הצלחתן המסחררת של חברות התעופה הזולות (Low cost), במיוחד בתקופה שבה סובלות חברות תעופה רבות מקשיים להתקיים, היא עובדה מדהימה. חברות אלה מציעות פחות שירותים במחיר הכרטיס ומצליחות להציע מחירי כרטיסים נמוכים מאד, לעתים ממש מצחיקים. הן טסות לנמלי תעופה משניים וזולים, לעיתים בסבסוד משמעותי של גופי תיירות מקומיים, מפעילות מטוסים קטנים יותר, רק סוג אחד שלהם (מה שמוזיל את התחזוקה מאד), מטוסים מתוחכמים ומפנקים הרבה פחות, שורות המושבים בהם דחוסות מעט יותר ויש ניצול מרבי של חלל המטוס, אבל הנוסעים מצביעים בהמוניהם לטובתן - במקום טיסה כמותרות, הנוסעים בסך הכל רוצים לטוס ולהגיע, כמו באוטובוס או ברכבת, ממקום למקום.

הסיבה ההיסטורית להיוולדן של חברות התעופה הללו, בשיטת ה"לואו קוסט" נעוצה באירועי תחילת האלף החדש. אחרי הפיגועים ב-9/11 בארצות הברית, הלכו הטיסות והתייקרו. הדרישות הבטיחותיות הקשו על חברות התעופה והפכו את הטיסות לחו"ל ליקרות יותר ויותר. נוסעים רבים לא עמדו בעלויות הטיסה לחו"ל וצמצמו את מספר ההזמנות באופן דרסטי. לא מעט מחברות התעופה נקלעו בעקבות כך לקשיים וחלקן אף נסגרו.

בתנאים אלה נולדו חברות חדשות שהבטיחו טיסות לואו קוסט, שהן טיסות חסכוניות וזולות לנוסעים. חברות תעופה אלה היו חסכוניות במיוחד. הן קנו המון מטוסים מיצרניות המטוסים הוותיקות, שבגלל המשבר הכלכלי שלהן וירידת מספר הנוסעים, נתקעו עם מטוסים שלא הופעלו. המטוסים הללו, שקודם לא נמצאו להם קונים, נחטפו בגרושים על ידי חברות הלואו-קוסט, שמצידן הציעו כרטיסי טיסה זולים מאד, בתנאי טיסה מפנקים פחות. הורדת תנאי הטיסה והפינוקים, שעד אז נתפסו כחובה בטיסות כאלה, כמו גם הקטנת המשכורות לאנשי צוות המטוס בחברות אלה, לעומת אלה של אנשי הצוות בחברות התעופה הרגילות - כל אלו הורידו את ההוצאות ולכן אפשרו גם את צמצום עלויות הטיסות לנוסעים והורדת מחיר הכרטיס לרצפה.

וכך, צמצום התנאים שניתנים לנוסעים, העובדה שלכל מטוס דוחסים יותר מושבים ושתנאי הטיסה בסיסיים יותר, מכירת התוספות לנוסעים, כמו אוכל ושתייה בטיסה, או תשלום לבעלי מזוודות גדולות ואפילו טיסה במהירות איטית יותר ממה שהמטוס יכול, כדי לחסוך בהוצאות הדלק - כל אלה הורידו את מחיר הכרטיסים הבסיסיים ואפשרו להמוני אנשים להצטרף למעגל הנוסעים השנתי לחופשה בחו"ל.


הנה הדרך שבה עובדות חברות תעופה זולות:

https://youtu.be/069y1MpOkQY


החיסכון בטיסה איטית יותר (עברית):

https://youtu.be/NUtXCUkqGfQ


הבטיחות שלהן, לדברי המומחים, לא נפגעת בשל המחירים הזולים:

https://youtu.be/C9cBlGR-Uck


ומסתבר שיש בהן גם סכנות (עברית):

https://youtu.be/aP1PXIc_Hi0

מחיר המוצר מושפע ממרכיבים שונים. אם מורידים את עלות הייצור של המוצר, ניתן להוריד גם את המחיר שלו לצרכן. באמצעות ייעול הייצור ניתן להקטין את עלות הייצור וכך להוריד את מחירו.

הקטנת שרשרת האספקה של המוצר, תקטין את מספר האנשים והעסקים שנוטלים חלק מההכנסה ולכן ניתן יהיה להוריד את המחיר. משום כך יש חברות רבות שמוכרות בחנויות משלהן ישירות לצרכן, או במכירה ישירה דרך האינטרנט.

