שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה מתרחש במוח כשאנו לומדים?
נוירופלסטיות היא גמישות מוחית. מסתבר שגם כשאנו מתבגרים, המוח אינו קבוע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.
איך זה קורה?
על ידי מחשבה ופעולה של המוח, משתנה המבנה שלו והתפקודים שלו טובים יותר. השיפור הזה בתפקודי המוח, הוא בעצם הלמידה. שכן הלמידה היא תוצאת השינויים שמתרחשים, שינויים בעוצמת הקשרים שבין תאי העצב הקיימים במוח, בסינפסות.
סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת החיבור, הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. אנו תופסים ומבינים את המציאות שמסביבנו תודות להתרחשות מטורפת שמתקיימת במוח שלנו כל הזמן. במוח שלנו יש כ-100 מיליארד נוירונים, תאי עצב שכאלה. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!
האמת היא שסינפסות יכולות לקשר לא רק עם תא עצב אחר, אלא גם עם תאים אחרים, דוגמת שרירים ובלוטות.
הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.
כבר ציינו שמערכת העצבים, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. תודות לגמישות הזו, הנוירופלסטיות, מסתגלת מערכת העצבים לשינויים הללו, שהם בעצם הלמידה. הנה למדנו משהו חדש!
כך מתבצע החיווט מחדש של תאי העצב במוח:
https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8
ואותו סרטון באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:
http://youtu.be/ELpfYCZa87g
הנה הסבר על מה שקורה במוחנו בזמן הלמידה:
http://youtu.be/8Vo-rcVMgbI
והרצאת וידאו על דרך פעולתן של הסינפסות (עברית):
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
מה הבעיה בבית ספר ואיך יש מי ששיפרו אותו?
בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.
למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?
ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?
או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?
אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.
אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".
הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).
אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.
אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.
שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.
אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.
כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.
ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.
ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.
בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.
מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.
שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.
ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.
כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...
התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.
הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/qba-EOaq3NM
המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:
https://youtu.be/okpg-lVWLbE
האלטרנטיבה:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c
מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:
https://youtu.be/7xCe2m0kiSg
על החינוך הפיני (עברית):
https://youtu.be/jMfDJJDU_M8
"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:
https://youtu.be/9vJRopau0g0
והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):
https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
מהם הרגלים ולמה צריך להיות מסוגלים לשנותם?
הרגלים (Habits) הם הדרך של המוח לחזור שוב ושוב על מה שלמדנו בעבר ועובד בדרך כלל טוב בשבילנו. הרגלים יומיים למשל, תוכלו לדמיין ככבישים ראשיים שבהם אנו נוסעים בכל יום לעבודה.
ההרגלים שלנו מאפשרים למוחנו להשקיע פחות אנרגיה ביום יום. הרגל הוא הדרך החסכונית של המוח לתפקד היטב - בפחות אנרגיה. בכך מתפנה אנרגיה לדברים חשובים יותר לתפקוד שלנו.
כל זמן שהרגל עובד טוב בשבילנו זה מצוין. המוח משקיע פחות אנרגיה ומשרת אותנו היטב. אבל מה קורה כשהרגל מסוים הוא לא טוב? - מה קורה כשאנו רוצים להפסיק לאכול מתוק ולשמור על הבריאות? מה עם מי שרוצים להתחיל לעשות ספורט, במקום לרבוץ כהרגלם כל ערב מול הטלוויזיה? ועם מי שמכורים לעישון או לאלכוהול ורוצים להפסיק?
דברים כאלה מובילים לעתים לרצון לשנות הרגלים. במוחנו ישנם נוירונים. אלו תאי העצב המפורסמים שמהם המוח מורכב. שינוי הרגלים כרוך בתהליך מוחי של יצירת נוירונים חדשים במוח וחיווט מחדש של הדרכים והצמתים שביניהם, גם בין הנוירונים החדשים וגם בין הוותיקים, שכולם אחראים לתפקוד שקשור בהרגל אותו אנו משנים.
התהליך שבמוח איננו תהליך שאנו מודעים לו. הוא מתרחש עמוק במוח, ככל הנראה באזור מרכזי בו שנקרא "גרעיני הבסיס".
שינוי הרגל כרוך באימוץ של הרגל חדש. במונחים של המוח מדובר בלמידה.
כשאנו מנסים משהו חדש ולא הולכים עם ההרגל המסוים, אנו לומדים משהו חדש ובעצם יוצרים במוחנו דרך חדשה, שתחליף את הדרך שבה הלכנו עד היום, כלומר את ההרגל הישן. כמו הניווט באפליקציית Waze, אנו סוללים כביש חליפי או מנצלים מעבר בתוך שכונות צדדיות, כדי לקצר את הדרך לעבודה או ממנה. האפליקציה מנסה להציע את המסלול הקצר לאחרים ואז מביאה ההצלחה לכך שהמסלול מוצע לרבים כקיצור דרך או זמן. זו בדיוק הסיבה שהאפליקציה הזו כל כך טובה. היא משתמשת באלגוריתם ובלמידת מכונה, כדי לשבור הרגלים ולייעל את הנסיעה. זמן, אנרגיה, חסכון!
מוחית אנו חווים בשינוי ההרגל גם תהליך של יצירת נוירונים חדשים במוח, מה שנקרא "נוירו ג'נסיס", וגם תהליך של חיווט מחדש ביניהם. פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, אותה גמישות מוחית שמאפשרת לנו ללמוד, ובמקרה הזה גם לשנות הרגלים - בכל גיל.
כך או כך, ה"חיווט מחדש" הזה מחבר את הנוירונים במוח באופנים חדשים ויוצר צמתים שלא היו בו קודם. הצמתים במוח נקראים סינפסות ובחיווט מחדש הזה נוצרים נוירונים וצמתי חיבור מוחי המחווטים מחדש את כל העניינים.
כך נסללות דרכים חדשות במוח. הבשורה הנהדרת היא שאם נתמיד שבועיים שלושה בהרגלים החדשים, כלומר בדרכים החדשות הללו, השינויים הללו יהפכו די מהר לדרכים הראשיות, כלומר להרגלים שלנו.
גם אם ההרגל החדש יביא אותנו לזנוח הרגל ישן שלא מתקיים, עדיין הישן ממתין עמוק במוח כדי לשוב. לכן כל כך קשה להיגמל מהתמכרויות. ובכל זאת, ההרגל החדש מסייע לנו להשלים את השינוי והלמידה שלנו. כמה כיף לתקן הרגלים רעים ולשפר את חיינו!
שינוי הרגלים הוא חיווט מחדש של תאי העצב במוח (עברית):
https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8
מה שמאפשר לנו לשנות הרגלים היא "גמישות המוח" (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:
http://youtu.be/ELpfYCZa87g
והרצאת טד על שינוי הרגלים (מתורגם):
https://youtu.be/-moW9jvvMr4?long=yes
מהי לקות הלמידה הנקראת דיסגרפיה?
דיסגרפיה היא לקות למידה המתבטאת בהפרעות בכתיבה ואיות של טקסט. יש הרואים בדיסגרפיה ובדיסלקסיה שתי צורות של אותה לקות. קראו עליהן בתגית "דיסלקציה".
כיצד הקופים לומדים?
למידה אצל בעלי חיים היא לא כל כך נדירה כמו שחלק מאיתנו אולי חושב. למעשה, רבים מהמינים לומדים בצורה זו או אחרת, כשהלימוד הזה מסייע להם להשיג מזון, להגן על עצמם וכדומה. ברור שחיקוי הוא צורה טובה של בעלי חיים ללמוד, אבל גם התנסות וחוויות מלמדות ואצל קופים רואים את זה היטב.
השימפנזים, למשל, אוהבים לאכול טרמיטים, סוג של חרקים. הם משתמשים בענף קטן, תוחבים אותו לתוך קן של טרמיטים, ממתינים רגע שהטרמיטים יתקפו את הענף "הפולש" וייצמדו אליו בעזרת לסתותיהם. אז השימפנזה מושך את הענף החוצה וזולל את הטרמיטים שמכסים אותו. בתיאבון!
קופים אחרים למדו ליהנות ממשקאות מתוקים שבני אדם נוהגים לשתות. סוכר עבורם, בדיוק כמו אצלנו, הוא טעים וממכר. אז במקומות רבים בעולם הם מתגנבים אל מי שמשתזפים על החוף וממהרים "לפלח" להם את המשקה שלידם. מה שמעניין הוא שהם אפילו התחברו למשקאות אלכוהוליים וזורמים גם עם קוקטיילים וטקילות חריפות בברים חיצוניים בבריכות שחייה פתוחות ובבתי מלון.
ואם כבר גניבה אז למה לא חטיפה. הקופים למדו שבני אדם קשורים לדברים שלהם ומוכנים לתת כופר עבורם. אז קופים רעבים למדו לחטוף חפצי ערך מתיירים ולהחזירם רק אם קיבלו בתמורה את דברי המאכל שהם אוהבים לאכול.
המדהים הוא שהם לא יחזירו את החטיפה עבור סתם דברים שנותנים להם. הם למדו שעם בני אדם יש לנהלים משא ומתן. מכיוון שהם לא יודעים לדבר, הם מנהלים עם הקורבן "משא ומתן ללא מילים". רק אם יקבלו את מה שהם רוצים בו וטעים להם - רק אז ישיבו את הגניבה או ליתר דיוק את מה שחטפו לתייר או לתיירת המשועשעים בדרך כלל פחות.
כך לומדים הקופים להשתמש בחפצים כדי לבצע פעולות:
http://youtu.be/icd_ob8UWgQ
קופים שאולפו או למדו לקטוף קוקוס (עברית):
https://youtu.be/PzHov5PEnyU
אפילו לגנוב הקופים לומדים ואפילו אלכוהול:
https://youtu.be/pmnzIhbX2bg
והקופים החוטפים ש"מנהלים משא ומתן" ללא מילים על התנאים להחזרת המשקפיים או הכפכף החטוף:
https://youtu.be/ovpsuyRanw8
מהי שיטת פומודורו ללימוד מוצלח?
שיטת פומודורו (Pomodoro Technique) היא טכניקה המאפשרת ללמוד היטב למבחן, להכין שיעורים, עבודות או למידה עצמית. יתרונה המשמעותי הוא בביטול הסחות הדעת בזמן הלימוד וכפתרון מצוין למי שמתקשים בלימוד ממושך.
טכניקת פומודורו מאפשרת להצליח לשבת ולהתרכז בלימודים, ללא הסחות דעת ועם פרסים קטנים בדמות הפסקות קבועות המאפשרות לנו "ממתקים" של כמה דקות לעשות את מה שאנחנו אוהבים.
טכניקת פומודורו פותחה בסוף שנות ה-80 על ידי פרנצ'סקו סירילו. את ההשראה לשם השיטה הוא שאב מהטיימר בצורת עגבנייה שבו סירילו השתמש ללמידה כסטודנט באוניברסיטה.
#יתרונות הפומודורו
פדגוגית השיטה מתבססת על למידה אינטרוולית, במשכי זמן קצרים שנקראים Pomodoro, מהמילה האיטלקית לעגבנייה. זו למידה בספרינטים קצרים וקבועים באורכם שמגדילה את היכולת שלנו ללמוד ולזכור את החומר היטב.
הגאונות בלמידה הזו הוא שבמשכי הזמן הקצרים אנו מתחייבים שלא לעסוק או להתפתות לשום פעילות אחרת - לא טלפון, לא אתרים באינטרנט, לא אפליקציות ואפילו לא פיפי... את כל אלה עושים רק בהפסקות בנות כמה דקות, בין הספרינטים של הלימוד.
היתרון הנוסף של השיטה קשור באופן בו המוח שלנו פועל. מחקרים הראו שבכל לימוד אנו נוטים לזכור טוב את התחלת הלימוד, מה שמכונה "אפקט הראשוניות" ואת סופו ("אפקט האחרונות"). אמצע הלימוד לצערנו הרבה פחות זכיר לנו.
וכאן באה עוד הברקה - הלמידה האינטרוולית של מקבצים בני פחות מחצי שעה מאפשרת לנו יותר התחלות וסופי לימוד ומכאן שהמוח יזכור הרבה יותר מהחומר ובצורה טובה יותר. בינגו!
