מהירות היא המידה שבה מתארים את קצב התנועה של גוף במרחב, או המרחק שהוא עובר בפרק זמן מסוים. מהירויות גבוהות ונמוכות הן יחסיות. כך למשל אם מכונית תסע במהירות של 200 קילומטרים לשעה (מרחק של 200 קילומטרים בפרק זמן של שעה אחת), מהירותה תיחשב גבוהה. על מטוס שטס במהירות כזו סביר שיאמרו שהוא טס לאיטו..

בעברית יש מילה אחת לשני מושגים. מהירות היא גם מהירות (Speed) שהוסברה למעלה ויש לה גודל בלבד, וגם מהירות (Velocity), שמשמעותה היא מהירות וכיוון. כך תהיה המהירות למשל 100 קילומטרים לשעה (קמ"ש), בעוד שמהירות במובן של Velocity תהיה 100 קילומטרים לשעה בכיוון מערב.


הנה הסבר על המהירות והדרך לחשב אותה:

https://youtu.be/_nAKwhZyXnw


עברית שפה דחה? - ההבדל בין מהירות (Speed) למהירות (Velocity):

https://youtu.be/X4Wxd4m-QVc


חובבי הקולנוע לא ישכחו את "ספיד", אחד מסרטי הפעולה הידועים:

https://youtu.be/Fk4A1AY10U0?t=12s


והאיש שמדבר, לפי ספר השיאים של גינס הכי מהר בעולם:

https://youtu.be/4X4Fy8YqysY

לכל כוכב או גרם שמיימי יש כוח משיכה, או ליתר דיוק שדה כבידה. שדה הכבידה הוא כוח שמושך כל עצם אליו. משום כך, כשאנו קופצים לאוויר מיד ניפול בחזרה לקרקע.

לכן גם פירות נופלים מהעץ ולא מתעופפים באוויר.

כדי לעזוב את האטמוספרה של כדור הארץ צריך להתגבר על כוח הכבידה שלו. צריך לייצר כוח רב שיביא אותנו למהירות אדירה, שתתגבר על הכבידה.

הכוח הזה נמדד במהירות, או ליתר דיוק ב"מהירות המילוט" (Escape velocity), מושג שמתייחס למהירות שנדרשת לכל כלי טיס או תעופה, כדי שיוכל להשתחרר משדה הכבידה של כדור הארץ, או של כל גרם שמימי אחר שנהיה בו בעתיד.

אנו יודעים את מהירות המילוט הדרושה כדי להוציא את הלוויינים והחלליות אל מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ. מדובר על מהירות של 40,270 קילומטרים לשעה. כיום מצליחים טילים לעזוב את האטמוספרה במהירות של כ-11 קילומטרים בשנייה.

מהירות המילוט היא חשובה מאוד כדי להוציא חלליות ולוויינים לחלל. היא מחייבת שימוש ברקטות או טילים בעלי מהירויות גבוהות מאד ומאוד אמינים. כל תקלה שתגרום לכך שהמהירות הזו תרד בשלב שבו עוזבים את כדור הארץ, תביא לכישלון ולהשמדת כלי התעופה הזה.


הנה הקושי לחמוק מכוח המשיכה של כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/YlxKh4oCKhw


המאבק בכוח הכבידה של כדור הארץ הוא עצום (מתורגם):

https://youtu.be/RVMZxH1TIIQ


וסרטון שמציג בצורה פשוטה את המושגים של שדה כבידה ומהירות מילוט:

http://youtu.be/0ItjOF987QI?t=21s

כמו כל הגלים האלקטרומגנטיים, גם גלי הרדיו מתפשטים במהירות האור.

זה אומר שאם אנו שולחים מסרים בגלי רדיו, לכוכב שנמצא 17 שנות אור מכדור הארץ, הם יגיעו אליו בעוד 17 שנים.

אגב, גלי רדיו גם לא זקוקים לחומר על מנת להתפשט בחלל, מכיוון שהם נעים בשדות אלקטרומגנטיים, גם בריק. כך יכולים האסטרופיזיקאים לחקור את החלל בעזרתם, כבר שנים רבות.