זו גם הסיבה שהצרכן שמבין כלכלה יעדיף לקנות בחנויות יבואן או אונליין - ישירות מאתר היבואן.

אפשרות נוספת היא להקטין את הרווח שנוטלים ממכירת המוצר. אם המוכר מסתפק ברווח קטן יותר, נניח 20 אחוזים ממחיר המוצר לצרכן במקום 40 אחוזים, הרי שהוא יכול להוזיל את המוצר לצרכן ועדיין להרוויח. אם המחיר יירד, יש לשער שהוא ימכור יותר וכך יגדל הרווח, על אף שהמחיר והרווח שלו ירדו. ראו על כך עוד באאוריקה בתגית "מתח רווחים נמוך".

אגב, כשממשלה רוצה להוזיל מחירים, כל שעליה לעשות הוא לפתוח את השוק לתחרות. כשיש הרבה מתחרים - המחירים יירדו. גם הורדה של המיסים תסייע להורדת המחירים.


הנה דיווח על הוזלות מחירים במשק והגורמים להם (עברית):

https://youtu.be/9m9YHwYKAhc

מדוע חלק מהחנויות מוכרות ממש בזול?
מה זה המחירים הזולים של חלק מהחנויות?


"איך הם מרוויחים?" - נוהגים רבים לשאול, כשהם נתקלים במקום המוכר את מוצריו ממש בזול. ובכן, כשאתם קונים בחנות זולה במיוחד, דעו לכם שאת העסק מנהל אדם חכם, המשתמש בשיטת השיווק שנקראת "מכירה במתח רווחים נמוך". פירוש הדבר שהרווח הוא קטן לכל יחידה של מוצר שמוכר העסק, כמו החנות הזו שמתוארת כאן.

אבל איך הם מרוויחים? - ובכן, כשמוכרים הרבה אז הרווח הכולל הוא גדול. את מרוויחה מעט על כל יחידה, אבל מספר היחידות הנמכרות הוא כל כך גדול, עד שהרווח הכולל עולה. לאנשים גם יש נטייה לשוב ולקנות במקומות שזולים להם ולספר לחברים ולהמליץ. כך, גם הפרסום והשיווק של עסקים כאלה מתבצע כמעט מעצמו, מפה לאוזן.

עסקים במתח רווחים נמוך נפוצים מאד בארה"ב ובמדינות מתקדמות. גם בישראל יש כמה עסקים גדולים ומצליחים שעושים עסקים טובים בצורה כזו ובו בזמן מקלים על הצרכנים ועל יוקר המחיה.

לא שהם מצליחים תמיד. חברות כמו קופיקס (Cofix), שהרעיד את שוק בתי הקפה, או גולן טלקום, שהורידה את מחירי חבילות הסלולר לתמיד, רשתות השיווק החרדיות, כמו "אושר-עד", וכמובן רשת "רמי לוי", שעושה זאת כבר שנים - כולן חברות מסחריות שפועלות כך ומרוויחות מעט על כל יחידה והרבה בסך הכל. לא כולן הצליחו לטווח ארוך, אבל זה כבר עניין של ניהול.


הנה רמי לוי מסביר כיצד מוזילים ומרוויחים יותר (עברית):

http://youtu.be/t3v-fBnzQns


סרטון של חברה זולה לשיחות סלולאר:

http://youtu.be/lBT8AL2sOGI


ויזם קופיקס, שהכל בה עלה בה 5 שקלים, מסביר את השיטה:

http://youtu.be/j1_3iAXz1jg

אוקיי. הבנו. אתם לא מבינים איך זה שמוצרים מסוימים מתומחרים זול מאוד ביחס לחנויות אחרות או למוצרים נחותים משמעותית מהם, שעולים יותר.

אז מה בעצם הסיבה לכך?

זה תמחור בגישה שנקראת Loss leader pricing strategy שגיליתם במו קמצנותכם... מדובר בהוזלה של מוצרי מפתח מסוימים כדי למשוך לקוחות אל החנות. במילים אחרות, זוהי הנחה במוצרים הללו, שנועדה לתת ללקוח תחושה שהמחירים במקום זולים ממקומות אחרים.

