שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך בנוי המוח האנושי ולמה הוא אלוף האיברים בגופנו?
המוח האנושי הוא איבר מדהים. הוא הרכיב שמנהל את גופנו, מניע את ההתנהגות, הלמידה והתודעה שלנו. בסוף, הוא גם מהווה את האישיות הייחודית שלנו.
מדובר ברשת ביולוגית מדהימה, הכוללת מיליארדים של תאי עצב המחווטים בינם לבין עצמם בצמתים שנקראים סינפסות. בצמתים הללו עובר המידע בין הנוירונים ללא מגע, אלא באמצעות חומרים כימיים שונים.
מופלא? - בהחלט. במוח של אדם בוגר יש בסביבות קצת פחות מ-100 מיליארד נוירונים. הנוירונים מחוברים ביניהם בקשרים מורכבים מאוד ופועלים כמכונה מופלאה ומתואמת.
כמו בכל מכונה המורכבת מחלקים שונים, גם במכונה הטבעית הזו של המוח יש אזורים שונים. אלה אחראים כל אחד על התחום שלו. אזור שאחראי על הלמידה, אחרים על הסקת מסקנות, פירוש המציאות, פיתוח רגשות, רכישת מיומנויות ועוד הרבה יכולות שונות.
למוח שתי אונות, או הֶמִיסְפֶרוֹת. האונה הימנית אחראית על היצירה והצד הרוחני שבנו, בעוד השמאלית אחראית על החשיבה הלוגית וקבלת ההחלטות.
חלקי המוח הקדמיים, למשל, אחראים על היכולות החברתיות השונות שלנו. שם מצויה היכולת שלנו לחוש אמפתיה ולהרגיש דברים כלפי אחרים. שם אנו לומדים ומתפתחים בהתנהגות החברתית שלנו. מחקר שנעשה בעבר על רוצחים סדרתיים גילה שרבים מהם חוו פגיעה ונזק קשה בעברם, דווקא באזור הזה.
אבל כל המבנה המטורף והטבעי הזה של המוח מייצר גם חשיבה, מחשבות וחישובים ומאחסן אסוציאציות, זיכרונות, ידע מצטבר ואינספור פריטי מידע שמשרתים אותנו ביום יום שלנו.
למוח האנושי יש יכולת מרשימה לבצע פעולות רבות במקביל, מה שנקרא ריבוי משימות, או בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מהמון פעולות שמתבצעות אצלנו לא פעם ביחד, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך.
גם יכולות החשיבה שלנו מדהימות. מדענים מעריכים שהמוח האנושי מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה, משהו שמקביל ליכולת החישוב של 25 מחשבים ביתיים משוכללים.
אבל זו לא רק הכמות שמסבירה עד כמה המוח שעומד לרשותנו מפותח. זו גם האיכות והתחכום של המבנה הזה. בכל פעם שאנו עושים פעולה, כמו למשל תפיסה של כדור שנזרק אלינו - המוח שלנו מבצע מגוון אדיר של פעולות מורכבות ומהירות מאוד ומתואמות להפליא. רק הפעולה הפשוטה הזו של תפיסת כדור היא שוות ערך לפתירה של כמה משוואות מסובכות ומורכבות מאוד במקביל. כל מי שמתעסקים ביצירה של רשתות נוירונים מלאכותיות, מחשבי-על או רובוטים מתוחכמים יוכלו לספר לכם כמה קשה לפתח מכונה שתעשה זאת. עכשיו רק נסו לדמיין כמה קשה לפתח מכונה שתעשה לא פעולה אחת אלא מיליונים של פעולות שונות שכאלה ותבינו מה גדולה המכונה המופלאה שמאוחסנת בין האוזניים שלנו.
המחקר מוצא בשנים האחרונות יותר ויותר סימנים לכך שהמוח שלנו משתנה ללא הפסקה, מה שנקרא בשפה המדעית "גמישות המוח" (Neuroplasticity). זה גם מה שמחייב אנשים מבוגרים להמשיך ולעבוד איתו, לאמן אותו ולהשתמש בו, כדי שהוא ימשיך לשרת אותם ולא יתנוון, מה שבדרך כלל אני רואים במחלות דוגמת דימנציה, אלצהיימר וכדומה. הכלל כאן הוא פשוט "מוח שלא עובד - אובד!"
לא פחות מופלאה היא הלמידה שהמוח שלנו עושה. רבים כבר יודעים שבאמצעות תרגול ואימון אנו יכולים ליצור ומייצרים הרגלים חדשים של חשיבה, פעולה ורגש.
