שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי הכרכרה?
ממצרים העתיקה, דרך האימפריה הרומית, ימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-20, היה כלי רכב אחד היוקרתי והמכובד ביותר מכולם - הכרכרה (Horse drawn Carriage). היא הסיעה לוחמים מצרים שרדפו אחרי בני ישראל, קיסרים נסעו בה בדרכים הרומיות של האימפריה, אצילי אירופה נסגרו בה בנסיעות לטירותיהם ומכובדי כל העולם החזיקו בכרכרה יוקרתית משלהם.
היא הייתה המכונית שלפני עידן המכוניות.
כרכרה היא עגלה שמחוברת לסוסים והם הכוח שמושך אותה בנסיעה. במאות האחרונות הכרכרה הייתה כלי התחבורה ששימש את עשירי אירופה ואמריקה לתנועה, בטרם הומצאו המכוניות.
אגב, המילה "Car" למכונית באה ממילה אנגלית עתיקה, שהופיעה בסביבות שנת 1300. ה-Car באה מהמילה הלטינית עם השורשים הקלטיים, "קאררוס" (carrus), מילה שמשמעותה עגלה דו-גלגלית וממנה ככל הנראה הגיעה גם המילה "כרכרה" בעברית.
ואכן, כשנולדו המכוניות הראשונות, הן דמו מאד לכרכרות. ההבדל היחידי ביניהן לבין הכרכרות הוותיקות היה שבמקום סוסים הניעו אותן מנועי בנזין רועשים. גם מהירותן הוגבלה למהירות של 7 קילומטרים לשעה, כדי שלא יידרסו הולכי-רגל תמימים ובעלי חיים. המושג "כוח סוס" למדידת כוח המנוע שאוב מעולם הכרכרות הנהוגות בסוסים.
הנה הכרכרה:
http://youtu.be/M15r6j2Xww4?t=26s
כך בלונדון של תחילת המאה ה-20:
http://youtu.be/v-5Ts_i164c
כרכרות משמשות היום בעיקר לתיירים:
http://youtu.be/Iah547V3fuw
וכרכרה לתיירים בעיר קרקוב בפולין:
https://youtu.be/suUkU8kh5AE
למה יש מדינות שנוהגים בהן בצד שמאל?
יש מדינות בעולם שבמקום לנסוע בצד ימין של הכביש, נוהגים בהן בצד שמאל. הנהיגה בצד שמאל היא אכן כיוון תנועה (Traffic direction) שונה והפוך משל חלק גדול ממדינות העולם.
ההערכה המקובלת היא שהנהיגה בצד בשמאל היא נחלת חלקה של כ-35% מאוכלוסיית העולם.
#למה במדינות מסוימות נוסעים בצד שמאל?
ההיסטוריה של הנהיגה בצד שמאל היא מרתקת. עדויות ארכיאולוגיות מראות שהאנגלים נוהגים בצד שמאל מכיוון שכך נהגו ברחבי האימפריה הרומית. מסתבר שזה בא עוד מהתקופה בה התניידו בה על סוסים.
נתחיל בעלייה על הסוס. לאדם ימני יהיה קשה
לעלות על הסוס מצד ימין של הסוס. גם החרב שהנדן שלה הוא בצד שמאל של הגוף תקשה לעלות כך ולכן קל וגם בטוח יותר לעלות ולרדת מהסוס לכיוון צד הדרך ולא ימינה למרכזה המסוכן יותר של התנועה.
היות ומרביתם היו ימניים, גם העדיפו הלוחמים והאבירים לרכוב בצד שמאל ולהשאיר את ידם הימנית פנויה להגנה מהרוכב המתקרב. כך גם פחת הסיכוי שהנדן שנלבש מצד שמאל יפגע באנשים אחרים.
הכיוון הזה המשיך גם בחברות הפיאודליות והאלימות של ימי הביניים. שם זה פחות רכיבה על סוסים ויותר מחשש של מתקפה על הכרכרה. יד ימין צריכה תמיד להיות פנויה להגנה ולכן הגיוני לנהוג בשמאל ולשמור אותה פנויה.
כך זה עבר גם לאנגליה, שהייתה מושבה רומית וגם בה נסללו דרכי נסיעה, חלק ממערכת הדרכים הנרחבת שבנו הרומאים. כך נשאר החוק הרומי, לנסוע בצד שמאל, עד היום באי הבריטי.
היות והאימפריה הבריטית שלטה בארצות רבות, הנהיגה הושלטה בהן בצד שמאל. מרבית המושבות הבריטיות הוותיקות שהשתחררו מהאימפריה והפכו למדינות עצמאיות השאירו את הנהיגה בצד שמאל בחוק.
#ומדוע במדינות אחרות נוהגים בצד ימין?
הסיבה היא כמו בהרבה מקרים אגו, או כבוד לאומי, אם תרצו...
הצרפתים שתמיד עשו את ההיפך מהאנגלים, שמרו על המסורת גם בכיוון התנועה והשליטו ברחבי אירופה את הנסיעות בצד ימין.
