שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי הייתה מארי אנינג?
מגיל צעיר אהבה מארי אנינג (Mary Anning), בת פועלים צעירה ונלהבת, לחפש מאובנים עם אביה. בתחילה, כמעין משחק חביב של אבא ובת, היא נהגה לחפש את המאובנים שהתגלו לאחר הסערה בצוקים של חופי דרום האי האנגלי. אבל עם הזמן זה הפך לתחביב מלהיב ואפילו לפרנסה.
כי אנינג, בת עניים צעירה וחסרת השכלה מדרום אנגליה של תחילת המאה ה-19, נולדה בעיר חוף קטנה בשם ליים רג'יס, שהצוקים שלה ליד הים, עשירים במאובנים ימיים מתקופת היורה.
מאביה, מייצר ארונות שמת בצעירותה, היא ירשה את האהבה לחיפוש מאובנים. לא רק את מארי הוא הדביק בתחביבו. עם הזמן הפכה כל משפחת אנינג למחפשת מאובנים נלהבת. כשמת האב, התפרנסה המשפחה בדוחק ממכירת המאובנים שמצאו בני הבית בצוק שליד הים.
בתחילה הייתה זו האם שניהלה את ענייני חיפוש המאובנים, אבל די מהר התבלטה דווקא הבת מארי. היא הצטיינה גם כמוצאת המאובנים המובהקת של המשפחה וגם כמי שיכולה לנהל את המכירה של המאובנים. היא מכרה מאובנים למוזיאונים גדולים, לאספני מאובנים עשירים, בדרך כלל מאצילי אירופה ולמדענים וחוקרים בתחום הפלאונטולוגיה.
הפרנסה הייתה מוגבלת ובני המשפחה לא ממש הבינו את השווי של מה שמצאו, אבל המשפחה התקיימה ומארי מצאה את עצמה הולכת ונסחפת לעולם המאובנים.
נסחפת זו לשון המעטה. מארי אנינג למדה והתפתחה ללא הפסק. היא הייתה זו שגילתה ראשונה, ביחד עם בני משפחתה, מאובני איכטיוזאורים, דינוזאורים ימיים גדולים. היא חשפה מאובנים של פלסיוזאורים, זוחלים קדומים, חלקם ענקיים, שחיו בים מתקופת היורה ועד הקרטיקון. עוד היא גילתה את מאובן הפטרוזאור, "הציפור של עידן הדינוזאורים" - סוג של לטאה מכונפת המעופפת באוויר ומזכירה מעין דינוזאור קטן ומעופף.
בהדרגה, לאחר שהמאובנים שמצאה עוררו התלהבות רבה אצל פלאונטולוגים, חוקרי המאובנים המומחים החלו לשמוע עליה שוב ושוב. הם ידעו יותר ויותר להעריך את מארי אנינג והיא הפכה לשם דבר בקהילה המדעית. התכתובות שניהלה עם החוקרים המובילים והמפורסמים בתחום הן שם דבר.
כך הפכה הבחורה הפשוטה מדרום אנגליה לברת סמכא, שהמומחים מתייעצים איתה ומקשיבים היטב לדעותיה ולתובנות שהיא מביאה. לא שזה שיפר במיוחד את מצבה הכלכלי, אבל אנינג גם פרצה את תקרת הזכוכית של נשים בתקופה הוויקטוריאנית. היא הייתה מהמדעניות הנשים היחידות בעולם המדע של הימים ההם.
כיום היא זוכה להערכה עצומה ובקרב רבים אף נחשבת, על אף שלא למדה את התחום באופן אקדמי, למלכת הפלאונטולוגיה, המדע או חקר המאובנים.
מרי אנינג גילתה בחייה ממצאים רבים ומדהימים. היא רכשה ידע עצום והפכה לבעלת מוניטין עולמי בחקר המאובנים. בלימוד עצמי מפרך היא הפכה מנערה מחוננת לבעלת הבנה והתמצאות נדירים ורכשה ידע שאפשר לה להחליף דעות והתכתבויות עם החוקרים החשובים ביותר בעולם, כשווה בין שווים.
ניתן לומר שבאופן לא סביר ומאוד לא שגרתי היא הפכה למגלת המאובנים החשובה בהיסטוריה.