על האונות הקדמיות הענקיות שמעניקות למין האנושי את החשיבה המופשטת והיתרון המוחי הגדול שלו (מתורגם):
https://youtu.be/5NubJ2ThK_U
המוח שלנו יכול לתקן את עצמו (עברית):
https://youtu.be/9D1AwQ0lTsg
על אונות המוח (מתורגם):
http://youtu.be/RvwCpeTRkKw?t=20s
כך בנוי מוחנו מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/lonQ9nhmcLA
והרצאת טד עם מפת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/iNPsDky1z94?long=yes
מהו הנס הלא-יאומן של פיניאס גייג' ואיך תרם למדע?
סיפורו המדהים של פיניאס גייג' (Phineas Gage) האמריקאי הוא אחד המקרים המרתקים והמשפיעים ביותר בתולדות חקר המוח.
השנה היא 1848, כגייג', פועל מסילות רכבת אמריקאי בן 25, עובר תאונה מזעזעת בה חודר מוט ברזל ארוך למוחו, דרך לחיו השמאלית, ואחרי ביקור במוח שלו - יוצא מהחלק הקדמי העליון של גולגולתו.
המדהים הוא שלמרות חומרת הפציעה בראשו והעובדה שמוט ארוך עובר את כל ראשו ויוצא, שורד המהנדס באופן מפתיע, מצליח לדבר, לתפקד וללכת לרופא, דקות לאחר התאונה.
הוא מקבל טיפול ומתאושש תוך זמן קצר לחלוטין. נס רפואי מדהים ומתפקד. אבל משפחתו, חבריו ועובדיו מבחינים די מהר שהוא השתנה להם. השינויים משמעותיים וקשורים לאו דווקא בתפקוד החשיבה אלא באישיותו ובהתנהגות שלו. מי שלפני התאונה נחשב לאדם חברותי ואחראי הפך לאדם אימפולסיבי, שנוטה להתפרץ על אנשים ולתקשר באופן לא חיובי, בלשון המעטה. השינויים הללו נמשכו עד מותו, כ-12 שנים לאחר התאונה.
#פיניאס גייג' וחקר המוח
המקרה היה ולכאורה הסתיים עם מותו של האיש, אבל בתולדות חקר המוח הוא היה לפורץ דרך. גייג' הפך למה שאחד החוקרים מכנה "ספר הלימוד לשינוי אישיות פוסט טראומטית". תרומתו להבנת הקשר בין מבנה המוח לבין האישיות וההתנהגות היא אדירה. עד היום הוא נחשב לאבן דרך בתחומים כמו נוירולוגיה ופסיכולוגיה.
כי לאורך שנים רבות עניין המקרה של גייג' את החוקרים וזכה לתשומת לב מדעית רבה. היה זה ד"ר ג'ון מרטין הרלו, הרופא שטיפל בגייג' מיד לאחר התאונה, שפרסם מאמר ראשון מיד לאחר התאונה ב-1848. ד"ר הנרי ג'ייקוב ביגלו, רופא מבוסטון, בדק את גייג' ופרסם מאמר על המקרה ב-1850. לאחר מכן, ב-1868, ד"ר הרלו פרסם מאמר שני המסכם את תצפיותיו על גייג' לאורך 20 השנים שחלפו מאז התאונה. בשנות ה-1880, הנוירולוג הבריטי ד"ר דיוויד פרייר חקר את גולגולתו של גייג' והשתמש במקרה לתמיכה בתיאוריות שלו על לוקליזציה של פונקציות מוחיות.
המחקר על מקרה גייג' המשיך גם בעשורים האחרונים. ב-1994, ד"ר הנה דמסיו וד"ר אנטוניו דמסיו פרסמו מחקר שבו השתמשו בטכנולוגיית הדמיה מתקדמת לשחזור מסלול הפגיעה במוחו של גייג', מה שסיפק תובנות חדשות על האזורים המדויקים במוח שנפגעו. ד"ר מלקולם מקמילן, היסטוריון של הפסיכולוגיה, פרסם ספר מקיף על המקרה בשנת 2000, המנתח את השפעתו על מדע המוח. ב-2012, ד"ר ג'ון ון הורן ועמיתיו השתמשו בהדמיית MRI מתקדמת לשחזור מדויק יותר של מסלול הפגיעה ולהערכת היקף הנזק למוח.
למרות המחקר הנרחב והמחלוקות על איכות הממצאים והקביעות שבמחקר זמן רב לאחר מות המנותח, ממשיך עניינו שך פיניאס גייג' להיות נושא למחקר ולדיון בתחומי הנוירולוגיה והפסיכולוגיה, ועדיין נחשב לאבן יסוד בהבנת הקשר המורכב בין המוח, האישיות וההתנהגות האנושית.