#השיטה
הלימוד לפי השיטה כולל את השלבים הבאים:
1. בוחרים מטלה לימודית.
2. מכוונים טיימר ל-25 דקות (מה שנקרא פומודורו) ומתחילים בביצוע המטלה.
3. בתום הזמן הטיימר יצלצל ואתם זוכים בממתק סמלי, כלומר 5 דקות הפסקה שתוכלו להקדיש למה שאתם מאוד אוהבים או צריכים.
4. חוזרים ארבע פעמים על תהליך 25 הדקות לימוד ו-5 דקות מנוחה.
אחרי ארבעת הפומודורו וההפסקות שביניהם, לוקחים הפסקה של חצי שעה ואפשר להמשיך שוב מהתחלה.
ואגב, יש המוסיפים גם רישום של רשימת To do list, או "לעשות היום". כך תוכלו להעריך את המאמצים שבפניכם ולסמן V לאחר השלמת כל משימה.
הנה הסבר שיטת פומודורו (עברית):
https://youtu.be/EGTDGh0LRDw
טיפים לפומודורו מוצלח:
https://youtu.be/qb2K0IkmDVc
טיימר פומודורו עם הפסקות ומוסיקה ללמידה:
https://youtu.be/PHFMySIU-_w
של שעתיים עם הפסקה של 5 אחרי כל 25 דקות:
https://youtu.be/IUXNiDJJ_9s
מהי דיסלקציה?
דיסלקסיה (dyslexia), המכונה לעיתים גם דיסלקציה, היא לקות למידה מולדת (שנולדים איתה). דיסלקטים סובלים מהפרעה לארגון עיבוד וניתוח המידע. אלה גורמים לבעיות בכישורי שפה שקשורים בקשיי לימוד הקריאה. הדיסלקציה קשורה גם בלקות שנקראת "דיסגרפיה", שמפריעה בכתיבה ואיות.
גברים סובלים מדיסלקציה פי 4 יותר מאשר נשים אם אם פעם חשבו שלדיסלקציה יש סיבות רגשיות, מוחיות או שהיא קשורה באיכות ההוראה, כיום יודעים שמקור הדיסלקסיה הוא נוירולוגי, כלומר הבעיה נובעת ממערכת העצבים.
חשוב לציין שהמודעות לדיסלקציה היא חדשה יחסית. במקומות שונים בעולם אין דבר כזה "דיסלקטי" וממשיכים לדבוק בכינוי "עצלן".
על אף שהיא לא נעלמת בעצמה, רבים מהלוקים בדיסלקסיה לומדים עם הזמן להתמודד איתה ומצליחים ללמוד לימודים גבוהים ולנהל קריירות ללא בעיה. לא פעם הם אף עושים זאת בהצלחה מרובה.
מקור המילה "דיסלקציה" הוא מיוונית ופירושו "מילה קשה". dys משמעותה קשה ו-lexis שפירושו "מילה".
הנה הסבר של תופעת הדיסלקציה (מתורגם):
https://youtu.be/zafiGBrFkRM
דיסלקטים מספרים (עברית):
https://youtu.be/S_JmAtkb5co
יתכן שלאונרדו דה וינצ'י היה אחד הדיסלקטים החשובים בהיסטוריה:
http://youtu.be/xnNk-eX7sSE
וכתבה ארוכה על אנשים שהתגברו על הדיסלקציה ופרצו למעלה (עברית):
http://youtu.be/S2xD-I2kZf0?long=yes
איך מתרחש חיווט מחדש של הנוירונים במוח?
המוח שלנו הוא פלא של ממש. מערכת העצבים שלנו, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. מרכזה הוא במוח, האיבר המנהל את גופנו כולו. תודות לגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית "גמישות המוח", או "נוירו פלסטיות", מערכת העצבים המוחית מסתגלת לשינויים הללו ומתרחשת הלמידה.
איך זה עובד? - "הפלסטיות של המוח" מובילה לכך שכל פעם כשאנו לומדים דברים חדשים, נוצרים נוירונים חדשים במוח. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם המדעי "נוירו-ג'נסיס", מה שבתרגום חופשי משמעותו "בריאה של תאים חדשים במוח".
אבל ה"נוירו ג'נסיס" הוא לא התהליך המוחי המשמעותי היחיד שמתרחש במוח בעת הלמידה. יש תהליך נוסף ומרתק שנקרא "חיווט מחדש" (Brain Rewire). במהלכו נוצרים בין הנוירונים שבמוח חיבורים חדשים. החיבורים הללו נוצרים בסינפסות, אותם צמתים שמחברים בין הנוירונים. אגב, בסינפסות אין חיבור של ממש או מגע בין הנוירונים. הסינפסות פשוט מאפשרות מעבר של אותות חשמליים וחומרים כימיים בין הנוירונים. הן מאפשרות למוח לפעול כמכונה משומנת של למידה ו"שינוי החיווטים" במוחנו הוא בעצם הלמידה, כפי שהיא משתקפת בו.
הלמידה המתמדת מבצעת שינוי ופיתוח מתמיד של החיווטים במוח ואחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. בעבר סברו מדעני המוח שעם הזקנה מתקבעת רשת הנוירונים שבמוחנו ואנשים מבוגרים מדי לא יכולים להשתנות או ללמוד דברים חדשים ומשמעותיים. כיום המחקרים מדווחים שזה פשוט לא נכון. הלמידה והשינוי המוחי, שינוי ההרגלים, חידוד ואימון המוח - כל אלה מתקיימים ואפשריים בכל גיל.
כי בכל גיל מתפתחת יכולת החשיבה שלנו. אך כך גם היצירתיות, יכולת פתרון הבעיות, ההתמודדות שלנו עם העולם והיכולת לנהל משברים שנקרים בדרכנו.
אדם לומד, בכל גיל ומצב, הוא אדם חי, בריא ומוצלח יותר. אבל הוא גם חד, מעניין, מאריך חיים וחי באיכות חיים טובה יותר. אדם מבוגר ולומד חשוף הרבה פחות למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון והוא גם נוטה ליהנות מזקנתו הרבה יותר.
למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצי מדע וערוצים איכותיים ומעולים ללמידה. האינטרנט מוצף בהרצאות, ידע, סרטים תיעודיים מעולים ואינספור אפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, כשהכל מפיהם של אנשים חכמים ומדהימים, מכל תחום מדעי או מקצועי ומכל מקום בעולם.
דואגים לסבא וסבתא? - אתם אפילו מוזמנים להציע להם להצטרף לאתגר היום שלנו באאוריקה ועם הזמן אולי גם ללמוד עד שיגיעו לתואר הדוקטורט שלנו לילדים (כמה שזה נשמע משעשע, אנחנו מתייחסים לילדים בדיוק כמו למבוגרים).
הנה תהליך החיווט מחדש של הנוירונים:
https://youtu.be/8ARooFFot94
הנוירופלסטיות, או "גמישות המוח" היא שמאפשרת במוח את החיווט מחדש (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
עוד על גמישות המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/dwyWDPIyZO0
הרצאת טד על הלמידה המופלאה והמוח (מתורגם):
https://youtu.be/LNHBMFCzznE?long=yes
והנוירופלסטיות שמאפשרת למדיטציה ויוגה לשנות ממש את מוחנו (מתורגם):
https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes
מהי למידת מכונה או למידה חישובית? ומהם מדעני הדאטה?
למידת מכונה (Machine Learning), או למידה חישובית, היא היכולת של מערכת מחשב ללמוד ולהשתפר על ידי התבוננות ופעילות עצמאית שלה עם מידע.
זוהי לא בדיוק טכנולוגיה או כלי ספציפי, אלא תחום מחקרי מדעי, המשלב מרכיבים מעולמות הסטטיסטיקה ומדעי המחשב. באמצעותם מאפשרת למידת המכונה זיהוי אוטומטי של דפוסים מרתקים בכמויות נתונים גדולות.
אבל איך מכונה לומדת?
ובכן, בואו נדמיין לרגע מצב דמיוני. דמיינו מיליוני תלמידים מטומטמים, שלומדים אצל מורה לא מוכשר במיוחד, אולי אפילו אידיוט. כל פעם המורה הזה מראה להם משהו שהוא רוצה שיידעו (מראה להם למשל שתי תמונות ואומר מה מופיע בכל אחת) ואז בוחן אותם. חוץ מלתת ציון לתשובות שלהם, הוא תמיד מעיף מהכיתה שלו את אלו שלא זיהו ומשכפל את אלה שכן. אז מראה המורה עוד משהו ובוחן ושוב מעיף... הוא עושה את זה מיליוני פעמים... כן, דמיינו שהוא חוזר על התהליך הזה עם מיליוני תלמידים, שוב ושוב... קוראים לזה, אגב, "אִיטֵרַצְיות", פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב במהלך פתרון של בעיה.
כך, בהדרגה ובאופן שלא תמיד מובן לנו, המכונות, סליחה - התלמידים המטומטמים, הולכים ומשתפרים. הם לומדים!
אז לאור הסיפור הזה, איך עושה זאת המחשב?
בצורה דומה אבל טכנולוגית, ככל שמחשב לומד מצויד ביותר נתונים והתנסויות, הוא נעשה חכם יותר. המידע שהוא מעבד מסייע לו לשפר כל הזמן ולגמרי בעצמו, את המודל החישובי שלו.
אנשי הלמידה החישובית מפתחים אלגוריתמים ודרכים שמאפשרים למחשב ללמוד בעצמו ולשפר את יכולותיו.
אם נסכם לרגע, אנשי למידת המכונה יוצרים מכונה המלמדת את עצמה התנהגויות ותובנות, על סמך מפגשים עם מצבים שונים וסיטואציות שמהם ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות. המכונה הזו מתנהגת כמו בן-אנוש, שלומד ללא הפסקה, מהתנסויות וטעויות, אבל בהיקפים מטורפים ועם המון דאטה.
על ביג דאטה שמעתם? התחום הזה של מכונה לומדת הוא בדיוק הסיבה שענקי האינטרנט אוספים עלינו מידע בכמויות ענק. בעזרתן הם משפרים את האלגוריתמים והמכונות הלומדות שלהם ויוצרים להן ידע המשתבח והולך.
בלמידת מכונה מצויד המחשב באינטליגנציה מלאכותית ולומד מתוך דוגמאות והתנסויות קודמות שלו ולא בזכות מתכנת אנושי שמזין את הידע למחשב. כלומר, בלמידה כזו מתרחשת הלמידה על ידי המחשב מתוך דוגמאות ומקרים שקרו לו.
האלגוריתם של המחשב ממש מחקה את הדרך שבה פועלת הרשת העצבית שבמוח האנושי. באופן מסוים, מחשבים חכמים כבר הגיעו מזמן לביצועים שמזכירים את הלמידה של תינוקות על ידי חיקוי הוריהם. באופן אחר, הם כל כך משתפרים שיש כבר רבים שמתחילים לחשוש מזה...
המדענים מזהים למידת מכונה, כאשר הביצועים של משימה במחשב הולכים ומשתפרים עם הניסיון. כלומר, בכל פעם שתוכנת המחשב מבצעת משימה, באופן יעיל מאשר ביצעה אותה בעבר. ככל שתוכנה משיגה תוצאות טובות יותר, מבלי שמתכנת אנושי השפיע על הקוד שלה, אז התרחשה למידה חישובית, או למידת מכונה.
