שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו לחץ חברתי ולמה הוא כל כך מפחיד הורים?
לחץ חברתי (Peer pressure) הוא לחץ על אדם מקבוצת השווים, מהחברים או מהסביבה החברתית שמסביבנו. הוא זה שיביא אותנו לנהוג במהירות מסוכנת, כשהחבר'ה נוסעים איתנו, לעשן חומרים שאיננו רוצים, לשתות ולאבד את זה כשאיננו באמת רוצים בכך, ועד לבחור מקצוע או ללמוד משהו שלא מעניין אותנו, רק כי הוא נחשב...
הלחץ החברתי אפילו יגרום לנו לבחור בני זוג שלא באמת עושים לנו טוב, רק כי הם מתקבלים יפה מסביבנו והופכים למעין "תכשיטים אנושי" שנותן הרגשה שאנו מוצלחים.
הלחץ החברתי הוא גורם רגשי, חזק מאוד ומשפיע בעוצמה על בני אדם. הוא מקבל את כוחו בשל הצורך האנושי המרכזי שלנו - להיות חלק מחבורה, להיות שייך לחברה, כמו שהיונקים רוצים להיות חלק מלהקה.
איך פועל הלחץ החברתי?
בני אדם הם יצורים חברתיים. בתור שכאלה אנו נוטים "לזרום", כלומר ללכת עם הזרם ולא נגדו. כי הלחץ החברתי הוא גורם קבוע ומתוכנת בנו. הוא נוכח וחזק בראשנו, בין אם הוא מופעל על ידי חברים וקולגות מסביבנו ובין אם הוא שקט ופועל מעצם היותו שם, בראש שלנו, בתור "מה יגידו" מטריף ולוחץ שכזה.
אבל החברתיות טבועה בנו. במוח האנושי יש חוויה של עונג מ"הביחד" עם החברים.
אם יש משהו שידוע לגבי גיל ההתבגרות, הרי זו הרגישות המוגברת של מתבגרים ללחצים חברתיים. הן השינויים ההורמונאליים שגופם חווה באותו שלב בחייהם, דרך השפעת הורמוני המין של המתבגר על הפרשה בקצב מוגבר של הדופמין שבמוחם. זה אותו מוליך עצבי שאחראי על ההנאה והריגוש ושכמות הקולטנים שאחראים עליו בקליפת המוח גדלה משמעותית במהלך שנות העשרה.
וזו גם השליטה בדחפים בגיל זה. הלחץ החברתי שולט במתבגרים בגדול. אצל בנים, אגב, זה קורה אפילו יותר מאצל בנות - דברים מסוכנים נתפסים כמתגמלים יותר בקבוצת השווים, הידועה בתור החבר'ה, מה שמעלה את הסיכוי לעשותם. זה ההסבר לנטילת הסיכונים הלא הגיונית אצל המושפעים מקריאות העידוד, או השיסוי של החבר'ה...
מה שבולט לא פחות הוא שבעת קבלת החלטה רגשית, בני נוער עושים שימוש מועט במידע ומכאן קצרה הדרך לקבלת החלטה שאינה החלטה רציונלית דווקא, מה שבולט עוד יותר כשהם נמצאים בקרב בני גילם.
ואכן, במחקר מהשנים האחרונות נמצא שעצם הידיעה שבני נוער אחרים רק מתבוננים בהם כשהם משחקים במשחק מחשב למשל, גם אם אינם נוכחים במקום, הביאה בני נוער להסתכן בו ולהציג עליה בתגובה המוחית של מערכת התגמול שבמוח.
מדעי המוח מלמדים גם שכשאנו שוהים בחברה, בעת שאנו חווים זכייה, רווח, הישג או ניצחון, פועל במוחנו אזור ההנאה, שנקרא "אזור הסטריאטום". הפעילות המוחית הזו בסטריאטום, כמה לא מפתיע, לא מתרחשת כשאנו חווים את ההישג, הזכייה או הרווח הללו לבדנו.
