בתקופות קדומות ניסו בני תרבויות רבות למצוא דרכים לגלות מתי אנשים שיקרו. אם המלך שלמה ידע לעשות זאת באמצעות השכל ופסק דין מבריק, ברור היה שלא תמיד ניתן ליצור פסק דין שיחשוף את השקרן כמו ב"משפט שלמה".

הסינים הניחו שגילוי שקר יכול להתבסס על הידע שלאחר שאדם משקר, לשונו מתייבשת. כדי לגלות האם שיקר החשוד, היו נוהגים הסינים להכניס לפיו כמה גרגרי אורז. לאחר ששאלו אותו אם ביצע את הפשע שבו נחשד והוא היה משיב, הורו לו ללעוס את האורז. אם לא הצליח ללעוס את גרגרי האורז, ידעו הסינים שהאדם שיקר, כיוון שבלוטות הרוק שלו לא הצליחו לייצר רוק שחיוני ללעיסה. מצד שני, גרגרים לעוסים העידו שדיבר אמת.

השיטה הזו אינה מדויקת לחלוטין, אבל גם היא וגם שיטות דומות כמו "מבחן החרב המלובנת" שימשו כגלאי אמת במהלך תקופות ארוכות בהיסטוריה.


לא מצאנו סרטון על מבחן האורז העתיק, אך הנה סרטון על התפתחות מגלה השקרים המודרני:

http://youtu.be/IyUWGXVxCCk