איך מכונות לומדות? -הנה (מתורגם):
https://youtu.be/R9OHn5ZF4Uo
מאיפה מגיע המידע הנחוץ לאימון המכונה ומה חשוב באיסופו (מתורגם):
https://youtu.be/x2mRoFNm22g
המקור ההיסטורי של משין לרנינג ודרך פעולתה:
https://youtu.be/HBDp183HEic
עוד הסבר על למידת המכונה:
https://youtu.be/mJeNghZXtMo
אחד האתגרים בלמידת מכינה הוא ליצור למידה שאינה מוטית לכיוונים חברתיים ספציפיים:
https://youtu.be/59bMh59JQDo
הסבר קצר על הלמידה החישובית:
https://youtu.be/ty-kTUzMnjk
והסבר מפורט יותר:
https://youtu.be/EQhwNcQhP4g
מחשב לומד שמתבונן בשחקנים המשחקים במשחקי מחשב ולומד לשחק ברמה מקצועית שיכולה להביס את הטובים שבהם:
https://youtu.be/EfGD2qveGdQ
תוכנה לומדת שמשחקת ומשתפרת כל הזמן במשחק מחשב:
https://youtu.be/qv6UVOQ0F44
רוצים לאמן מכונה ואפילו בלי תכנות? - הנה פעילות נחמדה וחכמה:
https://youtu.be/i9tjzr1KME0
נוירופלסטיות היא גמישות מוחית. מסתבר שגם כשאנו מתבגרים, המוח אינו קבוע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.
איך זה קורה?
על ידי מחשבה ופעולה של המוח, משתנה המבנה שלו והתפקודים שלו טובים יותר. השיפור הזה בתפקודי המוח, הוא בעצם הלמידה. שכן הלמידה היא תוצאת השינויים שמתרחשים, שינויים בעוצמת הקשרים שבין תאי העצב הקיימים במוח, בסינפסות.
סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת החיבור, הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. אנו תופסים ומבינים את המציאות שמסביבנו תודות להתרחשות מטורפת שמתקיימת במוח שלנו כל הזמן. במוח שלנו יש כ-100 מיליארד נוירונים, תאי עצב שכאלה. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!
האמת היא שסינפסות יכולות לקשר לא רק עם תא עצב אחר, אלא גם עם תאים אחרים, דוגמת שרירים ובלוטות.
הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.
כבר ציינו שמערכת העצבים, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. תודות לגמישות הזו, הנוירופלסטיות, מסתגלת מערכת העצבים לשינויים הללו, שהם בעצם הלמידה. הנה למדנו משהו חדש!
כך מתבצע החיווט מחדש של תאי העצב במוח:
https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8
ואותו סרטון באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:
http://youtu.be/ELpfYCZa87g
הנה הסבר על מה שקורה במוחנו בזמן הלמידה:
http://youtu.be/8Vo-rcVMgbI
והרצאת וידאו על דרך פעולתן של הסינפסות (עברית):
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.
למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?
ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?
או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?
אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.
אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".
הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).
אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.
אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.
שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.
אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.
כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.
ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.
ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.
בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.
מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.
שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.
ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.
כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...
התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.
הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/qba-EOaq3NM
המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:
https://youtu.be/okpg-lVWLbE
האלטרנטיבה:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c
מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:
https://youtu.be/7xCe2m0kiSg
על החינוך הפיני (עברית):
https://youtu.be/jMfDJJDU_M8
"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:
https://youtu.be/9vJRopau0g0
והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):
https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
הרגלים (Habits) הם הדרך של המוח לחזור שוב ושוב על מה שלמדנו בעבר ועובד בדרך כלל טוב בשבילנו. הרגלים יומיים למשל, תוכלו לדמיין ככבישים ראשיים שבהם אנו נוסעים בכל יום לעבודה.
ההרגלים שלנו מאפשרים למוחנו להשקיע פחות אנרגיה ביום יום. הרגל הוא הדרך החסכונית של המוח לתפקד היטב - בפחות אנרגיה. בכך מתפנה אנרגיה לדברים חשובים יותר לתפקוד שלנו.
כל זמן שהרגל עובד טוב בשבילנו זה מצוין. המוח משקיע פחות אנרגיה ומשרת אותנו היטב. אבל מה קורה כשהרגל מסוים הוא לא טוב? - מה קורה כשאנו רוצים להפסיק לאכול מתוק ולשמור על הבריאות? מה עם מי שרוצים להתחיל לעשות ספורט, במקום לרבוץ כהרגלם כל ערב מול הטלוויזיה? ועם מי שמכורים לעישון או לאלכוהול ורוצים להפסיק?
דברים כאלה מובילים לעתים לרצון לשנות הרגלים. במוחנו ישנם נוירונים. אלו תאי העצב המפורסמים שמהם המוח מורכב. שינוי הרגלים כרוך בתהליך מוחי של יצירת נוירונים חדשים במוח וחיווט מחדש של הדרכים והצמתים שביניהם, גם בין הנוירונים החדשים וגם בין הוותיקים, שכולם אחראים לתפקוד שקשור בהרגל אותו אנו משנים.
התהליך שבמוח איננו תהליך שאנו מודעים לו. הוא מתרחש עמוק במוח, ככל הנראה באזור מרכזי בו שנקרא "גרעיני הבסיס".
שינוי הרגל כרוך באימוץ של הרגל חדש. במונחים של המוח מדובר בלמידה.
כשאנו מנסים משהו חדש ולא הולכים עם ההרגל המסוים, אנו לומדים משהו חדש ובעצם יוצרים במוחנו דרך חדשה, שתחליף את הדרך שבה הלכנו עד היום, כלומר את ההרגל הישן. כמו הניווט באפליקציית Waze, אנו סוללים כביש חליפי או מנצלים מעבר בתוך שכונות צדדיות, כדי לקצר את הדרך לעבודה או ממנה. האפליקציה מנסה להציע את המסלול הקצר לאחרים ואז מביאה ההצלחה לכך שהמסלול מוצע לרבים כקיצור דרך או זמן. זו בדיוק הסיבה שהאפליקציה הזו כל כך טובה. היא משתמשת באלגוריתם ובלמידת מכונה, כדי לשבור הרגלים ולייעל את הנסיעה. זמן, אנרגיה, חסכון!
מוחית אנו חווים בשינוי ההרגל גם תהליך של יצירת נוירונים חדשים במוח, מה שנקרא "נוירו ג'נסיס", וגם תהליך של חיווט מחדש ביניהם. פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, אותה גמישות מוחית שמאפשרת לנו ללמוד, ובמקרה הזה גם לשנות הרגלים - בכל גיל.
כך או כך, ה"חיווט מחדש" הזה מחבר את הנוירונים במוח באופנים חדשים ויוצר צמתים שלא היו בו קודם. הצמתים במוח נקראים סינפסות ובחיווט מחדש הזה נוצרים נוירונים וצמתי חיבור מוחי המחווטים מחדש את כל העניינים.
כך נסללות דרכים חדשות במוח. הבשורה הנהדרת היא שאם נתמיד שבועיים שלושה בהרגלים החדשים, כלומר בדרכים החדשות הללו, השינויים הללו יהפכו די מהר לדרכים הראשיות, כלומר להרגלים שלנו.
גם אם ההרגל החדש יביא אותנו לזנוח הרגל ישן שלא מתקיים, עדיין הישן ממתין עמוק במוח כדי לשוב. לכן כל כך קשה להיגמל מהתמכרויות. ובכל זאת, ההרגל החדש מסייע לנו להשלים את השינוי והלמידה שלנו. כמה כיף לתקן הרגלים רעים ולשפר את חיינו!
שינוי הרגלים הוא חיווט מחדש של תאי העצב במוח (עברית):
https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8
מה שמאפשר לנו לשנות הרגלים היא "גמישות המוח" (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:
http://youtu.be/ELpfYCZa87g
והרצאת טד על שינוי הרגלים (מתורגם):
https://youtu.be/-moW9jvvMr4?long=yes
דיסגרפיה היא לקות למידה המתבטאת בהפרעות בכתיבה ואיות של טקסט. יש הרואים בדיסגרפיה ובדיסלקסיה שתי צורות של אותה לקות. קראו עליהן בתגית "דיסלקציה".
למידה
למידה אצל בעלי חיים היא לא כל כך נדירה כמו שחלק מאיתנו אולי חושב. למעשה, רבים מהמינים לומדים בצורה זו או אחרת, כשהלימוד הזה מסייע להם להשיג מזון, להגן על עצמם וכדומה. ברור שחיקוי הוא צורה טובה של בעלי חיים ללמוד, אבל גם התנסות וחוויות מלמדות ואצל קופים רואים את זה היטב.
השימפנזים, למשל, אוהבים לאכול טרמיטים, סוג של חרקים. הם משתמשים בענף קטן, תוחבים אותו לתוך קן של טרמיטים, ממתינים רגע שהטרמיטים יתקפו את הענף "הפולש" וייצמדו אליו בעזרת לסתותיהם. אז השימפנזה מושך את הענף החוצה וזולל את הטרמיטים שמכסים אותו. בתיאבון!
קופים אחרים למדו ליהנות ממשקאות מתוקים שבני אדם נוהגים לשתות. סוכר עבורם, בדיוק כמו אצלנו, הוא טעים וממכר. אז במקומות רבים בעולם הם מתגנבים אל מי שמשתזפים על החוף וממהרים "לפלח" להם את המשקה שלידם. מה שמעניין הוא שהם אפילו התחברו למשקאות אלכוהוליים וזורמים גם עם קוקטיילים וטקילות חריפות בברים חיצוניים בבריכות שחייה פתוחות ובבתי מלון.
ואם כבר גניבה אז למה לא חטיפה. הקופים למדו שבני אדם קשורים לדברים שלהם ומוכנים לתת כופר עבורם. אז קופים רעבים למדו לחטוף חפצי ערך מתיירים ולהחזירם רק אם קיבלו בתמורה את דברי המאכל שהם אוהבים לאכול.
המדהים הוא שהם לא יחזירו את החטיפה עבור סתם דברים שנותנים להם. הם למדו שעם בני אדם יש לנהלים משא ומתן. מכיוון שהם לא יודעים לדבר, הם מנהלים עם הקורבן "משא ומתן ללא מילים". רק אם יקבלו את מה שהם רוצים בו וטעים להם - רק אז ישיבו את הגניבה או ליתר דיוק את מה שחטפו לתייר או לתיירת המשועשעים בדרך כלל פחות.
כך לומדים הקופים להשתמש בחפצים כדי לבצע פעולות:
http://youtu.be/icd_ob8UWgQ
קופים שאולפו או למדו לקטוף קוקוס (עברית):
https://youtu.be/PzHov5PEnyU
אפילו לגנוב הקופים לומדים ואפילו אלכוהול:
https://youtu.be/pmnzIhbX2bg
והקופים החוטפים ש"מנהלים משא ומתן" ללא מילים על התנאים להחזרת המשקפיים או הכפכף החטוף:
https://youtu.be/ovpsuyRanw8
שיטת פומודורו (Pomodoro Technique) היא טכניקה המאפשרת ללמוד היטב למבחן, להכין שיעורים, עבודות או למידה עצמית. יתרונה המשמעותי הוא בביטול הסחות הדעת בזמן הלימוד וכפתרון מצוין למי שמתקשים בלימוד ממושך.
טכניקת פומודורו מאפשרת להצליח לשבת ולהתרכז בלימודים, ללא הסחות דעת ועם פרסים קטנים בדמות הפסקות קבועות המאפשרות לנו "ממתקים" של כמה דקות לעשות את מה שאנחנו אוהבים.
טכניקת פומודורו פותחה בסוף שנות ה-80 על ידי פרנצ'סקו סירילו. את ההשראה לשם השיטה הוא שאב מהטיימר בצורת עגבנייה שבו סירילו השתמש ללמידה כסטודנט באוניברסיטה.
#יתרונות הפומודורו
פדגוגית השיטה מתבססת על למידה אינטרוולית, במשכי זמן קצרים שנקראים Pomodoro, מהמילה האיטלקית לעגבנייה. זו למידה בספרינטים קצרים וקבועים באורכם שמגדילה את היכולת שלנו ללמוד ולזכור את החומר היטב.
הגאונות בלמידה הזו הוא שבמשכי הזמן הקצרים אנו מתחייבים שלא לעסוק או להתפתות לשום פעילות אחרת - לא טלפון, לא אתרים באינטרנט, לא אפליקציות ואפילו לא פיפי... את כל אלה עושים רק בהפסקות בנות כמה דקות, בין הספרינטים של הלימוד.
היתרון הנוסף של השיטה קשור באופן בו המוח שלנו פועל. מחקרים הראו שבכל לימוד אנו נוטים לזכור טוב את התחלת הלימוד, מה שמכונה "אפקט הראשוניות" ואת סופו ("אפקט האחרונות"). אמצע הלימוד לצערנו הרבה פחות זכיר לנו.
