שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה גילתה הארכיאולוגית מרי ליקי?
מרי ליקי היתה ארכיאולוגית בריטית, בת למשפחת ארכיאולוגים ואנתרופולוגית. היא החלה להתעניין בפרה-היסטוריה עוד בילדותה, כשגרה עם משפחתה בדרום צרפת ובכפר הצרפתי קבררט, שבו אהבה לסייר במערות פש מרל, שיש בהן ציורי קיר פרה-היסטוריים של חיות.
בבגרותה היא פגשה את הארכיאולוג לואיס ליקי. לאחר גירושיו, הם התחתנו והחלו לעבוד יחד בחפירות רבות. בשנת 1959 מרי ליקי גילתה מאובן שהקנה לה תהילת עולם: לסת של אדם קדמון מסוג אוסטרלופיתקוס בויסיי.
מכאן תהפוך החוקרת חסרת ההשכלה האקדמית בתחום, לאחת החוקרות החשובות בארכיאולוגיה הפרהיסטורית. בעוד בעלה, החוקר המוסמך והמעוטר, מנהל חיים קלילים, של רדיפת נשים ומחקר גם יחד, מחקר מעט פזיז ופחות אחראי משלה, היא מתמסרת למדע והופכת לחוקרת טובה, זהירה וקפדנית ממנו. נראה שאוטודידקטיות היא לא בהכרח מגרעת ושלימודים אקדמיים אינם מבטיחים אופי או רצינות דווקא...
בכל מקרה, ב-1976 היא גילתה עקבות רבות של בעלי חיים שהתאבנו באפר של הר געש, מה שמהווה עוד פריצת דרך. היא מתיישבת שם עם צוות שלם של חוקרים תחתיה, למחקר ארוך וחשוב, שגם בו הצליחה לאתר ממצאים חשובים.
אבל התגלית הגדולה ביותר שלה היתה ב-1978: טביעות רגליים שהשאירו הומנידים מסוג אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, הולכים על שתיים.
אף שמעולם לא השלימה את התואר האקדמי, הצליחה ליקי להיות מדענית מובילה בעולם בתחומה, גם אחרי מות בעלה. היא זכתה בתארים ופרסים אין-ספור ונחשבת כיום חשובה ופורצת דרך ממנו וממרבית החוקרים בתחומה.
הנה סרט אנימציה על חייה ותגליותיה של מרי ליקי:
https://youtu.be/IEZh-gZgvrY
ניסיון להכחיש את התגליות של מרי ליקי, מסיבות דתיות (מתורגם):
http://youtu.be/4D0lfenJJd0
והעקבות שגילתה מרי ליקי בטנזניה:
http://youtu.be/FxstM6lQmaA
מי הייתה מארי אנינג?
מגיל צעיר נהגה מארי אנינג (Mary Anning), בת פועלים צעירה ונלהבת, לחפש מאובנים עם אביה. בתחילה, כמעין משחק חביב של אבא ובת, היא נהגה לחפש את המאובנים שהתגלו לאחר הסערה בצוקים של חופי דרום האי האנגלי. אבל עם הזמן זה הפך לתחביב מלהיב, אהבה ואפילו פרנסה.
כי אנינג, בת עניים צעירה וחסרת השכלה מדרום אנגליה של תחילת המאה ה-19, נולדה בעיר חוף קטנה בשם ליים רג'יס, שהצוקים שלה ליד הים, עשירים במאובנים ימיים מתקופת היורה.
מאביה, מייצר ארונות שמת בצעירותה, היא ירשה את האהבה לחיפוש מאובנים. לא רק את מארי הוא הדביק בתחביבו. עם הזמן הפכה כל משפחת אנינג למחפשת מאובנים נלהבת. כשמת האב, התפרנסה המשפחה בדוחק ממכירת המאובנים שמצאו בני הבית בצוק שליד הים.
