כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) הם שמות לשיטה מסחרית המאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש להשכירם לאחרים, במחיר זול. מהצד השני, יכול גם מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה, ליצור קשר עם אנשים שיכולים לספק אותם מהמשאבים הפרטיים שלהם ובזול.

בכלכלה השיתופית יכול בעל דירה להשכיר בזול למישהו אחר חדר או מיטה ללילה. אדם שמכין אוכל טעים, יכול להכין מעט יותר ולמכור בזול או לארח מישהו שמעוניין באוכל ביתי טעים וזול. גם בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה. בכלכלת השיתוף ניתן לסחור גם בזמן של מומחה או להיעזר במישהו שזמנו בידו, בעשיית סידורים בשביל מי שעסוקים ומוכנים לשלם לו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.

כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה. הכל מבוסס על אמון באחרים, הליכה נגד החוקים וצורך כלכלי. בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים גם מי שמעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם לעצמם, אלא ליום או לילה אחד. ולא לשכוח - הם רוצים שאת כספם יקבלו אנשים קטנים כמותם ולא תאגידים חזקים ודורסניים כבעבר.


הנה הסבר מהיר על הכלכלה השיתופית:

http://youtu.be/5y2P4z7DM88


על הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):

https://youtu.be/CDwNXKWPtqg


סקירה על התפחות התחום:

https://youtu.be/yy7MH9TyZck


כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):

http://youtu.be/w9MDrWjvyNo


פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):

http://youtu.be/M92tohh_-Is


עסקים שיתופיים וכיצד הם משנים את חייהם של אנשים:

http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ


כתבת טלוויזיה על הכלכלה השיתופית (עברית):

https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=27s?long=yes


פרק שני (עברית):

https://youtu.be/_rt_g31zk_Q?t=34s?long=yes


ושלישי - על הכלכלה הפוסט קפיטליסטית שמחליפה לאיטה את הקפיטליזם (עברית):

https://youtu.be/Gt_A9WRpUl0?t=18s?long=yes

כלכלה שיתופית (Sharing Economy, Collaborative Economy) מאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש, להשכירם לאחרים או לשתף בהם אחרים ובמחיר זול.

הכלכלה השיתופית הוזילה מאד את העלויות לצעירים ולצעירים ברוחם. בעידן של פערים כלכליים גדולים ויוקר מחיה המטפס לשיאים חדשים, היא אולי הבשורה הטובה ביותר שלה זכה דור ה-Y, ה"מילניאלס".

באמצעותה יכול כל אחד לשכור או להשתתף בהוצאות של בעל דירה תמורת שינה בזול, לאכול בביתו של אדם שמכין אוכל טעים ולהתוודע לאנשים נוספים ולמארח, או להצטרף לנסיעה עם בעל מכונית, שמסיע נוסעים בכיוון שלו, שמצידם משתתפים בהוצאות הנסיעה, במחיר זול בהרבה מנסיעה במונית.

אלה רק דוגמאות קטנות למהפכה ענקית, שמוזילה מחירים ומאפשרת לאנשים לנצל את רכושם בצורה חכמה יותר ולטובת הסביבה. כי ריבוי של מכוניות חדשות, שעל פי מחקרים עומדות ללא שימוש במשך 95% מהזמן, או השכרה של רכוש, ש-80% ממנו הוא בשימוש רק פעם בחודש - כל אלו חוסכים משאבים, חומרים ושומרים על העולם המתחמם שלנו...

אבל כלכלת השיתוף גם מעוררת התנגדות עצומה. דוגמאות? - שימו לב להתנגדות של נהגי המוניות לחברה כמו אובר (Uber), שמאפשרת לבעלי רכב להסיע בתשלום ובזול, או airbnb שמאפשר להשכיר חדר בבית או דירה שלמה ופגע בתעשיית המלונאות.

אלה רק שתי דוגמאות, אבל תסמכו על המסעדות שאם טרנד הארוחות המשותפות בבתים יתחזק ויותר תיירים יאכלו בבתים פרטיים במקום בהן, אז גם בעליהן יצאו למאבק, או על התאחדות הסוחרים שתתנגד לשיתוף של כלי עבודה וכדומה. כולם ינופפו, בצדק מבחינתן, בנושא המיסים וההיטלים, שלא משלמים המשכירים והמשתפים עבור הכנסותיהם ובעובדה שהתחרות היא לא הוגנת ולא מעוגנת בחוק.


הנה ההתנגדות הגוברת לכלכלה השיתופית של Airbnb (עברית):

https://youtu.be/CeS5ciUbcrg


מה שהיא מחוללת בתחום המלונאות והמוניות (עברית):

https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=4m57s


וכנס של המלונאים בישראל המתנגדים לכסף השחור שעובר בכלכלה השיתופית (עברית):

https://youtu.be/VdHI5vlT0UE

רבים מאיתנו מכירים את אפליקציית המוניות Getit, הידועה בשמה הקודם "גט טקסי". אבל חברה עולמית מרתקת אף יותר היא Uber.