וכאן באה עוד הברקה - הלמידה האינטרוולית של מקבצים בני פחות מחצי שעה מאפשרת לנו יותר התחלות וסופי לימוד ומכאן שהמוח יזכור הרבה יותר מהחומר ובצורה טובה יותר. בינגו!
#השיטה
הלימוד לפי השיטה כולל את השלבים הבאים:
1. בוחרים מטלה לימודית.
2. מכוונים טיימר ל-25 דקות (מה שנקרא פומודורו) ומתחילים בביצוע המטלה.
3. בתום הזמן הטיימר יצלצל ואתם זוכים בממתק סמלי, כלומר 5 דקות הפסקה שתוכלו להקדיש למה שאתם מאוד אוהבים או צריכים.
4. חוזרים ארבע פעמים על תהליך 25 הדקות לימוד ו-5 דקות מנוחה.
אחרי ארבעת הפומודורו וההפסקות שביניהם, לוקחים הפסקה של חצי שעה ואפשר להמשיך שוב מהתחלה.
ואגב, יש המוסיפים גם רישום של רשימת To do list, או "לעשות היום". כך תוכלו להעריך את המאמצים שבפניכם ולסמן V לאחר השלמת כל משימה.
הנה הסבר שיטת פומודורו (עברית):
https://youtu.be/EGTDGh0LRDw
טיפים לפומודורו מוצלח:
https://youtu.be/qb2K0IkmDVc
טיימר פומודורו עם הפסקות ומוסיקה ללמידה:
https://youtu.be/PHFMySIU-_w
של שעתיים עם הפסקה של 5 אחרי כל 25 דקות:
https://youtu.be/IUXNiDJJ_9s
דיסלקסיה (dyslexia), המכונה לעיתים גם דיסלקציה, היא לקות למידה מולדת (שנולדים איתה). דיסלקטים סובלים מהפרעה לארגון עיבוד וניתוח המידע. אלה גורמים לבעיות בכישורי שפה שקשורים בקשיי לימוד הקריאה. הדיסלקציה קשורה גם בלקות שנקראת "דיסגרפיה", שמפריעה בכתיבה ואיות.
גברים סובלים מדיסלקציה פי 4 יותר מאשר נשים אם אם פעם חשבו שלדיסלקציה יש סיבות רגשיות, מוחיות או שהיא קשורה באיכות ההוראה, כיום יודעים שמקור הדיסלקסיה הוא נוירולוגי, כלומר הבעיה נובעת ממערכת העצבים.
חשוב לציין שהמודעות לדיסלקציה היא חדשה יחסית. במקומות שונים בעולם אין דבר כזה "דיסלקטי" וממשיכים לדבוק בכינוי "עצלן".
על אף שהיא לא נעלמת בעצמה, רבים מהלוקים בדיסלקסיה לומדים עם הזמן להתמודד איתה ומצליחים ללמוד לימודים גבוהים ולנהל קריירות ללא בעיה. לא פעם הם אף עושים זאת בהצלחה מרובה.
מקור המילה "דיסלקציה" הוא מיוונית ופירושו "מילה קשה". dys משמעותה קשה ו-lexis שפירושו "מילה".
הנה הסבר של תופעת הדיסלקציה (מתורגם):
https://youtu.be/zafiGBrFkRM
דיסלקטים מספרים (עברית):
https://youtu.be/S_JmAtkb5co
יתכן שלאונרדו דה וינצ'י היה אחד הדיסלקטים החשובים בהיסטוריה:
http://youtu.be/xnNk-eX7sSE
וכתבה ארוכה על אנשים שהתגברו על הדיסלקציה ופרצו למעלה (עברית):
http://youtu.be/S2xD-I2kZf0?long=yes
המוח שלנו הוא פלא של ממש. מערכת העצבים שלנו, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. מרכזה הוא במוח, האיבר המנהל את גופנו כולו. תודות לגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית "גמישות המוח", או "נוירו פלסטיות", מערכת העצבים המוחית מסתגלת לשינויים הללו ומתרחשת הלמידה.
איך זה עובד? - "הפלסטיות של המוח" מובילה לכך שכל פעם כשאנו לומדים דברים חדשים, נוצרים נוירונים חדשים במוח. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם המדעי "נוירו-ג'נסיס", מה שבתרגום חופשי משמעותו "בריאה של תאים חדשים במוח".
אבל ה"נוירו ג'נסיס" הוא לא התהליך המוחי המשמעותי היחיד שמתרחש במוח בעת הלמידה. יש תהליך נוסף ומרתק שנקרא "חיווט מחדש" (Brain Rewire). במהלכו נוצרים בין הנוירונים שבמוח חיבורים חדשים. החיבורים הללו נוצרים בסינפסות, אותם צמתים שמחברים בין הנוירונים. אגב, בסינפסות אין חיבור של ממש או מגע בין הנוירונים. הסינפסות פשוט מאפשרות מעבר של אותות חשמליים וחומרים כימיים בין הנוירונים. הן מאפשרות למוח לפעול כמכונה משומנת של למידה ו"שינוי החיווטים" במוחנו הוא בעצם הלמידה, כפי שהיא משתקפת בו.
הלמידה המתמדת מבצעת שינוי ופיתוח מתמיד של החיווטים במוח ואחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. בעבר סברו מדעני המוח שעם הזקנה מתקבעת רשת הנוירונים שבמוחנו ואנשים מבוגרים מדי לא יכולים להשתנות או ללמוד דברים חדשים ומשמעותיים. כיום המחקרים מדווחים שזה פשוט לא נכון. הלמידה והשינוי המוחי, שינוי ההרגלים, חידוד ואימון המוח - כל אלה מתקיימים ואפשריים בכל גיל.
כי בכל גיל מתפתחת יכולת החשיבה שלנו. אך כך גם היצירתיות, יכולת פתרון הבעיות, ההתמודדות שלנו עם העולם והיכולת לנהל משברים שנקרים בדרכנו.
אדם לומד, בכל גיל ומצב, הוא אדם חי, בריא ומוצלח יותר. אבל הוא גם חד, מעניין, מאריך חיים וחי באיכות חיים טובה יותר. אדם מבוגר ולומד חשוף הרבה פחות למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון והוא גם נוטה ליהנות מזקנתו הרבה יותר.
למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצי מדע וערוצים איכותיים ומעולים ללמידה. האינטרנט מוצף בהרצאות, ידע, סרטים תיעודיים מעולים ואינספור אפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, כשהכל מפיהם של אנשים חכמים ומדהימים, מכל תחום מדעי או מקצועי ומכל מקום בעולם.
דואגים לסבא וסבתא? - אתם אפילו מוזמנים להציע להם להצטרף לאתגר היום שלנו באאוריקה ועם הזמן אולי גם ללמוד עד שיגיעו לתואר הדוקטורט שלנו לילדים (כמה שזה נשמע משעשע, אנחנו מתייחסים לילדים בדיוק כמו למבוגרים).
הנה תהליך החיווט מחדש של הנוירונים:
https://youtu.be/8ARooFFot94
הנוירופלסטיות, או "גמישות המוח" היא שמאפשרת במוח את החיווט מחדש (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
עוד על גמישות המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/dwyWDPIyZO0
הרצאת טד על הלמידה המופלאה והמוח (מתורגם):
https://youtu.be/LNHBMFCzznE?long=yes
והנוירופלסטיות שמאפשרת למדיטציה ויוגה לשנות ממש את מוחנו (מתורגם):
https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes
למידת מכונה (Machine Learning), או למידה חישובית, היא היכולת של מערכת מחשב ללמוד ולהשתפר על ידי התבוננות ופעילות עצמאית שלה עם מידע.
זוהי לא בדיוק טכנולוגיה או כלי ספציפי, אלא תחום מחקרי מדעי, המשלב מרכיבים מעולמות הסטטיסטיקה ומדעי המחשב. באמצעותם מאפשרת למידת המכונה זיהוי אוטומטי של דפוסים מרתקים בכמויות נתונים גדולות.
אבל איך מכונה לומדת?
ובכן, בואו נדמיין לרגע מצב דמיוני. דמיינו מיליוני תלמידים מטומטמים, שלומדים אצל מורה לא מוכשר במיוחד, אולי אפילו אידיוט. כל פעם המורה הזה מראה להם משהו שהוא רוצה שיידעו (מראה להם למשל שתי תמונות ואומר מה מופיע בכל אחת) ואז בוחן אותם. חוץ מלתת ציון לתשובות שלהם, הוא תמיד מעיף מהכיתה שלו את אלו שלא זיהו ומשכפל את אלה שכן. אז מראה המורה עוד משהו ובוחן ושוב מעיף... הוא עושה את זה מיליוני פעמים... כן, דמיינו שהוא חוזר על התהליך הזה עם מיליוני תלמידים, שוב ושוב... קוראים לזה, אגב, "אִיטֵרַצְיות", פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב במהלך פתרון של בעיה.
כך, בהדרגה ובאופן שלא תמיד מובן לנו, המכונות, סליחה - התלמידים המטומטמים, הולכים ומשתפרים. הם לומדים!
אז לאור הסיפור הזה, איך עושה זאת המחשב?
בצורה דומה אבל טכנולוגית, ככל שמחשב לומד מצויד ביותר נתונים והתנסויות, הוא נעשה חכם יותר. המידע שהוא מעבד מסייע לו לשפר כל הזמן ולגמרי בעצמו, את המודל החישובי שלו.
אנשי הלמידה החישובית מפתחים אלגוריתמים ודרכים שמאפשרים למחשב ללמוד בעצמו ולשפר את יכולותיו.
אם נסכם לרגע, אנשי למידת המכונה יוצרים מכונה המלמדת את עצמה התנהגויות ותובנות, על סמך מפגשים עם מצבים שונים וסיטואציות שמהם ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות. המכונה הזו מתנהגת כמו בן-אנוש, שלומד ללא הפסקה, מהתנסויות וטעויות, אבל בהיקפים מטורפים ועם המון דאטה.
על ביג דאטה שמעתם? התחום הזה של מכונה לומדת הוא בדיוק הסיבה שענקי האינטרנט אוספים עלינו מידע בכמויות ענק. בעזרתן הם משפרים את האלגוריתמים והמכונות הלומדות שלהם ויוצרים להן ידע המשתבח והולך.
בלמידת מכונה מצויד המחשב באינטליגנציה מלאכותית ולומד מתוך דוגמאות והתנסויות קודמות שלו ולא בזכות מתכנת אנושי שמזין את הידע למחשב. כלומר, בלמידה כזו מתרחשת הלמידה על ידי המחשב מתוך דוגמאות ומקרים שקרו לו.
האלגוריתם של המחשב ממש מחקה את הדרך שבה פועלת הרשת העצבית שבמוח האנושי. באופן מסוים, מחשבים חכמים כבר הגיעו מזמן לביצועים שמזכירים את הלמידה של תינוקות על ידי חיקוי הוריהם. באופן אחר, הם כל כך משתפרים שיש כבר רבים שמתחילים לחשוש מזה...
המדענים מזהים למידת מכונה, כאשר הביצועים של משימה במחשב הולכים ומשתפרים עם הניסיון. כלומר, בכל פעם שתוכנת המחשב מבצעת משימה, באופן יעיל מאשר ביצעה אותה בעבר. ככל שתוכנה משיגה תוצאות טובות יותר, מבלי שמתכנת אנושי השפיע על הקוד שלה, אז התרחשה למידה חישובית, או למידת מכונה.