הנה סיפורו של פיניאס גייג' (עברית):
https://youtu.be/aBJVVv-8H8c
הסיפור של גייג' באנגלית:
https://youtu.be/yXbAMHzYGJ0
הסבר של רופא באנגלית:
https://youtu.be/WY5v1yIjxEo
הגילויים שלא היו אלמלא אותה תאונה מזעזעת:
https://youtu.be/aw0zbyQVCEc
מהי החלוקה של המוח ומהן ההמיספרות?
בגדול יש המחלקים את המוח שלנו לשני חצאים, שקוראים להם המיספרות. אחרים מבינים שאיבר כל כך חשוב ומפותח בגוף האנושי לא יכול להיות כל כך פשוט.
ובכל זאת, בכל אחת מההמיספרות שבמוחנו יש 4 אונות. רובנו קוראים לחלוקה של ההמיספרות במוח בצורה מעט שגויה אונות.
אז ידוע כיום שהשליטה על התנועות והתחושות בגופנו מחולקת בין שני ההמיספרות בארגון צולב - בעוד שהאונה השמאלית אחראית על חצי הגוף הימני שלנו, האונה הימנית שולטת בצד הגוף השמאלי.
החלוקה בין שתי ההמיספרות שלנו היא גם ביכולות שהיא מקנה לנו וב"התמחות" השונה של כל אחת, בעיבוד המידה שנקלט על ידי המוח מהסביבה. בצורה פשוטה נחלק זאת:
#המיספרה שמאלית אנליטית
היא האחראית על עיבוד הנתונים שמנתח דברים. בה נמצאים האזורים השפתיים כמו קריאה, כתיבה ודקדוק, לצד יכולות ארגון, רצף, אומדן ובניית תהליך. בהמיספרה זו נמצאים גם האזורים שאחראים לדיבור ולהבנתו.
#המיספרה ימנית יצירתית
היא האחראית במוח על ההתמצאות המרחבית שלנו, עיבוד נתונים כללי, דמיון, יצירתיות, חלימה ועוד.
תרגיל פשוט לחשיבה
================
איזו המיספרה מפותחת אצל תלמידים ראליים? ואצל הומניסטים? ואצל אמנים? ואצלך?
הנה מבנהו המורכב פי כמה של המוח:
https://youtu.be/pRFXSjkpKWA
על האונות שבמוחנו (מתורגם):
http://youtu.be/RvwCpeTRkKw?t=20s
הנה האופן שבו פועל המוח - האם חלקים בו אחראים על תפקודים שונים או שהם פועלים ביחד לביצוע אותם דברים (מתורגם):
https://youtu.be/pv6QHxkBFzY
מהם המוח הימני והמוח השמאלי?
נתחיל בזה שמה שמכונה "האונה הימנית" ו"האונה השמאלית" הן למעשה ההמיספרות של המוח (Brain Hemispheres). שתיהן מהוות חלקים נפרדים של המוח ושתיהן מתפקדות באופן שונה.
הֵמי פירושו חצי וספֵירה היא כדור.
יש הרבה בלבול בין ההמיספרות ובין האונות. יש אפילו שמכנים את שני החצאים "מוח שמאלי" ו"מוח ימני". בכל מקרה, שתיהן מרכיבות את מה שנקרא "המוח הגדול".
אז יש לנו שתי המיספרות במוח ובכל המיספרה יש 4 אונות. כך שגם אם נמשיך רגע עם השגיאה או הכינוי העממי ונדבר על האונה הימנית והשמאלית, חשוב שנזכור שמדובר בעצם בהמיספרות.
התיאוריה המקובלת מאז 1974 אומרת שיש חלוקה בין:
#האונה הימנית - היצירתית
בעוד שהאונה הימנית אחראית על היצירתיות, העיצוב והחוש האמנותי, אחראית השמאלית על החשיבה, הקריאה והכתיבה. לפי תיאוריה זו, שחוקרים שונים חולקים עליה, מי שהאונה הימנית מפותחת אצלם הם אנשים עם דמיון עשיר ונטייה לחלום ולהתמקד בעתיד. הם רואים פעמים רבות את התמונה הכוללת, מעבדים בו-זמנית נתונים רבים וחושבים באופן ויזואלי והבזקי, עם יותר רעיונות מאשר פרטים ועובדות. העובדות קצת פחות חזקות אצלם בעוד הדמיון והחשיבה היצירתית מפותחים אצלם מאד. הם גם נוטים יותר להעיז וליטול סיכונים. ילדים כאלה לרוב חולמים להיות אמנים, סופרים, יזמים וכדומה.
