נשות הודו לובשות את בגד הסארי (Saree) המסורתי, או הסרי. הסארי הוא מעין יריעת בד מלבנית וגדולה המונחת מעל שמלה וחצאית.

את הסארי לובשים על ידי עטיפת הגוף מסביב ולאחר מכן קיפול של הרוב בקפלי אקורדיון, קדימה ואחורה, ודחיפתו פנימה אל המותניים מקדימה. אז עוטפים את הגוף בחלקו האחרון של הבד ומשליכים אותו על הכתף

הנוהג באזורים שונים בהודו הוא שנשים נשואות לובשות סארי אדום ואלמנות נוהגות ללבוש סארי לבן. באירועים חגיגיים לובשות הנשים ההודיות סארי יוקרתי שעשוי ממשי. ובכל זאת, כיום הסארי המסורתי אינו כה פופולארי אצל הצעירות.

ואגב, בעבר היה הסארי ארוך מאד ואת חלקו התחתון כרכו בין הרגליים כמכנס...


הנה הסארי ההודי והתפתחותו ב-100 השנים האחרונות:

https://youtu.be/Dt1746gYmK0?t=1m02s


כך לובשים את הסארי:

https://youtu.be/0LeY6ahqW0s


שיר על הסרי של ההודים:

https://youtu.be/EkxOXF9J77w


ואפשר לחייך על גברים שמנסים ללבוש סארי:

https://youtu.be/s3u3JpPC_-w

האנבוק (Hanbok) הוא בגד החג הצבעוני של הקוריאנים. מדובר בתלבושת הקוריאנית המסורתית שנהוגה שם כבר אלפי שנים. עד לפני 100 שנה, בטרם נכנס סגנון הלבוש המערבי לקוריאה, היה ההאנבוק הבגד היום יומי של הקוריאנים.

בהאנבוק לגברים יש מקטורן בעל שרוולים רחבים שנקרא ג'וגורי ומכנסיים שהקוריאנים מכנים באג'י. המקטורן הנשי נקרא גם הוא ג'וגורי ולובשים אותו עם צ'ימה - חצאית מעטפת המקובלת כחלק מההאנבוק.

כיום נוהגים ללבוש את ההאנבוק בעיקר באירועים מיוחדים. הקוריאנים מגיעים לבושים בהאנבוק לחגיגות, שמחות משפחתיות, חתונות וחגים.


ההאנבוק חוזר גם לרחובות, בתור בגד אופנתי:

https://youtu.be/TvmH76UWXaM


מצגת וידאו של תולדות ההנבוק:

https://youtu.be/Qehhgrp5f6k


כך מגיעות הקוריאניות עם ההנבוק בחגים אל הארמון:

https://youtu.be/PYNQaULWfQ8


ולחתונה המסורתית הוא ממש מתבקש:

https://youtu.be/ubt0gSHkmv8

חצאית הפלמנקו השופעת עשויה שכבות בד רבות. הן בדרך כלל בגווני אדום אופייניים, אך לא פעם הרקדניות רוקדות בצבעים אחרים, כל עוד החצאית, לעיתים אלו שמלות של ממש, היא שופעת ומתרחבת בצורת פעמון גדול, כשהרקדנית מרימה את שוליה בידה.

חצאיות ושמלות הפלמנקו הן רק חלק מהלבוש האופייני לריקוד הפלמנקו, שכולל גם נעלי עקב, עגילים גדולים ותסרוקות מקושטות. לא פעם אוחזת הרקדנית בידה קסטנייטות, צעיף או מניפה.

החצאית הזו משרתת היטב את ריקוד הפלמנקו והרקדנית משתמשת בה בריקוד, כחלק מאביזרי הריקוד. האופן שבו הבד מתנופף הוא חלק מהקסם הויזואלי של הפלמנקו.

ריקוד הפלמנקו המבוסס על סגנון מוסיקלי שנולד באנדלוסיה שבדרום ספרד. את הריקוד החושני והמפתה נוהגים לרקוד באולמות, בארים ובתי קפה בספרד.

יתכן שצורת החצאית הזו מתאימה לפירוש המקובל של מקור המלה "פלמנקו", שיתכן ונולד מהמלה 'אש', בלטינית Flema.