איך מכונות לומדות? -הנה (מתורגם):
https://youtu.be/R9OHn5ZF4Uo
מאיפה מגיע המידע הנחוץ לאימון המכונה ומה חשוב באיסופו (מתורגם):
https://youtu.be/x2mRoFNm22g
המקור ההיסטורי של משין לרנינג ודרך פעולתה:
https://youtu.be/HBDp183HEic
עוד הסבר על למידת המכונה:
https://youtu.be/mJeNghZXtMo
אחד האתגרים בלמידת מכינה הוא ליצור למידה שאינה מוטית לכיוונים חברתיים ספציפיים:
https://youtu.be/59bMh59JQDo
הסבר קצר על הלמידה החישובית:
https://youtu.be/ty-kTUzMnjk
והסבר מפורט יותר:
https://youtu.be/EQhwNcQhP4g
מחשב לומד שמתבונן בשחקנים המשחקים במשחקי מחשב ולומד לשחק ברמה מקצועית שיכולה להביס את הטובים שבהם:
https://youtu.be/EfGD2qveGdQ
תוכנה לומדת שמשחקת ומשתפרת כל הזמן במשחק מחשב:
https://youtu.be/qv6UVOQ0F44
רוצים לאמן מכונה ואפילו בלי תכנות? - הנה פעילות נחמדה וחכמה:
https://youtu.be/i9tjzr1KME0
מהי רשת סמנטית?
הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.
המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.
למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.
ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.
בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").
תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.
קיץ
ים
בית ספר
מורה
הנה הרשת הסמנטית:
https://youtu.be/3wMfKTkYemY
ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית (מתורגם):
https://youtu.be/GIF2tssedLI
הרשת הסמנטית (Semantic network) היא שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת כזו מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, למידה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.
המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי צמתים, מושגים שמיוצגים במילה או במשפט. בין כל צומת לאחרות יש קשרים למושגים הקרובים אליה משמעותית. דוגמה לרשת כזו ניתן לראות במושג תחבורה, שיקושר לכלי רכב, כלי שיט, כלי טיס וכדומה. כל אחד מהם יקושר לסוגים. חכך הלאה. - ים הרשת הסמנטית תתחיל ממכונית, שמקושרת אל כלי רכב, 4 גלגלים, מנוע, דלק, רכב מנועי, רכב חשמלי, בנזין, סולר וכך הלאה.
למידה על ידי שרטוט רשת סמנטית היא שיטת למידה מצוינת. היא מתחילה ממה שידוע לנו על הנושא לפני הלמידה, בשילוב הדברים שנלמד, אותו ידע חדש שנגלה באמצעות התהליך. מושגים שישארו ללא קשרים, או כל מקום שבו נתקשה להסביר את טיב הקשר בין מושגים, הם מקומות שמחייבים למידה נוספת.
ברשת כזו יש להחליט במה להתרכז ומתי לעצור, כי אחרת התהליך יכול להיות אינסופי.
בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית. המחקר המדעי בעולם עוסק כיום לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב והווב הסמנטי - רשת אינטרנט מבוססת משמעות, עם יכולות מתקדמות (ניתן לקרוא עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").
תרגיל רשתות סמנטיות
==============
בחרו אחד מהנושאים הבאים ובנו עליו רשת סמנטית. החליטו מתי כדאי להפסיק את השרטוט.
קיץ
ים
בית ספר
מורה
הנה הרשת הסמנטית:
https://youtu.be/3wMfKTkYemY
ומסתבר שזה קשור לבסיס החשיבה האנושית (מתורגם):
https://youtu.be/GIF2tssedLI
מהי למידה מרחוק ומה המשמעויות שלה?
מאז תחילת עידן הקורונה הפך הלימוד מרחוק לאחת הטכנולוגיות החינוכיות המרכזיות במערכות החינוך בעולם כולו. בשביל מרבית המורים זו התמודדות עם חדשנות שרובם לא הוכשרו לה בעבר, אבל כמו שנאמר כבר על ידי אדם חכם "סימן למחנך דגול הוא יכולתו להוביל את תלמידיו למקומות חדשים, שבהם הוא בעצמו עוד לא היה".
מתחילת המאה ה-20, הלכו והתפתחו אמצעי התקשורת, הן הפרטית והן תקשורת ההמונים. בין השאר הם אפשרו את לידתה של צורת למידה חדשה. זו הייתה הלמידה מרחוק (Distance education), למידה שמתבצעת בזמנים גמישים וממקומות גאוגרפיים ופיזיים מרוחקים זה מזה.
בלמידה מרחוק מתבצעת הלמידה כשהמורה והתלמיד נמצאים בשני מקומות שונים, רחוקים ומופרדים, גם במרחק הגאוגרפי שביניהם ולא פעם גם בזמנים - זמן השיעור שבו המורה מלמד הוא לא בהכרח הזמן שבו לומד התלמיד.
מגוון טכנולוגיות מאפשרות כבר יותר מ-100 שנה את הלמידה מרחוק. היא נולדה במאה ה-19, כשנשים בארצות הברית החלו ללמוד באמצעות שיעורים שנשלחו אליהן בדואר. במאה ה-20 היו אלה הרדיו והטלוויזיה, שהעבירו שיעורים והיו הבסיס ל"טלוויזיה החינוכית".
לאחר מכן נולדה "האוניברסיטה הפתוחה", שאפשרה לאנשים לזכות בתואר אקדמי, בלמידה של קורסים ברמה אקדמית, בעזרת חומרי לימוד כתובים ומוקלטים שהאוניברסיטה שלחה בדואר. לראשונה יכולים היו סטודנטים ללמוד גם בכפרים ובחוות מרוחקות מהמרכזים האוניברסיטאיים, בזמנים הנוחים ובקצב המתאים להם. הסטודנטים הכינו את שיעורי הבית, העבודות והמבחנים ושלחו אותם בחזרה לאוניברסיטה - לבדיקה.
בימינו לומדים תלמידים ממורים רחוקים בזמן אמת בעיקר באמצעות המחשב. חלקם לומד דרך האינטרנט, בזמן אמת, כשהמורה מלמד בשיעורים המשודרים באינטרנט בשידור חי (Live streaming). זו נקראת "למידה סינכרונית" ובה יכול תלמיד בודד ללמוד בשיעור פרטי מקוון עם מורה, או במסגרת קבוצתית, מעין כיתה הלומדת עם מורה. השניים או הכיתה כולה רואים אלו את אלו בווידאו, משתמשים ב"לוח וירטואלי" ומתכתבים בצ'אט או מדברים ביניהם בשיחת וידאו. יש גם שיעורים קבוצתיים כאלה. התלמידים לומדים ב"כיתה וירטואלית", שבה, ממש כמו בכיתה פיזית, הם מקשיבים לשיעור, יכולים להגיב לדברי המורה, לשאול שאלות, לענות ולנהל דיונים.
שיטה אחרת היא "למידה א-סינכרונית", בה השיעורים מוקלטים וזמינים ללומדים תמיד. בשיטה זו מצולמים המורים בסרטוני וידאו שהוקלטו מראש. התלמידים לומדים מהשיעורים המוקלטים ומתרגלים, על פי הקצב האישי שלהם ובזמנים הנוחים להם. תוכנות רשת שמשלימות את ההוראה הפרונטלית, מתרגלות ובוחנות את הלומדים ואף מבצעות חלק מתהליכי ההערכה, השקלול ונתינת הציונים.
היתרונות של למידה מרחוק פותרים בעיות שונות בשיטת הלמידה המסורתית. מעצם הלימוד בכל זמן ובכל מקום, דרך הגדלת היצע הלימודים לציבור, זמינות של השכלה למספר עצום של לומדים - מבלי לגייס מרצים ומשאבים נוספים - וכמובן שוויון הזדמנויות בהשכלה, מעצם האפשרות לרכוש השכלה בעלויות נמוכות ובלי מגבלות של מקום המגורים של הלומדים או הזמן שבו הם יכולים ללמוד.
הלמידה מרחוק שימושית מגיל הגן ובית הספר ועד להשכלה גבוהה, השתלמויות מקוונות, הכשרת עובדים בארגונים ועוד. היא גם מאפשרת שינוי של שיטות ההוראה המסורתיות לטובת למידה בשיטות כמו "כיתה הפוכה" ולמידה מבוססת פרויקטים. הסביבה המקוונת, שמשחררת את הלמידה מכבלי הזמן והמקום, מאפשרת זמנים ומקומות לימוד גמישים ומחברת בין מורים ומרצים מעולים לתלמידים הצמאים ללמוד אצלם, מאפשרת להציע למידה איכותית וזמינה לכל הכפר הגלובלי כולו.
#מגוון קורסים ללמידה מרחוק
אאוריקה מציעה מגוון של קורסים ללמידה עצמית מרחוק. הקורסים נמצאים בקישור המצורף לכל אחד מהערכים שאליהם תוכלו להיכנס בתגית "קורסים מקוונים".
הנה הלמידה מרחוק:
https://youtu.be/_AloMdscNfE
יתרונות הלימודים מרחוק, בהדגשה על למידה א-סינכרונית:
https://youtu.be/4m-l-QpqxOo
מצגת וידאו עם היתרונות והמהות של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/anWBb7PTIMM
כך נראית למידה מרחוק עם מורה - למידה סינכרונית, שפירושה שיעור בזמן אחד:
https://youtu.be/YEaswuMdikY
למידה מרחוק מאפשרת לתמוך בילדים שמאושפזים לתקופה ארוכה:
https://youtu.be/VYcTSqsd4tM
יש מקרים שבהם למידה מרחוק ממש מצילה את הלומדים:
https://youtu.be/-b2PQAZLI0k
והרצאת וידאו קצרה על ההיסטוריה של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c?long=yes
מאז תחילת עידן הקורונה הפך הלימוד מרחוק לאחת הטכנולוגיות החינוכיות המרכזיות במערכות החינוך בעולם כולו. בשביל מרבית המורים זו התמודדות עם חדשנות שרובם לא הוכשרו לה בעבר, אבל כמו שנאמר כבר על ידי אדם חכם "סימן למחנך דגול הוא יכולתו להוביל את תלמידיו למקומות חדשים, שבהם הוא בעצמו עוד לא היה".
מתחילת המאה ה-20, הלכו והתפתחו אמצעי התקשורת, הן הפרטית והן תקשורת ההמונים. בין השאר הם אפשרו את לידתה של צורת למידה חדשה. זו הייתה הלמידה מרחוק (Distance education), למידה שמתבצעת בזמנים גמישים וממקומות גאוגרפיים ופיזיים מרוחקים זה מזה.
בלמידה מרחוק מתבצעת הלמידה כשהמורה והתלמיד נמצאים בשני מקומות שונים, רחוקים ומופרדים, גם במרחק הגאוגרפי שביניהם ולא פעם גם בזמנים - זמן השיעור שבו המורה מלמד הוא לא בהכרח הזמן שבו לומד התלמיד.
מגוון טכנולוגיות מאפשרות כבר יותר מ-100 שנה את הלמידה מרחוק. היא נולדה במאה ה-19, כשנשים בארצות הברית החלו ללמוד באמצעות שיעורים שנשלחו אליהן בדואר. במאה ה-20 היו אלה הרדיו והטלוויזיה, שהעבירו שיעורים והיו הבסיס ל"טלוויזיה החינוכית".
לאחר מכן נולדה "האוניברסיטה הפתוחה", שאפשרה לאנשים לזכות בתואר אקדמי, בלמידה של קורסים ברמה אקדמית, בעזרת חומרי לימוד כתובים ומוקלטים שהאוניברסיטה שלחה בדואר. לראשונה יכולים היו סטודנטים ללמוד גם בכפרים ובחוות מרוחקות מהמרכזים האוניברסיטאיים, בזמנים הנוחים ובקצב המתאים להם. הסטודנטים הכינו את שיעורי הבית, העבודות והמבחנים ושלחו אותם בחזרה לאוניברסיטה - לבדיקה.
בימינו לומדים תלמידים ממורים רחוקים בזמן אמת בעיקר באמצעות המחשב. חלקם לומד דרך האינטרנט, בזמן אמת, כשהמורה מלמד בשיעורים המשודרים באינטרנט בשידור חי (Live streaming). זו נקראת "למידה סינכרונית" ובה יכול תלמיד בודד ללמוד בשיעור פרטי מקוון עם מורה, או במסגרת קבוצתית, מעין כיתה הלומדת עם מורה. השניים או הכיתה כולה רואים אלו את אלו בווידאו, משתמשים ב"לוח וירטואלי" ומתכתבים בצ'אט או מדברים ביניהם בשיחת וידאו. יש גם שיעורים קבוצתיים כאלה. התלמידים לומדים ב"כיתה וירטואלית", שבה, ממש כמו בכיתה פיזית, הם מקשיבים לשיעור, יכולים להגיב לדברי המורה, לשאול שאלות, לענות ולנהל דיונים.