זה גם ההגיון בפרסום של מבצעים, פרסום שברור לכל אחד שהוא עולה המון כסף. הרי בעלי העסק משלמים הרבה כסף כדי לפרסם כמויות אדירות של מוצרים הנמכרים בהנחה משמעותית, או אפילו בהפסד, כי לא פעם המחיר של המוצרים שבמבצע נמוך מהמחיר שהחנות קונה בו את המוצרים. אז איך הם מרוויחים מזה?

ובכן, ככל שיותר אנשים יגיעו לחנות לרכוש את המוצרים שבמבצע, הסיכוי גדול ואפילו גדול מאוד שהם יקנו מוצרים נוספים. ההרגשה שהחנות הזו זולה להן, גם אם לא חקרו אותה במציאות או באופן מדעי (כמה כבר משווים מחירים ממש?) תביא אותם לקנות גם את שאר הסל במוצרים ממנה. הרווחים על המוצרים הנוספים הללו, שרובם לא יהיו בהנחה ואולי אף יתומחרו במחיר גבוה ממחיר השוק, "יפצו" את החנויות שמוזילות ועושות מבצעים. הם יכניסו להם הרבה יותר כסף.

יש רשתות שהפכו את זה לדגל שלהן והמבצעים שלהן הפכו אותן לעשירות ומרוויחות במיוחד. אם תרצו, תוכלו לשאול את אבא ואימא על "העוף בשקל", הסמל המסחרי הבלתי מעורער של רשת "רמי לוי". את העוף הוא מוכר בשקל ואת ההפסד עליו הוא מכסה ומרוויח ממוצרים אחרים, שאינם זולים כל כך כמוהו.


הנה המחירים הלא הגיוניים וההסבר שלהם (עברית):

https://youtu.be/NEoaePzDhGc


רמי לוי מסביר כיצד מוזילים ומרוויחים יותר (עברית):

http://youtu.be/t3v-fBnzQns


והסבר מקיף באנגלית:

https://youtu.be/LkYG47JzS0Q

כשמדברים על ברוטו ונטו מתכוונים לרוב לסכום המלא שמקבלים - שזהו הברוטו (Gross). בעוד לסכום שנשאר אחרי שמורידים ממנו מיסים, הוצאות וכדומה - לו קוראים נטו (Net). מה שירד, אגב, נקרא טרה (Tara).

דוגמה? - אם קיבלנו משכורת של 5000 ש"ח, לעיתים קרובות נראה בתלוש המשכורת שהיו שם קודם 6000 ש"ח ברוטו, אבל אחרי שניכו לנו מיסים שונים, נשארו רק 5000 ש"ח נטו.

דוגמה נוספת: אם יש לנו חנות לצעצועים ואנו מוכרים בובה ב-80 ש"ח, למעשה לא הרווחנו 80 ש"ח ממכירת הבובה. מדוע? - כי את הבובה קנינו ממישהו אחר (יבואן שמוכר לחנויות, סיטונאי שמפיץ לחנויות שונות וכדומה). אם שילמנו עבורה 30 ש"ח (זו ההוצאה שלנו) ומכרנו אותה ב-80 ש"ח (זו ההכנסה שלנו), כמה הרווחנו מהמכירה? - נכון, 50 ש"ח הוא הרווח שלנו על הבובה!


הנה סרטון שמדגים את זה, כחלק מהסבר שלם על הכנסות והוצאות:

http://youtu.be/wCbUMP3-Q5I?t=11s


ועצה טובה כיצד ללמוד נטו:

https://youtu.be/_HlfDRTase0

כולנו רוצים את המכשיר הכי חדש, הכי מעודכן, הכי גדול או הכי קטן וקומפקטי, עם הפיצ'רים הכי מתקדמים, ההרחבות הכי מגניבות והיכולות ששום מכשיר אחר לא יעקוף. אבל הפלא ופלא - שוב ושוב אנחנו מתאכזבים ומגלים שזה קרה לנו שוב... רק הגענו הביתה וכבר המכשיר החדש שקנינו הוא ישן, כי יצא דגם חדש!

במילים אחרות - קרה לכם ודאי שנקלעתם לתסכול על שהמכשיר היוקרתי שקניתם לא מזמן התגלה במהירות כמיושן ולא נחשק? - זה לא במקרה כך - מלכודת הצריכה (Consumer culture) של ימינו היא תופעה צעירה יחסית. לא תמיד היה המין האנושי, במיוחד החלקים העשירים שבו, כל כך בזבזן בצריכה.