#האונה השמאלית - המחושבת
זו ההמיספרה שאחראית על ההיגיון, העובדות והסדר. היא מפותחת יותר אצל אנשים מציאותיים ומעשיים, בעלי נטייה למתמטיקה ומדע, שיש להם הבנה מילולית ושהחדר שלהם מסודר. אנשי האונה השמאלית חושבים בצורה סדרתית, עם פחות הבזקי רעיונות ויותר נצמדים לעובדות ולפרטים. הם מעדיפים פעמים רבות לעבוד לבד. לעתים קרובות הם רוצים להיות מדענים, עורכי דין וכדומה.
רגע לשאלה:
=========
איזו אונה לדעתך מפותחת אצלך יותר?
הנה הסבר המיספרות המוח ומחקר שטוען שאינה נכונה:
https://youtu.be/AbYJB4i14os
הסבר ואבחנה ביניהן:
https://youtu.be/4Qi5_dANWYo
רבים סבורים שהתיאוריה הזו לא נכונה:
https://youtu.be/yE6VTvxkhFs
בדקו איזה צד מפותח אצלכם יותר וזהו מהן הנטיות שלכם:
https://youtu.be/ts8er813aAg
מצגת וידאו שמסבירה את הקשרים בין ההמיספרות לתפקוד:
https://youtu.be/Xq-UA1al3S0
בחיוך, איך נוהגים בעלי מוח שמאלי לעומת בעלי מוח ימני:
https://youtu.be/gdpkxjEyuJ4
מבחן פשוט נוסף להמיספרה החזקה אצלך:
https://youtu.be/feAikjPqOq8
והרצאת טד מרתקת על שתיהן מפי מדענית שמוחה נפגע והיא חקרה אותו (מתורגם):
https://youtu.be/UyyjU8fzEYU?long=yes
מדוע כה חשובות האונות הקדמיות שבמוח האנושי?
האונות הקדמיות-פרונטאליות (Frontal lobes) במוחנו הן האזור הגדול ביותר במוח האנושי. אזור זה כולל כמה חלקים שאחראים אצלנו לשלל יכולות חשובות, כמו שליטה על ההתנהגות, הקשב, החשיבה, היצירתיות, פתרון הבעיות, היכולת שלנו לשיפוט נכון וההתנהגות החברתית הנאותה והמרוסנת שלנו.
אבל לאונות הקדמיות הענקיות שבמוחנו יש משמעות אדירה ביכולות המטורפות שמפגין המין האנושי. הן מעניקות לנו את החשיבה המופשטת, שבזכותה יפגין המין האנושי מגוון עצום של יכולות, ימציא את המדע, החוקים החברתיים, הדתות ועוד.
החשיבה המופשטת שחלקי מוח גדולים אלה יאפשרו לנו ליצור דרכי תקשורת ושיתוף פעולה בקבוצות גדולות של אנשים שלא מכירים זה את זה. בזכותה יתארגן האדם במבנים חברתיים מתוחכמים, דוגמת שבטים, כפרים, ערים, מדינות, איגודים וכמובן רשתות חברתיות, שאת השתקפותן הטכנולוגית אנו מכירים היום היטב.
המוח הגדול שלנו, בו האונות הקדמיות הללו הן החלקים שהתפתחו וגדלו במיוחד, איפשר להומו ספיאנס במהלך עשרות אלפי השנים האחרונות ללמוד כיצד לגדל את מזונו בחקלאות, להעלות השערות ולחקור אותן ובהמשך גם באופן מדעי, לגלות דברים מופלאים על העולם והיקום, להמציא ולייצר דברים חדשים בתעשייה, להפיץ רעיונות בדפוס ולקשר בין פריטי מידע באינטרנט.
על האונות הללו נמנים אזורים כמו קליפת המוח הקדם-מחצית, המשמשת כמרכז השליטה הקוגניטיבית והתפקודים הניהוליים במוחנו. אם נרצה להבין עד כמה חשוב החלק הזה במוחנו האנושי, מספיק שנדע שהוא זה שמקנה לנו גמישות מחשבתית, תורם לחשיבה יצירתית, לתפקודים מחשבתיים גבוהים, כמו גם ליכולות ארגון, ניהול, תכנון וקבלת החלטות.
הנה האונות הקדמיות הענקיות שמעניקות למין האנושי את החשיבה המופשטת והיתרון המוחי הגדול שלו (מתורגם):
https://youtu.be/5NubJ2ThK_U
סרטון אנימציה משעשע ולא משעשע שמראה באופן ביקורתי את תוצאת היכולות שהקנו לנו האונות הללו בדרך לשליטה על העולם:
http://youtu.be/WfGMYdalClU
וסרטון שמראה כיצד התפתחה האנושות והומו ספיאנס התעלה על שאר המינים (מתורגם):
https://youtu.be/dGiQaabX3_o?long=yes
המוח האנושי הוא איבר מדהים. הוא הרכיב שמנהל את גופנו, מניע את ההתנהגות, הלמידה והתודעה שלנו. בסוף, הוא גם מהווה את האישיות הייחודית שלנו.