הנה ריקוד בחצאית פלמנקו קלאסית:

http://youtu.be/hgitRq_0410


ריקוד פלמנקו זוגי:

http://youtu.be/3VljOe_DxsA


חלק מהרקדניות המודרניות של הפלמנקו החליפו את החצאית המסורתית:

http://youtu.be/69EuqPV-laM

האינואיטים תופרים את לבושם, דוגמת האנוראק, המעיל המפורסם עם הברדס שהם עוטים בקור החורף המקפיא, מעורות ומפרוות בעלי החיים שהם צדים.

רבים מאמינים שהאינואיטים (המגינים בציבור לרוב "אסקימואים") לובשים רק פרוות לבנות ומחממות. הטענה היא שאלה הפרוות שניתן להשיג מחיות הקוטב.

אבל זה פשוט אינו נכון ומעולם לא היה. אמנם רבות מהפרוות הן לבנות, אבל הם לובשים גם פרוות חומות ואפילו פרוות שחורות ומחממות יותר.

למעשה, כל פרווה מהציד שלהם מתאימה ללבוש טוב ומחמם, ללא שיקולי אופנה, טרנד עונתי או צבע מועדף או נגיש.

אגב, עורות ופרוות בעלי החיים שמהם עשוי לבושם של האינואיטים הם אותם עורות ופרוות שפרושים על קירות האיגלו ויוצרים בידוד בין חלל האיגלו הפנימי לקיר השלג של האיגלו עצמו ולקור המקפיא שבחוץ.


הנה אסקימואים בשנות ה-40 של המאה הקודמת:

http://youtu.be/-4_S0rj_RtM


וגם היום התמונה לא השתנתה:

http://youtu.be/6UIrgAFW3aQ

לבוש רב-שכבות עבות ומחממות, מפרווה או מחומרים מחממים אחרים, הוא הלבוש המתאים נגד הקור העז. למשל האסקימואים שחיים בצפון הרחוק מתלבשים בלבוש שעשוי מפרוות כבדות ומחממות.


הנה סרטון שמראה איך מתלבשים בעיר הקרה בעולם - בסיביר הקפואה מתמיד (עברית):

https://youtu.be/L7dUW_TV4pM


וכך לבושים אנשים בטמפרטורה של מינוס 45 ביאקוצק:

http://youtu.be/wehRUEdfu2s

בארצות חמות כדאי ללבוש בגדים קלים, רפויים ובהירים, כדי שקרני השמש לא ייספגו בבגד ויחממו את הלובש.

כשחם נוהגים המקומיים שם ללבוש בגדים קלילים ולא צמודים לגוף. כשלובשים את הבגדים הקלים ורפויים, הקרירות נשמרת בתוכם טוב יותר ומקלה על האנשים לשאת את החום.

דוגמה ללבוש כזה היא הג'לביה האוורירית, שלובשים הבדואים. זוהי מעין שמלה, שגם הגברים הבדואים מעדיפים ללבוש, כי יש בה הרבה אוויר ובאקלים החם נעים בה הרבה יותר, מאשר כשלובשים בגדים צמודים.


הנה הלבוש הרפוי של הבדואים, הג'לביות האווריריות:

http://youtu.be/c9XX5YpoBEk

הקימונו הוא הלבוש המסורתי של היפנים והתלבושת הלאומית של יפן.

את הבגד המסורתי הזה, לרוב עשוי המשי, לובשים היפאנים בבית כשמגיעים אורחים. הקימונו הוא הלבוש הביתי שנועד גם כדי לצאת מהמתח והלחץ של היום יום.

הקימונו של נשים נשואות שונה מזה של נשים שטרם נישאו. האחרונות מתעטפות בקימונו שנקרא "פוריסודה", בגד לו יש שרוולים שמגיעים עד הרצפה ונועד במקור בעיקר לאירועים רשמיים ומיוחדים.

הנשואות שבעלן רכש להן קימונו, מקבלות אותו כרכישה חד פעמית ויקרה למדי. מרגע שהן לובשות קימונו, הן לא תלכנה יותר, כשהן עטויות בתכשיטים. אגב, יעניין אתכם לדעת שמתחת לקימונו הנשים הללו לובשות תחתונים אדומים, שלפי המסורת היפנית יש להן יכולת הגנה על האשה.