הכל מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה. הבום הכלכלי שחווה העולם המערבי הביא כסף רב לידיהם של ציבורים גדולים והם החלו לקנות. בתחילה הם היו מהוססים, מוציאים פה ושם, אך מנסים לשמור חיסכון לימים קשים. בהמשך הם החלו לצרוך יותר ויותר והחל בולמוס צרכני כמותו לא הכיר המין האנושי מעולם. אמריקה הובילה במירוץ הצריכה הזה, אבל מדינות רבות נגררו אחריה, במה שנדמה כמסע תענוגות, שלא לומר מסע קניות מטורף...

וכך אנחנו חיים היום בעולם שיש בו המון מוצרים. אבל המכשיר שעד לפני זמן קצר היה מושא חלומותינו והאמנו שהוא עתיד לשנות את חיינו ושהאושר שיביא איתו ימלא את ימינו, מסתבר שהוא אשליה אחת גדולה ויש טובים, חדישים ונוצצים ממנו ושהם בהישג ידינו. רק עוד כמה דולרים והאושר כולו שלנו...

אז הבנתם ודאי כבר שהאושר הוא בסך הכל מניפולציה אינסופית של פרסומות מתוחכמות, עם דימויים וצלילים מלהיבים וקריינים שכל מילה שלהם נכתבה על ידי פסיכולוגים ומומחי שיווק ואשליה. ודאי הפנמתם שהכל הוא חלק מתרמיות פרסומיות שנועדו לגרום לנו להרגיש כך. כי היצרנים מספרים סיפורים יפים ואנחנו באמת יכולים שלא לקנות. הרי מרבית הפיצ'רים החדשים לא באמת נחוצים, לעתים אף מיותרים וחלקם ממש פוגעים במה שהמכשיר הקודם עשה כל כך טוב...

אל המלכודת הזו של הצריכה, תתפלאו, אנו נכנסים מרצוננו. האמת כה שקופה, עד שמי שלא מבין אותה הוא ככל הנראה תמים במיוחד, או שבוחר ורוצה להיות חלק מהמירוץ הבלתי מושג אל האושר הצרכני שלא באמת קיים.


הנה מלכודת הצריכה המיישנת את כל מה שחדש במהירות:

https://youtu.be/uNbgQxmcYQY


האם זה הפתרון לאובססיה הזו, של צריכה שאין לה שובע? (עברית)

https://youtu.be/D7VlC76_RZ4


יש אנשים שיצאו ממירוץ הצריכה המטורף (עברית):

https://youtu.be/UQGJ7LI5ABM


וזו ההמלצה הפשוטה ביותר שתאפשר לנו לחמוק ממלכודת הצריכה המטורפת (עברית):

https://youtu.be/rcGD4VBMuW8

מתח רווחים נמוך הוא מכירה של כמות גדולה של מוצרים, במחיר זול במיוחד ליחידה בודדת. כך ניתן להרוויח מעט על כל מוצר, אבל ההכנסה על כל המוצרים גדלה.

חנויות משתמשות במחירים זולים מסיבות שונות. יש כאלו שנעזרים במחיר הזול, כדי לפרוץ לשוק חדש ולמכור לצרכנים שרגילים לקנות ביוקר. הללו קונים אצלם בזול והם זוכים בנתח-שוק, אחוזים מהמכירות של אותו מוצר בשוק. כך נכנסה רשת קופיקס, למשל, לשוק בתי הקפה, בתוך זמן קצר ובהצלחה מרשימה. כך הצליחו מוצרים זולים ואיכותיים כמו המכוניות מהמזרח הרחוק, להפוך את המכוניות הללו ללהיטי מכירות בשוק הרכב היקר.

לעיתים מתבסס עסק שלם על מכירות במתח רווחים נמוך. רשתות הדיסקאונט, בארץ ובעולם, מוכרות את כל המוצרים במחירים זולים יותר. הן מפנקות פחות וחוסכות בעיצוב החנויות ובשטחי המכירה, אך את החסכון הזה בתפעול החנויות הן "מגלגלות" אל הלקוח, כלומר מוזילות לו את המחירים.

תוכלו לקרוא וללמוד על זה בהרחבה באאוריקה, בתגית "מתח רווחים נמוך, יוקר המחיה, צרכנות".