מדובר ברשת ביולוגית מדהימה, הכוללת מיליארדים של תאי עצב המחווטים בינם לבין עצמם בצמתים שנקראים סינפסות. בצמתים הללו עובר המידע בין הנוירונים ללא מגע, אלא באמצעות חומרים כימיים שונים.
מופלא? - בהחלט. במוח של אדם בוגר יש בסביבות קצת פחות מ-100 מיליארד נוירונים. הנוירונים מחוברים ביניהם בקשרים מורכבים מאוד ופועלים כמכונה מופלאה ומתואמת.
כמו בכל מכונה המורכבת מחלקים שונים, גם במכונה הטבעית הזו של המוח יש אזורים שונים. אלה אחראים כל אחד על התחום שלו. אזור שאחראי על הלמידה, אחרים על הסקת מסקנות, פירוש המציאות, פיתוח רגשות, רכישת מיומנויות ועוד הרבה יכולות שונות.
למוח שתי אונות, או הֶמִיסְפֶרוֹת. האונה הימנית אחראית על היצירה והצד הרוחני שבנו, בעוד השמאלית אחראית על החשיבה הלוגית וקבלת ההחלטות.
חלקי המוח הקדמיים, למשל, אחראים על היכולות החברתיות השונות שלנו. שם מצויה היכולת שלנו לחוש אמפתיה ולהרגיש דברים כלפי אחרים. שם אנו לומדים ומתפתחים בהתנהגות החברתית שלנו. מחקר שנעשה בעבר על רוצחים סדרתיים גילה שרבים מהם חוו פגיעה ונזק קשה בעברם, דווקא באזור הזה.
אבל כל המבנה המטורף והטבעי הזה של המוח מייצר גם חשיבה, מחשבות וחישובים ומאחסן אסוציאציות, זיכרונות, ידע מצטבר ואינספור פריטי מידע שמשרתים אותנו ביום יום שלנו.
למוח האנושי יש יכולת מרשימה לבצע פעולות רבות במקביל, מה שנקרא ריבוי משימות, או בעולם המחשבים "מולטי טסקינג". רוצים להיווכח שזה קורה? - שימו לב שאתם מסוגלים גם לנשום, גם לבצע פעולות תנועתיות שונות, גם לדבר בטלפון וגם לשתות ולאכול. מדובר בחלק מהמון פעולות שמתבצעות אצלנו לא פעם ביחד, מבלי שאנו מודעים לכך שמדובר ביכולת מדהימה כל כך.
גם יכולות החשיבה שלנו מדהימות. מדענים מעריכים שהמוח האנושי מסוגל לבצע כ-100 טריליון פעולות בשנייה, משהו שמקביל ליכולת החישוב של 25 מחשבים ביתיים משוכללים.
אבל זו לא רק הכמות שמסבירה עד כמה המוח שעומד לרשותנו מפותח. זו גם האיכות והתחכום של המבנה הזה. בכל פעם שאנו עושים פעולה, כמו למשל תפיסה של כדור שנזרק אלינו - המוח שלנו מבצע מגוון אדיר של פעולות מורכבות ומהירות מאוד ומתואמות להפליא. רק הפעולה הפשוטה הזו של תפיסת כדור היא שוות ערך לפתירה של כמה משוואות מסובכות ומורכבות מאוד במקביל. כל מי שמתעסקים ביצירה של רשתות נוירונים מלאכותיות, מחשבי-על או רובוטים מתוחכמים יוכלו לספר לכם כמה קשה לפתח מכונה שתעשה זאת. עכשיו רק נסו לדמיין כמה קשה לפתח מכונה שתעשה לא פעולה אחת אלא מיליונים של פעולות שונות שכאלה ותבינו מה גדולה המכונה המופלאה שמאוחסנת בין האוזניים שלנו.
המחקר מוצא בשנים האחרונות יותר ויותר סימנים לכך שהמוח שלנו משתנה ללא הפסקה, מה שנקרא בשפה המדעית "גמישות המוח" (Neuroplasticity). זה גם מה שמחייב אנשים מבוגרים להמשיך ולעבוד איתו, לאמן אותו ולהשתמש בו, כדי שהוא ימשיך לשרת אותם ולא יתנוון, מה שבדרך כלל אני רואים במחלות דוגמת דימנציה, אלצהיימר וכדומה. הכלל כאן הוא פשוט "מוח שלא עובד - אובד!"