שיטה אחרת היא "למידה א-סינכרונית", בה השיעורים מוקלטים וזמינים ללומדים תמיד. בשיטה זו מצולמים המורים בסרטוני וידאו שהוקלטו מראש. התלמידים לומדים מהשיעורים המוקלטים ומתרגלים, על פי הקצב האישי שלהם ובזמנים הנוחים להם. תוכנות רשת שמשלימות את ההוראה הפרונטלית, מתרגלות ובוחנות את הלומדים ואף מבצעות חלק מתהליכי ההערכה, השקלול ונתינת הציונים.
היתרונות של למידה מרחוק פותרים בעיות שונות בשיטת הלמידה המסורתית. מעצם הלימוד בכל זמן ובכל מקום, דרך הגדלת היצע הלימודים לציבור, זמינות של השכלה למספר עצום של לומדים - מבלי לגייס מרצים ומשאבים נוספים - וכמובן שוויון הזדמנויות בהשכלה, מעצם האפשרות לרכוש השכלה בעלויות נמוכות ובלי מגבלות של מקום המגורים של הלומדים או הזמן שבו הם יכולים ללמוד.
הלמידה מרחוק שימושית מגיל הגן ובית הספר ועד להשכלה גבוהה, השתלמויות מקוונות, הכשרת עובדים בארגונים ועוד. היא גם מאפשרת שינוי של שיטות ההוראה המסורתיות לטובת למידה בשיטות כמו "כיתה הפוכה" ולמידה מבוססת פרויקטים. הסביבה המקוונת, שמשחררת את הלמידה מכבלי הזמן והמקום, מאפשרת זמנים ומקומות לימוד גמישים ומחברת בין מורים ומרצים מעולים לתלמידים הצמאים ללמוד אצלם, מאפשרת להציע למידה איכותית וזמינה לכל הכפר הגלובלי כולו.
#מגוון קורסים ללמידה מרחוק
אאוריקה מציעה מגוון של קורסים ללמידה עצמית מרחוק. הקורסים נמצאים בקישור המצורף לכל אחד מהערכים שאליהם תוכלו להיכנס בתגית "קורסים מקוונים".
הנה הלמידה מרחוק:
https://youtu.be/_AloMdscNfE
יתרונות הלימודים מרחוק, בהדגשה על למידה א-סינכרונית:
https://youtu.be/4m-l-QpqxOo
מצגת וידאו עם היתרונות והמהות של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/anWBb7PTIMM
כך נראית למידה מרחוק עם מורה - למידה סינכרונית, שפירושה שיעור בזמן אחד:
https://youtu.be/YEaswuMdikY
למידה מרחוק מאפשרת לתמוך בילדים שמאושפזים לתקופה ארוכה:
https://youtu.be/VYcTSqsd4tM
יש מקרים שבהם למידה מרחוק ממש מצילה את הלומדים:
https://youtu.be/-b2PQAZLI0k
והרצאת וידאו קצרה על ההיסטוריה של הלימודים מרחוק:
https://youtu.be/GEmuEWjHr5c?long=yes
מהי החתמה אצל בעלי חיים?
זו אחת התופעות המרתקות בעולם הטבע ואחד הפלאים של עולם החי. ההחתמה (Imprinting) היא תופעה מדהימה, שלפיה מי שגידל אווזים אפורים מרגע בקיעתם, זכה מהם לייחס של אמא אווזה. לא זו בלבד שהם יעקבו אחריו, גם כשיגיעו לבגרות, הם ימשיכו להעדיפו על פני כל האווזים האחרים בלהקה או בסביבה.
במילים אחרות, מרגע שאווז או ברווז שנולד התקבע על דמות מסוימת, עתידה הדמות הזו להיות בשבילו אימו.
את ההחתמה גילה קונרד לורנץ, חוקר הטבע האוסטרי הנודע שחקר את התנהגות בעלי החיים. לורנץ הבחין אז שהדבר הראשון שקולט האווז מרגע בקיעתו, נחתם מיד ונכנס אל מוחו. לכן הוא נתן לתופעה את השם "הטבעה", שמאוחר יותר הוסב למושג מדויק יותר של "החתמה".
בהמשך הניסויים שלו, הוכיח קונרד לורנץ שלא רק בני אדם יכולים להיחתם אצל האווזים ברגע לידתם. בהחתמתו קבוצת אווזים על תמרור צהוב הוא הוכיח שהם יכולים להיחתם לא רק על יצורים חיים כמו אווזים ובני אדם, אלא גם על ידי חפצים דוממים שונים.
ממצאיו הראו שרק סמוך מאוד ללידה, כשרשת הנוירונים במוחם לא קובעה עדיין, יכולה להתקיים ההחתמה במיטבה. חלון הזמן הקצר שלאחר הבקיעה, השונה בין מין למין, קובע עד את מידת היעילות של ההחתמה.
לורנץ היה מהראשונים שעיצבו את התחום המחקרי המרתק של חקר ההתנהגות אצל בעלי חיים, תחום שהפך לענף מדעי בשם "אתולוגיה". הוא היה חוקר דגול, שבמהלך חייו זכה בפרס נובל. מנגד לורנץ גם זכור כמי ששיתף פעולה עם הרשע ונסחף לחברות במפלגה הנאצית בגרמניה.
במהלך מחקריו גידל לורנץ עצמו ברווזים כאלה והראה את ההחתמה במיטבה. הוא התפרסם בכל העולם בכך שהיה "אם לכל דבר", לחבורת אווזים שגידל כך. כולם עקבו אחריו לכל מקום והוא נהג ללכת ולשחות איתם, כשהוא משמש להם הורה לכל דבר.
כך ברווזונים עוקבים אחרי הצלם:
https://youtu.be/u6O4ZpXUAD4
החתמת חוף הלידה של צבי הים:
https://youtu.be/fpAObF1B_sI
מעט חפרנות על ההחתמה (עברית):
https://youtu.be/mbwpBEr3ff4?long=yes
וכך החתמה מדהימה מגדלת משפחת עופות והאדם מלמד אותם את מסלול הנדידה השנתי (מתורגם):
https://youtu.be/Rxo-IbAF7kQ?long=yes
זו אחת התופעות המרתקות בעולם הטבע ואחד הפלאים של עולם החי. ההחתמה (Imprinting) היא תופעה מדהימה, שלפיה מי שגידל אווזים אפורים מרגע בקיעתם, זכה מהם לייחס של אמא אווזה. לא זו בלבד שהם יעקבו אחריו, גם כשיגיעו לבגרות, הם ימשיכו להעדיפו על פני כל האווזים האחרים בלהקה או בסביבה.
במילים אחרות, מרגע שאווז או ברווז שנולד התקבע על דמות מסוימת, עתידה הדמות הזו להיות בשבילו אימו.
את ההחתמה גילה קונרד לורנץ, חוקר הטבע האוסטרי הנודע שחקר את התנהגות בעלי החיים. לורנץ הבחין אז שהדבר הראשון שקולט האווז מרגע בקיעתו, נחתם מיד ונכנס אל מוחו. לכן הוא נתן לתופעה את השם "הטבעה", שמאוחר יותר הוסב למושג מדויק יותר של "החתמה".
בהמשך הניסויים שלו, הוכיח קונרד לורנץ שלא רק בני אדם יכולים להיחתם אצל האווזים ברגע לידתם. בהחתמתו קבוצת אווזים על תמרור צהוב הוא הוכיח שהם יכולים להיחתם לא רק על יצורים חיים כמו אווזים ובני אדם, אלא גם על ידי חפצים דוממים שונים.
ממצאיו הראו שרק סמוך מאוד ללידה, כשרשת הנוירונים במוחם לא קובעה עדיין, יכולה להתקיים ההחתמה במיטבה. חלון הזמן הקצר שלאחר הבקיעה, השונה בין מין למין, קובע עד את מידת היעילות של ההחתמה.
לורנץ היה מהראשונים שעיצבו את התחום המחקרי המרתק של חקר ההתנהגות אצל בעלי חיים, תחום שהפך לענף מדעי בשם "אתולוגיה". הוא היה חוקר דגול, שבמהלך חייו זכה בפרס נובל. מנגד לורנץ גם זכור כמי ששיתף פעולה עם הרשע ונסחף לחברות במפלגה הנאצית בגרמניה.
במהלך מחקריו גידל לורנץ עצמו ברווזים כאלה והראה את ההחתמה במיטבה. הוא התפרסם בכל העולם בכך שהיה "אם לכל דבר", לחבורת אווזים שגידל כך. כולם עקבו אחריו לכל מקום והוא נהג ללכת ולשחות איתם, כשהוא משמש להם הורה לכל דבר.
כך ברווזונים עוקבים אחרי הצלם:
https://youtu.be/u6O4ZpXUAD4
החתמת חוף הלידה של צבי הים:
https://youtu.be/fpAObF1B_sI
מעט חפרנות על ההחתמה (עברית):
https://youtu.be/mbwpBEr3ff4?long=yes
וכך החתמה מדהימה מגדלת משפחת עופות והאדם מלמד אותם את מסלול הנדידה השנתי (מתורגם):
https://youtu.be/Rxo-IbAF7kQ?long=yes
מהן אסוציאציות?
ודאי קורה לכם לפעמים שאתם רואים דבר מה וקופץ לכם לראש דבר אחר, נכון? או שמישהו מדבר על משהו ואתם חושבים על דבר אחר ולא קשור? הרחתם ריח וחשבתם על חוויה שפעם חוויתם? שמעתם שיר ונזכרתם במישהו?
ברוך בואכם לממלכת האָסוֹצְיַאצְיוֹת (Association). האסוציאציות הן קשרים בין דברים שונים, קשרים שאותם אדם לומד במשך השנים.
האסוציאציה היא בראשנו וכשהיא עוברת לנו בראש, היא בעצם מקשרת בין עצמים, זיכרונות, עובדות, תחושות, רעיונות, דימויים, פעולות שונות ועוד.
בפסיכולוגיה מוגדרת האסוציאציה כקשר בין גירויים לתגובות. תאוריות למידה פסיכולוגיות מתייחסות אל אסוציאציות באופן רציני, גם אם במונחים הלקוחים מעולם מושגים מיושן מעט, של הביהביוריזם.
הקשר שיוצרות האסוציאציות במוחנו לא ברור לחלוטין. יש חוקרים המשערים שסינפסות חדשות נוצרות במוח הן שיוצרות את הקשרים האסוציאטיביים. אחרים משערים את קיומן במוחנו של רשתות המאחסנות רעיונות מופשטים. דפוסי פעילות עצבית גם הם נבחנים כיוצרי אסוציאציות.
בלמידה ולעבודת צוות וסיעורי מוחין משתמשים לא פעם ב"שמש אסוציאציות". זוהי דרך ויזואלית להמחשת הקשרים האסוציאטיביים שבין מושגים שונים והיא מסייעת לא פעם בהרחבת הדיון על נושא מדובר ועידוד החשיבה היצירתית.
הנה האסוציאציות וכיצד הן פועלות ואפילו ניתנות לניבוי:
https://youtu.be/QelK8rDrbpM
למדו שיטה לזכור דברים על ידי קשירתם באסוציאציות לדברים אחרים:
https://youtu.be/_uMVDl1V2Q4
מחקר על שני סוגי נוירונים שתורמים ליצירת אסוציאציות רגשיות לאירועים שונים:
https://youtu.be/kOJx8tYlbGo
ובחיוך - איך ברקוני משחק במשחק האסוציאציות (עברית):
https://youtu.be/fxdRoPxiFVg
ודאי קורה לכם לפעמים שאתם רואים דבר מה וקופץ לכם לראש דבר אחר, נכון? או שמישהו מדבר על משהו ואתם חושבים על דבר אחר ולא קשור? הרחתם ריח וחשבתם על חוויה שפעם חוויתם? שמעתם שיר ונזכרתם במישהו?
ברוך בואכם לממלכת האָסוֹצְיַאצְיוֹת (Association). האסוציאציות הן קשרים בין דברים שונים, קשרים שאותם אדם לומד במשך השנים.