"אובר" היא חברה השונה בכך שהזמנת נסיעה באפליקציה שלה, לא תביא לכם נהגי מוניות הנוהגים באופן מקצועי במוניות, אלא אנשים פשוטים כמוכם, שיסיעו אתכם ברכבם הפרטי, בתמורה ל"השתתפות בהוצאות הנסיעה".

המרכאות, אגב, הן מפני שכולם כבר מבינים שלא מדובר כאן עוד בקארפול, שיתוף נסיעה של מישהו הנוסע ברכבו לכיוון מסוים, עם אנשים המעוניינים להצטרף אליו ומוכנים להשתתף בהוצאות שלו, אלא בשירות מוניות ללא מוניות. או בלשון אחרת - מוניות לא רשמיות, הנהוגות בידי בעליהן, בתמורה לדמי נסיעה מופחתים.

מדובר באחת הדוגמאות המוצלחות של עולם הכלכלה השיתופית. בעולם המודרני נוסעים כלי רכב רבים כשבתוכם אדם אחד. זה עניין טיפשי מהמון בחינות, כי מדובר גם בבזבוז של כסף רב על דלק וחנייה ובלאי של המכונית, אבל גם בפגיעה עצומה בסביבה, יצירת פקקי תנועה ענקיים, המבזבזים הון עתק למשק וזמן יקר לאנשים, ולא פחות מזה - מדובר בנסיעה בבדידות מזהירה, שבה אנשים מסתגרים לבדם במכונית לשעות ארוכות ונוהגים לבדם, מפקק לפקק, כשנם סגורים בתוך קופסה עם גלגלים.

כלכלת השיתוף מאפשרת לפתור את הבעיה הזו. שיתוף נסיעות או קארפול (carpool) מאפשר לכמה אנשים לנסוע ביחד במכונית אחת. נסיעה כזו היא זולה יותר ובחלק גדול מהמקרים גם מעניינת ומהנה יותר מנסיעה באמצעי תחבורה ציבורית רגילים.

הקארפול טובה לסביבה הרבה יותר, כי פחות מכוניות בכבישים פירושו פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקים. נסיעה כזו היא גם בטוחה יותר מטרמפים חינמיים אך מסוכנים, שניתן אולי לתפוס בצידי הדרך, אך מבלי לדעת באמת מי האדם שאוסף אותך לנסיעה.

גם לבעל הרכב זה משתלם. בנסיעה של כמה שעות, שווה לבזבז כמה דקות ולאסוף שותף לנסיעה שמשלם חלק מעלות הנסיעה. בנוסף, לרבים מהנהגים נחמד שיש עם מי לדבר ולהעביר את זמן הנסיעה הארוך והמונוטוני.

"אובר" לא לבד. אתרי אינטרנט, אפליקציות כמו Waze ומוביט ושירותים שיתופיים כמו BlaBlaCar, מאפשרים או אפשרו לחבר לקארפול את מי שמעוניינים לנסוע בחסכון אך לא רוצים לעשות זאת בתחבורה ציבורית.

באמצעות ה"קרפול" הם יכולים להצטרף לנסיעות למרחקים ארוכים של בעלי רכב הנוסעים לאותו יעד.

כאמור, גם בתוך הערים מצליחים מיזמים חברתיים לגרום לאנשים לנסוע כטרמפיסטים משלמים, במכוניות פרטיות במקום במוניות. סטארטאפים כמו Uber, Lyft ו-SideCar מציעים תחליף זול למוניות ולתחבורה הציבורית העירונית.

התמורה ברורה לכולם - הנוסע מוותר על נסיעה עם נהג מקצועי, תמורת נסיעה זולה יותר, עם בני אדם שכבר באפליקציה ועל פי דירוג הנוסעים הקודמים שלהם, ניתן לדעת מי הם יהיו, מה האיכות האנושית והמקצועית שלהם ועד כמה הם אמינים ומעניינים לשיחה טובה בדרך...


כך נראה שיתוף הנסיעות דרך אפליקציה (עברית):

https://youtu.be/k8XjBvA1Yus


יתרונות הקארפולינג:

https://youtu.be/e-gIHqeNwTY


פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):

http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c


היתרונות הסביבתיים של שיתוף הנסיעות:

http://youtu.be/okD8RMpu2Vs


ומעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:

http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo

קארפול (Carpool) בעברית "שיתוף נסיעות", היא נסיעה ביחד של אנשים זרים, בדרך כלל לעבודה אך גם לצרכים אחרים. הקארפולינג מאפשר חסכון בכסף והקטנה של העומס בכבישים ושל פגיעה בסביבה.

הקארפול מאפשר לכמה אנשים לנסוע יחדיו. נסיעה כזו היא כמובן זולה יותר, משום שאותם אנשים, אם היו נוסעים לבדם, כל אחד במכוניתו, היו מוציאים הרבה יותר על דלק ובלאי של הרכב. בנסיעה משותפת הם חוסכים גם בהוצאות החנייה, כבישי אגרה וכדומה.