בעבר ייצגה המילה "קימונו" ביפן את כל סוגי הביגוד. אך כיום לובשות קימונו בעיקר נשים ממעמד גבוה וכמעט תמיד רק נשים, תופעה נשית יפנית שהשתלטה רק במאה ה-20.

בעבר גם גברים רבים נהגו ללבוש קימונו, כולל הלוחמים הסמוראים, שהקימונו היה הלבוש הרשמי שלהם ולא פעם הם גם לבשו קימונו מתחת לשריון הסמוראי שלהם.

אגב, גם כיום יש גברים מבוגרים שאולי יופיעו ביפן כשהם לבושים בקימונו. זה יקרה בעיקר בטקסי תה מסורתיים, בחתונות ובאירועים רשמיים דומים.

גם מתאבקי הסומו המקצועיים ילבשו כיום קימונו. זה יקרה לעתים, כחלק מדרישות התפקיד לביגוד יפני מסורתי שעליהם ללבוש בהופעתם הציבורית.

הקימונו עשוי משי או כותנה. הוא בעל צווארון גבוה, שרוולים רחבים וחגורה רחבה של בד סוגרת עליו. החגורה נקראת "אובי" והיא משמשת להידוק הקימונו מאחור.


הנה ריקוד בקימונו:

http://youtu.be/Lpk0opDGjR4


ומצגת וידאו על הקימונו ביפאן:

http://youtu.be/Uba06TZuixs

תעשיית הפרווה בעולם מייצרת בגדים ומוצרי אופנה נלווים מפרוות ועורות של בעלי חיים. רבים מאותם בעלי חיים ניצודו בטבע ורבים עוד יותר גודלו לשם כך. זוהי תעשייה חזקה בעולם האופנה כבר מאות שנים. במיוחד חזקה ובולטת כיום תעשיית הפרווה הסינית, שהיא הגדולה בעולם ומספקת פרוות לרבים משוקי האופנה של העולם המערבי.

אמנם כבר מימי האדם הקדמון ניצודו חיות בר ניצודות בעבור פרוותן, אבל כיום פועלות חוות ענק המגדלות בעלי חיים לצורכי הפרווה בלבד. בשנים האחרונות הציגו לא פעם הוכחות על כך שבמדינות שונות באסיה, יש גם מי ששוחטים חתולים וכלבים ומוכרים את פרוותם כ'פרווה מלאכותית'.

נגד תעשיית הפרווה בעולם פועלים כיום מעל 40 ארגונים וקבוצות שמנסים לצמצם ואף להפסיק את פעילות תעשיית הפרוות. בתוכן גם "הקואליציה הבינלאומית נגד פרוות" שנוסדה בישראל. נסיונות רבים נעשו במדינות רבות, כולל בישראל, בכדי לאסור בחוק על סחר בפרוות במדינות העולם. "הפרוות" - הם אומרים - "הן של בעלי החיים ונועדו להן ולא לשימוש בני האדם".


הנה איש פרוות שלא הורג בשביל להשיגן (עברית):

https://youtu.be/QCbGFZrsgyY


ומחאה נגד יבוא ומכירת פרוות בישראל (עברית):

https://youtu.be/E7KMpG7cHI8

במקצועות מסוימים, בעיקר כאלה שיש בהם סכנה, לובשים העובדים בגדי עבודה. בגדי העבודה נועדו להקטין את הסכנה במהלך העבודה.

לרתכים, למשל, יש בגדים עבים ומסכת ריתוך, בעוד שלכבאים יש חליפות מיוחדות שעשויות מחומרים נגד אש.


הנה סרטון משעשע על בגדי העבודה:

http://youtu.be/NQ5Jny-XpM4

בד הדנים, הבד של הג'ינס, הומצא בעיר הצרפתית נים. לכן הוא נקרא de Nimes (בצרפתית, מהעיר נים). את הג'ינס הראשון יצרו בעיר ג'נובה שבאיטליה. השימוש שלו היה בעיקר לבגדי מלחים ויורדי ים, אבל חוץ מאצלם הוא לא היה פופולרי במיוחד.