זו ככל הנראה הסיבה שכשקורה משהו טוב בחיינו, אנו ממהרים לחגוג אותו פומבית, עם חברינו ועם כל מי שאנחנו מחשיבים ככאלה. כאן הלחץ החברתי זוכה לרגע של זיכוך ואנו מקבלים חיזוק למי שאנחנו ולמעשינו המוצלחים.
מסר (עברית):
https://youtu.be/58Sy354hT1M
כך פועל הלחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/3Xq9UcDIyJk
ניסוי שמדגים את תרומת הלחץ החברתי או פגיעתו בפרט ובהישגיו (עברית):
https://youtu.be/kO1kgl0p-Hw
דוגמה ציונית מחויכת ללחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/z_p_igVYbbk
דוגמה ללחץ חברתי והבנה שלו (עברית):
https://youtu.be/zcjVjZ61_iI?long=yes
והרצאה מעולה להורים - על תקשורת טובה כדרך להפחית את השפעת הלחץ החברתי אצל המתבגרים שלהם (עברית):
https://youtu.be/x_BHPnOA5p0?long=yes
מהו ניסוי הקונפורמיות של אָש?
ניסוי הקונפורמיות של סולומון אש (Asch conformity experiments) הוא אחד הניסויים המפורסמים בתולדות הפסיכולוגיה החברתית.
בניסוי רצה החוקר סולומון אש לבדוק האם נבדק ישנה את התנהגותו לאור התנהגותם של אלה שסובבים אותו, גם אם תהיה חסרת-הגיון ומנוגדת לנטייתו הטבעית. כלומר, הניסוי בחן את הלחץ הקבוצתי והדגים היטב את כוחה העצום של הקבוצה אל מול היחיד.
הניסוי התנהל כשהחוקר הכניס בכל פעם לחדר אדם שהיה הנבדק ועוד 6 משתתפים ששתפו פעולה עם המחקר. בכל פעם בניסוי הוצגו למשתתפים 3 קווים באורכים שונים, והיה עליהם לומר איזה מהקווים הכי דומה לקו נוסף שלידם.
מדובר היה במטלה שכל אדם היה עונה עליה בקלות וללא היסוס. אבל כשנשאלו וענו המשתתפים בזה אחר זה, הנבדק האמיתי היה תמיד לפני האחרון ואלו שלפניו ענו בכוונה תשובה לא נכונה.
במחקר הסתבר שברוב המקרים שינו הנבדקים את תשובותיהם לפי דעת הכלל, גם אם הודו שחשבו אחרת. חלקם שכנע את עצמו שכנראה שהוא טועה וחלק אחר ממש השתכנע שתשובת האחרים היא ההגיונית.
הניסוי הוכיח שיש לבני אדם נטייה לצייתנות והם "זורמים" עם מה שחושבים כולם, גם כשהם חושבים אחרת. מחקרים שהמשיכו את הניסוי של אש הראו כשהיה אפילו משתתף אחד שחשב אחרת מהאחרים, נטו הנבדקים להצטרף אליו ולחזור לדעתם המקורית.
בכך הוכיחו החוקרים שאם נסדקת ההסכמה הכללית, כלומר הקונצנזוס, מתפרק גם הציות העיוור לדיעה הכללית.
משמעות הניסוי הייתה עצומה, בכך שהוא הבהיר את היכולת להשיג ציות של אנשים לעשות מעשים נוראים, כי "כולם נהגו כך". בניסויים הבאים הובהר גם שאם יש לאנשים ספקות, עליהם לומר את דברם כדי לגרום לעוד אנשים עם ספק לומר את שלהם ולהתנגד למעשים שלא ייעשו.
הנה סיפור הניסוי של אש לבדיקת הקונפורמיות (מתורגם):
http://youtu.be/-RCbXFXi2vk
וצילום הניסוי המפורסם של הקונפורמיות שעליה הצביע הניסוי של אש:
https://youtu.be/TYIh4MkcfJA
מהי מטלת ההימורים של איווה?
האם יתכן שגופכם חש סכנה לפני שמוחכם קולט אותה? האם יתכן שבתת מודע אנו קולטים דברים שמוחנו לא עוסק בהם?
לפי ניסויים, נראה שכן. מטלת ההימורים של איווה (Iowa gambling task) היא ניסוי שמראה שהלא מודע שלנו הוא חכם יותר וזריז מהמודע שלנו.
בשנת 1997 נערך באוניברסיטת איווה (Iowa university) שבארה"ב ניסוי מדעי. בניסוי הזה הוצגו למשתתפים 4 חפיסות קלפים: 2 כחולות ו-2 אדומות. כל משתתף בתורו קיבל 2,000 דולר במזומן והובהר לו שהוא עתיד לשחק במשחק הימור, שבסופו יזכה לקבל את כל הכסף שיישאר ברשותו בסוף המשחק.
במשחק התבקשו המשתתפים להפוך בכל תור קלף מאחת החפיסות שיבחר. כל קלף שהפכו זיכה אותם בכסף נוסף או העניש בקנס על חלק מהכסף שהיה ברשותם. החוקר הסביר להם שיש הבדל בין החבילות: קלף מהחבילות הכחולות יכול לזכות אותם ב-100 דולר, בעוד שקלף מהחבילה האדומה מזכה רק ב-50 דולר.
עם זאת הובהר להם שבחבילות הכחולות הסיכון גדול יותר להפסיד מאשר בחבילה האדומה, שכן חלק מהקלפים שבחבילה הכחולה יגרמו להם להפסד של סכומי כסף גדולים יותר, שינועו בין 200 ל-1,200 דולרים, בעוד שבחבילה האדומה ההפסד המירבי יהיה עד 100 דולר.
מה שהחוקרים לא סיפרו למשתתפים הוא שסך הרווח הצפוי מהחבילה הכחולה הוא יותר קטן מזה שבחבילה האדומה. המשתתפים החלו להפוך קלפים באופן אקראי ובתוך זמן קצר הם הבינו שהחפיסה הכחולה מכניסה יותר כסף ורווח. כמובן שהם החלו ליטול ממנה יותר קלפים.
אבל אחרי כמה עשרות קלפים הסתבר שהמשתתפים החלו להפוך יותר קלפים מהחבילה האדומה והתמידו בכך, עד סוף המשחק. החוקרים ניסו מדי פעם במהלך הניסוי לתחקר את הנבדקים ולברר אם הם הבינו את החוקיות של המשחק. במקביל תיעדה מכונה את קצב לבם, לאורך המשחק.
מה שהתגלה בניסוי הוא שהרבה לפני שהנבדקים הבינו את חוקיות המשחק, גילתה מכונת האמת, אותה מכונה לזיהוי של ריגוש ופחד, שהם חששו בעת שנגעו בחפיסות הכחולות...
נראה שעמוק במוח הם חשו את המשמעות, או החוקיות של המשחק. זה קרה הרבה לפני שהנבדקים עצמם היו מודעים לכך. המדהים הוא שחלק מהנבדקים, בסביבות 30 אחוז מהם, השתמשו משלב מסוים רק בחפיסות האדומות מבלי שהצליחו להסביר את החוקיות של המשחק עד סופו! - הנימוק של רבים מהם היה משהו כמו: "יש לי הרגשה שזאת החפיסה שכדאי לבחור".
המשמעות הפשוטה של תוצאות הניסוי היא שהאינטואיציה שלנו, אותו חלק תת-מודע בחשיבה האנושית, לא פחות משמעותית ומעת לעת אף יותר מהחשיבה המודעת שלנו. במקרים רבים תחושות בטן לא מאכזבות וגם אם הצפת המידע גורמת למוחנו להתרכז בדברים החשובים שהם ורק הם מגיעים למודעות שלנו, גם הדברים הדברים שנשארים בתת מודע משמשים אותנו להישרדות וקבלת החלטות משמעותיות.
הנה הדגמת מטלת ההימורים של איווה והסברים בספרדית:
https://youtu.be/W3XiJW8KSK4
וכך מזהה התת-מודע לפני המודע את סכנת ההפסד ומטלת ההימורים של איווה:
https://youtu.be/8IXVikvg0Jk
מה לעשות אם מציקים לי ברשת או שיש עלי חרם?
הבריונות ברשת היא אחד הדברים האיומים שהביא איתו דור הרשתות החברתיות. עלבונות, השפלות, איומים או חרמות - הבריונות כאן היא המשך של הבריונות בחיים ובבית הספר, אבל היא מתבצעת לעיניהם של רבים מאי-פעם.
הבריונות הזו פוגעת ומשפילה וגורמת לילדים לסבול מאד. היו כבר מקרים איומים של ילדים שאיבדו את כל בטחונם בחיים. ילדים אחרים חווים חרם, שאם פעם היה רק במפגש החברתי בבית הספר או בשכונה, היום הוא גם ברשת, ללא הפסקה ובכל שעה ביום.
ולילדים נפגעי רשת - אל תסכימו לראות ולאפשר לבריונות כזו להתקיים לנגד עיניכם! אל תעמדו מנגד! - אם אתם נחשפים להצקות שפוגעות במישהו ברשת, פנו לכל מקום אפשרי כדי למנוע זאת - להנהלת האתר שבו מציקים לילד, אם אינכם מכירים אותו, או להורים, מורים, או ליועצת בית הספר - במקרה שמדובר במישהו שאתם מכירים (חבר לכיתה או מישהו מהחבר'ה).
הנה מה שצריך לעשות כשנחשפים למישהו שסובל מהצקות ברשת:
http://youtu.be/-5PZ_Bh-M6o
הנה חרם ואף אחד לא איתך (עברית):
https://youtu.be/KAsasXXfL-w
כך נראה חרם משפיל בווטסאפ (עברית):
https://youtu.be/xSRKrpyVLCo
קליפ שמדבר על הרוע והאלימות:
https://youtu.be/oC-GflRB0y4
וסרט ארוך על בריונות ברשת (מתורגם):
http://youtu.be/Fjqiaa-SDHA?long=yes
לחץ חברתי
לחץ חברתי (Peer pressure) הוא לחץ על אדם מקבוצת השווים, מהחברים או מהסביבה החברתית שמסביבנו. הוא זה שיביא אותנו לנהוג במהירות מסוכנת, כשהחבר'ה נוסעים איתנו, לעשן חומרים שאיננו רוצים, לשתות ולאבד את זה כשאיננו באמת רוצים בכך, ועד לבחור מקצוע או ללמוד משהו שלא מעניין אותנו, רק כי הוא נחשב...
הלחץ החברתי אפילו יגרום לנו לבחור בני זוג שלא באמת עושים לנו טוב, רק כי הם מתקבלים יפה מסביבנו והופכים למעין "תכשיטים אנושי" שנותן הרגשה שאנו מוצלחים.
הלחץ החברתי הוא גורם רגשי, חזק מאוד ומשפיע בעוצמה על בני אדם. הוא מקבל את כוחו בשל הצורך האנושי המרכזי שלנו - להיות חלק מחבורה, להיות שייך לחברה, כמו שהיונקים רוצים להיות חלק מלהקה.
איך פועל הלחץ החברתי?
בני אדם הם יצורים חברתיים. בתור שכאלה אנו נוטים "לזרום", כלומר ללכת עם הזרם ולא נגדו. כי הלחץ החברתי הוא גורם קבוע ומתוכנת בנו. הוא נוכח וחזק בראשנו, בין אם הוא מופעל על ידי חברים וקולגות מסביבנו ובין אם הוא שקט ופועל מעצם היותו שם, בראש שלנו, בתור "מה יגידו" מטריף ולוחץ שכזה.
אבל החברתיות טבועה בנו. במוח האנושי יש חוויה של עונג מ"הביחד" עם החברים.