הנה הפלאונטולוגית המופלאה מארי אנינג:
https://youtu.be/mwoqw_JHQ1U
סיפורה של מארי אנינג:
https://youtu.be/Of5sK8p2rZY
הטראומה שעיצבה את חייה:
https://youtu.be/GRyWewQM74Y
החוף שבו מצאה את המאובנים הגדולים שלה:
https://youtu.be/53qZ94lQGbo
מספרים עליה:
https://youtu.be/fDEYD-Jk_Hk
ומצגת וידאו על מארי אנינג:
https://youtu.be/uGziaenPdHg
מהו הזוחל הימי איכטיוזאור?
יש הרואים באיכטיוזאורים סוג של דינוזאורים ימיים גדולים. אבל אם לדייק הרי שהאיכתיוזאור (Ichthyosaur) לא היה ממש דינוזאור אלא מעין זוחל ימי, שצורת גופו חזרה להיות דומה לשל דג.
הוא מאד דמה לדולפין של ימינו ובמקום להטיל ביצים על היבשה הוא השריץ ולדות חיים. מבנה גופו של האיכתיוזאור היה דקיק וזנבו גדול. רגליו הקדמיות דמו למשוטים והוא הוליד צאצאים מפותחים ולא ביצים.
את שלד האיכתיוזאור הראשון בעולם גילתה בתחילת המאה ה-19 ילדה בת 11 בשם מארי אנינג. בעת שהייתה בטיול על החוף עם כלבה. היא מצאה עצמות ראש של האיכתיוזאור הראשון שהתגלה. בהמשך היא תהפוך לאחת הגאולוגיות המפורסמות בעולם, על אף שמעולם לא רכשה השכלה מדעית ובנוסף גם הופלתה בתור אישה, דבר שהיה מקובל באותם ימים.
הנה האיכתיוזאור מימי הדינוזאורים שמזכיר את הדולפין:
https://youtu.be/OfZnBV_LFZc
על מציאת מאובן של איכתיוזאור:
https://youtu.be/WN0KTiJbskI
לידה של האיכתיוזאור:
https://youtu.be/rezCswEi6cA
הסבר על מאובן שלו:
https://youtu.be/J3aMQfqFRZs
וסיפור מציאת האיכתיוזאור הראשון:
https://youtu.be/EN9kNXlx1eU
מי היו הפלסיוזאורים?
פלסיוזאורים (Plesiosaurs), או פלזיוזאורים, היו זוחלים קדומים שחיו בים. חלקם היו ענקיים וחיו בים, בעידן שהחל מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון. חלק מסוגי הפלסיוזאורים היו ענקיים. ככל הנראה הם ניזונו מדגים, בלמניטים ומאמוניטים.
לכל סוג של פלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך ולחלקם היו שניהם גם יחד. גופם היה קצר, רחב, ושטוח יחסית.
רק לאחרונה הצביעה סימולציית מחשב, הדמייה של תנועתם, שתנועת הפלסיוזאורים במים הייתה דומה לתנועת הפינגווינים שאנו מכירים. מבנה גופם השטוח הביא להתחזקות של גפיהם הקדמיות, כך שהן קיבלו צורה של משוט. בעוד הפלסיוזאורים השתמשו ככל הנראה בגפיהם הקדמיות לחתירה במים, כמו צבי ים, שימשו הגפיים האחוריות שלהם לתמרון במים והקנו לגופם יציבות בתנועה. ניתן לומר שכמן זו של הפינגווינים, התנועה שלהם הייתה סוג של "תעופה במים".
על פני היבשה דידו הפלסיוזאורים בצורה דומה לזו של כלבי ים. המדענים סבורים שמבנה גופם, שהיה דומה לזה של כלבי ים, הוא שאיפשר להם לעלות על החוף ולנוע בו, גם אם באופן מוגבל יחסית.
את הפלסיוזאור הראשון גילתה בתחילת המאה ה-19 ציידת המאובנים האגדית מארי אנינג. הוא התגלה בצוק שליד עיירת מגוריה, דורסט שבאנגליה.
יש המאמינים שנסי, המפלצת האגדית מאגם לוך נס, היא פלסיוזאור ששרד. לא מעט מהם סבורים שפלסיוזאורים חיים עדיין בנהרות ואגמים שונים בעולם ובמיוחד באירופה. הסברה מסעירה ומלהיבה, אבל לא נמצאו לכך הוכחות כלשהן.