שמו של הג'ינס, אגב, נולד משיבוש השם האיטלקי שלו "כחול מג'נובה" - blu di genova, מה שיהפוך בצורה משובשת ל"ג'ינס".

אבל הפיכתו של הג'ינס לפופולארי התרחשה באמריקה. ג'ייקוב דיוויס היה זה שגילה שמכנסי העבודה נוטים להתבלות במהירות רבה. הוא שם לב שהתפרים הם שנפרמים ראשונים והמכנסיים מתחילים להתפרק. לא ממש שימושי למכנסי עבודה, נכון?

אז הוא ניסה וחיבר בנקודות הרגישות, בהן בדרך כלל נוצרו הקרעים, מסמרי מתכת ש"נעלו" את התפר ולא איפשרו לו להתנתק. ההמצאה הנהדרת עבדה והמכנסיים שלו שרדו היטב. הוא פנה לידידו, עוד יהודי בשם לוי שטראוס והציע לו לייצר כך ביחד את המכנסיים למכירה. וכך החלה חברת לוי שטראוס לייצר במאה ה-19 מכנסי עבודה לכורי הזהב של קליפורניה.

החברה, שנקראה לוי'ס (Levis), הגדילה ורשמה פטנט על המצאה של מסמרים לחיבור הבד במכנסיים. המהפכה החלה. המכנסיים שלהם היו כה אמינות ושרדו כה טוב ולמשך זמן, עד שהמתחרים אכלו אבק, עם מכנסיהם המתפרקים.

כך גדל המפעל של לוי שטראוס ובמאה ה-20 היו מכנסי הג'ינס לפריט הביגוד המצליח והאהוב ביותר בשוק. גם במאה ה-21 ועם 140 שנה ממשיכים בגדי הג'ינס להצליח ולהימכר במגוון עצום של סגנונות ותרבויות בעולם. לאורך השנים ובעולם כולו, הג'ינס הוא ללא ספק פריט האופנה הכי טרנדי ויציב.


כך הומצאו מכנסי הג'ינס על ידי לוי שטראוס וג'ייקוב דייוויס (מתורגם):

https://youtu.be/SCRYuUlU_Gs


מצגת וידאו על לידת בד הדנים הצרפתי:

https://youtu.be/znv-52I3dpM


וכך הוליד הבד הנהדר את הג'ינס האמריקאי של לוי שטראוס:

https://youtu.be/pL1BEmIV_oY

כובע הסומבררו (Sombrero) של המקסיקנים הוא כובע חכם ורחב שוליים, שנועד למנוע מהשמש לחרוך את פני המקסיקנים. כמי שחיים במדינה חמה מאד, עם שמש הקופחת על פניהם בחוזקה, השכילו אנשי מקסיקו לאמץ מגבעת רחבה ורחבת שוליים, שמצילה על פניהם צל ומצילה אותם מהחום הלוהט של קרני השמש.

כיום מגבעת הסומבררו נדירה יותר והיא משהו שנקשר יותר למסורת המקסיקנית. מייצרים עדיין כטבעי סומבררו במקסיקו, אבל למרבה האירוניה מי שקונה אותם היום הם התיירים שבאים לבקר וחוזרים הביתה עם הסומבררו.


הנה סומבררו וייצורו לשיווק:

https://youtu.be/n882sErE-x0


להקה מקסיקנית עם סומבררו:

https://youtu.be/QJ6h0TVdrdY


חנות עם סומבררוס למכירה:

https://youtu.be/LMasm0tcA4w


רוצים לאכול עוגת סומבררו?

https://youtu.be/YS_D3m75bZo


וגיטרה עם סומבררו:

https://youtu.be/cAjfYCGYuas

בני המסאי (Maasai people) הם שבט אפריקאי של נוודים למחצה ורועים, מהשבטים הקדומים והעיקריים שבמזרח אפריקה. הם חיים בעיקר בקניה וצפון טנזניה. חלק גדול מהם חי בשמורת מסאי מארה, שמורת טבע שנקראה על שמם.

