CIRGjwYgdT4
אפילו בסמארטפון אפשר לקודד:
https://youtu.be/Cmq3TrS3ccU
סרט יותר ארוך על עולם התיכנות:
https://youtu.be/dU1xS07N-FA?long=yes
וראיון עם איש מחשבים על תכנות בעולם ההייטק (עברית):
https://youtu.be/MWuPuu2c1Y8?long=yes
מהנדסים
אִבְּן ח'לף אל-מוראדי (Ibn Khalaf al-Muradi) היה מדען ומהנדס מבריק שפעל בטולדו שבספרד המוסלמית במאה ה-11. הוא היה חלק מתור הזהב של התרבות האנדלוסית, תקופה של פריחה תרבותית, מדעית ואמנותית יוצאת דופן, שהניבה תגליות רבות, המצאות מרתקות, תיעודים רפואיים פורצי דרך וספרות עילית ויצירות אדריכליות מרהיבות.
אל-מוראדי נודע בזכות ספרו "ספר הסודות", בערבית "כתאב אל-אסראר". הספר הוא אחד המקורות החשובים להבנת ההתפתחות הטכנולוגית בעולם המוסלמי של ימי הביניים.
הספר, ששמו המלא הוא "ספר הסודות על תוצאות המחשבות", מהווה עד היום את אחת העדויות הכתובות והמצוירות המוקדמות ביותר שתיעדו ותיארו מכונות עתיקות ומורכבות. זהו כתב יד חשוב במיוחד בתחום ההיסטוריה של המדע והוצג בו ידע רב שמעולם לא נחקר או נחשף לפני כן.
מי שחקר את הספר, תרגם אותו לראשונה בהיסטוריה ופרסם אותו, היה מרכז המחקר Leonardo3. במקום גם שוחזרו המכונות שתיאר אל מוראדי בספר והוצגו לציבור.
בספרו תיעד אל-מוראדי מכונות ומתקנים הידראוליים שהיו בשימוש בתקופתו. התיעוד שלו כולל תיאורים של שעוני מים, ברמות שונות של תחכום וגלגלי שיניים, מכונות להעלאת מים מבארות, שעון שמש נייד ואוניברסלי, מנגנוני השקיה, מכונות מלחמה, צעצועים ומכשירים מכניים קטנים וגדולים ועוד. כולם תוארו כשהם מלווים באיורים שעזרו להבין את אופן פעולתם.
מה שמייחד את עבודתו הוא שהוא לא רק תיאר את המכונות הקיימות, אלא גם הציע רעיונות לשיפורן ולפיתוח מנגנונים חדשים, אותם פרסם בספר הסודות שלו.
חשיבותו להיסטוריה של המדע והטכנולוגיה היא רבה. דרך כתביו אנו לומדים על רמת הידע הטכנולוגי המתקדם שהיה קיים בעולם המוסלמי של ימי הביניים. ספרו שימש השראה למהנדסים וממציאים בדורות הבאים והוא מהווה חלק חשוב בשרשרת המסירה של הידע המדעי והטכנולוגי מהעת העתיקה ועד ימינו.
העולם המוסלמי בתקופתו של אל-מוראדי היה מרכז של חדשנות וידע. בעוד שבאזורים רבים באירופה של ימי הביניים היה הידע המדעי מוגבל יחסית, בערי האסלאם פרחו המדעים והטכנולוגיה. מדענים ומהנדסים כמו אל-מוראדי תרמו תרומה משמעותית להתפתחות הידע האנושי, ועבודתם השפיעה על התפתחות הטכנולוגיה במשך דורות רבים.
למרות חשיבותו ההיסטורית, יש לציין שחלק מהפרטים על חייו ועבודתו של אל-מוראדי אינם ידועים בוודאות מוחלטת. עם זאת, ברור שהוא היה אחד המדענים והמהנדסים החשובים של תקופתו, וכתביו מספקים לנו חלון הצצה נדיר לעולם הטכנולוגי המתקדם של ספרד המוסלמית במאה ה-11.