כי מאז שנות ה-60, מעבירים חוקרים אותות רדיו לחלל החיצון ובמקביל, משתמשים באנטנות מיוחדות, כדי "להאזין" לגלי רדיו מהחלל ולנסות לפענח אותות רדיו שנקלטים משם, אולי הם צופנים מסרים מציביליזציות רחוקות בכוכבים רחוקים.


כך פועלים גלי רדיו (מתורגם):

https://youtu.be/J_Ut2b84PLg


והסבר על שימוש בקרינה אלקטרומגנטית לחקר החלל והיקום (מתורגם):

https://www.youtube.com/watch?v=i7930fj3T54

חרקים לא מזמזמים כשהם עפים. האמת היא שאינם מזמזמים כלל. אז מאיפה מגיע הזמזום, אתם ודאי שואלים.

ובכן, הזמזום מתקבל דווקא מכנפיהם של החרקים הללו. הנעת הכנפיים המהירה של הדבורים למשל, היא כל כך מהירה שהיא זו שיוצרת את רעש הזמזום המתמשך שאנו מכירים וכל כך מזהים עם הזבוב.

גם הדבורה מזמזמת. כשהיא מניעה את כנפיה מעל 400 פעם בשנייה, נוצר מהן זמזום כמו זה של מנוע זעיר. זהו זמזום הדבורה המפורסם.

צב הים מהיר הרבה יותר מצב היבשה, אבל לא בשל יתרונות גופניים כלשהם, אלא בגלל צורת החיים של השניים.

צב היבשה נושא את שריונו הכבד על גבו ולכן הוא זוחל במהירות איטית במיוחד, של חצי קילומטר לשעה. מאז ימי קדם הוא ידוע כבעל חיים איטי ולא חסרים סיפורים ומשלים שנכתבו על האיטיות הזו של הצב.

צב הים, לעומתו, הוא כבד גם הוא. אך הוא נישא על פני המים המלוחים שבים. בזכות המים המלוחים שמסייעים להם לצוף, אין לצבי הים בעיה לשאת את משקלם הגדול ולכן הם משוחררים להשקיע את מירב האנרגיה בתנועה קדימה.

ואכן, צב הים שוחה במים פי 60 מהר יותר ממהירות התנועה של צב היבשה. מהירות שחייתו היא מעל 30 קילומטרים בשעה!


הנה צבי הים הזריזים יחסית (ללא מילים):

https://youtu.be/x21731HlXk0


צב היבשה האיטי (ללא מילים):

https://youtu.be/ftMEHpgxnKI


הצב היבשתי הפך מפורסם באיטיותו:

https://youtu.be/gBI9fNvuICU


וצב הים מחייב גם צוללן להתאמץ לעמוד בקצב שלו:

https://youtu.be/c91dPwcqHQQ

אנחנו חושבים שכרגע אנו יושבים במקום ולא זזים לשום מקום, אבל למעשה ממש כרגע אנו עושים את דרכנו במהירות מטורפת של עד 800 קילומטרים בשניה!

איך זה קורה? - ובכן העניין הוא שבהתאם למיקומנו על כדור הארץ, סיבובו של הכוכב שלנו כבר מניע אותנו למהירות של עד חצי קילומטר בשניה. מהירות זו נמדדת למי שנמצא באזור קו המשווה. מי שנמצא בינו לבין קוטב כלשהו נע במהירות קטנה יותר.

מהירות "זעירה" זו מתווספת למהירותו של כדור הארץ, העושה את דרכו סביב השמש. אבל זה לא נגמר כאן, כי הגלקסיה שלנו, גלקסיית שביל החלב, נעה גם היא במהירות עצומה בחלל. כך שאם נחבר את כל המהירויות הללו נקבל מהירות שיכולה להגיע ל-800 קילומטרים בכל שנייה!

די הרבה, הא?