בתחילה הייתה זו האם שניהלה את ענייני חיפוש המאובנים, אבל די מהר התבלטה דווקא הבת מארי. היא הצטיינה גם כמוצאת המאובנים המובהקת של המשפחה וגם כמי שיכולה לנהל את המכירה של המאובנים. היא מכרה מאובנים למוזיאונים גדולים, לאספני מאובנים עשירים, בדרך כלל מאצילי אירופה ולמדענים וחוקרים בתחום הפלאונטולוגיה.
הפרנסה הייתה מוגבלת ובני המשפחה לא ממש הבינו את השווי של מה שמצאו, אבל המשפחה התקיימה ומארי מצאה את עצמה הולכת ונסחפת לעולם המאובנים.
נסחפת זו לשון המעטה. מארי אנינג למדה והתפתחה ללא הפסק. היא הייתה זו שגילתה ראשונה, ביחד עם בני משפחתה, מאובני איכטיוזאורים, דינוזאורים ימיים גדולים. היא חשפה מאובנים של פלסיוזאורים, זוחלים קדומים, חלקם ענקיים, שחיו בים מתקופת היורה ועד הקרטיקון. עוד היא גילתה את מאובן הפטרוזאור, "הציפור של עידן הדינוזאורים" - סוג של לטאה מכונפת המעופפת באוויר ומזכירה מעין דינוזאור קטן ומעופף.
בהדרגה, לאחר שהמאובנים שמצאה עוררו התלהבות רבה אצל פלאונטולוגים, חוקרי המאובנים המומחים החלו לשמוע עליה שוב ושוב. הם ידעו יותר ויותר להעריך את מארי אנינג והיא הפכה לשם דבר בקהילה המדעית. התכתובות שניהלה עם החוקרים המובילים והמפורסמים בתחום הן שם דבר.
כך הפכה הבחורה הפשוטה מדרום אנגליה לברת סמכא, שהמומחים מתייעצים איתה ומקשיבים היטב לדעותיה ולתובנות שהיא מביאה. לא שזה שיפר במיוחד את מצבה הכלכלי, אבל אנינג גם פרצה את תקרת הזכוכית של נשים בתקופה הוויקטוריאנית. היא הייתה מהמדעניות הנשים היחידות בעולם המדע של הימים ההם.
כיום היא זוכה להערכה עצומה ובקרב רבים אף נחשבת, על אף שלא למדה את התחום באופן אקדמי, למלכת הפלאונטולוגיה, המדע או חקר המאובנים.
מרי אנינג גילתה בחייה ממצאים רבים ומדהימים. היא רכשה ידע עצום והפכה לבעלת מוניטין עולמי בחקר המאובנים. בלימוד עצמי מפרך היא הפכה מנערה מחוננת לבעלת הבנה והתמצאות נדירים ורכשה ידע שאפשר לה להחליף דעות והתכתבויות עם החוקרים החשובים ביותר בעולם, כשווה בין שווים.
ניתן לומר שבאופן לא סביר ומאוד לא שגרתי היא הפכה למגלת המאובנים החשובה בהיסטוריה.
הנה הפלאונטולוגית המופלאה מארי אנינג:
https://youtu.be/mwoqw_JHQ1U
סיפורה של מארי אנינג:
https://youtu.be/Of5sK8p2rZY
הטראומה שעיצבה את חייה:
https://youtu.be/GRyWewQM74Y
החוף שבו מצאה את המאובנים הגדולים שלה:
https://youtu.be/53qZ94lQGbo
מספרים עליה:
https://youtu.be/fDEYD-Jk_Hk
ומצגת וידאו על מארי אנינג:
https://youtu.be/uGziaenPdHg
מי המלחינה החשובה בימי הביניים הילדגרד מבינגן?
המלחינה החשובה הראשונה בתולדות המוסיקה המערבית, שידועה לנו זהותה היא הילדגרד מבינגן (Hildegard von Bingen).
מי שהייתה נזירה גרמניה בנדיקטינית, מלחינה, משוררת, מחברת וחוזה מיסטיקנית הייתה ככל הידוע אישיות מגוונת ומרתקת, שחיה בין השנים 1098-1179.