אבל לקארפול יש גם יתרונות חברתיים ברורים. החיבור בין אנשים והתפתחות של קשרים, במיוחד בנסיעה משותפת וקבועה, הם דבר חשוב מאד, במיוחד במציאות האינדוודואליסטית של העידן המודרני.

הקארפול תורם גם לסביבה, כי הוא מקטין את מספר המכוניות בכבישים, מה שאומר פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקי תנועה ועומסי תנועה.

בהשוואה לטרמפים, הקארפול גם בטוח יותר. כי ניתן לדעת יותר על הנוסעים שמצטרפים אליך, או הנהגים שאליהם תצטרף. זה כך גם כשמדובר באפליקציות קארפול ייעודיות, כמו BlaBlaCar, או רחבות יותר שמציעות גם קארפול, כמו waze (שבינתיים פרשה מהתחום) או moovit.


הנה הקארפול, הפתרון ההגיוני בשיתוף הנסיעות (עברית):

https://youtu.be/yJtEuAtziF4


נסיעה שיתופית מתאמים באמצעות אפליקציות:

https://youtu.be/8u7QTkFo71Q


אנשים מספרים על הקארפול שלהם:

https://youtu.be/dmGM_BYjAQw


פרסומת שמסבירה את היתרונות (עברית):

http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c


מעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:

http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo


כיום מתעדפים בארצנו הפקוקה את הנסיעה השיתופית כאמצעי להקטנת העומס בכבישים (עברית):

https://youtu.be/PQ2O7SLPvNU


והזמרת אדל ב"קארפול קריוקי", תכנית טלוויזיה שמזמינה כוכבים לנסיעה משותפת ושירת קריוקי של שיריהם:

https://youtu.be/Nck6BZga7TQ?long=yes

מי לא חולם לפעמים להיות עצמאי והבוס של עצמו? - בשנים האחרונות פורחים אתרים שמאפשרים לשכור אנשים לעזרה בבית, לשליחויות, עבודות קטנות, הרכבת רהיטים של איקאה או התקנות של מכשירים.

חברות כמו TaskRabbit שהייתה מהראשונות בסצנה הזו מאפשרות מאז לאנשים להתפרנס ומצמצמות את האבטלה. אנשים בעלי יכולות, שבעבר נזרקו לאבטלה או לפנסיה ענייה יחסית, יכולים בעידן החדש לעבוד ולסייע למי שצריך בדיוק את הידע והמיומנות שיש להם.

לצד זה, חברות כאלה גם מוזילות את יוקר המחיה ומאפשרות לאדם לבצע משימות קשות, מורכבות או תובעניות, בקלות ובזול.

היום מיזמים כאלה הופכים לחברות השמה של כוח אדם זול. התחום זכה לכינוי "כלכלת החלטורה" ומהווה את הדרך הקלה שמאפשרת לאנשים ללא זמן פנוי שמוכנים לשלם, לקבל עזרה בתשלום מאנשים עם זמן פנוי וכישורים או יכולות שדרושים להם, לצורך ספציפי. הראשונים מקבלים את השירות והשניים זוכים להכנסה משלימה בעבודה או שירות שהם נותנים להם.


כך עבד האתר TaskRabbit עם ארנבי משימות אנושיים ועבודתם היומיומית:

http://youtu.be/GlUvHQwLT7k


מייסדת ומנהלת האתר מספרת כיצד חשבה עליו:

https://youtu.be/rM33wENmmd0?t=25s

בנק הזמן הוא בנק של סחר חליפין. זהו פרויקט שבו אנשים נותנים זמן, כלומר עוזרים לאחרים. כך הם "מפקידים" את זמנם בבנק. אותם אנשים יכולים "לפדות" את הזמן שהפקידו, כשהם נזקקים לדבר מה מחברים אחרים בבנק הזמן.

כך למשל יכול מישהו ללמד גיטרה במשך שעתיים ובתמורה הוא יכול לקבל ממאגר בנק הזמן שעתיים שבהם מישהו יוציא לו את הכלב לטיול, או יטפל בגינה שלו, או ינסח מכתב משפטי שהוא צריך.

בשנים האחרונות התפתחו בנקי זמן במקומות שונים בעולם, כחלק מהמודעות הכלכלית שהביאו המחאות החברתיות במדינות רבות.


הנה סרטון שבו מסבירים חברים בבנק זמן על היתרונות בבנק הזמן שלהם (עברית):

http://youtu.be/BHZUYTRmaA8


ראיון עם מייסד בנק הזמן של ירושלים (עברית):

http://youtu.be/FqCX5RDP5Og


הסבר על בנק זמן לסטודנטים (עברית):

http://youtu.be/q0ggJm7Tv9A


ועדויות של חברים בבנק זמן לגבי היתרונות שבשיתוף ידע ויכולת שכזה (עברית):

http://youtu.be/NYWa32Ckri0

תחבורה שיתופית (Shared transportation) היא העתיד. תוכלו לקרוא עליה בתגית "תחבורה שיתופית" או בתגית "קארפול", על שם הנסיעה ביחד עם זרים. היא כל כך חשובה בעתיד, בגלל הצפיפות האדירה בכבישי העולם, במטרופולינים, הערים הענקיות בעולם.

