בעשור הראשון של המילניום החדש ביקשה רשת הרדיו של ה-BBC ממאזיניה לבחור את הנגנים הטובים ביותר בכל כלי ולהרכיב הרכב-על, סופרגרופ, שיכיל את הנגנים הטובים ביותר מכל כלי. לאחר שקלול התוצאות של המשאל הזה הסתבר שהתוצאה דומה להפליא ללהקה שכבר פעלה בעולם - קוראים לה לד זפלין.

ואכן, להקת לד זפלין (Led Zeppelin) נחשבת על ידי רבים ללהקת הרוק הכבד הגדולה ביותר בכל הזמנים. הלהקה הזו הגיעה לשיאים של הצלחה. היא נחשבת, ביחד עם "פינק פלויד", ללהקת הרוק המצליחה ביותר של שנות ה-70. לא היו להם הטקסטים המבריקים של בוב דילן ולא השירים הגאוניים של הביטלס, לא המורכבות של ג'נסיס ופינק פלויד בסיפורים מוסיקליים חצי-היסטוריים, פילוסופיים ועמוסי הברקות. אבל בהופעות הם היו מפעל מצטיין של בלוז, רוק כבד ופיתוח שירים ארוכים ומשוחררים שהמעריצים סגדו לה. היו שם כל החומרים הנדרשים לסופרגרופ מטורף - שירת הצרחות והיללות של רוברט פלאנט, הבלוזיסט הבריטי המופלא ביותר, היו הסולואים הארוכים והמבריקים של ג'ימי פייג', מנגני הגיטרה הטובים בכל הזמנים. אלו קיבלו גיבוי של הבאס והתופים של הנגנים הוירטואוזים - ג'ון פול ג'ונס, שניגן על כל כלי שנפל לו לידיים וג'ון בונהם, גאון התופים העל-זמני. מחסן הכישרון האלוהי הזה הפך את הלהקה לתאגיד עצום של הופעות מפוצצות קהל ואוזניים, אבל מקום שהמוסיקה שבו הייתה נשגבת.

אבל הדרך לא תמיד הייתה כה קלה. אמנם מסחרית הלהקה הצליחה כבר מאלבומה הראשון, המכירות היו בשמיים והופעותיה היו תמיד באיצטדיונים מלאים עד אפס מקום, אבל חלק מהעיתונות לא אהבה אותה בשנים הראשונות והמבקרים הרבו לתקוף את אלבומיה וסגנונה של הלהקה. זפלין הייתה אחד הצמתים החשובים שבהם ההמונים התפצלו סופית ממבקרי המוסיקה. האחרונים הסתייגו כמעט מכל דבר שזפלין עשו, בעוד שהקופות הראו בדיוק ההיפך. רק מאוחר יותר נעשה הצדק בהדרגה והם החלו לקבל ביקורות הוגנות ואף מעריכות, שלא לומר מעריצות, ממבקרים חמורי סבר. זה במיוחד בלט במקרה של העיתון "רולינג סטון" שבביקורת על 5 האלבומים הראשונים שלהם מעך אותם והם בתגובה החרימו אותו וסרבו להתראיין אליו כדי שלא לסייע למכירותיו...

שנים רבות ראו השמרנים בארצות הברית בלד זפלין את השטן בכבודו ובעצמו. הם טענו שהרוק הכבד ומחריש האוזניים שלהם מעודד צעירים למעשי אלימות איומים. הוא מעודד, כך הם גרסו, את פולחן השטן ומעביר במילות השירים "מסרים חבויים". ב-1982 זה הגיע לשיא של טמטום כשמטיף אמריקאי השמיע בשידור רדיו את אחד השירים כשהוא מנוגן לאחור, וזיהה "משפטים שמעודדים את פולחן השטן". לא עזרה העובדה שכמה מהמעריצים שלהם השמיעו בתגובה "מסרים שטניים" בהיפוך של שירי ילדים ומזמורי דת נוצריים...

מכיוון שלא רצו לוותר על שום דבר, ההופעות של לד זפלין היו ארוכות מאד. כל אלבום חדש הוסיף להן עוד ועוד שירים חדשים. הם שנאו סינגלים והעדיפו ליצור אלבומים מנצחים, עם סדר שירים שתוכנן כך שכל שיר יגלוש לשיר הבא, או במילותיו של ג'ימי פייג' הגיטריסט ומייסד הלהקה "שיהיו הרים וגאיות של מוסיקה".

הרים? - צוקים!

בשנות ה-2000 כבר היה ברור שלהקת הרוק המצוינת הפכה לאגדה. היא דורגה במקום הראשון בסקר "100 להקות הרוק הכבד הגדולות" בערוץ Vh1. בשער של המגזין "Guitar World" כבר כונתה לד זפלין רשמית "הלהקה הגדולה ביותר בעולם" וברור היה שאין כמעט רוקר עם גיטרה שלא הושפע מג'ימי פייג', הגיטריסט הוירטואוז ומנהיג לד זפלין. סולו הגיטרה של להיטה הגדול ביותר "Stairway to Heaven" נבחר על ידי קוראי עיתון הגיטרה לסולו הטוב ביותר של הרוק בכל הזמנים.

כך שניתן ודאי לסכם במילים של ג'ון פול ג'ונס, בסיסט הלהקה, "גם כשהיינו גרועים, היינו טובים יותר מרוב הלהקות".


הנה הלהקה הגדולה של שנות ה-70:

http://youtu.be/W92apQbud8s


להיטם הגדול ביותר "מדרגות לרקיע":

https://youtu.be/dYpgg__qc-c


בהופעה חיה:

https://youtu.be/mtskOtJUWXQ


הגיטריסט המופלא שלהם ג'ימי פייג':

https://youtu.be/8ZMOsDT6mfk?t=5m50s&end=6m25s


ניתוח מוסיקלי על התפקיד של המתופף הגאוני של הלהקה המדהימה הזו:

https://youtu.be/UvOm2oZRQIk?long=yes


וסקירה על 10 מהשירים הטובים שלהם:

https://youtu.be/1bZJuKnuSsk?long=yes

הלהיט הכי גדול של להקת "לד זפלין" הוא "מדרגות לגן עדן" (Stairway to Heaven). מדובר באחד השירים המצליחים והמושמעים בכל הזמנים. שיר שאין מזוהה יותר ממנו עם הלהקה המיתולוגית, שנחשבת לא פעם ללהקת הרוק הטובה בעולם (ראש ברוק עם ה"פינק פלויד"). השיר הזה, מהשירים הטובים והחשובים של המאה ה-20, נחשב ליצירת מופת בת 9 דקות, שהיא גם הברקה כלכלית מדהימה. הסיבה - רשתות הרדיו והטלוויזיה משלמות תמלוגים לפי זמן שידור ולכן שיר כה ארוך, שמשודר כל כך הרבה, מכניס הרבה יותר. להמחשה - "מדרגות לגן עדן" הכניס לבדו ללהקת "לד זפלין" במהלך השנים, החזיקו חזק, לפחות חצי מיליארד דולר!

אבל דבר מה קטן מעיב על ההצלחה האדירה של הצפלין הזה שקוראים לו Stairway to Heaven. לפי טענה משפטית מדובר אולי בגניבה מוסיקלית שאם תתברר ככזו יצטרכו חברי לד זפלין לשלם מאות מיליוני דולרים עבורה.

המתלוננים הם להקה בשם "ספיריט". טענתם היא שחלק משמעותי מלהיט הרוק הנודע לקוח משיר שלהם שנקרא "Taurus". אותו "טאורוס" הוקלט איפה שהוא בשלהי שנות ה-60. עובדה חשובה - אותה "ספיריט" הייתה אז להקת החימום של "לד זפלין".

חברי הלהקה הזו טוענים שמנגינת הלהיט הענק הזה שייכת להם. "מדרגות לגן עדן" יצא בשנת 1970, בעוד ש"ספיריט" התחילו להופיע עם "טאורוס" עוד בשנת 1968.

לאיש לא ברור מדוע המתינו אנשי הלהקה שנים כה רבות עד שתבעו את חברי ה"לד". רנדי וולף, הגיטריסט המנוח של ספיריט ומי שניגן לדבריהם את הסולו שנגנב, צוטט לאחר מותו על שאמר בחייו "זפלין עשו מיליונים מהשיר הזה ולא טרחו לומר תודה או אפילו לשאול אם הם יכולים לשלם עליו."

השתלשלות המשפט היא ארוכה ומורכבת. אם לסכם בקצרה נאמר שבמשפט שהחל בשנת 2014, העידו ג'ימי פייג' הגיטריסט של זפלין ורוברט פלנט הסולן. בנוסף, קבעו כמה מומחים בתחום שצירוף התווים הדומה בין השירים היה פופולרי מאוד באותה תקופה ולכן אין כאן הפרה של זכויות יוצרים. כך קבע בשנת 2016 בית המשפט שהשיר לא הועתק מ"Taurus". ב-2018 הוגש ערעור מצד פרקליטי הגיטריסט המנוח של ספיריט והמשפט שמתנהל כרגע עדיין פתוח. שיר הזהב של "לד זפלין" עדיין בסכנה!


הנה סיפור כתיבת השיר, כפי שמספר ג'ימי פייג' מנהיג לד זפלין:

http://youtu.be/DDo4CA13LbY


השיר של ספיריט:

http://youtu.be/xd8AVbwB_6E


הדמיון בין שני הקטעים:

http://youtu.be/ye7hCIWwhGE


סרטון תיעודי על לד זפלין והגניבה המוסיקלית או שלא:

https://youtu.be/JT64JH-Vh98?long=yes


ולסיום, לא יאומן שכך מאזינים חברי לד זפלין לקאבר של השיר במופע בבית הלבן:

https://youtu.be/zqqHD52fL58?long=yes

הגיטרה כפולת הצוואר (Double Neck Guitar) היא גיטרה שיש לה שני צווארים, מה שלמעשה הופך אותה לשתי גיטרות באחת.

פעם היא הייתה מקובלת הרבה יותר. במיוחד זה היה כך בשנות ה-70 המגלומניות, כשהעולם גילה את הופעות הענק ולהקות התאמצו לשחזר את הצליל האולפני בהופעות חיות. הגיטרה הזו מסייעת לנגנים לבצע קטעים מורכבים ולהישאר נאמנים לעיבודים המורכבים שהקליטו או שהם רוצים לבצע על הבמה, מבלי להצטרך כל הזמן להחליף גיטרות.

הגיטרה הכפולת צוואר הייתה הגיטרה של נגנים כמו ג'ימי פייג', הגיטריסט הגאוני של לד זפלין ופיט טאונסנד, המנוע הגיטריסטי המהודק של להקת ה-Who. גם מייק ראת'רפורד, הבסיסט של ג'נסיס נהג לנגן על דאבל נק שכללה גיטרה באס וגיטרה 12 מיתרים.

אמנם בעיקר רוקרים הופיעו איתה, אבל האמת שגם נגני ג'אז ניגנו בה בהופעות, כולל ג'ון מקלפלין, שהיה לפי אחת הגרסאות הגיטריסט הראשון שזכה לגיטרה כזו.


הנה סיפורה של הגיטרה כפולת הצוואר:

https://youtu.be/gFMTGXJi3g4?t=37


כפולת צוואר של באס ו-12 מיתרים מלווה את יצירת הפאר של ג'נסיס Firth of Fifth:

https://youtu.be/x1ptsP6Upsc?t=6s


לד זפלין עם חשמלית כפולת צוואר:

https://youtu.be/RlNhD0oS5pk


ג'ימי פייג' עובר מליווי בעליון לסולו המיתולוגי של "מדרגות לרקיע" בצוואר התחתון:

https://youtu.be/Q18-Bt6zImg


הבאסיסט של ג'נסיס ניגן תמיד ב"דאבל נק":

https://youtu.be/CubzEiY42zk?t=1m26s


גיטריסטית מדגימה גיטרה כזו ואת ההבדלים בין הצווארים:

https://youtu.be/xT9as1rFSdg


וכרגיל יש מי שמגזימים:

https://youtu.be/0YgngXL7U1I