הילדגרד, שעתידה להשאיר חותם במגוון תחומים, מעבר למוסיקה, טענה שראתה בגיל צעיר חזיונות אלוהיים. היא תיארה אותם בכתביה הרבים והחליטה להקדיש את חייה לאמונתה. עם השנים היא הפכה לאם המנזר ברופרטסברג שליד בינגן.
כמלחינה כללו יצירותיה בעיקר מוסיקה ליטורגית, דתית, בדגש על שירי הלל ופיוטים, אך הרבה מעבר לכך. הלחנים שלה עשירים ומורכבים וכללו טווח מלודי נרחב ויוצא דופן לתקופתה. היא גם הייתה יוצאת דופן בתקופתה, כשכתבה גם מילים וגם הלחינה את המוסיקה.
הילדגרד הייתה אישה פורצת דרך, בתקופה בה נשים לא ממש זכו להכרה כיוצרות. השפעתה ניכרת עד היום והיא זוכה להערכה רבה, גם בתחום המוסיקה וגם בתחומים אחרים, כמו רוחניות ורפואה טבעית. בשנת 2012, הוכרזה על ידי האפיפיור בנדיקטוס ה-16, כדוקטור של הכנסייה, בהכרה נדירה בחשיבותה הדתית.
בנוסף ליצירותיה המוסיקליות, כתבה הילדגרד ספרים בנושאים תיאולוגיים, ספר משמעותי על רפואה טבעית וצמחי מרפא ובמדעי הטבע, מה שמעיד על השכלתה הרחבה והתעניינותה במגוון תחומים.
אבל המוסיקה שלה היא וואו.
כי גם כיום, 900 שנה לאחר שנכתבו, ממשיכות היצירות המוסיקליות שלה להשפיע ולהלהיב מאזינים, מה שמעיד על עומקן ועל איכותן הנצחית. הילדגרד מבינגן נותרת דמות מעוררת השראה בתחומי המוסיקה, הרוחניות והמדע, כשחייה ויצירתה ממשיכים להיות נושא למחקר ולהערצה בקרב חוקרים ואמנים כאחד.
#על יצירותיה
בין יצירותיה החשובות והיפות ביותר נמצאת "Ordo Virtutum" (סדר המידות הטובות), הנחשבת לדרמה מוזיקלית המוקדמת ביותר ששרדה עם מחבר ידוע. יצירה זו מתארת את המאבק בין הטוב לרע על נשמת האדם ומדגימה את יכולתה של הילדגרד לשלב מוזיקה, דרמה ורעיונות תיאולוגיים.
אוסף נוסף של יצירותיה המרשימות נקרא "Symphonia armonie celestium revelationum" (סימפוניה של התגלויות הרמוניות שמימיות), הכולל 77 שירים ליטורגיים. בתוך אוסף זה נמצאת היצירה המפורסמת "O virga ac diadema" (הוי ענף ועטרה), המדגימה את כישרונה הייחודי בחיבור מלודיות מורכבות ועשירות.
שירים אחרים כמו "Ave Generosa", שיר הלל למרים הבתולה, "O viridissima virga" (הוי הענף הירוק ביותר), שיר תהילה לטבע ולאלוהות, ו-"O ignis Spiritus paracliti" (הוי אש רוח הפרקליט), המנון לרוח הקודש, מדגימים את יכולתה של הילדגרד לשלב מוזיקה, שירה ורוחניות באופן מרגש ומקורי.
יצירות אלו משקפות את אהבתה לטבע, את תפיסתה הרוחנית העמוקה ואת כישרונה הפואטי והמוזיקלי.
הנה "רוח הקןדש, המזרזת את החיים" מאת הילדגרד:
https://youtu.be/HYzPR0nwcmY
"הו, האש של רוח הקודש" של הילדגרד:
https://youtu.be/5zdUZ9WEyfM
"הו, כמה מופלא" גם הוא של הילדגרד:
https://youtu.be/u0T3cTTher8
מדעניות
מרי ליקי היתה ארכיאולוגית בריטית, בת למשפחת ארכיאולוגים ואנתרופולוגית. היא החלה להתעניין בפרה-היסטוריה עוד בילדותה, כשגרה עם משפחתה בדרום צרפת ובכפר הצרפתי קבררט, שבו אהבה לסייר במערות פש מרל, שיש בהן ציורי קיר פרה-היסטוריים של חיות.
בבגרותה היא פגשה את הארכיאולוג לואיס ליקי. לאחר גירושיו, הם התחתנו והחלו לעבוד יחד בחפירות רבות. בשנת 1959 מרי ליקי גילתה מאובן שהקנה לה תהילת עולם: לסת של אדם קדמון מסוג אוסטרלופיתקוס בויסיי.
מכאן תהפוך החוקרת חסרת ההשכלה האקדמית בתחום, לאחת החוקרות החשובות בארכיאולוגיה הפרהיסטורית. בעוד בעלה, החוקר המוסמך והמעוטר, מנהל חיים קלילים, של רדיפת נשים ומחקר גם יחד, מחקר מעט פזיז ופחות אחראי משלה, היא מתמסרת למדע והופכת לחוקרת טובה, זהירה וקפדנית ממנו. נראה שאוטודידקטיות היא לא בהכרח מגרעת ושלימודים אקדמיים אינם מבטיחים אופי או רצינות דווקא...
בכל מקרה, ב-1976 היא גילתה עקבות רבות של בעלי חיים שהתאבנו באפר של הר געש, מה שמהווה עוד פריצת דרך. היא מתיישבת שם עם צוות שלם של חוקרים תחתיה, למחקר ארוך וחשוב, שגם בו הצליחה לאתר ממצאים חשובים.
אבל התגלית הגדולה ביותר שלה היתה ב-1978: טביעות רגליים שהשאירו הומנידים מסוג אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, הולכים על שתיים.
אף שמעולם לא השלימה את התואר האקדמי, הצליחה ליקי להיות מדענית מובילה בעולם בתחומה, גם אחרי מות בעלה. היא זכתה בתארים ופרסים אין-ספור ונחשבת כיום חשובה ופורצת דרך ממנו וממרבית החוקרים בתחומה.
הנה סרט אנימציה על חייה ותגליותיה של מרי ליקי:
https://youtu.be/IEZh-gZgvrY
ניסיון להכחיש את התגליות של מרי ליקי, מסיבות דתיות (מתורגם):
http://youtu.be/4D0lfenJJd0
והעקבות שגילתה מרי ליקי בטנזניה:
http://youtu.be/FxstM6lQmaA
מגיל צעיר נהגה מארי אנינג (Mary Anning), בת פועלים צעירה ונלהבת, לחפש מאובנים עם אביה. בתחילה, כמעין משחק חביב של אבא ובת, היא נהגה לחפש את המאובנים שהתגלו לאחר הסערה בצוקים של חופי דרום האי האנגלי. אבל עם הזמן זה הפך לתחביב מלהיב, אהבה ואפילו פרנסה.
כי אנינג, בת עניים צעירה וחסרת השכלה מדרום אנגליה של תחילת המאה ה-19, נולדה בעיר חוף קטנה בשם ליים רג'יס, שהצוקים שלה ליד הים, עשירים במאובנים ימיים מתקופת היורה.
מאביה, מייצר ארונות שמת בצעירותה, היא ירשה את האהבה לחיפוש מאובנים. לא רק את מארי הוא הדביק בתחביבו. עם הזמן הפכה כל משפחת אנינג למחפשת מאובנים נלהבת. כשמת האב, התפרנסה המשפחה בדוחק ממכירת המאובנים שמצאו בני הבית בצוק שליד הים.
בתחילה הייתה זו האם שניהלה את ענייני חיפוש המאובנים, אבל די מהר התבלטה דווקא הבת מארי. היא הצטיינה גם כמוצאת המאובנים המובהקת של המשפחה וגם כמי שיכולה לנהל את המכירה של המאובנים. היא מכרה מאובנים למוזיאונים גדולים, לאספני מאובנים עשירים, בדרך כלל מאצילי אירופה ולמדענים וחוקרים בתחום הפלאונטולוגיה.
הפרנסה הייתה מוגבלת ובני המשפחה לא ממש הבינו את השווי של מה שמצאו, אבל המשפחה התקיימה ומארי מצאה את עצמה הולכת ונסחפת לעולם המאובנים.
נסחפת זו לשון המעטה. מארי אנינג למדה והתפתחה ללא הפסק. היא הייתה זו שגילתה ראשונה, ביחד עם בני משפחתה, מאובני איכטיוזאורים, דינוזאורים ימיים גדולים. היא חשפה מאובנים של פלסיוזאורים, זוחלים קדומים, חלקם ענקיים, שחיו בים מתקופת היורה ועד הקרטיקון. עוד היא גילתה את מאובן הפטרוזאור, "הציפור של עידן הדינוזאורים" - סוג של לטאה מכונפת המעופפת באוויר ומזכירה מעין דינוזאור קטן ומעופף.
בהדרגה, לאחר שהמאובנים שמצאה עוררו התלהבות רבה אצל פלאונטולוגים, חוקרי המאובנים המומחים החלו לשמוע עליה שוב ושוב. הם ידעו יותר ויותר להעריך את מארי אנינג והיא הפכה לשם דבר בקהילה המדעית. התכתובות שניהלה עם החוקרים המובילים והמפורסמים בתחום הן שם דבר.
כך הפכה הבחורה הפשוטה מדרום אנגליה לברת סמכא, שהמומחים מתייעצים איתה ומקשיבים היטב לדעותיה ולתובנות שהיא מביאה. לא שזה שיפר במיוחד את מצבה הכלכלי, אבל אנינג גם פרצה את תקרת הזכוכית של נשים בתקופה הוויקטוריאנית. היא הייתה מהמדעניות הנשים היחידות בעולם המדע של הימים ההם.
כיום היא זוכה להערכה עצומה ובקרב רבים אף נחשבת, על אף שלא למדה את התחום באופן אקדמי, למלכת הפלאונטולוגיה, המדע או חקר המאובנים.
מרי אנינג גילתה בחייה ממצאים רבים ומדהימים. היא רכשה ידע עצום והפכה לבעלת מוניטין עולמי בחקר המאובנים. בלימוד עצמי מפרך היא הפכה מנערה מחוננת לבעלת הבנה והתמצאות נדירים ורכשה ידע שאפשר לה להחליף דעות והתכתבויות עם החוקרים החשובים ביותר בעולם, כשווה בין שווים.
ניתן לומר שבאופן לא סביר ומאוד לא שגרתי היא הפכה למגלת המאובנים החשובה בהיסטוריה.
הנה הפלאונטולוגית המופלאה מארי אנינג:
https://youtu.be/mwoqw_JHQ1U
סיפורה של מארי אנינג:
https://youtu.be/Of5sK8p2rZY
הטראומה שעיצבה את חייה:
https://youtu.be/GRyWewQM74Y
החוף שבו מצאה את המאובנים הגדולים שלה:
https://youtu.be/53qZ94lQGbo
מספרים עליה:
https://youtu.be/fDEYD-Jk_Hk
ומצגת וידאו על מארי אנינג:
https://youtu.be/uGziaenPdHg
המלחינה החשובה הראשונה בתולדות המוסיקה המערבית, שידועה לנו זהותה היא הילדגרד מבינגן (Hildegard von Bingen).
מי שהייתה נזירה גרמניה בנדיקטינית, מלחינה, משוררת, מחברת וחוזה מיסטיקנית הייתה ככל הידוע אישיות מגוונת ומרתקת, שחיה בין השנים 1098-1179.