גם זה מתחיל בצרפת שלפני המהפכה הצרפתית של 1789, עת נהגו האצילים לנסוע בצד שמאל של הכביש. את האיכרים ופשוטי העם אילץ החוק לנהוג בצד ימין. לאחר המהפכה הצרפתית והריסת הבסטיליה חששו האריסטוקרטים לנהוג כמו בעבר בשמאל והצטרפו בשקט לנהיגה בצד ימין, הצד של פשוטי העם. ב-1794 מחקר החוק הרשמי שקבע את הנהיגה בצד ימין.
כשנפוליאון כבש את אירופה, הוא הורה להעביר את כיוון התנועה לצד ימין של הדרך, בכל הארצות שכבש. וכך יצא שהמסורת של השנאה נשמרה - אם הכרכרות והעגלות של האנגלים נוסעים בצד שמאל - הצרפתים ייסעו בימין.
כך יצא שאם במרבית מדינות האימפריה הבריטית המשיכו לנסוע בשמאל, ברוב המדינות האחרות נשארה הנהיגה בצד ימין הרבה אחרי שנפוליאון ירד מבמת ההיסטוריה.
מה שמעניין הוא שגם מדינות שנפוליאון אפילו לא ביקר בהן, כמו שוודיה, איסלנד ועוד כמה נוספות, החליפו במהלך המאה ה-20 את כיוון הנסיעה לימין. היחידה אי-פעם שהחליפה לצד שמאל היא סמואה. מפתיע אולי לדעת ששתי מדינות שמעולם לא נשלטו על ידי הבריטים, תאילנד ויפן, הנהיגו גם הן את הנהיגה בצד שמאל.
#ואיך השתחררו באמריקה מהאימפריה?
אם האימפריה הבריטית חייבה במאה ה-19 בחוק את הנהיגה בצד שמאל בכל המושבות שבהן שלטה, בארץ אחת סימל השחרור ממנה שינוי כיוון הנהיגה. מדובר בארצות הברית, שברגע בו ניצחה במלחמת העצמאות ונפטרה מהשלטון הבריטי, החליטה לבטא את השחרור מעול האימפריה הבריטית השנואה בחוק שקבע שמכאן הנהיגה בה תהיה בצד ימין.
הנה הנהיגה הבריטית בצד שמאל:
https://youtu.be/prNWTqOoeBs
הסיפור ההיסטורי של הנהיגה בצד שמאל:
https://youtu.be/91VM5I01B4U
מעט מהחוויות של אדם שלראשונה נוהג בצד שמאל:
https://youtu.be/83fn_DAItBA
כך זה מרגיש בתוך מכונית הנוסעת בצד שמאל:
https://youtu.be/K_G0PMbSX7Y
ונסו להרגיש איך זה לנסוע בצד שמאל:
https://youtu.be/R4PNZoxoG3s
מהו פסטיבל הקלגרי סטמפיד?
הקַלְגָרִי סְטַמְפִּיד או הסטמפיד של קלגרי (Calgary Stampede) הוא פסטיבל הרודיאו שמקיים מחוז אלברטה שבקנדה, מדי שנה בתחילת חודש יולי, למשך 10 ימים.
ספורט הרודיאו, הכרוך ברכיבה על גבי סוסים מתפרעים, הוא פופולרי מאוד בצפון אמריקה. בכל קיץ, מאז שנת 1912, נערך עבורו פסטיבל הסטמפיד, בו חוגגים המקומיים את הווי הבוקרים ו"המערב הפרוע" בצד המורשת החקלאית של המחוז שלהם, שהיא מן הסתם שלווה הרבה יותר.
מעל מיליון איש מגיעים ומשתתפים בכל שנה בפסטיבל, בעיקר בצפייה בכמה קטיגוריות של תחרויות רודיאו. משתתפים בהם טובי הבוקרים בעולם, כשהם עושים מאמצים אדירים לשרוד על גב סוסי הפרא והשוורים המשתוללים.
המושג "סטמפיד" מתייחס לדהרת הסוסים, או בתרגום חופשי וספציפי יותר - למנוסת הבהלה או ההסתערות המהירה של הסוסים. למעשה, את קַלְגָרִי סְטַמְפִּיד נוהגים לתרגם גם כ"שעטת קַלְגָרִי".
אחד משיאי הפסטיבל הוא מירוץ הכרכרות המסורתי שנערך בו ומזכיר מרדפים בסגנון המערב הפרוע, כאלו שרובנו רואים בעיקר במערבונים ישנים.
אבל הסטמפיד מתהדר גם במצעד הפתיחה המסורתי, הענקי והמרהיב, בדוכני אוכל, המון בירות, חגיגות, קזינו, כפר אינדיאני, מרוצי קאובויז היתוליים, ובתערוכות חקלאיות למתעניינים.
כל אלה מוצעים לצד מופעים מוסיקליים של מוסיקה עממית, זיקוקי-דינור, שערים פתוחים של פארק השעשועים המקומי וארוחות בוקר חינמיות המחולקות בעיר לאורך כל ימי הפסטיבל.
ילדים ומבוגרים מאוד נהנים בו גם מיום ילדים ויום קשישים, ימים בהם הכניסה עבורם בבוקר היא ללא תשלום.