הנה הפלסיוזאור:
https://youtu.be/mkw593Qa19U
מציג את עצמו:
https://youtu.be/EZIzTiwgZtw
סימולציה של שחייה באמצעות רובוט שנבנה על פי המודל של שחיית הפלסיוזאור:
https://youtu.be/civWOCULPsY
והרצאה על הפלסיוזאורים ששחו כמו צבי ים:
https://youtu.be/owilkIr6ISE
מארי אנינג
מגיל צעיר אהבה מארי אנינג (Mary Anning), בת פועלים צעירה ונלהבת, לחפש מאובנים עם אביה. בתחילה, כמעין משחק חביב של אבא ובת, היא נהגה לחפש את המאובנים שהתגלו לאחר הסערה בצוקים של חופי דרום האי האנגלי. אבל עם הזמן זה הפך לתחביב מלהיב ואפילו לפרנסה.
כי אנינג, בת עניים צעירה וחסרת השכלה מדרום אנגליה של תחילת המאה ה-19, נולדה בעיר חוף קטנה בשם ליים רג'יס, שהצוקים שלה ליד הים, עשירים במאובנים ימיים מתקופת היורה.
מאביה, מייצר ארונות שמת בצעירותה, היא ירשה את האהבה לחיפוש מאובנים. לא רק את מארי הוא הדביק בתחביבו. עם הזמן הפכה כל משפחת אנינג למחפשת מאובנים נלהבת. כשמת האב, התפרנסה המשפחה בדוחק ממכירת המאובנים שמצאו בני הבית בצוק שליד הים.
בתחילה הייתה זו האם שניהלה את ענייני חיפוש המאובנים, אבל די מהר התבלטה דווקא הבת מארי. היא הצטיינה גם כמוצאת המאובנים המובהקת של המשפחה וגם כמי שיכולה לנהל את המכירה של המאובנים. היא מכרה מאובנים למוזיאונים גדולים, לאספני מאובנים עשירים, בדרך כלל מאצילי אירופה ולמדענים וחוקרים בתחום הפלאונטולוגיה.
הפרנסה הייתה מוגבלת ובני המשפחה לא ממש הבינו את השווי של מה שמצאו, אבל המשפחה התקיימה ומארי מצאה את עצמה הולכת ונסחפת לעולם המאובנים.
נסחפת זו לשון המעטה. מארי אנינג למדה והתפתחה ללא הפסק. היא הייתה זו שגילתה ראשונה, ביחד עם בני משפחתה, מאובני איכטיוזאורים, דינוזאורים ימיים גדולים. היא חשפה מאובנים של פלסיוזאורים, זוחלים קדומים, חלקם ענקיים, שחיו בים מתקופת היורה ועד הקרטיקון. עוד היא גילתה את מאובן הפטרוזאור, "הציפור של עידן הדינוזאורים" - סוג של לטאה מכונפת המעופפת באוויר ומזכירה מעין דינוזאור קטן ומעופף.
בהדרגה, לאחר שהמאובנים שמצאה עוררו התלהבות רבה אצל פלאונטולוגים, חוקרי המאובנים המומחים החלו לשמוע עליה שוב ושוב. הם ידעו יותר ויותר להעריך את מארי אנינג והיא הפכה לשם דבר בקהילה המדעית. התכתובות שניהלה עם החוקרים המובילים והמפורסמים בתחום הן שם דבר.
כך הפכה הבחורה הפשוטה מדרום אנגליה לברת סמכא, שהמומחים מתייעצים איתה ומקשיבים היטב לדעותיה ולתובנות שהיא מביאה. לא שזה שיפר במיוחד את מצבה הכלכלי, אבל אנינג גם פרצה את תקרת הזכוכית של נשים בתקופה הוויקטוריאנית. היא הייתה מהמדעניות הנשים היחידות בעולם המדע של הימים ההם.
כיום היא זוכה להערכה עצומה ובקרב רבים אף נחשבת, על אף שלא למדה את התחום באופן אקדמי, למלכת הפלאונטולוגיה, המדע או חקר המאובנים.
מרי אנינג גילתה בחייה ממצאים רבים ומדהימים. היא רכשה ידע עצום והפכה לבעלת מוניטין עולמי בחקר המאובנים. בלימוד עצמי מפרך היא הפכה מנערה מחוננת לבעלת הבנה והתמצאות נדירים ורכשה ידע שאפשר לה להחליף דעות והתכתבויות עם החוקרים החשובים ביותר בעולם, כשווה בין שווים.
ניתן לומר שבאופן לא סביר ומאוד לא שגרתי היא הפכה למגלת המאובנים החשובה בהיסטוריה.
