שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הכשרות היהודית?
כשרות (Kosher) היא מערכת של כללים המשמשים לקביעת המזונות וסוגי המזון המותרים ואסורים לאכילה.
פירוש המילה "כשר" הוא שכל דבר שמקבל את התואר הזה נעשה כדרוש ועל פי הקריטריונים שהוגדרו בבירור, כלומר "נעשה כשורה".
על אף שאינו מוגדר כ"ייהרג ואל יעבור", האיסור על מאכלים אסורים מחייב יהודי דתי. במקרים שונים בהיסטוריה, מסרו את נפשם יהודים שחשו שזו "שעת השמד" ולא עברו על איסור זה, גם במחיר חייהם.
שמירת הכשרות אצל יהודים מסורתיים היא מעט אחרת. מרביתם מקפידים שלא לאכול בשר חזיר, אך אכילה משחיטה כשרה והסרת הדם פחות מוקפדת אצלם. רבים אחרים מקפידים על חלק מכללי הכשרות, ולא פעם דווקא על אלו שההלכה רואה כפחות חמורים. אחרים מקפידים על כשרות בבית אך לא כשהם יוצאים ממנו.
בשונה מהכשרות הנהוגה באורח קבע, יש גם כללי כשרות לפסח, אל מול מה שנקרא חמץ. ראו את הסרטון העוסק בו בנפרד למטה.
אגב, המונח 'כשרות' הוא אמנם ייחודי ליהדות ובמפתיע אף הפך בשנים האחרונות לפופולרי מסיבות בריאות, אך לא מעט איסורים דומים, על מאכלים שונים ובשמות אחרים, נהוגים במגוון דתות ותרבויות.
#מבחינה קולינרית
רבים מהשפים המודרניים בישראל נוטים שלא לראות את הכשרות כמגבלה, אלא כאתגר. יש המזהים את הקפיצה הגדולה באיכות האוכל הכשר במסעדות כאן, באותו שלב בו הבינה הכשרות שבמקום לחפש תחליפים למזון הלא כשר, עדיף לה לפתח מטבח טעים ומוצלח, שאינו כולל חלב.
אגב, המטבח הסיני הוא כזה ולא מסיבות של כשרות, כמובן.
עם הזמן הושגה ההבנה שבמקום לייבא מטבחים לארץ ו"להכשיר אותם" בחיקויים ותחליפים נחותים של חומרי גלם, עדיף ללדת ולגדל מטבח מקומי כשר ואיכותי.
שנים של העתקת מטבחים מחו"ל, תוך שימוש בתחליפים, כמו שמנת בשמנת צמחית, או בשר עגל במקום חזיר, עשו שירות רע מאוד לקולינריה הכשרה. שפים רבים הבינו שהדרך לאוכל טעים וכשר לא צריכה לעבור במטבח של מקומות זרים, שאינו קשור לכאן ולא נולד כאן.
כיום לא קשה למצוא אורחים רבים ומבינים, המגיעים לישראל ואוכלים במסעדות כשרות ואיכותיות, ה"מתפייטים" ומגדירים את האוכל כאן כמדהים.
מותר ואסור בכשרות (עברית):
https://youtu.be/6lnQcZd6afs
זו כשרות שונה - ביעור החמץ לפסח (עברית):
https://youtu.be/aIOoFgbpCYg
כשר לפסח (עברית):
https://youtu.be/xQN6nxLFaSc
מותר גם לחייך (עברית):
https://youtu.be/_tEowR072Nk
לא פשוט בממלכת הכשרות (עברית):
https://youtu.be/XT6t-CtUTTg?long=yes
מה היה הלוף?
הוא לא היה הכי טעים או הכי מוצלח, אבל הוא האכיל את חיילי ישראל במשך שנים רבות. במוצבים ללא טבח או מטבח מאורגן הוא היה הצלה של ממש וקצת בשר בלב קופסאות תירס מתוק. לא מעט מילואימניקים מפעם זוכרים עד היום את השיטות היותר ופחות מתוחכמות לטגן אותו.
קראו לו לוּף (Loaf) ובמשך שנים רבות הוא היה הבשר המשומר הצה"לי. כשרבים כל כך נאלצים לאכול אותך שנים כה רבות, גם אם זה מקופסת שימורים, אין פלא שאתה הופך לאגדה.
שמו של הלוף בא מקיצור המאכל האנגלי הידוע בתור "כיכר בשר" (meatloaf). למעשה הוא נולד כהמשך, חיקוי או גרסה ישראלית של אביו הקולינרי ממלחמת העולם השנייה, הבּוּליבּיף (Bolibeef).
את אותו בוליביף הכיר הישוב היהודי בארץ ישראל כמנת הקרב של החיילים הבריטים ששהו בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי. מעניין לדעת שבמצור על ירושלים נמנעו מרבית הנצורים לאכול את עודפי הבוליביף שנטשו הבריטים בעיר, כי הבשר היה בשר חזיר והרב גורן אסר על אכילתו.
ועדיין, גם ותיקי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי זכרו את הבוליביף ו"הדליקו" עליו את מפקדי צה"ל וקובעי התפריט הצבאי לעתיד, בגרסה הכשרה כמובן.
כך שכמו הבוליביף, גם הלוף, שכלל לא היה מעדן לאניני טעם, הפך עם השנים לזכרון מלוח-מתוק של תקופה צעירה. מאכל שעד היום מזכיר לרבים סיפורים ורגעים נוסטלגיים של תקופה ואחוות לוחמים.
הנה הלוף הצה"לי שנולד ממנו (עברית):
https://youtu.be/jvoM6FfX07U
וכך הכינו חיילי הצבא הבריטי ארוחה עם הבשר המשומר:
https://youtu.be/lB6QDuJgnmY
כשרות
כשרות (Kosher) היא מערכת של כללים המשמשים לקביעת המזונות וסוגי המזון המותרים ואסורים לאכילה.