הנה הסבר הסטמפיד בקלגרי:
https://youtu.be/GANsHb6-I_Y
קיצור האטרקציות של הסטמפיד של קלגרי:
https://youtu.be/UHCKAidVXqs
חוויות הקלגרי סטמפיד:
https://youtu.be/gsuRTTjdz4U
הרודיאו המפורסם:
https://youtu.be/sf5Fz3qsn_M
ביצועים נבחרים מתחרויות הרודיאו בסטמפיד:
https://youtu.be/hvFAns4yVQM
תחרות לכידת והיאבקות שוורים:
https://youtu.be/rzCgy-YYU1I
וביקורת לגיטימית על התחרויות שלא פעם פוצעות את בעלי החיים:
https://youtu.be/vX4YvJf3w_Q
מי נחשב ממציא המכונית והאם זה בצדק?
קארל בנץ (Karl Benz) הגרמני היה מהנדס גאון ששקד שנים על פיתוח כלי רכב בעל הנעה עצמית והמציא את המכונית הראשונה בהיסטוריה שהפכה למוצר ונמכרה לקונים.
זה היה בשנת 1885. היא נסעה לאט מאד, 15 קילומטרים לשעה, היו לה 3 גלגלים בלבד והמנוע היה בה מאחור. אבל היא הייתה מכונית לכל דבר.
הקדים אותו ב-20 שנה גאון יהודי בשם זיגפריד מרכוס, שהצליח להניע ולנסוע כבר ב-1864 על עגלת יד שעליה התקין מנוע בעירה פנימית, שהונע בעזרת דלק. אותו מרכוס נסע על רכבו ברחובות וינה ונעצר על ידי המשטרה המקומית. מרכוס היה האדם הראשון שהניע כלי תחבורה בעזרת בנזין.
בנץ קידם את הכרכרה הממונעת של מרכוס והצליח לייצר כלי רכב של ממש. זו עתידה להיות המכונית שתהייה השראה לכל המכוניות שייווצרו מאז. היא כללה פיתוחים של מערכת חשמל, מערכת הילוכים, שאסי, מערכת קירור ועוד.
האוטו הגיע...
בנץ ייסד את מפעל בנץ, שיחל לייצר מכוניות וימכור אותם לעשירי גרמניה. עד היום מייצר המפעל את מכוניות "מרצדס בנץ", הנחשבות מהטובות בעולם. כשחבר לדיימלר, בעל מפעל שביחד עם מייבאך פיתח בשביל הכרכרה הממונעת שלו את המנוע הקומפקטי הראשון, ההצלחה הייתה מיידית. הם הקימו את חברת "דיימלר בנץ".
הנה סיפורו של קרל בנץ:
https://youtu.be/bx2G6dTdtMk
המרצדס בנץ הזו בנסיעה..
http://youtu.be/5D8Y4j0Rs_Y
וסקרנים סוקרים את המכונית הראשונה בעולם:
https://youtu.be/qVkvH0nm8pU
וכך נראות מאה שנה של התפתחות התחבורה הממונעת:
https://youtu.be/UMVnQHCtQTE
מי הראשון שיצר כלי תחבורה ממונע בבנזין?
את האיש הזה כולם במולדתו ניסו להשכיח. זיגפריד מרכוס (Siegfried Marcus) הוא האיש שהמציא את הכרכרה הממונעת הראשונה בהיסטוריה.
מעל 20 שנה לפני קרל בנץ הצליח הגאון היהודי להסיע כלי רכב ממונע בבנזין. כרכרה ממונעת ראשונה יצאה לדרכה והעולם שתק.
קרל בנץ ידוע כמי שקידם את הכרכרה הממונעת של מרכוס והצליח לייצר בשנת 1885 כלי רכב של ממש, שגם נמכר לאחרים.
אבל מחקר היסטורי לא מעמיק מדי גילה עם הזמן שאת בנץ הקדים ב-20 שנה גאון יהודי בשם זיגפריד מרכוס. הוא היה ממציא גרמני יהודי שאת מרבית חייו בילה באוסטריה.
כבר ב-1864 מרקוס הצליח להניע ולנסוע על עגלת יד שעליה התקין מנוע בעירה פנימית, שהונע בעזרת דלק. היא אמנם נראתה כמו עגלת יד פשוטה שיש בה מנוע והיא גם לא הייתה מעשית כמוצר מסחרי לשיווק אבל היא הייתה הראשונה. ההמצאה.
אותו מרכוס נסע על רכבו ברחובות וינה ואפילו נעצר על ידי המשטרה המקומית לאחר ש"נתפס" נוסע על הרכב המוזר, הכרכרה בלי סוסים...
מכל מקום, מרכוס די זנח את המצאתו ולא ייסד את תעשיית הרכב. בניגוד מגוון הפטנטים שרשם על המצאות שונות, הוא לא המשיך לפתחה.
אבל הוא היה האדם הראשון שהניע כלי תחבורה בעזרת בנזין. שנים לפני בנץ, שכבודו במקומו מונח היטב והמשיך אותו בגאונות טכנולוגית ועסקית משלו.
#אבל איך שכחו כולם את הגאון הזה?
התשובה גם כאן, כמו בתעלומות רבות הקשורות ביהודים שנשכחו, הופלו והועלמו היסטורית ופעמים רבות גם פיזית, היא היטלר.