האסוציאציה היא בראשנו וכשהיא עוברת לנו בראש, היא בעצם מקשרת בין עצמים, זיכרונות, עובדות, תחושות, רעיונות, דימויים, פעולות שונות ועוד.
בפסיכולוגיה מוגדרת האסוציאציה כקשר בין גירויים לתגובות. תאוריות למידה פסיכולוגיות מתייחסות אל אסוציאציות באופן רציני, גם אם במונחים הלקוחים מעולם מושגים מיושן מעט, של הביהביוריזם.
הקשר שיוצרות האסוציאציות במוחנו לא ברור לחלוטין. יש חוקרים המשערים שסינפסות חדשות נוצרות במוח הן שיוצרות את הקשרים האסוציאטיביים. אחרים משערים את קיומן במוחנו של רשתות המאחסנות רעיונות מופשטים. דפוסי פעילות עצבית גם הם נבחנים כיוצרי אסוציאציות.
בלמידה ולעבודת צוות וסיעורי מוחין משתמשים לא פעם ב"שמש אסוציאציות". זוהי דרך ויזואלית להמחשת הקשרים האסוציאטיביים שבין מושגים שונים והיא מסייעת לא פעם בהרחבת הדיון על נושא מדובר ועידוד החשיבה היצירתית.
הנה האסוציאציות וכיצד הן פועלות ואפילו ניתנות לניבוי:
https://youtu.be/QelK8rDrbpM
למדו שיטה לזכור דברים על ידי קשירתם באסוציאציות לדברים אחרים:
https://youtu.be/_uMVDl1V2Q4
מחקר על שני סוגי נוירונים שתורמים ליצירת אסוציאציות רגשיות לאירועים שונים:
https://youtu.be/kOJx8tYlbGo
ובחיוך - איך ברקוני משחק במשחק האסוציאציות (עברית):
https://youtu.be/fxdRoPxiFVg
מהי מחלת אלצהיימר?
אחת המחלות המדוברות כיום היא אלצהיימר (Alzheimer). זוהי מחלת מוח חשוכת מרפא, שרוב הלוקים בה הם אנשים בגיל מבוגר והולכים ומאבדים את היכולת לחשוב, לזכור, לנוע, להרגיש ולדעת דברים.
אלצהיימר היא מחלה ללא תרופה. אנשים שמוחותיהם ניזוקו מאלצהיימר מאבדים בהדרגה את הזיכרון, ההתמצאות במרחב והחשיבה שמאפיינת את המין האנושי. במצב החמור שלהם מגיעים החולים למצב של דמנציה.
אלצהיימר היא אחת ממחלות הדמנציה, מחלות זיקנה שונות. דמנציה היא מחלה שנקראת גם "שיטיון" ושבה החולים מאבדים את יכולות החשיבה שלהם ואת היכולות המנטליות, מה שמותיר אותם ללא התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים שלהם.
אלצהיימר של הגיל המבוגר אינה מחלה גנטית. לא ניתן לחזות אותה אצל מי שיחלו בה, אך אחוז אחד מהמבוגרים ילקה בה בגיל 60. בגילאים מתקדמים האחוז הזה מגיע ל-40 אחוזים מבני ה-80 ומעלה.
ישנם גם אנשים בני 40 שלוקים במחלה דומה. זוהי מחלה שזכתה לשם "אלצהיימר של גיל מוקדם". היא התגלתה במספר כפרים בקולומביה, במיוחד בחבל אנתיוקיה הקולומביאני. הרופאים המקומיים כינו אותה "התרככות המוח" והסתבר שכל הלוקים במחלה הם צאצאים של זוג אחד מהמאה ה-19, בני זוג ששניהם מתו ממנה בגיל צעיר. בנוסף התגלה שמי שנושא את הגן של המחלה, יחלה בה באופן ודאי בשנות ה-40 שלו וימות בתוך 10 שנים.
זו הסיבה שבני המשפחה המורחבת הזו, שמי שנושאים את הגן יסבלו באופן ודאי מהמחלה, הפכו למושא של מחקר רפואי מקיף שנועד לסייע באיבחון ההבדלים שבין מוחותיהם של מי שנושאים את הגן ומי שלא. אם נלמד לזהות אותם נוכל לפתח תרופות או טיפולים מוקדמים שימנעו בעתיד את המחלה וימגרו את מחלת האלצהיימר, גם אצל מי שאצלם המחלה אינה גנטית אבל יתגלו אצלם מאפיינים של היווצרות עתידית שלה.
הנה מחלת האלצהיימר (מתורגם):
https://youtu.be/yJXTXN4xrI8
הסבר בעברית למבוגרים על מחלת האלצהיימר:
https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ
ההסבר המדעי מתורגם לעברית:
https://youtu.be/Oy_ikeNOXoM
הנה דיווח על תרופה אפשרית למחלה שתבוא מתל אביב:
https://youtu.be/rYajBtrkbW0
וחולי אלצהיימר מדברים:
https://youtu.be/WysoapqcXVs
אחת המחלות המדוברות כיום היא אלצהיימר (Alzheimer). זוהי מחלת מוח חשוכת מרפא, שרוב הלוקים בה הם אנשים בגיל מבוגר והולכים ומאבדים את היכולת לחשוב, לזכור, לנוע, להרגיש ולדעת דברים.
אלצהיימר היא מחלה ללא תרופה. אנשים שמוחותיהם ניזוקו מאלצהיימר מאבדים בהדרגה את הזיכרון, ההתמצאות במרחב והחשיבה שמאפיינת את המין האנושי. במצב החמור שלהם מגיעים החולים למצב של דמנציה.
אלצהיימר היא אחת ממחלות הדמנציה, מחלות זיקנה שונות. דמנציה היא מחלה שנקראת גם "שיטיון" ושבה החולים מאבדים את יכולות החשיבה שלהם ואת היכולות המנטליות, מה שמותיר אותם ללא התפקודים הרגשיים וההתנהגותיים שלהם.
אלצהיימר של הגיל המבוגר אינה מחלה גנטית. לא ניתן לחזות אותה אצל מי שיחלו בה, אך אחוז אחד מהמבוגרים ילקה בה בגיל 60. בגילאים מתקדמים האחוז הזה מגיע ל-40 אחוזים מבני ה-80 ומעלה.
ישנם גם אנשים בני 40 שלוקים במחלה דומה. זוהי מחלה שזכתה לשם "אלצהיימר של גיל מוקדם". היא התגלתה במספר כפרים בקולומביה, במיוחד בחבל אנתיוקיה הקולומביאני. הרופאים המקומיים כינו אותה "התרככות המוח" והסתבר שכל הלוקים במחלה הם צאצאים של זוג אחד מהמאה ה-19, בני זוג ששניהם מתו ממנה בגיל צעיר. בנוסף התגלה שמי שנושא את הגן של המחלה, יחלה בה באופן ודאי בשנות ה-40 שלו וימות בתוך 10 שנים.
זו הסיבה שבני המשפחה המורחבת הזו, שמי שנושאים את הגן יסבלו באופן ודאי מהמחלה, הפכו למושא של מחקר רפואי מקיף שנועד לסייע באיבחון ההבדלים שבין מוחותיהם של מי שנושאים את הגן ומי שלא. אם נלמד לזהות אותם נוכל לפתח תרופות או טיפולים מוקדמים שימנעו בעתיד את המחלה וימגרו את מחלת האלצהיימר, גם אצל מי שאצלם המחלה אינה גנטית אבל יתגלו אצלם מאפיינים של היווצרות עתידית שלה.
הנה מחלת האלצהיימר (מתורגם):
https://youtu.be/yJXTXN4xrI8
הסבר בעברית למבוגרים על מחלת האלצהיימר:
https://youtu.be/L_uAOJjeBsQ
ההסבר המדעי מתורגם לעברית:
https://youtu.be/Oy_ikeNOXoM
הנה דיווח על תרופה אפשרית למחלה שתבוא מתל אביב:
https://youtu.be/rYajBtrkbW0
וחולי אלצהיימר מדברים:
https://youtu.be/WysoapqcXVs
מהו ניסוי ההתניה הקלאסית של פבלוב?
יתכן ושמעתם פעם את המושגים "התניה פבלובית" או "התניה קלאסית"? - מדובר במושגים פופולאריים שנוצרו כתוצאה מסדרת ניסויים מדעיים מפורסמים, שביצע לפני יותר מ-100 שנה המדען הרוסי איוון פבלוב.
את ניסוייו ערך פבלוב בכלבים ומכאן נולד מושג נוסף שנקשר בהם והוא "הכלב של פבלוב". מיהו אותו כלב ומיהם הכלבים שגילו אותו?
המעניין הוא שהמחקר המקורי של פבלוב עסק בכלל במערכת העיכול של הכלבים. הוא רצה לבחון כיצד מתפקדת מערכת העיכול של הכלבים אחרי שהם זוכים באוכל. במהלך הניסוי, בכל פעם שרצה להאכילם, קרא פבלוב לכלבים באמצעות צלצול של פעמון קטן. נדגיש שוב שהצלצול לא היה חלק מהניסוי אלא נועד למשוך את תשומת ליבם לאוכל המוגש להם.
אבל אז, כמעט במקרה, הבחין פבלוב שכל אימת שצלצל כדי "לבשר" לכלבים שהם עומדים לקבל אוכל, מריירים הכלבים (מזילים ריר). כך מהווה הריור שמקדים את הגשת האוכל, תגובה לפעולה שאינה חלק מהאכלה עצמה
פבלוב הבין שהוא עלה על תופעה מעניינת מאד שיכולה להיות לה משמעות מדעית נרחבת. בדרך כלשהי הכלבים "לומדים" לקשר בין פעולות שונות לבין האוכל. הם מגיבים לאוכל, הרבה לפני שהם מקבלים אותו. הוא קרא לזה "רפלקס מותנה", אך בהמשך זכתה התופעה לשם "התניה קלאסית".
המחקרים הללו של פבלוב הולידו את מחקרי הרפלקס המותנה. השפעתם והשפעת המחקרים שנולדו בעקבותיהם על המחקר המדעי היו עצומות. הם השפיעו על מחקרים בתחומי הפסיכולוגיה, הנוירוביולוגיה, החינוך ועוד.
בעתיד ידברו החוקרים על פבלוב בהקשר ל"גירוי ותגובה". גלי ההדף של התגלית שלו יגיעו לתחומים מעניינים, כמו המחקר החינוכי והאופן שבו יוצרים לומדות, תוכנות למידה לתלמידי בית הספר וכדומה. גם בעולם הרפואה משתמשים בידע הזה, כמו בהקשר של טיפולים בשיטת הביופידבק, שבה לומד המטופל לשלוט במדד רפואי בעייתי, על ידי המשוב המתקבל, או התגובה של המערכת.
כך הפכו אותו "ניסוייו של פבלוב" למדען מוכר ומצליח בעולם כולו. למעשה הוא היה לאחד מאנשי המדע המוכרים בעולם המדעי. הוא אף זכה בפרס נובל לרפואה, אם כי על מחקרים אחרים ולא על הניסויים המפורסמים של ההתניה הקלאסית.
הסבר על ההתנייה הפבלובית (עברית):
https://youtu.be/0og_dYoQVmI
סיפור הניסויים של פבלוב וההתנייה הקלאסית (מתורגם):
https://youtu.be/H6LEcM0E0io
הסבר באנגלית על ניסויי פאבלוב ותגובה פבלובית:
https://youtu.be/hhqumfpxuzI
איך ההתנייה הקלאסית נוגעת לבני אדם (מתורגם):
https://youtu.be/dgCvNSQ82Iw
עוד על הניסויים הללו:
https://youtu.be/qG2SwE_6uVM
ומצגת וידאו על ההתנייה הקלסית (עברית):
https://youtu.be/aMa2JPNopek
יתכן ושמעתם פעם את המושגים "התניה פבלובית" או "התניה קלאסית"? - מדובר במושגים פופולאריים שנוצרו כתוצאה מסדרת ניסויים מדעיים מפורסמים, שביצע לפני יותר מ-100 שנה המדען הרוסי איוון פבלוב.