זהו אחד השבטים המפורסמים באפריקה, אם לא המפורסם ביוצר ביבשת. יופיים של המסאים והראש המגולח של הנשים הם מהסיבות העיקריות לפרסום הרב לו הם זכו בעולם כולו.

בנוסף לראשן המגולח, מזהים את הנשים המסאיות בקלות, בזכות החרוזים השזורים בבגדיהן. נשות השבט גם נוהגות לעקור את אחת מהשיניים התחתונות שבפיהן.

המסאי הוא שבט ענק. מעריכים את מספרם של בני השבט בכמיליון איש. למרות החדירה של הטכנולוגיה המודרנית ליבשת שמסביב, הם מהשבטים האחרונים באפריקה שמשתדלים להמשיך ולחיות לפי המסורת שלהם. חייהם עוברים עליהם בכפרים פשוטים מאד ואת הבקתות שלהם למשל, הם בונים מבוץ, עצים וגללי בקר.

בני שבט המסאי מוכרים בעולם בלבושם האדום המיוחד, הכולל שמלה או גלימה אדומה, המשמשת גם אצל הנשים וגם אצל הגברים של השבט.

אצל המסאים קיימת פוליגיניה, כלומר הגבר יכול לשאת כמה נשים. למעשה, כוחו העיקרי ומעמדו החברתי של הגבר המסאי נמדדים במספר נשותיו ובגודל עדר הצאן שלו.

המסאים הם גם שבט לוחם. במהלך הדורות הם הקימו צבא נייד שבעזרתו הם דחקו את עובדי האדמה החוצה. אחד הסטראוטיפים האפריקאים הוא תמונת הלוחם המסאי החמוש ברומח. גברי השבט הזה מטילים מורא על סוחרי העבדים, הבאים עדיין ליבשת.


הנה חייהם של בני שבט המסאי, כולל הדלקת האש, הציד והחקלאות:

http://youtu.be/25JWEVqWnrc?t=5s


והריקוד הידוע של בני שבט המסאי:

http://youtu.be/CMQO4D7EdzA

קרנבל ריו (Rio de Janeiro Carnival), או קרנבל קריוקה, הוא הקרנבל המפורסם ביותר בעולם ומהגדולים בו. הוא מתקיים בריו כבר משנת 1723, מדי שנה, בחודשים פברואר ומרץ.

כשאנשים אומרים "ריו" המחשבה הראשונה אצל רבים היא על הקרנבל הצבעוני של העיר הזו. הקרנבל של ריו הוא לא הקרנבל היחיד בעולם, כי לא חסרים בעולם קרנבלים, במיוחד לא בעולם הנוצרי, בדגש על מדינות קתוליות. אבל בזכות הקרנבל שלה, ריו נחשבת לעיר הבירה העולמית של הקרנבל.

הקרנבל הססגוני הזה נמשך 4 או 5 ימים ומציע תהלוכות רחוב צבעוניות ושמחות, מלוות במוסיקת סמבה מלהיבה, ריקודים בתלבושות ססגוניות, יפהפיות מקומיות עם מעט בגדים והרבה מסיבות, עם אוכל ושתייה מעולים. 2 מיליון בני אדם חווים בו בכל שנה את התזמורות, את קבוצות רקדני הסמבה המתחרות על תואר הקבוצה המצטיינת והמסעירה מכולן ושלל במות מתנפחות מספקות בידור ומוסיקה ללא סוף.

לאורך כל השנה הקצב של ריו הוא בלתי נתפס. העיר שאל מול העשירים שבה, העוני שובר כאן את הלב. שכונות העוני שנקראות פאבלות מטפסות על ההרים בצבעוניות נהדרת, אך הן מלאות בפשע, סמים, עוני והמוני ילדים ללא בית או הורים. ועדיין, יש בעיר הזו ברים נהדרים ומועדוני לילה הומים, עם ריקודי סמבה ולא דווקא לתיירים. תושבי ריו, המכונים קריוקה (Carioca), חיים בפשטות וחלקם הגדול אף בעוני, אבל דומה שעל אף הכל הם די שמחים.