כשהנאצים אלו לשלטון ובמסגרת עליונות הגזע הארי על היהודים שהם שנאו כל כך, הם דאגו למחוק כל תיעוד על ממציאים יהודיים בגרמניה והמצאותיהם. במסגרת זו הם דאגו להסיר את הפסל של מרכוס מחזית בניין הטכניון של וינה והשמידו במיומנות את כל המסמכים שהעידו על המצאתו.
כך הם הצליחו ליצור מצג שווא ולשכתב את ההיסטוריה לעובדה שקבעה שקארל פרידריך בנץ הוא ממציא הרכב המנוע, בעוד שבעצם הוא היה המשפר והממסחר הגאוני של הרכב ממונע הבנזין, אבל לא הממציא שלו.
אז כן. בנץ אכן הגה ופיתח את המכונית הראשונה בהיסטוריה שתהפוך למוצר ותימכר לכל בעל ממון שירצה בכך. אבל מרקוס הוא שיכול ואף צריך להיחשב לממציא האמיתי של המכונית המונעת באמצעות מנוע בעירה פנימי.
אפילו האוסטרים הבינו שאסור לתת להיטלר וכנופייתו הגזענית לשכתב את ההיסטוריה. בשנת החמישים למותו של מרכוס הם העבירו את עצמותיו לבית הקברות המרכזי בווינה, פסלו הוצב מחדש בחזית הטכניון ונבנה לו קבר מכובד.
גם דגם המכונית שלו, שהוצג לפני העידן הנאצי במוזיאון הטכנולוגי בווינה, נשמר לאחר שהוסתר על ידי עובדי המוזיאון מהמשטר הנאצי ושרד עד ימינו.
הנה סיפורו של זיגפריד מרכוס (עברית):
https://youtu.be/0PkxNYTdhQ4
דגם כלי הרכב הראשון שלו שהונע בבנזין:
https://youtu.be/gXdm680zY40
סרטון מהודו שמכיר בבכורה המוטורית של מרכוס:
https://youtu.be/RW-MUrod6bU
והמכונית הראשונה של קרל בנץ:
https://youtu.be/WZ2Q5B0ZYnI
מהם מרוצי הכרכרות?
מרוץ כרכרות (Chuckwagon Race) הוא מרוץ מרתק בו דוהרים סוסים המושכים כרכרות גדולות ומנסים לנצח את היריבים. כשהם נערכים במסלולים מאורגנים יש מוטות אופקיים, בזווית של 90 מעלות מהניצב, המונעים מהסוסים לדהור בצמוד לקיר ולשבור את הכרכרה שלהם.
המנהג כיום הוא צפון אמריקאי. חלק ממסורת ההתיישבות במערב הפרוע של ארצות הברית. כל מערבון שני מציג מרדפים של כנופיות או אינדיאנים, הרודפים אחרי שיירות של כרכרות או אחרי הכרכרה של משפחת מתיישבים תמימה המהגרת למערב כשכל רכושה הוא על כרכרה שכזו.
בימינו ידוע מאד מרוץ הכרכרות של פסטיבל ה"קלגרי סטמפיד" השנתי בקנדה ומרוצי הכרכרות שנערכים כל שנה בארצות הברית.
כבר בימי קדם היו מרוצי מרכבות פופולריים במיוחד. ברומי העתיקה הפכו רכבים בני המעמדות הנמוכים בחברה לעשירים מופלגים רק על ידי ניצחונות במרוצי המרכבות הפופולריים. המרוץ שהחל עם נפלת הדגלון מידו של הקיסר כלל כמה סיבובים מהירים ודי קשים, המהירים ממי שנותרו בחיים הוכרזו כזוכים וזכו בשכר והערצה מפנקים.
מחקר המפורסם בבלוג "Lapham's Quarterly", פרופסור פיטר סטראק, ללימודים קלאסיים באוניברסיטת פנסילבניה, מצא שאחד מהם, רכב המרכבות גאיוס אפוליוס דיוקלס, צבר הון ששווה בערכים של ימינו ל-15 מיליארד דולר.
וחובה עלינו להזכיר גם את עשר הדקות של סצנת מרוץ המרכבות המיתולוגית מהסרט מעוטר האוסקר מ-1959 "בן חור". לצילום הסצנה, מהמורכבות בתולדות הקולנוע, נדרשו 800 ניצבים, מעל 3 חודשים וגם סט הצילומים הכי גדול שנבנה אי פעם.
הנה מרוץ הכרכרות של קַלְגָרִי סְטַמְפִּיד:
https://youtu.be/AC5RnMdzSYk
מרוץ הכרכרות השנתי הוא אירוע מדהים:
https://youtu.be/ZnAEIpw5kOE?t=1m07s
עוד מרוץ כרכרות בקנדה:
https://youtu.be/NLohRY2dTAw
יש מי שממש מתפרנסים מסיקור של תחרויות כאלה:
https://youtu.be/5fgPIVulZqE
מרוץ מרכבות בטבע של מיזורי:
https://youtu.be/MvuxJhsgVeU
מנקודת המבט של הרכב:
https://youtu.be/J35daifV3z0
מרוץ המרכבות מהסרט "בן חור":
https://youtu.be/tCiDJMSqw10?long=yes
ומרוצי הכרכרות שמתקיימים כאירוע ענק בארצות הברית:
https://youtu.be/pMnr6WkvZNg?long=yes
ממצרים העתיקה, דרך האימפריה הרומית, ימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-20, היה כלי רכב אחד היוקרתי והמכובד ביותר מכולם - הכרכרה (Horse drawn Carriage). היא הסיעה לוחמים מצרים שרדפו אחרי בני ישראל, קיסרים נסעו בה בדרכים הרומיות של האימפריה, אצילי אירופה נסגרו בה בנסיעות לטירותיהם ומכובדי כל העולם החזיקו בכרכרה יוקרתית משלהם.