הנה סיפורו של אל מוראדי וספר הסודות שלו:
https://youtu.be/HDjXXKO0298
על גדולתו של ספר הסודות שכתב - בערבית:
https://youtu.be/1znfJl1f7f8
וסרטון תיעודי על ספר הסודות:
https://youtu.be/TtoQW3J1MMQ?long=yes
אם שאלתם את עצמכם פעם מה זה תִּכְנוּת (Programming או Coding) הרי שאתם לא לבד.
תכנות הוא סדרת הוראות שמגדירות התנהגות. על תוכנית מחשב להיות טובה, אלגנטית, יעילה ונוחה לתחזוקה.
אבל התייחסות כזו היא בעיקר לכתיבת הקוד ונוטה להיות כללית מדי. אנו רואים בתכנות ביטוי של לוגיקה. בכלל, לצורך תכנות, הליך שכולל גם תכנון והבנה מעמיקה ומגוונת בתחום הפיתוח, נדרשת מומחיות בלא מעט נושאים, כולל בתחום היישום, באלגוריתמיקה וכמובן וככל הנראה בראש ובראשונה - בעולם של הלוגיקה.
התחום הזה דומה למתמטיקה ולכן לא מעט אנשים אומרים שתכנות הוא מתמטיקה יישומית. כי אם עולם הלוגיקה כולל את המתמטיקה והתכנות, המתמטיקה היא הצד התיאורטי שלו, בעוד שהתכנות הוא הצד המעשי, הפרקטי של הלוגיקה.
חברות גם מניחות שמתמטיקאים טובים יהיו מתכנתים ומהנדסי תוכנה מצוינים וגם אם מתמטיקה ברמה גבוהה לא הכרחית לתכנות, זה אכן בדרך כלל כך.
כבר שנים שמתנהל ויכוח על מהות התכנות - האם כתיבה של תכניות מחשב טובות היא יותר הנדסה, יותר אומנות, או אמנות של ממש. כנראה שפיתוח כולל את שלושת העולמות הללו ושמתכנת מצוין הוא גם בעל מקצוע טוב, גם בעל יכולת הנדסית משמעותית וגם אמן של קוד.
ואכן, בעולם של המתכנתים יש אבחנה מסוימת בין programming, בעברית תִּכְנוּת, שזו דרך החשיבה לפתרון בעיות ברמה היותר מופשטת וייתכן אף בלי ידע בשפת תוכנה ספציפית, לבין coding שזה קִידּוּד והוא יותר החלק הטכני יותר של כתיבת הקוד ומחייב ללמוד את התחביר, ה-Syntax של השפה שבה ייכתב הקוד שלך.
רבים בתחום אומרים שאם למדת "פרוגרמינג", כלומר תכנות, יהיה לך קל מאוד ללמוד "קודינג", שזה קידוד. זו הסיבה שלמתכנתים אמיתיים כל כך קל ללמוד שפות תכנות חדשות וזו כנראה גם הסיבה שמנהיגי העולם החדשים הם מי שהיו מתכנתים מצוינים. התכנות ברמה הגבוהה שלו מסייע לבנות יכולת מנטלית גבוהה שדרושה להנהיג ולפרוץ למקומות חדשים.
להיכרות עם עולם התיכנות היכנסו לתגית "תכנות".
הנה העולם של המתכנתים (מתורגם):
https://youtu.be/tSysNQFUf2g
בעולם הפיתוח יש לא מעט שמבחינים בין מתכנת programmer למקודד coder:
https://youtu.be/CIRGjwYgdT4
אפילו בסמארטפון אפשר לקודד:
https://youtu.be/Cmq3TrS3ccU
סרט יותר ארוך על עולם התיכנות:
https://youtu.be/dU1xS07N-FA?long=yes
וראיון עם איש מחשבים על תכנות בעולם ההייטק (עברית):
https://youtu.be/MWuPuu2c1Y8?long=yes