בארץ כרגע הסיפור לא מתרומם מהר מספיק והמצב קשה. משרד התחבורה רצה ואולי אף ניסה לקדם את הנושא, אבל הגביל את ה"קארפול", כך שהנהגים לא ירוויחו כסף, אלא רק ייקחו נוסעים טרמפ, בעבור מחיר סמלי לכיסוי הוצאות הנסיעה.

האבסורד הוא שבשנים האחרונות כובשות אפליקציות ישראליות את העולם ומצמצמות באופן משמעותי את הפקקים. אפליקציות ייעודיות ומעולות, כמו Via האמריקאית, שמייסדיה ישראלים, מצליחות לעשות שם פלאים.

אצלנו זה לא קורה כרגע. זה גורם לכך שכרגע יש יותר מדי מכוניות על הכביש, האטיות זוחלת והמחיר של הנסיעה, או הפקק, או שניהם - יקר. בארץ הנסיעה השיתופית זוחלת בקצב איטי והכי קרוב שגענו אליה זה דרך פרויקט באבל המשובח בתל אביב. המיזם, שבו שותפה גם אותה חברת VIA, משלב בין אוטובוס למונית.

זה עובד כך - מיניבוסים אוספים אותך במחיר זול, כמעט מכל מקום בעיר, אחרי הזמנת נסיעה באפליקציה והמתנה בתחנת האוטובוס הקרובה שהאפליקציה הורתה. משם יסיע המיניבוס לכל מקום אחר בעיר ויביא היישר לתחנת אוטובוס קרובה לאזור המבוקש. אוטובוס, אבל בטקסי.


הנה התחבורה השיתופית וטענה שהנסיעה השיתופית תקל על הפקקים, לעומת נהגי המוניות (עברית):

https://youtu.be/ZhTrFd4XMLI


כך לא הצליחה התחבורה השיתופית בישראל (עברית):

https://youtu.be/glEJX1vrJ1A


פרויקט Bubble בתל אביב (עברית):

https://youtu.be/Y3_jk7bG1cY


וההסבר לכך שבשיטה הממשלתית הנוכחית, הנהג בעצם מפסיד כסף בנסיעות כאלה (עברית):

https://youtu.be/WOYf_4ujxZA

כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) היא שיטה מסחרית המקשרת בין מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה - לבין מי שיכול לספק לו אותם בזול, מהמשאבים הפרטיים שלו. כך יכול בעל דירה להשכיר למישהו אחר חדר או מיטה ללילה, בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה.

האינטרנט הפך את התיווך בין אנשים לכלכלה של ממש. יוקר המחיה העולה בעולם המודרני, הדירות הקטנות והקושי להחזיר רכב פרטי בעיר הגדולה, לצד הקשר המיידי שניתן ליצור דרך הרשת, מאפשרים לאנשים להשכיר לאחרים את המכונית הפרטית שלהם, חדרים בביתם, כלי עבודה שברשותם, שטח משרדים לא מנוצל, מקומות פנויים בנסיעה ברכב ועוד.

גם נכסים ללא שימוש, כמו מקדחות ומכסחי דשא הפכו למקור הכנסה לאנשים פשוטים. אלה רכשו אותם אבל לא מנצלים אותם מספיק ומנגד - יש מי שזקוקים להם אבל לעתים רחוקות יחסית. את הצורך הזה ממלאים סטארטאפים טכנולוגיים, שפיתחו אתרים, אפליקציות וכלים זולים וידידותיים למשתמשים, המקשרים בין הצדדים.

בכלכלת השיתוף ניתן לסחור אפילו בזמן של מומחה או סתם של מישהו שזמנו בידו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.

כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה.

בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים להגשים חלומות גם מילניאלס, המעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם להיות בעלים או להוציא עליהם הון, אבל לפתע יכולים להגשימם ליום או ללילה אחד.


הנה הסבר מהיר על כלכלת השיתוף:

http://youtu.be/5y2P4z7DM88


הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):

https://youtu.be/CDwNXKWPtqg


כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):

http://youtu.be/w9MDrWjvyNo


פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):

http://youtu.be/M92tohh_-Is


ועסקים שיתופיים המשנים את חייהם של אנשים:

http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ

נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה.

לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.

הכלכלה הזו קיבלה מהר מאוד תנופה והתפתחה לתצלחה של ממש. משיתוף חדר בבית היא הפכה לחברה להשכרה של דירות שלמות והתחברה לטרנד של כלכלת החלטורה, או הגיק אקונומי. זה אומר שרבים החלו לעבוד בהכנת הדירות להשכרה, ניקוי, קבלת האורחים וטיפול בהם בזמן השהייה במקום. כך נוצר ענף תעסוקה חדש לחלוטין ותעשייה של השכרת חדרים ודירות לחופשה ולטווח קצר.