היא הייתה המכונית שלפני עידן המכוניות.
כרכרה היא עגלה שמחוברת לסוסים והם הכוח שמושך אותה בנסיעה. במאות האחרונות הכרכרה הייתה כלי התחבורה ששימש את עשירי אירופה ואמריקה לתנועה, בטרם הומצאו המכוניות.
אגב, המילה "Car" למכונית באה ממילה אנגלית עתיקה, שהופיעה בסביבות שנת 1300. ה-Car באה מהמילה הלטינית עם השורשים הקלטיים, "קאררוס" (carrus), מילה שמשמעותה עגלה דו-גלגלית וממנה ככל הנראה הגיעה גם המילה "כרכרה" בעברית.
ואכן, כשנולדו המכוניות הראשונות, הן דמו מאד לכרכרות. ההבדל היחידי ביניהן לבין הכרכרות הוותיקות היה שבמקום סוסים הניעו אותן מנועי בנזין רועשים. גם מהירותן הוגבלה למהירות של 7 קילומטרים לשעה, כדי שלא יידרסו הולכי-רגל תמימים ובעלי חיים. המושג "כוח סוס" למדידת כוח המנוע שאוב מעולם הכרכרות הנהוגות בסוסים.
הנה הכרכרה:
http://youtu.be/M15r6j2Xww4?t=26s
כך בלונדון של תחילת המאה ה-20:
http://youtu.be/v-5Ts_i164c
כרכרות משמשות היום בעיקר לתיירים:
http://youtu.be/Iah547V3fuw
וכרכרה לתיירים בעיר קרקוב בפולין:
https://youtu.be/suUkU8kh5AE
יש מדינות בעולם שבמקום לנסוע בצד ימין של הכביש, נוהגים בהן בצד שמאל. הנהיגה בצד שמאל היא אכן כיוון תנועה (Traffic direction) שונה והפוך משל חלק גדול ממדינות העולם.
ההערכה המקובלת היא שהנהיגה בצד בשמאל היא נחלת חלקה של כ-35% מאוכלוסיית העולם.
#למה במדינות מסוימות נוסעים בצד שמאל?
ההיסטוריה של הנהיגה בצד שמאל היא מרתקת. עדויות ארכיאולוגיות מראות שהאנגלים נוהגים בצד שמאל מכיוון שכך נהגו ברחבי האימפריה הרומית. מסתבר שזה בא עוד מהתקופה בה התניידו בה על סוסים.
נתחיל בעלייה על הסוס. לאדם ימני יהיה קשה
לעלות על הסוס מצד ימין של הסוס. גם החרב שהנדן שלה הוא בצד שמאל של הגוף תקשה לעלות כך ולכן קל וגם בטוח יותר לעלות ולרדת מהסוס לכיוון צד הדרך ולא ימינה למרכזה המסוכן יותר של התנועה.
היות ומרביתם היו ימניים, גם העדיפו הלוחמים והאבירים לרכוב בצד שמאל ולהשאיר את ידם הימנית פנויה להגנה מהרוכב המתקרב. כך גם פחת הסיכוי שהנדן שנלבש מצד שמאל יפגע באנשים אחרים.
הכיוון הזה המשיך גם בחברות הפיאודליות והאלימות של ימי הביניים. שם זה פחות רכיבה על סוסים ויותר מחשש של מתקפה על הכרכרה. יד ימין צריכה תמיד להיות פנויה להגנה ולכן הגיוני לנהוג בשמאל ולשמור אותה פנויה.
כך זה עבר גם לאנגליה, שהייתה מושבה רומית וגם בה נסללו דרכי נסיעה, חלק ממערכת הדרכים הנרחבת שבנו הרומאים. כך נשאר החוק הרומי, לנסוע בצד שמאל, עד היום באי הבריטי.
היות והאימפריה הבריטית שלטה בארצות רבות, הנהיגה הושלטה בהן בצד שמאל. מרבית המושבות הבריטיות הוותיקות שהשתחררו מהאימפריה והפכו למדינות עצמאיות השאירו את הנהיגה בצד שמאל בחוק.
#ומדוע במדינות אחרות נוהגים בצד ימין?
הסיבה היא כמו בהרבה מקרים אגו, או כבוד לאומי, אם תרצו...
הצרפתים שתמיד עשו את ההיפך מהאנגלים, שמרו על המסורת גם בכיוון התנועה והשליטו ברחבי אירופה את הנסיעות בצד ימין.