פירוש המילה "כשר" הוא שכל דבר שמקבל את התואר הזה נעשה כדרוש ועל פי הקריטריונים שהוגדרו בבירור, כלומר "נעשה כשורה".
על אף שאינו מוגדר כ"ייהרג ואל יעבור", האיסור על מאכלים אסורים מחייב יהודי דתי. במקרים שונים בהיסטוריה, מסרו את נפשם יהודים שחשו שזו "שעת השמד" ולא עברו על איסור זה, גם במחיר חייהם.
שמירת הכשרות אצל יהודים מסורתיים היא מעט אחרת. מרביתם מקפידים שלא לאכול בשר חזיר, אך אכילה משחיטה כשרה והסרת הדם פחות מוקפדת אצלם. רבים אחרים מקפידים על חלק מכללי הכשרות, ולא פעם דווקא על אלו שההלכה רואה כפחות חמורים. אחרים מקפידים על כשרות בבית אך לא כשהם יוצאים ממנו.
בשונה מהכשרות הנהוגה באורח קבע, יש גם כללי כשרות לפסח, אל מול מה שנקרא חמץ. ראו את הסרטון העוסק בו בנפרד למטה.
אגב, המונח 'כשרות' הוא אמנם ייחודי ליהדות ובמפתיע אף הפך בשנים האחרונות לפופולרי מסיבות בריאות, אך לא מעט איסורים דומים, על מאכלים שונים ובשמות אחרים, נהוגים במגוון דתות ותרבויות.
#מבחינה קולינרית
רבים מהשפים המודרניים בישראל נוטים שלא לראות את הכשרות כמגבלה, אלא כאתגר. יש המזהים את הקפיצה הגדולה באיכות האוכל הכשר במסעדות כאן, באותו שלב בו הבינה הכשרות שבמקום לחפש תחליפים למזון הלא כשר, עדיף לה לפתח מטבח טעים ומוצלח, שאינו כולל חלב.
אגב, המטבח הסיני הוא כזה ולא מסיבות של כשרות, כמובן.
עם הזמן הושגה ההבנה שבמקום לייבא מטבחים לארץ ו"להכשיר אותם" בחיקויים ותחליפים נחותים של חומרי גלם, עדיף ללדת ולגדל מטבח מקומי כשר ואיכותי.
שנים של העתקת מטבחים מחו"ל, תוך שימוש בתחליפים, כמו שמנת בשמנת צמחית, או בשר עגל במקום חזיר, עשו שירות רע מאוד לקולינריה הכשרה. שפים רבים הבינו שהדרך לאוכל טעים וכשר לא צריכה לעבור במטבח של מקומות זרים, שאינו קשור לכאן ולא נולד כאן.
כיום לא קשה למצוא אורחים רבים ומבינים, המגיעים לישראל ואוכלים במסעדות כשרות ואיכותיות, ה"מתפייטים" ומגדירים את האוכל כאן כמדהים.
מותר ואסור בכשרות (עברית):
https://youtu.be/6lnQcZd6afs
זו כשרות שונה - ביעור החמץ לפסח (עברית):
https://youtu.be/aIOoFgbpCYg
כשר לפסח (עברית):
https://youtu.be/xQN6nxLFaSc
מותר גם לחייך (עברית):
https://youtu.be/_tEowR072Nk
לא פשוט בממלכת הכשרות (עברית):
https://youtu.be/XT6t-CtUTTg?long=yes
הוא לא היה הכי טעים או הכי מוצלח, אבל הוא האכיל את חיילי ישראל במשך שנים רבות. במוצבים ללא טבח או מטבח מאורגן הוא היה הצלה של ממש וקצת בשר בלב קופסאות תירס מתוק. לא מעט מילואימניקים מפעם זוכרים עד היום את השיטות היותר ופחות מתוחכמות לטגן אותו.
קראו לו לוּף (Loaf) ובמשך שנים רבות הוא היה הבשר המשומר הצה"לי. כשרבים כל כך נאלצים לאכול אותך שנים כה רבות, גם אם זה מקופסת שימורים, אין פלא שאתה הופך לאגדה.
שמו של הלוף בא מקיצור המאכל האנגלי הידוע בתור "כיכר בשר" (meatloaf). למעשה הוא נולד כהמשך, חיקוי או גרסה ישראלית של אביו הקולינרי ממלחמת העולם השנייה, הבּוּליבּיף (Bolibeef).
את אותו בוליביף הכיר הישוב היהודי בארץ ישראל כמנת הקרב של החיילים הבריטים ששהו בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי. מעניין לדעת שבמצור על ירושלים נמנעו מרבית הנצורים לאכול את עודפי הבוליביף שנטשו הבריטים בעיר, כי הבשר היה בשר חזיר והרב גורן אסר על אכילתו.
ועדיין, גם ותיקי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי זכרו את הבוליביף ו"הדליקו" עליו את מפקדי צה"ל וקובעי התפריט הצבאי לעתיד, בגרסה הכשרה כמובן.
כך שכמו הבוליביף, גם הלוף, שכלל לא היה מעדן לאניני טעם, הפך עם השנים לזכרון מלוח-מתוק של תקופה צעירה. מאכל שעד היום מזכיר לרבים סיפורים ורגעים נוסטלגיים של תקופה ואחוות לוחמים.
הנה הלוף הצה"לי שנולד ממנו (עברית):
https://youtu.be/jvoM6FfX07U
וכך הכינו חיילי הצבא הבריטי ארוחה עם הבשר המשומר:
https://youtu.be/lB6QDuJgnmY