אפשר לראות את החדווה הזו היטב, בשיא השנתי שלה, כשבשדרת הסמבודרומו, או בשמה המלא הסמבודרומו של ריו דה ז'ניירו (Sambódromo do Rio de Janeiro), מתארח מצעד הסמבה של קרנבל ריו, מצעד שנחשב למופע הקרנבל הגדול בעולם ומי שמובילים אותו הם רקדני להקות בתי הספר לסמבה של העיר ריו.

לקראת הערב בו יופיעו באצטדיון הסמבה מתכוננים משתתפי ורקדני בתי הספר לסמבה, במשך שנה שלמה. הם בונים במות, יוצרים תחפושות, בוחרים את המוסיקה, את הנושא אותו יציגו ובעיקר מתאמנים על הכוראוגרפיה והריקודים שירקדו בקרנבל.

הסמבודרומו הזה הוא מבנה טריבונות מיוחד שבו עוברת כל שנה בחודש פברואר תהלוכת הקרנבל המפורסם של העיר וממנו היא משודרת לכל רחבי העולם.

הקרנבל מתחיל ביום שישי, 40 ימים לפני חג הפסחא, ומסתיים במה שזכה לשם "יום שלישי השמן". אבל בשל הקשר הדתי של הקרנבל לחג הפסחא, תאריכי הקרנבל משתנים ולכן מי שנוסעים אליו חייבים לברר בכל שנה מראש את מועדי הקרנבל המדויקים.

מי שמצליחים להשיג כרטיסים לקרנבל, יושבים באחד היציעים שמשקיפים על השדרה בסמבודרומו ונהנים מחוויה נהדרת, חד פעמית, של צבע, צלילים ויופי אנושי שכולו שמחה.


הנה הקרנבל של ריו:

https://youtu.be/P8d-img1ETc


ההמונים בקרנבל:

https://youtu.be/vK6SlBSQ45o


ומבט מהאוויר על הסמבודרומו של ריו:

https://youtu.be/TBqqeGiFr24

הקרנבל הברזילאי הוא חג בן 4 עד 5 ימים בברזיל. הוא נחגג בכל שנה, 40 יום לפני חג הפסחא הנוצרי. הרבה חגיגות, תחפושות, מסיבות, תהלוכות רחוב ומצעדי שמחה מאורגנים וגם לא-מתוכננים יש בחג הזה.

בברזיל חוגגים את הנוסח הברזילאי לחג הקרנבל, הנחגג בעולם הנוצרי. חוגגים אותו בברזיל ביום שבת שלפני "יום שלישי השמן" - כשהנוצרים חוגגים ביום שלפני התענית שלקראת חג הפסחא הנוצרי.

בריו דה ז'ניירו, למשל, מתקיימות תהלוכות ראווה רבות משתתפים בתשלום. אלו המצעדים שמקיימים בתי הספר לסמבה. הם מכינים מצעדי ריקוד מורכבים ועתירי תלבושות ורעיונות וכל בתי הספר הללו ביחד מקיימים את הקרנבל המפורסם והצבעוני בעולם.

מוסיקה וריקודי סמבה, פרבו ומארשים מתערבבים ביחד זה בזה בקרנבל. מדובר בפצצה של צבע, אורות ואנשים שחוגגים את החיים במיטבם, גם אם חלק מהם עניים מרודים, שנאבקים לפרנסתם במשך כל השנה.


הנה סרטון של הקרנבל בריו דה ז'ניירו:

http://youtu.be/kTc3pv7d5vY

לסקוטים יש מסורת בת מאות שנים שלפיה הגברים לובשים חצאיות הנקראות "קילט". הגברים הסקוטים לובשים את החצאית המסורתית כדי להבהיר לאיזה שבט, באנגלית וסקוטית "קלן", הם משתייכים. הכי מעניין הוא שמחוץ לאירועי ספורט או מחול, הסקוטים לא נוהגים ללבוש דבר מתחת לקילט...

כיום פחות מקפידים על הדוגמה אבל בעבר היו לכל קלן דגם וצבעים מיוחדים משלו והסקוטים הקפידו על תפירה מדוייקת ומדודה אצל חייט מומחה. לרוב משלים הסקוטי את התלבושת בגרביים וכומתה, התואמים לחצאית רבת-הקפלים שלו.