אם יש משהו שידוע לגבי גיל ההתבגרות, הרי זו הרגישות המוגברת של מתבגרים ללחצים חברתיים. הן השינויים ההורמונאליים שגופם חווה באותו שלב בחייהם, דרך השפעת הורמוני המין של המתבגר על הפרשה בקצב מוגבר של הדופמין שבמוחם. זה אותו מוליך עצבי שאחראי על ההנאה והריגוש ושכמות הקולטנים שאחראים עליו בקליפת המוח גדלה משמעותית במהלך שנות העשרה.
וזו גם השליטה בדחפים בגיל זה. הלחץ החברתי שולט במתבגרים בגדול. אצל בנים, אגב, זה קורה אפילו יותר מאצל בנות - דברים מסוכנים נתפסים כמתגמלים יותר בקבוצת השווים, הידועה בתור החבר'ה, מה שמעלה את הסיכוי לעשותם. זה ההסבר לנטילת הסיכונים הלא הגיונית אצל המושפעים מקריאות העידוד, או השיסוי של החבר'ה...
מה שבולט לא פחות הוא שבעת קבלת החלטה רגשית, בני נוער עושים שימוש מועט במידע ומכאן קצרה הדרך לקבלת החלטה שאינה החלטה רציונלית דווקא, מה שבולט עוד יותר כשהם נמצאים בקרב בני גילם.
ואכן, במחקר מהשנים האחרונות נמצא שעצם הידיעה שבני נוער אחרים רק מתבוננים בהם כשהם משחקים במשחק מחשב למשל, גם אם אינם נוכחים במקום, הביאה בני נוער להסתכן בו ולהציג עליה בתגובה המוחית של מערכת התגמול שבמוח.
מדעי המוח מלמדים גם שכשאנו שוהים בחברה, בעת שאנו חווים זכייה, רווח, הישג או ניצחון, פועל במוחנו אזור ההנאה, שנקרא "אזור הסטריאטום". הפעילות המוחית הזו בסטריאטום, כמה לא מפתיע, לא מתרחשת כשאנו חווים את ההישג, הזכייה או הרווח הללו לבדנו.
זו ככל הנראה הסיבה שכשקורה משהו טוב בחיינו, אנו ממהרים לחגוג אותו פומבית, עם חברינו ועם כל מי שאנחנו מחשיבים ככאלה. כאן הלחץ החברתי זוכה לרגע של זיכוך ואנו מקבלים חיזוק למי שאנחנו ולמעשינו המוצלחים.
מסר (עברית):
https://youtu.be/58Sy354hT1M
כך פועל הלחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/3Xq9UcDIyJk
ניסוי שמדגים את תרומת הלחץ החברתי או פגיעתו בפרט ובהישגיו (עברית):
https://youtu.be/kO1kgl0p-Hw
דוגמה ציונית מחויכת ללחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/z_p_igVYbbk
דוגמה ללחץ חברתי והבנה שלו (עברית):
https://youtu.be/zcjVjZ61_iI?long=yes
והרצאה מעולה להורים - על תקשורת טובה כדרך להפחית את השפעת הלחץ החברתי אצל המתבגרים שלהם (עברית):
https://youtu.be/x_BHPnOA5p0?long=yes
ניסוי הקונפורמיות של סולומון אש (Asch conformity experiments) הוא אחד הניסויים המפורסמים בתולדות הפסיכולוגיה החברתית.
בניסוי רצה החוקר סולומון אש לבדוק האם נבדק ישנה את התנהגותו לאור התנהגותם של אלה שסובבים אותו, גם אם תהיה חסרת-הגיון ומנוגדת לנטייתו הטבעית. כלומר, הניסוי בחן את הלחץ הקבוצתי והדגים היטב את כוחה העצום של הקבוצה אל מול היחיד.
הניסוי התנהל כשהחוקר הכניס בכל פעם לחדר אדם שהיה הנבדק ועוד 6 משתתפים ששתפו פעולה עם המחקר. בכל פעם בניסוי הוצגו למשתתפים 3 קווים באורכים שונים, והיה עליהם לומר איזה מהקווים הכי דומה לקו נוסף שלידם.
מדובר היה במטלה שכל אדם היה עונה עליה בקלות וללא היסוס. אבל כשנשאלו וענו המשתתפים בזה אחר זה, הנבדק האמיתי היה תמיד לפני האחרון ואלו שלפניו ענו בכוונה תשובה לא נכונה.
במחקר הסתבר שברוב המקרים שינו הנבדקים את תשובותיהם לפי דעת הכלל, גם אם הודו שחשבו אחרת. חלקם שכנע את עצמו שכנראה שהוא טועה וחלק אחר ממש השתכנע שתשובת האחרים היא ההגיונית.
הניסוי הוכיח שיש לבני אדם נטייה לצייתנות והם "זורמים" עם מה שחושבים כולם, גם כשהם חושבים אחרת. מחקרים שהמשיכו את הניסוי של אש הראו כשהיה אפילו משתתף אחד שחשב אחרת מהאחרים, נטו הנבדקים להצטרף אליו ולחזור לדעתם המקורית.
בכך הוכיחו החוקרים שאם נסדקת ההסכמה הכללית, כלומר הקונצנזוס, מתפרק גם הציות העיוור לדיעה הכללית.
משמעות הניסוי הייתה עצומה, בכך שהוא הבהיר את היכולת להשיג ציות של אנשים לעשות מעשים נוראים, כי "כולם נהגו כך". בניסויים הבאים הובהר גם שאם יש לאנשים ספקות, עליהם לומר את דברם כדי לגרום לעוד אנשים עם ספק לומר את שלהם ולהתנגד למעשים שלא ייעשו.
הנה סיפור הניסוי של אש לבדיקת הקונפורמיות (מתורגם):
http://youtu.be/-RCbXFXi2vk
וצילום הניסוי המפורסם של הקונפורמיות שעליה הצביע הניסוי של אש:
https://youtu.be/TYIh4MkcfJA
האם יתכן שגופכם חש סכנה לפני שמוחכם קולט אותה? האם יתכן שבתת מודע אנו קולטים דברים שמוחנו לא עוסק בהם?
לפי ניסויים, נראה שכן. מטלת ההימורים של איווה (Iowa gambling task) היא ניסוי שמראה שהלא מודע שלנו הוא חכם יותר וזריז מהמודע שלנו.
בשנת 1997 נערך באוניברסיטת איווה (Iowa university) שבארה"ב ניסוי מדעי. בניסוי הזה הוצגו למשתתפים 4 חפיסות קלפים: 2 כחולות ו-2 אדומות. כל משתתף בתורו קיבל 2,000 דולר במזומן והובהר לו שהוא עתיד לשחק במשחק הימור, שבסופו יזכה לקבל את כל הכסף שיישאר ברשותו בסוף המשחק.
במשחק התבקשו המשתתפים להפוך בכל תור קלף מאחת החפיסות שיבחר. כל קלף שהפכו זיכה אותם בכסף נוסף או העניש בקנס על חלק מהכסף שהיה ברשותם. החוקר הסביר להם שיש הבדל בין החבילות: קלף מהחבילות הכחולות יכול לזכות אותם ב-100 דולר, בעוד שקלף מהחבילה האדומה מזכה רק ב-50 דולר.
עם זאת הובהר להם שבחבילות הכחולות הסיכון גדול יותר להפסיד מאשר בחבילה האדומה, שכן חלק מהקלפים שבחבילה הכחולה יגרמו להם להפסד של סכומי כסף גדולים יותר, שינועו בין 200 ל-1,200 דולרים, בעוד שבחבילה האדומה ההפסד המירבי יהיה עד 100 דולר.
מה שהחוקרים לא סיפרו למשתתפים הוא שסך הרווח הצפוי מהחבילה הכחולה הוא יותר קטן מזה שבחבילה האדומה. המשתתפים החלו להפוך קלפים באופן אקראי ובתוך זמן קצר הם הבינו שהחפיסה הכחולה מכניסה יותר כסף ורווח. כמובן שהם החלו ליטול ממנה יותר קלפים.
אבל אחרי כמה עשרות קלפים הסתבר שהמשתתפים החלו להפוך יותר קלפים מהחבילה האדומה והתמידו בכך, עד סוף המשחק. החוקרים ניסו מדי פעם במהלך הניסוי לתחקר את הנבדקים ולברר אם הם הבינו את החוקיות של המשחק. במקביל תיעדה מכונה את קצב לבם, לאורך המשחק.
מה שהתגלה בניסוי הוא שהרבה לפני שהנבדקים הבינו את חוקיות המשחק, גילתה מכונת האמת, אותה מכונה לזיהוי של ריגוש ופחד, שהם חששו בעת שנגעו בחפיסות הכחולות...
נראה שעמוק במוח הם חשו את המשמעות, או החוקיות של המשחק. זה קרה הרבה לפני שהנבדקים עצמם היו מודעים לכך. המדהים הוא שחלק מהנבדקים, בסביבות 30 אחוז מהם, השתמשו משלב מסוים רק בחפיסות האדומות מבלי שהצליחו להסביר את החוקיות של המשחק עד סופו! - הנימוק של רבים מהם היה משהו כמו: "יש לי הרגשה שזאת החפיסה שכדאי לבחור".
המשמעות הפשוטה של תוצאות הניסוי היא שהאינטואיציה שלנו, אותו חלק תת-מודע בחשיבה האנושית, לא פחות משמעותית ומעת לעת אף יותר מהחשיבה המודעת שלנו. במקרים רבים תחושות בטן לא מאכזבות וגם אם הצפת המידע גורמת למוחנו להתרכז בדברים החשובים שהם ורק הם מגיעים למודעות שלנו, גם הדברים הדברים שנשארים בתת מודע משמשים אותנו להישרדות וקבלת החלטות משמעותיות.
הנה הדגמת מטלת ההימורים של איווה והסברים בספרדית:
https://youtu.be/W3XiJW8KSK4
וכך מזהה התת-מודע לפני המודע את סכנת ההפסד ומטלת ההימורים של איווה:
https://youtu.be/8IXVikvg0Jk
הבריונות ברשת היא אחד הדברים האיומים שהביא איתו דור הרשתות החברתיות. עלבונות, השפלות, איומים או חרמות - הבריונות כאן היא המשך של הבריונות בחיים ובבית הספר, אבל היא מתבצעת לעיניהם של רבים מאי-פעם.
הבריונות הזו פוגעת ומשפילה וגורמת לילדים לסבול מאד. היו כבר מקרים איומים של ילדים שאיבדו את כל בטחונם בחיים. ילדים אחרים חווים חרם, שאם פעם היה רק במפגש החברתי בבית הספר או בשכונה, היום הוא גם ברשת, ללא הפסקה ובכל שעה ביום.
ולילדים נפגעי רשת - אל תסכימו לראות ולאפשר לבריונות כזו להתקיים לנגד עיניכם! אל תעמדו מנגד! - אם אתם נחשפים להצקות שפוגעות במישהו ברשת, פנו לכל מקום אפשרי כדי למנוע זאת - להנהלת האתר שבו מציקים לילד, אם אינכם מכירים אותו, או להורים, מורים, או ליועצת בית הספר - במקרה שמדובר במישהו שאתם מכירים (חבר לכיתה או מישהו מהחבר'ה).
הנה מה שצריך לעשות כשנחשפים למישהו שסובל מהצקות ברשת:
http://youtu.be/-5PZ_Bh-M6o
הנה חרם ואף אחד לא איתך (עברית):
https://youtu.be/KAsasXXfL-w
כך נראה חרם משפיל בווטסאפ (עברית):
https://youtu.be/xSRKrpyVLCo
קליפ שמדבר על הרוע והאלימות:
https://youtu.be/oC-GflRB0y4
וסרט ארוך על בריונות ברשת (מתורגם):
http://youtu.be/Fjqiaa-SDHA?long=yes