כללית, אנו נעים ממש עכשיו במהירות של עד 800 קילומטרים בשניה:

http://youtu.be/r3p3K06dth4


וגם זה יחסי... (מתורגם)

http://youtu.be/wIzvfki5ozU

לעיתים אנו מרגישים שכשאנו נהנים הזמן עובר מהר. פעמים אחרות, בעיקר כשאנו מתוחים, הזמן נמשך כמו נצח. ברגעי סכנה הוא ממש מתארך וכאילו לא נגמר.

לפעמים אנו רוצים שהזמן יעמוד מלכת. האם זה אפשרי? ומה סוד הגמישות הזו של הזמן, כמו שאנו תופסים אותו?

בקולנוע, הזמן הוא אחד הדברים הגמישים ביותר, אם לשפוט לפי הסרטים שבהם שנים עוברים בתוך שניות, במונטאז'ים שקופצים על פני תקופות זמן ארוכות, בלי מגבלה כלשהי ובחסות העורכים או מחלקת האמצעים המיוחדים.

אך גם בחיים הזמן נתפס אחרת בזמנים שונים ובהתרחשויות שונות. קצת לפי ההנאה או הסכנה שבדברים, אנו חווים את הזמן כאלסטי. החוקרים מעלים השערות שונות לגבי הסיבה לכך. אחת ההשערות היותר סבירות היא שבמצבי סכנה, פירוט הזיכרונות שנאגרים באמיגדלה, החלק של המוח שאוגר את הזכרונות לטווח קצר שלנו, הופך גדול הרבה יותר.

הסיבה היא שזיכרונות פחות נחוצים ומידע שולי, שלרוב נשלחים לזיכרון לטווח קצר ונשכחים די מהר, נשמרים במצב של סכנה לטווח הארוך. אולי זה קורה כדי לסייע לנו בהישרדות עתידית לנוכח סכנה דומה, אבל בכל מקרה החוויה הזו משנה את תפיסת הזמן. למעשה, ריבוי הזיכרונות המפורטים כל כך מחוויה כה קצרה, גורם לנו לאשליה של זמן ממושך יותר.

כך או כך, המחקר בנושא ממשיך. אם יתגבשו מסקנות ברורות יותר, אנו מבטיחים לעדכן. אם נזכור, כן?!?


הנה הזמן שמתארך ברגעי סכנה (עברית):

https://youtu.be/vxS5GO6jZwY


סרטון מצוין של ה-BBC על התופעה הזו:

https://youtu.be/T1AK8gJRUJo


ואולי זה גם קשור לכך שהזמן לפי איינשטיין הוא גם אלסטי ומשתנה לפי גורמים כמו מהירות (מתורגם):

https://youtu.be/R3tbVHlsKhs


סיפור הזמן והמהירות הלא-אחידה שלו:

http://youtu.be/KZMpnzsFXl4


וכך ניתן בקולנוע לצלם סצנה שמייצגת שנים ברצף אחד:

https://youtu.be/w0ykvDu-jUw

הרובוט צ'יטה (Cheetah Robot) שמפותח באוניברסיטת MIT לא סתם זכה לשמו - כמו מקבילו, הצ'יטה האמיתי, זהו הרובוט המהיר ביותר בעולם.

צ'יטה רץ במהירות של 15 קילומטרים בשעה וקופץ לגובה של 33 סנטימטרים. זה נשמע מעט אולי, אבל בעולם הרובוטים תנועה היא דבר מורכב שנחקר בהדרגה.

בעתיד אמור צ'יטה הרובוט להיות מסיע של בני אדם ומסעות, במקום כלי רכב ממונע על גלגלים.


הנה סרטון של רובוט Cheetah ויכולותיו:

http://youtu.be/XMKQbqnXXhQ


והרובוט צ'יטה שכבר רץ מהר יותר מאלוף העולם בריצה:

https://youtu.be/chPanW0QWhA

היונק המהיר בתבל הוא בַּרְדְּלָס הערבות, הידוע גם בשם צ'יטה (Cheetah). זהו טורף ממשפחת החתוליים והוא היונק היבשתי המהיר ביותר בטבע.