את ניסוייו ערך פבלוב בכלבים ומכאן נולד מושג נוסף שנקשר בהם והוא "הכלב של פבלוב". מיהו אותו כלב ומיהם הכלבים שגילו אותו?
המעניין הוא שהמחקר המקורי של פבלוב עסק בכלל במערכת העיכול של הכלבים. הוא רצה לבחון כיצד מתפקדת מערכת העיכול של הכלבים אחרי שהם זוכים באוכל. במהלך הניסוי, בכל פעם שרצה להאכילם, קרא פבלוב לכלבים באמצעות צלצול של פעמון קטן. נדגיש שוב שהצלצול לא היה חלק מהניסוי אלא נועד למשוך את תשומת ליבם לאוכל המוגש להם.
אבל אז, כמעט במקרה, הבחין פבלוב שכל אימת שצלצל כדי "לבשר" לכלבים שהם עומדים לקבל אוכל, מריירים הכלבים (מזילים ריר). כך מהווה הריור שמקדים את הגשת האוכל, תגובה לפעולה שאינה חלק מהאכלה עצמה
פבלוב הבין שהוא עלה על תופעה מעניינת מאד שיכולה להיות לה משמעות מדעית נרחבת. בדרך כלשהי הכלבים "לומדים" לקשר בין פעולות שונות לבין האוכל. הם מגיבים לאוכל, הרבה לפני שהם מקבלים אותו. הוא קרא לזה "רפלקס מותנה", אך בהמשך זכתה התופעה לשם "התניה קלאסית".
המחקרים הללו של פבלוב הולידו את מחקרי הרפלקס המותנה. השפעתם והשפעת המחקרים שנולדו בעקבותיהם על המחקר המדעי היו עצומות. הם השפיעו על מחקרים בתחומי הפסיכולוגיה, הנוירוביולוגיה, החינוך ועוד.
בעתיד ידברו החוקרים על פבלוב בהקשר ל"גירוי ותגובה". גלי ההדף של התגלית שלו יגיעו לתחומים מעניינים, כמו המחקר החינוכי והאופן שבו יוצרים לומדות, תוכנות למידה לתלמידי בית הספר וכדומה. גם בעולם הרפואה משתמשים בידע הזה, כמו בהקשר של טיפולים בשיטת הביופידבק, שבה לומד המטופל לשלוט במדד רפואי בעייתי, על ידי המשוב המתקבל, או התגובה של המערכת.
כך הפכו אותו "ניסוייו של פבלוב" למדען מוכר ומצליח בעולם כולו. למעשה הוא היה לאחד מאנשי המדע המוכרים בעולם המדעי. הוא אף זכה בפרס נובל לרפואה, אם כי על מחקרים אחרים ולא על הניסויים המפורסמים של ההתניה הקלאסית.
הסבר על ההתנייה הפבלובית (עברית):
https://youtu.be/0og_dYoQVmI
סיפור הניסויים של פבלוב וההתנייה הקלאסית (מתורגם):
https://youtu.be/H6LEcM0E0io
הסבר באנגלית על ניסויי פאבלוב ותגובה פבלובית:
https://youtu.be/hhqumfpxuzI
איך ההתנייה הקלאסית נוגעת לבני אדם (מתורגם):
https://youtu.be/dgCvNSQ82Iw
עוד על הניסויים הללו:
https://youtu.be/qG2SwE_6uVM
ומצגת וידאו על ההתנייה הקלסית (עברית):
https://youtu.be/aMa2JPNopek
מהן הסינפסות שבמוח?
במוח שלנו יש כ-100 מיליארד תאי עצב הקרויים נוירונים. כל אחד מהם מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!
הסינפסות (Synapses) הן נקודות החיבור, הצמתים שבהן עובר המידע בין הנוירונים, תאי העצב שבמוח. הללו מעבירים ביניהם מידע בקצב מטורף, של מאות מסרים בכל שניה, מכל אחד מ-100 מיליארד הנוירונים שבמוחנו.
אבל הסינפסות הן לא רק הצמתים, אלא באופן מסוים גם שוטרי התנועה או הרמזורים, המסדירים את העברת התנועה החשמלית בצמתים שהן.
התהליך החשמלי של העברת המידע בצורה של אותות חשמליים במוח קיבל את השם "פוטנציאל פעולה". הוא שמאפשר העברת מידע עצבי-חשמלי בין תאי העצב.
למידע הזה שהסינפסות מעבירות בכזו תדירות מדהימה אנו חייבים את היכולת להבין ולתפוס את המציאות שמסביבנו, על כל המורכבות ושפע הגירויים שהיא מספקת.
להעברת המידע המתמדת הזו שבמוח שלנו אנו חייבים גם את הלמידה שמתרחשת אצלנו והופכת את המין האנושי למוצלח כל כך, לפחות בתחום החשיבה. בתהליכי למידה נוצרות במוח הלומד סינפסות חדשות על הזמן ונוצרים חיבורים חדשים בין הנוירונים, תהליך שנקרא "חיווט מחדש".
כמובן שסינפסות יכולות לקשר לא רק בין תאי עצב שונים במוח, אלא גם בינם לבין תאים אחרים בגוף, כמו תאי שרירים או בלוטות.
הנה הסינפסות שבמוח:
https://youtu.be/Ibzfwtdtong
כך עוברות הפעימות החשמליות בסינפסות:
https://youtu.be/6Ra3il45vnE
מצגת וידאו לילדים שמסבירה את פעילות הסינפסות שבמוח:
https://youtu.be/Ta_vWUsrjho
הרצאת וידאו על המוח, הנוירונים והסינפסות שבו:
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
במוח שלנו יש כ-100 מיליארד תאי עצב הקרויים נוירונים. כל אחד מהם מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!
הסינפסות (Synapses) הן נקודות החיבור, הצמתים שבהן עובר המידע בין הנוירונים, תאי העצב שבמוח. הללו מעבירים ביניהם מידע בקצב מטורף, של מאות מסרים בכל שניה, מכל אחד מ-100 מיליארד הנוירונים שבמוחנו.
אבל הסינפסות הן לא רק הצמתים, אלא באופן מסוים גם שוטרי התנועה או הרמזורים, המסדירים את העברת התנועה החשמלית בצמתים שהן.
התהליך החשמלי של העברת המידע בצורה של אותות חשמליים במוח קיבל את השם "פוטנציאל פעולה". הוא שמאפשר העברת מידע עצבי-חשמלי בין תאי העצב.
למידע הזה שהסינפסות מעבירות בכזו תדירות מדהימה אנו חייבים את היכולת להבין ולתפוס את המציאות שמסביבנו, על כל המורכבות ושפע הגירויים שהיא מספקת.
להעברת המידע המתמדת הזו שבמוח שלנו אנו חייבים גם את הלמידה שמתרחשת אצלנו והופכת את המין האנושי למוצלח כל כך, לפחות בתחום החשיבה. בתהליכי למידה נוצרות במוח הלומד סינפסות חדשות על הזמן ונוצרים חיבורים חדשים בין הנוירונים, תהליך שנקרא "חיווט מחדש".
כמובן שסינפסות יכולות לקשר לא רק בין תאי עצב שונים במוח, אלא גם בינם לבין תאים אחרים בגוף, כמו תאי שרירים או בלוטות.
הנה הסינפסות שבמוח:
https://youtu.be/Ibzfwtdtong
כך עוברות הפעימות החשמליות בסינפסות:
https://youtu.be/6Ra3il45vnE
מצגת וידאו לילדים שמסבירה את פעילות הסינפסות שבמוח:
https://youtu.be/Ta_vWUsrjho
הרצאת וידאו על המוח, הנוירונים והסינפסות שבו:
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
מה עושים הנוירונים שבמוחנו?
הנוירונים (Neurons) הם תאי עצב שמאורגנים במוחנו, ברשתות צפופות וענקיות. תאי עצב אלה, אגב, הם בגוון ורוד ולא אפור, כמו שרבים סבורים בטעות.
במוח אנושי ממוצע ישנם כ-100 מיליארד נוירונים. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שניה!
כשמדובר בנוירונים מדובר במידע המוח. בין תאי העצב הללו עובר מידע רב, בצורת אותות חשמליים, המועברים בקצב שבין עשרות למאות אותות בשנייה - מכל נוירון במוח, אל נוירונים אחרים. התהליך החשמלי הזה, שבו עובר המידע, בצורת אותות חשמליים במוח, נקרא "פוטנציאל פעולה". הוא שמאפשר העברת מידע עצבי-חשמלי .
המידע בין הנוירונים עובר בצמתים שנקראים "סינפסות". סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת חיבור ובעצם הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. הסינפסות מעבירות את המידע החשמלי בין הנוירונים ומשמשות מעין צמתים להעברת מיליארדי הפעימות החשמליות שעוברות בכל שנייה בין הנוירונים.
הלמידה, אותו תהליך מתמיד של אנשים סקרנים, כרוכה בייצור מתמיד של נוירונים במוח וחיבורים חדשים ביניהם. החיבורים הללו מתבצעים באמצעות סינפסות חדשות, הנוצרות כל הזמן, מצטרפות לסינפסות הקיימות ומחווטות ללא הפסקה את הנוירונים במוח בדרכים חדשות.
הנה הסבר מתורגם על הנוירונים במוח שפועלים בתיאום לפי סט פעולות פשוטות, כמו נחילי הדגים הענקיים שפועלים ללא מנהיגים (מתורגם):
https://youtu.be/dkP8NUwB2io
הנוירונים שבמוחנו:
https://youtu.be/cUGuWh2UeMk
כך עוברות הפעימות החשמליות מהנוירונים, דרך הסינפסות (מתורגם):
https://youtu.be/6Ra3il45vnE
מצגת וידאו לילדים שמסבירה את פעילות הסינפסות שבמוח:
https://youtu.be/Ta_vWUsrjho
והרצאת וידאו על המוח, הנוירונים והסינפסות שבו (עברית):
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
הנוירונים (Neurons) הם תאי עצב שמאורגנים במוחנו, ברשתות צפופות וענקיות. תאי עצב אלה, אגב, הם בגוון ורוד ולא אפור, כמו שרבים סבורים בטעות.
במוח אנושי ממוצע ישנם כ-100 מיליארד נוירונים. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שניה!
כשמדובר בנוירונים מדובר במידע המוח. בין תאי העצב הללו עובר מידע רב, בצורת אותות חשמליים, המועברים בקצב שבין עשרות למאות אותות בשנייה - מכל נוירון במוח, אל נוירונים אחרים. התהליך החשמלי הזה, שבו עובר המידע, בצורת אותות חשמליים במוח, נקרא "פוטנציאל פעולה". הוא שמאפשר העברת מידע עצבי-חשמלי .
המידע בין הנוירונים עובר בצמתים שנקראים "סינפסות". סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת חיבור ובעצם הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. הסינפסות מעבירות את המידע החשמלי בין הנוירונים ומשמשות מעין צמתים להעברת מיליארדי הפעימות החשמליות שעוברות בכל שנייה בין הנוירונים.
הלמידה, אותו תהליך מתמיד של אנשים סקרנים, כרוכה בייצור מתמיד של נוירונים במוח וחיבורים חדשים ביניהם. החיבורים הללו מתבצעים באמצעות סינפסות חדשות, הנוצרות כל הזמן, מצטרפות לסינפסות הקיימות ומחווטות ללא הפסקה את הנוירונים במוח בדרכים חדשות.
הנה הסבר מתורגם על הנוירונים במוח שפועלים בתיאום לפי סט פעולות פשוטות, כמו נחילי הדגים הענקיים שפועלים ללא מנהיגים (מתורגם):
https://youtu.be/dkP8NUwB2io
הנוירונים שבמוחנו:
https://youtu.be/cUGuWh2UeMk
כך עוברות הפעימות החשמליות מהנוירונים, דרך הסינפסות (מתורגם):
https://youtu.be/6Ra3il45vnE
מצגת וידאו לילדים שמסבירה את פעילות הסינפסות שבמוח:
https://youtu.be/Ta_vWUsrjho
והרצאת וידאו על המוח, הנוירונים והסינפסות שבו (עברית):
https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes
