שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
למה צריך גיטרות כפולות צוואר?
הגיטרה כפולת הצוואר (Double Neck Guitar) היא גיטרה שיש לה שני צווארים, מה שלמעשה הופך אותה לשתי גיטרות באחת.
פעם היא הייתה מקובלת הרבה יותר. במיוחד זה היה כך בשנות ה-70 המגלומניות, כשהעולם גילה את הופעות הענק ולהקות התאמצו לשחזר את הצליל האולפני בהופעות חיות. הגיטרה הזו מסייעת לנגנים לבצע קטעים מורכבים ולהישאר נאמנים לעיבודים המורכבים שהקליטו או שהם רוצים לבצע על הבמה, מבלי להצטרך כל הזמן להחליף גיטרות.
הגיטרה הכפולת צוואר הייתה הגיטרה של נגנים כמו ג'ימי פייג', הגיטריסט הגאוני של לד זפלין ופיט טאונסנד, המנוע הגיטריסטי המהודק של להקת ה-Who. גם מייק ראת'רפורד, הבסיסט של ג'נסיס נהג לנגן על דאבל נק שכללה גיטרה באס וגיטרה 12 מיתרים.
אמנם בעיקר רוקרים הופיעו איתה, אבל האמת שגם נגני ג'אז ניגנו בה בהופעות, כולל ג'ון מקלפלין, שהיה לפי אחת הגרסאות הגיטריסט הראשון שזכה לגיטרה כזו.
הנה סיפורה של הגיטרה כפולת הצוואר:
https://youtu.be/gFMTGXJi3g4?t=37
כפולת צוואר של באס ו-12 מיתרים מלווה את יצירת הפאר של ג'נסיס Firth of Fifth:
https://youtu.be/x1ptsP6Upsc?t=6s
לד זפלין עם חשמלית כפולת צוואר:
https://youtu.be/RlNhD0oS5pk
ג'ימי פייג' עובר מליווי בעליון לסולו המיתולוגי של "מדרגות לרקיע" בצוואר התחתון:
https://youtu.be/Q18-Bt6zImg
הבאסיסט של ג'נסיס ניגן תמיד ב"דאבל נק":
https://youtu.be/CubzEiY42zk?t=1m26s
גיטריסטית מדגימה גיטרה כזו ואת ההבדלים בין הצווארים:
https://youtu.be/xT9as1rFSdg
וכרגיל יש מי שמגזימים:
https://youtu.be/0YgngXL7U1I
איך הפכה להקת ג'נסיס לתאגיד פופ ממוסחר?
אין הרבה דוגמאות בהיסטוריה למעבר החד כל כך, של אמן או להקה מהאיזור הרציני והעמוק של האמנות, אל עבר המקום הממוסחר ביותר שלה, כמו זה שעשתה להקת ג'נסיס (Genesis).
ב-1975, כשעזב במפתיע פיטר גבריאל, הסולן הנודע של ג'נסיס, את הלהקה, רבים ביכו את הלהקה וראו את סופה. כולם חשבו שאין סיכוי שיימצא מחליף ראוי לפיטר גבריאל, מישהו שיצליח להחזיק את אחת הלהקות הטובות בתולדות הרוק במקומה הרם בראש הרוק. גבריאל, שזכה מאז לקבל את התואר "Prog God" מאקדמיית הרוק המתקדם, רק שני אנשים כולל אותו זכו בתואר הזה, היה אבידה אמנותית שניבאה את מותה של ג'נסיס.
בכל זאת החליטו שאר החברים ההמומים לחפש לו מחליף. זה נראה חסר סיכוי שמישהו יחליף את הפרפורמר התיאטרלי והמוכשר בעולם הרוק המתקדם ויצליח להיכנס לנעליו.
כנבואה שהגשימה את עצמה ולאחר שבחנו לא פחות מ-400 זמרים שהציעו את עצמם, הסתבר לחברי הלהקה שאיש לא התאים. אחד מהם, אגב, היה סר אלטון ג'ון, ענק מוסיקלי ווקאלי בזכות עצמו.
לפיכך החליטו חברי הלהקה לבחור כסולן את זה שהיה שם כל הזמן, מאחורי התופים. זה היה פיל קולינס. הוא חשש והתנגד, אבל חבריו התעקשו. הוא הסכים לבסוף ולקח ברצינות את המשימה. למעשה, הוא עתיד להפוך את הלהקה המוערכת בעולם הרוק המתקדם לתאגיד פופ מסחרי ומצליח שלא היה כמותו.
תאגיד פופ, כן?
ג'נסיס נולדה באחת השנים המרגשות של שנות ה-60, בשנת 1967 ליתר דיוק. בארצות הברית חגגו ההיפים באותה שנה את "הקיץ של האהבה" וחגגו על ואת הבלוז של הנדריקס, הנשמה של ג'ופלין והרעיונות המדהימים של ג'ים מוריסון.
מרבית חברי ג'נסיס היו אז נערים שלמדו אז בפנימיית צ'רטרהאוס היוקרתית ופעלו בשתי להקות רוק צעירות שונות. בשלב מסוים הם התאחדו ללהקה אחת. בעצת המפיק שאימץ אותה הוציאה הלהקה אלבום פופ שנכשל.
חברי הלהקה החליטו אז ללכת על הרוק המתקדם שאותו ניגנו ואהבו מלכתחילה. הם הוחתמו על ידי חברת התקליטים "כריזמה" ובה הוציאו את Trespass המורכב והאמנותי, שהכיל יצירות ארוכות ומרתקות. הם החלו להופיע והתפרסמו בהופעות התיאטרליות ועתירות הפירוטכניקה שלהם.
באיחור אופנתי זכו חובבי הפרוגרסיב רוק הבריטי בתרנגולת אנגלית ואצילית, שידעה להטיל אלבומים חכמים, מעודנים ואפילו מעט מתנשאים. ג'נסיס הנפיקה שרשרת של יצירות מופת כמו Supper's Ready, Foxtrot, Selling England By The Pound המפעים ואלבום הקונספט המורכב The Lamb Lies Down on Broadway. האלבום הזה עורר הרבה מחלוקות בלהקה, במיוחד בין הסולן הדומיננטי ביצירתו לבין שאר החברים בלהקה. מעט אחריו הודיע הסולן פיטר גבריאל על פרישה מג'נסיס.
כשפיל קולינס הפך לסולן הלהקה ברור היה לו שאין סיכוי שהוא יהיה בולט ונוצץ כמו הסולן המיתולוגי שלה. ג'נסיס בראשותו אמנם הוציאו עוד שני אלבומי רוק מתקדם, שלא נפלו בהרבה מיצירות המופת של ג'נסיס א-לה גבריאל, אבל נראה אז בבירור שלפיל קולינס לא היה שמץ מהפומפוזיות והנרקיסיזם של הסולן הקודם. גם בהופעות הוא היה רחוק מהתיאטרליות המופלאה שלו ומהכריזמה האינסופית שהביא איתו. מפיל קולינס נעדרו גם הפתלתלות והממד הפילוסופי בשיריו של גבריאל.
קולינס עצמו, חשוב להזכיר, אפילו לא היה בלהקה המקורית. הוא נבחר באודישן, כשהלהקה חיפשה מתופף. הוא אכן התגלה כמתופף-על, אחד הטובים ברוק של אותן שנים, אבל זה לא קשור לכישורי הזמרה שלו או יכולת הכתיבה.
והוא עומד להחליף את אחד מכותבי הטקסטים הטובים ברוק המתקדם.
ובכל זאת ואף על פי כן החל קולינס לכתוב. בהדרגה הוא הביא ללהקה שירי פופ ובלדות עדינות, בסגנון הרבה יותר מסחרי. חשוב לומר שכך נהגו באותה תקופה להקות רוק מתקדם רבות. מבחינה כלכלית היו השנים הללו קשות מבעבר עבור להקות רוק ואמנים בריטיים. המיסוי בבריטניה על אמנים שמרוויחים הרבה היה גבוה במיוחד ועל המוסיקה הפופולארית באנגליה הלכה והשתלטה מוסיקת הפאנק. ג'נסיס החלו להביט לעבר אמריקה. שם היה שוק עצום שחיכה למי שיוכל להפליג מערבה...
שינוי הסגנון שפיל קולינס העביר את ג'נסיס הוכיח את עצמו די מהר בחשבונות הבנק שלהם. סטיב האקט, הגיטריסט המופלא של ג'נסיס אמנם עזב את הלהקה אבל השלושה שנשארו זכו להצלחה מסחרית מרשימה ביותר. שרשרת הלהיטים שלהם הייתה אדירה והכניסה סכומי עתק ללהקה. הם מכרו מעל 100 מיליון תקליטים והיו לאחד מהרכבי הרוק המצליחים בהיסטוריה של המוסיקה הפופולארית.
חשבונות הבנק התמלאו, אבל המעריצים הוותיקים לא סלחו להם על כך. בסניף הבנק שלהם, לעומת זאת, תמיד שמחו עכשיו לקראתם. פיל קולינס עצמו סחט את הלימון היטב והוציא גם אלבומי סולו מצליחים משלו. הוא אחד האמנים היחידים בעולם שמכרו מעל 100 מיליון תקליטי סולו, במקביל ל-100 מיליון תקליטים נוספים, שהוציא עם הלהקה שבה היה חבר. או מנהיג.
אז הכסף זרם והצקצוקים רעמו ומאז כועסים המעריצים הוותיקים של ג'נסיס על קולינס ועל טוני בנקס וראתרפורד שהסכימו לשינוי הסגנון הזה. ציטטה מיתולוגית שממחישה את זה היטב באה מהסרט "מועדון שנות השמונים", בה אומר האח של גיבור הסרט על המוסיקה של ג'נסיס החדשה:
"שום אישה לא יכולה להיות מאוהבת באמת בגבר ששומע פיל קולינס".
הנה קיצור סיפורה המדהים של להקת ג'נסיס:
https://youtu.be/z8TzhSHkWe8
השינוי במוסיקה של ג'נסיס לאורך שנותיה:
https://youtu.be/wu7Ef1t3U64
ג'נסיס עם פיטר גבריאל הייתה תיאטרון מטורף, מופלא ומוכשר להפליא:
https://youtu.be/CubzEiY42zk
היא הרבתה לשאוב אלמנטים מוסיקליים מהמוסיקה האנגלית וטקסטים כמו מיתולוגיים:
https://youtu.be/MWxaidVIjXk
פיטר גבריאל בליווי פיל קולינס ב"סורקי השטיחים" (Carpet crawlers):
https://youtu.be/VmEGGIqWbbs
הפופ המתקתק של ג'נסיס בעידן פיל קולינס כסולן:
https://youtu.be/epOBenUjIHw
פיטר גבריאל המשיך לייצר מוסיקה מרתקת וקליפים מרהיבים:
https://youtu.be/N1tTN-b5KHg
אחת מיצירות הלהקה הגדולות, בביצוע להקתו של מי "ששומר על הגחלת" - הגיטריסט הפורש סטיב האקט:
https://youtu.be/mywfIDR8bRg
למזכרת אחת מהיצירות הארוכות והמקסימות שג'נסיס יצרה בעידן המתקדם שלה:
https://youtu.be/QVyfj7-mHqs?long=yes
ושיר פולחן מהתקופה ההיא Firth Of Fifth - בביצוע מ-2007 של ג'נסיס בהנהגת גאון הפופ והמולטי מיליונר פיל קולינס:
https://youtu.be/gsIC3TvzLXE?long=yes
להקת ג'נסיס
הגיטרה כפולת הצוואר (Double Neck Guitar) היא גיטרה שיש לה שני צווארים, מה שלמעשה הופך אותה לשתי גיטרות באחת.
פעם היא הייתה מקובלת הרבה יותר. במיוחד זה היה כך בשנות ה-70 המגלומניות, כשהעולם גילה את הופעות הענק ולהקות התאמצו לשחזר את הצליל האולפני בהופעות חיות. הגיטרה הזו מסייעת לנגנים לבצע קטעים מורכבים ולהישאר נאמנים לעיבודים המורכבים שהקליטו או שהם רוצים לבצע על הבמה, מבלי להצטרך כל הזמן להחליף גיטרות.
הגיטרה הכפולת צוואר הייתה הגיטרה של נגנים כמו ג'ימי פייג', הגיטריסט הגאוני של לד זפלין ופיט טאונסנד, המנוע הגיטריסטי המהודק של להקת ה-Who. גם מייק ראת'רפורד, הבסיסט של ג'נסיס נהג לנגן על דאבל נק שכללה גיטרה באס וגיטרה 12 מיתרים.
אמנם בעיקר רוקרים הופיעו איתה, אבל האמת שגם נגני ג'אז ניגנו בה בהופעות, כולל ג'ון מקלפלין, שהיה לפי אחת הגרסאות הגיטריסט הראשון שזכה לגיטרה כזו.
הנה סיפורה של הגיטרה כפולת הצוואר:
https://youtu.be/gFMTGXJi3g4?t=37
כפולת צוואר של באס ו-12 מיתרים מלווה את יצירת הפאר של ג'נסיס Firth of Fifth:
https://youtu.be/x1ptsP6Upsc?t=6s
לד זפלין עם חשמלית כפולת צוואר:
https://youtu.be/RlNhD0oS5pk
ג'ימי פייג' עובר מליווי בעליון לסולו המיתולוגי של "מדרגות לרקיע" בצוואר התחתון:
https://youtu.be/Q18-Bt6zImg
הבאסיסט של ג'נסיס ניגן תמיד ב"דאבל נק":
https://youtu.be/CubzEiY42zk?t=1m26s
גיטריסטית מדגימה גיטרה כזו ואת ההבדלים בין הצווארים:
https://youtu.be/xT9as1rFSdg
וכרגיל יש מי שמגזימים:
https://youtu.be/0YgngXL7U1I
אין הרבה דוגמאות בהיסטוריה למעבר החד כל כך, של אמן או להקה מהאיזור הרציני והעמוק של האמנות, אל עבר המקום הממוסחר ביותר שלה, כמו זה שעשתה להקת ג'נסיס (Genesis).
ב-1975, כשעזב במפתיע פיטר גבריאל, הסולן הנודע של ג'נסיס, את הלהקה, רבים ביכו את הלהקה וראו את סופה. כולם חשבו שאין סיכוי שיימצא מחליף ראוי לפיטר גבריאל, מישהו שיצליח להחזיק את אחת הלהקות הטובות בתולדות הרוק במקומה הרם בראש הרוק. גבריאל, שזכה מאז לקבל את התואר "Prog God" מאקדמיית הרוק המתקדם, רק שני אנשים כולל אותו זכו בתואר הזה, היה אבידה אמנותית שניבאה את מותה של ג'נסיס.
בכל זאת החליטו שאר החברים ההמומים לחפש לו מחליף. זה נראה חסר סיכוי שמישהו יחליף את הפרפורמר התיאטרלי והמוכשר בעולם הרוק המתקדם ויצליח להיכנס לנעליו.
כנבואה שהגשימה את עצמה ולאחר שבחנו לא פחות מ-400 זמרים שהציעו את עצמם, הסתבר לחברי הלהקה שאיש לא התאים. אחד מהם, אגב, היה סר אלטון ג'ון, ענק מוסיקלי ווקאלי בזכות עצמו.
לפיכך החליטו חברי הלהקה לבחור כסולן את זה שהיה שם כל הזמן, מאחורי התופים. זה היה פיל קולינס. הוא חשש והתנגד, אבל חבריו התעקשו. הוא הסכים לבסוף ולקח ברצינות את המשימה. למעשה, הוא עתיד להפוך את הלהקה המוערכת בעולם הרוק המתקדם לתאגיד פופ מסחרי ומצליח שלא היה כמותו.
תאגיד פופ, כן?
ג'נסיס נולדה באחת השנים המרגשות של שנות ה-60, בשנת 1967 ליתר דיוק. בארצות הברית חגגו ההיפים באותה שנה את "הקיץ של האהבה" וחגגו על ואת הבלוז של הנדריקס, הנשמה של ג'ופלין והרעיונות המדהימים של ג'ים מוריסון.
מרבית חברי ג'נסיס היו אז נערים שלמדו אז בפנימיית צ'רטרהאוס היוקרתית ופעלו בשתי להקות רוק צעירות שונות. בשלב מסוים הם התאחדו ללהקה אחת. בעצת המפיק שאימץ אותה הוציאה הלהקה אלבום פופ שנכשל.
חברי הלהקה החליטו אז ללכת על הרוק המתקדם שאותו ניגנו ואהבו מלכתחילה. הם הוחתמו על ידי חברת התקליטים "כריזמה" ובה הוציאו את Trespass המורכב והאמנותי, שהכיל יצירות ארוכות ומרתקות. הם החלו להופיע והתפרסמו בהופעות התיאטרליות ועתירות הפירוטכניקה שלהם.
באיחור אופנתי זכו חובבי הפרוגרסיב רוק הבריטי בתרנגולת אנגלית ואצילית, שידעה להטיל אלבומים חכמים, מעודנים ואפילו מעט מתנשאים. ג'נסיס הנפיקה שרשרת של יצירות מופת כמו Supper's Ready, Foxtrot, Selling England By The Pound המפעים ואלבום הקונספט המורכב The Lamb Lies Down on Broadway. האלבום הזה עורר הרבה מחלוקות בלהקה, במיוחד בין הסולן הדומיננטי ביצירתו לבין שאר החברים בלהקה. מעט אחריו הודיע הסולן פיטר גבריאל על פרישה מג'נסיס.
כשפיל קולינס הפך לסולן הלהקה ברור היה לו שאין סיכוי שהוא יהיה בולט ונוצץ כמו הסולן המיתולוגי שלה. ג'נסיס בראשותו אמנם הוציאו עוד שני אלבומי רוק מתקדם, שלא נפלו בהרבה מיצירות המופת של ג'נסיס א-לה גבריאל, אבל נראה אז בבירור שלפיל קולינס לא היה שמץ מהפומפוזיות והנרקיסיזם של הסולן הקודם. גם בהופעות הוא היה רחוק מהתיאטרליות המופלאה שלו ומהכריזמה האינסופית שהביא איתו. מפיל קולינס נעדרו גם הפתלתלות והממד הפילוסופי בשיריו של גבריאל.
קולינס עצמו, חשוב להזכיר, אפילו לא היה בלהקה המקורית. הוא נבחר באודישן, כשהלהקה חיפשה מתופף. הוא אכן התגלה כמתופף-על, אחד הטובים ברוק של אותן שנים, אבל זה לא קשור לכישורי הזמרה שלו או יכולת הכתיבה.
והוא עומד להחליף את אחד מכותבי הטקסטים הטובים ברוק המתקדם.
ובכל זאת ואף על פי כן החל קולינס לכתוב. בהדרגה הוא הביא ללהקה שירי פופ ובלדות עדינות, בסגנון הרבה יותר מסחרי. חשוב לומר שכך נהגו באותה תקופה להקות רוק מתקדם רבות. מבחינה כלכלית היו השנים הללו קשות מבעבר עבור להקות רוק ואמנים בריטיים. המיסוי בבריטניה על אמנים שמרוויחים הרבה היה גבוה במיוחד ועל המוסיקה הפופולארית באנגליה הלכה והשתלטה מוסיקת הפאנק. ג'נסיס החלו להביט לעבר אמריקה. שם היה שוק עצום שחיכה למי שיוכל להפליג מערבה...
שינוי הסגנון שפיל קולינס העביר את ג'נסיס הוכיח את עצמו די מהר בחשבונות הבנק שלהם. סטיב האקט, הגיטריסט המופלא של ג'נסיס אמנם עזב את הלהקה אבל השלושה שנשארו זכו להצלחה מסחרית מרשימה ביותר. שרשרת הלהיטים שלהם הייתה אדירה והכניסה סכומי עתק ללהקה. הם מכרו מעל 100 מיליון תקליטים והיו לאחד מהרכבי הרוק המצליחים בהיסטוריה של המוסיקה הפופולארית.
חשבונות הבנק התמלאו, אבל המעריצים הוותיקים לא סלחו להם על כך. בסניף הבנק שלהם, לעומת זאת, תמיד שמחו עכשיו לקראתם. פיל קולינס עצמו סחט את הלימון היטב והוציא גם אלבומי סולו מצליחים משלו. הוא אחד האמנים היחידים בעולם שמכרו מעל 100 מיליון תקליטי סולו, במקביל ל-100 מיליון תקליטים נוספים, שהוציא עם הלהקה שבה היה חבר. או מנהיג.
אז הכסף זרם והצקצוקים רעמו ומאז כועסים המעריצים הוותיקים של ג'נסיס על קולינס ועל טוני בנקס וראתרפורד שהסכימו לשינוי הסגנון הזה. ציטטה מיתולוגית שממחישה את זה היטב באה מהסרט "מועדון שנות השמונים", בה אומר האח של גיבור הסרט על המוסיקה של ג'נסיס החדשה:
"שום אישה לא יכולה להיות מאוהבת באמת בגבר ששומע פיל קולינס".
הנה קיצור סיפורה המדהים של להקת ג'נסיס:
https://youtu.be/z8TzhSHkWe8
השינוי במוסיקה של ג'נסיס לאורך שנותיה:
https://youtu.be/wu7Ef1t3U64
ג'נסיס עם פיטר גבריאל הייתה תיאטרון מטורף, מופלא ומוכשר להפליא:
https://youtu.be/CubzEiY42zk
היא הרבתה לשאוב אלמנטים מוסיקליים מהמוסיקה האנגלית וטקסטים כמו מיתולוגיים:
https://youtu.be/MWxaidVIjXk
פיטר גבריאל בליווי פיל קולינס ב"סורקי השטיחים" (Carpet crawlers):
https://youtu.be/VmEGGIqWbbs
הפופ המתקתק של ג'נסיס בעידן פיל קולינס כסולן:
https://youtu.be/epOBenUjIHw
פיטר גבריאל המשיך לייצר מוסיקה מרתקת וקליפים מרהיבים:
https://youtu.be/N1tTN-b5KHg
אחת מיצירות הלהקה הגדולות, בביצוע להקתו של מי "ששומר על הגחלת" - הגיטריסט הפורש סטיב האקט:
https://youtu.be/mywfIDR8bRg
למזכרת אחת מהיצירות הארוכות והמקסימות שג'נסיס יצרה בעידן המתקדם שלה:
https://youtu.be/QVyfj7-mHqs?long=yes
ושיר פולחן מהתקופה ההיא Firth Of Fifth - בביצוע מ-2007 של ג'נסיס בהנהגת גאון הפופ והמולטי מיליונר פיל קולינס:
https://youtu.be/gsIC3TvzLXE?long=yes