לא פחות מופלאה היא הלמידה שהמוח שלנו עושה. רבים כבר יודעים שבאמצעות תרגול ואימון אנו יכולים ליצור ומייצרים הרגלים חדשים של חשיבה, פעולה ורגש.
על האונות הקדמיות הענקיות שמעניקות למין האנושי את החשיבה המופשטת והיתרון המוחי הגדול שלו (מתורגם):
https://youtu.be/5NubJ2ThK_U
המוח שלנו יכול לתקן את עצמו (עברית):
https://youtu.be/9D1AwQ0lTsg
על אונות המוח (מתורגם):
http://youtu.be/RvwCpeTRkKw?t=20s
כך בנוי מוחנו מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/lonQ9nhmcLA
והרצאת טד עם מפת המוח (מתורגם):
https://youtu.be/iNPsDky1z94?long=yes
סיפורו המדהים של פיניאס גייג' (Phineas Gage) האמריקאי הוא אחד המקרים המרתקים והמשפיעים ביותר בתולדות חקר המוח.
השנה היא 1848, כגייג', פועל מסילות רכבת אמריקאי בן 25, עובר תאונה מזעזעת בה חודר מוט ברזל ארוך למוחו, דרך לחיו השמאלית, ואחרי ביקור במוח שלו - יוצא מהחלק הקדמי העליון של גולגולתו.
המדהים הוא שלמרות חומרת הפציעה בראשו והעובדה שמוט ארוך עובר את כל ראשו ויוצא, שורד המהנדס באופן מפתיע, מצליח לדבר, לתפקד וללכת לרופא, דקות לאחר התאונה.
הוא מקבל טיפול ומתאושש תוך זמן קצר לחלוטין. נס רפואי מדהים ומתפקד. אבל משפחתו, חבריו ועובדיו מבחינים די מהר שהוא השתנה להם. השינויים משמעותיים וקשורים לאו דווקא בתפקוד החשיבה אלא באישיותו ובהתנהגות שלו. מי שלפני התאונה נחשב לאדם חברותי ואחראי הפך לאדם אימפולסיבי, שנוטה להתפרץ על אנשים ולתקשר באופן לא חיובי, בלשון המעטה. השינויים הללו נמשכו עד מותו, כ-12 שנים לאחר התאונה.
#פיניאס גייג' וחקר המוח
המקרה היה ולכאורה הסתיים עם מותו של האיש, אבל בתולדות חקר המוח הוא היה לפורץ דרך. גייג' הפך למה שאחד החוקרים מכנה "ספר הלימוד לשינוי אישיות פוסט טראומטית". תרומתו להבנת הקשר בין מבנה המוח לבין האישיות וההתנהגות היא אדירה. עד היום הוא נחשב לאבן דרך בתחומים כמו נוירולוגיה ופסיכולוגיה.
כי לאורך שנים רבות עניין המקרה של גייג' את החוקרים וזכה לתשומת לב מדעית רבה. היה זה ד"ר ג'ון מרטין הרלו, הרופא שטיפל בגייג' מיד לאחר התאונה, שפרסם מאמר ראשון מיד לאחר התאונה ב-1848. ד"ר הנרי ג'ייקוב ביגלו, רופא מבוסטון, בדק את גייג' ופרסם מאמר על המקרה ב-1850. לאחר מכן, ב-1868, ד"ר הרלו פרסם מאמר שני המסכם את תצפיותיו על גייג' לאורך 20 השנים שחלפו מאז התאונה. בשנות ה-1880, הנוירולוג הבריטי ד"ר דיוויד פרייר חקר את גולגולתו של גייג' והשתמש במקרה לתמיכה בתיאוריות שלו על לוקליזציה של פונקציות מוחיות.
המחקר על מקרה גייג' המשיך גם בעשורים האחרונים. ב-1994, ד"ר הנה דמסיו וד"ר אנטוניו דמסיו פרסמו מחקר שבו השתמשו בטכנולוגיית הדמיה מתקדמת לשחזור מסלול הפגיעה במוחו של גייג', מה שסיפק תובנות חדשות על האזורים המדויקים במוח שנפגעו. ד"ר מלקולם מקמילן, היסטוריון של הפסיכולוגיה, פרסם ספר מקיף על המקרה בשנת 2000, המנתח את השפעתו על מדע המוח. ב-2012, ד"ר ג'ון ון הורן ועמיתיו השתמשו בהדמיית MRI מתקדמת לשחזור מדויק יותר של מסלול הפגיעה ולהערכת היקף הנזק למוח.
למרות המחקר הנרחב והמחלוקות על איכות הממצאים והקביעות שבמחקר זמן רב לאחר מות המנותח, ממשיך עניינו שך פיניאס גייג' להיות נושא למחקר ולדיון בתחומי הנוירולוגיה והפסיכולוגיה, ועדיין נחשב לאבן יסוד בהבנת הקשר המורכב בין המוח, האישיות וההתנהגות האנושית.