כך, במהלך התפתחות מהירה מאד של התחום, גם השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הללו רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה, הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, המפוזרות במקומות שונים בעיר ושהרווחים מהן גדולים, בעוד ההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.


הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:

https://youtu.be/YK5OQdxXbPM


משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:

https://youtu.be/lVIz0ZbJikw


וכאן החברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה (עברית):

https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ

מכירים אנשים שנוסעים מדי יום, רחוק מהבית, אל העיר הגדולה, לעבודה? - התופעה הזו היא תופעה חברתית שקיבלה את השם קומיוטינג (commuting), בעברית יוֹמְמוּת.

הקומיוטינג נולד עם המהפכה התעשייתית, במאה ה-19, כשמצד אחד רוכזו מפעלים רבים בערים גדולות ומצד שני שוכללו אמצעי התחבורה ההמוניים ויצרו נגישות גבוהה ויעילה בין המפעלים למקומות המגורים של העובדים.

תודות לנגישות התחבורתית היעילה של העידן המודרני, עברו רבים מהעובדים, להתגורר במרחק רב ממקומות עבודתם, במקומות פחות צפופים וזולים יותר למגורים.

כך נוצרו תופעות חברתיות חדשות. הראשונה שבהן היא ה"פירוור", מעבר של עובדים ממגורים במרכזי הערים, או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברים.

תופעה נוספת היא היווצרותן של "ערי שינה" - ערים שבהן מתגוררים עובדים רבים ושבכל בוקר מתרוקנות מאותם עובדים, הנעים בהמוניהם אל המפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.

אבל הקומיוטינג אינו מושלם. רבות נכתב ונחקרו הנזקים השונים של אותה יוממות, החל מנזקים פסיכולוגיים ועד לנזקים בריאותיים אצל היוֹמְמִים. יש גם מחירים סביבתיים אדירים לתנועה היומיומית של המוני אדם, אל מקומות העבודה ובחזרה.

אחד הפתרונות הטובים לבעיות של הקומיוטינג היא הנסיעה המשותפת, המכונה באנגלית "קארפול". היא מאפשרת למספר אנשים לנסוע ביחד. מעבר ליתרונות שבנסיעה כזו, כיותר זולה ופחות איטית ומלאת פקקים, הנסיעה ביחד עם אנשים נוספים היא בריאה, נעימה וחסכונית הרבה יותר.


הנה הקומיוטינג:

https://youtu.be/ofTxs4VUTQI


ההרגלים הלא בריאים של הקומיוטינג:

https://youtu.be/I_LWb8gRaTM


יוממות בירושלים:

https://youtu.be/dbBZJWk5IzE


יתרונות שיתוף הנסיעות לקומיוטינג:

https://youtu.be/e-gIHqeNwTY

פינטק (Fintech) הוא שילוב של פיננסים (כסף) וטכנולוגיה, או בקיצור - טכנולוגיה פיננסית. תחום הפינטק הוא מהתחומים הצומחים והמבטיחים בעולם ההייטק של ימינו.

כשמדברים על עולם הפינטק, מכוונים בדרך כלל לחדשנות הטכנולוגית שמתרכזת בעולם הפיננסים. חברות פינטק מפתחות טכנולוגיות שמאפשרות לספק שירותים ומוצרים פיננסיים ולשפרם. הן עושות זאת באמצעות אפליקציות, אלגוריתמים ועוד פיתוחים מתקדמים ויוצרות פתרונות פיננסיים מקוונים לבעיות ותפקודים פיננסיים.

בפיתוחי הפינטק משתמשים בנקים, חברות ביטוח ומוסדות פיננסיים גדולים, כמו גם חברות סטארט אפ צעירות, המציעות שירותים חדשניים, חלקם משבשי שווקים מסורתיים באמצעות שירותים כספיים ופיננסיים חדשניים, שמשנים את חוקי העולם הפיננסי ואת התנהלותו. בין הפיתוחים הללו ניתן למצוא שירותים שמפשטים את דרכי התשלום, כמו גם מניעת תרמיות והונאות וכדומה.

הפינטק מוריד מחירים ועלויות, מספק שירותים גם למי שלא משתמשים בבנקים כלל ומגדיל את התחרות בתחום הפיננסי.

מטבעות וירטואליים, מימון המונים, העברות כספים, גיוס השקעות, אינטרנט של הכסף, ניהול נכסים והעברת כספים - כל אלה ומשימות רבות אחרות מנוהלים כיום באמצעות תחום הפינטק.


הנה עולם הפינטק:

https://youtu.be/zsMDKGJOJS0


מצגת וידאו של עולם הפינטק:

https://youtu.be/efJXoyugPvM


בלנדר - מיזם להלוואות חברתיות (עברית):

https://youtu.be/Z0kQ3kA16os


מיזם הלוואות לעסקים קטנים:

https://youtu.be/WAVs25E5Nnc


וזו הסיבה שהבנקים עדיין לא נפגעו מהמהפכה הדיגיטלית (עברית):

https://youtu.be/T-MbZdBegDA

אתם מכירים אותם מהסרטים. שם הם מתגוררים בבתים פרטיים, דו-קומתיים בדרך כלל, עם דשאים גדולים בחזית, כמו אלה של האמריקאים בפרברים (Residential suburbs) של העיר הגדולה.

הפרבר הוא אזור מגורים שממוקם בקצה העיר הגדולה או מחוץ לה. מרבית המתגוררים בו יוצאים בכל בוקר לעבודתם בתוך ואף במרכז העיר.

הנוף הפרברי האמריקאי הוא מפנק. דשאים גדולים המשתרעים לפני הבית, חצר אחורית קטנה, מגודרת ומעט פחות ייצוגית והרבה שטח ירוק. בארצות אחרות זה אולי יותר דחוס אבל עדיין פחות צפוף מהדירות שבעיר הגדולה.

ה"פִּרְווּר" היא תופעה של המאות ה-19 וה-20. שהתפתחה במקביל ל"אורבניזציה", העיור. זו תופעה בה יותר ויותר אנשים עברו לערים, כשגידול האוכלוסייה בהן הפך קשה ופגע באיכות החיים של תושבי העיר.

כך יצא שבמקביל לעיור הובילה הצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה המתפתחת לבעלות של כל משפחה על רכב פרטי ושימוש הולך וגדל בו. זה מה שאיפשר מעבר של זוגות ומשפחות צעירות למגורים בפרברים וליציאת רבים מהם אל מחוץ לעיר.

הפירוור, אם כך, מתאפיין במעבר של עובדים מלגור במרכזי הערים או במרחק הליכה ממקום עבודתם, אל מגורים בפרברי העיר הגדולה.

בהמשך ייצרו הפרברים תופעה נוספת ודומה של "ערי שינה". אלה ערים רחוקות וגדולות אף יותר, בהן מתגוררים עובדים רבים. בכל בוקר הן כמעט מתרוקנות, כשהתושבים נעים בהמוניהם אל החברות, המשרדים והמפעלים, המרוכזים לרוב בערים הגדולות או באזורי תעשייה ענקיים.

כי אם כבר רכבת כל יום ו"יוממות" קבועה (ראו בתגית "קומיוטינג"), אז עוד קצת זמן נסיעה ואתה גר ממש בעיר אחרת, עם בית וגינה, מקום שקט לגדל בו ילדים ומחירים זולים יותר.

חשוב, עם זאת, לציין שאנשי וארגוני איכות סביבה, לצד מתכנני תחבורה ומתכנני ערים, לא אוהדים את ההתפתחות של צורת מגורים זו. אי-האהדה לפירוור באה בעיקר בשל זיהום האוויר שנגרם מהתנועה האדירה והיומיומית של כלי רכב פרטי על הכבישים. זאת בשל העובדה שלא לכל פרבר ניתן להביא רכבת, שתוביל ביעילות ובפחות זיהום אוויר תנועה יומיומית של אנשים לעבודה וממנה.


הנה לידת הפרברים האמריקאים והעולם המערבי כולו:

https://youtu.be/ksmH5OcLQFw


כך נראו המגורים בפרברים:

https://youtu.be/C7qItGQFpuM


מדוע הפרברים כל כך דומים?

https://youtu.be/vWhYlu7ZfYM


תופעת הקומיוטינג שמניידת מיליונים לעבודה בעיר:

https://youtu.be/ofTxs4VUTQI


ורשת הרחובות שעברה שינוי במעבר לפרברים וערי שינה:

https://youtu.be/d9vDcfH03gs?long=yes

סאבלט (Sublet), או בעברית "שכירות משנה", פירושו השכרה של דירה לתקופה קצרה, שנעה ברוב המקרים בזמנים שבין שבוע לחצי שנה. פירושו של הסאבלט הוא שדייר ששכר דירה ונוסע לזמן קצר או ארוך, משכיר אותה למישהו אחר, שמעוניין בשכירות לזמן קצר.

הסאבלט הוא מושג חדש שנכנס בשנים האחרונות. בעיקר תרמו לכך אתרי אינטרנט ואפליקציות שמאפשרים למשכירים ושוכרים, פעמים רבות תיירים ונופשים, להתקשר ביניהם ישירות. יש אפילו צעירים מדור ה-Y, שחיים "על מזוודות" ועוברים בין סאבלטים זולים, ממקום למקום, בעולם כולו, סוג של תחליף מילניאלס לנוודות של העבר או לטיול הגדול של אחרי הצבא.


הנה הפתרון של הסאבלט:

http://youtu.be/8K8-L-wwQDw


טריילר לסרט שנקרא כך:

https://youtu.be/cINym6x0mTE

חסכו כסף! - מסתבר שאחד הדברים שמסייעים לחיים טובים הוא חסכון. פשוט לחסוך כסף.

דוגמאות? - להתגורר קרוב לעבודה, לחלק דירה עם שותף ולא לבד, ללכת ברגל למקומות קרובים, להחזיק אופניים משומשים למקרה של מקומות רחוקים יותר. למדו להכין את האוכל שלכם בעצמכם ושננו מתכונים בעל פה, כך שתוכלו לקנות מוצרים במבצע ולהתאימם למתכון שיש לכם בראש. הרבו בירקות ופירות והמעיטו בבשר וחלב. פעילות גופנית תוכלו לעשות בזול ובקלות בגינה הציבורית ולא צריך מכון כושר לשם כך. אם כבר, אז מספיק לרכוש משקולות פשוטות..

קנו דברים בחנויות יד שנייה. תנו לאחרים לבזבז בקניית חדש. המחיר הנמוך של המשומש יספק לכם ברוב המקרים את מה שהיה עולה לכם פי כמה וישאיר לכם למה שאתם באמת צריכים.

פחות טלוויזיה ורשתות חברתיות יעשו פלאים לאיכות הזמן הפנוי שלכם ולהקטנת הצריכה. אם אתם רוצים לקנות משהו, הוסיפו אותו לרשימת המתנה - אחרי חודש חודשיים תגלו להפתעתכם שיש דברים שכבר לא נחוצים לכם. מה שנשאר - קנו, אבל מה שירד - הוא רווח נקי!

היעזרו בכלכלה שיתופית. במקום לקנות ובכך להוציא כסף ואז לבזבז מקום על לאחסן את הדברים המיותרים שלכם, השאילו לאחרים דברים וקחו בהשאלה כשניתן.

החזירו דברים תמיד במצבם המקורי או אפילו טוב יותר. נסו לתקן דברים במקום להחליף ולקנות חדש. אתם לא תאמינו כמה דברים מעולים אנשים זורקים ומאילו סיבות משונות.

בקניות, השתדלו לרכוש נכסים ולא התחייבויות. השקיעו בדברים שמניבים ולא בדברים שגומרים לכם את הכסף. השתדלו לא לקחת הלוואות בריבית או קניות בתשלומים - זו דרך מצוינת להפסיד הרבה כסף טוב.

ודבר אחרון - אם העבודה שלכם לא עושה לכם טוב, אז עיזבו אותה! משהו טוב יותר ממתין לכם במקום אחר. חפשו אותו!


הנה סרטון עם המלצות לחיים טובים, שכדאי להראות להורים:

http://youtu.be/0A6QEOQwi_g?t=6s

"חדשנות משבשת" (Disruptive innovation), או "טכנולוגיה משבשת", הם מונחים זהים, המתארים חדשנות המובילה ליצירת שוק כלכלי חדש. בניגוד להקשר השלילי של המילה "שיבוש", כאן מובנו הוא לגמרי חיובי. מדובר בפיתוח של פתרונות טובים יותר לבעיות קיימות, כמו גם פתרונות לבעיות שלא ידענו שעומדות בפנינו. הסיבה? - ככל שיש חידושים, כן מתגלים אתגרים ובעיות מורכבים ומרתקים יותר.

אבל השיבוש לא סתם יוצר שוק חדש. הוא מרעיד ומשנה שוק קיים, דוחק ומחליף את השחקנים המסורתיים שבו ומייצר במקומו שוק חדש, המשפר את המצב בתחום, בדרך כלל לטובת הצרכנים והמשתמשים בו.

את המונח "חדשנות משבשת", טבע לראשונה הפרופסור כריסטנסן קלייטון מאוניברסיטת הווארד ומקורו הוא בעולם הטכנולוגיה.

איך זה קורה בפועל?

בבסיס השיבוש של שוק מצוי הערעור על האופן שבו הוא פועל וההתבססות שלו על פיתוחים קודמים ומיושנים. החדשנות המשבשת לא נובעת מעצם החידוש הטכנולוגי או החדשנות שלו, אלא מההשפעה הטכנולוגית המשמעותית על המשתמשים והאופן שבו הם מקבלים את הפתרון. כשאלו משתנים באופן דרמטי, כנראה שהשוק חווה שיבוש.

מי שמובילים חדשנות משבשת הם לרוב מיזמים "משבשי שוק". לרוב החדשנות המשבשת נולדת מטכנולוגיה "משנת משחק", או באנגלית גיימצ'יינג'ר (Game changer). טכנולוגיה כזו יכולה להתבסס על תהליכי פיתוח חדשים, המאפשרים ומממשים את הפוטנציאל לשיבוש של הסטטוס קוו הקיים בתחום.

מי שפיתחו טכנולוגיה כזו, מביאים לכך שאחריה זה נתפס כמיושן, טפשי, יקר ולא יעיל, לעשות את הדברים כמו בעבר. למשל, להתקשר לתחנת מוניות כדי להזמין מונית בעולם שיש בו אובר או גטאיט, ללכת לספריית וידאו בעולם עם נטפליקס, לקנות דיסקים בעולם שיש בו ספוטיפיי, או לקרוא בעשרות כרכים מסורבלים ולא מעודכנים של אנציקלופדיית נייר מודפסת, בעולם שיש בו ויקיפדיה.