גם זה מתחיל בצרפת שלפני המהפכה הצרפתית של 1789, עת נהגו האצילים לנסוע בצד שמאל של הכביש. את האיכרים ופשוטי העם אילץ החוק לנהוג בצד ימין. לאחר המהפכה הצרפתית והריסת הבסטיליה חששו האריסטוקרטים לנהוג כמו בעבר בשמאל והצטרפו בשקט לנהיגה בצד ימין, הצד של פשוטי העם. ב-1794 מחקר החוק הרשמי שקבע את הנהיגה בצד ימין.
כשנפוליאון כבש את אירופה, הוא הורה להעביר את כיוון התנועה לצד ימין של הדרך, בכל הארצות שכבש. וכך יצא שהמסורת של השנאה נשמרה - אם הכרכרות והעגלות של האנגלים נוסעים בצד שמאל - הצרפתים ייסעו בימין.
כך יצא שאם במרבית מדינות האימפריה הבריטית המשיכו לנסוע בשמאל, ברוב המדינות האחרות נשארה הנהיגה בצד ימין הרבה אחרי שנפוליאון ירד מבמת ההיסטוריה.
מה שמעניין הוא שגם מדינות שנפוליאון אפילו לא ביקר בהן, כמו שוודיה, איסלנד ועוד כמה נוספות, החליפו במהלך המאה ה-20 את כיוון הנסיעה לימין. היחידה אי-פעם שהחליפה לצד שמאל היא סמואה. מפתיע אולי לדעת ששתי מדינות שמעולם לא נשלטו על ידי הבריטים, תאילנד ויפן, הנהיגו גם הן את הנהיגה בצד שמאל.
#ואיך השתחררו באמריקה מהאימפריה?
אם האימפריה הבריטית חייבה במאה ה-19 בחוק את הנהיגה בצד שמאל בכל המושבות שבהן שלטה, בארץ אחת סימל השחרור ממנה שינוי כיוון הנהיגה. מדובר בארצות הברית, שברגע בו ניצחה במלחמת העצמאות ונפטרה מהשלטון הבריטי, החליטה לבטא את השחרור מעול האימפריה הבריטית השנואה בחוק שקבע שמכאן הנהיגה בה תהיה בצד ימין.
הנה הנהיגה הבריטית בצד שמאל:
https://youtu.be/prNWTqOoeBs
הסיפור ההיסטורי של הנהיגה בצד שמאל:
https://youtu.be/91VM5I01B4U
מעט מהחוויות של אדם שלראשונה נוהג בצד שמאל:
https://youtu.be/83fn_DAItBA
כך זה מרגיש בתוך מכונית הנוסעת בצד שמאל:
https://youtu.be/K_G0PMbSX7Y
ונסו להרגיש איך זה לנסוע בצד שמאל:
https://youtu.be/R4PNZoxoG3s
הקַלְגָרִי סְטַמְפִּיד או הסטמפיד של קלגרי (Calgary Stampede) הוא פסטיבל הרודיאו שמקיים מחוז אלברטה שבקנדה, מדי שנה בתחילת חודש יולי, למשך 10 ימים.
ספורט הרודיאו, הכרוך ברכיבה על גבי סוסים מתפרעים, הוא פופולרי מאוד בצפון אמריקה. בכל קיץ, מאז שנת 1912, נערך עבורו פסטיבל הסטמפיד, בו חוגגים המקומיים את הווי הבוקרים ו"המערב הפרוע" בצד המורשת החקלאית של המחוז שלהם, שהיא מן הסתם שלווה הרבה יותר.
מעל מיליון איש מגיעים ומשתתפים בכל שנה בפסטיבל, בעיקר בצפייה בכמה קטיגוריות של תחרויות רודיאו. משתתפים בהם טובי הבוקרים בעולם, כשהם עושים מאמצים אדירים לשרוד על גב סוסי הפרא והשוורים המשתוללים.
המושג "סטמפיד" מתייחס לדהרת הסוסים, או בתרגום חופשי וספציפי יותר - למנוסת הבהלה או ההסתערות המהירה של הסוסים. למעשה, את קַלְגָרִי סְטַמְפִּיד נוהגים לתרגם גם כ"שעטת קַלְגָרִי".
אחד משיאי הפסטיבל הוא מירוץ הכרכרות המסורתי שנערך בו ומזכיר מרדפים בסגנון המערב הפרוע, כאלו שרובנו רואים בעיקר במערבונים ישנים.
אבל הסטמפיד מתהדר גם במצעד הפתיחה המסורתי, הענקי והמרהיב, בדוכני אוכל, המון בירות, חגיגות, קזינו, כפר אינדיאני, מרוצי קאובויז היתוליים, ובתערוכות חקלאיות למתעניינים.
כל אלה מוצעים לצד מופעים מוסיקליים של מוסיקה עממית, זיקוקי-דינור, שערים פתוחים של פארק השעשועים המקומי וארוחות בוקר חינמיות המחולקות בעיר לאורך כל ימי הפסטיבל.
ילדים ומבוגרים מאוד נהנים בו גם מיום ילדים ויום קשישים, ימים בהם הכניסה עבורם בבוקר היא ללא תשלום.