בגדודים הסקוטיים של הצבא הבריטי הקילט הוא לבוש חובה. בעבר נהגו הנגנים הסקוטיים לצעוד במצעדים צבאיים בבגדיהם המסורתיים והמסורת נמשכת גם היום במצעדים חגיגיים.


הנה תזמורת סקוטית שכולם לבושים בה קילט - החצאית הסקוטית:

http://youtu.be/De7tVVlF9-c


ברנש שמוכיח סופית שקילט לא מקטין מהיכולת הגברית שלך:

http://youtu.be/bZcqMkxrp68


ומי אמר שחצאית היא לא גברית?

https://youtu.be/EMsz3bklTho

שְׁטרַיימְל (Shtreimel) הוא משהו בין מגבעת לכיפה שמוקפת בזנבות בעלי חיים, שחסידים נוהגים לחבוש מיום החתונה, בשבתות, מועדים ובשמחות מיוחדות. יש אפילו חצרות שבהן הנערים חובשים שטריימל מיום הגעתם למצוות.

השטריימל נולד במזרח אירופה ככיסוי ראש מפרווה לימי הכפור. הוא נולד בצורתו אצל יהודי מזרח אירופה, לפני כ-200 או 300 שנה. ככל הנראה נוהגים היהודים החרדים לחבוש אותו מסיבות היסטוריות. ש"י עגנון כתב על כך בסיפור "גזרת השטריימל". הגויים לפיו ניסו לבזות את היהודים בכל דרך. מלך פולין אסר על היהודים ללבוש כובעי פרווה, אלא אם יהיו עשויים מזנב החיה, החלק הזול ביותר בה.

היהודים מצידם עשו "דווקא" והפכו את ההשפלה על פיה. איך? - בכך שהם הפכו את השטריימל למגבעת של כבוד. גרסה אחרת מספרת שהצאר הרוסי הוא שאסר על לבישת כיפה ולכן התחכמו היהודים ועטפו אותה בפרווה.

ואכן, כל שטריימל מיוצר מזנב צובל רך, בעבודת ייצור שהוזמנה מראש ומייצרים אותה במיוחד בשביל החתן הגאה. אבל לומר צובל, שהוא אגב סוג של דביבון, זה פשוט לא כל כך מדויק. כל שטריימל כזה מיוצר מלמעלה מ-20 זנבות של צובלים! - יש חסידים שמסתפקים בשטריימלים שעשויים מחומרים סינתטיים, אבל בחצרות אחרות מסרבים להסתפק בכך וטוענים שהשטריימלים הסינתטיים פשוט אינם עמידים מספיק, כמו השטריימלים האיכותיים שמיוצרים מזנבות הצובל, שידוע גם בתור דלק הסלעים, השועל האפור המצוי, החורפן (מינק) או הדלק האירופאי...

מדובר בסמל סטטוס, אביזר יוקרה של ממש בעולם החרדי. החרדים מקבלים את השטריימל כמתנת נישואין ממשפחת האישה. הוא עולה הון ויכול להגיע ל-5,000 דולר, בארץ ובאמריקה. הגבר שומר עליו כבבת עינו. בימי גשם, אפשר לראות כיצד שקית פוליאתילן שומרת על השטריימל. יש אפילו כאלו שמחזיקים "רעגן שטריימל", שטריימל זול יותר המיועד לגשם, כדי לשמור על השטריימל מנזקים.

החסידים, בני חסידות בעלז הנשואים, חובשים שטריימל בשבתות ובחגים. כך גם חסידי ויז'ניץ. את השטריימל חובשים כבר מגיל בר מצווה, בכל שבת, גם החסידים הירושלמים, אלו המכונים רבאהרא'לאך. חסידי גור ושאר חסידויות פולין, חובשים את הספּודיק, שהוא סוג של שטריימל רם וגבוה.

ישנם ויכוחים לגבי מקור השם, אם כי הגרסה שנראית לנו הכי נחמדה היא שמקור המילה "שטריימל" הוא מהמילה "שטרמנקל", בגרמנית "שיער עבה".


הנה השטריימל (עברית):

https://youtu.be/WWCuNnArOhA


רוקדים עם שטריימלים בחתונה חסידית:

https://youtu.be/YVM-Wy2kpTc