כשחברה מייצרת שיבוש (בלעז "דיסראפשן"), היא מביאה לשינוי בדרך שבה בני אדם מתנהלים. השינוי הזה מייצר בדרך כלל ערך מוסף בחברה האנושית. ועדיין, כל חברה עסקית מעוניינת לייצר רווחים ולמנף את השינוי לרווח כלכלי למשקיעים ולמייסדים שלה. לכן חברות משבשות שוק צומחות בדרך כלל במהירות והופכות ל"חדי קרן", השוות מעל מיליארד דולר.

מיזמים כאלה הם למשל אובר, אמזון, אייר בי אנבי, נטפליקס, ויקיפדיה, ג'ימייל, ווייז, יוטיוב, ווטסאפ, ווייוורק ובתחום החומרה שורת המוצרים משבשי השוק שהוציאה חברת Apple בהנהגת סטיב ג'ובס, בהם שיבשה שווקים אדירים, מהאייפוד שהחליף את הווקמן ונגני המוסיקה הפרימיטיביים, דרך האייפון שעיצב מחדש את שוק הטלפונים הניידים והביא לירידה דרמטית בשימוש במחשבים אישיים ואפל מיוזיק שהחליפה את חנויות הדיסקים.

קורבנות הדיסראפשן הן לרוב חברות מיושנות שייצגו את השוק ששובש בחדשנות. ביניהן ניתן להזכיר את האנציקלופדיה בריטניה, שנכתבת בידי מומחים והובסה על ידי האנציקלופדיה השיתופית ויקיפדיה, את חברת קודאק שנשארה תקועה על מצלמות פילם בזמן שהעולם עבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, את חברת אוליבטי שייצרה מכונות כתיבה בעולם שנשטף בצונאמי של מחשבים אישיים, או בחברות כמו נוקיה ואריקסון שהאייפון והטלפונים החכמים שבאו אחריו הותירו חסרי מענה.

שווקים שונים שלמים שעברו שיבוש הולכים ומייתרים "שחקנים" עסקיים בני מאות שנים. כך נעלמים ונחלשים דרמטית העיתונים, לטובת אתרי חדשות ורשתות חברתיות. כך מוחלפים שדכנים בידי אפליקציות ההיכרויות כמו טינדר, חנויות מוסיקה בידי שירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, חנויות פיזיות בידי אתרי מכירות כמו אמזון ועלי אקספרס וכך הלאה.


הנה החדשנות המשבשת:

https://youtu.be/ystdF6jN7hc


אפליקציית שיתוף נסיעות משבשת שוק (עברית):

http://youtu.be/M92tohh_-Is


עוד על חדשנות משבשת:

http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ


יש עסקים שמבינים ולכן מעבירים את עצמם לשיבוש עסקיהם שלהם בחדשנות:

https://youtu.be/8d32Ps1VYAk


כך נולד השינוי בעסק המתאים את עצמו:

https://youtu.be/maKZ24qq-Ec


אבל זה לא שיבוש אלא שיפור:

https://youtu.be/XI9jB3rPttI


וזה הרבה יותר גדול, כי בעולם של היצע וביקוש האינטרס של כולנו שלכולנו יהיה טוב (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes

חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), היו לפני עשור הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.

אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.

כשנוסדה חברת WeWork' בשנת 2010 היא סחפה רבים אליה ומתחם העבודה השיתופי החליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר. הוא הציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר של עצמאים ויזמים.

מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.

ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה.

למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.

כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.

אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.

זעזוע מסוים נרשם בתחום, כשבשנת 2019, לאחר התרחבותה וטרם היציאה שלה להנפקה, נחשפו חובותיה הגדולים של חברת WeWork. הנפקתה נדחתה לספטמבר 2021, עת התמזגה החברה במיזוג ספאק ונכנסה לבורסה של ניו יורק. המשבר הכלכלי שבא השנה שאחריה פגע בה גם הוא, הן בגלל עליית הריבית והן בשל ירידת ערך שטחי הנדל"ן בערים הגדולות. עוד גרם למשבר המשבר בהייטק, שהביא לקוחות רבים של WeWork לבטל חוזים. אדם נוימן, המייסד המרכזי שלה, הודח מהחברה, תוך שהוא מקבל חבילת פיצויים ששוויה מיליארד דולר. ב-2023 הכריזה מה שהייתה ענקית החללים המשותפים על פשיטת רגל, כשאותו נוימן מבקש לקנות את החברה בחזרה בכדי למנוע זאת ומסורב.


הנה עולם חללי העבודה המשותפים:

https://youtu.be/HYlwYjRPbPo


ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:

https://youtu.be/CagEhBNN-AE


חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:

https://youtu.be/2QCySNv7cxA


ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים (עברית):

https://youtu.be/C7uRfN7d-PM


מה הייתה בעצם Wework שהובילה את העולם הזה?

https://youtu.be/J98sYPOZWEs


על עלייתה ונפילתה של WeWork:

https://youtu.be/X2LwIiKhczo?long=yes