הנה הפלאונטולוגית המופלאה מארי אנינג:
https://youtu.be/mwoqw_JHQ1U
סיפורה של מארי אנינג:
https://youtu.be/Of5sK8p2rZY
הטראומה שעיצבה את חייה:
https://youtu.be/GRyWewQM74Y
החוף שבו מצאה את המאובנים הגדולים שלה:
https://youtu.be/53qZ94lQGbo
מספרים עליה:
https://youtu.be/fDEYD-Jk_Hk
ומצגת וידאו על מארי אנינג:
https://youtu.be/uGziaenPdHg
יש הרואים באיכטיוזאורים סוג של דינוזאורים ימיים גדולים. אבל אם לדייק הרי שהאיכתיוזאור (Ichthyosaur) לא היה ממש דינוזאור אלא מעין זוחל ימי, שצורת גופו חזרה להיות דומה לשל דג.
הוא מאד דמה לדולפין של ימינו ובמקום להטיל ביצים על היבשה הוא השריץ ולדות חיים. מבנה גופו של האיכתיוזאור היה דקיק וזנבו גדול. רגליו הקדמיות דמו למשוטים והוא הוליד צאצאים מפותחים ולא ביצים.
את שלד האיכתיוזאור הראשון בעולם גילתה בתחילת המאה ה-19 ילדה בת 11 בשם מארי אנינג. בעת שהייתה בטיול על החוף עם כלבה. היא מצאה עצמות ראש של האיכתיוזאור הראשון שהתגלה. בהמשך היא תהפוך לאחת הגאולוגיות המפורסמות בעולם, על אף שמעולם לא רכשה השכלה מדעית ובנוסף גם הופלתה בתור אישה, דבר שהיה מקובל באותם ימים.
הנה האיכתיוזאור מימי הדינוזאורים שמזכיר את הדולפין:
https://youtu.be/OfZnBV_LFZc
על מציאת מאובן של איכתיוזאור:
https://youtu.be/WN0KTiJbskI
לידה של האיכתיוזאור:
https://youtu.be/rezCswEi6cA
הסבר על מאובן שלו:
https://youtu.be/J3aMQfqFRZs
וסיפור מציאת האיכתיוזאור הראשון:
https://youtu.be/EN9kNXlx1eU
פלסיוזאורים (Plesiosaurs), או פלזיוזאורים, היו זוחלים קדומים שחיו בים. חלקם היו ענקיים וחיו בים, בעידן שהחל מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון. חלק מסוגי הפלסיוזאורים היו ענקיים. ככל הנראה הם ניזונו מדגים, בלמניטים ומאמוניטים.
לכל סוג של פלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך ולחלקם היו שניהם גם יחד. גופם היה קצר, רחב, ושטוח יחסית.
רק לאחרונה הצביעה סימולציית מחשב, הדמייה של תנועתם, שתנועת הפלסיוזאורים במים הייתה דומה לתנועת הפינגווינים שאנו מכירים. מבנה גופם השטוח הביא להתחזקות של גפיהם הקדמיות, כך שהן קיבלו צורה של משוט. בעוד הפלסיוזאורים השתמשו ככל הנראה בגפיהם הקדמיות לחתירה במים, כמו צבי ים, שימשו הגפיים האחוריות שלהם לתמרון במים והקנו לגופם יציבות בתנועה. ניתן לומר שכמן זו של הפינגווינים, התנועה שלהם הייתה סוג של "תעופה במים".
על פני היבשה דידו הפלסיוזאורים בצורה דומה לזו של כלבי ים. המדענים סבורים שמבנה גופם, שהיה דומה לזה של כלבי ים, הוא שאיפשר להם לעלות על החוף ולנוע בו, גם אם באופן מוגבל יחסית.
את הפלסיוזאור הראשון גילתה בתחילת המאה ה-19 ציידת המאובנים האגדית מארי אנינג. הוא התגלה בצוק שליד עיירת מגוריה, דורסט שבאנגליה.
יש המאמינים שנסי, המפלצת האגדית מאגם לוך נס, היא פלסיוזאור ששרד. לא מעט מהם סבורים שפלסיוזאורים חיים עדיין בנהרות ואגמים שונים בעולם ובמיוחד באירופה. הסברה מסעירה ומלהיבה, אבל לא נמצאו לכך הוכחות כלשהן.
הנה הפלסיוזאור:
https://youtu.be/mkw593Qa19U
מציג את עצמו:
https://youtu.be/EZIzTiwgZtw
סימולציה של שחייה באמצעות רובוט שנבנה על פי המודל של שחיית הפלסיוזאור:
https://youtu.be/civWOCULPsY
והרצאה על הפלסיוזאורים ששחו כמו צבי ים:
https://youtu.be/owilkIr6ISE