הנה יזם קופיקס, שהכל בה עלה בה 5 שקלים, מסביר את השיטה:

http://youtu.be/j1_3iAXz1jg


וחברה המתמחרת שיחות סלולאר במחירים זולים ועדיין מרוויחה:

http://youtu.be/lBT8AL2sOGI

בעולם עתיר המוצרים, אנו צורכים הרבה, מהר, מיד וכמה שיותר זול. תרבות הצריכה (Consumer culture) היא מושג שמתייחס למערכת החברתית והכלכלית שמעודדת צריכה של מוצרים ושירותים והופכת את הצריכה הזו, הקניות, לערך מרכזי בחברה המודרנית. בתרבות הזו המושג "שופינג" הוא יותר מאשר קניית מוצרים שאנו צריכים - הוא גם צורת בילוי הנאה ולרבים גם התמכרות של ממש.

המושג משמש לא פעם את המבקרים החברתיים שמתייחסים לצריכה המטורפת של האדם המודרני, במיוחד בעולם המערבי. יש בו ביקורת על הקפיטליזם ועל האופן שבו דוחפים התאגידים הגדולים את הציבור לצריכה האישית המוגזמת והעיוורת, באמצעות פרסום ויצירת ביקוש מלאכותי, על תרבות המותגים שיוצרת קניות מוגזמות של מוצרים יקרים להחריד, רק בזכות שמם של היצרנים, או בזכות השם שהוצמד למוצר.

הביקורת היא גם על האופנה, שגורמת לנו להרגיש שמה שקנינו בשנה שעברה או בשבוע שעבר, הוא מיושן ו"נראה רע", כי ממש היום יצאו מוצרים חדשים, עם עיצוב "עכשווי" שקולע לטעם הכללי הרווח היום. באופן כזה רבים הופכים למה שמכונה "קורבנות אופנה" ומנסים ללא ליאות להדביק את קצב השינויים האופנתיים. כך הם הופכים יותר ויותר שבויים במלכודות הצריכה ואחוזים גבוהים מאד מהכנסתם הפנויה הם נאלצים להקדיש למימון הדבקת הטרנד והאופנה האחרונים.

אם פעם האמהות הן שקנו לילדיהן את מה שנחוץ, היום היצרנים פונים בפרסומות ישירות לילדים ומעבירים להם מסרים על "המוצרים המדהימים" שהם חייבים שיהיו להם. אמריקאי רואה היום 5,000 פרסומות ביום, מרגע שהוא נולד. הן מעבירות לו כיצד חייו צריכים להיות - צריכה וצבירה של מוצרים ושירותים "מדהימים", חלקם סתם לא בריאים וחלקם אלימים, פוגעניים ועוד.

תרבות הצריכה יכולה הייתה להיות רק עניין של תרבות, או פגיעה בתרבות. אבל תרבות הצריכה היא גם מזיקה ופוגעת בכדור הארץ ובחיינו העתידיים ולמעשה גם בחיינו היום. יש מחיר לצריכה המטורפת, שבה אנו קונים דברים מיותרים, מייצרים זבל בכמויות ענק ומשלמים לחברות שמקימות מפעלי ענק מזהמים ופוגעים בכדור הארץ ובאיכות חיינו.

תרבות צריכה זו גם גורמת לאוכלוסיות ענקיות בעולם השלישי להפוך לעבדים של החברה השבעה, בתור כוח עבודה זול. מכיוון שהם נאלצים לעבוד באותם מפעלים, במשכורות רעב ובעבודה קשה, במשך שעות רבות בכל יום. ילדיהם נכנסים לשוק העבודה בגיל צעיר מאד והופכים עבדים מודרניים של העולם המתועש. השכלה הם אינם רוכשים וכבר מגיל צעיר מוכרע גורלם לעוני גדול. אנו, במדינות השבעות, מנציחים את עוניים ובורותם בקניית מוצרים זולים של חברות הענק המפעילות את אותן "סדנאות יזע" איומות.


הנה תרבות הצריכה (עברית):

https://youtu.be/VD9ARL4xLR0


החומרנות בעולם המערבי:

https://youtu.be/0Co1Iptd4p4


התכנון של הקניון, מרכז הקניות המודרני, מיועד לגרום לצריכה נלהבת ולא נשלטת (מתורגם):

https://youtu.be/yzWASs0Nh7I


אנחנו לא חייבים להיות עבדים של הצריכה המיותרת:

https://youtu.be/PMAbtq6g5Ng


ראו את התוצאות:

https://youtu.be/v-7v2WGiTe8


וסרט תיעודי על תרבות הצריכה והבולמוס שגורמים לנו - לקנות עוד ועוד (עברית):

https://youtu.be/6u2fgugHG8M?long=yes