הנה הסבר הסטמפיד בקלגרי:
https://youtu.be/GANsHb6-I_Y
קיצור האטרקציות של הסטמפיד של קלגרי:
https://youtu.be/UHCKAidVXqs
חוויות הקלגרי סטמפיד:
https://youtu.be/gsuRTTjdz4U
הרודיאו המפורסם:
https://youtu.be/sf5Fz3qsn_M
ביצועים נבחרים מתחרויות הרודיאו בסטמפיד:
https://youtu.be/hvFAns4yVQM
תחרות לכידת והיאבקות שוורים:
https://youtu.be/rzCgy-YYU1I
וביקורת לגיטימית על התחרויות שלא פעם פוצעות את בעלי החיים:
https://youtu.be/vX4YvJf3w_Q
קארל בנץ (Karl Benz) הגרמני היה מהנדס גאון ששקד שנים על פיתוח כלי רכב בעל הנעה עצמית והמציא את המכונית הראשונה בהיסטוריה שהפכה למוצר ונמכרה לקונים.
זה היה בשנת 1885. היא נסעה לאט מאד, 15 קילומטרים לשעה, היו לה 3 גלגלים בלבד והמנוע היה בה מאחור. אבל היא הייתה מכונית לכל דבר.
הקדים אותו ב-20 שנה גאון יהודי בשם זיגפריד מרכוס, שהצליח להניע ולנסוע כבר ב-1864 על עגלת יד שעליה התקין מנוע בעירה פנימית, שהונע בעזרת דלק. אותו מרכוס נסע על רכבו ברחובות וינה ונעצר על ידי המשטרה המקומית. מרכוס היה האדם הראשון שהניע כלי תחבורה בעזרת בנזין.
בנץ קידם את הכרכרה הממונעת של מרכוס והצליח לייצר כלי רכב של ממש. זו עתידה להיות המכונית שתהייה השראה לכל המכוניות שייווצרו מאז. היא כללה פיתוחים של מערכת חשמל, מערכת הילוכים, שאסי, מערכת קירור ועוד.
האוטו הגיע...
בנץ ייסד את מפעל בנץ, שיחל לייצר מכוניות וימכור אותם לעשירי גרמניה. עד היום מייצר המפעל את מכוניות "מרצדס בנץ", הנחשבות מהטובות בעולם. כשחבר לדיימלר, בעל מפעל שביחד עם מייבאך פיתח בשביל הכרכרה הממונעת שלו את המנוע הקומפקטי הראשון, ההצלחה הייתה מיידית. הם הקימו את חברת "דיימלר בנץ".
הנה סיפורו של קרל בנץ:
https://youtu.be/bx2G6dTdtMk
המרצדס בנץ הזו בנסיעה..
http://youtu.be/5D8Y4j0Rs_Y
וסקרנים סוקרים את המכונית הראשונה בעולם:
https://youtu.be/qVkvH0nm8pU
וכך נראות מאה שנה של התפתחות התחבורה הממונעת:
https://youtu.be/UMVnQHCtQTE
כרכרות
את האיש הזה כולם במולדתו ניסו להשכיח. זיגפריד מרכוס (Siegfried Marcus) הוא האיש שהמציא את הכרכרה הממונעת הראשונה בהיסטוריה.
מעל 20 שנה לפני קרל בנץ הצליח הגאון היהודי להסיע כלי רכב ממונע בבנזין. כרכרה ממונעת ראשונה יצאה לדרכה והעולם שתק.
קרל בנץ ידוע כמי שקידם את הכרכרה הממונעת של מרכוס והצליח לייצר בשנת 1885 כלי רכב של ממש, שגם נמכר לאחרים.
אבל מחקר היסטורי לא מעמיק מדי גילה עם הזמן שאת בנץ הקדים ב-20 שנה גאון יהודי בשם זיגפריד מרכוס. הוא היה ממציא גרמני יהודי שאת מרבית חייו בילה באוסטריה.
כבר ב-1864 מרקוס הצליח להניע ולנסוע על עגלת יד שעליה התקין מנוע בעירה פנימית, שהונע בעזרת דלק. היא אמנם נראתה כמו עגלת יד פשוטה שיש בה מנוע והיא גם לא הייתה מעשית כמוצר מסחרי לשיווק אבל היא הייתה הראשונה. ההמצאה.
אותו מרכוס נסע על רכבו ברחובות וינה ואפילו נעצר על ידי המשטרה המקומית לאחר ש"נתפס" נוסע על הרכב המוזר, הכרכרה בלי סוסים...
מכל מקום, מרכוס די זנח את המצאתו ולא ייסד את תעשיית הרכב. בניגוד מגוון הפטנטים שרשם על המצאות שונות, הוא לא המשיך לפתחה.
אבל הוא היה האדם הראשון שהניע כלי תחבורה בעזרת בנזין. שנים לפני בנץ, שכבודו במקומו מונח היטב והמשיך אותו בגאונות טכנולוגית ועסקית משלו.
#אבל איך שכחו כולם את הגאון הזה?
התשובה גם כאן, כמו בתעלומות רבות הקשורות ביהודים שנשכחו, הופלו והועלמו היסטורית ופעמים רבות גם פיזית, היא היטלר.