הנה סיפורו של פיניאס גייג' (עברית):
https://youtu.be/aBJVVv-8H8c
הסיפור של גייג' באנגלית:
https://youtu.be/yXbAMHzYGJ0
הסבר של רופא באנגלית:
https://youtu.be/WY5v1yIjxEo
הגילויים שלא היו אלמלא אותה תאונה מזעזעת:
https://youtu.be/aw0zbyQVCEc
בגדול יש המחלקים את המוח שלנו לשני חצאים, שקוראים להם המיספרות. אחרים מבינים שאיבר כל כך חשוב ומפותח בגוף האנושי לא יכול להיות כל כך פשוט.
ובכל זאת, בכל אחת מההמיספרות שבמוחנו יש 4 אונות. רובנו קוראים לחלוקה של ההמיספרות במוח בצורה מעט שגויה אונות.
אז ידוע כיום שהשליטה על התנועות והתחושות בגופנו מחולקת בין שני ההמיספרות בארגון צולב - בעוד שהאונה השמאלית אחראית על חצי הגוף הימני שלנו, האונה הימנית שולטת בצד הגוף השמאלי.
החלוקה בין שתי ההמיספרות שלנו היא גם ביכולות שהיא מקנה לנו וב"התמחות" השונה של כל אחת, בעיבוד המידה שנקלט על ידי המוח מהסביבה. בצורה פשוטה נחלק זאת:
#המיספרה שמאלית אנליטית
היא האחראית על עיבוד הנתונים שמנתח דברים. בה נמצאים האזורים השפתיים כמו קריאה, כתיבה ודקדוק, לצד יכולות ארגון, רצף, אומדן ובניית תהליך. בהמיספרה זו נמצאים גם האזורים שאחראים לדיבור ולהבנתו.
#המיספרה ימנית יצירתית
היא האחראית במוח על ההתמצאות המרחבית שלנו, עיבוד נתונים כללי, דמיון, יצירתיות, חלימה ועוד.
תרגיל פשוט לחשיבה
================
איזו המיספרה מפותחת אצל תלמידים ראליים? ואצל הומניסטים? ואצל אמנים? ואצלך?
הנה מבנהו המורכב פי כמה של המוח:
https://youtu.be/pRFXSjkpKWA
על האונות שבמוחנו (מתורגם):
http://youtu.be/RvwCpeTRkKw?t=20s
הנה האופן שבו פועל המוח - האם חלקים בו אחראים על תפקודים שונים או שהם פועלים ביחד לביצוע אותם דברים (מתורגם):
https://youtu.be/pv6QHxkBFzY
נתחיל בזה שמה שמכונה "האונה הימנית" ו"האונה השמאלית" הן למעשה ההמיספרות של המוח (Brain Hemispheres). שתיהן מהוות חלקים נפרדים של המוח ושתיהן מתפקדות באופן שונה.
הֵמי פירושו חצי וספֵירה היא כדור.
יש הרבה בלבול בין ההמיספרות ובין האונות. יש אפילו שמכנים את שני החצאים "מוח שמאלי" ו"מוח ימני". בכל מקרה, שתיהן מרכיבות את מה שנקרא "המוח הגדול".
אז יש לנו שתי המיספרות במוח ובכל המיספרה יש 4 אונות. כך שגם אם נמשיך רגע עם השגיאה או הכינוי העממי ונדבר על האונה הימנית והשמאלית, חשוב שנזכור שמדובר בעצם בהמיספרות.
התיאוריה המקובלת מאז 1974 אומרת שיש חלוקה בין:
#האונה הימנית - היצירתית
בעוד שהאונה הימנית אחראית על היצירתיות, העיצוב והחוש האמנותי, אחראית השמאלית על החשיבה, הקריאה והכתיבה. לפי תיאוריה זו, שחוקרים שונים חולקים עליה, מי שהאונה הימנית מפותחת אצלם הם אנשים עם דמיון עשיר ונטייה לחלום ולהתמקד בעתיד. הם רואים פעמים רבות את התמונה הכוללת, מעבדים בו-זמנית נתונים רבים וחושבים באופן ויזואלי והבזקי, עם יותר רעיונות מאשר פרטים ועובדות. העובדות קצת פחות חזקות אצלם בעוד הדמיון והחשיבה היצירתית מפותחים אצלם מאד. הם גם נוטים יותר להעיז וליטול סיכונים. ילדים כאלה לרוב חולמים להיות אמנים, סופרים, יזמים וכדומה.