מדהים לחשוב שהברדלס מאיץ מ-0 קילומטרים לשעה ל-70 קמ"ש תוך 3 שניות בלבד. מהירות הריצה שלו מגיעה למהירויות של בין 112 ל-120 קילומטרים לשעה.

כשהוא רץ, אגב, הוא מסוגל לדלג למרחק של 8 מטרים לכל דילוג. המהירות שלו נזקפת בין השאר למתיחה והכיווץ של עמוד השדרה המשוכלל שלו, שצוברים לו אנרגיה פוטנציאלית, המשתחררת בריצה שלו קדימה - כאנרגיה קינטית.

אגב, גם חתול הבית, החתולים שאנחנו מגדלים בבית ובשכונה, גם הוא בנוי בצורה כזו והוא מהיר מאוד - ביחס קרוב לזה של הצ'יטה, כלומר הברדלס.

הברדלס נפוץ בעיקר באפריקה, אם כי יש מעט ממנו גם ביבשת אסיה. הוא דומה במבנהו לנמר, אלא שגופו רזה יותר.

איך מבדילים בין צ'יטה לנמר?

ניתן להבדיל בין הברדלס לנמר בעזרת חברבורותיו. בעוד החברבורות של הברדלס הן בצורת נקודות, לנמר יש חברבורות דמויות טבעות.

שמו של הברדלס בעברית בא מהשפה היוונית בה המילה "פרדליס" (Pardalis) פירושה נמר או פנתר.


הנה הצ'יטה, כלומר הברדלס, והיכולות הנהדרות שלו (עברית):

https://youtu.be/_LG5PB0Nfgo


יכולות הציד שלו מדהימות (עברית):

https://youtu.be/vl7MSiGlYEY


מי ינצח בתחרות מדומה בין ברדלס ובין אלוף העולם בריצה יוסיין בולט:

http://youtu.be/VZuRTNidtCM


ופספוסים של ברדלס:

https://youtu.be/N9CIX4mD4zk

מהירות האור היא כמעט 300 אלף קילומטרים בשנייה! - אם תרצו לדעת כמה זה בדיוק, אז 299,792,458 מטרים לשנייה עובר האור.

מהירות האור היא המהירות המרבית שניתן להגיע אליה. הפיזיקאים גורסים שאיש לא יוכל לעבור את מהירות האור. הראשון שהוכיח זאת באופן מדעי היה אלברט איינשטיין, שהראה בתורת היחסות הפרטית שלו, אחת התיאוריות החשובות והמשפיעות בתולדות המדע בכלל והפיזיקה בפרט, שמהירות האור בריק היא הגבול העליון למהירות שבה יוכל חלקיק, גוף או מידע לנוע דרך המרחב, יחסית לצופה במנוחה.

מהירות האור משמשת בחלל כאמצעי למדידת מרחקים. כך ניתן לדבר על "שנת אור", כמרחק שאותו עושה האור בתקופה של שנה. אם נרצה, ניתן להציג את מרחק הירח לכדור הארץ כך ואז נקבל שהמרחק בין הירח אלינו הוא 1.28 שניות אור. וכך גם המרחק שלנו מהשמש, שהוא 8 דקות אור ו־18.6 שניות אור.


הנה סרטון על מהירות האור (עברית):

https://youtu.be/KHBnk81tIiU


על ההיסטוריה של מדידת מהירות האור, מגלילאו שחשב על כ-3.5 קילומטרים לשנייה ועד לידע המודרני והמדויק:

http://youtu.be/YYNyneNqm0c


הדגמה של המרחקים ביקום שעושה האור בפרקי זמן שונים:

http://youtu.be/17jymDn0W6U


וכך ניתן לעבור את מהירות האור (לא בדיוק, אבל בהתחכמות):

http://youtu.be/tElwjYnGbgU

הרקטה (Rocket) היא מעין גליל שמשוגר, בעזרת משגר רקטות, למרחקים קצרים של עד 250 מטרים. הרקטה משוגרת ומונעת בעזרת מנוע רקטי שנמצא בחלקה האחורי של הרקטה ודוחף אותה קדימה. בניגוד לטיל, שהוא מיועד גם למרחקים אדירים, פגיעות הרקטה אינן מדויקות והיא אינה מצויידת במערכת הנחיה, שמאפשרת לכוון אותה למטרה נקודתית. לכן נוהגים לשגר רקטות רבות בבת אחת לעבר המטרה ובכך להגדיל את הסיכוי לפגיעה.

המנוע הרקטי הוא שמבדיל את הרקטה מהפגז למשל. שניהם אמנם נורים ונעים בזכות כוח הדחף, אך בעוד שבפגז פועל הכוח רק כשהוא נמצא בקנה המשגר שלו (התותח), והוא נע בזכות המהירות הראשונית שפיתח, ברקטה פועל כוח הדחף גם לאחר השיגור, בשלב הראשון של התעופה שלה.


הנה ההיסטוריה של הרקטות בסקירה על אלה של החמאס (עברית):

https://youtu.be/hWkG1ntGkJw


סרטון שצולם מתוך טיל שממריא אל החלל:

https://youtu.be/zyq5eN9C4Cc


סוללות טילים יורות בצבא הרוסי (הילוך מהיר):

https://youtu.be/St1lbeBkTkc


אם תרצו לעשות ניסוי - כך בונים רקטה קטנה (עברית):

https://youtu.be/crUuk7qF5_U


וכך נשלחות וחוזרות מהחלל רקטות מודרניות לשימוש חוזר שמשגרות לחלל לוויין וחוזרות לכדור הארץ:

http://youtu.be/tfXa-zItqjU

הקומפסוגנתוס (Compsognathus), בעברית "לסת אלגנטית", היה הקטן שבדינוזאורים. משקלו היה פחות מ-3 קילוגרמים וגודלו היה דומה לשל תרנגול, באורך של כ-60 סנטימטרים. הקומפסוגנתוס אכל רק יצורים קטנים, בעיקר תולעים וחרקים.

מעריכים שהקומפסוגנתוס רץ מהר יותר מכול מהדינוזאורים האחרים ותודות לכך שרד בין הדינוזאורים האחרים שמסביבו. יש חוקרים המעריכים שמהירותו הגיעה ל-64 קילומטרים לשעה.


הנה סרטון אנימציה על הקומפסוגנתוס:

http://youtu.be/64IFvcIs5SQ


קבלו חיבור דמיוני בין אדם לקומפסוגנתוס:

http://youtu.be/mC2vTXDhlBs


הלבלר האפריקאי שכמעט ולא עף ומזכיר בריצתו את הקומפסוגנתוס:

https://youtu.be/VD5sZVwRT6s


והבדלי הגדלים בין דינוזאור קומפסוגנתוס לבין הדינוזאורים הגדולים:

http://youtu.be/zvGz658Ein0

לרוב משתמשים במונח "מהירות הקול" כשמתכוונים למהירות הקול באוויר. מהירות זו היא של כ־344 מטר לשנייה (1,232 קילומטרים לשעה) והיא מתייחסת לאוויר יבש, בטמפרטורה של 21 מעלות צלזיוס.

עם זאת, כיוון שגלי הקול לא עוברים רק באוויר, אלא בכל חומר קיים, חשוב לציין שמהירות הקול תלויה בקשיחות של חומר שבתוכו עוברים גלי הקול ובצפיפות של חומר זה.

אם נבחן חומרים שונים נגלה דוגמאות כמו:

ברזל - מהירות הקול בברזל היא אלפי מטרים בשנייה.

מים - מהירות הקול במים גבוהה פי 4.3 ממהירותו באוויר.

החלל החיצון - בריק המוחלט שבחלל החיצון לא יכולים גלי הקול לנוע כלל. לכן קול לא יכול לעבור בחלל החיצון.


הנה הסבר על מהירות הקול (עברית):

http://youtu.be/juK__oOUBXs


כך נראה מטוס שעובר את מהירות הקול:

http://youtu.be/Y32qyfEgkKo


עוד כמה מטוסים כאלה:

http://youtu.be/6B4IVcCuIZE


צילום ליד המסלול של מטוסים שעוברים את מהירות הקול:

http://youtu.be/CAECBuNX0JQ?qr=yes

האורניתומימוס (Ornithomimus), "מחקה הציפורים", היה דינוזאור שהזכיר מאד את היען של ימינו.

הדמיון לבת היענה היה גם במבנה גופו הציפורי ורגליו הארוכות שאפשרו לו להגיע למהירות ריצה של 80 קילומטרים לשעה, וגם בפיו הדומה למקור וחסר שיניים.


הנה האורניתומימוס:

https://youtu.be/LN_SQojeH7k


אנימציה שלו:

https://youtu.be/KcinDk-dGoA


שיר עליו:

https://youtu.be/VUNG8dy0OuI


ומאובנים שלו שנמצאו בחפירות:

http://youtu.be/j9DI1y4iZeg

מטוס X-15 התפרסם כמטוס הראשון ששבר את מחסום הקול. ה-X15 היה מטוס רקטי ששימש כמטוס ניסוי. הייתה לו טכנולוגיה של טיל והוא אף יצא 13 פעם לכיוון החלל. באחת הפעמים יצא המטוס אל מחוץ לגבולות ה-100 קילומטרים שפירושם יציאה רשמית לחלל.

X15 פותח כמטוס ניסוי רקטי בשנת 1947 על ידי חברת נורת' אמריקן האמריקאית. הוא היה לאבן דרך בהמשך בתכנונם של מטוסים וחלליות ותרומתו למחקר התעופה המתקדם היא גדולה. כמו רבים מההישגים בתחום התעופה והטילים, השתמשו גם בפיתוח ה-X15 בטכנולוגיה שמקורה בפיתוחים של הגרמנים בזמן מלחמת העולם השנייה.


הנה סרטון על הטיסה המהירה ביותר אי-פעם:

http://youtu.be/wnWA4In1M-E


ועוד מהטיסה המהירה בתולדות האדם:

http://youtu.be/Lr5pvwDZvNU

המכונית המהירה ביותר בעולם היא מכונית הדחף העל-קולית ThrustSSC שהשיגה בשנת 1997 את השיא העולמי. מכונית הטראסט SSC הגיעה למהירות של 1,228 קילומטרים לשעה ועברה לראשונה את מהירות הקול בנסיעה במכונית.

דגם מתקדם עוד יותר של המכונית המהירה בתבל, ה-Bloodhound SSC, עבר את המהירות של 1609 קילומטרים בשעה.


הנה המכונית הכי מהירה בעולם:

http://youtu.be/SsDZ7-esM_4?end=1m02s

החוקרים חלוקים מי היה הדינוזאור המהיר בעולם. לעולם לא נדע אם הוא היה אכן המהיר בדינוזאורים אבל רובם סבורים שהַוֶלוֹסִירָפְּטוֹר היה המהיר שבהם. בריצות קצרות הוא היה מגיע למהירות של 60 קילומטרים לשעה ולכן זכה גם לשם "גנב זריז".

אבל יש גם מועמדים אחרים, כמו קומפסוגנתוס הקטן שמעריכים את מהירות ב-64 קילומטרים לשעה. סברה אחרת היא שהדרומיסיומימוס הוא שהיה המהיר שבדינוזאורים. החוקרים מעריכים שהוא רץ במהירות שעלתה על 65 קילומטרים בשעה!

אגב, היום יש בעלי חיים, כמו הברדלס, שרצים במהירויות גדולות הרבה יותר, גם אם למרחקים קצרים בלבד.


הנה סרטון על הדינוזאור המהיר לילדים:

http://youtu.be/BzrZP8nkaZk


ולוצירפטור נלחם נגד הפרוטוסרטופס:

http://youtu.be/WSe8n2tUKOo


וכך הפחידו איתו את הצופים בסרט "פארק היורה":

http://youtu.be/5di1sfvLIYY

שמתם לב שכשגלגל של כלי רכב נע קדימה במהירות רבה, בשלב כלשהו הוא נראה כאילו הוא מסתובב לאחור לאט ל א ט?

ובכן, זוהי אשליה. כמובן שהגלגל מסתובב עדיין קדימה ואף יותר מהר מאשר קודם. אבל לנו נראה כאילו הוא מסתובב בניגוד לכיוון האמיתי שבו הוא באמת מסתובב.

קוראים לאשליה האופטית הזו "אשליית גלגל העגלה" (Wagon-wheel effect). ישנם שני מצבים שבהם האשליה הזו מתרחשת. הראשון הוא בסרטים והשני הוא במציאות. בעוד שההסבר לאשליה הזו, כשאנו מביטים בגלגל אמיתי, אינו מוסכם לחלוטין והחוקרים ממשיכים להציע לו תיאוריות, את אשליית הגלגל בסרטים יודעים להסביר היטב.

הסיבה לכך היא שסרט הוא בעצם רצף של תמונות סטילס, תמונות דוממות השונות זו מזו במעט. התמונות הללו מתחלפות כל כך מהר, שהעין האנושית לא מסוגלת לקלוט אותן כבר כתמונות סטטיות, שלא זזות. לכן נוצרת אצלנו אשליה שאנו רואים תנועה. זהו הסרט, באנגלית "מובי", נע.

מכיוון שמספר התמונות המצולמות בשניה הוא כ-24 תמונות, כל תמונה תמצא את הגלגל במקום קצת שונה. כשהמהירות גבוהה מאד, נוצר לא פעם מצב שהתמונית קולטות את הגלגל במקום שהוא מעט לפני המקום זהו הוא היה בתמינה הקודמת. מכיוון שמהירות הגלגל היא קבועה באותן שניות, נוצרת סדרה של תמונות שכל אחת מראה את הגלגל בנקודה שקצת קודמת לתמינה הקודמת. אנו רואים את זה כאילו הגלגל מסתובב לאחור.

זה יכול לקרות גם כשמביטים בריכוז על גלגל אמיתי. או על להבי מסוק, מדחפי מנוע של מטוס, מאוורר וכדומה. חלק מהחוקרים סבורים שזה קורה מכיוון שגם המוח שלנו מקבל את המידע מהעין בקצב מסוים ולעתים הקצב לא מסונכרן עם מהירות הסיבוב, מה שמשבש את מראה הגלגל המסתובב ומסובב אותו כביכול אחורנית. אבל כאן יש גם תיאוריות אחרות והמחלוקת בין החוקרים נמשכת.


הנה אשליית גלגל העגלה והגורמים לה:

https://youtu.be/6XwgbHjRo30


הדגמה מודרנית שלה:

https://youtu.be/SFbINinFsxk


הדגמת "אשליית גלגל העגלה":

https://youtu.be/VNftf5qLpiA?t=45s


והדגמה נוספת ומרתקת עוד יותר:

https://youtu.be/QOwzkND_ooU

אנטילופות היא קבוצת יונקים בעלי קרניים ואוכלי עשב. למעשה יש מגוון של אנטילופות, כשהמשותף ביניהן הוא שהן ממשפחת הפריים.

יש מינים רבים בקבוצה זו. אחד הידועים שבהם הוא האנטילופה שחיה בסוואנה של אפריקה. זוהי מעין איילה.

כמה ממיני האנטילופות הם מהיונקים המהירים ביותר בעולם. הדלגן שרץ מהר ומדלג הקפיצות מרהיבות מהטורפים שלו, כמו גם האנטילוקפרה האמריקאית והאנטילופה ההודית מגיעים כולם למהירות של 90 קילומטרים בשעה. שלושתם מתחרים על תואר היונקים השניים במהירות בתבל, לאחר הצ'יטה, היא ברדלס.