כשהנאצים אלו לשלטון ובמסגרת עליונות הגזע הארי על היהודים שהם שנאו כל כך, הם דאגו למחוק כל תיעוד על ממציאים יהודיים בגרמניה והמצאותיהם. במסגרת זו הם דאגו להסיר את הפסל של מרכוס מחזית בניין הטכניון של וינה והשמידו במיומנות את כל המסמכים שהעידו על המצאתו.
כך הם הצליחו ליצור מצג שווא ולשכתב את ההיסטוריה לעובדה שקבעה שקארל פרידריך בנץ הוא ממציא הרכב המנוע, בעוד שבעצם הוא היה המשפר והממסחר הגאוני של הרכב ממונע הבנזין, אבל לא הממציא שלו.
אז כן. בנץ אכן הגה ופיתח את המכונית הראשונה בהיסטוריה שתהפוך למוצר ותימכר לכל בעל ממון שירצה בכך. אבל מרקוס הוא שיכול ואף צריך להיחשב לממציא האמיתי של המכונית המונעת באמצעות מנוע בעירה פנימי.
אפילו האוסטרים הבינו שאסור לתת להיטלר וכנופייתו הגזענית לשכתב את ההיסטוריה. בשנת החמישים למותו של מרכוס הם העבירו את עצמותיו לבית הקברות המרכזי בווינה, פסלו הוצב מחדש בחזית הטכניון ונבנה לו קבר מכובד.
גם דגם המכונית שלו, שהוצג לפני העידן הנאצי במוזיאון הטכנולוגי בווינה, נשמר לאחר שהוסתר על ידי עובדי המוזיאון מהמשטר הנאצי ושרד עד ימינו.
הנה סיפורו של זיגפריד מרכוס (עברית):
https://youtu.be/0PkxNYTdhQ4
דגם כלי הרכב הראשון שלו שהונע בבנזין:
https://youtu.be/gXdm680zY40
סרטון מהודו שמכיר בבכורה המוטורית של מרכוס:
https://youtu.be/RW-MUrod6bU
והמכונית הראשונה של קרל בנץ:
https://youtu.be/WZ2Q5B0ZYnI
מרוץ כרכרות (Chuckwagon Race) הוא מרוץ מרתק בו דוהרים סוסים המושכים כרכרות גדולות ומנסים לנצח את היריבים. כשהם נערכים במסלולים מאורגנים יש מוטות אופקיים, בזווית של 90 מעלות מהניצב, המונעים מהסוסים לדהור בצמוד לקיר ולשבור את הכרכרה שלהם.
המנהג כיום הוא צפון אמריקאי. חלק ממסורת ההתיישבות במערב הפרוע של ארצות הברית. כל מערבון שני מציג מרדפים של כנופיות או אינדיאנים, הרודפים אחרי שיירות של כרכרות או אחרי הכרכרה של משפחת מתיישבים תמימה המהגרת למערב כשכל רכושה הוא על כרכרה שכזו.
בימינו ידוע מאד מרוץ הכרכרות של פסטיבל ה"קלגרי סטמפיד" השנתי בקנדה ומרוצי הכרכרות שנערכים כל שנה בארצות הברית.
כבר בימי קדם היו מרוצי מרכבות פופולריים במיוחד. ברומי העתיקה הפכו רכבים בני המעמדות הנמוכים בחברה לעשירים מופלגים רק על ידי ניצחונות במרוצי המרכבות הפופולריים. המרוץ שהחל עם נפלת הדגלון מידו של הקיסר כלל כמה סיבובים מהירים ודי קשים, המהירים ממי שנותרו בחיים הוכרזו כזוכים וזכו בשכר והערצה מפנקים.
מחקר המפורסם בבלוג "Lapham's Quarterly", פרופסור פיטר סטראק, ללימודים קלאסיים באוניברסיטת פנסילבניה, מצא שאחד מהם, רכב המרכבות גאיוס אפוליוס דיוקלס, צבר הון ששווה בערכים של ימינו ל-15 מיליארד דולר.
וחובה עלינו להזכיר גם את עשר הדקות של סצנת מרוץ המרכבות המיתולוגית מהסרט מעוטר האוסקר מ-1959 "בן חור". לצילום הסצנה, מהמורכבות בתולדות הקולנוע, נדרשו 800 ניצבים, מעל 3 חודשים וגם סט הצילומים הכי גדול שנבנה אי פעם.
הנה מרוץ הכרכרות של קַלְגָרִי סְטַמְפִּיד:
https://youtu.be/AC5RnMdzSYk
מרוץ הכרכרות השנתי הוא אירוע מדהים:
https://youtu.be/ZnAEIpw5kOE?t=1m07s
עוד מרוץ כרכרות בקנדה:
https://youtu.be/NLohRY2dTAw
יש מי שממש מתפרנסים מסיקור של תחרויות כאלה:
https://youtu.be/5fgPIVulZqE
מרוץ מרכבות בטבע של מיזורי:
https://youtu.be/MvuxJhsgVeU
מנקודת המבט של הרכב:
https://youtu.be/J35daifV3z0
מרוץ המרכבות מהסרט "בן חור":
https://youtu.be/tCiDJMSqw10?long=yes
ומרוצי הכרכרות שמתקיימים כאירוע ענק בארצות הברית:
https://youtu.be/pMnr6WkvZNg?long=yes