#האונה השמאלית - המחושבת
זו ההמיספרה שאחראית על ההיגיון, העובדות והסדר. היא מפותחת יותר אצל אנשים מציאותיים ומעשיים, בעלי נטייה למתמטיקה ומדע, שיש להם הבנה מילולית ושהחדר שלהם מסודר. אנשי האונה השמאלית חושבים בצורה סדרתית, עם פחות הבזקי רעיונות ויותר נצמדים לעובדות ולפרטים. הם מעדיפים פעמים רבות לעבוד לבד. לעתים קרובות הם רוצים להיות מדענים, עורכי דין וכדומה.
רגע לשאלה:
=========
איזו אונה לדעתך מפותחת אצלך יותר?
הנה הסבר המיספרות המוח ומחקר שטוען שאינה נכונה:
https://youtu.be/AbYJB4i14os
הסבר ואבחנה ביניהן:
https://youtu.be/4Qi5_dANWYo
רבים סבורים שהתיאוריה הזו לא נכונה:
https://youtu.be/yE6VTvxkhFs
בדקו איזה צד מפותח אצלכם יותר וזהו מהן הנטיות שלכם:
https://youtu.be/ts8er813aAg
מצגת וידאו שמסבירה את הקשרים בין ההמיספרות לתפקוד:
https://youtu.be/Xq-UA1al3S0
בחיוך, איך נוהגים בעלי מוח שמאלי לעומת בעלי מוח ימני:
https://youtu.be/gdpkxjEyuJ4
מבחן פשוט נוסף להמיספרה החזקה אצלך:
https://youtu.be/feAikjPqOq8
והרצאת טד מרתקת על שתיהן מפי מדענית שמוחה נפגע והיא חקרה אותו (מתורגם):
https://youtu.be/UyyjU8fzEYU?long=yes
מבנה המוח
האונות הקדמיות-פרונטאליות (Frontal lobes) במוחנו הן האזור הגדול ביותר במוח האנושי. אזור זה כולל כמה חלקים שאחראים אצלנו לשלל יכולות חשובות, כמו שליטה על ההתנהגות, הקשב, החשיבה, היצירתיות, פתרון הבעיות, היכולת שלנו לשיפוט נכון וההתנהגות החברתית הנאותה והמרוסנת שלנו.
אבל לאונות הקדמיות הענקיות שבמוחנו יש משמעות אדירה ביכולות המטורפות שמפגין המין האנושי. הן מעניקות לנו את החשיבה המופשטת, שבזכותה יפגין המין האנושי מגוון עצום של יכולות, ימציא את המדע, החוקים החברתיים, הדתות ועוד.
החשיבה המופשטת שחלקי מוח גדולים אלה יאפשרו לנו ליצור דרכי תקשורת ושיתוף פעולה בקבוצות גדולות של אנשים שלא מכירים זה את זה. בזכותה יתארגן האדם במבנים חברתיים מתוחכמים, דוגמת שבטים, כפרים, ערים, מדינות, איגודים וכמובן רשתות חברתיות, שאת השתקפותן הטכנולוגית אנו מכירים היום היטב.
המוח הגדול שלנו, בו האונות הקדמיות הללו הן החלקים שהתפתחו וגדלו במיוחד, איפשר להומו ספיאנס במהלך עשרות אלפי השנים האחרונות ללמוד כיצד לגדל את מזונו בחקלאות, להעלות השערות ולחקור אותן ובהמשך גם באופן מדעי, לגלות דברים מופלאים על העולם והיקום, להמציא ולייצר דברים חדשים בתעשייה, להפיץ רעיונות בדפוס ולקשר בין פריטי מידע באינטרנט.
על האונות הללו נמנים אזורים כמו קליפת המוח הקדם-מחצית, המשמשת כמרכז השליטה הקוגניטיבית והתפקודים הניהוליים במוחנו. אם נרצה להבין עד כמה חשוב החלק הזה במוחנו האנושי, מספיק שנדע שהוא זה שמקנה לנו גמישות מחשבתית, תורם לחשיבה יצירתית, לתפקודים מחשבתיים גבוהים, כמו גם ליכולות ארגון, ניהול, תכנון וקבלת החלטות.
הנה האונות הקדמיות הענקיות שמעניקות למין האנושי את החשיבה המופשטת והיתרון המוחי הגדול שלו (מתורגם):
https://youtu.be/5NubJ2ThK_U
סרטון אנימציה משעשע ולא משעשע שמראה באופן ביקורתי את תוצאת היכולות שהקנו לנו האונות הללו בדרך לשליטה על העולם:
http://youtu.be/WfGMYdalClU
וסרטון שמראה כיצד התפתחה האנושות והומו ספיאנס התעלה על שאר המינים (מתורגם):
https://youtu.be/dGiQaabX3_o?long=yes