הנה גנו ואנטילופות בסרנגטי שבאפריקה:

http://youtu.be/gwTVvQ_1Zvo

מהירות האור נמדדה נכון בפעם הראשונה על ידי האסטרונום אולה רמר (Ole Rømer). זה היה בשנת 1676, כשהחוקר מדנמרק הצליח למדוד את מהירות האור. גלילאו אמנם ניסה לפניו, אבל הוא מדד את מהירות האור על פני כדור הארץ, במרחקים קצרים מאד. זה הוביל אותו למסקנה המוגבלת שמהירות האור היא גדולה. עד כמה גדולה הוא לא ידע לומר...

השיטה של רמר התבססה על תצפיות של ליקויי איו - הירח של כוכב הלכת צדק. רמר ערך את התצפיות כדי להוכיח את טענתו שכמו כל דבר בעולם, גם מהירות האור היא סופית, טענה חדשנית ולא מקובלת באותם זמנים, בהם סברו שמהירות האור היא אינסופית.

רומר, שהצליח לצפות את המועדים שבהם יתרחש ליקוי של ירח איו, שם לב שהחישובים שלו מתחילים להכזיב. הוא שם-לב שלאורך חודשים הולך ההפרש בין התחזית שלו לבין הליקוי האמיתי וגדל. לאחר מכן הוא הולך ומצטמצם בחזרה, עד שהתחזיות חוזרות להיות מדויקות. די מהר רומר הבין את הקשר שבין דיוק התחזיות שלו למרחקו של צדק מכדור-הארץ. כך הבין רומר והוכיח שלא זו בלבד שלאור יש מהירות סופית, העיכובים שבליקויי הירח של צדק, קשורים למרחק שלנו בכדור הארץ מכוכב צדק.

הצעד הבא שלו היה להשתמש בידע שאסף על מסלוליהם של צדק ושל כדור-הארץ, כדי לקבוע שמהירות-האור היא 200 אלף קילומטרים לשניה.

50 שנה אחריו יגלה הפיזיקאי בראדלי (Bradley) התזוזה המתמדת של כדור-הארץ משנה את זווית האור שמגיע אלינו מהכוכבים. הסטיה הזו הביאה אותו לעדכן את מהירות-האור לכ-301 אלף קילומטרים לשניה. אחריו יבוא הפיזיקאי הצרפתי פיזו וימדוד את מהירות האור כ-313 אלף קילומרים לשניה ובשנת 1809 יקטין האסטרונום ז'אן בטיסט ז'וזף דלמבר את מהירות האור למעט יותר מ-300 אלף לשניה.

אחריו השתמש המדען לאון פוקו במראות מסתובבות כדי למדוד את מהירות האור. אחרי מחקרים של 50 שנה, בהן הלך ושיפר את המדידות שלו, הוא הגיע למהירות של 299,796 קילומטר לשניה. עוד שיפור קטן תרם ב-1958 הפיזיקאי האנגלי קית' דיווי פרום והתוצאה הפכה ל-299,792.5 קילומטר לשניה. כיום הפך ה-.5 שאחרי הנקודה ל-.45 וזו מהירותו הרשמית של האור.


הנה ההיסטוריה של מדידת מהירות האור, מהמחקר הראשון של גלילאו ועד לדיוק של ימינו:

https://youtu.be/YYNyneNqm0c


הדגמת המדידות של רמר:

https://youtu.be/XNJw0B1o8cQ


סיפור התגלית של רומר:

https://youtu.be/X2u8IZzycdM


והסבר החישוב האסטרונומי שלו:

https://youtu.be/JVN46dJdHP8

ניסיתם פעם לפתור את הקובייה ההונגרית? - זה לא פשוט, אבל יש שיטה שאפשר למצוא וללמוד ברשת. ועדיין, גם כשיודעים זה מחייב מהירות ושליטה. יש אנשים שיש להם את שניהם. הם מהירים כברק ויכולים לפתור את הקובייה ההונגרית כהרף עין.


הנה סרטון שמציג את אלופי העולם בהרכבה מהירה של הקובייה ההונגרית:

http://youtu.be/QGt2GWofUCo


וזה לא נחש, אלא עוד אלוף בפתירת הקובייה ההונגרית, אבל הפעם תוך כדי ג'אגלינג:

https://youtu.be/xiShQSm1Zk4?t=1m12s&end=1m40s