הילדגרד, שעתידה להשאיר חותם במגוון תחומים, מעבר למוסיקה, טענה שראתה בגיל צעיר חזיונות אלוהיים. היא תיארה אותם בכתביה הרבים והחליטה להקדיש את חייה לאמונתה. עם השנים היא הפכה לאם המנזר ברופרטסברג שליד בינגן.
כמלחינה כללו יצירותיה בעיקר מוסיקה ליטורגית, דתית, בדגש על שירי הלל ופיוטים, אך הרבה מעבר לכך. הלחנים שלה עשירים ומורכבים וכללו טווח מלודי נרחב ויוצא דופן לתקופתה. היא גם הייתה יוצאת דופן בתקופתה, כשכתבה גם מילים וגם הלחינה את המוסיקה.
הילדגרד הייתה אישה פורצת דרך, בתקופה בה נשים לא ממש זכו להכרה כיוצרות. השפעתה ניכרת עד היום והיא זוכה להערכה רבה, גם בתחום המוסיקה וגם בתחומים אחרים, כמו רוחניות ורפואה טבעית. בשנת 2012, הוכרזה על ידי האפיפיור בנדיקטוס ה-16, כדוקטור של הכנסייה, בהכרה נדירה בחשיבותה הדתית.
בנוסף ליצירותיה המוסיקליות, כתבה הילדגרד ספרים בנושאים תיאולוגיים, ספר משמעותי על רפואה טבעית וצמחי מרפא ובמדעי הטבע, מה שמעיד על השכלתה הרחבה והתעניינותה במגוון תחומים.
אבל המוסיקה שלה היא וואו.
כי גם כיום, 900 שנה לאחר שנכתבו, ממשיכות היצירות המוסיקליות שלה להשפיע ולהלהיב מאזינים, מה שמעיד על עומקן ועל איכותן הנצחית. הילדגרד מבינגן נותרת דמות מעוררת השראה בתחומי המוסיקה, הרוחניות והמדע, כשחייה ויצירתה ממשיכים להיות נושא למחקר ולהערצה בקרב חוקרים ואמנים כאחד.
#על יצירותיה
בין יצירותיה החשובות והיפות ביותר נמצאת "Ordo Virtutum" (סדר המידות הטובות), הנחשבת לדרמה מוזיקלית המוקדמת ביותר ששרדה עם מחבר ידוע. יצירה זו מתארת את המאבק בין הטוב לרע על נשמת האדם ומדגימה את יכולתה של הילדגרד לשלב מוזיקה, דרמה ורעיונות תיאולוגיים.
אוסף נוסף של יצירותיה המרשימות נקרא "Symphonia armonie celestium revelationum" (סימפוניה של התגלויות הרמוניות שמימיות), הכולל 77 שירים ליטורגיים. בתוך אוסף זה נמצאת היצירה המפורסמת "O virga ac diadema" (הוי ענף ועטרה), המדגימה את כישרונה הייחודי בחיבור מלודיות מורכבות ועשירות.
שירים אחרים כמו "Ave Generosa", שיר הלל למרים הבתולה, "O viridissima virga" (הוי הענף הירוק ביותר), שיר תהילה לטבע ולאלוהות, ו-"O ignis Spiritus paracliti" (הוי אש רוח הפרקליט), המנון לרוח הקודש, מדגימים את יכולתה של הילדגרד לשלב מוזיקה, שירה ורוחניות באופן מרגש ומקורי.
יצירות אלו משקפות את אהבתה לטבע, את תפיסתה הרוחנית העמוקה ואת כישרונה הפואטי והמוזיקלי.
הנה "רוח הקןדש, המזרזת את החיים" מאת הילדגרד:
https://youtu.be/HYzPR0nwcmY
"הו, האש של רוח הקודש" של הילדגרד:
https://youtu.be/5zdUZ9WEyfM
"הו, כמה מופלא" גם הוא של הילדגרד:
https://youtu.be/u0T3cTTher8
